fbpx

מהרגע הראשון שראיתי אותה שנאתי אותה

מהרגע הראשון שראיתי אותה שנאתי אותה.

משהו במימיקה של הפנים שלה, במבט, בחיוך, בטונציה ובאינטונציה של הדיבור שלה. בדברים שהיא אמרה וגם באלו שהיא לא אמרה, הביאו לי ת’חלסטרה.

למה? פשוט כי ככה.

הכי גרוע שממש ממש מההתחלה, היא דיברה ודיברה עוד ועוד דברים של טעם, חצופה!

מה, אי אפשר לדבר ככה ברדוד? ברגיל? בלא מתנשא בכוח? ב”לתת מקום גם לאחרים לצאת חכמים”? חצופה. נו… אז החזרתי לה, לא אמרתי לה “שלום” בהפסקות, אפילו לא הסתכלתי לעברה, מגיע לה!

מאנשים כאלו צריך להתעלם כי… כי זה מכעיס.

כן, זה מכעיס לאללה שעומד מישהו, ככה מול הפרצוף, והוא פשוט טוב ומוצלח והכל הולך לו בקלות נטולת מאמץ ו… ואפילו כשהוא בהישרדות זה יוצא לו יפה וטוב ובסופר קלאסה.

ככה עברו החודשים, נוצרו חברויות יפות בין כולנו אבל ממנה התעלמתי במפגיע.

בכל פעם שהיא דיברה, התנתקתי (בקלי קלוטו, אני הרי תדר 6), ושמחתי כל כך כשהיא הצליחה לעצבן או להכניס להישרדות גם אחרים בקבוצה. כי זה נתן לי לגיטימציה מושלמת לרגשות שאני חשה אליה וכלפיה. הרי ברגע שלא רק אני באטרף עליה, זה אומר שהאטרף הזה מוצדק (פירוש חדשני למושג: “חכמת המונים”…).

ו… עבר הזמן, הקורס התקדם, הכרתי כבר את כל חבריי לקורס, פתחתי את לבי כמעט כלפי כולם, גם כלפי אלו שממש לא מצאו חן בעיניי בהתחלה, אך זה לא כלל אותה. היא נשארה על תקן “ושאר מרעין בישין” כי הרי זה מה שהיא וזה מה שמגיע לה, לחצופה המוצלחת והמתנשאת הזו!

בכל שיעור היא שיתפה וכולם הריעו לה על העבודה המופלאה שהיא עושה ועל התקדמותה שראויה להערכה ו… ואני התפוצצתי מכעס כי זה הרי נורא קל לעשות עבודה קשה כשאתה כזה מוצלח וטוב.

בשיעור שלפני האחרון הרגשתי שאני מתפוצצת יותר מהרגיל.

למדנו על מפת התודעה, כולנו התבלבלנו ולא כל כך הבנו את המשמעות של הכלי החדשני (והגאוני) הזה ואני ידעתי שעם כמה שאני פרופסור במפת ההישרדות, כך לעולם לא אבין דבר ממה שדובר עליו בשיעור. מפת התודעה הגאונית הזו שאורן פיתח (ואתם יודעים איך זה תדר 6 שלא מבין …).

באיזשהו מקום בהפסקה ניסיתי להתנחם בעובדה שכולם לא הבינו את השיעור, אבל אז, כשחזרנו לשיעור התברר שהיחידה שלא רק שהבינה טוב טוב את החומר, אלא גם עלתה לבמה ובעזרת המקרה שלה הסבירו איך זה נראה הלכה למעשה להיות בתודעה מושלמת – זו היא. אותה לוחצת כפתורים מקצועית סדרתית ומהוללה.

היא ישבה לה בניחותא על הבמה, ובחיוך מאושר, זחוח ומסופק. הסבירה שלב אחר שלב מה זה ואיך זה ולמה זה וכמה זה להיות בתודעה. אותה רמת קיום מיוחלת שכולנו עורגים להרגיש ולו פעם אחת בחיינו. והיא היחידה שחוותה אותה. ולא מספיק זה, היא גם באה ללמד אותנו על זה (יעני: ויקום הגזר ויכה את כל הגינה, הגנן, אשתו וילדיו). בקיצור: לקרוע אותה במכות! לפחלץ אותה! להעלים אותה! ח צ ו פ ה ! האימאימא של החצופה!

ואז… ואז הגיע יום שבת. היה לי מקרה קשה בעבודה עם אחת העובדות שהתחיל בהישרדות נוראית. כהרגלי, ואיכשהו התפתח בדרך לא צפויה (אך עם הרבה כוונה ובעיקר עבודה תדרית, מצדי, כך מסתבר) והסתיים ברמת קיום תודעה.

כשישבתי מאוחר יותר וניתחתי מה באמת היה שם- בעבודה, הבנתי שהצלחתי לסיים את המשבר בדרך שונה ואנטגוניסטית לאיך שאני רגילה, בגלל השיתוף ההוא של חברתי לקורס (וכן, עכשיו אני מרשה לעצמי לכנות אותה בתואר “חברה”).

היא פשוט לימדה אותי איך עושים את זה הלכה למעשה. ואני, על אף כל האנטגוניזם שעלה בי בעקבות ההישרדות הילדותית שלי, הצלחתי למרות הכל להפנים את הידע היקר, וברגע האמת אף לפעול בצורה דומה לדרך פעולתה. ואז נפל לי האסימון והבנתי שזו בדיוק הייתה המטרה של מפת התודעה, ללמוד לזהות, למפות את דרך פעולתנו המחשבתית, הרגשית והתגובתית, כדי לשכפל אותה שוב בעתיד, ואז חשבתי ששוש ואורן, הם לחלוטין גאוני הדור ואותם צריך לשבט (מי האידיוט שהחליט לשבט את דולי? עדיף עוד כמה אורנים ושושיות בעולמנו…).

ורגע, זה עוד לא נגמר, (תדר 6 חופר באבו אבוהה, שכחתם?…)

כשהגעתי לשיעור האחרון, סיפרתי במליאה על מה שארע לי בעבודה, שיתפתי גם על הקנאה והכעס שחשתי כלפי החברה מהקורס.

תוך כדי השיתוף פניתי אליה ואמרתי לה אישית שקנאתי בה וחשתי תסכול נוראי (מכבסת מילים ל: “אני מתפוצצת מכעס ובמינימום בא לי לשגר אותך לחלל, במינימום! “) על כך שהיא יכולה בקלות ובקלילות לקפץ לרמת קיום תודעה ואני לא מפסיקה להשתכשך בביצת ההישרדות.

זו הייתה הפעם הראשונה שהישרתי מבט לעברה.

הפעם הראשונה שראיתי את פניה הטובות, עיניה החמות, את חיוכה היפה והמאוד לא מתנשא. בקיצור: ראיתי אותה ולא את הדמות הבדיונית וחסרת הפרופורציות לרעה, שהמצאתי לעצמי שהיא (וששירתה, כך מסתבר את רגשי הנחיתות שהיו לי מולה).

ואז היה תרגיל כיתתי, תרגיל התחברות, והיא הייתה בקבוצה שלי. הגיע רגע  בו עמדנו זו מול זו, עין בעין ובעיקר לב אל לב. וליבי שהתחיל להיפתח אליה בתחילת השיעור, נפער כולו. פשוט עמדתי מולה ואהבתי אותה, אך במקביל גם נקרעתי מצער על מה שהרגשתי כלפיה קודם. והיא… היא הייתה כל כך זכה וכל כך אוהבת. עלו לי דמעות בעיניים והאיפור המעאפן שרף לי, כי התחיל לנזול (בפעם הבאה תקני איפור עמיד במים, יא קמצנית), ואז עלו בי רגשות של כאב וצער ואהבה ושמחה, הכל ככה ביחד, בו זמנית כולם בפול ווליום. לפני חצי שנה הייתי מפחדת שיאשפזו אותי במחלקה הסגורה באברבאנל עם כזה כאוס רגשי, אבל מאז כף רגלי דרכה על מפתן דלת “התדר“, הכל מובן אחרת…מובן, מוכל ומבורך.

חשבתי לעצמי מה באמת היה לי איתה. היא הרי אישה נעימת סבר, חכמה, סופר אינטליגנטית רגשית, עמוקה, נהירה, רהוטה, מבריקה, יפה, רגישה, טובה. כזו שהיא בדיוק הטייפ קאסט של אנשים שאני אוהבת “יותר” ורוצה להימצא בסביבתם. אז מה באמת קרה לי איתה? מה לעזאזל קרה לי איתה???

לא הפסקתי לקרוע את עצמי בעצמי למוות, עם מחשבות שלא הביאוני לתוצאה הגיונית. זה שלא הצלחתי להבין, עוד יותר “השריד” אותי (הכניס אותי להישרדות). ואז, תוך כדי הבלבול החלטתי לעצור ופשוט לעצום עיניים, לנשום עמוק, להתקרחצן (מלשון קרעחצן של שוש) ולראות מה עולה…

בהתחלה עלה לי גל חום (המנופאוזה הזו וכל תופעות הגיל המזוויעות האלה… טפייי!!), אולם מיד אח”כ, הדבר האמיתי הגיע בבירור: ראיתי את עצמי, כן, את עצמי. איך שהייתי מזמן מזמן, לפני מיליון וחצי שנים בערך. לפני שחליתי, כשהכל היה בריא וטוב ומוצלח ויפה ושקט ומבטיח ומוצלח ו… ובכיתי. כי הבנתי שהכעס הגדול שלי יושב על כאב מטורף. כי פשוט, ראיתי את “עצמי של פעם” – בה. בחברה שלי לקורס. וכעסתי וכאבתי על זה שאני איפה שאני היום – עובדת במשרה עלובה, שהכי לא מתאימה לי ולא מביאה אותי ואת כישוריי וכשרונותיי (טוב, נו, מתנותיי) לידי ביטוי. משתכרת פחות מעשירית ממה שהשתכרתי בעבר, (אבל זה מה שיש כרגע וגם על זה אני אומרת תודה), אז כן, אני נורא מתגעגעת לאריאלה הבריאה, המצליחה, המוצלחת, החכמה, הסוחפת, המעוררת השראה, המנהלת הבכירה שמובילה פרויקטים אדירים בהצלחה ומשתכרת בדיוק בהתאם.

ופתאום הבנתי – בכל פעם שאני חושבת עליה, על אותה חברה, בכל פעם שאני רואה אותה, שומעת אותה או עליה – נלחצים לי כל הכפתורים האפשריים. החל בכפתור “לא מוערך” וכלה בכל יתר הכפתורים שקשורים באי מיצוי עצמי ואהבה עצמית. ואז מגיעות אותן מחשבות ארורות שמסמאות את עיני- לבי ונשמתי (איזו מתנשאת היא, הכל קל לה בחיים. בהכל היא מצליחה! כמה היא מדברת, היא תופסת את כל הזמן של האחרים לשתף! מי היא בכלל חושבת שהיא? המימיקות האלו שלה… לדפוק לה מכות בעילום שם!… ועוד כהנה וכהנה מחשבות איוולת שלא מתאים לי לחשוב בכלל…).

שנייה אחר, כך גל אדיר של כאב מרושע וסדיסטי שועט במעלה הצינור, ומתפוצץ לאלף אלפי רסיסי כאב שמובילים אותי לתקוף. כי ככה זה כשאני בהישרדות – אני תוקפת. פרונטלית-מילולית או בלב (שונאת, מקנאה, רוצה לפחלץ וכו’…), ואז אני כועסת על עצמי על מה שאני מרגישה וחושבת ופועלת ו…. מצוקה!

ושנאה!

וקנאה!

והופפה גאנגם סטייל – למקרר!

ובהכל הכל היא אשמה, מכניסת ההישרדות הסדרתית הזו!!!

אז זהו, שלא.

ממש ממש לא. זו רק אני והכאב האדיר שבתוכי.

ועכשיו, אחרי השיעור, אחרי התרגיל, אחרי התובנות, אחרי פתיחת הלב ואחרי העיבוד של כל זה – אני כל כך אוהבת אותה! כל כך! ואני אפילו אוהבת את עצמי על הרגישות שבי. אני סולחת לעצמי שכל כך כואב לי, כי באמת יש על מה. הרי לא בחרתי להיות חולה, לא בחרתי למכור את כל רכושי כדי לממן רופאים ותרופות שלא בסל, גם לא בחרתי בכל מה שנלווה לסרטנים ולתאונה ולכל מה שהתרגש עליי לרעה בעבר, ו… הכי חשוב, הבנתי שאם כואב לי, אז שם צריך לעשות עבודה ואת זה אני פשוט עושה. בכל רגע ובכל דקה.

אני עוד חדשה בלעבוד על הכאב, אני עוד חדשה בלהכיר בעצם היותו, ומן הסתם בלהסכים לו להיות. אבל אני נחושה להצליח, כדי שהעבודה האמיתית שלי, זו שממנה אתפרנס בעתיד, זו שבגללה כל כך כואב לי, תגיע ותגיע נכון.

אבל בתכל’ס, זה לא רק בגלל העבודה, זה בגלל כל החיים שלי בכלל, אני מסכימה לכאוב כדי לשחרר ולהתחיל “כמו שצריך” מחדש.

בסיום השנה הזו, בדיוק ב- 31.12 אני חוגגת 50 ובי נשבעתי – את המשך חיי אני הולכת לעבור כל כך אחרת, אתם עוד תראו, אתם עוד תראו!!!

אז זה מה שקורה לי ואיתי עכשיו.

ואת חברתי לכיתה – אני אוהבת אותך, את מדהימה בעיניי בכל רובד וחלק, ואני מודה לך שאיפשרת לי להיפגש עם עצמי במקום הכי כואב ומתוסכל.

אגב, זו הפעם הראשונה, מזה זמן רב, שחזרתי לכתוב. הייתי בטוחה ששכחתי איך עושים גם את זה טוב.

את הפוסט הנוגע ללב שלחה למניקסים

תלמידת התדר אריאלה פיקסלר אלון

argument-238529_1920
שתף את חבריך:

תגובות

2018-03-01T12:02:43+00:00 By |קורס אימון אישי|

4 תגובות

  1. סמדר 02/05/2016 at 21:23

    נפלא!!!
    אהבתי מאוד את הגילוי לב ואת הכתיבה הקולחת

  2. מיכל צור 24/11/2015 at 18:07

    אריאלה היקרה
    הכתיבה שלך כל כך מרגשת וברורה
    בתחילה הייתי בטוחה שאיש מקצוע
    התחיל לכתוב פוסטים עבור “שיטת התדר”
    ואני עוקבת קבועה אחר התורה שלהם.
    בסוף הבנתי שזה אמיתי.
    אין את חייבת להשתמש ביכולת הכתיבה שלך.
    הרבה הצלחה בעתיד

  3. חנה 20/11/2015 at 4:47

    מקסים!

  4. דפנה 18/11/2015 at 21:00

    אריאלה יקרה!
    זהו אחד הפוסטים היפים והנוגעים ללב שקראתי לאחרונה ברשת!
    (בדרך כלל אני לא מן המגיבים, אבל היה לי חשוב לומר לך זאת)
    לא ממש מכירה את השיטה של המניקסים אך אם זה המקום אליו הגעת
    בזכותה, ככל הנראה הם עושים משהו טוב :))
    חזקי ואמצי!
    נ.ב
    יש מצב שהקריירה הבאה שלך תהיה בכתיבה,
    כי את בהחלט עושה זאת נפלא.

הגב

חבל שאתה הולך לפני שראית את זה...
PGlmcmFtZSB3aWR0aD0iMTAwJSIgaGVpZ2h0PSIxMDAlIiBzcmM9Imh0dHA6Ly93d3cueW91dHViZS5jb20vZW1iZWQvZVN2eDlBc3BYd0E/d21vZGU9dHJhbnNwYXJlbnQmcmVsPTAmYXV0b3BsYXk9MCZ2cT1oZDcyMCZtb2Rlc3RicmFuZGluZz0xJmF1dG9oaWRlPTE7c2hvd2luZm89MCZjb250cm9scz0xJkhEPTEiIGZyYW1lYm9yZGVyPSIwIiBhbGxvd2Z1bGxzY3JlZW4+PC9pZnJhbWU+
All rights reserved © Company Name, 2014
אל תעזוב בלי לקבל הצצה לקורס 'צופו החיבור'...
PGlmcmFtZSB3aWR0aD0iMTAwJSIgaGVpZ2h0PSIxMDAlIiBzcmM9Imh0dHA6Ly93d3cueW91dHViZS5jb20vZW1iZWQvSGk4OF9sYTRjRmM/d21vZGU9dHJhbnNwYXJlbnQmcmVsPTAmYXV0b3BsYXk9MSZ2cT1oZDcyMCZtb2Rlc3RicmFuZGluZz0xJmF1dG9oaWRlPTE7c2hvd2luZm89MCZjb250cm9scz0xJkhEPTEiIGZyYW1lYm9yZGVyPSIwIiBhbGxvd2Z1bGxzY3JlZW4+PC9pZnJhbWU+
© כל הזכויות שמורות - מניקס התדר האנושי בע"מ
PGlmcmFtZSB3aWR0aD0iNjQwIiBoZWlnaHQ9IjM2MCIgc3JjPSJodHRwczovL3d3dy55b3V0dWJlLmNvbS9lbWJlZC90dkdBSG56R3hNQT9yZWw9MDthdXRvcGxheT0xJmFtcDtjb250cm9scz0wJmFtcDtzaG93aW5mbz0wIiBmcmFtZWJvcmRlcj0iMCIgYWxsb3dmdWxsc2NyZWVuPjwvaWZyYW1lPg==
לפני שאתה מוותר... הנה הצצה לשיעור הראשון:
לפני שאתה מוותר... הנה הצצה לשיעור הראשון:
PGlmcmFtZSB3aWR0aD0iNjQwIiBoZWlnaHQ9IjM2MCIgc3JjPSJodHRwczovL3d3dy55b3V0dWJlLmNvbS9lbWJlZC90U01LTDhYRW50dz9yZWw9MDthdXRvcGxheT0xJmNvbnRyb2xzPTAmc2hvd2luZm89MCIgZnJhbWVib3JkZXI9IjAiIGFsbG93ZnVsbHNjcmVlbj48L2lmcmFtZT4=
אל תעזוב בלי לקבל הצצה לקורס 'צופן החיבור'...
PGlmcmFtZSB3aWR0aD0iNjQwIiBoZWlnaHQ9IjM2MCIgc3JjPSJodHRwOi8vd3d3LnlvdXR1YmUuY29tL2VtYmVkL0hpODhfbGE0Y0ZjP3JlbD0wO2F1dG9wbGF5PTEmY29udHJvbHM9MCZzaG93aW5mbz0wIiBmcmFtZWJvcmRlcj0iMCIgYWxsb3dmdWxsc2NyZWVuPjwvaWZyYW1lPg==
כניסה  
מייל
ת.ז (ללא אפסים מקדימים)

» שכחתי את הסיסמא
PGlmcmFtZSBzcmM9J2h0dHA6Ly9pZnJhbWUucC5yYXZwYWdlLmNvLmlsLzRkOWZjZWMxYzkxZjczMTQ0OTg1ODk5ZjFiOTdhYWU2NTUzNTFGQkYnIGZyYW1lYm9yZGVyPScwJyBtYXJnaW5oZWlnaHQ9JzAnIG1hcmdpbndpZHRoPScwJyB3aWR0aD0nMTAwJScgaGVpZ2h0PScxMDAlJyBzY3JvbGxpbmc9J2F1dG8nIGFsaWduPSdjZW50ZXInPjwvaWZyYW1lPg==
PGRpdiBjbGFzcz0idmlkZW8tY29udGFpbmVyIj4NCjxpZnJhbWUgd2lkdGg9Ijg1MyIgaGVpZ2h0PSI0ODAiIHNyYz0iaHR0cHM6Ly93d3cueW91dHViZS5jb20vZW1iZWQvbWl1bUJTTDdQRVE/YXV0b3BsYXk9MSZyZWw9MCZjb250cm9scz0wJnNob3dpbmZvPTAiIGZyYW1lYm9yZGVyPSIwIiBhbGxvd2Z1bGxzY3JlZW4+PC9pZnJhbWU+PC9kaXY+
כדי ללמוד בחינם את הכלי המרגש, שישדרג את היכולת שלך לקדם אנשים.
מתנה מהתדר
PGRpdiBjbGFzcz0idmlkZW8tY29udGFpbmVyIj4NCjxpZnJhbWUgd2lkdGg9Ijg1MyIgaGVpZ2h0PSI0ODAiIHNyYz0iaHR0cHM6Ly93d3cueW91dHViZS5jb20vZW1iZWQvQzFvcmlVU2VSRnc/YXV0b3BsYXk9MSZyZWw9MCZjb250cm9scz0wJnNob3dpbmZvPTAiIGZyYW1lYm9yZGVyPSIwIiBhbGxvd2Z1bGxzY3JlZW4+PC9pZnJhbWU+PC9kaXY+
כדי ללמוד בחינם את הכלי המרגש, שישדרג את היכולת שלך לקדם אנשים.
מתנה מהתדר

השם שלך (חובה)

האימייל שלך: (חובה)

נושא

ההודעה שלך

"]

[recaptcha id:6LfMSxUUAAAAAKCskvNoW2Ptaby3-lJ3Nwv8kyx2 class:g-recaptcha size:compact]

צור קשר עם שירות תלמידים
אל תעזוב בלי לקבל הצצה לקורס 'אימון רגשי להצלחה'...
PGlmcmFtZSB3aWR0aD0iNjQwIiBoZWlnaHQ9IjM2MCIgc3JjPSJodHRwOi8vd3d3LnlvdXR1YmUuY29tL2VtYmVkL2VTdng5QXNwWHdBP3JlbD0wO2F1dG9wbGF5PTEmY29udHJvbHM9MCZzaG93aW5mbz0wIiBmcmFtZWJvcmRlcj0iMCIgYWxsb3dmdWxsc2NyZWVuPjwvaWZyYW1lPg==
נשמח לקיים איתך שיתוף פעולה!
PGlmcmFtZSB3aWR0aD0iODUzIiBoZWlnaHQ9IjQ4MCIgc3JjPSJodHRwczovL3d3dy55b3V0dWJlLmNvbS9lbWJlZC9DMW9yaVVTZVJGdz9hdXRvcGxheT0xJnJlbD0wJmNvbnRyb2xzPTAmc2hvd2luZm89MCIgZnJhbWVib3JkZXI9IjAiIGFsbG93ZnVsbHNjcmVlbj48L2lmcmFtZT4=
חבל שתפספס... הנה הצצה לשיעור הראשון:
PGlmcmFtZSB3aWR0aD0iNjQwIiBoZWlnaHQ9IjM2MCIgc3JjPSJodHRwczovL3d3dy55b3V0dWJlLmNvbS9lbWJlZC9BNlpEa3JTeDAtQT9yZWw9MDthdXRvcGxheT0xJmNvbnRyb2xzPTAmc2hvd2luZm89MCIgZnJhbWVib3JkZXI9IjAiIGFsbG93ZnVsbHNjcmVlbj48L2lmcmFtZT4=

________________________________________________________

נסגרה ההרשמה לקורס הוידאו ולהצעה המיוחדת.

אנחנו מזמינים אתכם להרשם לניוזלטר שלנו ולקבל תכנים חדשים מהבלוג שלנו!

תנאי השימוש והצהרת זכויות

שלום, נא לקרוא הצהרה זו ולאשר אותה.

הצהרה זו מופיעה פעם אחת בלבד בכניסה הראשונה שלך לפורטל התלמידים של "התדר"

ולאחר אישורך, ההודעה לא תופיע שוב בכניסות הבאות שלך.

הגישה לכל ההדרכות באתר זה, מוענקת לך באהבה ובמסירות גדולה להצלחתך,

במסגרת ועל פי תנאי רכישתך של No Membership Level

הרישיון שניתן לך לגישה להדרכות, הינו לשימושך האישי בלבד,

ואינו ניתן להעברה לכל גורם אחר.

כל המידע הכלול בהדרכות באתר זה (פורטל התלמידים של התדר

הינם קניינו /ה הבלעדי של שוש מניקס וחברת מניקס "התדר" בע"מ.

חל איסור מוחלט להעתיק, לשכפל, לפרסם, לתרגם, לשכתב, לשווק, למכור,

ללמד, לסחור ו/או להעביר את תכני ההדרכה הזו, בשלמותם ו/או בחלקם,

ללא אישור מפורש בכתב משוש מניקס ולחברת מניקס, "התדר" בע"מ.

ואופן עריכתו, העברתו, ניסוחו, אריזתו והגשתו,

בתשלום או בחינם, בכל דרך, תחת שמך או תחת שם אחר,

כל התכנים המופיעים באתר זה מוגנים על פי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל,

אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.

כמו כן , החברות/ההצטרפות/ הגישה/תנאי הרכישה שלך

ל -פורטל התלמידים של "התדר" הינו לתקופת הלימודיך במסגרת  "התדר".

עם כניסתך לפורטל התלמידים של "התדר"

מוענקת לך גישה פתוחה לתכנים וכלים רבי ערך, אשר ניתנים לך אך ורק כנגד

הרשמתך לתקופה המוגדרת.

אני מסכים/מה

נסגרה ההרשמה לקורס הוידאו ולהצעה המיוחדת.

אנחנו מזמינים אתכם להרשם לניוזלטר שלנו ולקבל תכנים חדשים מהבלוג שלנו!

תנאי השימוש והצהרת זכויות

שלום, נא לקרוא הצהרה זו ולאשר אותה.

הצהרה זו מופיעה פעם אחת בלבד בכניסה הראשונה שלך לפורטל התלמידים של "התדר"

ולאחר אישורך, ההודעה לא תופיע שוב בכניסות הבאות שלך.

הגישה לכל ההדרכות באתר זה, מוענקת לך באהבה ובמסירות גדולה להצלחתך,

במסגרת ועל פי תנאי רכישתך של No Membership Level

הרישיון שניתן לך לגישה להדרכות, הינו לשימושך האישי בלבד,

ואינו ניתן להעברה לכל גורם אחר.

כל המידע הכלול בהדרכות באתר זה (פורטל התלמידים של התדר

הינם קניינו /ה הבלעדי של שוש מניקס וחברת מניקס "התדר" בע"מ.

חל איסור מוחלט להעתיק, לשכפל, לפרסם, לתרגם, לשכתב, לשווק, למכור,

ללמד, לסחור ו/או להעביר את תכני ההדרכה הזו, בשלמותם ו/או בחלקם,

ללא אישור מפורש בכתב משוש מניקס ולחברת מניקס, "התדר" בע"מ.

ואופן עריכתו, העברתו, ניסוחו, אריזתו והגשתו,

בתשלום או בחינם, בכל דרך, תחת שמך או תחת שם אחר,

כל התכנים המופיעים באתר זה מוגנים על פי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל,

אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.

כמו כן , החברות/ההצטרפות/ הגישה/תנאי הרכישה שלך

ל -פורטל התלמידים של "התדר" הינו לתקופת הלימודיך במסגרת  "התדר".

עם כניסתך לפורטל התלמידים של "התדר"

מוענקת לך גישה פתוחה לתכנים וכלים רבי ערך, אשר ניתנים לך אך ורק כנגד

הרשמתך לתקופה המוגדרת.

אני מסכים/מה
לאחר מחשבה, מה יוכל לקדם אותך לקראת הסדנה החלטנו לשלוח לך את קורס "מפתח הלב סודות האימון הרגשי נחשפים" על פי שיטת "התדר". צפויה לך חוויה מיוחדת ומעצימה, עם הזדמנות לשינוי גדול בחייך ובחיי האנשים שברצונך לקדם. 
הרשמתך התקבלה בהצלחה!