היי
הפעם רציתי לדבר על תחזוקה בזוגיות…
בעצם על אחת הטענות הכואבות ביותר שעולות באימון,
ומאמנים בתדר שומעים את זה בכל רחבי הארץ,
בעיקר באימון על זוגיות:
“אני לא מסוגלת לשמוע אותו”,
“אני כבר לא יכול לראות אותה”,
“אני שונאת אותו!”
זה לא היה מזמן שהאהבה פרחה
וקיבלתם אחד את השנייה בחיוך ענק…
איך מגיעים למצב הזה?
אני רוצה לדבר על חשוד עיקרי
ואיך ב-3 פעולות קטנות מונעים ממנו
להחריב את האהבה.
החשוד הפעם הוא המחשבה,
כולם כבר יודעים,
שבמצבי כעס,
אנחנו נכנסים למצב הישרדותי,
בו המחשבות הרעות רצות על אוטומט…
זה מתחיל ב-“איך הוא השאיר את הגרביים בסלון?”
הופך ל-“הוא לא מתייחס למה שאני מבקשת ממנו?”,
ומגיע ל-“אני אויר בשבילו!”
הרבה פעמים כשאנחנו נרגעים
אנחנו מבינים שהגזמנו, עוזבים וממשיכים…
אבל בטריגר הבא המחשבות הרעות על בן הזוג
חוזרות, גדולות ועוצמתיות יותר…
( למעוניינים, אנחנו מדברים על מצבי הישרדות ברמה יותר מורחבת
בסדנאות “שלב א’ בלימודי אימון אישי” פרטים נוספים כאן)
בלי שנרגיש אנחנו מגיעים
למצב שקשה מאוד לחזור ממנו
התחושה הקשה,
שאני כבר לא יכולה לסבול אותו…
אז איך מונעים את המצב הזה?
איך עוברים מהתדרדרות ביחסים
להעצמת האהבה?
איך לוקחים אחריות על המחשבות?
אין לנו בחירה על מה לחשוב בכל שנייה,
אבל אנחנו יכולים להחליט איך אנחנו מתייחסים למחשבה.
זה כל כך פשוט!
שאלו את עצמכם מידי יום את השאלות הבאות:
1. האם הכעס שלי על בן/בת הזוג מוצדק? (האם כל המחשבות שלי מציאותיות?)
2. האם יש לי מחשבות שיפוטיות על בן הזוג? (במידה שיש זה הזמן לשחרר אותן)
3. מה הם הדברים הטובים שאני חושב על בן הזוג? (גם במצבי משבר, תמיד לזכור את הדברים הטובים)
בעצם בשאלת השאלות האלה,
אתם בולמים את הכדור שמביא את השנאה,
ומכניסים יותר אור למערכות יחסים שלכם ושל המתאמנים שלכם.
הנה קטע מתוך שיעור שקיימנו בנושא בפני מאמנים בוגרי התדר:
תודה
אני אלמן לאחר מעל 50 שנות נישואים מאושרים
יש לי את דרך ההתנהלות במפגש עם הבריות