שיתוף מחדר האימונים של שולה בן דוד (מאמנת בשיטת התדר)

כאשר אנו נעלבים וכועסים הלב נסגר.
כשהלב שלנו סגור כלפי מישהו, אנחנו לא מסוגלים לראות בו שום טוב.
זה מנגנון הגנה שקיים בכל אחד מאיתנו. נפגעים – הלב נסגר! נסגר שלא להיפגע.

דוגמא מחדר האימונים

לא היה לה משהו טוב אחד להגיד עליו.
אין ספור פעמים נפגעה.
כל כך למודת אכזבות.
פעם אחר פעם מסבירה, מבקשת, מתחננת להבנה, לשיתוף פעולה…
שום דבר לא משתנה.
ובכל אירוע הפיצוץ הרבה יותר גדול….. רועש…. ובמיוחד מרחיק!!
בתהליך האימון הבינה שהיא לא יכולה לשנות אותו גם אם מאוד תשתדל.
היא הבינה שהיא יכולה לקחת אחריות רק על הצד שלה.
היא ראתה שקשה לה להציב גבולותאו שהיא מוותרת, או מציבה גבול בכעס ואז מן הסתם לא קורה כלום, חוץ ממריבה נוספת.
היא התאמנה בכל פעם מחדש להרגיש את הכאב שכל העניין מסב לה מבלי להאשים ולהשתלח.
מפעם לפעם היא הרגישה שמשהו מבפנים משתנה…
“אני לא מאמינה שעד לפני כמה זמן לא היה לי משהו טוב אחד להגיד עליו. היום יש לי המון”
מה השתנה? שאלתי
“כבר פחות כואב לי, אני מצליחה לפתוח את הלב, להציב גבולות באהבה, אני כל כך שמחה שזה מצליח לי”
גם אני שמחה. מאוד שמחה ומתרגשת בכל פעם מחדש.

יש מחיר כבד ללב סגור
אנו מתרחקים מהאנשים שהכי יקרים לנו.
כשהלב סגור לא מרגישים כאב אבל גם לא שמחה ואהבה.
אז כדי להחזיר את האהבה והשמחה היא הייתה צריכה לפתוח את הלב וזה כאב!!!!

היו ימים שהיא הרגישה כל כך רע שרצתה להפסיק,
אבל היא הייתה נחושה והמשיכה לעשות עבודה בלפתוח את הלב  למרות הפגיעות.
אחרי זמן קצר הרגישה הקלה והאהבה חזרה.
היום לא תמיד קל לה, לפעמים היא מרגישה שכמעט מתפוצצת.
אבל היא יודעת לנהל את התגובות שלה מתוך מקום של אהבה.

אהבה לעצמה ואהבה אליו.
והתוצאות לא מאחרות לבוא.

פחות מריבות, יותר שלווה פנימית – כמובן שהשפעה נכרת על כל הבית.

התהליך שתארתי פתח לא רק את הלב של המתאמנת, הוא פתח גם את הלב שלי… תחושה מדהימה שהזכירה לי, למה הפכתי למאמנת בשיטת התדר.

(ממליצה גם לך בחום)

באהבה רבה,

שולה

שתף את חבריך:

תגובות