שלום לכולם!

בשנים האחרונות הלכה ונהייתה רווחת האמונה כי “אין צירופי מקרים” – כל מפגש, כל אירוע, כל תאונה וכל מקרה יש להם איזשהו מסר להעביר לנו.
אך האם זה באמת כך? האם תמיד ההקשרים שאנחנו מוצאים הם ההקשרים ה”נכונים”? האם הסיבות שאנחנו מייחסים לאירועים שמתרחשים בחיינו הן בהכרח הסיבות ה”אמיתיות” לדברים? איך נדע להבדיל בין הסיבות ההקשרים הנכונים לבין אלה השקריים?

לאחרונה הגיעה אליי מתאמנת ששיתפה אותי שמזה שנה מעורבת בקשר הרסני ומשפיל ביותר עם בחור. הבחורה היא בחורה משכילה ובמשך שנים עברה ולמדה לא מעט שיטות ולימודים רוחניים ממגוון המורים המשתייכים לזרמים המאפיינים את ההתעוררות הרוחנית של השנים האחרונות. המשותף כמעט לכל הגישות הרוחניות היא ההבנה כי קיים סדר בדברים וההתרחשויות בעולם מתרחשות בקצב ובסדר מדויקים ונכונים גם איננו רואים זאת. מכאן שכל דבר המתרחש בעולמינו מתרחש מסיבה כלשהי אחרת הוא לא היה מתרחש.

נדהמתי לראות כיצד המתאמנת מספרת לי באמונה שלמה כיצד הסימנים ביקום מראים לה שיש לה כאן איזשהו “שיעור” ללמוד מהקשר ולכן עליה להישאר בו. לא יתכן שהיא “תתעלם” מהשיעור ותפנה גב למשהו שהיקום מביא מולה ולכן עליה להישאר בקשר עד שהיא תצליח להבין או לעבור את השיעור. והפלא ופלא בעודנו מדברים אנחנו שומעים את הטלפון שלה מצלצל ונחשו מי מתקשר?

גם אני מאמין כי קיים סדר בעולם ומאחורי מה שנראה כ”צירופי מקרים” מסתתרים הבנה והגיון יותר גדולים ממה שנראה על פני השטח אך הפרשנות שאנו נותנים לאותם צירופי מקרים הרבה פעמים יכולה להיות עוד סוג של “סיפור” שאנחנו מספרים לעצמינו על מנת להישאר תקועים במקום. הרבה פעמים קשה לנו לחוות את הדיסוננס של ההסתכלות לאמת בפנים (במקרה של המתאמנת שהיא נמצאת מקשר משפיל והרסני) ולכן אנחנו משתמשים בידע הרוחני שלנו למטרות הפוכות– על מנת להישאר תקועים.

אחרי שעשיתי למתאמנת את אבחון קוד התדר האנושי היא נדהמה לראות שתוצאות האבחון מדייקות ומתארות בדיוק את המבנה הפנימי העמוק ביותר שלה. בנוסף האבחון חשף בפניה רבדים כל כך עמוקים בהוויה שלה עד שהתאפשר לה להסתכל פנימה ולראות כמה היא רחוקה מעצמה ומהתדר שלה. היא גילתה עד כמה היא ממוסכת וצובעת את המציאות שלה בסיפורים.

איך נדע מתי להקשיב לצירופי מקרים ומתי לא?

פשוט מאוד. כאשר אנחנו רחוקים מהמרכז ומהתדר לא מומלץ לנו לפעול לפי המשמעויות שאנחנו נותנים לצירופי המקרים בחיינו. כשאנחנו רחוקים מעצמינו ונמצאים בתקופות של בלבול וחוסר השלמה ואהבה עצמית (או בשפת קוד התדר האנושי- רמת קיום הישרדות) הפרשנויות שניתן לצירופי המקרים בחיינו הם לרוב יהיו מראה של המקום הנמוך שבו אנחנו נמצאים וקרוב לוודאי שישאירו אותנו במקומנו או גרוע מזה- ידרדרו את מצבנו.
כשאנחנו מחוברים לעצמינו ולתדר שלנו אנחנו הופכים ל”מסונכרנים” עם היקום ובמצב זה המשמעויות האמיתיות של נפלאות החיים יכולות לעלות ולהופיע מבין השורות של חיינו. במצב זה אנחנו יכולים גם לגלות את החדווה שבפשוט לא לדעת. הדברים מתרחשים ואיננו יודעים את כל המשמעויות שלהם וזה בסדר גמור.
שיטת קוד התדר האנושי מאפשרת לנו לדעת עד כמה אנחנו מחוברים לעצמינו אך עד שתחוו את השיטה על בשרכם שאלו את עצמיכם את השאלות הבאות על מנת לדעת עד כמה אתם מחוברים לעצמכם:

עד כמה אני בחמלה לעצמי?

עד כמה אני מרגיש שלווה בחיי?

עד כמה אני מרגיש וחווה שמה שלא יהיה- יהיה טוב?

עד כמה אני מבולבל בחיי?

באיזו מידה אני מרגיש בתוכי אהבה לעצמי ולאחרים?

עד כמה חיי נמצאים ב”בלגן”?

אם גיליתם שאינכם מחוברים לעצמכם אני ממליץ להפסיק להתעסק במשמעויות של צירופי המקרים שמתרחשים בחייכם ולהתחיל לשאוף להתקרבות פנימה- אל מחוזות החמלה, ההשלמה והביטחון האמיתי. רק משם תשתקף האמת הנכונה לכם.

ו

נ.ב
אשמח לשמוע את דעתכם על נושא “צירופי מקרים” ועל מה שכתבתי
על מנת להגיב בסטטוס של המאמר לחצו כאן
או הגיבו בתחתית המאמר.

שתף את חבריך:

תגובות