היי זה אורן,
אל תבכה! הכל יהיה בסדר….
מה עושים כשמתאמן מזיל דמעה באמצע האימון?
איך מאמנים מתמודדים בדרך כלל כשהמתאמנים עצובים?
מהי הטעות הנפוצה ומהי התגובה הכי טובה לכך…
לכל זה אימא שלי ואני נענה בטיפ הבא:
מה יעשה מהפכה ביכולת שלך לקדם אנשים (ואת עצמך)
הנה הפרטים המלאים

טיפ חשוב מאוד לחיים נכונים ומאושרים. תודה לשוש ואורן. תמיד חשוב ללמוד מכם ולרענן ולתרגל. ❤❤
אני תמיד אומרת .
זה בסדר גמור. פה זה המקום להוציא.
אם לא תוציאי פה אז איפה תוציאי…
שנים רבות לא העזתי לשתף בכאב שלי….בעצם מנעתי מעצמי קשר עמוק של שיתוף משמעותי עם היקרים לי…היום מבינה כמה חשוב לא לפחד להיות שם…לשחרר אחיזת מנע….תודה רבה שוש ואורן:)
טיפ חשוב ומאוד מועיל, תודה לשוש ואורן
את צודקת, ממש גועל נפשי. אבל רק כשלא מבינים איך המנגנון הרגשי עובד.
כשמבינים – יודעים שלהיות ברגש ובכאב משחרר מטענים מ”גוף הכאב”. מטענים שלפעמים יושבים שם שנים. מטענים שכשלא משחררים אותם עלולים להשתחרר בצורה של מחלה.
יש רעיון כזה שאימון אמור תמיד להוציא אותנו שמחים ומועצמים. אבל אימון טוב באמת, מאתגר אותנו ושולח אותנו להתמודד עם עשיה ורגשות שלא קלים לנו. כך מתחזקים כוחות הנפש שלנו (=”גוף העוצמה”) ומתאפשרת התקדמות בחיים שלא הייתה אפשרית לפני האימון.
טיפ משמעותי
תודה רבה, נגעתם בנקודה חשובה ורלוונטית עבורי.
לא אהבתי את התחלה של השיחה. הרגשתי דווקא זלזול בעניין הבכי והדמעות… הדברים נאמרו בזלזול, יוהרה. לאחר מכן השיחה והעברת המסרים היו נוחים יותר ומשכנעים. סליחה על הישירות