“תושבי המרכז הם עצלנים!”
כך רטן נימרוד, חבר טוב שלי שעבר עם בן זוגו למושב לא רחוק מירושלים אחרי חודשים רבים שבהם לא הזדמן לי לבקר בביתם החדש. “כולה 40 דקות נסיעה זה נראה לכם כמו הקצה השני של העולם” המשיך לזעוף בייאוש. והאמת שיש משהו בדבריו.
ידוע שכדי להזיז את תושבי המרכז ממרבצם דרוש דחפור לא קטן או לפחות איזה סקאד קטן שימריץ אותם ליציאה מהמתחם הבטוח שלהם, מהארץ המובטחת, מעולמם המלא, המספק את כל צרכיהם, גוש דן.
למה זה כל כך ברור לנו שאנשים לרוב יפגשו במרכז? מהי הסיבה הגורמת אפילו לתושבי הצפון והדרום להבין כי מפגש עם אנשים מהמרכז יהיה בטריטוריה שלהם? האם יש כאן קונספירציה?
מה שעומד מאחורי ה”עצלנות” הגוש דנית הוא מנגנון מאוד בסיסי וידוע שלא רק מרחיק את תושבי גוש דן מקצוות הארץ אלא גם עוצר אותנו, לא חשוב מהו אזור מגורינו, מלהשיג את כל הדברים שעד היום לא הצלחנו להשיג. אותו מנגנון שלא מאפשר לחלקנו להצליח בעסקים, לחלקנו האחר להצליח בזוגיות ולחלקנו הנוסף להצליח ביחסים עם המשפחה והילדים. מנגנון זה נקרא- אזור הנוחות.
תושבי המרכז לא לבד!
נכון, כולנו שבויים באזור הנוחות שלנו. רוצים הוכחה? שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
- מתי בפעם האחרונה הפתעת את בן או בת זוגך, ככה סתם באמצע החיים?
י - מתי בפעם האחרונה הגבת ברוגע לדבר שעצבן אותך כל חייך?
י - מתי בפעם האחרונה שינית את כמות הסוכר שאתה שם בקפה שלך? (אולי אתה כבר לא צריך
כל כך מתוק)
י - מתי בפעם האחרונה נהגת באומץ בסיטואציה שעד היום שיתקה אותך מפחד?
י - מתי בפעם האחרונה צחצחת שיניים ביד שאתה לא רגיל אליה?
י - מתי בפעם האחרונה חשפת את ליבך בפניי זר?
אזור הנוחות הוא התגובות והפעולות שאנחנו רגילים לעשות ונמנעים מלחרוג מהם. אזור הנוחות אחראי לתוצאות שהצלחנו להשיג בחיינו אבל גם לתוצאות שלא הצלחנו להשיג. לכן, על מנת שנשיג את הדברים שעוד לא השגנו בחיים אנחנו חייבים להרחיב את אזור הנוחות ולהתחיל לסגל התנהגויות והתייחסויות שעד היום היו זרים לנו (אם הם לא היו זרים היינו כבר משיגים את מה שעוד לא הצלחנו).
שימו לב שאזור הנוחות הוא תוצאה ישירה של התדר של הבן אדם– המהות הפנימית העמוקה ביותר שלנו. הפילטר דרכו אנחנו רואים וחווים את העולם. לכל תדר אזור נוחות ייחודי לו ודרך משלו לצאת מאזור זה ולעשות ניסים בחייו.
איך נרחיב את אזור הנוחות?
חשבו על תחום שאתם רוצים לקדם בחיים ובחרו פעולה אחת, הקשורה לתחום, שנמנעתם מלעשות עד היום ופשוט בצעו אותה.
איך תדעו אם הפעולה מרחיבה את אזור הנוחות?
שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
- האם זה משהו שעוד לא עשיתי? אם כן, אתם בכיוון הנכון וייתכן ואתם מרחיבים את אזור הנוחות.
י - האם זה מפחיד אותי? אם כן סיכוי טוב שאתם מרחיבים את אזור הנוחות, פחד הוא הגורם מספר אחד לשמירה על המוכר והידוע- אל תעצרו כשהוא מופיע!
י - האם אני חווה קושי? אם כן כנראה שאתם מרחיבים את אזור הנוחות, קושי היא אחת התופעות השכיחות כשמתחילים להרחיב את אזור הנוחות. המשיכו להתאמן והקושי יפחת בהדרגה.
י - האם אני נחשף לביקורת? אם כן זה מצוין, באזור הנוחות אנחנו בדר”כ נמצאים בקונצנזוס משתק: נחמדים לכולם, מרצים את כולם- לא מנענעים את הסירה. קצת גלים לא הרגו אף אחד וטבעי שלא כולם יראו את הדברים כמוכם.
י - האם נחשפות החולשות שלי? אם כן- מצוין! כולנו בני אדם ולכולנו יש חולשות. מי שאומר לכם אחרת נמצא עמוק באזור הנוחות הבטוח שלו.
אני כולי תקווה כי מאמר זה יאפשר לכם לעשות משהו משמעותי עבור חייכם וגם כולי תקווה שנמרוד יקרא מאמר זה וידע להזכיר לי בפעם הבאה שהוא מזמין אותי לבקר מעבר להרי החושך- שהרי החושך הם אזורי הנוחות שלי ותו לו.
אשמח אם תגיבו למטה על אזור הנוחות ועל מה משאיר אותנו שם.
באהבה,
אורן מניקס.
יופי, סוף סוף מאמר כתוב, ולא “טלויזיה”-לא לכל אחד יש רצון “לשמוע ולראות” הרבה אנשים מתחברים למה שכתוב, ניתן לקרוא מספר פעמים כדי להפנים,לחזור לנקודהמסוימת שוב ושוב ולקלוט….תודה לכם.