הפסח מגיע ואנחנו מצווים לצאת לחירות. אז איך זה שעם כל המודעות, ההתפתחות והאפשרויות הבלתי מוגבלות הללו אנחנו עדיין מרגישים כבולים ומתוסכלים?
אמא שלי קצת מוזרה
כבר בגיל קטן הבנתי שיש לי “אמא מוזרה”. מן אמא כזאת שמדברת על אפשרויות, על יצירת מציאות, על אהבה ופתיחת הלב. אנחנו מדברים על תקופה שבה לדבר על מודעות והתפתחות אישית היה, אפס, קצת מוזר במקרה הטוב וקצת שרלטני במקרה הפחות טוב. וכששאר האימהות החליפו מתכונים לעוגיות אמא שלי שיתפה מתכונים לבניית חזון ומימוש חלומות. אני מן הסתם העדפתי עוגיות- מהסוג שאמא של אדם מלכי ידעה להכין.
עברו השנים ואיך אמא שלי אומרת: “פעם הייתי מוזרה, היום אני אינית.”. הדיבור על האפשרויות הבלתי מוגבלות הפך להיות הדבר הכי טרנדי ומדובר. היום כולם מדברים על כך שהמציאות שלנו היא בחירה ושאין הר או פסגה שאנחנו לא יכולים לכבוש אם רק נרצה. ואוי כמה שאנחנו רוצים. אנחנו הרבה יותר מודעים, הרבה יותר נאורים והרבה יותר בשליטה וניהול של חיינו.
אז”ש- אז זהו שלא
שיחת המודעות הביאה לנו הרבה תובנות מדהימות שאפשרו לכולנו לעשות צעדים משמעותיים בדרך להגשמה עצמית אבל אם נעצור בשלב הזה לא נגיע לאושר והשלמה. הנה שלוש טעויות מאוד “מודעות” שלא מאפשרות לנו להפוך לבני חורין באמת אלא הופכות אותנו לעכברי מעבדה הרצים בתוך מבוך אל עבר גבינה לא טרייה משומן צמחי:
טעות “מודעת” מס’ 1: זה תלוי רק בך!– ייתכן ומה שאני הולך לכתוב ישלול מאיתנו את החברות בפורום מנהלי בתי הספר של לשכת המאמנים בישראל- נחצה את הגשר כשנגיע אליו.
הטעות ה”מודעת” אולי הכי נפוצה והכי מגבילה היא האמונה שהכל תלוי רק בי. והאמת שהמשפט הזה נכון רק בחלקו. הדבר היחידי שתלוי רק בי זו ההשתדלות האמיתית אבל האם התוצאות הסופיות של ההשתדלות שלי באמת תלויה בי? לא ולא.
החיים הם דיאלוג בינינו ובין העולם. אנחנו מדברים והיקום עונה, אנחנו עושים והעולם משתנה. אם אאמין שהכל תלוי בי ובסוף הדברים יתפסו צורה שונה ממה שדמיינתי- ארגיש שמשהו לא בסדר בי. אבל כשאני מבין שהחיים הם דיאלוג ביני ובין משהו יותר חכם שאוהב אותי אני יכול להמשיך להרגיש טוב, ללמוד מהתשובה שקיבלתי מהיקום ולהמשיך לעשות השתדלות. במילים אחרות: חירות היא להיות בהשתדלות- ולדעת לשחרר את התוצאות.
טעות “מודעת” מס’ 2: חירות היא להצליח לכבוש את העולם– היום כולם רוצים “לכבוש” את העולם והאמת שגם אני. הרבה פעמים אני עוצם את העיניים שלי לפני השינה ומדמיין איך אני מרצה בפניי אולמות עצומים, איך ההרצאות האלה משודרות לכל קצבות העולם וכולם רואים כמה אני גדול, שווה, חכם ומואר וסבתא שלי מקליטה את זה ומתגאה בפני החברות שלה במהלך משחק הבירדג’ השבועי שלהן.
כשאנחנו מנסים “לכבוש” את העולם אנחנו ממש לא בחירות. ההבנה היא שאין צורך לכבוש את העולם. אם נוכל להרגיש שאנחנו ראויים לאותה כמות של הערכה ואהבה גם בלי לכבוש את העולם אנחנו נהיה בחירות אמיתית- כזו שלא תלויה בהכרה, שלא תלויה בכסף, שלא תלויה בתהילה (שלא תלויה בהאם אני מורה טוב לאימון).
טעות “מודעת” מס’ 3: חירות זה החופש להיות כל מי שאנחנו רוצים להיות– אמונה זאת שגוייה מן היסוד. האם אנחנו באמת יכולים להיות כל מי שאנחנו רוצים? לא. כל אחד קיבל סל מתנות ייחודי, מהות פנימית ייחודית ונפלאה שהעניק לנו הטבע ובעולם הנפש המתנות לא מגיעות עם פתקי החלפה- גם לא תוך 14 יום.
הבחירה היחידה שלנו היא בין להיות מי שאנחנו ובין לנסות להיות מישהו אחר. באיזו אפשרות לדעתכם נמצאת החירות? נכון! החירות האמיתית היא לא החופש להיות כל מי שאנחנו רוצים להיות אלא החופש לרצות להיות מי שאנחנו– ולאהוב את זה.
אז איך נדע מי אנחנו באמת? איך נדע מהי המהות הפנימית האמיתית שלנו? אני מאמין שאנחנו כבר יודעים רק קשה לנו לשים על זה את האצבע וזה בגלל שאנחנו מכירים את עצמנו רק דרך השיקוף של אנשים אחרים. אבל מה קורה כשהאנשים שמשקפים לנו את עצמנו הם בעלי מהות ופילטרים שונים משלנו?
מהו קוד ההצלחה האישי שלך?
אמא שלי (ההיא המוזרה שמקדימה את זמנה) פיתחה שיטה מדהימה שנקראת “קוד התדר האנושי”. השיטה הזאת מאבחנת את המהות הפנימית העמוקה ביותר שלנו בדרך ייחודית שאינה תלויה בשיקוף של אנשים אחרים. היא, אחי, ואני מקדישים את חיינו על מנת שכל אדם על הפלנטה הזאת יוכל לחוות אותה ועכשיו, בדיוק לפני פסח, זו ההזדמנות שלך להגיע לחירות האמיתית שבפנים. ההזדמנות הזאת נסגרת עוד ארבעה ימים אז אני ממליץ לך בחום להיכנס לקישור הבא ולהתחבר לקוד ההצלחה האישי שלך: https://menix.co.il/?page_id=2918
