שלום זה אורן!

לאחרונה הרבה מדברים על רגשות ועל הצורך

להרגיש ולא להדחיק. על החשיבות שבלהכיר

ברגש ולהסכים להיות בו על מנת לשחרר אותו.

י

זה נכון. ועם זאת שיטת התדר האנושי

מלמדת אותנו הבחנה חשובה

בין רגשות מקור ורגשות משנה.

ובעוד שאת רגשות המקור חשוב להרגיש

ולבטא, את רגשות המשנה יש לקחת

בעירבון מוגבל.

י

לאחרונה אלי (שם בדוי), תלמיד מוכשר

בקורס להכשרת מאמנים בשיטת

התדר האנושי, בחר להתאמן מול הכיתה

על חיבור לרגש והמשימה שניתנה

לו היא לשים לב מתי הוא ב”הישרדות”

ולהסכים לתרגל “להיות במצב”

כשהם עולים (להיות במצב = להרגיש

את הרגש במלואו מבלי לשפוט

אותו ומבלי שהוא ינהל אותנו).

י

כעבור שבוע הוא חזר עם סיפור מלחמה מפתיע ומפחיד:

“אני כל כך עצבני! אני רוצה להחריב משהו!”

“הבן שלי נכנס לסניף של ניו פארם. זה הילד

הכי ישר ותמים בעולם.

הוא הגיע לקופה ולאחר שהוציא מכיסיו

את המוצרים שהתכוון לרכוש

על מנת שהקופאית תסרוק אותם והגיש

לקופאית שטר של 100 שקלים,

זינק עליו איש האבטחה בטענה שניסה

לשדוד את החנות בכך שהכניס

את המוצרים לכיסיו.

י

נער עצוב

“תן לי ללכת” אמר הילד שלי

“אתה לא זז לשום מקום”,

ענה איש האבטחה,

“אתה משאיר כאן את המוצרים

ואת הכסף שלך והולך להביא

לכאן מייד את אחד ההורים שלך.”

י

הילד בכה בכי תמרורים כשפגשתי

אותו ואני זעמתי על הטיפשות

והעלבון שנגרם לבני. איך אפשר

לחשוד בו בגניבה כאשר הוא

בפירוש הוציא כסף לשלום עבור

כל המוצרים שהיו ברשותו?

י

בעבר הייתי ישר מסדר את העניינים

בתוך הראש שלי ולא נותן

מקום או ביטוי לכעס שעלה בי

ומיידית שם אותו בצד כדי לא להרגיש אותו.

הפעם התאמנתי על “להיות במצב”

וכשהגעתי לסניף כולם הרגישו

וראו את הזעם שיצא ממני.

זה היה מאוד לא נחמד עבור עובדי הסניף

אבל עבורי זו היתה פריצת דרך משמעותית.”

י

סיפור נחמד. אבל האם אנחנו עוצרים שם? לא ולא.

מיד שאלתי את אלי אם הוא היה

מעוניין להמשיך את תהליך העבודה

ולשמחתי הוא נענה והנה מה

שלימדתי אותו: ישנם רגשות מקור

ורגשות משניים. רגש מקור הוא הרגש

המקורי שעולה בנו בעוד הרגש המשני

הוא תוצאה של חוסר המיומנות

שלנו להרגיש את הרגש המקורי.

 י

כעס הוא רגש משני

כל פעם שעולה בנו כעס או זעם חשוב

שנדע כי זהו רגש משני שבא כתגובה

כעס

לרגש יותר עמוק שעולה ואיננו מוכנים

או מתורגלים להתמודד איתו. בדרך כלל

הוא בא כתוצאה מפחד או כאב שהם

רגשות מקוריים.

 י

כאשר אנחנו לא מתורגלים לחוות כאב

כשהוא עולה נכנסים לפעולה מנגנוני

הישרדות שיוצרים רגשות משניים כמו

כעס או זעם. אם נסכים “להיות במצב”

רק עם הרגשות המשניים הם לא יעלמו

ולאורך זמן גוף הכאב שלנו ימשיך לגדול.

י

הסיבה לכך היא מכיוון שהרגש המקורי

הוא הסיבה להיווצרות הרגש המשני

ועד שלא מתמודדים עם הסיבה, התוצאה

תמשיך להגיע. זאת אומרת שעל

מנת להתמודד עם כעס וזעם (ועוד רגשות

משניים) עלינו לגשת וכוון לרגש

המקורי שעומד מתחתיהם.

 י

אז מה קרה שם?

לאחר חקירה והמשך אימון עם אלי

הוא הצליח לראות שבאותו הרגע שהוא

דיבר עם בנו עלה בו כאב מאוד עמוק

ומוכר. אותו כאב מכל הפעמים

שהאשימו אותו, שחשדו בו או שעשו

אותו לא בסדר עלה כאשר שמע שכך

עושים כעת גם לבנו.

י

הוא התחיל להרגיש את הכאב הזה

תוך כדי האימון מול הכיתה ואפילו יכל

להצביע בגוף על אותו מקום. לאט לאט

תחושת הזעם שלו הלכה והתפוגגה

ובמקומה נכנסה צלילות, חמלה,

ובהירות לגבי המקרה.

 י

אבל זה באמת לא בסדר!

חשוב להבין שבהחלט יתכנו מקרים

בהם נוהגים בנו באופן לא ראוי ופסול.

אם אנחנו מתאמנים על “להיות במצב”

זה לא אומר שנשלים עם עוולות או

עם חוסר צדק. זה פשוט אומר שאנחנו

נעשה זאת מתוך בחירה וצלילות

הדעת ומבלי שזעם, כעס וכאב יעוותו

לנו את תפיסת המציאות וישתלטו עלינו.

י

זהו אותו הזעם שעולה בנו עם הילדים

שלנו, ההורים שלנו, הבוס שלנו ובני הזוג

שלנו. אך למעשה אין הבדל. כאשר נדע

לזהות את הרגש שעומד מאחורי הכעס

על הבעל ששוב השאיר את הסמרטוט

בכיור, או מאחורי האישה ששוב מאשימה

אותי בכל דבר, נוכל לשים את “הצדק”

בצד ולהתחיל להתקרב ולהתפתח.

 י

נשאל את עצמנו

בכל פעם שעולה בנו כעס נשאל את עצמנו:

  • איזה רגש מקורי מסתתר מאחורי הכעס? (כאב או פחד מכאב)
  • איפה אני מרגיש אותו? (פיזית)
  • האם אני מוכן להרגיש אותו ישירות?
  • נתרגל “להיות במצב” עם הרגש המקורי ובאופן זמני לא נאמין למחשבות שמתלוות לרגש המקורי.

י

אשמח לשמוע את דעתכם בקשר לרגשות מקוריים ומשניים בחייכם.

וגם אשמח אם תשתפו אותי כיצד לדעתכם הכלי הזה יכול לעזור לכם בחייכם.

באהבה,

אורן מניקס 

בעקבות התגובות השואלות כיצד ניתן לחוש את הכאב במקום את הכעס: הדבר דורש תרגול ועבודה עם כלים הקשורים לתחום שאנחנו קוראים לו “האנטומיה של הרגשות”. זה דורש למידה, התפתחות ותרגול. בדיוק היום שולה בן דוד, תלמידה בקורס האימון בשיטת התדר האנושי, שיתפה בקבוצת הלמידה הסגורה בפייסבוק את השיתוף הבא:

“בוקר טוב,

השבוע התאמנתי בלא להגיב כאשר אני בהישרדות ולהרשות לכאב להיות.
עד עכשיו, כאשר אני במצב הישרדות, הנטיה שלי להגיב במיידי, גם אם אני יודעת שזה לא הזמן, וגם אם אני יודעת שברוב המקרים התגובה שלי לא תשפר את המצב, אלא רק תרע אותו.
עם כל המודעות שלי, שום דבר לא עזר, ניסיתי לנשום עמוק, ניסיתי לספור עד 10, עד 100, עד 10000……….. ועדיין הייתי מגיבה ומנסה למצוא פתרון מיידי!
והשבוע, בכמה מקרים כאשר הייתי במצב הישרדות קרה הקסם
ולמה הוא קרה? הוא קרה כי הסכמתי לכאוב. נתתי מקום לכאב, איפשרתי לו להיות, לא התעסקתי, בנכון-לא נכון, צודק-לא צודק.
בכל פעם שזיהיתי שאני במצב הישרדות אמרתי לעצמי, אני עכשיו במצב הישרדות, במצב הזה אני על אוטומט – ואין לי בחירה בתגובות. זה מצב שאני לא רוצה להיות בו, להגיב ללא בחירה – לא עוד.
אמרתי לעצמי, עולה לי עכשיו כאב ואני נותנת לו מקום. נשמתי עמוק (אבל הפעם ידעתי בדיוק לאן אני נושמת…….)
ואז קרה הקסם – WOW, זה היה מדהים
מה שנראה לי שקרה, פשוט הלב נפתח. (שוש, עכשיו מהחוויה אני מבינה עוד יותר את המושג)
הלב נפתח ואז יכולתי להכיל את הכאב של הצד השני.
יכולתי להיות קשובה לעצמי, קשובה לאחר
נוצרה אצלי בהירות ואז היה ברור לי איך אני מגיבה
ידעתי שיש לי המון דרכים שאני יכולה להגיב – אני יכולה לבחור
אני מנהלת את הרגשות ולא הם מנהלים אותי.
אז תודה רבה לתדר האנושי, בזכות הכלים הנהדרים שאני מתנסה בהם במהלך הקורס אני מצליחה לחוות הצלחות.
הכלים עוזרים לי לתת שם לדברים, וברגע שאני יודעת לזהות את המצב בו אני נמצאת ולתת לו שם, זה עוזר לי לארגן את המחשבות (אני מסתורי הרגשות), אני חושבת שכל תדר שמוצף רגשית חווה ערפל וחוסר בהירות, אבל נראה לי שאצל מסתורי הרגשות זה יותר מערפל, זה אובך מעורבב עם ערפל…. 

בקיצור יקרים, אני שמחה ומאושרת על הניסיון ומקווה להמשיך לגדול ולהתפתח, ושהמשפחה שלי תגדל ביחד איתי והיום אני אופטימית יותר מתמיד 

שיהיה שבוע נפלא וחודש אדר שמח לכולנו”

שתף את חבריך:

תגובות