מה מביא אנשים לסף קריסה?

היי זה אורן מניקס,

בשבועיים האחרונים, תלמיד יקר בקורס להכשרת מאמנים

בשיטת התדר האנושי הגיע לסף קריסה. הוא נראה טרוד,

קצת מרוחק ו”לא ממש איתנו”. ואפילו שהקורס השנתי כולל

כ-45 תלמידים מיד שמתי לב לשינוי הפתאומי שהתרחש אצלו.

באחת ההפסקות דיברתי איתו והוא התחיל להתנצל על כך

שלא עמד במטלות הקורס של אותו השבוע.

י

“בשבועות האחרונים”, הוא סיפר, “אבא שלי התאשפז מספר

פעמים בבית החולים. הוא אמנם מבוגר (מעל 86) אבל עד

לא מזמן הוא היה בריא וחיוני“.

י

“לא נעלם האבא החזק שלי?”
י

“תבין”, הוא סיפר בקול מהוסס, ” זה איש שהיה רץ מרתון

בקלילות ושמחה ופתאום גם הליכה מהמיטה לשירותים

היא משימה מתישה עבורו. הוא נלחם במלחמות ישראל

ושרד פציעה קשה במלחמת השיחרור. היום, כל נגיעה בגוף

שלו גורמת לפנים שלו להתעוות בכאב.

י

בתור ילד, אני זוכר אותו יושב בלילות ולומד, משלים תואר

באוניברסיטה הפתוחה. היום העיניים שלו נעצמות כשהוא

קורא אפילו כותרת בעיתון. ובכל רגע איתו עולה בי השאלה

הכואבת ‘לאן נעלם האבא החזק שלי?’

י

‘רכבת הרים’ של תקווה ויאוש

בשבועיים האחרונים, הרופאים המליצו בכל פעם על טיפול אחר.

שקלו ניתוח ולאחר מכן אמרו שגופו לא יעמוד בניתוח שכזה,

המליצו להשאירו בבית החולים ולאחר מכן אמרו שאין להם

מה להציע לשיפור מצבו ומוטב שישהה בבית.

בקיצור – ‘רכבת הרים’ של תקווה וייאוש.

י

אני כל כך רוצה את טובתו אבל אני פשוט על סף קריסה. אני עסוק כל

הזמן בטיפול ובדאגה. צריך לטפל בדברים גדולים וקטנים, לרוץ בין רופאים

ובין הבית לבית החולים. זה לא משאיר לי טיפת אנרגיה לעבודה, לקורס

התדר האנושי, ובטח שלא לאשה ולילדים שגם הם דואגים ומוטרדים. והכי

גרוע זה שאני לא יודע מה עשוי לקרות בשעה הבאה או אפילו בדקה הבאה“.

י

“נשמע לי שאתה מטפל באבא שלך במסירות. יש עוד דברים שאתה

יכול לעשות עבורו במצב הנוכחי, ואתה לא עושה”? שאלתי.

“אני לא יודע” הוא ענה אחרי מחשבה. “אני בעיקר לא יודע. חוסר

הוודאות הזה משגע אותי, עושה אותי מתוח ושואב ממני את כל

האנרגיה שעוד נשארה לי”.
י

“תרשה לי לנחש. התדר שלך הוא ‘עוצמת הפנימיות’ – תדר 6, נכון?”

“נכון” הוא ענה. “התדר הראשי שלי הוא תדר 6 – ‘עוצמת הפנימיות’.

למה אתה שואל”?
י

“אדם שהתדר הראשי שלו הוא ‘עוצמת הפנימיות’, הוא אדם שזקוק

להרבה יציבות וודאות. הם אנשים של עומק, פנימיות ושורש. מקרים

כאלה יכולים להקשות על כל אדם אבל את תדר 6 הם יכולים פשוט לשגע.

אתה נמצא עכשיו במצב שבו אין לך וודאות כמעט בכלום. אין שום דבר

שאתה יכול לעשות כרגע כדי לשנות את המצב הזה. נקלעת לנהר גועש

וזו עובדה. האם אתה יודע מה המומחים ממליצים לעשות כאשר נקלעים

לנהר שוטף?”
י

“מה?” הוא שאל ממעמקים
י

“להרפות מהנסיונות לשלוט על הזרם. להתמסר לו. בצורה הזאת עם

הזמן הנהר יפלוט אותך לגדות הנהר הבטוחות. אבל אם אנחנו מנסים

להגביר את השליטה (הפנימית) במצבים של חוסר וודאות קיצוני אנחנו

לבסוף נטבע ונחנק. לא סתם זה מה שאתה מרגיש.”
י

“זה בכלל לא קל.” הזכרתי לו שוב.
י

” אבל זו העצה הכי רלוונטית לעבודה כרגע, בוודאי למי שהוא טיפוס של

‘עוצמת הפנימיות’. העבודה על שחרור נסיונות לשליטה והעבודה על האמונה

הפשוטה שהדברים לא בשליטתנו אך הם לטובתנו, היא המשימה כרגע.

וזאת מכיוון שאת הטיפול לאביך אתה כבר מעניק כמיטב יכולתך. הנסיונות

הפנימיים להיות בשליטה הופכים לגוזלי אנרגיה אדירים עבורך.

זה מתכון בטוח לקריסה.”
י

“וואו, אתה לא מאמין” הוא קטע אותי פתאום.

“בבת אחת, אני מרגיש פתאום את ההבנה הזאת בכל הגוף. כאילו

השריר של הדאגה שהיה מכווץ בכל הימים האחרונים פשוט הופך

לרפוי בשנייה אחת“.
י

“פתאום אני מבין כמה מתח אגור בכל הגוף שלי. 

תרמיל כבד שאני סוחב על הגב כבר כמה שבועות.

בכל הימים האלה, אני מנסה ומנסה להשיג עוד שליטה ועוד וודאות.

בעצם, אני מנסה בכל התקופה הזו לשלוט על הנהר השוצף”.

י

“אני מרגיש כל כך לא במיטבי בזמן האחרון ופתאום אני מבין למה. חשבתי

שאני מותש בגלל הטיפול האינטנסיבי באבא שלי. אבל זה בדיוק להיפך.

הטיפול מחזק את הוודאות שלי וממלא אותי באנרגיה. ככה אני במיטבי.

לעומת זאת, הדאגה מחלישה אותי ואני ‘שוחה נגד הזרם’ של חוסר הוודאות.

זה כל כך מתיש. עכשיו אני מבין גם שזה בעיקר לא מועיל.”
י

הרגשתי שהאנרגיה שזורמת ממנו בשיחה השתנתה פתאום וגם אני

חשתי הקלה עבורו.
י

“אני מאד שמח ששיתפת אותי. אני יודע שקשה לך לחלוק את הקשיים עם

אחרים (תדר עוצמת הפנימיות).”

י

חברים יקרים, אני מזמין את כולנו לזכור את המקרה הזה גם בפעמים הבאות

בהם אנחנו או האנשים שאנחנו מקדמים נקלע למצבים בה אין לנו שליטה עם המשפחה, בעבודה

ואפילו בזוגיות. בואו נרפה מבפנים את הנסיון הטבעי לשלוט גם כאשר אנחנו יודעים

שכעת איננו בשליטה. זה ישאיר לנו די ויותר אנרגיה לדבר החשוב ביותר- ההשתדלות לעשות

כמיטב יכולתנו ותו לא.  

קוראים אהובים,
הרבה בריאות!

אורן מניקס ♥

י

נ.ב.

כל הסיפורים שאנחנו מספרים על תלמידים או מתאמנים מוגשים לאחר קבלת אישור

מפורש שלהם לכך ומתוך רצון טוב שלהם לאפשר למידה משמעותית לאנשים נוספים (אתם!).

אשמח מאוד אם תמשיכו את מעגל הנתינה שהותחל ותשתפו את הדף הזה גם לחבריכם על ידי לחיצה פשוטה על הכפתורים האלה: ↓

↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓

תגובות