הקלטות קורס אבחון2022-08-15T15:44:16+03:00

הקלטות קורס אבחון

3 דרכים לשיתופי פעולה להצלחה


אני רוצה לשתף אתכם במפגש מרגש שהיה לי עם שתי משתתפות הקורס הנוכחי של אבחון קוד התדר האנושי, והתובנות שלי מפגישה זו.


נפגשנו ארבעתנו (אירית, נטע, שוש מניקס- מפתחת השיטה ואנוכי) בבית קפה חמוד בת”א. תחילה לא היה לי ברור מהו נושא הפגישה, אך הבנתי משוש כי יש להן כוונות טובות.

בפגישה, שתי משתתפות הקורס אמרו כי בעינהן, התכנים והגישה של קוד התדר האנושי עמוקים ופורצי דרך, והן רואות ביום יום את השפעת התדר שלהן על התנהלות החיים שלהן ושל אחרים.

הן גם אמרו כי ישנו צורך בעולם בכלים אלו, על מנת לשפר את איכות החיים של האנשים ולכן הן רוצות לסייע ולתמוך בהפצת קוד התדר האנושי והן מוכנות לתרום מהניסיון הרב שלהן. אחת המשתתפות (אירית) היא מאמנת עסקית ויש לה ניסיון עשיר בעולם העסקי, השנייה (נטע) היא פסיכולוגית בעלת נסיון רב.

לקריאת השיתוף של עירית על התהליך שהיא עברה לחץ כאן.

את הפגישה סיימתי בהתרגשות גדולה מהחוויה המשמעותית שהן עברו בקורס ומנכונותן להירתם להפצת הידע על קוד התדר האנושי בעולם.

לאחר הרהורים על הפגישה, הגעתי למסקנה שהמפגש עם שתי הנשים המקסימות הללו הינו המשך מימוש חזון “מניקס – קוד התדר האנושי” על פיו שיתופי פעולה בן אנשים הינם הדרך המייטבית לקידום והפצת רעיון האחדות אותו ברצוננו לקדם בארץ ובעולם!

עם הזמן אנו מגלים כי האמונה והדבקות בחזון שיצרנו משכו ומושכים אנשים המאמינים במטרה ובדרך המשותפת ומעוניינים לקחת חלק בעבודת צוות מפרה זו.

רבים מאיתנו נוטים לעבוד לבד ולחלקנו יש קושי בלשתף פעולה, הימנעות משיתוף פעולה הינו דפוס עליו אנו משלמים מחירים גבוהים כמו שחיקה, מאמץ ויכולת פעולה מוגבלת.

הנה 3 דרכים לעבוד ביחד ובשיתוף פעולה:

א. לסמוך על עצמנו – רק אנשים שבאמת סומכים על עצמם יכולים להרשות לעצמם לסמוך על האחר ולשתף פעולה.

ב. לשחרר שליטה – אחד החששות הגדולים בשיתוף פעולה הוא שיש למישהו נוסף השפעה על הדברים שהכי יקרים לנו, לפעמיים הדברים נעשים בצורות שונות משלנו ואנו מפרשים זאת כאיום, לפעמים אנו חוששים שדברים יילקחו מאיתנו, במקום לראות זאת כהזדמנות ולבחון את הדברים ממקום שקול ומפוכח (ראה סעיף א).

ג. להכיר ביכולות ובמתנות שלנו -התדר האישי שלנו ולאתר אותן באחרים – לאבחן בכל אחד את המתנות שלו, ולשלב אותם עם המתנות שלנו.

כל אחד מאיתנו הוא ייחודי, שונה ובעל כישורים מגוונים אך לא זהים. אנו לא אמורים ולא צריכים להיות מושלמים ולדעת הכול. ההבנה היא שאם כל אחד יהיה כל מי שהוא וייעזר בשיתופי פעולה, לכולנו יהיה יותר.

רעיונות נוספים לדרכים המאפשרות שיתופי פעולה ועבודה משותפת יתקבלו בברכה כתגובות לפוסט הזה.

באהבה ארז מניקס

אגרת משוש לחג הפסח, מעבדות לחרות


מעבדות לחרות מרה-אקטיביות לפרו-אקטיביות


פרו-אקטיביות – היכולת ליזום, והחופש לבחור את תגובותינו והתנהגותנו על פי ערכים ומטרות שעיצבנו לעצמנו.

רה-אקטיביות– היא היגררות לתגובות על פי אילוצים, נסיבות חיצוניות ומצבי רוח

חג הפסח פסח מסמל עבור רובינו יציאה מעבדות לחירות, ואף על פי שאנו פיזית חופשיים, בפועל אנו נותרים עבדים כל יום וכל דקה.
בכל פעם שאנו מתרגזים, מתאכזבים, חשים תסכול או נעלבים מהאופן שבו הסובבים אותנו פועלים או מגיבים ובכל פעם בה אנו מצטערים על הדרך בה התנהגנו או הגבנו, אנו נותרים עבדים של במצבים אלו אנו מגיבים בצורה רה-אקטיבית, מאבדים שליטה על תגובותינו ופועלים מתוך האישיות האשלייתית שלנו., מתוך הקליפות שלנו.
אנו ב- “קוד התדר האנושי” מאמינים כי יציאה אמיתית לחירות, ויחד איתה מובילות, שגשוג וצמיחה יוצאי דופן, יתאפשרו כאשר נשלוט על התגובות שלנו ועל ידי כך נשתחרר משליטת ההתניות שלנו, הפרשנויות שלנו על מה נכון וצודק וניצור מערכות יחסים זורמות, פתוחות ואיכותיות.
בחירה אמיתית מתוך התדר שלנו בתגובה מעניקה חירות גם לנו וגם לאדם העומד מולנו מאחר ובמצבים בהם אנו פועלים מתוך האגו, מתוך ההגנות שיצרו את הדמות האשלייתית אנו לכודים ומנוהלים על ידי דמות זו, במקומות אלו אין לנו חופש לבחור את התגובה.

לחיות מתוך “קוד התדר האנושי” שלנו זו החירות האולטימטיבית. באמצעותה נוכל להיות פרו אקטיביים ואפקטיביים ונזכה לתחושת חופש אמיתית שהיא מעבר לאגו. היא מספקת לנו השראה, מחברת אותנו למהות ומנחה אותנו בחיי היומיום.
כאשר אנו פועלים מתוך “קוד התדר האנושי” שלנו אנו חשים ביטחון עצמי ורגשות חיוביים של סיפוק ושביעות רצון. כך, אנו פועלים בדרך שמתחשבת בזולת ומסייעת לנו לנהל את ההתנהגות שלנו.
כדי ללמוד לעומק איך עוברים ממצב של עבדות למצב של חירות , יש צורך לזהות את “קוד התדר האנושי” האישי שלנו ואת ה”קוד הרגשי” שלנו.

סמינר “השפה הנסתרת שלך” יפרוש בפניכם את תגלית “קוד התדר האנושי” ויחשוף בפניך את הדרך אל החירות האמיתית. סמינר זה הוא מתנה ערכית נפלאה לכל אדם באשר הוא אדם ומתאימה במיוחד לחג זה.
אחרי הכול לא היינו רוצים שפסח יעבור ועדיין נהיה שבויים בכבלי העבדות של האגו,
הפחדים ושאר החברים.

לדף מידע בנושא הסמינר הקש כאן

רבים ביקשו ממני חומרים מן התקשורת בנושא קוד התדר האנושי,

חומרים שאפשר ללמוד מהם על קוד התדר האנושי ועלי, לכן אני מצרפת קישור לדף שמרכז את כל הכתבות והראיונות שהיו על קוד התדר האנושי בתקופה האחרונה. מומלץ להכנס לראיון המבדר עם גבי גזית שם זהבי עצבני גילה שהוא מאד רגיש מבפנים.

שימו לב שהכתבות מתרכזות באבחון קוד התדר האנושי שמתבצע ע”י חוש הריח(אבחון ייחודי בעולם). אך האבחון הוא רק השלב הראשון במהלך הסמינר אנחנו לומדים כלים רבים שלא באים לידי ביטוי בתקשורת.
לכתבות והראיונות מן התקשורת

אתם מוזמנים להגיב מה זה בשבילכם לצאת לחירות?

איך לבחור בעידן של אפשרויות מרובות?

 

שבוע שעבר העברתי סדנה בנושא “קוד תדר האנושי” בכנס החינוך הדמוקרטי הבין לאומי שהתקיים בסמינר הקיבוצים, במהלך הכנס הכרתי אנשים נפלאים מכל העולם מקוריאה ועד גרמניה.

אחד הנושאים החשובים שעלו בכנס הוא חינוך בעידן המידע והגלובוליזציה הנושא גרם לי לשאול שאלות שעולות לרבים וטובים כיצד לבחור את הבחירה הנכונה לנו, בעידן המידע והאפשרויות מרובות?
אפשרויות מרובות בעידן השפע
בעבר הלא רחוק לאנשים שרצו לראות חדשות הייתה אפשרות אחת והיא ערוץ 1, אני זוכר שבימי שישי אני ומשפחתי וכל המדינה ראתה חדשות בערבית מכוון שלא הייתה אלטרנטיבה אחרת, אני חייב לציין שמידי פעם היו תוכניות טובות בערבית כמו
“המסעדה הגדולה” תוכנית שגם בעידן של היום הייתי צופה וצוחק. היום יש מגוון ערוצים רב וכל אחד יכול לפתחו ערוץ שידור של וידאו דרך האינטרנט כלומר יש “אין סוף” אפשרויות לראות חדשות וכל דבר אחר שנבחר. דוגמא זו תקפה כמעט לכל תחום שנבחן אותו.

 
מתוך האינסוף אפשרויות נוצר בלבול ותחושה כי אולי אנו מפספסים משהו טוב יותר כאשר בוחרים להעדיף בדבר זה או אחר. אולם בשונה מבחירת תוכנית בטלויזייה בחיים שלנו אנחנו מדברים על דברים משמעותיים כמו בן/ת זוג,לימודים וקריירה שיכולות להשפיע על מהלך חיינו, ושם הבחירה הופכת פעמיים רבות לקשה יותר ויותר.

יועץ טוב או הקשבה למישהו מנוסה מאיתנו– רעיון טוב, אך הוא לא ,תמיד עומד במבחן המציאות לכל אחד מאיתנו יש אנשים רבים סביבו מנוסים ובשמחה רבה מוכנים לנדב עצות לרוב, הבעייה שלכל אחד יש דעה אחרת על אותו נושא, איך נדע מה נכון לנו? (במקרה של היהודים 3 דעות של אדם אחד על אותו נושא).
 
 
ללמוד את האפשרויות ואז לבחור– ללמוד היא פעולה חשובה בכל דבר שנעשה, הקושי הוא כאמור ריבוי האפשרויות, לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות איך אדע מה מתאים לי? זאת בנוסף לכך שבכל דרך שנבחר יש נתונים שאי אפשר לצפות וללמוד ושאינם תלויים בנו למשל בחירת בן/ת זוג איך אפשר לדעת כיצד הוא/היא יהיה/תהיה בעוד עשר שנים.
 
 
פשוט לבחור בלי לחשוב הרבהפתרון טוב במקרים מסויימים, אך אם אין לי מצפן שינחה את הבחירות שלי, הן יכולות להיות פזיזות ומתוך חוסר שיקול דעת ותגובה למצב, נסמכות רק על הזדמנויות אקראיות. ובמקום להוביל את חיינו החיים מובילים אותנו.

אז מה הפתרון?

יש מקום אחד באדם שמאפשר לנו להתחבר לאינטרנט של היקום ובו נמצאות התשובות מה נכון לנו, המקום הוא הלב. הדרך “החייגן” היא האינטואיציה וה”סיסמא” היא “קוד התדר האנושי” האישי שלך. התרגול וההתפתחות שלנו היא כל הזמן לפתוח את הלב כדי שהחיבור ללב ישאר פתוח, והערוץ יהיה נגיש לנו כל הזמן.

 
דרכים לפתיחת הלב:
  1. אחת ליום לעשות מעשה טוב עבור מישהו אחר – שאלו מה אני מרגיש כתוצאה מכך ?
  2. לפתח הקשבה ללב, לתחושות, לדברים הקטנים – שאלו אחת לשעה מה אני מרגיש – להיות בשקט ולהתמקד בהקשבה ללב.
  3. לשאול את עצמנו כשאנו נמצאים בחברת אנשים שונים….. התמקדו להקשבה פנימה…….מה אני מרגיש במחיצתם, האם אני מרגיש, היכן ההרגשה בלב? בראש? או אולי במחשבה ?
  4. להיות במיקוד ודיוק פנימי, לשאול את עצמנו בעזרת הכלים של אימון אישי – אולי אני בודק מה הם מרגישים אלי ? או אולי מה אני רוצה מהם ? או אולי מה הם רוצים ממני ? ….אלו שיחות של המוח. אלו שאלות שגם אנחנו שואלים במסלול הכשרת מאמנים שלנו
  5. צרו דיוק פנימי בין מתי המוח חושב שאתם מרגישים, ומתי אתם מרגישים ישירות מהלב והבדילו ביניהם.
  6. תעדו הכל ביומן פתיחת הלב – קראו כל יום בבוקר את מה שכתבתם ביום הקודם וכל יום בערב את מה שכתבתם ביום הנוכחי.
  7. אבחנו והביאו לידי ביטוי את “קוד התדר האנושי” שלכם בחייכם.

    לסיום אני מצרף סרטון חמוד וקליל מסיום הכנס שבו המשתתפים מכל העולם רוקדים את ריקוד
    -flash
    mob
    לאחר הצפייה בסרטון אתם מוזמנים להציע רעיונות בתגובות. רעיונות שיעזרו לכולנו לפתוח את הלב



בהצלחה לכולם בפתיחת הלב

באהבה ארז מניקס

בלב שלנו נמצאות כל התשובות, למה נכון לנו ומה לא. הלב משדר לנו כל הזמן דרך האינטואיציה שמתורגמת למגוון רגשות ומחשבות שמחוברות ללב. הלב הוא המקור ליצירתיות שלפי מחקרים היא התכונה אולי הכי חשובה בעידן שלנו.

מחנכים אותנו על ברכי הרציונאל, ומלמדים אותנו כי הידע יתן לנו פתרונות, זה מוביל אותנו להתנהלות בה במקום לפתוח את הלב ולהקשיב ללב, אנחנו גרים בראש ומקשיבים למחשבות, לפחדים ולקולות הסביבה. מכאן הדרך קצרה לסבל, קושי ובילבול ואנו נמצא את עצמנו בבעיה רצינית. בעידן ריבוי הידע והאפשרויות, בעידן הגלובליזציה שאנחנו נמצאים בו מי שלא יתחבר למצפן הלב והאינטואיצייה, יאבד דאת דרכו וישאר מאחור.

דרכים שעבדו פעם ואינן עובדות לאחרונה:

הצילו ! איך לבחור?
עידן השפע ומהפכת המידע על פניו הן תופעות נהדרות שמאפשרות לנו יותר, אך במקביל הן יכולות להיות בעתיות מאד למי שלא יודע כיצד להשתמש בהם. פעם “החיים היו קלים” כי הייתה רק אפשרות אחת במקרה הטוב שתיים. היום יש אפשרויות רבות איך אני יודע מה מתאים לי מתוך האין סוף אפשרויות ?

תיעוד מיוחד של שלבי לימוד סמינר- השפה הנסתרת

שלב 1
לימוד חוויתי בעזרת מצגת
את הנחות היסוד של קוד התדר האנושי.
הנושאים שנלמדו בשלב ה-1:
א. רמות התדר בתודעת האדם: תדר גבוה,בינוני ונמוך
ב. רמות הקיום שהאדם נמצא בהם במהלך חייו: השרדות,מודעות ותודעה
ג. השפעת התדרים על חיינו
ד. קוד השפע– המשתתפים למדו לממש את השפע בצורה מעשית ונגישה בחייהם.
*הלימוד כלל שאלות ותשובות ואימון קבוצתי במקרה הצורך.

שלב 2

אבחון קוד התדר האנושי והקוד הרגשי של המשתתפים
כל משתתף עבר אבחון ונחשף בפניו התדר האישי והקוד הרגשי
שלו ע”י מאבחן מוסמך בצורה פרטנית ואישית.
(תמונה זו צולמה לפני הסמינר)

שלב 3

מסע לימוד חוויתי של 11 תדרי קוד התדר האנושי (אבי הטיפוס)
ואת השיעור שכל תדר מלמד אותנו לשיפור איכות חיינו

במהלך הסמינר יש תרגלים שיזכירו לנו לא רק לדבר
על חיבור ללב
אלא גם להרגיש חיבור ללב

שלב 4
עבודה בקבוצות קטנות
למידת האב
טיפוס של המשתתפים וחיבור התובנות לחיים

מעגל אנרגיה לסגירת החוויה העוצמתית


ראיון קצר בסיום הסמינר עם 4 משתתפות:

אתם מוזמנים לצפות ולגלות עם מה המשתתפות יוצאות מהסמינר
ויש גם מסר שהן רוצות למסור לכם.


וידאו-תרגיל 3 כפתורי ההפעלה בדרך לניהול רגשי


שיחה שלעולם לא תתרחש בין שני גברים

לפני כמה שבועות קראתי כתבה הומוריסטית של גורי אלפי בעיתון ישראל היום.
הכתבה מבדרת, אך היא נוגעת בנושא שגברים רבים מתקשים והיא ביטוי רגשות. (כולל אני בעבר)
אני בטוח שהנשים שבינינו מזדהות עם התופעה.

מתוך הכתבה:
“להלן שיחה שלעולם לא תתרחש בין שני גברים: ,אחי, אני מוכרח לומר לך שאני מאד מאוכזב.
אני יודע מה אתה רוצה להגיד לי ואני רוצה להקדים ולומר שאתה לגמרי צודק”
“באמת ? אני כל כך שמח שאתה אומר את זה, כי הרגשתי שאתה מתחמק”.
“איזה שטויות, אנחנו חברים לא? הייתי לא בסדר אני ממש מתנצל”.
“לא הבנתי איך אתה יכול להמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה כשראית כמה אני פגוע”
“על מה אתה מדבר, לא ישנתי כל הלילה. גם כתבתי לך מכתב”.
“אתה רציני?”
“הנה, הוא פה בכיס שלי”
“מכתב זה התחמקות משיחה כנה”
“המכתב לא נועד שתקרא אותו, אלא כדי להבהיר לי מה אני מרגיש ואז להיות בשל לדבר על זה”.
“איזה מצחיק אתה, אתה יודע שאני חולה עליך והקשר בינינו חשוב לי. רק רציתי לדעת שאתה מבין אותי”
“ועוד איך, אחי,  אז אתה סולח?
“ברור..”
“חברים”
“תמיד”

אחד הדברים שאני גיליתי על עצמי בעזרת חקירה ואימון, שהאמונה שיושבת לי מאחורי הקלעים ומנהלת אותי בלי לשים לב היא ש”חשיפת רגשות זו חולשה”. בכל פעם שהייתי צריך להביע רגשות אמיתיים וכנים הייתי חש שאני “חלש” כמובן שאם היו שואלים אותי, הייתי מכחיש זאת בתוקף. לא הייתי מודע לכך, בפועל מייד זה היה משפיע על התגובה שלי, הייתי עובר למצב של הסתגרות, משחק אותה לא מושפע ולא מרגיש “COOL”.

ברגע שהבנתי את המחירים שאני משלם על זה בריחוק, בקושי ביצירת מערכות יחסים קרובות, בקושי ביצירת אינטימיות בעיקר בזוגיות וביחסים שבינו לבינה. כשהבחנתי בכך והבנתי את ההשלכות של זה בעיקר על נושא הזוגיות, שהיה חם עבורי, שם היה לי רצון עז ליצירת זוגיות משמעותית, והייתי מוכן לעשות הכל כדי שזה יקרה.

כאן החלה העבודה והפעולה הראשונה שעשיתי זה להעלות את הנושא למודעות, להתחיל לשים לב מתי זה קורה ואני מיד מסתגר ומתרחק. התוצאה הישירה לכך הייתה ביכולת שלי להביע רגשות, יכולת זו השתדרגה ותרמה לי רבות ואפשרה לי ליצור מערכת זוגית עובדת ומאושרת, לאחרונה הצעתי נשואין לאהובת ליבי שהכרתי כן בסדנה שאימא שלי העבירה, כן היא הסכימה.

בסמינרים של “קוד התדר האנושי” התחזקה בי התחושה שגברים רבים חווים חווייה דומה למה שאני חוויתי, כי ביטוי רגשי הינו חולשה, לכן כאשר הם צריכים להביע רגשות הם חוווים חלשים, חשופים ופגיעים והם לא אוהבים להרגיש כך “זה לא גברי !” וזו אחת הסיבות שהם לא עושים זאת.

שלכם ארז באהבה

התייחסות שלכם חשובה לנו אתם מוזמנים להגיב פה למטה

מקור ידע נוסף על המהות שלך-חוש הריח

אתמול היה לי יומולדת וחשבתי איך אני יכול לחלוק איתכם את השמחה שלי. הדרך שלי בדרך כלל היא נתינה. חשבתי איך אני יכול לתת לכם ערך אמיתי ונזכרתי בסדנה המוצלחת והמרגשת בלשכת המאמנים שהתקיימה ביום שישי שעבר.
למרות שרגעים מרגשים בלתי נשכחים מהסדנה, לא יכולתי לשתף אתכם על מנת לשמור על פרטיות המשתתפים.
החלטתי לבחור נושא שהוא מהותי לכולנו ולהכין לכם סרטון מהסדנה בלשכת המאמנים.

הכנתי סרטון שנותן  פתרון לשאלה מהו מקור הידע שלנו על עצמנו? ואיך חוש הריח יכול לעזור לנו לחשוף ידע מהותי על עצמנו?

סיפור אנושי מרגש

אפי בן נתן  עסק בפיתוח במייזמים עסקיים וניהול פרוייקטים וכיום הוא גמלאי וצייר. הוא  בוגר קורס האבחון שלנו. אפי הזמין אותי ואת שוש לראות את התערוכה החדשה שלו, עם הציורים הנהדרים שלו. כמה דקות לאחר כניסתנו לתערוכה  שלף אפי את העיתון המקומי של שהם וביקש מאיתנו לקרוא את הכתבה עליו.

זהו החלק שריגש אותנו מתוך הכתבה בעיתון אבן שהם:

“ביוני שנה שעברה בתי הבכורה ענבל חלתה במחלת הסרטן, עברה עלי ועל כל המשפחה תקופה קשה, נרתמנו כולנו לעזרתהת ותמיכה בה ושאבנו כוחות מבורא עולם. בין השאר עברתי קורס- בשם “אבחון קוד התדר האנושי” המפגש עם שוש מניקס, זאת שפיתחה את השיטה הובילה אותי ללמוד על תחום זה, הסטודנטים שלקחו חלק איתי בקורס היו מדהימים, הם באו מכל התחומים והלכו יחד לקורס שבסופו קיבלתי תעודה של  מאבחן ע”פ קוד התדר האנושי. תאוריה האומרת שלכל אדם יש ריח מועדף שמשקף את קוד התדר האנושי שלו ועל פיו  ניתן ללמוד על עצמנו, להכיר יותר מי אנחנו וללמוד על היכולות שלנו כאשר אנחנו במיטבנו. על החולשות שלנו כשאנו לא במיטבנו וכיצד לשלב בין שניהם לעזור לעצמו להתעצם ולהיות באמת מי שאנחנו ראויים להיות. שאבתי אנרגיות חיוביות מכל החברים שהיו עמי בקורס, הם היו מדהימים ושמשו לי לתמיכה עד כדי כך שהרגשתי שינוי ובעזרת הכוחות, האנרגיות, התפילות והתמיכה וכמובן הטיפולים הרפואיים המשלימים בתי החלימה.”
למי שמעוניין לקרוא את הראיון המלא על חייו של  אפי –לראיון עם אפי

הסיפור המרגש של אפי מלמד אותנו שתמיכה רגשית ורוחנית מחזקת ומאפשרת להתמודד עם האתגרים הגדולים של החיים. מומלץ מאוד לכולנו למצוא סביבה שתתמוך בנו ותזכיר לנו את הכוחות שיש בתוכנו. בסיפור של אפי אנחנו לומדים שתמיכה זו אף יכולה להיות קריטית ולחולל את ההבדל בריפוי מחלות קשות של היקרים לנו מכל.


לשחק את החיים בכיף – תובנות מהנכד שלי

אחד הדברים שאני שמה לב שקורה לנו מגיל צעיר ואני חווה זאת דרך נכדי בנו של בני הבכור – הוא שאנחנו רוצים לדעת, רוצים לדעת מה זה הרעש הזה ששמענו? מה זה הדבר החדש שניצב לפנינו או מי זו הדמות החדשה שאנחנו פוגשים. השאלות בגילאי שנתיים מתייחסות לרצון לדעת בהווה, לדעת מה מי לגבי דברים שאנחנו פוגשים בהם כרגע, השאלה הכי פופולארית שלו היא מה זה ?! בהמשך הדרך והגיל שלנו אנחנו משתכללים ומתחילים לרצות לדעת דברים לגבי העתיד, אנחנו מתחילים לאמן את עצמנו בתכנון מראש ובעוד כל מיני טריקים נוספים שאמורים לעזור לנו לדעת מה יקרה איתנו בעתיד או לפחות לספק לנו את האשליה שנהיה מוכנים לקראת מה שיקרה.! והציפייה הגדולה מתחילה, לנהל את העתיד שלנו. מה קורה כשהשאיפות שלנו והחלומות שלנו לא מתקיימים בדיוק כפי שהיינו רוצים, מה אז, לא נעים לומר את שאף אחד לא מעיז לומר זאת בצורה נחרצת “חברה לאף אחד אין מושג מה יקרה בעתיד ולאף אחד אין אפשרות לשלוט על מה שיקרה בעתיד”.

התכניות הללו הן יפות ונחמדות ודמיון ויצירתיות הם דבר מופלא ואני האחרונה שאהיה נגדם, אבל פעמים רבות העתיד הברור שאנחנו מסמנים לנו דווקא מגביל את תחומי היצירתיות והדמיון שלנו למסלול אחד ומסוים , המסלול שאנחנו חושבים או במצב הראשוני שאנחנו בטוחים שיתרחש. כמו כן כאשר הפלא ופלא התכניות הוודאיות שלנו לא מתממשות אנחנו עצובים, מדוכאים ולא יכולים להפעיל את היצירתיות והדמיון שלנו במצב הזה שבו אנחנו זקוקים לו יותר מכל, ובעיקר מרוב אכזבה ותסכול לא מפיקים את המיטב מהמצב, עסוקים בחוויית הכישלון ולא מפיקים הנאה ממה שכן קרה שממנו ניתן ללמוד את הלימוד והשיעור המשמעותי שלימודו יקדם אותנו לרמה הבאה שלנו.

אז אולי אפשר לעשות זאת אחרת ???? לדעתי אפשר לגמרי והמורים שלי בעניין זה ובעניינים רבים אחרים הם ילדים. ילדים כאשר הם ניצבים בפני הלא נודע, משהו שלא ברור להם מהו או מיהו או מה הולך לקרות, הם שואלים מה זה? כך לפחות עושה הנכד האהוב שלי בני, ואז אנו מתחילים להעלות כל מיני גרסאות למה זה יכול להיות כיד הדמיון הטובה עלינו, כמובן מתוך ספריית ההתנסויות הכיפיות שלנו, השלב הבא זה מעבר  להתרגשות וצהלות שמחה, ומיד הוא מתחיל לחשוב ולשתף בדברים הנפלאים שיקרו לו אם אכן אותו דבר שהוא עכשיו שומע הוא אוטו זבל – למשל – נוכל לנופף לו לשלום, נראה כיצד המנוף הגדול שלו פועל, בקיצור הם מתרגשים ומחפשים את כל מה שמרגש בעניין ומסקרן, הם בעיקר מתמקדים במה שהצליחו ומשם לוקחים זאת הלאה.

כמבוגרים אני מוצאת שאפשר לשלב את עולם הידע שלנו עם השיעורים מעולם הילדים, לא לוותר על החלומות, התכניות שלנו, הסרטים היצירתיים שלנו לגבי העתיד שאנו רוצים חלילה. וכאן ההצעה “החדשה” הכל כל כך פשוט לביצוע כמו אצל הילדים, לוותר על השליטה בתוצאות, דהיינו בואו נפסיק לחשוב שאם נסבול מספיק, נתאמץ מספיק העתיד יקרה כפי שאנו רוצים. נוותר על הלגיטימציה לסבל למען “עתיד טוב יותר” נתמקד בהשתדלות, נעשה כמיטב יכולתנו בהווה עם הרבה כיף ושמחה, והכי חשוב מה שיוצא אני מרוצה, ממש כמו בגן הילדים. הרי ההווה “present” הוא המתנה האמיתית, באו נרד מחיים בהמתנה ונעבור לחיים של הרפתקאה כמו בגן הילדים, הרי כולנו ילדים בגוף גדול.

תרגיל -הפיכת הפחד להתרגשות והרפתקאה: רשמו לפניכם סוגיה מסוימת עתידית שאתם מרגישים שאתם חייבים להיות מתוכננים לקראתה למשל: איכות הזוגיות שלכם החודש, שנה הבאה,  מצב הבריאות שלכם החודש, בשנה הקרובה, מצב המשקל שלכם, קביעת הדייטים שלכם בחודש , בשנה הקרובה ועוד…..

שלב א’: ציינו לפניכם לגבי הסוגיה שכתבתם בין שלוש לחמש האופציות המפחידות אתכם ביותר, היו ספציפיים למשל: הוא יעזוב אותי, אהיה בודדה ותקועה בזוגיות לא טובה, אפספס את האהבה האמיתית שלי, רשמו אופציות שבאמת נמצאות בראש שלכם ואתם מפחדים מהן.

שלב ב’: היו ילדים שמוצאים בכל פחד את ההתרגשות החבויה בו רשמו לגבי כל אופציה מפחידה שציינתם  את הרצונות שלכם מה את רוצים שיהיה במקום, מה יכול להיות מרגש בה עבורכם. זכרו הריגוש לא תמיד מבטל את הפחד הם יכולים לחיות בשלום זה לצד זה יכול להיות שעדיין תפחדו, אך הפעם זה לא ינהל אתכם, וישתק את ההשתדלות שלכם.

לסיכום: עשו את המיטב שלכם ושחררו את התוצאה, ומה שיוצא אני מרוצה, תהנו ממה שיש במקום לסבול ממה שאין, זה סוד האושר. האם זה לא מרגיש אחרת כאשר אתם מפחדים וגם מתרגשים יחדיו, האם זה לא מעודד לוותר על שליטה בתוצאות דבר המוביל לשיפוט האומר ו”אם נכשלתי מה זה אומר עלי !!!” החליפו זאת ב”מה שיוצא אני מרוצה” שמח וצוהל ממש כמו בגן הילדים. המלצה חמה: לכו ללמוד מהילדים שלכם, נכדים שלכם, ילדי החברים שלכם, ומילדים בכלל

איך להפוך זוגיות בצרות לזוגיות מאושרת

במאמר שפורסם בפורטל “נמסטה” תלמדו  איך להפוך זוגיות בצרות
לזוגיות מאושרת ע”י מודל שנקרא “חיבורים מקולקלים”- מודל שלקוח
ממסלול מאמנים ומנחים אישיים שלנו. באמצעות דוגמא מהחיים,
נגלה במאמר את אחד הסודות לזוגיות מאושרת.

כנסו למאמר של שוש בפורטל “נמסטה”:
http://www.namaste.co.il/articles/articletype/articleview/articleid/1483/—

שאלות הכנה ליצירת מציאות לקראת השנה החדשה

לקראת השנה החדשה, ניתנת לנו הזדמנות ליצור תוכנה חדשה ליצירת מציאות חדשה ,
לכן זה זמן מצוין לחשבון נופש מה השגנו ומה לא בשנה שעברה
ולבירור ומיקוד רצונותינו ליצירת מציאות חדשה בשנה הבאה עלינו לטובה.

במטרה ליצור מיקוד ובהירות ליצירת מציאות זו, אנו זקוקים לשאלות נכונות
שיובילו אותנו לדרך חדשה. לעשיית מלאכה זו בדיוק אנחנו שולחים לכם
שאלון הכנה ליצירת מציאות לשנה החדשה   שיעזר לכם ליצור מציאות חדשה זו.

שאלות הכנה:

1. לאור הדברים שאינם רצויים לי בחיי, מה – לדעתי – באתי ללמוד בחיי?

2. מהם הדברים הגורמים לי שמחה בחיי?

3. מה אני רוצה לשנות בחיי?

4. מהם הדברים המפריעים בי לאחרים?

5. מהם הדברים הנמצאים באחרים ומפריעים לי?

6. מה אני רוצה לשנות בעצמי?

7. מה אני רוצה לשנות בחיי?

8. מהם הדברים שכשימצאו בחיי, יהפכו אותי למאושר באדם?

9. מה הייתי רוצה לתרום/לחלוק עם העולם?

10. חיבור לגבוה שלי פירושו לגבי: …………………………………………………..

11. השנה הבאה תהיה שונה לגבי ומוצלחת ביותר כי יתרחשו בה הדברים הבאים:

א………………………………………………………………………………..

ב………………………………………………………………………………..

ג………………………………………………………………………………..

ד………………………………………………………………………………..

ה………………………………………………………………………………..

ו…………………………………………………………………………………

איך להתמודד כשאנשים אהובים נוטשים אותך?

סיפור בנושא נטישה שעלה באחד מהקורסים שלנו (מסלול אימון ע”פ קוד התדר האנושי)

חיה (שם בדוי) היא אישה בשנות החמישים לחייה, צברית שחונכה וגדלה על ערכי אהבת המולדת. הבן של חיה החליט לרדת מהארץ. הוא אמר לה שהוא לא מרגיש שיש לו כל זיקה לעם הזה ושהוא לא מרגיש שום יחס מיוחד למדינה הזאת.

חיה זעמה מאוד על הבן שלה וסיפרה : “איך יכול להיות שבשר מבשרי מדבר ככה? אני מאוד אוהבת את הארץ ולא יכולה לראות  את עצמי חייה במקום אחר!”. חיה חוותה כעס כמעט בלתי נשלט על בנה שבא לידי ביטוי בתלונות רבות שהובילו לפגיעה חמורה ביחסים ביניהם.

על פניו אפשר להתבלבל ולחשוב שמקור הכעס של חיה הוא שבנה פועל בניגוד לערכים שלה אך לאחר תהליך חקירה קצר שביצעה שוש (מפתחת שיטת קוד התדר האנושי) המדגים את אמנות שאלת השאלות קרה דבר מדהים. פניה הזועמות של חיה החלו להתרכך ודמעות החלו זולגות מעיניה. התברר  שמאחורי הכעס הרב ותחושת הצדק של חיה מסתתר כאב גדול ותחושת נטישה הקשורה לחוויות עבר בילדותה. אותו כאב מודחק הופיע אצל חיה בצורה של התבצרות בהשקפת עולמה תוך כדי הקרבת הקרבה עם היקר לה מכל.

יש כמה הבנות שחיה למדה שכולנו יכולים ללמוד:

1. כעס וזעם הם רגשות משניים באים לכסות על תחושות של פחד, כאב, אשמה או חוסר אונים. לרוב קשה לנו להכיל תחושות אלה ולכן אנחנו עוברים למצב רגשי של כעס אשר מעביר את “מקור הבעיה” החוצה ומאפשר לנו להרגיש שליטה מדומה ועליונות ערכית- אני צודק!.

2. האמונות, הערכים והעקרונות שלנו הם חלק מאיתנו אך הם לא אנחנו! פיתוח זהות עם העקרונות שלנו הינו פתח לכאב, אכזבה ואטימת הלב כאשר אחרים בסביבתינו מאמצים דעות ועקרונות שונים משלנו. פיתוח זהות עם העקרונות שלנו מצמצם את יכולת ההכלה שלנו ומביא לבידול והסתגרות. אימון קוד התדר האנושי מאפשר להחזיק בעמדותינו תוך שמירה על לב פתוח וחמלה למחזיק בעמדות ועקרונות שונים משלנו.

3. הבנה היא חמלה בן אדם פועל מתוך הצרכים הנסתרים שלו ולמען עצמו ולא נגדנו כפי שהרבה פעמים אנו מפרשים. התרחקות של הקרובים לנו היא תמיד כואבת וחמלה היא מילת המפתח, היא המצב התודעתי היחיד המאפשר הבנה וקירבה מחודשת.

4. ביטוי כאב ופחד כאשר יש חווית כאב גדולה כמו חווית נטישה חשוב למצוא מקומות לבטא את הכאב הטבעי. אין מנוס מכך, כאב שלא בא לידי ביטוי ינהל את חיינו בצורה סמויה מן העין ויוביל לנתקים ומחלות. אנחנו נותנים חמלה ואהבה קודם כל לעצמנו על מנת להוביל לריפוי.

היכולת לגעת ולעזור לאנשים לשפר את איכות חייהם היא מתנה גדולה
שניתנת לנו במסגרת השתתפותינו במפגשי הכשרת המאמנים ע”פ קוד התדר האנושי.
עכשיו גם לכם יש אפשרות  לקבל כלים לעזור לסביבה שלכם!

אירועים קרובים:

מרכז “טעימות” הזמין אותנו להעביר סדנת טעימה בנושא: קוד הצלחה האישי שלך
אנחנו מזמינים אתכם לקבל בסדנה זו ידע איכותי על איך אפשר לעזור לאנשים להתמודד
עם האתגרים שלהם בעזרת מימוש קוד הצלחה האישי שלהם.
בנוסף שוש תלמד כלים איך לעזור לעצמך לממש את קוד הצלחה האישי שלך.
לפרטים נוספים לגבי סדנת הטעימה שבתאריך 24.10.10-יום ראשון לחץ כאן

באהבה ארז מניקס

איך לדעת מה מנהל אותך?

בשיעור האחרון בקורס המאמנים הנוכחי שלנו, הדגימה שוש אימון לאחת המשתתפות. במסגרת הקורס נעשים אימונים רבים לדוגמא, ולאחריהם ניתוח של האימון על פי הכלים והמודלים הנלמדים.

אני רוצה במאמר זה להפעיל את מכונת הזמן “ולהכניס” אתכם לשיעור כאילו הייתם תלמידים טריים לאימון אישי על פי קוד התדר האנושי…

—————————–

מנחה: אז מי רוצה לעבור את האימון? (ידיים מורמות)

בבקשה מרים (שם בדוי) (מרים קמה ממקומה ומתיישבת מול המנחה)

על מה את רוצה להתאמן?

מרים: אני רוצה להעלות בעיה שמפריעה לי כבר כמה חודשים ואני סובלת ממנה ברמה יומית. אני עובדת בצורה צמודה מאוד עם אישה שאני פשוט לא יכולה לסבול. היא מאוד ביקורתית כלפי וכל דבר שאני עושה יש לה הערות לזרוק. אני הולכת לשירותים היא מעקמת פרצוף ומעירה “עוד פעם לשירותים? זו הפעם השלישית שלך” מה אכפת לה מה אני עושה?! אני צריכה לשירותים אני אלך לשירותים וזה לא עניינה! אני עובדת איתה 9 שעות ביום ואני פשוט סובלת. היא בלתי אפשרית!

מנחה: אם היא ביקורתית למה זה צריך להפריע לך?

מרים: מה זאת אומרת? אני אומרת לך שהאישה הזאת היא מכה אמיתית. זה בלתי אפשרי לעבוד מולה היא מתנהגת בצורה שאני לא יכולה לסבול והיא מקפיצה לי את כל הפיוזים.

מנחה: מרים, מה היא מפעילה אצלך? על אילו כפתורים היא לוחצת?

מרים: על כל כפתור אפשרי. אני לא יכולה לשאת אותה, אני מבינה שהיא שיעור בשבילי אבל שיעור במשך 9 שעות ביום כל יום?! היא כל הזמן מתערבת, ומבקרת וחושבת שהיא יודעת הכי טוב וזה פשוט בלתי נסבל.

מנחה: את צודקת לחלוטין. את צודקת וסובלת. את רוצה להמשיך להיות צודקת? או שאת רוצה להפסיק לסבול?

(מרים נעה באי נוחות על כיסאה ומצוקה גדולה ניכרת בפניה)

מרים: אני רוצה להפסיק לסבול אבל אני לא יכולה לשאת את ההתנהגות שלה, היא פולשנית ולא מכבדת.

מנחה: אז למה את לא מבהירה לה את הגבולות שלך? מספרת לה בדיוק מה מפריע לך ואיזו התנהגות בדיוק גורמת לך סבל.

מרים: אני לא יכולה.

מנחה: למה?

מרים: בתקופה שהייתי במשבר התקרבנו יותר וגליתי לה המון דברים על עצמי. סיפרתי הרבה דברים שאני מאוד מתביישת שיצאו ואני מפחדת שהיא תתנקם בי ותספר את כל הדברים הכמוסים שסיפרתי לה בעבר.

מנחה: זאת אומרת שאת מפחדת לשים לה גבולות מחשש שהיא לא תאהב את זה ותגלה דברים שאת לא מעוניינת שידעו עלייך?

מרים: כן. וזה קרה לי כבר עם חברים ואני לא מוכנה שזה יקרה לי שוב.

מנחה: את מצליחה לראות שמה שמפריע לך זה חוסר היכולת לשים גבולות בגלל חשש מהתוצאות “הנוראיות” שאת מפחדת שיקרו?

מרים: אוקי…

מנחה: סודות זה נמק בגוף. כשאנחנו שומרים סודות זו חסימה מאוד גדולה בתוך עצמנו. ההבנה היא שאין שום דבר בנו ששווה שנתבייש בו. אף אחד לא מושלם והחלקים הפחות מושלמים שבנו אינם בושה. את שומרת לעצמך סודות ומנסה לשלוט עליהם ומשלמת על כך מחיר גבוה מאוד ברמה יומית.

מרים: אני מבינה אבל זה קשה לי.

המשך יבוא…

——————–

אני רוצה לעצור כאן ולשאול אתכם כמאמנים לעתיד:

מה הציגה מרים כבעיה שלה ומה התגלה בסוף (מהי החזית ומהו העורף)?

מה היו כיווני החקירה של המנחה?

איך ידעה המנחה כי מאחורי מה שהציגה מרים מסתתרת הסיבה האמיתית לסבל?

איך אתם הייתם מסיימים את האימון?

במאמר המשך שאפרסם בבלוג נראה איך הסתיים האימון, נענה על השאלות ששאלתי אתכם ונציג לכם את המודל שעומד מאחורי האימון שנעשה.

אתם מוזמנים לרשום את התשובות שלכם לשאלות כתגובות בתחתית העמוד.

אנחנו נודיע לכם…

הירשמו לדף החדש שלנו בפייסבוק וקבלו עדכונים והודעה אוטומטית כאשר מאמר ההמשך ומאמרים נוספים יתפרסמו:

http://www.facebook.com/menix1


באהבה,

אורן מניקס.

איך לדעת מה מנהל אותך? חלק ב'(וידאו+דו”ח)

[stream provider=youtube base=http%3A//www.youtube.com/ flv=http%3A//www.youtube.com/watch%3Fv%3Dy_q-PpTxTZk img=x:/menix.co.il/wp-content/uploads/2010/08/IMG_0422.jpg embed=false share=false width=620 height=450 dock=true controlbar=over skin=stormtrooper.zip bandwidth=high autostart=false /]

הצטרפו לדף החדש בפייסבוק “סודות האימון האישי ע”פ קוד התדר האנושי”: http://www.facebook.com/menix

סיום האימון…(האימון המלא במאמר הקודם)

מרים: אני מבינה אבל זה קשה לי.
שוש: אני רוצה שתעשי למפגש הבא רשימה של כל הדברים שאת מתביישת בהם.

את חלקו הראשון של האימון ניתן למצוא כאן.

אז מה היה לנו כאן?-דו”ח ניתוח המתודי
למעוניינים לצפות בדו”ח המלא בצורה של קובץ להדפסה,
צפיה או שליחה לחברים כנסו לקישור: דו”ח ניתוח מתודי

בתחילת האימון מרים הציגה את הבעיה שלה: החברה שלה לעבודה גורמת לה סבל באמצעות התנהגות בלתי נסבלת.
זו החזית. מה שהמאומן מציג הוא הדבר היחידי שאיתו מאמן יכול להתחיל לעבוד. פעמים רבות הסיבות האמיתיות לסבל נסתרות מעיינינו ומעיניי המתאמן. כיווני החקירה הם שיובילו אותנו למצוא את הסיבה לסבל או להפרעה.

איך נדע שעלינו לפתוח בכיוון חקירה?

כשהחזית שהמתאמן מציג חושפת תפיסה שלא מאפשרת למתאמן חופש (האחר הוא שגורם לי סבל) אנחנו נשאף לכוון לתפיסה שתאפשר לו להתמודד עם המצב ולהשפיע עליו.

מה לא אפשר חופש בחזית של מרים?

מרים הציגה את מקור הסבל שלה כמשהו חיצוני שלא תלוי בה- ההתנהגות הבלתי נסבלת של חברתה לעבודה. אם מרים תשמר את התפיסה הזאת היא תמשיך לסבול ואיכות החיים שלה תהיה תלויה בגורמים חיצוניים. כשאנחנו חושפים את התגובה של מרים כגורם המאפשר את הסבל אנחנו יכולים להתחיל לחקור יחד איתה את הסיבה לתגובה שלה. כלומר: הסבל של מרים מורכב ממשוואה כזאת: מעשים של חברתה לעבודה + תגובה (או חוסר תגובה) שלה = המצב הקיים. המטרה שלנו כמאמנים היא למקד אותה לחלק במשוואה שנתון לשליטתה וכך לאפשר לה חופש.

מה היו כיווני החקירה?

“אם היא ביקורתית למה זה צריך להפריע לך?”
אנחנו יכולים לראות כי כבר בשאלה הראשונה שוש ניסתה לכוון לחלק התגובתי של מרים. הנסיון שמתבצע כאן להפריד בין “מה שיש” לאיך היא הגיבה עליו.

האם כיוון החקירה הצליח?

כיוון החקירה הראשון לא הספיק על מנת למקד את מרים על החלק שלה בסבל- התגובה שלה. במקרים רבים נדרשים כיווני חקירה שונים המציגים זוויות שונות על מנת שנוכל להגיע להקשבה של המתאמן. אין לראות זאת ככישלון אלא כאל הזדמנות לרקוד עם המתאמן בדרכו.

הכיוון הנוסף

“מרים, מה היא מפעילה אצלך? על אילו כפתורים היא לוחצת?”
כיוון החקירה השני מתיישב על שפה משותפת שיצרה שוש עם מרים לפני האבחון הזה- כפתורי ההפעלה. חשוב מאוד לבנות את השפה המשותפת עם המתאמן לפני שאנו משתמשים במונחים מעולם האימון על פי קוד התדר האנושי. שוש יכלה להשתמש במונח “כפתורים” ו”לחיצה על כפתור” מהסיבה הפשוטה ששניהם ידעו על מה היא מדברת ושוש ידעה זאת. במידה וזה היה האימון הראשון או השני שוש היתה מסבירה לה את מודל לחיצת הכפתורים ויוצרת שפה משותפת שתשמש את שתיהן בהמשך האימונים. (בהמשך נפרסם מאמר על מודל כפתורי ההפעלה. לתזכורת כשמאמרים חדשים מתפרסמים לחצו כאן)
גם כיוון חקירה זה לא הצליח להעביר את המיקוד של המתאמנת לתגובתיות שלה אך אין להתייאש! מרים נסערת וכאובה והיא צריכה שלא יוותרו עליה. אם נאמין למתאמן כי החיים קשים לא עשינו את עבודתינו.

הכיוון הבא

“את צודקת לחלוטין. את צודקת וסובלת. את רוצה להמשיך להיות צודקת? או שאת רוצה להפסיק לסבול”
הכיוון הבא נועד לאפשר למתאמן להבין כי תפיסת המציאות שלו גורמת לו סבל. היא צודקת- וסובלת!

כיוון החקירה האחרון

“אז למה את לא מבהירה לה את הגבולות שלך? מספרת לה בדיוק מה מפריע לך ואיזו התנהגות בדיוק גורמת לך סבל.”

כיוון חקירה זה נגע בהימנעות של מרים לפעול למען רווחתה. ישנם שלושה דרכי התמודדות למצבים בחיינו: שינוי פנימי, שינוי חיצוני, סבל (בהמשך מאמר גם על כך). בכיווני החקירה הראשונים שוש כיוונה לשינוי הפנימי, כשכיוונים אלו לא צלחו כיוונה שוש למצב ההתמודדות השני- שינוי חיצוני וביררה מה מונע ממרים ליצור שינוי כזה.
כיוון חקירה זה צלח ופתח לנו את הפתח לסיבה הפנימית האמיתית שמאפשרת למצב הסבל להמשיך להתקיים: הפחד של מרים שידעו עליה דברים מסויימים והסודות שהיא שומרת אינם מאפשרים לה לשמור על גבולותיה בלי פחד.
אחרי שגילינו שזה מקור הבעיה אנחנו יכולים להתמקד בו ולהוביל לשינוי פנימי שיאפשר שינוי חיצוני.

מה אפשר להגיע לסיבה האמיתי?

שלוש תכונות אימוניות אפשרו לשוש להגיע לסיבה הפנימית:
התמדה- לא התייאשה גם כשכיווני החקירה הראשונים הובילו למבוי סתום.
גמישות- לא התווכחה עם המתאמנת ולא ניסתה לכפות את כיווני החקירה הראשונים
מחויבות- לא הזדהתה עם הסבל של המתאמנת ונשארה מחויבת לחופש ולמסוגלות של המתאמנת.

איך ידעה שוש איזו משימה לתת למרים?

ישנם שני סוגים של משימות לבית.
משימות ברמת המעשה (DOING)- מעשים קונקרטיים המקדמים את המאומן למטרות החיצוניות שלו (להוציא כרטיס ביקור, להזמין בחורה לדייט וכו’) ומשימות ברמת ההוויה (BEING)- (התבוננות, תיעוד, כתיבה וכו’).
כשמאמן חש כי העבודה שעל המתאמן לעשות היא קודם כל פנימית הוא יתן לו משימות ברמת ההוויה. שוש חשה כי על מנת שמרים תוכל להציב את הגבולות שלה מול חברתה לעבודה בצורה אסרטיבית ובטוחה עליה לעשות עבודה פנימית ועל פי כך נבחרה המשימה.

מקווה שהפקת ערך מהמאמר,
חבריך יכולים להפיק ערך גם כן, לחץ כאן וחבריך יודו לך!

אשמח מאוד לקרוא ולענות על תגובתך!
אורן מניקס.

רוצה יחסים טובים עם המזכירה שלך?

אנשים שלמדו לאבחן את קוד התדר האנושי מצליחים לראשונה ליצור סביבם הבנה,
תקשורת טובה
אהבה וסיפוק בחיי המשפחה ועם החברים הקרובים וכמו שמעידה
אירית בסרטון המצורף- גם בסביבת העבודה.

התדר של הבן אדם הוא הפילטר המולד “המשקפיים”  דרכם אנו רואים וחווים את העולם.
ברגע שאנחנו מגלים אותו- הסיבות לתופעות השונות בחיינו מתגלה גם כן!
הבשורה המרעישה כי אין ביכולתנו לחוות את העולם כמות שהוא, אך עובדה זו נסתרת מעיננו.
אנו חווים אשליה של מציאות חיצונית המנהלת את החיינו. למעשה מה שמפרש את האופן
שאנו מפרשים  וכיצד נראה העולם האישי שלנו הוא התדר המולד שלנו.

כל מאמן על פי קוד התדר האנושי לומד את “אבחון קוד התדר האנושי” שמאפשר לבן אדם
לחשוף את אותו התדר שהוא הפילטר המולד שלו.

בואו נשמע מה מספרת אירית זילברפלד על מה שקרה לה בעקבות אבחון התדר של
המזכירה שלה (שאובחנה כתדר 5- “מהות הנתינה”):

הצטרפו לדף החדש בפייסבוק “סודות האימון האישי ע”פ קוד התדר האנושי”: http://www.facebook.com/menix

מנוי חינם לחדר הכושר… הפנימי!

אנחנו רוצים להזמין אתכם לפתיחתו הרשמית של חדר כושר חדש בעיר. החדר כושר הזה הוא מאוד מיוחד ואף פעם לא ביקרתם בכזה. חדר הכושר הזה כל כך מתקדם ובנוי על טכנולוגיה כל כך ייחודית וחדשנית שאתם אפילו לא צריכים לרדת למטה להתניע את האוטו ולנסוע אליו. אתם אפילו לא צריכים להגיע למקום בו מתנהל חדר הכושר.

על אף שניתן למצוא בחדר הכושר הזה מאמנים אתם לא חייבים אותם כדי להתחיל להתאמן בו. יתכן וסבלתם בעבר מפציעות או בעיות גופניות שלא אפשרו לכם להתאמן בחדרי כושר רגילים אך אל דאגה, בחדר הכושר הזה התאמנו ומתאמנים אפילו אנשים משותקים מהצוואר ומטה. בנוסף גם אנשים שאינם מצליחים לצעוד יותר מחמישה צעדים מבלי להתחיל להזיע מגיעים בו לתוצאות מדהימות!

חדר הכושר הזה יאפשר לכם לפתח שרירים אדירים שירשימו את כל הבחורות או יגרמו לכל הבחורים לרצות אתכן.

חדר הכושר נקרא TODA’A SHAPE והזכות להתאמן בו שמורה למועדון סגור ואקסקלוסיבי של אנשים שנולדו בעולם הזה (בהצגת תעודת לידה בלבד).

חדר הכושר עובד על עקרון מאוד פשוט אך גאוני. מעבר לשרירים הפיזיים שלנו קיימים בתוכנו שרירים פנימיים, שרירים של הנפש. השרירים הללו, בהפעלה משותפת, יכולים לאפשר לנו לעשות כל דבר שעולה על הדעת. הם יכולים לאפשר לנו לכבוש את העולם, לשנות את המציאות, לממש כל מטרה וגם לגרום לנו ליהנות ולחוות אושר, סיפוק וחיבור לזולת.

הנה רשימה של 10 שרירי תודעה מרכזיים:

שריר האמונה בעצמי

שריר העשייה

שריר שחרור השליטה וההצמדות- מה שיוצא אני מרוצה

שריר הכנות והיושר- להיות אחד בפנים ובחוץ

שריר הנחישות- יצירת תוצאות בחיים

שריר הנכונות להיות כל מי שאני ולאהוב זאת

שריר המחילה והחמלה

שריר הבחירה הגבוהה

שריר ההתחברות לזולת

שריר הכן והלא בקלות

כמו השרירים הפיזיים גם בתחום שרירי התודעה לכל אחד מאיתנו ישנם שרירים יותר חזקים ויותר חלשים וגם שרירי התודעה זקוקים לאימון מתמיד. כששריר אינו מופעל במשך זמן- הוא נחלש וכך גם השרירים הפנימיים שלנו. לעומת זאת, כשאנחנו נתקלים בקושי או פחדים גדולים, זה דבר מצויין! משמעות הדבר שהשרירים הפנימיים שלנו יכולים לגדול- בדיוק כמו ששרירים פיזיים גדלים- רק אל מול התנגדות!

סיפור שממחיש

חנה (שם בדוי) היא אישה בת 47 עם שני ילדים שעובדת כשכירה בחברה גדולה וחולמת כבר כעשר שנים להתחיל ולטפל באנשים בצורה עצמאית. היא מאוד מוכשרת בתחום טיפולה אך אף על פי כן פחדיה גברו על רצונה והיא אף פעם לא מימשה את חלומה.
בקוד התדר האנושי אנחנו מלמדים את המאמנים שלנו להתייחס לחיים כאל חדר כושר תודעתי.

אלו שרירים צריכה חנה לפתח על מנת שתוכל להגשים את חלומה?

שרירי התודעה שדורשים חיזוק משתנים מאדם לאדם ותמיד יבחנו אל מול מטרותיו של אדם. אחרי בירור קצר מתברר שהפחד הגדול ביותר של חנה הוא הפחד שיווק עצמי. חקירה עמוקה יותר גילתה כי חנה מפחדת להציע את שירותיה מחשש מדחייה.

השריר שעל חנה לפתח אם כך הוא שריר הערך העצמי. כן! ערך עצמי הוא שריר והוא גדל אך ורק אל מול התנגדות. על מנת שחנה תוכל לקדם את חלומה עליה לאמן את שריר הערך העצמי באמצעות מעבר דרך הפחד בצורה מודעת. כלל שתרבה לעשות כך, כן יגדל השריר שלה ומאמן מוסמך בשיטת קוד התדר האנושי יידע להתאים לחנה תוכנית אימון אישית ממש כמו בחדר כושר לחיזוק שרירי התודעה.

שאלו את עצמכם:

מהו חלומי ומהי מטרתי (בכל תחום- זוגיות, קריירה, יחסים וכו’)?

רמז: היו ממוקדים וכוונו למטרה קונקרטית.

אילו שרירי תודעה עלי לאמן על מנת לממש אותם?

רמז: איזה פחד עוצר אותי? איזה הרגל עוצר אותי? מה אם היה בתוכי הייתי משיג את מטרתי?

מהן הפעולות שעלי לבצע על מנת לפתח את השרירים הללו?

רמז: הפעולות חייבות להיות אל מול התנגדות ואפילו הקטנה ביותר.

ככל שתרבו לעשות פעולות אלו יגדל השריר שלכם ויאפשר לכם להגיע לתוצאות שלא יכולתם להגיע אליהן כשהשריר היה מוחלש.


באהבה,
ארז מניקס

פרויקט משפטי ההשראה שלך

כנסו לצפות ולפרסם את משפטי השראה שלכם:

http://www.facebook.com/menixim

שימו לב ! הפרויקט באוויר למשך ימים ספורים בלבד לכן מומלץ לפעול עכשיו.

כולנו צריכים מזון לגוף אך לא פחות חשוב מזון לנשמה
לכל אחד מאיתנו יש משפטים שמעוררים בו השראה בתקופות הקשות.
בדרך כלל את המשפטים הזכורים לנו שמענו מאנשים שחשובים לנו ואנחנו מעריכים.
בפרויקט מיוחד זה, נייצר מאגר של משפטי השראה בעזרת גולשים (כמוך) שישתפו
משפטים שיעוררו השראה אצל כולנו ויהיו לנו “אוכל רוחני” מזין ובריא.

שלבי הפרויקט:

  • נגלוש לדף הפייסבוק “סודות האימון האישי ע”פ קוד התדר האנושי” ולחץ על כפתור הלייק (אהבתי).
  • נקרא את משפטי השראה שחברי הדף שיתפו-מומלץ להגיב למשפטי השראה.
  • נכתוב משפט השראה  בדף הפייסבוק “סודות האימון האישי ע”פ קוד התדר האנושי”.
  • נשתף את הדף בעזרת כפתור השיתוף(בחתית הדף מצד ימין) בתוספת המלצה שלכם.

    בונוס מיוחד:
    משתפי משפטי השראה שימלאו אחר הצעדים יקבלו מאיתנו 50% הנחה
    בכניסה לסדנא בנושא “קוד הצלחה האישי שלך” שתתקיים ביום שלישי הבא (30.11.10)
    אם אתם עוזרים לאחרים ליצור סביבה של השראה אנחנו נעזור לכם בגישה מוזלת לסדנא שתעזור
    לכם ליצור סביבה של השראה בחייכם
    פרטים נוספים על הסדנא בקישור: https://menix.co.il/?page_id=219
  • עושים קצת סדר- מהי שיטת התדר

     

    מהו אימון אישי על פי התדר ?

    האימון על פי  התדר מאבחן את הפילטר המרכזי דרכו אנו מפרשים מגיל אפס את המציאות ובהמשך הדרך מבסיס זה נוצרים האוטומטיים המנהלים את חיינו.
    בבואנו לאתר בתהליך האימונים את הגבולות והמעצורים לעומת החוזקות והיכולות המעצבים את חיינו יש משמעות קריטית להבנה זו.
    האימון על פי התדר  מגיע מגישה רוחנית עמוקה וכולל בתוכו כלים תודעתיים כמו גם כלים אימונים פרקטיים וכתוצאה מכך נותן ארגז הכלים שלם למאמן ומענה מלא לצרכי המתאמן.

    נמשיל את עבודת האימון אישי על פי  התדר  לעבודה על חיזוק יסודות הבניין וניקוי המרתפים. אדם שעבר אימון על פי התדר  חי את חייו כאילו היו בית שעבר שדרוג. עכשיו אנו מרגישים נפלא ומתאהבים מחדש באותו בית בו תמיד גרנו, את מה שחשבנו כחסרונות הפכנו ליתרונות, החיים כמו הנוף הנשקף ממנו נראים נפלאים, אנו מרגישים מצוין וכיף לנו להיות ולחיות בו.

    ההבדל היחידי בין המטאפורה לבין המציאות זה שאת הבית האמיתי שלנו- הגוף והנשמה- גם אם נרצה לא נוכל להחליף לפחות לא בגלגול זה. הדבר היחידי שנוכל לשנות או להחליף זה את הזוית “פילטר” דרכו אנו רואים ומפרשים את החיים.
    המיקוד באימון על פי  התדר  הוא בחיובי – בחוזקות, בהבנת הסיבות ליצירת הטייסים האוטומטיים של המתאמן, בייעוד הנשמה וההכוונה למקומות של שמחה.

    לימוד  התדר  כוללת לימוד אבחון  התדר  + לימוד מיומנויות האימון האישי ורכישת ארגז כלים משוכלל על פי  התדר  דרך תהליך אישי מעצים של התפתחות וטרנספורמציה במטרה למצות את הפוטנציאל הטמון בנו ולעצב לעצמנו חיים שאנו רוצים ואוהבים.

    באהבה שוש מניקס

    לימודי אימון אישי בשיטת התדר

    הכל הולך אצלך קשה?

    “הכול הולך אצלי קשה” הוא משפט שהרבה מהמאמנים בשיטת קוד התדר האנושי שומעים אצל מתאמנים רבים.

    “כל מה שהשגתי בחיי הוא תוצאה של מאמץ רב וסבל

    “אצלנו במשפחה הדברים לא באים בקלות

    נשמע לך מוכר? אם לא ברכותיי. אם כן אני הולך לספר לך מה בדיוק המשמעות של אמירות מהסוג הזה ואולי עוד תצא עם חיוך על הפנים.

    ” כל הדברים המעצבנים שיכולים לקרות קורים דווקא לי וכל הישג שהשגתי בחיי לווה באיזושהי מלכודת בסופו. לקח לי זמן אבל בסוף הבנתי שפשוט אין לי מזל בחיים.”

    מה שקראתם למעלה אולי נשמע כמו תיאור מילולי של מישהו על חייו אבל למען
    האמת מדובר בתוכנה מאוד מאוד משוכללת בשם HHKי (Hakol Holech Kashe). הרבה יותר משוכללת מתוכנת ווינדווס של מיקרוסופט או אייטיונס של אפל. התוכנה הזאת כל כך משוכללת שהיא יכולה להשפיע על כל מציאות חיינו.

    למעשה כל מה שכתוב בתוכנה הזאת יבוצע בצורה מיידית ע”י המחשב החזק ביותר בעולם- המוח האנושי. המוח האנושי הוא מחשב כל כך חזק שכל חיינו תלויים בתפקוד של מחשב זה. זהו מחשב סופר מהיר ומתוחכם הכולל שכלולים רבים ומגוונים. המדע טרם גילה מי הגאון שתכנן אותו.

    כיאה למחשב מודרני גם הוא מחובר בחיבור על-חוטי לרשת האינטרנט. לא, לא מדובר על אותה רשת פרימיטיבית ומיושנת המשמשת לשליחת הודעות כתובות וכניסה לאתרים דו מיימדיים (כל כך שנות האלפיים). המוח הוא מחשב המחובר לרשת המשוכללת של האינטרנט הקוסמי של היקום.

    באינטרנט הזה אין אתרים- יש אירועים שמתרחשים בחיינו.

    תוכנת HHK היא תוכנה המתמחה בלהוביל אותנו לחוויית קושי, כאב ויגיעה. היא תשבש את  הקוד של האירועים היפים והמשמעותיים ביותר בחיינו ותזמין אל חיינו אירועים קשים ללא סוף.  המחיר שלה גבוהה מאוד. למעשה רוב האנשים המחזיקים בה לא באמת יכולים להרשות לעצמם את מחירה ועדיין ממשיכים להחזיק בה.

    לשמחתי ישנם כלים להסרת התוכנה הזאת ותוכנות זדוניות אחרות ממחשבינו. כלים אלו נקראים כלי האימון ע”פ קוד התדר האנושי

    מהם חוקי האושר?

    אפשר להיות מאושרים יותר ולחיות חיים ממומשים יותר, אם מקיימים מספר חוקי תודעה פשוטים. שניים מהם נפרט היום.

    חוק מספר 1חוק האחריות האישית

    שאלו את עצמכם: האם הבית שלכם מסודר? המכונית מטופלת בזמן? האם אתם דואגים להזין את גופכם באוכל ובשתייה? אנחנו נפלאים בתחזוקת הבית והגוף, עסוקים רוב הזמן בעבודה ובהתעסקות מעשית. אך האם אנחנו דואגים לטפח את הכלי החשוב וההכרחי לקיומנו – הנשמה שלנו?

    ראשית, ננסה להבין מה פירוש המילה “אושר”: אדם ללא זוגיות יאמר לכם שכשתהיה לו זוגיות – הוא יהיה מאושר. אחר יגיד שכשירכוש בית על החוף – יהיה מאושר. התנאי לאושר יכול להיות קידום בעבודה, סגירת עסקה משתלמת, טיול לחו”ל לזמן ארוך, מכונית חדשה, מעמד גבוה, תואר, כסף, או אולי פסק זמן מהמתח. קצת שקט ושלווה.

    אם תשימו לב, תראו שיש מכנה משותף לכל התנאים הללו לאושר. הם מתייחסים לדברים שאין לנו כרגע. האם כשרוכש האדם רכב חדש הוא מאושר? לעיתים התשובה תהיה – כן. אך האושר יחזיק מעמד זמן מה, עד אשר יגיע דגם חדש אל השוק, או עד שהרכב יזדקק לטיפול יקר. האושר במקרה זה מוגבל בזמן ותלוי בגורם חיצוני. אושר זמני.

    בחוקי התודעה הרוחניים המצב הפוך: יש לנו את כל הנדרש כדי שנחוש אושר ברגע זה! אין רע ברכוש או בהישגים, אך לא בהם מדובר. הגורם העמוק והיחיד לאושר נמצא במקום אחר. עמוק בתוכנו. בידינו הכלי המושלם לאושר: אנחנו עצמנו!


    החוק מספר 2- זיהוי הנתיב האישי שלנו והגשמתו

    כל אחד צריך לשאול את עצמו: “מה הנתיב האמיתי שלי ?” אם יהיה לי כבר הכל מה הדרך בה אלך? שאלת נתיב הרצון מתייחסת לכל תחומי החיים, בנושאים בעלי חשיבות גדולה, ובקטנות. חישבו לרגע, אחר-כך בדקו: האם התשובה כל כך ברורה? האם היא התשובה האמיתית?
    תינוק בא אל העולם, זך, טהור ואינטואיטיבי. התינוק מרגיש. הוא עדיין לא יודע להשתמש במילים או בחשיבה הגיונית. כאשר התינוק יראה אדם שלא מוצא חן בעיניו, הוא יבכה. אך אמו, מתוך כוונה טובה, תרגיע אותו ובכך תסמן לו כי תחושותיו לא משמעותיות.
    לאיש אין כוונה רעה, בוודאי שלא לאם, אך כשהאם מאותתת לילד שיפסיק לבכות, הוא חווה מסר שאומר: אל תסמוך על מה שאתה מרגיש, תסמוך על מה שאני אומרת לך להרגיש. כאן מתחיל להיווצר אצל הילד פער בין תחושותיו האישיות ובין דרישות העולם.
    מאוחר יותר איש לא בודק את המבנה האישי של הילד, מהן העדפותיו, מהו רצונו. מה הנתיב שלו, אומרים לו: לך לבית הספר, שב עם עוד כמה עשרות ילדים, בראש זקוף ובקשב. תלמד, תעבור מבחנים, כך העולם בנוי. גם אם מבנהו האישי של הילד שונה, עליו להסתגל לדרישות העולם ולציפיות המופנות אליו. ושוב חשוב לציין – איש לא מתכוון לרע. קשה ליצור חברה תקינה ללא מסגרות.
    יחד עם זה, ככל שחולף הזמן הילד לומד להקשיב פחות לרצונו ולנתיב האישי ויותר לדרישות הסביבה, החברה, המשפחה. מגיע שלב בו עלול האדם לשכוח מה הם נתיבו האישי, רצונותיו והעדפותיו האישיות. לעיתים, הסביבה עלולה להיות לוחצת וכפייתית. יש והיא הרמונית יותר. אך היא תמיד משפיעה. כל תקופה ועולם האמונות שלה. כל חברה ואופן החשיבה שלה, כל משפחה ואופן ההתייחסות שלה.
    למשל, בבחירת מקצוע, ניתן לראות את הקשר להורים. ילדו של זמר יימשך לכיוון זה, וילד של עורך דין יימשך לכיוון המקצועי של אביו. לעיתים הבחירות יהיו הפוכות מתוך מחאה. אך בשני המקרים הבחירה לא נובעת מזיהוי הנתיב והיעוד הטבעי שלו, הרצון הפנימי אלא מתגובה לציפיות מבחוץ.
    החברה מגדירה לנו גיל ללימודים, גיל לחתונה, גיל לילדים, נכדים, מה לקנות, מתי, כיצד להראות, לאן לנסוע לטייל, אילו בגדים ללבוש וכו’. רבים הם האנשים שעסוקים בהתאמת עצמם לדרישות הסביבה החיצונית, אך אדם בעל חופש בחירה שואל את עצמו בראש ובראשונה את שאלת המפתח:
    מה נכון לי באמת מה היעוד שלי מתוך הצבע הייחודי שלי ?
    זכרו כי לא תוכלו להאשים איש בבחירות אותן ביצעתם עד עתה, ולאיש לא הייתה כוונה רעה. זכרו כי מדינה מתוקנות חייבת להגדיר חוקים לאזרחיה. והאזרחים חייבים לציית. אך על חופש הבחירה לא מוטלות הגבלות. כל עוד האדם הוא שומר חוק, זכותו המלאה לזהות את נתיבו ויעודו האמיתי, את רצונו האמיתי וצרכיו הפנימיים.

    תושבי המרכז הם עצלנים!

    “תושבי המרכז הם עצלנים!”

    כך רטן נימרוד, חבר טוב שלי שעבר עם בן זוגו למושב לא רחוק מירושלים אחרי חודשים רבים שבהם לא הזדמן לי לבקר בביתם החדש. “כולה 40 דקות נסיעה זה נראה לכם כמו הקצה השני של העולם” המשיך לזעוף בייאוש. והאמת שיש משהו בדבריו.

    ידוע שכדי להזיז את תושבי המרכז ממרבצם דרוש דחפור לא קטן או לפחות איזה סקאד קטן שימריץ אותם ליציאה מהמתחם הבטוח שלהם, מהארץ המובטחת, מעולמם המלא, המספק את כל צרכיהם, גוש דן.

    למה זה כל כך ברור לנו שאנשים לרוב יפגשו במרכז? מהי הסיבה הגורמת אפילו לתושבי הצפון והדרום להבין כי מפגש עם אנשים מהמרכז יהיה בטריטוריה שלהם? האם יש כאן קונספירציה?

    מה שעומד מאחורי ה”עצלנות” הגוש דנית הוא מנגנון מאוד בסיסי וידוע שלא רק מרחיק את תושבי גוש דן מקצוות הארץ אלא גם עוצר אותנו, לא חשוב מהו אזור מגורינו, מלהשיג את כל הדברים שעד היום לא הצלחנו להשיג. אותו מנגנון שלא מאפשר לחלקנו להצליח בעסקים, לחלקנו האחר להצליח בזוגיות ולחלקנו הנוסף להצליח ביחסים עם המשפחה והילדים. מנגנון זה נקרא- אזור הנוחות.

    תושבי המרכז לא לבד!

    נכון, כולנו שבויים באזור הנוחות שלנו. רוצים הוכחה? שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

    • מתי בפעם האחרונה הפתעת את בן או בת זוגך, ככה סתם באמצע החיים?
      י
    • מתי בפעם האחרונה הגבת ברוגע לדבר שעצבן אותך כל חייך?
      י
    • מתי בפעם האחרונה שינית את כמות הסוכר שאתה שם בקפה שלך? (אולי אתה כבר לא צריך
      כל כך מתוק)
      י
    • מתי בפעם האחרונה נהגת באומץ בסיטואציה שעד היום שיתקה אותך מפחד?
      י
    • מתי בפעם האחרונה צחצחת שיניים ביד שאתה לא רגיל אליה?
      י
    • מתי בפעם האחרונה חשפת את ליבך בפניי זר?

    אזור הנוחות הוא התגובות והפעולות שאנחנו רגילים לעשות ונמנעים מלחרוג מהם. אזור הנוחות אחראי לתוצאות שהצלחנו להשיג בחיינו אבל גם לתוצאות שלא הצלחנו להשיג. לכן, על מנת שנשיג את הדברים שעוד לא השגנו בחיים אנחנו חייבים להרחיב את אזור הנוחות ולהתחיל לסגל התנהגויות והתייחסויות שעד היום היו זרים לנו (אם הם לא היו זרים היינו כבר משיגים את מה שעוד לא הצלחנו).

    שימו לב שאזור הנוחות הוא תוצאה ישירה של התדר של הבן אדם– המהות הפנימית העמוקה ביותר שלנו. הפילטר דרכו אנחנו רואים וחווים את העולם. לכל תדר אזור נוחות ייחודי לו ודרך משלו לצאת מאזור זה ולעשות ניסים בחייו.

    איך נרחיב את אזור הנוחות?

    חשבו על תחום שאתם רוצים לקדם בחיים ובחרו פעולה אחת, הקשורה לתחום, שנמנעתם מלעשות עד היום ופשוט בצעו אותה.

    איך תדעו אם הפעולה מרחיבה את אזור הנוחות?

    שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

    • האם זה משהו שעוד לא עשיתי? אם כן, אתם בכיוון הנכון וייתכן ואתם מרחיבים את אזור הנוחות.
      י
    • האם זה מפחיד אותי? אם כן סיכוי טוב שאתם מרחיבים את אזור הנוחות, פחד הוא הגורם מספר אחד לשמירה על המוכר והידוע- אל תעצרו כשהוא מופיע!
      י
    • האם אני חווה קושי? אם כן כנראה שאתם מרחיבים את אזור הנוחות, קושי היא אחת התופעות השכיחות כשמתחילים להרחיב את אזור הנוחות. המשיכו להתאמן והקושי יפחת בהדרגה.
      י
    • האם אני נחשף לביקורת? אם כן זה מצוין, באזור הנוחות אנחנו בדר”כ נמצאים בקונצנזוס משתק: נחמדים לכולם, מרצים את כולם- לא מנענעים את הסירה. קצת גלים לא הרגו אף אחד וטבעי שלא כולם יראו את הדברים כמוכם.
      י
    • האם נחשפות החולשות שלי? אם כן- מצוין! כולנו בני אדם ולכולנו יש חולשות. מי שאומר לכם אחרת נמצא עמוק באזור הנוחות הבטוח שלו.

    אני כולי תקווה כי מאמר זה יאפשר לכם לעשות משהו משמעותי עבור חייכם וגם כולי תקווה שנמרוד יקרא מאמר זה וידע להזכיר לי בפעם הבאה שהוא מזמין אותי לבקר מעבר להרי החושך- שהרי החושך הם אזורי הנוחות שלי ותו לו.

    אשמח אם תגיבו למטה על אזור הנוחות ועל מה משאיר אותנו שם.

    באהבה,
    אורן מניקס.

    למה כולם נמצאים במשברים?

    למה כל כך הרבה אנשים חווים משברים אין סופיים דווקא בזמננו? למה הזוגיות כבר לא עובדת, היחסים עם ההורים, הסיפוק מעיסוקינו? היום אני הולך לספר לכם את ההקשר הרחב יותר של התופעה חסרת התקדים המתפשטת לממדים עצומים- משברים אישיים שלא מרפים.

    בואו נדבר קצת על התקופה בה אנו חיים. לפני שנים רבות היה ברור כי האדם הינו חלק מחברה גדולה, מעם, מדת ממעמד. אני מגדיר את התקופה הזאת כתקופה הקולקטיבית. מהות האדם נתפסה כ"חלק מ…". נשמע נהדר? לא בדיוק. בתקופה הזאת היית מוגדר על ידי הקבוצה אליה נולדת וכל קיומך היה נמדד על ידי התפקוד שאתה ממלא בתוך אותה קבוצה. מאווייו הפרטיים של האדם היו בטלים וההיררכיות החברתיות היו מוחלטות ומוגדרות מראש. נולדת לאבא נגר ואינך אוהב נגרות? חבל. נולדת למעמד של עבדים אך פועמת בך רוח של חופש- חבל יותר כי שיוכך החברתי יוותר בעינו.

    מעלתו של אדם נמדדה בצייתנותו ובהסכמתו לתפקידו החברתי. ברומא העתיקה המילה "שאפתן" הייתה מילת גנאי חמורה המתארת אדם השואף אל מעבר לכוחו ומעמדו הפוליטי\ חברתי. על האדם היה לקבל את תפיסת העולם המקובעת שנקבעה על ידי מוסדות עליונים (הכנסייה, המלוכה, הפיאודל וכו’)

    חופשי זה לגמרי לבד

    התקופה השנייה שאתאר היא התקופה האינדיווידואלית. זו התקופה שאנחנו חיים בה. התקופה הזו שמה את הפרט במרכז ועל כן מעלה על נס ערכים כמו- שאפתנות, חופש, יצירתיות, חדשנות ובחירה חופשית.

    האנושות החלה להפנים שביכולתה להבין את העולם באמצעות הפעלת הרציונל, והרווחים לא אחרו לבוא- פריצות דרך אדירות ברפואה, בתחבורה, בתקשורת ובייצור ההמוני החלו להפוך את חיינו לקלים יותר, נוחים יותר וארוכים יותר.

    האדם הפרטי, חלומותיו ושאיפותיו הפכו להיות לערכים המרכזיים ויחד עם זה הגיעו לעולם זכויות האדם, חרויות הפרט, ושוויון הזדמנויות לכל (לפחות ברמה הערכית). מעתה הייחוס של האדם כבר אינו מספיק על מנת להעיד על ערכו והוא נדרש להוכיח את עצמו ברמה הפרטית. תוצאות הלוואי של התקופה היא ההסתכלות על כל אחד מאתנו כעל עולם נפרד ושלם, רדיפה אחרי האושר הפרטי, וגם על חשבון הכלל, הפכה להיות הנורמה השולטת דבר שהוביל לדורסנות ותחרותיות. בתחילת התהליך שירתו אותנו ערכים אלה למטרת ההתפתחות שלנו, כיום התנהלות זו מובילה למצב בו האנושות צועדת במשעול של הרס עצמי, אקולוגי וחברתי, אשר דורש מאתנו לעבור לתקופה הבאה בהתפתחות שלנו.

    בוחרים להחזיק ידיים

    התקופה אליה אנחנו נכנסים הינה תקופת האחדות. בתקופה זו אנחנו מתחילים להבין כי האדם היחיד איננו עולם העומד בפני עצמו. בתקופה זו האנושות מתחילה להבין כי היא מורכבת מרשת גלובלית של פרטים אשר תלויים ומשפיעים זה על זה ומחוברים יחד לטוב ולרע . ההבנה בעידן הזה היא כי האדם הפרטי הוא חלק ממכלול יותר גדול ממנו וכמוהו גם האנושות כולה. וכי השאלה היחידה הניצבת בפניו היא האם הוא מוכן להודות בכך ולקחת אחריות על הבנה זו דרך התחברות לרשת והשפעה עליה בצורה מודעת, או להיות מושפע מבלי להיות מודע וללא כל אפשרות להשפיע. 

    אם בתקופת האינדיבידואלית הרציונל והשכל הועלו על נס ונתפסו כמקור ההצלחה של האדם בחייו היום אנחנו עוברים לתקופה שבה הרציונל אינו מספיק יותר- אנחנו מוצפים במידע עד לרמה שהוא הופך להיות חסר משמעות ומתעורר צורך בכלי נוסף שיאפשר התמודדות עם אתגרי התקופה. כלי זה הוא בינת הלב הקיימת בתוך כל אחד ואחת מאתנו. חיבור ללב הופך להיות הדרך שבה אנחנו לומדים להתחבר לעצמנו, לזולת ולעולם בכלל. ככל שאנחנו מאחרים לפתח כלי זה כך יגבר הסבל בחיינו והמשברים בחיינו ילכו ויהפכו לתדירים יותר וכואבים יותר וזאת על מנת שנבין כי הכלים הפנימיים הם התשובה האמיתית לסבלנו.

    מילת המפתח בתקופה חדשה זו היא "להיות חלק מ..- מתוך בחירה!". ואכן התקופה האינדיווידואלית הייתה הכרחית וזאת על מנת שנוכל להרגיש ולחיות את היותנו חלק ממכלול גדול יותר- הפעם מתוך בחירה חופשית המתאפשרת רק מתוך נפרדות. אנחנו יכולים לראות שהכלים שהורגלנו להסתמך עליהם בתקופת האינדיבידואלית כמו הסתמכות על הרציונאל והתבוננות על עצמינו כנפרדים אינם עובדים יותר ולכן המשברים בחיינו אינם מאחרים לבוא.

    איך זה קשור לאימון אישי?

    שום דבר אינו מקרי. אנחנו יכולים לראות שנוצרה בפועל רשת גדולה של אנשים שרואים את מטרתם בלקדם והוביל אנשים אל עבר התפתחות ושינוי- הרשת הזאת היא רשת המאמנים! אנשים המחויבים לשינוי והתפתחות הזולת אל עבר מימוש חלומותיהם ושאיפותיהם.

    אנשים מכל גווני החברה, מכל קשת המקצועות ותחומי העניין נמשכים למקצוע חדש ודינאמי זה. מדוע? אני מאמין שבתקופה הזו בה האנושות עוברת ועומדת לעבור ביתר שאת מהפך גדול בתפיסותיה הישנות ובערכים עליהן תפיסה זו מבוססת יש צורך גדול בצבא המאמנים ההולך ונרקם ברגעים אלו ממש- עלינו להיות חלוצים באימוץ התפיסות החדשות והנחלתן ברבים וזאת על מנת להישאר רלוונטיים גם בשנים הבאות.

    האתגר שלנו כמאמנים וכמאמנים לעתיד הוא לדעת להקנות לאנשים סביבנו כלים שיאפשרו להם להגשים את שאיפותיהם תוך רכישת כלים וחיזוק יכולות התודעה הפנימיים שיאפשרו להם להיות מסונכרנים עם התקופה המרתקת אליה נכנסת האנושות. הנה מספר כלים שיאפשרו זאת:

    • פיתוח בינת הלב
      י
    • פיתוח יכולות החמלה
      י
    • חיבור לעצמנו על מנת להתחבר לזולת
      י
    • חיבור למהות הפנימית העמוקה ביותר שלנו (תדר)
      י
    • פיתוח כישורי שיתופי הפעולה
      י
    • פיתוח היכולת לתת אמון ולהיות בזרימה

    וכל זאת תוך אחיזה מוצקה בקרקע ומימוש כל שאיפות, חלומות ורצונות המתאמנים בפועל!

    אשמח אם תגיבו ותשתפו אלו עוד כישורים וכלים על האדם לפתח על מנת להתחבר לליבו וללב זולתו ומהי דעתכם האישית על תפקיד המאמנים בתקופתנו.

    באהבה,
    אורן מניקס.

    היום אני הולכת להתפשט

    שלום לך!

    זאת שוש,

    היום אני הולכת לחשוף את הנקודה הכי רגישה שלי. סוד כל כך כמוס שבמשך שנים לא העזתי לספר לאיש מהחשש שאם יגלו אותו לא ירצו לבוא ללמוד אצלי, לא ירצו להיות איתי בקשר, לא יעריכו ולא יכבדו אותי. למען האמת החוויות הטראומתיות האלה שינו את מסלול חיי ועיצבו את היותי מי שאני.

    בילדותי

    כשהייתי קטנה הייתי כמעט אוטיסטית וסבלתי מדיסלקציה קשה. חייתי בחוויה שאני לא מסוגלת להעביר את הרגשות שלי, את החוויות שלי את הדעות שלי בזמן אמת. הרגשתי כמו אילמת ולא ידעתי לתקשר עם הסובבים אותי. הרגשתי שנפלתי לתוך עולם שלא באמת מתאים לי וכל חוויות הילדות שלי היו כרוכות בתסכול, חוסר הבנה וכאב.

    בעולמי הפנימי רק רציתי שיאהבו אותי אבל לא ידעתי מה אני צריכה לעשות כדי שזה יקרה. הייתי ילדה חולמנית וחיי נעו בין המציאות החיצונית הקשה ובין עולם הדמיון המשחרר. אני זוכרת שהייתי מסתובבת בין חדרי ביתי וברחובות העיר חיפה ומדמיינת אנשים הולכים ברחובות ומחבקים אחד את השני ונותנים פרחים זה לזה כשחיוך פשוט על פניהם.

    י

    היום אני ילדה גדולה

    היום אני כבר גדולה, אמא לשלושה וסבתא לשניים אבל החלום שלי נשאר אותו חלום. הוא שהניע אותי במשך שנים להוביל את תחום האימון האישי בישראל ולחקור איך אנשים יכולים לחיות ביחסים מאושרים אחד עם השני ונחשו מה? גיליתי מספר הבנות פשוטות שאפשרו לי לתקשר יותר טוב עם ילדיי, לרכוש יותר חברים, להרגיש יותר אינטימיות עם בן זוגי ולהעמיק את החברויות הקיימות שלי.

    כשהתחלתי ליישם את העקרונות הללו החיים שלי השתנו, האווירה והיחסים עם ילדי השתפרו ללא הכר, היחסים עם חבריי העמיקו והתקשורת שלי עם אנשים חדשים הפכה לממגנטת. זמן רב ידעתי שעקרונות אלו עובדים אך כששני ילדי ניגשו אליי כל אחד בתורו ואמרו שהם רוצים להצטרף לשליחות שלי הבנתי סופית כי הכלים הללו אפקטיביים בצורה יוצאת דופן.

    למעשה אחת הסיבות שלי להקמת קוד התדר האנושי כמרכז להכשרת מאמנים היא להפיץ את הבשורה על עקרונות אלה ובכך לאפשר לאנשים להרגיש את ההרגשה הנפלאה של להיות שליחים אמיתיים של שינוי ועזרה לזולת.

    אני הולכת לחלוק איתך את המידע הזה

    בימים אלה אני ובניי (המדהימים) עמלים רבות על מנת להכין לכם סדרת תכנים יוצאת דופן. היא יוצאת דופן כיוון שהיא מכילה כלים אימוניים שיאפשרו לך לשפר את חייך ואת חיי הסובבים אותך. הסדרה תוגש בחינם לזמן מוגבל והיא מומלצת לכולם אבל אם אתם חולמים להיות מאמנים או שאתם כבר מטפלים הוליסטיים, עובדים סוציאלים, פסיכולוגים, יועצים ארגוניים, אנשי חינוך, מנהלים בארגונים,  או כל מי שרואה את הייעוד שלו בעבודה עם אנשים ואפילו אם אתם פשוט הורים לילדים כמוני, סדרת התכנים הזאת היא פשוט חובה ואתם לא יכולים להרשות לעצמכם לפספס אותה.

    על מנת לקבל הודעה מוקדמת על סדרת התכנים כשהיא תהיה מוכנה אנא הצטרפו אליינו בדף הפייסבוק: http://www.facebook.com/menixim

    אחרי שתכנסו לקישור לחצו למעלה על כפתור ה- LIKE
    (אם הפייסבוק שלך בעברית על הכפתור יהיה רשום
    “אהבתי” )

    שני הטיפים למשיכת זוגיות

    איך לאהוב את עצמך בקלות?

    נחש מה?

    נחש מה? אני יכול לדעת בוודאות מהם הדברים שאתה הכי שונא בעצמך. איך אני יכול לדעת זאת? בקלות! קיימת נוסחה מאוד פשוטה שחוזרת על עצמה במאה אחוז מהמקרים והיא: הדבר שאני הכי שונא בעצמי הוא גם המתנה הכי גדולה של חיי.

    אני רוצה לכתוב את זה שוב למקרה שהיה קשה לתפוס את זה בפעם הראשונה: הדבר שאתה הכי שונא בעצמך הוא גם נקודת החוזק הכי ייחודית שלך ובמאמר זה אתן כלי שיאפשר לך להתחיל לאהוב את עצמך ולקבל את עצמך.

    אחד מעמודי התווך של שיטת “קוד התדר האנושי” היא אבחון המהות הפנימית של המתאמן בתחילת תהליך האימון. ישנם 11 מהויות פנימיות (תדרים) ולכל מהות סל של מתנות ייחודיות המהוות את מרכז הכוח של המתאמן. עם הולדת השיטה התחילו מאמני השיטה להבחין בדבר מפליא: כל המתנות הכי גדולות של התדר של האדם הן גם הדברים שהאדם עצמו הכי מתעב בעצמו!

    דוגמא זה הכי, אחי!

    ישנו תדר שנקרא אחדות הניגודים (תדר 3). מה שמאפיין אותו הוא יכולת הכלה רוחבית. יכולת ההכלה שלו לשונוּת היא גדולה מאוד. המהות של הטיפוס היא היכולת לקבל ולהכיל בתוך עצמם ניגודים פנימיים, וכתוצאה מכך הם מסוגלים לקבל, להכיל ולהבין סוגים שונים של אנשים, לדבר עם כל אחד בשפתו וליצור ביניהם הרמוניה. הם לא רואים סתירה בין ניגודים, אלא את המשותף ביניהם.
    היכולת שלהם היא מתנה אדירה והאפשרויות שלהם מתוכה הן כמעט בלתי מוגבלות.

    אָמַמַה?

    אם תלכו לאנשי אחדות הניגודים ותשאלו אותם מה הם חושבים על התכונה הזאת שלהם ייתכן והם יתחילו לגמגם, יתכן והם יזעיפו פנים וייתכן והם יפרצו בבכי משום שאותה מתנה מופלאה שהם קיבלו היא גם האבן הנגף שלהם כשהם אינם מודעים לה וכשהם אינם במיטבם.

    כשהם אינם מודעים למהות הפנימית שלהם וכשהם אינם במיטבם הם יחוו קושי בסיסי לבחור, להגיע להחלטות ולהתמיד בהן ומקור התופעות הללו הוא ביכולת ההכלה הרוחבית שלהם. “לא קל להיות אחדות הניגודים” הם יגידו כשאינם במיטבם. “בתוכי אני מרגיש שאני יכול גם זה וגם זה וגם זה באותה מידה ולכן כל החלטה שאני עושה קשה לי לפחות כמו לטפס על האוורסט“.

    מה זה אומר?

    זה אומר שכל אחד מאיתנו נולד עם מהות פנימית ייחודית לו והיא מרכז הכוח שלו. יחד עם זאת לכל מהות פנימית שקיימת בנו יש שני צדדים: המקדם והמעכב. המעכב הוא הצד שאנחנו פחות אוהבים כי אנחנו חושבים שהוא מזיק לנו והמקדם הוא הצד שמאפשר לנו להשיג את כל מה שיש לנו. הצד המקדם הוא גם הצד הזה שמאוד קל לנו לשכוח כשעולה בנו השנאה העצמית בעודנו שוכבים מול הטלוויזיה בדיכאון ומחסלים קופסת גלידה עם פצפוצי שוקולד, פיקאנים ו\או קרמל וזאת כקינוח ללאפת הכבש הדשנה שזה עתה בלסנו.

    בשורה התחתונה גם הצד המעכב וגם הצד המקדם הם שני צדדים של אותו מטבע- שני צדדים של אותה מהות פנימית שלנו- שהיא אנחנו! העבודה שלנו היא להשלים איתה ולהתמקד ביופי שלה כצעד ראשון ואחר כך להיות במודעות לצדדים בה שיכולים לעכב אותנו ולעבוד עליהם נקודתית.

    איך עובדים עם זה?

    ראשית בואו לאבחן את המהות הפנימית שלכם. בקרוב אנחנו יוצאים עם תכניות ייחודית שתאפשר לכל אחד לגלות את המהות הפנימית המולדת שלו בלי קשר לאמצעים העומדים לרשותו (פרטים בהמשך…).

    אבל אל תחכה לתכנית ובצע את 4 הצעדים לקבלה עצמית:

     

    • רשום את הדבר שאתה הכי שונא בעצמך.

     

     

     

    • רשום את המהות הפנימית שעומדת מאחוריו- רמז: מהות פנימית היא אף פעם לא שלילית.

     

     

     

    • רשום רשימה של 5 דברים שהמהות הפנימית הזאת מאפשרת לך.

     

     

     

    • לך עם הרשימה הזאת בארנק והצץ בה כאשר עולה השנאה והאכזבה העצמית.

     

     

    ויש גם צעד חמישי!

    כתוב לנו בתגובות מה גילית אחרי הצעדים הללו ואילו עוד דרכים אתה מכיר המובילות לאהבה עצמית. ניתן גם להתייעץ בתוך התגובות אם אינכם מצליחים למצוא את המהות הפנימית ואני אנסה לעזור ולכוון.

    נ.ב.

    עצום עיניים וחשוב על הים או על יער ירוק. נשום שלוש נשימות עמוקות. דמיין את פניהם של חברים שלך שבטוח יהנו מהמאמר הזה כאשר הם יקבלו אותו. שלח להם אותו.

    באהבה גדולה,

    אורן מניקס.
    ——————————————-

    בעקבות התגובות הרבות (מתחת למאמר) המבקשות דוגמאות נספות אשתמש במה שכתבתם על מנת להדגים.

    אסתי אלמי כתבה בתגובות: “היי אורן, הדבר שאני הכי שונאת בעצמי, זה דחיית עשיה למחר, ולמחר, ולמחר. היה לי קל בעבר לתפקד במסגרת, וקל לי לעשות עבור אחרים. אבל קשה לי עבור עצמי. אז מה זה אומר על המהות הפנימית שלי?”

    היי אסתי ותודה שהגבת למאמר. אני מעריך את האומץ והכנות.

    את הכי שונאת לדחות מטלות שעלייך לבצע. את גם מוסיפה שהמקור לכך הוא שאת בתקופה שאת צריכה לעשות עבור עצמך כי כשאת צריכה לעשות עבור האחר יותר קל לך.

    המהות שאני מזהה היא יכולת נתינה לאחר. אני רוצה שתדמייני, אסתי, מי היית ללא יכולת הנתינה שלך? אני מניח שמאוד קשה לדמיין אותך בלי המהות הזאת. כמה דברים התאפשרו בחייך בעקבות המהות הזאת? כמה קשרים חברתיים התאפשרו?- התשובות לשאלות הללו הם הצדדים המקדמים של המהות שעומדת מאחורי זה.

    אחד מ-11 הטיפוסים נקרא “מהות הנתינה” (תדר מס 5) וכשהוא לא במיטבו יהיה לו קשה לבקש או לעשות עבור עצמו. אני לא יכול לדעת בוודאות שזה התדר שלך (כיוון שאבחון לא נעשה באמצעות הרציונאל) אבל יכולת הנתינה שלך לאחר היא דבר נפלא שהצד המעקב שלה הוא הקושי לעשות ולתת לעצמך. עלייך לעבוד בצורה ממוקדת על הצד המעקב הזה.

    רותי שואלת בתגובות “מהי המהות הפנימית העומדת מאחורי חוסר ביטחון”.

    היי רותי, חוסר ביטחון הוא מושג כללי ועל מנת לדעת מהי המהות שעומדת מאחוריו אני צריך לדעת איך הוא בא לידי ביטוי. אם הוא בא לידי ביטוי בביישנות- יתכן והמהות העומדת מאחוריו היא רגישות פנימית גדולה שיש לה יתרונות רבים. עשי רשימה של כל הדברים שהרגישות מאפשרת לך לדוגמא: הבחנה ברגשות הזולת, יכולת אומנותית, עולם פנימי עשיר, עומק וכו’

    ההבנה היא, רותי, שכל הדברים הנפלאים שהרגישות שלך מאפשרת לך הם הצד השני של הביישנות (אם אכן כך בא לידי ביטוי חוסר הביטחון שלך). שני צדדים של אותו מטבע וזה נפלא! עכשיו, מתוך השלמה עם המהות המדהימה שלך מצאי דרכים לחזק את שרירי האומץ שלך וכך תוכלי לנהל את המהות שלך במקום שהיא תנהל אותך וכך יותר לאהוב את עצמך

    בהצלחה ואהבה לכולכם,

    אורן מניקס.



    המאמנים חבורה של שרלטנים

    “אתם המאמנים חבורה של שרלטנים!” אמר לי יום אחד איש משכיל תוך כדי כך שעיקם את פניו, קימץ את מצחו וחידד את עיניו לעברי. “איך יכול להיות שכל כלי האימון מתאימים לכל סוגי האנשים?”
    “עד כה זה מה שהיה ידוע בתחום האימון, עכשיו כבר יש חדש בתחום!”, עניתי ישר, “למעשה היום כבר ידוע כי קיימות בעולם 11 שפות פנימיות שונות, 11 סוגי טיפוסים, עד כה היה ידוע בתחום האימון האישי שיש להשתמש בכלי האימון בדיוק באותו האופן עבור כל בני האדם.”
    h
    הבשורה החדשה בתחום האימון היא כי כולנו רואים וחווים את העולם דרך פילטרים מולדים מעבר לפילטרים הנרכשים. מה שנראה לאחד כדבר מזעזע נתפס אצל השני כדבר טבעי וחיובי, מה שנראה אצל אחד כבלתי אפשרי נחווה על ידי אחר כמובן מאליו וזה כך מסיבה פשוטה…
    י
    הסוד הכמוס של קהילת המאמנים
    מאמנים רבים יוצאים מבתי הספר לאימון עם כלים מצוינים שבעקרון עובדים. עם צרור מפתחות עוצמתי שבאפשרותו לפתוח כמעט כל מנעול ולהועיל כמעט לכל אדם. הבעיה מתחילה בכך שכמאמנים לפעמים איננו יודעים איך להתאים את המפתחות שבידנו למתאמנים המגוונים והשונים שהגיעו להתאמן אצלנו.
    h
    כל מאמן שהתנסה בלאמן מכיר את המצב שמגיע אליו מתאמן ושוטח את כל צרותיו מצד אחד ומצד שני את כל רצונותיו ומה לעשות? המאמן פשוט לא יודע מאיפה להתחיל. מה כאן ההתחלה ומה כאן הסוף? מה כאן הסיפור ומהי האמת? ואז כעיוורים אנחנו מנסים לשלוף את אחד הכלים מארגז כלי האימון ומנסים לגרום לדבר הזה לעבוד.
    1
    ולמה זה?
    כל אחד מאיתנו חי ורואה את החיים דרך פילטר מולד (תדר). אך מה קורה כשלמתאמן שמגיע אלינו יש פילטר אחר משלנו? האם באמת נוכל לעזור לו? האם באמת נוכל להבין אותו? האם באמת נוכל לאמן אותו בעוצמה? האם אנחנו מכירים את השפה הפנימית של חייו?
    h
    לא יכולה לעזור לך…
    לאחרונה חנה, אחת התלמידות שלנו, סיפרה לנו סיפור שהדהים אותנו: “לפני שנתיים כשהייתי בקורס מאמנים (בבי”ס ידוע שאת שמו לא נציין) עברתי אימון בעצמי עם מאמנת וותיקה ומיומנת במסגרת חובות הקורס. היא טענה שאני מבולבלת וסותרת את עצמי הרבה והיא לא יכולה לעזור לי בכלים שעומדים לרשותה
    h
    בשלב הזה של הסיפור היה ניכר כי כאב רב עולה בפניה “הייתי במצב שבאמת הייתי זקוקה לעזרה ודווקא במקום שבו ציפיתי שיבינו אותי הרגשתי הכי לא מובנת והכי זרה”
    h
    חנה היא אישה בוגרת ומצליחה שאובחנה כתדר מס’ 3 “אחדות הניגודים”. מאמנים בשיטת קוד התדר האנושי יודעים היטב שכשמגיע אליהם מתאמן בעל תדר “אחדות הניגודים” אחד הדברים הבולטים שמופיעים אצלם הוא קושי בבחירת הדברים אותם הם מבטאים, אמירה ואז אמירה סותרת, חוסר החלטיות וקושי בקבלת החלטות.
    h
    מאמנים בשיטה גם יודעים מהן הסיבות שתופעות אלו מופיעות אצל אנשי “אחדות הניגודים”, איך הן קשורות קשר הדוק עם המהות הפנימית הייחודית שלהם ומהי הדרך הייחודית לאמן אותם.
    h
    “אם המאמנת הזאת רק היתה יודעת מהו התדר שלי זה היה יכול לעשות הבדל עצום“, המשיכה חנה להעיד, “הייתי בתקופה מאוד רגישה וכל המצב הזה רק הוריד ובלבל אותי עוד יותר”.
    h

    באהבה, אורן

    *השם “חנה” בדוי על מנת לשמור על פרטיות תלמידתנו.

    איך לבחור כיוון בחיים? – אימון אישי


    כשאנחנו לא מחוברים לייעוד ולשליחות שלנו אנחנו חווים ייאוש ותקיעות. מאמנים רבים מעידים כי אחד הנושאים הקשים ביותר לאימון הוא נושא הייעוד ונדמה כי אין נושא יותר אפוף מסתורין ומבלבל מנושא זה. איך יוצאים ממלכודת הבלבול ומהי הדרך היעילה ביותר לאמן בנושא כיוון בחיים?

    כשהייתי קטן חשבתי שהעבר התרחש בשחור לבן. כל התוכניות והסרטים היו בצבע אך הסרטים והיצירות שנעשו בעבר היו תמיד בשחור לבן וכילד לא העלתי על דעתי שהסיבה לכך היא התפתחות המצלמה ולכן הייתי בטוח שהצבע נכנס לעולם רק משנות החמישים. וכהוכחה, אפילו התמונות המשפחתיות הישנות היו בצבעי אפור בטקסטורות משתנות.

    זוכרים את הרגע ב”קוסם מארץ עוץ” כשדורתי השובבה נחתה בבטחה בארץ עוץ כשבין רגע המסך התמלא תוך שניות באלפי צבעים בוהקים? זו היא ההרגשה שמרגיש אדם המתחיל לחיות את חייו מתוך הייעוד והשליחות הפנימית שלו, כל דבר ולו הכי קטן פתאום מקבל משמעות ויש הבנה חדשה לגבי ההקשר של הדברים שקרו לו בחייו, לפתע יש בהירות לגבי הדרך שהלכנו בה, המשמעות שלה ולמה קרו הדברים שקרו, למה הם הובילו.

    יעוד?! מה זה יעוד?

    לכל אחד מאיתנו יש מפתח בתוכו. המפתח הזה הוא מפתח ייחודי, חד פעמי ובעל חשיבות רבה לחיינו ולחיי הסובבים לנו. המפתח הזה הוא שובב מאוד. בבסיסו הוא ילד טוב אך כשלא מכירים בו ונותנים לו ביטוי הוא מתחיל להשתולל, להציק, לצבוט ובמקרים חמורים אפילו להכאיב. בקיצור אינו נותן מנוח.

    כשמכירים בקיומו, נותנים לו ביטוי ומתחשבים בו אין דבר יפה וחמוד ממנו. כולו זורח וקורן והשמחה שיוצאת ממנו מאפשרת לנו לאהוב, לשמוח ולהעיז.

    המפתח הזה הוא הדבר הייחודי והמשמעותי שיש לנו לתת לעולם. הוא הצבע הייחודי לנו, הוא הדבר המסוים שבאנו ללמד את האנושות, החוויה שנועדנו להעביר או הרגש שבאנו להפיץ. כמובן עוזר לנו למצוא כיוון בחיים. המפתח הזה הוא הוא היעוד והשליחות שלנו והוא יכול בא לידי ביטוי ביותר מדרך אחת בחיינו. צבע, אור ייחודי זה במידה ולא יובא על ידינו לעולם יהיה חסר לא רק לנו כי אם לעולם כולו, כמו חלק של פזל שחסר ואין לו תחליף.

    לדוגמא אם כיוון בחיים של דני הוא להביא שמחה הוא לא חייב להיות ליצן בימי הולדת (אם כי זו אפשרות) הוא יכול לממש את הייעוד והשליחות שלו בכל תחום שיאפשר לו להביא שמחה לאנשים שסביבו. הוא יכול להיות מוכר בחנות המקפיד להעלות חיוך על פני לקוחותיו, והוא יכול להיות מנכ”ל של חברה הדואג לשמח, אתם מבינים שאם דני לא יעשה זאת זה יחסר לא רק לו זה יחסר לכל הסובבים אותו גם אם לא ידעו לשים את האצבע על כך.

    איפה מתחילים בלחפש כיוון בחיים?

    הרבה פעמים אנחנו או המתאמנים שלנו נמצאים בבלבול גדול לגבי הייעוד שלנו. אנחנו מרגישים לא מסופקים מעיסוקינו ואיננו מבינים איך לצאת מהמצב ולאן לכוון.

    הנה שלושה כיווני חקירה שיאפשרו לך לכוון את עצמך ו/או את המתאמנים העתידיים שלך אל עבר יעודנו:

     

    • בירור האהבה– כשאנשים מבולבלים בקשר ליעוד  ו- כיוון בחיים. נחקור אותם לגבי האהבות שלהם. פעמים רבות היעוד מסתתר בדברים המעוררים בנו תשוקה. נשאל את עצמנו ו/או את המתאמנים שלנו: מה אתה אוהב לעשות? אם היה לך את כל הכסף בעולם במה היית בוחר לעסוק? מה מושך אותך? מה מסקרן אותך?
    • בירור נתינת ערך – תשאלו את עצמכם מה המקום בו אתם נותנים הכי הרבה ערך, היכן אנשים מדווחים שאתם נותנים להם, עוזרים להם, מאפשרים להם…..להרגיש…לעשות….להבין….להיות…
    • אבחון התדר– סעיף זה הוא הבסיס לשיטת התדר. לכל אחד מאיתנו מהות פנימית ייחודית, סל מתנות איתם נולדנו. הייעוד שלנו קשור בקשר הדוק למתנות הייחודיות שלנו. למהות הפנימית הזו אנחנו קוראים “תדר” ומידע על התדר מכיל גם מידע על היעוד של האדם. הדרך הטובה ביותר לאבחן את המהות הזו היא באמצעות אבחון התדר .

     

     

    כשאנחנו יודעים את המהות הפנימית של האדם (התדר) אנחנו יכולים לדעת מהו היעוד והשליחות שלו ומשם להתחיל להשתמש בכלי האימון על מנת לאפשר לו להביא ליישום את הייעוד והשליחות שלו וכך למצוא את ה- כיוון בחיים. חשוב לציין שמימוש הייעוד והשליחות מצוי בכל פעולה בחיינו ואינו בהכרח דורש החלפה של מקצוע. מאמן טוב ידע לאפשר למתאמן בהירות גם בתחום הזה.

    -לימודי אימון אישי בשיטת התדר

     

    אולי המתאמן שלך הוא תדר מספר 1 “שמיים וארץ”?

    היום אני הולך לספר לך על אנשים שמאוד כדאי לך להיות בחברתם בגלל שהם מאוד רוחניים אך גם מאוד מעשיים. שיטת קוד התדר מחלקת את האנושות לאחד עשרה סוגי אנשים (11 תדרים). כל תדר מכיל בתוכו תכונות מדהימות שהרבה פעמים אפילו אותו אדם לא ידע לשים עליהן את האצבע. כשאנחנו מבינים את התדר של האדם שעומד מולנו אנחנו יכולים לדעת במדויק איך לאמן אותו איך לטפל בו ומהם הצרכים הייחודיים שלו.

    תדר מספר 1 נקרא “שמיים וארץ” ואנשים שנולדו עם התדר הזה הם אנשים מאוד מיוחדים הנה תיאור מקוצר שלהם ובסופו סרטון בו נלמד הטיפוס מתוך סמינר “11 התדרים”:

    תדר 1- שמיים וארץ

    לטיפוס “שמיים וארץ” יש מנעד לגובה בין רוח לבין חומר. הפילטר המרכזי שדרכו  הם רואים את העולם הוא רוחניות גבוהה (שמיים) בשילוב עם מימוש, הוצאה לפועל (הורדה לאדמה, ארץ). המהות של הטיפוס היא היכולת לחבר בין יכולות רוחניות גבוהות (היכולת לראות את הפוטנציאל של הדברים ואת האפשרויות הסמויות מן העין) לבין יכולות היישום והביצוע, הוצאה לפועל ויצירת תוצאות בשטח. קיימת יכולת להפוך את רמת הרוח למשהו מוחשי המתורגם למעשים, כלומר לתרגם רעיונות ומחשבות מופשטים לדיבור ולמעשה ולהוציאם לפועל. כמו כן קיימת יכולת לתרגם רעיונות, מחשבות ודברים מורכבים לשפה פשוטה ומובנת.

    כשהם במיטבם

    הם חיים מתוך הבנות ותובנות גבוהות ורואים את הפוטנציאל של הדברים במקומות בהם אחרים אינם שמים לב לכך. הם מזהים את הטוב שבאדם ואת יכולותיו הגבוהות שלעיתים הן סמויות מן העין. בשל המנעד הגבוה קיימת בהם רגישות ועדינות כלפי הזולת.

    בכל מקום שהם נמצאים הם בעלי נוכחות, ולא ניתן להתעלם מהם. הם מתחברים בקלות לאנשים ונאמנים מאוד לחבריהם. בדרך כלל יש להם מערכות יחסים טובות וארוכות טווח, וָלא הם שואפים לכך ואינם מתפשרים על פחות מכך. הם מאוד ידידותיים, ויש להם חברים רבים, אך רק עם מספר מצומצם של חברים אמיתיים הם חווים גם נתינה וגם קבלה.

    השילוב בין התובנות הגבוהות לבין יכולת ההוצאה לפועל מאפשר להם להיות יזמים, לפתח מערכות מורכבות ולחבר בין אנשים בעלי כשרונות שונים, לאחדם וליצור ביניהם הרמוניה הן למטרות עסקים והן למטרות חברתיות. הם יכולים להיות בעלי עסקים גדולים, מנהלים בכירים בארגונים, יועצים בכירים לאנשים פורצי דרך ואף פורצי דרך בעצמם בתחומים שונים. הם כריזמטיים, סוחפים ובעלי יכולת לפעול וליצור “יש מאין”. כל דבר שהם יעשו הם יעשו זאת היטב.

    כשהם אינם במיטבם:

    כשהם אינם במיטבם הם נמצאים במצב של חוסר איזון בין היכולת הרוחנית לבין היכולת המעשית, וזה יכול להוביל לחיים לא מאוזנים ולחוסר בהירות לגבי הסיבה לכך, ועקב כך הם מצויים במצב של תלונה מתמדת.

    בקצה האחד של המנעד – הם מצויים בשמיים (למעלה) – זה יבוא לידי ביטוי בתוכניות וברעיונות נשגבים, אך חסרי מימוש, כלומר הם חיים בחוסר מימוש של היכולות הגבוהות שלהם, ועקב כך הם מתוסכלים וחווים החמצה גדולה, ולצידה תחושה מתמדת שאנשים בעלי יכולות פחותות משלהם מגיעים להישגים גדולים משלהם. ו/או חווים חוסר מיקוד ברעיונותיהם הרבים הנובעים מכשרונותיהם המרובים. כמו כן ייתכן מצב של ריבוי רעיונות והתחלות של יישומם, אך הם לא יסיימו אותם עד סופם.

    הם חווים בתוכם את היכולת, וכשהיא אינה באה לידי מימוש הם חווים בלבול, חוסר בהירות, מרירות וכעסים רבים.

    בקצה השני של המנעד – הם מצויים בארץ (למטה) – זה יבוא לידי ביטוי בעשייה לשם עשייה שאינה מחוברת למשמעות ולביטוי גבוה. פעמים רבות הם אינם מודעים ליכולות הגבוהות שלהם, ולכן הם מסתפקים בפחות ממה שהם מסוגלים. חוסר האיזון עשוי לבוא לידי ביטוי בייצריות יתר, כלומר הליכה אחר היצר ללא החיבור למשמעות (רוח).

    במישור התעסוקתי – זה יבוא לידי ביטוי בעיסוק בעבודות כפיים ותחושת תסכול בשל חוסר הביטוי של היכולות הגבוהות שלהם. הם חשים פעמים רבות בלבול בבחירת העיסוק ובמציאת הייעוד.

    במישור החברתי –  זה יבוא לידי ביטוי במערכות יחסים רדודות ולא מספקות. הם חשים תלושים, ולא שייכים כי חסרה שם הרוח, ולכן הם חווים חוסר התמדה במערכות היחסים, חוסר מיקוד וחוסר יכולת ללכת עד הסוף במערכת יחסים אחת.


    כל השיטה על רגל אחת

    עשינו בשבילך את העבודה!

    בגלל שאנחנו יודעים שיש הרבה אנשים ששמעו על שיטת קוד התדר האנושי אך לא באמת יודעים מהי החלטנו לערוך את ההדרכה החיה שעשינו בנושא ולזכך עבורכם את התובנות המרכזיות של שיטת האימון המתקדמת ביותר בעולם כיום בסרטון שלפניכם. הסרטון גם כולל עדות של מאמנת בשיטה שהצליחה להחזיר את התשוקה לחיי הנישואין של המתאמן שלה:

    h



    הילד לא יוצא מהפייסבוק?

    היי זה ארז,

    בשנה האחרונה קיימתי פרוייקט מיוחד במינו, בשיתוף משרד החינוך ופרויקט קדם עתידים,
    שבו לימדתי בני נוער את כלי האימון.

    נדהמתי לראות מה קורה לנערים ונערות כאשר הם מגלים את קוד התדר שלהם
    ולומדים את כלי האימון האישי בשיטת קוד התדר האנושי. מסתבר שיש עוד דרכים להוציא
    את הילדים מהפייסבוק.

    הנה סרטון שהילדים הנפלאים הכינו בעצמם שבו הם מפרטים מה היה ומה הם קיבלו, בסוף הסרטון הם משתפים את הפרויקטים המיוחדים שיזמו למען הקהילה פרויקטים שמבאים לידי ביטוי את נקודות החוזק המולדות שלהם:

    הנה סרטון קצרצר שבו מתסיימת הופעה של הלהקה שהקימו הנערים במסגרת הלימוד למטרת הופעות בבתי אבות:

    מתי להקשיב לצירופי מקרים ומתי לא

    שלום לכולם!

    בשנים האחרונות הלכה ונהייתה רווחת האמונה כי “אין צירופי מקרים” – כל מפגש, כל אירוע, כל תאונה וכל מקרה יש להם איזשהו מסר להעביר לנו.
    אך האם זה באמת כך? האם תמיד ההקשרים שאנחנו מוצאים הם ההקשרים ה”נכונים”? האם הסיבות שאנחנו מייחסים לאירועים שמתרחשים בחיינו הן בהכרח הסיבות ה”אמיתיות” לדברים? איך נדע להבדיל בין הסיבות ההקשרים הנכונים לבין אלה השקריים?

    לאחרונה הגיעה אליי מתאמנת ששיתפה אותי שמזה שנה מעורבת בקשר הרסני ומשפיל ביותר עם בחור. הבחורה היא בחורה משכילה ובמשך שנים עברה ולמדה לא מעט שיטות ולימודים רוחניים ממגוון המורים המשתייכים לזרמים המאפיינים את ההתעוררות הרוחנית של השנים האחרונות. המשותף כמעט לכל הגישות הרוחניות היא ההבנה כי קיים סדר בדברים וההתרחשויות בעולם מתרחשות בקצב ובסדר מדויקים ונכונים גם איננו רואים זאת. מכאן שכל דבר המתרחש בעולמינו מתרחש מסיבה כלשהי אחרת הוא לא היה מתרחש.

    נדהמתי לראות כיצד המתאמנת מספרת לי באמונה שלמה כיצד הסימנים ביקום מראים לה שיש לה כאן איזשהו “שיעור” ללמוד מהקשר ולכן עליה להישאר בו. לא יתכן שהיא “תתעלם” מהשיעור ותפנה גב למשהו שהיקום מביא מולה ולכן עליה להישאר בקשר עד שהיא תצליח להבין או לעבור את השיעור. והפלא ופלא בעודנו מדברים אנחנו שומעים את הטלפון שלה מצלצל ונחשו מי מתקשר?

    גם אני מאמין כי קיים סדר בעולם ומאחורי מה שנראה כ”צירופי מקרים” מסתתרים הבנה והגיון יותר גדולים ממה שנראה על פני השטח אך הפרשנות שאנו נותנים לאותם צירופי מקרים הרבה פעמים יכולה להיות עוד סוג של “סיפור” שאנחנו מספרים לעצמינו על מנת להישאר תקועים במקום. הרבה פעמים קשה לנו לחוות את הדיסוננס של ההסתכלות לאמת בפנים (במקרה של המתאמנת שהיא נמצאת מקשר משפיל והרסני) ולכן אנחנו משתמשים בידע הרוחני שלנו למטרות הפוכות– על מנת להישאר תקועים.

    אחרי שעשיתי למתאמנת את אבחון קוד התדר האנושי היא נדהמה לראות שתוצאות האבחון מדייקות ומתארות בדיוק את המבנה הפנימי העמוק ביותר שלה. בנוסף האבחון חשף בפניה רבדים כל כך עמוקים בהוויה שלה עד שהתאפשר לה להסתכל פנימה ולראות כמה היא רחוקה מעצמה ומהתדר שלה. היא גילתה עד כמה היא ממוסכת וצובעת את המציאות שלה בסיפורים.

    איך נדע מתי להקשיב לצירופי מקרים ומתי לא?

    פשוט מאוד. כאשר אנחנו רחוקים מהמרכז ומהתדר לא מומלץ לנו לפעול לפי המשמעויות שאנחנו נותנים לצירופי המקרים בחיינו. כשאנחנו רחוקים מעצמינו ונמצאים בתקופות של בלבול וחוסר השלמה ואהבה עצמית (או בשפת קוד התדר האנושי- רמת קיום הישרדות) הפרשנויות שניתן לצירופי המקרים בחיינו הם לרוב יהיו מראה של המקום הנמוך שבו אנחנו נמצאים וקרוב לוודאי שישאירו אותנו במקומנו או גרוע מזה- ידרדרו את מצבנו.
    כשאנחנו מחוברים לעצמינו ולתדר שלנו אנחנו הופכים ל”מסונכרנים” עם היקום ובמצב זה המשמעויות האמיתיות של נפלאות החיים יכולות לעלות ולהופיע מבין השורות של חיינו. במצב זה אנחנו יכולים גם לגלות את החדווה שבפשוט לא לדעת. הדברים מתרחשים ואיננו יודעים את כל המשמעויות שלהם וזה בסדר גמור.
    שיטת קוד התדר האנושי מאפשרת לנו לדעת עד כמה אנחנו מחוברים לעצמינו אך עד שתחוו את השיטה על בשרכם שאלו את עצמיכם את השאלות הבאות על מנת לדעת עד כמה אתם מחוברים לעצמכם:

    עד כמה אני בחמלה לעצמי?

    עד כמה אני מרגיש שלווה בחיי?

    עד כמה אני מרגיש וחווה שמה שלא יהיה- יהיה טוב?

    עד כמה אני מבולבל בחיי?

    באיזו מידה אני מרגיש בתוכי אהבה לעצמי ולאחרים?

    עד כמה חיי נמצאים ב”בלגן”?

    אם גיליתם שאינכם מחוברים לעצמכם אני ממליץ להפסיק להתעסק במשמעויות של צירופי המקרים שמתרחשים בחייכם ולהתחיל לשאוף להתקרבות פנימה- אל מחוזות החמלה, ההשלמה והביטחון האמיתי. רק משם תשתקף האמת הנכונה לכם.

    ו

    נ.ב
    אשמח לשמוע את דעתכם על נושא “צירופי מקרים” ועל מה שכתבתי
    על מנת להגיב בסטטוס של המאמר לחצו כאן
    או הגיבו בתחתית המאמר.

    טלפון מרב מסתורי

    היי זאת שוש (מניקס),
    הסיפור שהיום אני כותבת לכם בפעם הראשונה אולי ישמע הזוי אך אני ערבה
    לכם שהוא אמיתי מ-א’ ועד ת’.
    לפני מספר שנים קיבלתי טלפון מאדם מסתורי:
    “שלום, אני מדבר עם שוש מניקס?”
    “כן”
    “מדבר הרב *** (את השם אשמור עימי) ואני מעוניין לבוא לאימון”
    “מי?!”
    “הרב ***”
    “איך הגעת אלי??”
    “פתחתי דפי זהב והשם שלך קרא לי.”
    אחרי מספר דקות של שיחה קבענו להיפגש לסדרת אימונים בקליניקה שלי.
    כאישה מאמינה, אך חילונית (למהדרין) זה נראה לי דיי הזוי שרב פתאום
    יבוא אליי לאימון בדרך כל כך מקרית והתקשיתי להאמין לו.

    מיד עם תום השיחה ניגשתי למחשב שלי והקשתי בגוגל את השם של הרב
    כפי שהוא אמר לי והפלא ופלא, גיליתי תמונות שבהן הוא יושב בשורה
    עם רבנים אחדים נוספים מול שטיח של קהל “שחור” עצום הפונה אליו.

    אתם יכולים לדמיין את זה?? אני מדברת על התקופה שבה אחרי שנים
    רבות בהם ניהלתי את אחד מבתי הספר הראשונים בארץ לאימון אישי
    (בי”ס חיבורים) זמן בו רוב האוכלוסייה בכלל לא ידעה מה זה אימון
    אישי, הייתי בפסק זמן בעקבות אירוע אישי משפחתי שדרש את המעורבות
    הטוטאלית שלי (עליו אספר בפעם אחרת) בדיוק השלמתי את גיבוש השיטה החדשה
    לאימון מדויק והתחלתי לעבוד בה. ואז הגיע היום של האימון הראשון.

    הוא נכנס ומיד זיהיתי אותו מהתמונות שמצאתי בגוגל. עוד באותה פגישה ביקשתי
    ממנו רשות לנסות לעבוד איתו בשיטה החדשה שפיתחתי. “איך קוראים לה?”
    הוא שאל “עוד אין לה שם” עניתי “אבל היא כוללת אבחון חוויתי שמזהה את
    המהות הפנימית של האדם” לאחר תקופה של אימון בשיטה הוא הגיע לאימון
    האחרון נרגש וסיפר לי שהוא היה מוטרד במשך תקופה: “אני יודע מה יש לך
    לתת לי וכמה הרבה קיבלתי ממך אבל אני לא יודע מה יש לי לתת לך.

    “והיום הבנתי”, הוא המשיך, “היום הבנתי שמה שיש לי לתת לך זה המסר שאת השיטה
    הזאת אמורים ללמוד בכל העולם. את קיבלת מתנה ואת צריכה להפיץ אותה.
    לא יכול להיות שהיא תהיה גנוזה כאן בין כותלי הקירות של הקליניקה שלך.”
    הלב שלי פעם בעוצמה כששמעתי את מילותיו. באותה תקופה השיטה עוד
    היתה ראשונית ולא היו לי שאיפות לצאת איתה מחוץ לקליניקה שלי. בלילות
    שבאו אחרי התקשיתי להירדם מרוב התרגשות. לראשונה ראיתי בעיניי
    רוחי איך השיטה מתפשטת בעולם ונוגעת בלבבות של רבים. באחד מאותם
    לילות עלה במוחי מה שלעתיד יהפוך לשמה של השיטה החדשנית-
    “קוד התדר האנושי”.

    אתם ביקשתם…

    הבה נקפוץ כמה שנים קדימה לחודש שעבר בו שלחנו לכם סקר מיוחד שנועד
    לאפשר לנו להבין מי אתם ומה מעניין אתכם ובעיקר מה
    הייתם רוצים שאנחנו נלמד אתכם.
    את הסקר מילאו קרוב לשלוש מאות איש!

    הסקר גילה לנו כמה דברים מרגשים. שאלנו אתכם
    מה הייתם רוצים ללמוד מהתכנים שלנו בעתיד?
    והופתעתי לגלות כי הנושאים הפופולאריים ביותר היו
    כלים ייחודיים מ”שיטת קוד התדר האנושי” ו“אימון מדויק”
    לא יכולתי שלא להיזכר ברב שפגשתי באותה שנה וחיוך עלה בי.
    בעקבות כך אני ובניי יצרנו סדרה מיוחדת של שיעורים (בחינם) החושפת
    את כלי האימון הייחודים של “קוד התדר האנושי” המאפשרים לבצע אימון מדויק.
    הנה הקישור לסדרה: https://menix.co.il/?page_id=3596

    אגב, אם אתם אנשים שעוסקים בקידום אנשים אחרים הסדרה הזאת
    היא פשוט חובה בשבילכם. היא תלמד אתכם איך ניתן לדייק ולהעצים
    תהליכי התפתחות בקלות ובמהירות. הנה שוב הקישור:
    https://menix.co.il/?page_id=3596

    קוד התדר האנושי במקצוענים

    שלום לכולם!
    איך שירה פליקס, מנחת התוכנית “המקצוענים” בערוץ 10 הגיבה לאבחון קוד התדר האנושי?

    כל זאת ועוד בסרטון הבא:


    גופה מוטלת במטבח שלי

    “אורן בוא מהר, רונית מוטלת על הרצפה במטבח!

    ככה קראה לי אימי ביום רביעי לפני כשבועיים. בדרך כלל, אם אני נרדם, אני קם בעצלתיים בתהליך שלוקח בערך חצי שעה מהרגע שאני מתעורר עד הרגע שאני קם מהספה אבל באותו היום זינוק חירום אדיר הקפיץ אותי הישר אל סדרת פעולות מיידיות ואוטומטיות.

    רצתי מהר דרך המסדרון הארוך שבביתה המוביל למטבח שם היתה שרועה בת דודתי, אישה- ילדה בת 42, “גבולית” שלקחנו תחת חסותנו ביום בו דודה שלי חלתה בסרטן ולבסוף נפטרה. רונית היתה מוטלת על הרצפה, עיניה מגולגלות, ידיה קשות ומתעוותות וקצף יוצא מפיה.

    “מה עושים?!” קראה אימי בעוד היא מגלה סימנים של פאניקה והלם מוחלט. במהירות הורתי לאימי להתקשר לאמבולנס. “איך עושים את זה?!” היא יללה לעברי כאילו התחננה שאבין שהחלק המתפקד שבה יצא לחופשה ולקח איתו גם את הבעל והילדים.

    תוך 15 שניות משנת ישרים מצאתי את עצמי במטבח עם בת דודה מוטלת חסרת הכרה ומחרחרת מצד אחד ואמא במצב של הלם מוחלט ובלבול מצד שני. “תרימי את הטלפון ותחייגי 101” אמרתי בזמן שהרמתי את הרגליים של רונית באוויר. חשבתי שמדובר בהתקף אפילפטי. כשעשיתי זאת גיליתי לפתע שמאחורי ראשה מתפשטת שלולית של דם הנשפך מחבלה שנגרמה מנפילתה ועד כאן תיאורי הזוועה. מבטיח.

    אני קופץ שעה קדימה. בית חולים איכילוב. רונית מחוסרת הכרה ומחוברת למכונת הנשמה. אני ואימי יושבים מחוץ לחדר מיון. הרופאים אמרו שעוד לא יודעים מה יש לה אך מצבה לא יציב. לפתע אימי פורצת בבכי- כעת עלי לתפקד כסלע איתן. אני לא רגיל לראות את אימי במצב כזה, אישה חזקה שביומיום מובילה לא רק את הקרובים לה אלא עוד מאות רבות של אנשים הבאים מכל קצוות הארץ והעולם לשאוב השראה מאורה ורוחה. באותו רגע הרשתי לעצמי לבכות רק מבפנים.

    רק יום לפני המקרה סיימנו להעביר סמינר של יומיים וחצי אינטנסיביים (סמינר “11 התדרים”) עם כמות תקדימית של משתתפים, שלושה ימים אחרי תוכנן סמינר נוסף ושבוע אחריו פתיחה של שני קורסים (!). האם רונית תחזור לעצמה? האם נוכל לקיים את הסמינר והקורסים כמתוכנן? האם נוכל לעמוד בכל זה?

    אני רוצה לקצר אז אספר לכם שכעבור שלושה ימים חזרה רונית להכרה וכעבור יומיים נוספים חזרה לביתנו להתאוששות. הסיבה לקריסתה היתה (שימו לב): שתיית יותר מידי מים. כן.. כן… יותר מידי מים (זה נקרא הרעלת מים).

    לסמינר השני הגענו במצב של פוסט טראומה אך כשאתה צריך להעלות את התדר של אנשים ולעורר בהם השראה אין לך ברירה אלא להעלות אותו בתוכך קודם. נראה לי שזו הסיבה שבחרתי במקצוע האימון בשיטת קוד התדר האנושי.

    הנה ארבע שאלות ששאלתי את עצמי על מנת להרים את רמת האנרגיה שלי אפילו במצב הטראומטי שהייתי בו על מנת לתפקד במיטבי:

    • למה בכלל אני מנחה את הסמינרים הללו?– תזכורת למשמעות של מה שאני עושה
    • מהי משמעות הסמינר הזה עבור האנשים שמשתתפים בו?– תזכורת ליעוד והשליחות הגבוהה שלי
    • באיזה מצב רגשי אני נמצא ולאיזה מצב רגשי אני רוצה להיכנס? החיים זה רגש. הכרה במה אני מרגיש והזמנה לעבור הלאה.
    • מהי הדרך הייחודית של התדר שלי (תדר מספר 6- עוצמת הפנימיות) להגיע לאיזון? לכל תדר יש דרך ייחודית משלו.

    והתוצאה

    השיעור הראשון בקורס הכשרת המאמנים שנפתח היה מרגש ומעורר השראה במיוחד.

    במייל הבא אני אספר לכם על השיעור הזה שהיה היסטורי מבחינתי ברמה האישית ואפילו אשמיע לכם הקלטה ממנו כדי שתוכלו גם ללמוד את מה ששוש (מניקס) ואני לימדנו בו.

    אפילוג

    עוברים הימים ואני מבין שאין לי ברירה בריאה אלא לבכות בחוץ את הבכי שבאותו זמן יכולתי רק לשים בצד. המאמר הזה הוא גם קצת סוג של בכי.
    באהבה רבה,
    אורן (מניקס).

    נ.ב.

    כשאומרים לכם לשתות הרבה קחו את זה בפרופורציה ;-).

    וגם

    אני רוצה לשמוע מה אתם אומרים על מה שקרה לי.
    אתם מוזמנים לספר לי בתגובה כאן
    או בתחתית עמוד זה. תודה.

    מהי הדרך היחידה להשפיע על הזולת?

    אני יודע שהרבה אנשים רוצים לראות ולדעת מה בדיוק הולך בקורסי קוד 
    התדר האנושי ואיך בדיוק קורה הקסם הזה שכולם מדברים עליו.

    הנה סרטון מהשיעור הראשון בקורס האימון שבו לימדנו מהי הדרך
    היחידה להשפיע על המתאמנים שלנו, על המשפחה שלנו, ועל החברים
    שלנו:

    פרטים נוספים על קורס קוד התדר האנושי שמתחיל ביום חמישי 25.10.12:

    https://menix.co.il/?page_id=6724

     


    איך להצליח בשישה שיעורים גרסת קוד התדר

    היי, זה אורן (מניקס)

    בחודש האחרון עלתה לאוויר, בערוץ 2, תוכנית בשם “איך להצליח בשישה שיעורים”.
    התוכנית מאוד פופולארית ומנחה אותה פסיכולוג בכיר וחכם מאוד אשר מלמד בשישה שיעורים איך להשיג הצלחה. התוכנית מעניינת מאוד ועוררה בי חשק ללמד אתכם את אחת ההבחנות החשובות ביותר בשיטת קוד התדר האנושי.
    ההבחנה הזאת נוגעת למושג הצלחה והיא הבחנת יסוד פשוטה ופרקטית שיכולה לאפשר ניווט נכון של תהליכי אימון ו/או תהליכי התפתחות אישית וכדי לעשות זאת אני רוצה להכניס אתכם לחיי הפרטיים ובסוף המאמר לספר לכם מהם 4 השלבים להצלחה אמיתית.

     הלימודים ששינו את חיי

    בעבר למדתי שלוש שנים של לימודי משחק מקצועיים. תקופה מאוד אינטנסיבית. הסטודיו שבו למדתי נקרא “ניסן נתיב” והוא נחשב לבית הספר הכי יוקרתי ואקסקלוסיבי בארץ ללימוד המשחק. כל שנה כשש מאות מועמדים נבחנים אליו ומבקשים לממש חלום חיים וללמוד משחק מהטובים ביותר. כל שנה רק 17 מועמדים מאושרים זוכים להגשים את חלומם.

    כששואלים אותי מהו היום המאושר ביותר בחיי אני נזכר באותו היום שבו ישבתי בחדרו של ניסן, לחוץ כמו פקעת ועייף כמו אצן טריאתלון, אחרי השלב החמישי (!) והאחרון של המיונים לבית הספר. ניסן, עליו השלום, שאל את שמי, הביט באיטיות בגיליון המיונים ואמר: “כן אממממ, אורן. אתה נשאר איתנו.
    דממה שררה בחדר וכשיצאתי ממנה לא הייתי אחראי למעשיי. קפצתי באוויר וצעקתי לשמיים “ישששששששש!!!!” יצאתי מהמשרד ופשוט נחתי על רצפת הסטודיו בלי יכולת להכיל את גודל הבשורה, האושר והפורקן.

    אני משחק ב"כשהאנייה שוקעת..." תאטרון צוותא

    שלוש השנים שחוויתי בסטודיו היו גדושות ומטלטלות. בקורסים ובסמינרים שאנחנו מעבירים אני מדבר לא מעט עליהן ועל כל מה שהבנתי על טבע האדם באותן שנים. במאמר הזה אני רוצה להתמקד בשאלה קטנה אך ממזרה שהתרסקה עליי באמצע שנה ב’ של הלימודים ומאז לא הרפתה ממני: “מה לעזאזל אני עושה כאן?”

    השאלה השובבה הגיעה בשלל צורות וטעמים: “למה בכלל אני רוצה להיות שחקן?”, “האם אני חולם לשחק או שאני חולם להיות מפורסם?“, “אם לא היה פרסום והכרה בתחום הזה האם עדיין הייתי רוצה להיות שחקן?”, “איך הגעתי לקחת חלק במרוץ הסופר תחרותי הזה ולמה אני כל כך סובל ממנו?!“.

    אחרי שהתחלתי ללמד את שיטת קוד התדר האנושי הבנתי בדיוק מהם התהליכים שעברו עלי ושהובילו אותי לעזוב לבסוף את תחום המשחק ולהקדיש את כל זמני לתחום האימון האישי.

    שני סוגים של הצלחה

    שיטת קוד התדר האנושי מלמדת שישנם שני מושגים שרוב האנשים מבלבלים בניהם ומשלמים על הבלבול הזה מחירים גבוהים מאוד.

    המושג הראשון נקרא “הצלחה אמיתית” והסוג השני נקרא “מה שנחשב להצלחה”. נשמע פשוט נכון? כשהתחלתי לעבוד עם אנשים נדהמתי לראות כמה לרובנו אין הבחנה מדויקת בין הצלחה אמיתית ובין מה שנחשב להצלחה.

    מה שנחשב להצלחה

    מה שנחשב להצלחה הוא מה שהחברה או המשפחה, החברים או הקולגות מגדירים כהצלחה: כסף, מעמד, תארים אקדמיים, בעל או אישה עם שלושה ילדים וכלב, בית צמוד קרקע וכולי וכולי וכולי. כל אחד גדל עם תבנית מקובעת שמגדירה עבורו מהי הצלחה. בשלב מאוד מוקדם של החיים אנחנו מאמינים שמימוש התבנית הזאת יצור הערכה ואהבה וכך יאפשר לנו לאהוב את עצמנו. הקאצ’ הוא בכך שהתבנית הזאת היא גנרית (אחידה ומשוכפלת) והיא נוצרת במידה אחת בלבד.
    דמיינו שבכל הארץ היו מוכרים בגדים במידה אחת בלבד ומסוג בד אחד בלבד ובצבע אחד בלבד. נכון, יש אנשים שנתוני הבגדים הללו היו מתלבשים עליהם בול אך על כל שאר האנשים הבגדים הללו יהיו לוחצים מדי, או רפויים מדי, חמים מידי או קרים מדי, כבדים מדי או קלים מדי. חלק מאיתנו אפילו אלרגים לבגדים האלה.
    בדיוק ככה אנחנו חיים בעולם ומנסים להיכנס לאותם בגדים משוכפלים של הצלחה: להיות במשרה ניהולית = הצלחה. להרוויח מיליונים = הצלחה. להיות מפורסם = הצלחה. להביא ילדים לעולם = הצלחה. להיות בעל תואר שני לפחות = הצלחה. להיות בעל מליון חברים = הצלחה. להקים ארגון צדקה גדול = הצלחה.

    הצלחה אמיתית

    מי אמר שכולם צריכים להיות מיליונרים? מי אמר שכולם צריכים להיות רציונאליים, מסודרים ומבריקים?
    מי אמר שכולנו צריכים להיות דוקטורים? מי אמר שכולנו צריכים להיות עם מיליון חברים?

    הצלחה אמיתית היא חליפה העשויה לפי מידותינו, לפי סוג הבד שהכי בריא לנו ולפי הצבעים שהכי משמחים אותנו. היא בהכרח נובעת מהמהות הפנימית שלנו (תדר) והיא יכולה להתאים או לא להתאים ל”מה שנחשב להצלחה”. הבעיה היא שאנחנו מתביישים בחליפה הזאת. כי היא לא כמו החליפה של הבן של השכן שהצליח מאוד, והיא לא כמו החליפה של אבא שלי שלימד אותי מהי הצלחה, והיא לא כמו החליפה שתגרום למורים שלי להרגיש גאווה. זו רק חליפה שתעשה אותי מאושר- אם אסכים ללבוש אותה.

    הצלחה בארבעה שלבים

    הנה ארבעת השלבים שאיתם ניתן לעבוד עם מתאמנים על מנת להוביל אותם להצלחה אמיתית:

    • חשיפת המהות הפנימית- על מנת לקבל בהירות על מה יעשה לנו טוב עלינו לדעת מהי המהות הפנימית הייחודית שלנו. המבנה הפנימי של כל אחד מאיתנו הוא שונה לכן רק חשיפתו יכולה להוביל אותנו להצלחה אמיתית. ישנם דרכים רבות לחשוף את המהות הפנימית של האדם. הדרך שאנחנו מאמינים שהיא הכי עמוקה ומדויקת היא אבחון קוד התדר האנושי.

    • גילוי התבניות הנרכשות- על מנת לבדוק את “מה שנחשב להצלחה” בעיני המתאמן שלנו (או בעיניי עצמנו) אנחנו נעשה רשימה של המטרות של האדם ונבקש ממנו לתאר לנו דמות נערצת עליו במיוחד.

    • חשיפת המחירים והרווחים- במידה ויש סתירה בין המהות הפנימית של האדם (התדר שלו) לבין “מה שנחשב הצלחה” בעיניו ובעיני סביבתו נעזור למתאמן לחקור את המחירים שהוא משלם על לנסות להיות “מה שנחשב למצליח”. בדר”כ המחירים הם גבוהים מאוד וכוללים ייאוש, אובדן שמחת חיים, ביטחון עצמי נמוך ומתחים הולכים וגדלים במערכות יחסים.

    • חיזוק שריר הבחירה במי שאנחנו- בטח שמעתם על שריר התאומים או על שריר היד הקדמית אך האם שמעתם על שריר הבחירה במי שאנחנו? שריר זה הוא שריר תודעתי שמאפשר לנו לבחור במי שאנחנו לפני שאנחנו בוחרים במי שהסביבה רוצה שנהיה. כמו כל שריר הוא גדל כל פעם שאנחנו מפעילים אותו אל מול התנגדות. בחדר כושר ההתנגדות היא כובד המשקולת אבל בעולם הנפש ההתנגדות היא הפחדים, הכאב והרצון לחזור אחורה. נציג למתאמן שלנו את השריר הזה ונשאל אותו כיצד לדעתו הוא יכול לחזק אותו השבוע.

    אפילוג

    כשסיימתי את לימודי המשחק עשיתי את הדבר ההפוך ממה שנחשב הצלחה בסביבה שעטפה אותי במשך שלוש שנים והלכתי אחרי הלב שלי שהוביל אותי לקוד התדר האנושי. היום אני מעביר קורסים לקהלים של עשרות ומאות אנשים, שפועלים לעזור ולקדם אנשים נוספים, וחי חיים שמרגשים אותי. עד היום כשאני מגיע לביקור בסטודיו זה קצת מביך אותי להגיד שסטיתי מה”נתיב” אבל מה שבטוח הוא שעשיתי זאת בחליפה הכי מתאימה שיכולה להיות בשבילי.

    בשבוע הבא אנחנו הולכים לשלוח לכם מייל שילמד אתכם כלי חדש בעולם האימון האישי. זה כלי ייחודי ורב עוצמה שמאפשר להתמודד עם כאב רגשי ישן של המתאמנים שלנו וגם של עצמנו. לא תוכלו ללמוד אותו בשום מקום אחר אז אל תפספסו אותו.

    נ.ב

    בטח לא חשבתם לעבור דף מבלי לספר לנו מה אתם חושבים על הצלחה נכון?

    אתם מוזמנים להגיב ולדבר איתנו. 

    הסוד הנדיר של כל המפורסמים בהיסטוריה

    באפשרותך להאזין למאמר על ידי לחיצה על כפור הplay האדום
    ניתן גם להוריד אותו על ידי לחיצה על החץ שפונה מטה בחלקו הימני של הנגן (לצורך האזנה באוטו לדוגמא)

    מהו הסוד ואיך משתמשים בו?

    הסוד של כל האנשים הגדולים בהיסטוריה הוא לא אינטיליגנציה גדולה, לא כסף גדול וגם לא אריזה משפחתית של ויטמין P (אם כי, בואו נודה, זה אף פעם לא הזיק).

    הסוד של האנשים שבאמת הצליחו לשנות את ההיסטוריה האנושית הוא שהם… פיתחו הקשבה לקול של הלב שלהם. והלכו אחרי מה שהם שמעו. אבל איך הם עשו זאת? שאלה טובה. אני אלמד אתכם איך אני עשיתי את זה ואיך גם אתם יכולים לעשות זאת בקלות.

    כמה בילבול, אלוהים, יש בכל מה שקשור לקול של הלב שלנו.

    אבל לפני שנפזר קצת את הערפל ווידוי קטן ופרוורטי: בשבילי הקול של הלב היה מיתוס ביזארי בו מאמינים כל מיני אנשים “מיוחדים” על מנת להתחבב על הבריות או על מנת להצדיק התנהגות אימפולסיבית ובמקרים רבים אגוצנטרית.

    “מה זה הקול הזה של הלב?”, שאלתי את עצמי, “ללב שלי אין קול, והקול היחידי שהוא כן עושה זה טודום טודום בקצבים משתנים. אפילו בדקתי עם מומחה למורס והמסקנה היא חד משמעית- אין משמעות לקול הזה“.

    כשהייתי אפילו יותר צעיר מעכשיו עבדתי כמדריך של מערכות מידע- שם גיליתי את כישורי ההדרכה שלי ותוך זמן קצר הפכתי למדריך עצמאי שמקושר ועובד עם כמה מהארגונים הגדולים במשק ועם רמת הכנסה שרוב בני גילי רק יכולים לחלום עליה. ואכן, לא פעם צבטתי את עצמי רק כדי לוודא שאיני חולם. וחוץ מפעם אחת, באמת לא חלמתי.

    ואז זה קרה…

    מיטל כרמלי חברה טובה שלי, כפרה עליה, החליטה שהיא רוצה ללכת ללמוד משחק. לוויתי אותה בתהליך הבחינות לבתי הספר השונים ואפילו עזרתי לה להתכונן. מה שלא ידעתי, זה שהלב הממזר שלי החליט שדווקא עכשיו בשיא ההצלחה של תחילת חיי הוא מתחיל להתעורר מתרדמת החורף שלו. אופס.

    ביום אחר באותה תקופה ישבתי בפיקניק ודיברתי עם חברה של המשפחה שבמקרה או שלא במקרה סיפרה לי על הבת שלה שסיימה לימודי משחק והיא עכשיו שחקנית ואז זה נחת עליי סופית- הלב שלי קורא לי ללכת ללמוד משחק! אין קול ללב?? לפתע החל ליבי לא רק להשמיע את קולו אלא לעשות זאת תוך כדי שירת ארייה אופראית במקצב של תופי טמטם מגושמים בליווי פיקולו תזזיתי ותוף מרים בטעם יופלה.
    ההרגשה היתה הרגשה של התגלות דתית כמעט– זרמים בכל הגוף והרגשת שמחה ומרץ מהולים בפחד וחוסר הבנה: “מה הקשר פתאום?!” ראשי החל להיבהל.

    אני חייב להגיד שלא תמיד ככה נראה הקול של הלב אך מכיוון שלא הייתי מתורגל להקשיב לליבי הדרך שלו אל תוך חיי היתה כרוכה בחוויה ססגונית במיוחד. בנוסף, לא תמיד קולו של הלב מורה על שינוי דרסטי בחיים. לפעמים הוא מופיע בדברים הקטנים כמו עם מי מחבריי אפגש היום. היום קולו של הלב מלווה אותי בצורה הרבה יותר שלווה ואורגנית.

    מזה הקול של הלב?

    הקול של הלב, או בינת הלב, היא סוג של אינטואיציה שמגיעה ממקום שלשכל קשה להסביר. אני תמיד אומר שבינת הלב היא שילוב של חמלה ואינטואיציה. רבים אנחנו קוראים לה תחושת בטן וידוע שהיא מה שהוביל את רוב פורצי הדרך הגדולים של האנושות.

    השילוב בין הלב להגיון

    כבני אדם קיבלנו שתי מערכות- הרציונל ובינת הלב ושתיהן מצוינות. (קיימים גם הרגשות אבל נשים אותן בצד לשנייה) הבעיה היא שלפעמים אנחנו מתבלבלים וחושבים שהרציונל אמור להראות לנו את הכיוון ואת בינת הלב יש לשים בצד ולגנוז. התפקיד של בינת הלב הוא להראות לנו את הכיוון שאליו כדאי לנו לפנות. ושל הרציונאל הוא להראות לנו כיצד ליישם זאת. למה? כי הרציונאל שלנו מוגבל והוא אינו יכול לקחת בחשבון אינספור נעלמים הנסתרים מעיננו.

    בינת הלב יודעת לתת לנו את הכיוון הכי טוב עבורנו אחרי השקלול של כל הנתונים שקיימים- אלה שאנחנו יודעים עליהם וגם אלה שלא. ההתמחות של הרציונאל הוא מימוש בעולם הזה אך אנחנו הרבה פעמים מתבלבלים לחשוב שהוא המצפן. אין מלחמה בין הראש ללב כשאנחנו מבינים את התפקיד של כל אחד: הלב לתת את הכיוון עבור הראש והראש ליישם את הכיוון עבור הלב.

    דבר נוסף שחשוב לי לציין הוא שגם אחרי תרגול ארוך ומדויק של הקשבה לקולו של הלב שלי לא תמיד אני שומע אותו ובמצבים כאלה הרציונאל לוקח פיקוד תוך המתנה לקברניט שיחזור.

    לא כל רגש הוא הקול של הלב

    לא כל רגש שעולה בנו הוא הקול של הלב שלנו. הרבה פעמים הרגשות שלנו מונעים מגוף הכאב או ממקומות הישרדותיים אחרים. לדוגמא: לא כל פחד שלנו הוא הקול של הלב, לא כל חשק שלנו הוא הקול של הלב וגם לא כל התאהבות היא הקול של הלב שלנו. כשאנחנו מתחילים להקשיב ללב שלנו חשוב שנזכור זאת.

    הדרך להבחין בקול של הלב שלנו

    גילוי הקול של הלב שלנו הוא תהליך יומיומי הדרגתי. בשבילי זה כמו יציאה להרפתקה והיא באמצעות התרגול הבא:
    נשאל את עצמינו פעמיים ביום בסיטואציות שונות: מה הלב שלי אומר? ונזכור את התשובה הראשונה שעולה לנו בראש- רוב הפעמים זו התשובה של הלב שלנו.

    יתכן ובהתחלה לא יגיעו תשובות– זה בסדר. התרגול הזה עושה את העבודה גם אם לא מגיעות תשובות בהתחלה ולכן המשיכו לשאול את השאלה.

    כשיתחילו התשובות להגיע פעלו על פי הן. גם אם אתם לא בטוחים שזהו הקול של הלב. אפילו בדברים קטנים ולו בשביל הניסיון. תעדו מה קרה אחרי שהלכתם אחרי התשובות לשאלה “מה הלב שלי אומר?” – שימו לב לצירופי מקרים מיוחדים, להפתעות ולכל דבר שקורה. אם אין הפתעות מיוחדות בהתחלה זה גם בסדר.

    ככל שתפעלו יותר על פי אותן תשובות ראשונות כך יתחזק הקול של הלב והביטחון שלכם בו יגבר. המשיכו בתרגול במשך 14 יום.

    אצל מי קול הלב חזק מלידה?

    כפי שחלקכם יודעים, שיטת קוד התדר האנושי מלמדת אותנו שלכל אדם יש תדר ייחודי, אחד מאחד עשר תדרים, מהות פנימית שדרכה הוא רואה וחווה את המציאות. תדר מספר 9 נקרא “לחישת הלב” ואצלם הקול של הלב הוא עצמתי במיוחד. לפעמים זה מתבטא ביכולות ניבואיות של ממש ולא תמיד הם יודעים איך לאכול את זה. אנשים שהתדר שלהם הוא תדר מספר 9 “לחישת הלב” יסבלו יותר מכולם אם הם לא ילכו אחרי הקול של ליבם. סורי חבר’ה, המתנה שקיבלתם היא לא משהו שכדאי להתעלם ממנו.

    מה עשיתי עם הקול של הלב שלי?

    אחרי שהקול של הלב שלי הפציע הייתי מאוד מבולבל. עם זאת החלטתי ללכת אחריו ללמוד משחק. הלימודים הללו חיברו אותי לרגשות שלי, לימדו אותי המון על טבע האדם וקידמו אותי אל עבר היעוד שלי שאגב, אתם צופים בו בפעולה 🙂

     

    נ.ב.

    לב יקר, אני רוצה להודות לך ולהתנצל שבתחילת הדרך הכחשתי את קיומך. במאמר הזה גם קראתי לך ממזר פעם אחת אבל אתה יודע שזה רק מתוך אהבה. אני פשוט רוצה שעוד אנשים יתחברו גם ללב שלהם ואז גם אתה תשמח יותר כי יהיו סביבך הרבה יותר לבבות שיתחברו אליך בקשר של אהבה.
    יש לך קול מדהים.
    אוהב,
    אורן.

    מסר מהלב של אורן

    יש הרבה לבבות שם בחוץ וכולם מחכים שיקשיבו להם בדיוק כמו שאני חיכיתי. עזרו לי בבקשה ושתפו מאמר זה על ידי לחיצה על כפתורי השיתוף. ואם יש עוד לבבות ששומעים אותי כבר עכשיו, גם הגיבו לי בבקשה שאדע מה אתם מרגישים. תודה, הלב של אורן.

      ↓הנה הכפתורים↓

    למה בודהה השמין כל כך?

    שלום לכולם! זה אורן מניקס,

    הרבה פעמים אני שומע אנשים שאומרים לי שהם כבר הבינו שכל העולם והמציאות הזאת הוא רק משחק ואשלייה אחת גדולה והם כבר מעבר לזה. הם הגיעו לרמה שהדברים כבר לא “נוגעים” בהם כי הם מרגישים שהם כבר מעל המשחק הזה. אמממממ האמנם?

    שבת אחרונה (או זו שלפניה) היתה שמשית ונעימה במיוחד. הלכתי עם חבר ילדות טוב לפארק הירקון והתיישבנו על הדשא שעל גדות הנהר. אני מאוד אוהב את החבר הזה והרבה זמן לא דיברנו. הוא היה סקרן לשמוע על מעשיי בקוד התדר האנושי ועל שיטת האימון המיוחדת הזאת שנפתחת באבחון עמוק ומדויק של המהות הפנימית המולדת של האדם.

    התחלנו לדבר על הא ועל דא, ולפתע הוא שיתף אותי, במילים שלו, שהוא מרגיש שהוא כבר מעבר להבלי העולם הזה. שהוא כבר לא מתרגש כל כך מהדברים השונים שקורים בעולם כיוון שהבין שהכל כאן זה משחק אחד גדול ואשלייה זמנית ותו לא.

    וואלה?

    בפחות ממאית השנייה נדלקה לי נורת המאמן, זאת שנדלקת כשאני מזהה סיפור שמכסה על אמת פנימית כואבת או מפחידה. רציתי נורא לפתוח את זה איתו אבל עלה בי קול שאמר לי: “מי אני שאשפוט את המקום שבו הוא נמצא. אולי נורת המאמן שלי נדלקה לשווא? אולי הוא באמת נמצא באיזו רמת קיום שעוד איני מכיר?”

    המשכנו לדבר ובהמשך השיחה שיתף אותי אותו חבר שלאחרונה הוא חווה חרדות בלתי נשלטות… בינגו.

    מה ההבדל בין רוחניות אמיתית לניתוק רגשי?

    הרבה פעמים יש לנו בלבול בין חיים רוחניים- לחיים ללא רגש או בין תובנות עמוקות- לחיים באדישות. הבלבול הזה הוא הרסני כיוון שהוא עושה הפרדה בין חיי הרוח ה”נעלים” לחיי הרגש ה”נחותים”. ההפרדה הזאת יוצרת בתוכנו ניתוק רגשי שלעולם לא יאפשר לנו להיות באמת מאושרים ואשר הופך את השיח הרוחני שבתוכנו לאסופה של תיאוריות נחמדות המנותקות מחוויות חיינו.

    למה זה קורה?

    אחד הדברים שספגנו מילדות הוא הדימוי של המואר האדיש. אנחנו מאמינים שכשנגיע להארה נהפוך למין בודהה כזה שיושב על ההר ומנותק מהבלי החיים ה”נחותים”. הדימוי הזה הוא שגוי כיוון שהרגש הוא מנגנון חזק הטבוע בנו והוא אחד ממאפייני החיים בעולמנו. גם בודהה אהב וחשק את החיים האלה בכל מעודו על כל טעמיהם וחוויותיהם- למה אתם חושבים הוא היה כל כך שמנמן? 

    האמת המקורית שמאחורי הדימוי השגוי הזה היא השלווה האמיתית שמגיעה ברמות הקיום הגבוהות אך השלווה הזאת גם היא רגש והיא רחוקה שנות אור מאדישות. אותה שלווה היא תוצאה של מוכנות בלתי מתפשרת לחוות ולעבור דרך כל רגש אפשרי: הכאב, הפחד, האהבה, השמחה וכל שאר הממתקים שהטבע שם בתוכנו. אנחנו חיים בעולם מרגש עד כדי קפיצה באוויר וגם עד כדי בכי שמתחת לשמיכה (ככה אני בוכה) איזה כיף! איזה פחד!

    לדגדג את המואר שפנים

    הדרך היחידה להאיר את המואר שבתוכנו היא לדגדג אותו. העולם קורה לנו כל יום בשלל צבעים, צלילים, אהבות, וטעמים. זה לא כי הוא נחות. זה כי הוא פשוט כזה. ולרגשות שהוא מעורר בנו, על פי שיטת קוד התדר האנושי, יש תפקיד חשוב בקיום שלנואם נשכח את זה אנחנו על הדרך הבטוחה לחיים מתוך ניתוק רגשי שעלול להוביל לחרדות, לדיכאון ולסבל “רוחני”.

    אגב, על פי שיטת קוד התדר האנושי ישנם באנושות 11 מהויות פנימיות מולדות (11 תדרים). אחד התדרים נקרא “מסתורי הרגשות” וזהו תדר שבאופן קבוע חווה את העולם בעיקר דרך הרגש. הם אפילו חושבים דרך רגש. אם יש למישהו ספק שהרגש הוא חלק מהחיים של כולנו הוא יכול לשאול את אנשי “מסתורי הרגשות”. הם יודעים על מה אני מדבר מלידה.

    3 הבנות בסיסיות

    אחד הדברים היפים והמדהימים בשיטה שאני מלמד הם כלי פיתוח המודעות הרגשית. הנה 3 ההבנות הבסיסיות היוצרות את הקרקע לתהליך של פיתוח המודעות הרגשית:

    1. כל אדם מרגיש– כולל הרציונאלי ביותר, כולל המואר ביותר.

    2. כל אדם חווה רגש כל הזמן– אנחנו כל הזמן מרגישים רק לא תמיד אנחנו מודעים לכך.

    3. אין דבר כזה רגשות “שליליים” או רגשות “נחותים”– רגשות כמו כאב, עצב, פחד, קנאה אינם פחות שווים מרגשות אחרים. לכל היותר הם פחות נוחים לנו.

    קחו לכם כמה דקות לעבור ולהרהר על כל סעיף ושאלו את עצמכם במהלך השבוע הקרוב את השאלות הבאות:

    • אילו רגשות הכי קשה לי לבטא או לקבל בעצמי?
    • מאילו רגשות אני הכי מפחד?
    • מה אני מרגיש עכשיו? (לשאול 3 פעמים ביום ולנהל יומן רגשות)

    שיהיה בתיאבון ויאללה בכיף,

    אורן מניקס.

    נ.ב.

    אני רוצה לבקש מכם לדגדג את המאמר הזה גם לחברים שלכם על ידי לחיצה על כפתור השיתוף שמתחת לשורות אלה  . זה מאוד ישמח אותי. תודה 🙂 

    כלי מושלם שיעזור לך עם משפחה וכסף

    היי זה אורן מניקס,

    הערה חשובה: בסוף המאמר יש הפתעה שעוד לא קיבלת מאף אחד. לנוחיותכם המאמר מופיע בפורמט כתוב וגם כמאמר וידאו.

    המאמר בפורמט וידאו:

     

    המאמר בפורמט כתוב (בסוף המאמר גישה להפתעה) :

    כלי אימוני מדליק

    הנה כלי אימוני מדליק שיעזור לכם ולמתאמנים העתידיים שלכם בתחומי הכסף, האהבה והיחסים. את הכלי אני אדגים על תחומי היחסים אך בהמשך תראו שהוא תקף לכל התחומים.

    אחד הקשיים הגדולים ביותר אצל אנשים רבים הוא חוסר היכולת לשים גבולות. אנשים רבים מרגישים פעמים רבות קושי רב להגיד “זה לא מתאים לי”, “זה מפריע לי”, “עד כאן” או אפילו פשוט “לא”.

    באחד השיעורים בקורס האימון על פי התדר, גילתה לי תלמידה יקרה בשם אילנה (שם בדוי):
    “אני עורכת דין מצליחה, אני עובדת עם אנשים בדרגים גבוהים ובארגונים הכי גדולים ובכל זאת כשאני מגיעה הביתה אני מרגישה שאני לא מסוגלת לשים לילדיי גבולות: לעצור את ילדיי מלהשתולל על הספות, להרביץ אחד לשני וזלזל בלימודים. אני לא יודעת מה לעשות. זה הפך את החיי המשפחה לסיוט.”

    למה כל כך קשה לנו לשים גבולות?

    לפני כשנה סיפרתי לכם על איך זה היה לגדול עם אמא כמו שלי. כאשר שיח המודעות והרוחניות הפרקטית שלטה במרחבי הבית. אחד הדברים שנדהמתי לגלות כשגדלתי הוא שאת המושגים הכי בסיסיים, בהם השתמשתי בבית הוריי רוב האנשים אינם מכירים ואפילו לא שמעו עליהם.

    אחד הכלים הללו היה כלי שנקרא “חיבורים מקולקלים”. וזה הכלי שהשתמשתי בו על מנת לעזור לאילנה תלמידתנו להתגבר על בעיית הגבולות שלה. זהו כלי פשוט שמסביר למה אנחנו נתקעים בהרבה מאוד דברים בחיים, כמו שימת גבולות ברורים, ולא מבינים למה.

    מזה חיבור מקולקל?

    חיבור מקולקל הוא חיבור בין שני מושגים שונים בתכלית שאנחנו תופסים אותם כזהים. כל פעם שעולה לנו מושג אחד אנחנו אוטומטית חושבים שמדובר במושג האחר ומגיבים כאילו היה מדובר בו.

    תוך כדי חקירה של אילנה שמתקשה לשים גבולות בביתה הנה מה שהיא אמרה: “אבל אני לא רוצה להיות השוטר הרע שכל הזמן אומר מה לעשות, זה יפגע בהם.”- בינגו!

    מסתבר שיש לאילנה חיבור מקולקל נפוץ (או בשפת קוד התדר: חיבור אוניברסאלי) בין גבולות לפגיעה. אצל אילנה לשים גבולות = לפגוע. החיבור הזה הוא קוד מאוד חזק במוחה של אילנה ולכן היא חווה שכל פעם שהיא שמה גבולות היא פוגעת!

    אבל האם לשים גבולות שווה לפגוע?! לא ולא. לשים גבולות זה לשים גבולות ולפגוע זה לפגוע. אלו שני מושגים שונים.

    אמאל’ה! השלכות…

    הנה כמה השלכות שהיו לחיבור המקולקל על חיי אילנה:

    1. כל פעם שהיא תצטרך לשים גבולות למישהו שהיא אוהבת היא תקפא– הרי אף אחד לא רוצה לפגוע באדם שהוא אוהב אבל עבור אילנה זה בדיוק מה שזה אומר לשים גבולות.

    2. מה אתם חושבים יקרה כשישימו לה גבולות? נכון! היא תרגיש פגועה, לא אהובה, ומושפלת. כשאנשים בסביבתה ישתפו אותה בגבולותיהם היא תחווה זאת כפגיעה.

    3. כיוון שאצל אילנה לשים גבולות שווה לפגוע כשהיא כן שמה גבולות היא בעצם יוצאת למתקפה. ומה קורה כשמתקיפים אדם? נכון, הוא מתכנס או מתקיף בחזרה. ואז רק מתחזקת אצל אילנה האמונה שלשים גבולות שווה לפגוע.

    איך זה קשור למהות שלה?

    שיטת קוד התדר האנושי מחלקת את האנושות לאחד עשר “תדרים” אחת עשרה מהויות פנימיות מולדות שדרכן אנחנו רואים וחווים את העולם מיום היוולדנו. לכל תדר יש חיבורים מקולקלים ייחודיים שיותר אופייניים לו.

    התדר של אילנה הוא תדר מספר 3 שנקרא “אחדות הניגודים”. מה שמאפיין את התדר הזה היא יכולת להכיל שוני רב. אחת הדרכים שבהן זה בא לידי ביטוי הוא שאנשי “אחדות הניגודים” חווים את זווית ההסתכלות של הצד של השני בעוצמה גדולה מאוד (לפעמים בעוצמה רבה יותר מאשר את הזווית שלהם).

    אתם בטח יכולים לנחש איך מתוך החוויה הזאת שלה כ”אחדות הניגודים” היא חווה קושי מאוד גדול לשים גבולות.

    איך עובדים עם חיבור מקולקל?

    הדרך לשנות חיבור מקולקל היא לעשות לו מה שנקרא בשיטת קוד התדר התמרה. הנה הדרך לעשות זאת:

    1. זיהוי– אחרי שאיתרנו את החיבור המקולקל נהיה בהתבוננות בחיינו מתי הוא עולה בנו (כשנדע את התדר של האדם נוכל לאתר חיבורים מקולקלים ביתר קלות).

    2. ניתוק– אחרי שנזהה את החיבור נשאל את עצמנו “האם החיבור הזה משרת אותי?”. ניתן גם לשאול את עצמינו “האם זה באמת?” – “האם באמת לשים גבולות שווה לפגוע?”

    3. חיבור מחדש– אחרי שניתקנו את החיבור המקולקל נחליף אותו בחיבור מעצים, נגיד לעצמנו אותו ונפעל מתוכו: “לשים גבולות זה לאהוב את ילדיי”, “לשים גבולות זה לאפשר קשר אמיתי לאורך זמן” וכו’ (את החיבור המעצים נאמר לעצמנו תוך כדי הרחת פורמולת הריח של התדר).

    כסף, זוגיות ויחסים

    חיבורים מקולקלים נוספים קיימים אצלנו בקשר לכסף, לאהבה, למשפחה ולהצלחה. החיבורים הללו אינם מאפשרים לנו להתפתח ולחיות בשמחה אהבה ושלווה וחשבנו על דרך מקורית בה תוכלו ללמוד חיבורים מקולקלים נפוצים וגם להשתחרר מהם.

     

    נעזור לך לאתר את החיבורים (זו ההפתעה) הכנו סדרה של מסרוני סמס (בחינם) שכל מסר כולל חיבור מקולקל אוניברסלי. במקביל לכל מסרון תקבלו מייל עם תוכן המתאר את החיבור המקולקל והחיבור המעצים שאפשר להיעזר בו בתהליך ההתמרה. כל מה שעליכם לעשות על מנת לקבל את החיבורים הללו זה להכניס את מספרכם למשלוח הסמס ואת כתובת המייל שלכם.

    דואר אלקטרוני *
    טלפון נייד *

    שימו לב!

    הזמנה לקבל את המסרונים נשלחת ברגעים אלה למעל 15 אלף איש אך השירות הזה ינתן אך ורק ל- 2000 הנרשמים הראשונים. זה שירות שאנחנו מציעים בחינם למנויי הניוזלטר שלנו ולחבריהם ראשונים וחשוב לי לציין שאת פרטיכם אנחנו שומרים בצורה מאובטחת והם לא יועברו לעולם לאף גורם שלישי. נקודה.

     

    למה אנחנו עושים זאת? כי הקשר שלנו אתכם חשוב לנו ואין סיבה שהוא יעצר על מסך המחשב 🙂

    אורן מניקס
    והמניקסים

    [/fusion_builder_column][/fusion_builder_row][/fusion_builder_container]

    זו לא מפלצת זה אני


    שלום לך,


    למה מתקיימות בתוכנו כל הזמן מלחמות?

    ומה אפשר לעשות בנושא?

    בעבר אחת הבוגרות של לימודי קוד התדר שלחה אלי לאימון קרוב משפחה שאמר לי כך: “לאחרונה האגו אורב לי בפינה ועליי לנצח אותו בכל מחיר. הוא זדוני ומתעתע בי.”

    המתאמן המשיך לדבר על ה”אגו” שלו כעל מפלצת איומה שחייה בתוכו ומדי פעם מנסה להשתלט עליו ולהביא אותו לכיליון.

    מהו האגו?

    האגו הוא החלק בנו שאחראי לתפיסתנו כנפרדים. זאת אומרת שהאגו שלי הוא זה שמאפשר לי לתפוס את עצמי כאדם עצמאי עם דעות משלי, גבולות, רצונות ואינטרסים משלי.

    תארו לכם אדם ללא אגו. קם בבוקר ובטוח שהוא, ההורים והילדים שלו זה בן אדם אחד (ולא במובן הרוחני אלא תכלס), אין לו רצונות וגם כשיש לו הוא אינו יודע להביע אותם ולהוציא אותם אל הפועל. עבורו כל הדעות של הסובבים אותו הן הדעות שלו. כשהוא יורד אל המכולת הוא בכלל לא מבין למה המוכר עוצר אותו כשהוא פשוט ניגש לקחת מצרכים ולצאת לדרכו מבלי לשלם. כשקוראים בשמו הוא אפילו לא מזהה זאת. אין לו שום תפיסה של “אני”.

    מה? אנחנו לא באמת אחד?

    בעולם הרוח הכל אחד. אין מחיצות והפרדות הכל מתרחש בו זמנית והכל נמצא בכל מקום. בעולם החומר הכל נפרד. באיזה עולם לדעתכם אנחנו חיים? נכון, החומר. האגו שלנו הוא הכלי שמאפשר לנשמה הרוחנית שלנו לשרוד בעולם החומר. הנשמה שלנו מדברת בשפת האחדות והאגו שלנו מדבר בשפת החומר (או שפת ההישרדות על פי שיטת קוד התדר האנושי). האם זה רע? לא ולא.

    מפלצת?? אולי עוגיפלצת!

    אז מאיפה מגיעה הגישה שדבר הכרחי כמו אגו הוא בעצם מפלצת אכזרית שעלולה לטרוף אותנו אם לא נדביר אותה?

    האגו הוא חלק ממכלול האדם. כמו כל חלק אחר באדם כשהוא פועל ללא הרמוניה עם שאר החלקים הוא יוצר חוסר איזון שעלול להביא להרבה תקיעות, סבל ותסכול.

    במילים אחרות- האגו שלנו הוא נהדר כשהוא עובד בכיף עם שאר החלקים. בצורה הזאת הוא מאפשר לנו לפעול, לבטא את הגבולות שלנו ולהיות ביצירה בעולם. אך כשהאיזון מופר ומה שמנהל אותנו הוא האגו כלומר הרצון להאדיר את עצמינו, כבודנו, תדמיתנו, נכסינו ותהילתנו אנחנו מתחילים להיתקל בקשיים שהם תוצאה של בלבול וחוסר איזון פנימי.

    האגו לא שונה מכל חלק אחר בנו

    כל חלק שבנו שיתפוס פיקוד לבדו על חיינו יוביל לקשיים ולמלחמות פנימיות. חשבו על אדם שפועל רק מהראש ולא יודע לשלב את הלב. או על אדם שפועל אך ורק מהרגשות שמציפים אותו ושם את ההיגיון הבריא בצד. חשבו על אדם שהיצר והחשקים שלו מנהלים את חייו. כל חלק בנו שינהל את חיינו לבדו יוביל אותנו לחיים בתקיעות והאגו שלנו לא שונה בזה משום חלק אחר בנו.

    אז מה עושים?

    על מנת להיות בחמלה עם האגו שלנו וגם לא לתת לו לנהל אותנו, עלינו ראשית להכיר את האופן שבו הוא בא לידי ביטוי בחיינו. שיטת קוד התדר האנושי מחלקת את האנושות לאחת עשרה מהויות פנימיות מולדות (11 תדרים). המהות הפנימית המולדת שלנו תקבע כיצד יבואו לידי ביטוי הרגשות שלנו, הנטיות שלנו, צורת המחשבה שלנו, החוויות שלנו וגם האגו שלנו.

    לדוגמא תדר מספר 11 “מנהיגות חדשה”. המהות של התדר הזה היא קידום הזולת ונתינת ערך. כשהאגו יכנס לפעולה באנשי “מנהיגות חדשה” הם ינסו לקדם אנשים שכלל אינם רוצים שיקדמו אותם וזה ייחווה לאנשים כאילו הם רוצים “לתקן” אותם. הם יתפסו כשתלטנים וביקורתיים.

    לעומת זאת כשהם יהיו במיטבם, הם יהיו מנהיגים מלידה שפועלים בגובה העיניים ומובילים באמצעות העצמת כל האנשים שבסביבתם.

    וזו בדיוק המהות של העבודה בכלי קוד התדר האנושי: יצירת איזון פנימי תוך חמלה למהות הפנימית שלנו ולכל החלקים הקיימים בנו, על מנת לדעת לעבוד איתם בסנכרון שמוביל לשמחה, שלווה, ואהבה. איזה כיף!

    אשמח לשמוע את דעתך על נושא האגו והמלחמה שבתוכנו בתגובות שלמטה… אורן מניקס 🙂

    לימודי אימון אישי בשיטת התדר

    הנני ( i am ) – הסרט הכי פותח לב שראיתי בחיי!

    הנני

    הסרט הוסר מרשת האינטרנט

     אחרי הבן אדם החמישי שהפציר בי לראות את הסרט הבנתי שמדובר בתופעה והחלטתי לראות אותו ו… ואוו! הייתי סקפטי אבל נפתח לי הלב

    אם התחברת לתכני הסרט הנני, אנחנו מזמינים אותך לשתף אותו לחבריך: כן! אני רוצה לשתף את הסרט

     

    איך נפגשתי עם הסרט הנני – i am ?

     

    שלום לך זה אורן מניקס!

    לאחרונה אחי ארז שלח לי קישור לצפייה בסרט עם המלצה חמה

    ולא התפניתי לצפות בו.

    כמה ימים אחרי זה אמא שלי, שוש מניקס, התקשרה אליי

    בהתרגשות ואמרה לי שהיא ראתה את הסרט הנני והיא כולה נרגשת.

    היא השביעה אותי שאראה אותו ועוד לפני שהספקתי

    שמעתי על הסרט הזה מעוד חברים נלהבים. הבנתי שמדובר

    בתופעה בהתהוות וניגשתי לראות אותו… וואוו!

     

    הסרט הכי פותח לב שראיתי בחיי

     את הסרט יצר אחד מגדולי הבימאים של הוליווד

    (שעבד עם שחקנים כמו ג’ים קארי) לאחר שמאס במרדף

     המטורף אחר הכסף והתהילה. הוא יצא למסע לגלות מה בדיוק השתבש בעולמנו

    וכיצד אנחנו יכולים להחזיר אותו למוטב.

    מדובר בבן אדם אמיץ שהחליט להיפגש עם כמה מגדולי המוחות של זמננו.

     

    הסרט הנני מגלה מהי כוחה של האהבה בעולם וכיצד התודעה

    משפיעה על עולמינו בצורה מדעית (ומרגשת).

    כשראיתי את הסרט הרגשתי צורך מיידי שגם אנשים שאני אוהב יראו אותו.

    ואני בטוח שגם לך זה יקרה.

    אני ומשפחתי חולמים המון על עולם בו אנשים יכולים לאהוב בלי לפחד.

    עולם מחובר יותר. קרוב יותר.

    התוכן מעניין אותך ?

    הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך.
    למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.

    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

     

     

    אורן מניקס בערוץ 2 מרואיין ע”י אורנה דץ

     

    כלי להחזרת הביטחון והשלווה (כולל הקלטה)

    שלום לכם חברים אהובים,

    אנחנו יוצאים ממצב לא קל (בתקווה שבאמת יצאנו). וזה תקף לכולנו.

    חלקנו גרים בדרומה של הארץ, חלקנו במרכזה וחלקנו בצפונה אבל את

    השבועות האחרונים עברנו ביחד. מרגישים אלה את אלה, מסייעים ונושאים אחד

    את השני בלבבות. כיאה לעם גדול ואוהב.

    אני ומשפחתי הכנו משהו מיוחד שיכול לעזור לכל אחד לחזור לשגרה.

    הקלטה של דמיון מודרך, שמגיעה הישר מהלב שלנו, להגברת השלווה והאהבה.

    אנחנו ממליצים להקשיב להקלטה, בעיניים עצומות, בתחילת היום ובסופו.

    בבקשה, אנא העבירו את ההקלטה לכל אהובכם שצריכים אותה עכשיו:

     דמיון מודרך לביטחון ושלווה

    נשמו עמוק שלוש נשימות עמוקות. עם כל נשיפה הרגישו מתח שמרפה מכם.

    דמיינו כדור גדול של אור חמים ונעים במרכז החזה שלכם. הרגישו את חומו. את הנעימות שלו. כדור של חום וביטחון במרכז החזה. נשמו.

    כעת הרחיבו את המודעות שלכם ודמיינו כדור כזה המאיר מתוך החזה של כל האנשים הנמצאים בבניין בו אתם נמצאים. נשמו.

    כעת דמיינו את כל האנשים בעיר או בישוב שלכם מוארים מבפנים באותם כדורים של אור וחום. דמיינו איך כל האנשים פועלים ונעים בתיאום מושלם כאשר אותם כדורים של אור יוצרים הרמוניה נהדרת בתנועה ובכוונות של כל האנשים. נשמו.

    כעת הרחיבו את המודעות שלכם עוד ודמיינו את כל האנשים במדינה שלנו מוארים בתוכם באותו אור חמים ומרגיע המאיר מבפנים החוצה. ממש דמיינו את כלל אזרחי המדינה המכילים אור זה באותו הזמן.

    כעת ראו בדמיונכם כיצד אותם מיליוני כדורי או הולכים וגדלים. לאט לאט מיליוני כדורי אור הולכים וגדלים. הכדורים גדלים מתוך החזה של כלל האנשים ולאט לאט מתחילים להתחבר יחד לכדי אבוקה אחת גדולה של אור משותף. אותו אור מוזן מתוך לבבות כל האנשים ומאיר באור גדול. כעת כל העם והמדינה מלאים ומוקפים באור אחד גדול ומשותף. נשמו.

    האור הזה כה גדול, עשיר ומלא עד שכעת כל העולם מאיר באור של שלווה, אהבה וביטחון. האור מתחיל מליבותינו ומאיר וממלא את כל העולם.

     

    היא הסתכלה עליי בעיניים דומעות

    באחד מהקורסים להכשרת מאמנים בשיטת קוד התדר האנושי ניגשה אלי תלמידה, בסוף שנות העשרים לחייה, והתוודתה בפניי שהיא פשוט לא מצליחה לאהוב את עצמה. היא מוצאת בתוכה כל כך הרבה “פגמים” כל כך הרבה “פחדים” וכל כך הרבה דברים בתוכה שהיא לא מסוגלת או מוכנה לקבל.

    הייתי יכול להתחיל “לשפוך” עליה את אמרות השפר של עידן המודעות, “אסור לך לחשוב מחשבות כאלה”, “אם תחשבי ככה זה מה שיהיה”, “תאמיני בעצמך” וכו’, אך אני מוכרח להודות שאני לא חסיד גדול של אמרות מהסוג הזה והן לפעמים נראות לי יותר מנתקות ממחברות. לכן החלטתי להסביר לה את הדרך שבה אנשים עוברים התפתחות בעולם.

    הטעות הכי גדולה

    הטעות הכי גדולה בתהליכי התפתחות היא האמונה שהתפתחות מגיעה משנאה או מגינוי המקום בו אנחנו נמצאים. הכוונה היא שאנחנו מאמינים בתת מודע שעצם זה שנגנה תכונה, רגש, דפוס התנהגות או דפוס מחשבה שקיים בנו נרחיק אותו בכך מקרבנו. והאמת היא שכשאנחנו מגנים בתוכנו משהו הוא דבק בנו.

    זאת אומרת שאם, לדוגמה, יש למישהי נטייה לאכול יותר ממה שהיא צריכה (דבר הפוגע בבריאותה ובגזרתה) היא מאמינה בתת מודע שאם היא תילחם בחלק הזה בה היא תוכל להיפטר ממנו במהירות גדולה יותר. היא מאמינה שככל שהיא יותר תשנא ותגנה את עצמה על הפעולות הללו היא תוכל להיפטר מהן יותר במהירות וככל שתקבל את עצמה במצב הזה היא עשויה לא לרצות לצאת ממנו ולהישאר בו אפילו יותר.

    הדרך להאיץ תהליכי התפתחות

    הדרך להאיץ תהליכי התפתחות היא לשאוף להתפתח למדרגה הבאה ועם זאת לקבל בדיוק את המקום שבו אנחנו כבר נמצאים ולהסכים להיות שם באהבה.

    לדוגמה: לרצות לאכול בצורה מאוזנת ובמקביל לקבל באהבה את זה שאני עוד לא שם ומידי פעם יש לי בולמוסים בלתי נשלטים וזה המקום בו אני נמצאת. לשאוף ולפעול על מנת להיות יותר רגוע ושליו ולקבל באהבה וחמלה את זה שכרגע, יש לי מידי פעם התפרצויות זעם בלתי נשלטות. לשאוף לחשוב חיובי ולקבל באהבה את זה שמידי פעם עולים לי תסריטי זוועה בראש.

    הפרדוקס הוא שכשאנחנו מתנגדים למדרגה בה אנחנו נמצאים, היציאה ממנה הופכת לכמעט בלתי אפשרית. כשאנחנו מקבלים את זה שאנחנו לא מושלמים ומוכנים לאהוב את עצמנו גם כשחוסר המושלמות שלנו מגלה את פניו תהליכי ההתפתחות שלנו מואצים.

    איך להכיר את המתנות שבך

    לכל אחד מאתנו מהות פנימית ייחודית. כשאנחנו יודעים מהי וחושפים אותה אנחנו יכולים להבין
    כי כל הדברים שאנחנו הכי לא אוהבים בעצמנו הם גם המתנות הכי גדולות שלנו.
    כשאנחנו מבינים זאת מתחילות חמלה וקבלה להיכנס לחיינו
    והן מאיצות בצורה מידית את תהליכי ההתפתחות שלנו.

    אימון בשיטת קוד התדר האנושי מתחיל באבחון עמוק
    ומדויק של המהות הפנימית המולדת של האדם (התדר שלו).

    ומה עם התלמידה?

    אחרי שלימדתי את התלמידה שלנו את הכללים הללו היא הסתכלה עליי בעיניים דומעות. עיניים המעידות על מאבקים פנימיים כואבים שמדירים מנוחה מנפשה זמן רב, ואמרה לי: “אבל זה בדיוק מה שאני מנסה כל הזמן ולא מצליחה. לקבל ולאהוב את עצמי.”

    “מצוין” אמרתי, “אז תתחילי להשלים ולהיות בחמלה עם עצמך על כך שאת עדיין לא מצליחה לקבל ולאהוב את עצמך.”

    היא קפאה לשנייה וחייכה. ומתוך עיניה יכולתי כבר לראות קרן אור אחת של חמלה והשלמה המפלחת חושך גדול וותיק של שנאה עצמית ומאבק תמידי.

    מעוניין לקבל תכנים נוספים ובלעדיים?

    אם כן הצטרף אלינו לפייסבוק לחץ כאן והקש לייק בדף
    אפשר גם להיכנס לדף פייסבוק דרך קישור זה: https://www.facebook.com/menixim

     

    כיצד להגביר את תחושת החיות בחייך?

    היי זה אורן מניקס

    לאחרונה במסגרת הפעילות שלי בקוד התדר קידמתי אישה מקסימה בשם אסתר (שם בדוי). ניכר היה כי היא סובלת מחוסר חיות והרגישה שהיא איננה מצליחה לשמוח או להרגיש כל דבר אחר חוץ מעמימות רגשית מתמשכת.

    היא הגיעה אל קוד התדר לאחר שהופנתה על ידי הפסיכולוגית שלה שהשתתפה בסמינר של קוד התדר האנושי בו עברה בעצמה את אבחון קוד התדר שלה.

    לאחר שאבחנתי את התדר של אסתר קרה דבר מפתיע. כל המתנות המולדות הקשורות לתדר שלה היו נסתרות לחלוטין מעייניה והיא לא הצליחה לזהותן.

    לאחר כשבוע אסתר הגיעה לפגישת האבחון השנייה עם ניצוץ חדש בעיניה. מסתבר שאת המתנות הפנימיות המולדות שלה, כל סביבתה הקרובה רואה, ואף שיקפה לה אותן בהתאמה מדויקת למתנות שפירטתי לה רק שבוע קודם לכן בעקבות האבחון.

    מה הגורם לחוסר חיות?

    תחושת חוסר חיות וחוסר היכולת להרגיש,היא תוצאה של שנים בהן הדרך שלנו לראות את המציאות,הורידה אותנו למה שאנו מכנים רמת תדר נמוכה.

    מסתבר שבמשך שנים אסתר הרגילה את עצמה לסרוק את כל מה שחלש אצלה, כל מה שלא עובד בחייה, כל מה שלא שלם לגמרי בחייה. ואפילו כאשר קורים לה דברים משמחים היא תוסיף סייגים ותחפש למה הדברים לא לגמרי טובים. והיא אכן מאמינה שזו האמת!

    דברים טובים?! אני לא רוצה לשקר לעצמי

    אחד המחסומים הגדולים בחיינו בכדי שניצור חשיבה חיובית היא האמונה שתרגול צורת מחשבה חדשה היא בעצם לשקר לעצמנו. וכדי להתמודד עם האמונה הזו עלינו להכיר את “סורק התודעה”.

    סורק התודעה

    סורק התודעה הוא סורק קטן של חברת “הבריאה” הקיים במוחנו ומכוון לסרוק את המציאות ולסנן מתוכה חלקים. הוא עושה זאת כיוון שאין באפשרות האדם לתפוס את המציאות השלמה על כל מורכבותה האינסופית. את תוצאות הסריקה מעביר הסורק היישר אל התודעה שלנו ובעצם מזין אותה.

    כמו הגוף שלנו, גם התודעה שלנו זקוקה להזנה מתמדת. ובדיוק כמו בגוף שלנו, תזונה לא נכונה של התודעה יכולה להוביל לחולשה וגם לחולי המובילים לתחושת חוסר חיות, דכדוך ושאר מרעין בישין. לא נעים. בררררר… וגם גרררר…. וגם דרררר…. טוב נמשיך.

    לסורק של אסתר יש אחריות למאה ועשרים שנים

    נחשו אל מה מכוון סורק התודעה של אסתר? נכון! הוא מכוון לקחת את המציאות השלמה ולברור מתוכה אך ורק את החלקים הלכאורה “חלשים”, “רעים” ו”פגומים”. זוהי התזונה שמזינה את התודעה שלה במשך שנים! ומכיוון שהיא אינה מודעת לקיום סורק התודעה שלה, היא חושבת שזוהי המציאות בכללותה! אז מה הפלא שהתדר שלה נמוך באופן קבוע וזה מוביל לתחושה של חוסר חיות?!

    לא בלתי הפיך! לא לא..

    השלב הראשון הינו לזהות אל מה מכוון סורק התודעה שלנו. כשאנחנו מזהים זאת אנחנו מבינים כי שינוי הסורק אין פירושו “לעבוד על עצמנו” אלא להכניס חלקים יותר גדולים של המציאות אל תוך התודעה שלנו. למשל כמו המתנות המולדות שלנו, האיכויות והיופי הטבעי הקיימים בנו.

    כיוון שלפעמים הסורק כל כך רגיל להתעלם מאותן מתנות, בתחילת כל תהליך אימון אנו מכשירים את התלמידים שלנו לאבחן את התדר של האדם שהוא המהות הפנימית המולדת של האדם. המהות הכוללת גם את כל המתנות איתן הגיע לעולם ועוד הרבה.

    בשלב הבא אנחנו נבקש מהמתאמן להתחיל להתבונן בחייו:

    מתי סורק התודעה שלך סורק את הצד הלא מושלם שבך ובמציאות חייך?

    מתי סורק התודעה שלך סורק את הצד טוב\ האפשרי\ היפה של המציאות שלך ?

    לאחר התבוננות כזאת ניתן לו את המשימה הבאה:

    זהה כל פעם שסורק המציאות שלך סורק את הצד הלא מושלם של המציאות שלך והוסף על כך סריקה יזומה של הצד טוב\ האפשרי\ היפה של המציאות שלך.

    עם הזמן סורק התודעה מתחיל לתפוס חלקים יותר גדולים במציאות והתדר של האדם מתחיל אט אט לעלות וכך הופכות השמחה, האהבה והשלווה להיות דיירות קבע בחייו.

    איך לעבור מפחד לאומץ…

    לקראת פתיחת סמינר קוד התדר הקרוב אני ומשפחתי (ארז ושוש מניקס) נערוך שידור ווידאו חי בנושא- איך לאמן מפחד לאומץ?. אשלח לכם את הפרטים המלאים במייל הבא. מבטיח.

    מבצע “כוונון סורקים”

    חבר’ה, אנו נמצאים בתקופה שבה יש יותר מדי סורקי תודעה שזקוקים לכוונון. אשמח מאוד אם תצטרפו אלינו למבצע “כוונון סורקים” ותשתפו את המאמר הזה על ידי לחיצה קלה על שני הכפתורים

    האלה:          

    השיר שירטיט לכם את הלב

    אם אהבת, אנחנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:
    כן! אני רוצה לשתף את החברים

     

    ג’קי אובנצ’ו החלה להופיע בקונצרטים כבר בגיל 9 !
    צפו בסרטון ותנו למוסיקה להיכנס ללבכם…

     

    התוכן מעניין אותך ?הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך.
    למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.
    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]
     

     

    שיחות עם המניקסים – ההבדל בין להבין בראש ולהבין בלב

    השבוע חשבנו עליכם והחלטנו להקליט עבורכם כמה מהשיחות שלנו בבית בנושאים של התפתחות אישית.

    הנה השיחה הראשונה:

    אם אהבת, אנחנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:
    כן! אני רוצה לשתף את החברים


    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט:

    אורן:      מה ההבדל לדעתך בין להבין בראש ולהבין בלב?

    שוש:       כפי שאני תופסת את הדברים, החיים זה לא דבר לניארי. החיים זה לא דבר הגיוני. אנשים הם לא באמת הגיוניים. הם רק מסבירים את זה בצורה הגיונית. הצורת חיים שלהם, הצורת תגובה שלהם, מה שבאמת מנהל אותם, אלה לא דברים הגיוניים. אז בזה בעיניי יש את ההבדל העיקרי. אם אנחנו חיים שהחיים הם הגיוניים, אז נוצר פער בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שאנחנו חושבים. כשאנחנו מרשים לעצמנו להרגיש ואנחנו נותנים לזה מקום, אז אנחנו יכולים לראות את כל המימדים גם של ההתנהגות שלנו וגם להרגיש אנשים. כאילו, אם אני אתייחס למה שאנשים אומרים לי בצורה הגיונית, אז זה נורא שטוח. אבל אם אני מבינה ואני אתן לעצמי להרגיש את הבן אדם כשהוא מדבר. לא רק מה שהוא מדבר. הוא יכול להגיד לי… את לא נותנת לי להסביר, אני מאוד כועס. אני מסתכלת עליו, אם אני אתייחס רק להיגיון אני אגיד מה לא הבנת, הסברתי הכי ברור בעולם. אבל אם אני ארגיש אותו אז אני ארגיש שיש משהו שמאוד מפריע לו, וזו הדרך שהוא יודע לבטא את זה.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       אז אני אוכל לשאול אותו את השאלות הנכונות, מהמקום הזה.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       כי אחרת אני אשאל אותו משהו שקשור להיגיון, מה לא הבנת.

    אורן:      ואחד הדברים שאנחנו רואים היום שקורים הרבה, זה שיש הרבה אנשים שמבינים יותר ויותר בראש, מה שנקרא, יודעים את כל התשובות הנכונות, יודעים את כל התשובות המודעות, מכירים את כל הדפוסים, את כל הדברים שקורים, אבל איכשהו זה לא חודר להם ללב. אז מה ההבדל בין איך שהם מרגישים את זה בראש ומה הם יחוו כשהם יחוו את הכל מה שהם יודעים בלב? בעינייך? מה ההבדל? נניח, אני יודע הרבה דברים בראש ואני באופן כללי מרגיש עם זה טוב. כי אני יודע את הדברים בראש. אבל מה יהיה ההבדל בחוויה שלי בעינייך, כשכל מה שאני יודע בראש, או לפחות הרבה, יעבור ללב?

    שוש:       יהפוך את הידע לחיים. כי כשזה בראש, זה עוד ספר במדף. הספר מכיל הרבה ידע, הוא נמצא על המדף. איך הוא עוזר לי בחיים? זה בדיוק אותו דבר, רק במקום מדף בספרייה, השכל זה מדף בראש. יש לנו מדפים בראש, תאים שמכילים המון אינפורמציה. אם זה לא מתחבר עם הלב, עם החמלה, עם אהבה, עם מה שאנחנו מרגישים, אז זה  נשאר בגדר ידע, שאנחנו לא יכולים לחיות אותו. כי אם אני מבינה שבני אדם זה לא דבר הגיוני, אלא בני אדם מונעים בעיקר מרגשות, שאחר-כך הם מתרגמים את זה להיגיון, אז אני אתן לעצמי להקשיב לבן אדם לא רק ברמה של השכל, אלא אני אקשיב לו מהלב. ואז התרגום של זה יהיה שמה שאני יודעת יהיה חויית חיים וישפיע על החויית קיום שלי. זה מה שאנחנו רוצים. וזה שאנחנו רוצים לדעת – לצורך מה אנחנו רוצים לדעת? כדי מה? בכלל, למה אנחנו רוצים להיות חכמים? אנחנו לא רוצים סתם להיות חכמים ואומללים… אנחנו בעצם חושבים שאם אנחנו נהיה חכמים אז יאהבו אותנו יותר, יעריכו אותנו יותר, ואז יהיה לנו יותר טוב. המטרה הסופית זה להיות באהבה, שיאהבו אותנו, שנעריך את עצמנו, נשלים עם המקום שאנחנו נמצאים בו, ונרגיש טוב. נחיה טוב. שימו לב מה אנחנו אומרים. נרגיש טוב. אנחנו לא אומרים רק נחשוב טוב. שאנחנו יכולים לחשוב טוב וכן, אני יודעת שיש היום הרבה זרמים שאומרים נחשוב טוב יהיה טוב. אבל אני אומרת, נחשוב טוב זה רק התחלה. ואנחנו איכשהו נתקענו בלחשוב טוב.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אז אני יכולה להגיד לכם ששנים רבות התעמקתי לחשוב טוב וכאב לי וכאבתי ועלו לי כל מיני רגשות, וכל הזמן תרגמתי את זה לחשיבה חיובית. אבל זה לא הפך אותי מאושרת. זה הפך אותי למתורגמנית.

    אורן:      מה הכוונה?

    שוש:       מה זאת אומרת- זה לא קשה לי, זה מאתגר. למה שאני לא אגיד, שקשה לי ואני אמצא את מקור הקושי? אז אני באמת אוכל להתמודד עם מקור הקושי.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אם אני אגיד מאתגר אז באמת אני מתעלמת מההרגשה שלי וההרגשה נותנת המון אינפורמציה ומכוונת אותנו למה מפריע לנו באמת להרגיש טוב.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אז אם לא נתייחס לזה ונתרגם הכל ללחשוב טוב, אז אנחנו לא נוגעים בחומרים האמיתיים. אם יש כאב צריך להתמודד איתו. הוא לא הולך לשום מקום אם לא נתמודד איתו.

    אורן:      נכון.

    שוש:       וזה התמודדות רגשית ולא התמודדות שכלית.

    אורן:      נכון. אני חושב שאחד הדברים שמבלבלים אנשים זה שהם מפרשים כאב וקושי כההפך מאושר. ואז צריך לחשוב חיובי אז מה שקורה שאם עולה לי כאב עולה לי קושי, אז זה יוצר אצלי דיסוננס. כי אם עולה לי כאב ועולה לי קושי ואני מפרש את זה כחוסר אושר או כההפך מאושר, אני, ואני מאמין בחשיבה חיובית אני צריך לטאטא את זה מתחת לשטיח. וזה המקור להדחקות הרגשיות. אבל כשאנחנו מבינים שכאב זה לא ההפך מאושר, אני יכול לכאוב ואני יכול להיות מאושר במקביל. אני יכול לפחד ואני יכול להיות מאושר במקביל. אני יכול שיהיה לי קשה, קושי זה חלק מהחיים. הרבה פעמים, רוב הפעמים כשאנחנו גדלים זה קשה, למה? כי הדרך שלנו לגדול זה לצאת מאזור הנוחות שלנו. ולהיות מחוץ לאזור הנוחות או להרחיב את אזור הנוחות זה אף פעם לא קל. במהות שלו זה קשה, אבל זה מקור הצמיחה. אז אני יכול לקרוא לזה מאתגר והאמת שזה גם מאתגר, אבל זה שזה מלווה בקושי לא אומר שום דבר רע. הפרשנות שלנו לקושי זה מה שמעכב אותנו. למה? כי אנחנו מפרשים קושי כמשהו רע ואז אנחנו לא יכולים להיות מאושרים. אנחנו מאושרים רק כשקל לנו. אבל מתחיל להיות קשה, אנחנו מתחילים להילחץ, אנחנו מאבדים את האושר.

    שוש:       מתי קל לנו? בגלל זה אנשים לא מאושרים. כי אין כזה דבר, זה תפיסה בשכל. קל לנו. החיים הם החיים, הם לא קלים, הם לא קשים, הם החיים. וכל מה שעולה זה חלק מהחיים. אבל יש לנו תפיסה שכשיהיה קל, כשהכל יהיה פתור, כשהכל יהיה נהדר, אז נהיה מאושרים. מה לעשות וזה איכשהו לא מגיע, זה מגיע בזרזיפים כאלה של טיפות קטנות. אבל אם אנחנו מבינים שהאושר זה ללמוד מכל דבר שקורה. עולה לי שתי מתפאורות. עולה לי מטפורה אחת שכן, זה כמו אבנים שנמצאות בדרך. זה לא טוב, זה לא רע, זה אבנים. אז אם אני אתעלם מהאבנים מה יקרה לי? אני אגיד לא, אין אבנים. כי אבנים זה דבר רע. מה יקרה?

    אורן:      נכון.

    שוש:       אני אתקל בהם ואני אפול.

    אורן:      כי אבנים.

    שוש:       אני אשבור את הראש אם אני אתעלם מהם.

    אורן:      אם תגידי שאבנים זה לא חשיבה חיובית.

    שוש:       בדיוק. אבל אם אני אגיד אוקיי, כאן יש אבן, עכשיו השאלה מה אני עושה עם זה כדי להמשיך הלאה, כי זו המטרה שלי.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אז בעצם אני אומרת יש לי כאן כאב, ועכשיו איך אני מתמודדת איתו.

    אורן:      נכון.

    שוש:       יש לי כאן קושי, זה בסדר קושי, זה לא דבר רע, זה חלק מהחיים. זה לא טוב, זה לא רע. זה חלק מהחיים. אנחנו צריכים להבין שהכל זה חלק מהחיים. אין חלקים שאפשר להתעלם מהם כי אז אין חיים.

    אורן:      נכון.

    שוש:       איפה שמתעלמים מדברים שמרגישים אין חיים. ועוד מטפורה עולה לי, של חדר כושר. של לאמן את השרירים הפנימיים שלנו ככה שהם יכולים להתמודד עם כל הדברים שעולים לנו גם כשהם לא נעימים בפרשנות שלנו, גם כשהם לא קלים בפרשנות שלנו ומי אמר שהחיים צריכים להיות קלים, ומה זה קל בכלל? החיים הם חיים והניסיון כל הזמן להפוך אותם לקל, (הפסקה בהקלטה) שלא מאפשרים לנו באמת ליהנות מכל רגע וללמוד מכל רגע. האבנים האלה ברוב המקרים זה המורים שלנו. הם מגדירים לנו מה כואב, מה גרם לכאב הזה ואיך אנחנו יכולים לצמוח מהכאב הזה. במקום ללמוד מהמורים האלה, שהם לא מתכוונים ללכת לשום מקום… אם אנחנו מתעלמים מהם הם מצטברים בתוכנו, מתחילים עוד יותר לנהל אותנו כי הם סמויים מהעין. וככל שהם יהיו יותר גלויים הם יהיו יותר… פחות ינהלו אותנו, פחות יש להם כוח. זהו, ועולה לי מתפאורה של חדר כושר.

    אורן:      כן.

    שוש:       מה יקרה אם ברגע הראשון שאני יושבת על המכשיר שהבנתי בשכל כמה הוא נהדר וכמה הוא יחזק לי את שרירי הבטן ואת שרירי החזה ואת שרירי העכוז ויהיה לי גוף מחוטב לתפארת מדינת ישראל, הבנתי הכל בשכל. עכשיו אני יושבת ומתחיל לי כאב. אני אומרת, סליחה, אני לא רוצה את הכאב הזה.

    אורן:      את מתכוונת למה, לקושי? מה זה כאב?

    שוש:       קושי וכאב. מי שעושה התעמלות שלא כמוני, יודע כמה קשה…

    אורן:      את עושה התעמלות? (צוחקים…)

    שוש:       אני מאוד מתקשה לעשות את זה. אז זה אחד המחסומים שאני יודעת שבנושא של אימון השרירים הפיזיים שלי זה מה שאני צריכה לעשות. למה? להתגבר על הכאב, להתגבר על הקושי הזה ורק אז יתחזקו השרירים שלי. ואותו דבר בשרירים המנטאליים. כשמופיע קושי התפקיד שלו לחזק לנו את יכולת העמידה. לחזק לנו את יכולת ההתמודדות. לחזק לנו את כוח ההתמדה. לחזק לנו את השרירים שהם הכי אחר-כך יכולים להועיל לנו בחיים. הייתה כתבה השבוע…

    אורן:      כן.

    שוש:       הייתה כתבה השבוע של מחקר מאוד גדול, שגילו של פרופסור שעשה מחקר ובמקרה בלי כוונה נולד לו ילד בזמן הזה, ואז הוא עשה את המחקר עם הילד, ניסה את כל מה שהוא עשה במחקר עם הגדולים יישם את זה על הילד והוא הגיע למסקנה שהיכולות הכי משמעותיות להצלחה ולאושר של הילד זה לא יכולות קוגניטיביות, זה יכולות לא קוגניטיביות. הוא ממש התחיל ליישם. והוא מסביר שם שהוא ראה שהילד רוצה לשחק שח ובכוונה הוא לא לימד אותו.

    אורן:      אוקיי. אז בעצם מה שאנחנו אומרים זה שאושר, שכאב רגשי וקושי זה לא ההפך מאושר, ההפך מאושר זה כשאנחנו נלחמים בזה, בהם. כשאנחנו נלחמים במציאות. ורגשות הם חלק מהמציאות. יש לנו יכולת להשפיע עליהם, אבל אין לנו יכולת לשלוט עליהם. זה חלק מרגשות, הם לא צפויים הרבה פעמים, הם מגיעים והולכים, זה לא אומר שהרגשות צריכים לנהל אותנו, אבל זה אומר שאם אנחנו נילחם בהם לא נוכל להיות מאושרים.

    שוש:       נכון.

    אורן:      כי בעצם אנחנו נלחמים בעצמנו.

    שוש:       נכון. להיות מאושר על פי תפיסתי, זה לחיות את הכל ולהבין שהכל זה לטובתנו הגבוהה וליהנות מכל דבר. אם זה דרך החוויה, אם זה דרך ללמוד את השיעור לזה, אם זה דרך לנקז את כל הכאבים שלנו דרך זה שאנחנו יכולים להרגיש אותם.

    אורן:      אחד הדרכים לעשות את זה, זה בעצם להכיר. אנחנו באימון הקלאסי שכשהוא התחיל נהגנו להגיד שרגשות הם תוצאות של מחשבות. והאמת שזה נכון. אבל גם מחשבות. זה מעגל. גם מחשבות הם תוצאה של רגשות. בעיקר רגשות לא מעובדים. ואחד הדברים להכיר את המנגנונים הרגשיים שלנו ובכלל, את העובדה, עובדת החיים שנקראת “אני”. עובדת החיים שנקראת “אנחנו” ולחקור את המהות שלנו ולחקור את מה שאנחנו קוראים התדר של הבן אדם. שמה זה התדר של הבן אדם? זה המהות הפנימית המולדת שלנו. אנחנו אוהבים לחשוב שחופש זה להיות כל מי שאנחנו רוצים. זה להיות כל מי שאנחנו רוצים. אבל מה בעצם שיטת קוד התדר באה להגיד? שחופש זה להכיר את עצמנו ולאהוב את מי שאנחנו. ובשביל זה בדיוק חלק מהשיטת אימון הזאתי היא, היא גם כוללת את האבחון. כל תהליך של אימון מתחיל באבחון עמוק ומדויק של המהות הפנימית של הבן אדם.

    שוש:       אז איך זה קשור לתוצאות ולהצלחה בחיים?

    אורן:      זה קשור כי אנשים חושבים שכשהם יהיו מישהו אחר אז יהיה להם תוצאות. הם שמים את התוצאות שהם רוצים בחיים כמגדלור ואז הם מנסים לשנות את עצמם בהתאם לתוצאות שהם רוצים. למשל, אני רוצה תוצאות כמו של ביל גייטס, אז אני עכשיו אהיה כמו ביל גייטס. ובעצם במקום להכיר את המתנות שאני קיבלתי בחיי, אני אתחיל להיכנס למן מיטת סדום כזאת שנקראת “ביל גייטס”, ואני אלמד מה הוא עשה ואני אשתדל לעשות גם ואני אלמד איך הוא חשב ואני אשתדל לחשוב גם. ומה שאנחנו אומרים, שאנחנו מציעים דרך שהכיוון בה הוא הפוך. אנחנו מתחילים בלהכיר את עצמנו ואז אנחנו מכירים את המתנות שאנחנו קיבלנו. ויחד עם המתנות האלה אנחנו עובדים כדי להשיג את התוצאות.

    שוש:       איזה יופי אורן. אז אני מבינה מזה שגם אם הייתי נכנסת למיטת סדום והייתי הופכת לביל גייטס, מי רוצה את זה בכלל? למה לי להיות ביל גייטס כשאני כל הדרך צריכה לסבול וגם אחר-כך לסבול עם הרבה כסף? לסבול בנוחיות.

    אורן:      אבל זה בדיוק העניין, שגם תוצאות חיצוניות לא היית מצליחה להשיג. כי היית רוצה להצליח בדרך של מישהו אחר.

    שוש:       נו… אז זה בכלל לא כדאי.

    אורן:      בכלל לא כדאי. זה את לימדת אותי.  (צוחקים…) והדרך להגיע לתוצאות חיצוניות אופטימאליות, גם פנימיות וגם חיצוניות, היא להשתמש במתנות שאנחנו קיבלנו. כי המתנות של מישהו אחר לא יעזרו לנו. הם של מישהו אחר, הם לא מתאימות לנו.

    שוש:       ואז גם נצליח וגם יהיה לנו קל, וגם בעצם נמקסם את הפוטנציאל שלנו. ונרגיש מוגשמים.

    אורן:      נכון. וזה בדיוק המהות של שיטה מאוד מיוחדת שפיתחה מישהי מאוד מיוחדת… שקוראים לה שוש מניקס. אבל אני אומר את זה בצחוק, אבל זה באמת המהות של השיטה הזאת, של כל התדר האנושי. זה קודם כל להכיר את עצמנו, את המתנות הפנימיות המולדות שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא, בשביל זה יש את אבחון קוד התדר כדי לגלות את הדברים האלה ואז האימון בעצם עוזר לנו בעצם לקחת את אותן מתנות ולהשיג איתם תוצאות בפועל ובחיים. אז תודה רבה לך, שוש מניקס העונה לכינוי “אמא”. (צוחקים…)

    שוש:       תודה אורן.

    אורן:      ונתראה בשיחה הבאה. ותודה לכם שהקשבתם לנו שזו הזכות הכי גדולה שאתם מעניקים לנו. היכולת להעביר הלאה את מה שיש לנו להעביר.

    שוש:       תודה, ממש תודה.

    אורן:      ביי.

    התוכן מעניין אותך ?הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך.
    למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.
    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

    מהם הגורמים המשפיעים על האושר ?


    אם אהבת, אנחנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:

    כן! אני רוצה לשתף את החברים

     

    מחקר מעמיק שבו השתתפו מעל 15,000 איש

    מגלה מה משפיע על תחושת האושר!

     

    התוכן מעניין אותך ?הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך. למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.
    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

    שיחות עם המניקסים – לחשוב מחוץ לקופסה

     

     

    אם אהבת, אנחנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:

    כן! אני רוצה לשתף את החברים

     

    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט:

    אורן:      שלום לך אמא שוש.

    שוש:       שלום בני אורן.

    אורן:      אז תודה שאתם מצטרפים אלינו שוב לשיחות עם ה”מניקסים”. ואני רציתי לשאול אותך שוש, אמא שוש – היום מדברים הרבה על “לחשוב מחוץ לקופסה”. זה הפך להיות מן אידיאל כזה.

    שוש:       זה נורא מעניין. כי זה נורא מתחבר עם זה שבעברי בגלל שאי אפשר היה לרסן את החשיבה שלי מחוץ לקופסה אז אני נחשבתי למוזרה. והנורמה נחשבה לחשוב בתוך הקופסה. והיום אני תמיד צוחקת עם התלמידים שלי שאני נחשבת ל”init”. כי החשיבה שלי הטבעית היא מחוץ לקופסה. ולמזלי הרב היום אני מבינה, אז לא הבנתי. חשבתי שמשהו לא בסדר איתי. לא הצליחו לדכא לי את החשיבה מחוץ לקופסה. עכשיו, בהמשך לזה אני רוצה להגיד, שחשיבה מחוץ לקופסה זה הדבר הכי טבעי. לכל בן אדם יש צבע ייחודי שלו. שאין דומה לו בעולם.

    אורן:      מה הכוונה צבע?

    שוש:       המהות שלו היא ייחודית, שילוב התכונות שלו, צורת המחשבה שלו, הדרך בה הוא רואה את העולם, הדרך בה הוא מפרש את העולם, כל הדברים הייחודיים שלו הם ייחודיים ומייחדים אותו. אבל, בגלל עצם הייחודיות שלנו, עכשיו אני אומרת דבר שקצת קשה לקלוט, הייחודיות שלנו, של כל אחד מאיתנו, זה המקום שבו יש הכי הרבה את החיכוך עם הסביבה, ושם נוצר הרבה פעמים כאב הכי גדול. ולכן כדי להשתלב בחברה, אנחנו מנסים לדכא את השוני הזה שלנו ולהיות כמו כולם.

    אורן:      בעצם מה שאת אומרת זה שיש מן תכונה לכל חברה אנושית, שאת הקצוות שבולטים היא מורידה.

    שוש:       לגמרי. כמו מיטת סדום כזה. יש איזה מיטת סדום נורמטיבית שהיא בעצם לא מתאימה לאף אחד. עד היום החוויה היתה שכדי להשתלב וכדי שיקבלו אותנו ויאהבו אותנו, אנחנו צריכים ככה לקצץ קצת מפה, לקצץ קצת משם, כדי להתאים לנורמה.

    אורן:      ואז בעצם מה שקורה זה דבר אבסורדי. שהמתנות הכי גדולות שיש לבן אדם זה בדרך כלל הדבר שגם שהכי קשה לו איתו.

    שוש:       הכי קשה לו והוא רואה את זה כהפרעה הכי גדולה.

    אורן:      כהפרעה הכי גדולה בחייו.

    שוש:       בדיוק.

    אורן:      ואז מה שקורה זה את המתנות הכי גדולות שלנו שהם הייחודיות שאיתה באנו לעולם אנחנו הכי שונאים, אנחנו הכי נלחמים בהם, ומה שאנחנו חושבים בתת מודע זה ברגע שנגביר את הייחודיות שלנו נוכל להיות מאושרים. זה בעצם הכיוון הפנימי.

    שוש:       נכון, יאהבו אותנו, יקבלו אותנו.

    אורן:      בדיוק.

    שוש:       ואז נהיה כמו האנשים שאנחנו מעריכים.

    אורן:      יפה.

    שוש:       שהם שונים מאיתנו.

    אורן:      נכון. שהם שונים מאיתנו אבל כולם מקבלים אותם וכולם נושאים עיניהם אליהם.

    שוש:       נכון. וכאלה בדיוק אנחנו רוצים להיות.

    אורן:      נכון.

    שוש:       וזה הפרדוקס. שאנחנו לא מצליחים לברוח מהייחודיות הזאת כי זה חלק מהמהות שלנו, מצד אחד, מצד שני אנחנו לא לומדים למקסם את זה ולעשות בזה שימוש נכון. ואנחנו חווים את זה כמשהו שלא טוב בנו. כהפרעה. ואחד הדברים שאני למדתי בעקבות העבודה עם קוד התדר האנושי, זה שאני חיה את המתנות שלי. וחלק מזה הפך להיות בדיחה. שפעם הייתי נחשבת למוזרה, מה שקוראים ייחודית היום נחשב למוזר, הייחודיות שבי שהיום כולם אוהבים את זה ורוצים לשמוע את זה ומתפעלים מזה, פעם זה נחשב למשהו לא לגיטימי, למשהו מוזר. כאילו, חשיבה מוזרה, מאיפה הבאת את החשיבה הזו? והבנתי שאחת המתנות הכי טובות שקיבלתי זה שאני לא יכולה לרסן את זה.

    אורן:      ניסית?

    שוש:       שנים רבות ניסיתי.

    אורן:      ומה קרה?

    שוש:       ניסיתי להיות הגיונית יותר, ניסיתי להיות יותר נורמטיבית, אבל כנראה שהמדדים שהקדוש ברוך הוא נתן לי זה שיוצר לי סבל יותר גדול מאשר להיות נורמטיבית ולדכא את התכונות האלה בי. סבלתי מזה, לא יכולתי לחיות עם הדיכוי הזה. לכן השלמתי עם זה שאני… אחרת.

    אורן:      כמה אנחנו רוצים להיות נורמטיביים, אה?

    שוש:       מאוד.

    אורן:      יש דבר אחד, כולנו רוצים להיות את הדבר הזה שהוא כמו כולם. מה שמצחיק, אני משתף אותך, כשאני למדתי ב”ניסן נתיב” למדתי משחק, לימודי משחק מאוד אינטנסיביים שלוש שנים, בקרב השחקנים נורא “ini” להיות אחר. בכלל בקרב האומנים, לא רק בקרב השחקנים. ואני גדלתי בכלל כל החיים שלי בסביבה של אומנים, במרכז תל אביב, ששמה כאילו אם אתה לא שונה אז אתה לא in. והדבר הכי גרוע שהיה יכול להיות זה להיות מיינסטרים. להיות מיינסטרים זה היה סוג של קללה, אם היו אומרים על מישהו שהוא מיינסטרים זה כמו לקלל אותו. שהוא לא שווה כלום. אז דווקא מהמקום שאני הגעתי ממנו, את יודעת, למשל מותגים, אם הייתי בא, אם היית באה לבית ספר עם מותג זה היה פשוט בושה. היית מתביישת בזה. למה? כי זה מיינסטרים. וזה מצחיק שבדיוק שם גם היה מיינסטרים אבל זה היה מיינסטרים אחר. שמה הציווי של להיות במיינסטרים זה להיות מיוחד. ואם אתה לא מיוחד אתה לא שווה. אז מה קורה עם האנשים שהם בראש באופן טבעי במהות שלהם יש להם חשיבה מיינסטרימית, כן, או אנשים שאוהבים להתלבש רגיל. אוהבים להתלבש ג’ינס וטי-שירט ולא כל מיני דברים אלמנטים, אז הם מרגישים בחברה הזאתי לא בסדר. כי, ואני יכול להגיד לך את זה על עצמי. אני אוהב להתלבש פשוט, לדוגמא. אבל זה, תמיד הרגשתי שאני אולי צריך להיות טיפה יותר מיוחד, שאולי אני צריך להיות טיפה יותר, לא יודע, משהו קצת אחר בי. למרות שאחר כך, את יודעת, יש בי הרבה דברים שהם אחרים, אבל לא תמיד רואים אותם כלפי חוץ. וזה מצחיק שגם בחברה ששמה על הדגל שלה להיות אחר, זה פשוט דגל. והדגל משתנה. אבל לכל חברה איזה תבנית שצריך להיות מותאמים אליה. אז איך זה קשור לאימון אישי? אנחנו עוסקים באימון אישי. איך לדעתך הדבר הזה קשור?

    שוש:       אני הולכת עכשיו להשלים שמעניין שאתה הבן שלי ואני הייתי בדיוק הפוך.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אצלי לא היו מגבלות. כשהיו אומרים לי שצריך ככה לא הבנתי למה ככה סותר דרך אחרת. למה אי אפשר גם וגם. כשהייתי צעירה, זה נשמע מצחיק, זה בטח זה לא מתחבר לדור הזה, אבל היה צופים והיה חברה סלונית.

    אורן:      ריקודים סלונים.

    שוש:       ואני לא הבנתי למה אני צריכה לרקוד רק את זה או לרקוד רק את זה. אמרתי אני רוצה גם וגם. אז עשו לי משפט חברים. והעיפו אותי מהצופים. היום הפך להיות יותר ויותר גם וגם. אז מי שלא גם וגם – הוא כאילו היוצא דופן עכשיו. אבל אין כזה דבר. כל אחד צריך ללכת עם מה שנכון לו. ומה שנכון לו זה בדיוק המקום שהוא יהיה הכי מיוחד, הכי ייחודי, וגם יהיה לו הכי בקלות.
    איך זה מתחבר לאימון אישי? בדיוק ככה זה מתחבר לאימון אישי. כי באימון שיש התפקיד, כפי שאני רואה אימון אישי של קוד התדר האנושי, זה למצוא בדיוק את היהלומים האלה שהבן אדם רואה בזה הפרעה, לחבר אותו למקום הזה וללמד אותו למקסם את זה ולעשות בזה שימוש הכי נכון לעצמו, והכי נכון, כך שזה משרת אותו הכי טוב ואת הסביבה שלו הכי טוב.

    אורן:      ואיך מוצאים את היהלומים האלה?

    שוש:       הדרך היחידה שאני מכירה עד היום, שהיא עוקפת את כל הנורמות האלה שאנחנו מזהים בהם את עצמנו, זה דרך חוש הריח. שגם זה נראה פעם משהו מוזר.  איך מוצאים? שאלה טובה. אז סיפרתי לך שפעם הייתי מוזרה? אז חלק מהמוזרות הזו זה שפיתחתי כל מיני דרכים מוזרות. וקוד התדר, אבחון קוד התדר האנושי הוא אחד האבחונים שבאמצעותו אפשר באופן ישיר פשוט ומיידי לאבחן את היהלומים האלה.

    אורן:      זאת אמרת שאת, בעצם האימון של שיטת קוד התדר האנושי מתחיל בלאבחן את היהלומים האלה.

    שוש:       בדיוק. משם מתחילה העבודה. לא בלגלף את המיותר, אלא בלהיכנס לעומק ולמהות ומשם להתחיל לעבוד על היהלומים.

    אורן:      אוקיי. אז על זה אני רוצה להוסיף עוד משהו, שכשאנחנו לא מזהים את היהלומים האלה, ששוב, אני מזכיר, אותם מתנות הם בדיוק אותם הדברים שאנחנו הכי לא אוהבים בעצמנו בדרך כלל והכי קשה לנו איתם. אז כשאנחנו מאבחנים את היהלומים האלה שהם בעצם המתנות הכי גדולות, אנחנו יכולים לעשות את העבודה וזה בעצם החלק של האימון. אז התהליך מתחיל באבחון של היהלומים הפנימיים, מה שאנחנו קוראים לו התדר של הבן אדם, המהות הפנימית, ואז האימון מתבסס על אותה מהות, כך שהיהלומים האלה יבואו לידי ביטוי.

    שוש:       וזה דבר מדהים. כי כאילו איך זה קשור לתוצאות בעצם ולהצלחה?

    אורן:      יפה, שאלה טובה.

    שוש:       כי כולנו רוצים להצליח.

    אורן:      נכון.

    שוש:       ואנחנו חושבים שאנחנו צריכים נורא להתאמץ ואנחנו צריכים להיות כמו וכמו וכמו כדי להצליח, ופתאום ברגע שאנחנו מתחברים למהות, ליהלום שבתוכנו, לייחודיות שלנו, אז הדברים פשוט קורים בקלות ופתאום דברים שקודם נראו לנו לטפס על האוורסט, נראים פשוטים, כי אנחנו משתמשים בכלים שהם טבעיים לנו. רק שאנחנו לא יודעים לשים עליהם את האצבע, להתמקד בזה ולמקסם את זה.

    אורן:      אוקיי. אז על זה אני רוצה להגיד שמה שאנחנו גילינו זה שכשעובדים עם אימון עם בן אדם ולא מוצאים את המהות הפנימית שלו ואת אותן מתנות ומובילים אותו להצלחה קורים שני דברים: אחד זה הוא לא מצליח להשיג תוצאות. כי בעצם הוא לא מודע לכלים שיש לו וההצלחות שהוא משיג, בוא נאמר שגם אם הוא מצליח להשיג, זה קורה, כן, כמובן שאנשים מצליחים להשיג בכל הדרכים תוצאות, כשהוא מתחבר ליהלומים שבתוכו אז הוא משיג תוצאות יותר.

    שוש:       הוא משיג תוצאות יותר, אפילו את אותן תוצאות אבל בקלות בשמחה.

    אורן:      בדיוק.

    שוש:       והוא לא נשחק.

    אורן:      והאפשרות השניה זה שהוא משיג את התוצאות שהוא רוצה, אבל הוא יוצר לעצמו חיים שלא מותאמים למהות שלו.

    שוש:       בדיוק.

    אורן:      אז מבחוץ יש את התוצאות אבל מבפנים…

    שוש:       הוא לא מאושר.

    אורן:      הוא לא מאושר.

    שוש:       אז למה לנו בכלל תוצאות אם אנחנו לא מאושרים? הרי אנחנו רוצים תוצאות כדי להיות מאושרים יותר, שמחים יותר, באהבה יותר. זה הסיבה שאנחנו רוצים, כדי לחיות יותר טוב.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       ואם אנחנו באמת רוצים להשיג את המטרות האלה, אז אנחנו צריכים הצלחה ותוצאות שמותאם למהות הפנימית שלנו.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       מותאמים למהות הפנימית שלנו.

    אורן:      אז אני רוצה להגיד לך תודה ולהגיד לכם שוב תודה שהקשבתם לנו ואני מאחל לכולכם ולכולנו שנתחבר עם המהות הפנימית האמיתית שלנו ומשמה נפעל בעולם.

    שוש:       קדימה לדרך.

    אורן:      אז תודה אמא.

    שוש:       תודה אורן.

    אורן:      ביי.

    שוש:       איזה כיף.

    אורן:      נכון.

     

    התוכן מעניין אותך ?
    הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך. למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.
    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

    כיצד לפתור קונפליקטים במשפחה? שיחות עם המניקסים

     


    אם אהבת, אנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:

    כן! אני רוצה לשתף את החברים

     

    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט כתוב:


    אורן:      היי אמא.

    שוש:       היי אורן.

    אורן:      מה שלומך?

    שוש:       טוב, אחלה.    

    אורן:      יופי.  תודה לכם שאתם מקשיבים לנו, וכעת נתחיל. עשינו סבב קצר ושאלנו אתכם מה אתם רוצים לשמוע מאיתנו בשיחות האלו. לכן עשיתי רשימה כזאת של כל הדברים שביקשתם, הקראתי לך את הרשימה, ואיך שהגענו לנושא הקונפליקטים במשפחה, הדבר הראשון שעלה לך זה כן, קונפליקטים במשפחה זה הדבר הבא שנעשה. אז למה ככה קפצת כשאמרתי את זה?

    שוש:       לפני שאני עונה לך, אני רוצה להודות לכולם שנתתם לנו כאלה נושאים מדליקים לדבר עליהם. אז עכשיו ספונטנית יש לנו נושאים מעניינים שיכולים לתרום גם עבורנו. וזו גם התשובה לשאלה שלך, אם אנחנו יודעים להתמודד עם קונפליקטים במשפחה שבעיניי זה הבסיס. אם אדם לא מאושר במשפחה שלו , אז כמה שהוא לא יצליח בכל שאר תחומי החיים, יהיה לו קצת קשה להיות מאושר. ואתם יודעים כבר, אני בעד להיות מאושרים, מה לעשות? יש לי מן אופטימיות חסרת תקנה שאני מאמינה שהטבעי זה להיות מאושר. ומי שלא מאושר, אז לשאוף לזה. אז זה נראה לי הבסיס שממנו צריך לצאת. ליצור הרמוניה במשפחה. וחשבתי, למה בעצם יש קונפליקטים במשפחה? שהרי לכאורה, זה ממש לא הגיוני. זה אנשים שאנחנו הכי אוהבים.  

    אורן:      נכון.

    שוש:       הכי אכפת לנו, הם הכי קרובים אלינו.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אנחנו הכי משקיעים בהם.

    אורן:      נכון, ואחד הדברים שאנחנו רואים עכשיו והמון, זה המון קונפליקטים במשפחה, המון קונפליקטים בזוגיות, האנשים שהכי מצליחים בכל שאר התחומים, ואז איכשהו כשהם מגיעים לתחום המשפחה, הם נופלים. מה הכוונה? שגם אנשים שעובדים על עצמם, עובדים על מודעות, עובדים על התפתחות, איכשהו כשהם מגיעים למשפחה הקרובה שלהם, כל ה”פייוזים” שלהם קופצים בצורה הכי מהירה, לכאורה,על הדברים הכי שוליים,שהכי מפריעים לנו והרבה פעמים כל עבודת המודעות שאנחנו עושים, המשפחה היא האחרונה שאליה זה חודר.  

    שוש:       האחרונה שהיא נהנית מזה. נכון. זה נכון? מעניין למה זה קורה.

    אורן:      למה?

    שוש:       כי מהמשפחה שלנו הכי אכפת לנו. אנו לוקחים באופן אישי כל דבר. אם זה קורה לנו במעגלים קצת יותר רחוקים, מקסימום אנחנו עושים הפסקה מזה. אנחנו בוחרים קצת להתרחק מהבן-אדם. אבל במשפחה אין את הפריבילגיה הזו ולכן כל דבר שיש לנו קושי עם עצמנו, זה מיד קופץ במשפחה. למה הכוונה? זה לפי דעתי אחד הדברים שיוצרים הכי הרבה קונפליקטים. הדברים שאנחנו לא שלמים עם עצמנו. למשל, אם אני לא מרגישה אהובה , אז כל דבר שבני משפחתי יעשו כך או אחרת, אני אפרש את זה כחוסר באהבה. כזלזול בי. כחוסר כבוד אלי. למה? כי אני לא בטוחה בעצמי, אז אני אחפש שבני המשפחה שלי יתנו לי את החוויה הזו. עכשיו, אני מתכוונת בעיקר לבני הזוג. אם אני לא מרגישה מספיק אהובה, למה אני אצפה? אני אטיל את התפקיד הזה על בן הזוג שלי, שהוא יגרום לי להרגיש מספיק אהובה והוא יגרום לי להרגיש טוב עם עצמי. כל פעם שזה לא יקרה, אז אני ממש אכעס ואאשים אותו בכך. הוא לא יביא לי פרחים לשבת, אז אני ממש אכעס. למה? כי אני לא מספיק חשובה לו. הוא לא חשב עליי כל היום. הוא לא חשב עליי שזה הדבר שהכי ישמח אותי. אני מצפה מבן הזוג שלי שיבין וידע מה משמח אותי, שיזכור את זה, ושיקפיד לעשות את זה. אז אני מבינה שזה רצון לגיטימי. גם אני הייתי רוצה. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם זה עובד?  ואם תשאלו אותי, על פי מה שאני חוויתי בחיי האישיים, ומהרבה אנשים שאני עובדת איתם, זה לא כל כך עובד הציפייה הזו. יותר עובד, למרות שזה פחות רומנטי, להגיד ספציפית מה אנחנו רוצים. ואז, יש סיכוי. זה גם לא בטוח, אבל לפחות יש סיכוי. אז אני חושבת שאם אני צריכה לסכם את זה עד עכשיו, אלו דברים שאנחנו רוצים להרגיש, ואנחנו מטילים אותם על בני המשפחה שלנו בכדי לגרום לנו להרגיש. ולמה זה לא עובד? כי הם בדיוק באותו המצב. גם הם, כשהם מתקשים להרגיש, הם מצפים שאנחנו נגרום להם להרגיש. אתם מבינים את ה”באג”?   

    אורן:      אבל לפעמים קונפליקט במשפחה לא בא לידי ביטוי רק בזוגיות , אלא גם עם הילדים. מה, אמא רוצה שהילד יגרום לה להרגיש בצורה מסוימת?

    שוש:       דבר ראשון כן, עם ילדים יש נושאים אחרים שעולים על הפרק. אבל גם עם ילדים יש את זה. אם הילד לא עושה מה שאני אומרת לו לעשות, מה אני אפרש את זה בתור אמא? שאני לא אמא טובה, שהוא לא אוהב אותי מספיק, שהוא לא מעריך אותי מספיק. עכשיו, מהו המקור של כל הדברים? למה הילד לא מקשיב לכל דבר שאני אומרת? למה הילד לא מסכים לכל דבר שאני אומרת? כי הרי הילד תלוי בהורה, ולילד הדבר שהכי חשוב לו בעולם זה שההורה יאהב אותו ויעריך אותו ויקבל אותו. וכאן, זה בדיוק, תשמעו את הפרדוקס. תקשיב, זה ממש פרדוקס מדהים. ילד, מי הכי חשוב לילד? ההורה. במי הוא הכי תלוי? בהורה. מה כל החיים אנחנו הכי רוצים? שההורה יעריך אותנו ויראה כמה אנחנו שווים. אז איך זה מסתדר עם זה שהילד לא מקשיב לנו? הסוד הוא שאנחנו שונים, אנחנו בני אדם שונים, למרות שאני אמא ואתה הבן שלי, אתה מאוד שונה ממני ואני מאוד שונה ממך, כך שהצרכים שלי והצרכים שלך מאוד מאוד שונים. צורת הביטוי שלך וצורת הביטוי שלי מאוד שונות. זה משהו שלא רק הורים, אלא, כולם, אבל פשוט במשפחה זה בולט יותר כי יש הרבה ביחד. קשה לנו להבין. ה”טבעי” במירכאות שאנחנו חושבים שהילדים הם כמונו. אנחנו בטח חושבים שכולם כמונו, שמה שאנחנו מרגישים ואיך שאנחנו רואים את הדברים אז כך גם כולם, אבל בעיקר הילדים שלנו. ואם הם לא מקשיבים לנו, זה במיוחד נגדנו. וזה אומר עלינו. לא ככה?

    אורן:      לא.

    שוש:       למה לא? תגיד אתה בתור הבן שלי. למה כל השנים דברים שאני חשבתי בצורה כזו, הרבה פעמים אתה חשבת בצורה אחרת. או שאמרתי לך עכשיו דברים בצורה מסוימת ואתה החלטת אחרת. אני רציתי שהחדר שלך יהיה מסודר ואתה לא סידרת אותו. 

    אורן:      אני אגיד לך למה. כי אני צדקתי ואת טעית. (צוחקים…)

    שוש:       אני נאלצת להסכים איתך. אתה צדקת. כי לך זה לא היה חשוב. זה היה חשוב רק לי.

    אורן:      נכון.

    שוש:       ולכן אתה צדקת, כי אתה הלכת על פי הצרכים שלך וגם אני צדקתי, כי אני הלכתי על פי הצרכים שלי. וכאן נוצר הקונפליקט.

    אורן:      נכון, אבל עדיין אנחנו חיינו באותו בית ויש גבולות שלא היית מסכימה שאני אעבור עליהם. אז איך, עם כל השוני זה, חיים באותו בית?

    שוש:       מנסים למצוא את הגבול שהכי אפשרי לחיות איתו בשלום. ולהבין את זה. זאת אומרת, שאם אני רוצה שהחדר שלך יהיה מסודר כל הזמן “פרפקט”, ואתה רוצה שהחדר שלך אף פעם לא יהיה מסודר, כי זה לא מפריע לך שהוא לא מסודר, אז אנחנו יכולים להגיע לפשרה, להבין שאלו הם הצרכים שלך, לכבד אותם ולהכיר בהם. לא לעשות אותך לא בסדר בגלל שיש לך צרכים שונים ולהגיד – “אוקיי, הצורך שלי הוא כזה, הצורך שלך הוא כזה, אז איך מגיעים למקום ששנינו נוכל לחיות בשלום עם זה?” בסך הכל גם ילד וגם הורה רוצים שיהיה שלום ביניהם, לא מלחמה. כך שאם נותנים לגיטימציה ומכירים בשונות של הילד, אז זה כבר חצי הדרך למציאת הפתרון.  

    אורן:      ועוד שאלה שיש לי. למשל, זה גם מאוד תלוי בגיל של הילד. כי אם יש ילד שהוא בן חמש, את לא תתחילי להתחשב בגבולות של הילד, את תחנכי אותו לגבולות מסוימים יותר מאשר אם הוא בן שבע עשרה, בוא נאמר ככה. 

    שוש:       נכון. עד גיל חמש, יש עוד הזדמנות להשתלט עליהם. (צוחקים…) לאלף אותם. זו ההזדמנות שלנו.

    אורן:      זו ההזדמנות, לא לפספס אותה.

    שוש:       עד גיל חמש. מה שלא עשינו עד גיל חמש זהו, אבוד לנו. 

    אורן:      נראה לי גם קצת יותר מגיל חמש, שאפשר לומר גם ככה.

    שוש:       לא. אחרי גיל חמש יש כוחות התנגדות. עד גיל חמש הם לא יודעים בכלל שיש להם את הפריבילגיה להתנגד באופן משמעותי וקוסיסטנטי… 

    אורן:      עקבי.

    שוש:       עקבי. אכן הם עוד קטנים נורא ואנחנו גדולים, אז אנחנו יכולים לנצל את העובדה הזו. אבל אחר כך כשכוח הרצון שלהם הולך וגדל וככל שאנחנו נרצה לשנות דברים שהם מהותיים עבורם, אנו נתקשה לעשות זאת. אבל במחשבה שנייה, למה אנחנו צריכים ללכת נגד הצרכים שלהם? אני חושבת שצריך למצוא פתרונות, לא ללכת נגד הצרכים. אבל זה תלוי, כי בגיל הרך המטרה של ההורה זה להקנות ערכים וללמד את הילד גבולות. זה בגיל הרך. אז צריך להיות כלפיו באהבה כיון שהוא כמו דף חלק. צריך להקנות לו, אין לו את זה טבעי. לאחר מכן, בגיל יותר בוגר, צריך לקחת בחשבון שהילד הוא בוגר, והאישיות שלו מתחילה להתגבש, וכך גם השוני שלו מאיתנו מתחיל להיות יותר משמעותי. אם לא ניקח את זה בחשבון, שם בדיוק המקום שייווצרו הקונפליקטים. כי כשהם קטנים הם כמו פלסטלינה ואנחנו רוצים שהם ימשיכו להיות כמו פלסטלינה. אבל זה לא מה שנכון, לא להם ולא לנו. אם אנחנו רוצים שהם יגדלו וייפתחו את מי שהם באמת, ולא את מי שאנחנו חושבים שהם צריכים להיות, אנחנו צריכים להיות בהקשבה לאדם שמתגבש מולנו. ולמצוא פתרונות לשוני הקיים בינינו. לשוני בין הדעות, בין העמדות, בין הצרכים שלנו ובין העמדות, הדעות והצרכים של הילד, כשהם שונים בדרך כלל זה יוצר את הקונפליקטים, כי ההורה מרגיש שהוא ההורה והוא רוצה לקבוע והוא נעלב כשזה לא קורה ואז הוא מתחיל להפעיל כוח. אני חושבת שכבר כולנו יודעים שכוח לא עובד. וזו אחת הסיבות ליצירת הקונפליקטים. ברגע שאנחנו בהקשבה, אנו לומדים את הילד. אחד הפרדוקסים הכי גדולים, גם בחוויה שלי עם ההורים שלי, זיכרונם לברכה, וגם בחוויה של הרבה מאוד צעירים שבאים אלי לאימון, היא כי יש להם חוויה שההורים לא מכירים אותם. זה פרדוקס מאוד גדול. וכשאני מדברת עם ההורים, ההורים בטוחים שהם מכירים את הילד. למה? כי ההורים מכירים את הילד דרך מה שהם רוצים שהילד יהיה , ודרך מה שהוא מתנגד למה שהם רוצים. לפי זה הם מכירים את הילד. אבל הם לא בעצם, הרבה פעמים, הם לא שמים בצד איך צריך להיות, ומה לדעתם נכון ופשוט מקשיבים למקום שהילד נמצא. מקשיבים למי שהוא, לומדים להכיר את הדבר הזה שגודל וצומח מול עיניהם ומתפתח בדרך שלו. ולפי דעתי זה הכיוון. זה לא סותם גבולות. זה הרבה פעמים יוצר בלבול וחוסר הבנה, כי הורים הרבה פעמים חושבים, או, אני חבר שלהם ואז מותר להם הכל, שזה מוביל לכאוס, או אני אסמן גבולות נוקשים והם צריכים לעשות בדיוק כפי שאני חושב וכפי שאני מאמין. והדרך, כמו כל דבר בחיים, זה שביל הזהב. זה מצד אחד, יש גבולות שצריכים להיות קבועים, יציבים ולא עבירים, ובמקביל צריכה להיות הקשבה למי שהילד הופך להיות. כל הזמן להיות עם מחשבה פתוחה, כי הילד בגיל הזה משתנה. הוא בודק את העמדות שלו, הוא בודק כל הזמן מי הוא ומה הוא, ואם אנחנו נצליח להיות קשובים לזה ואליו, לא ניקח את הדברים באופן אישי, אז אני חושבת שדבר ראשון נשכיל באמת להכיר את הילד.       

    אורן:      אגב,זה בכל גיל, לא? גם הילד יכול להיות בן שלושים. 

    שוש:       נכון.

    אורן:      ואנחנו עדיין לא מסכימים לראות מי הוא.

    שוש:       נכון מאוד.

    אורן:      אז אם אני אסכם את מה שאמרנו, בעצם מה שאמרת, זה שהמקור, אחד המקורות הגדולים לקונפליקטים במשפחה זה חוסר היכולת שלנו לראות את הבן אדם שעומד מולנו, חוסר היכולת שלנו לראות כמה הבן אדם שעומד מולנו הוא שונה במהות שלו מאיתנו, מה שאנחנו חושבים שכל שאר האנשים שסביבנו הם איזשהו שכפול שלנו ולכן הם צריכים לחשוב כמונו, להרגיש כמונו, וכשהם לא ככה באופן טבעי, אנחנו מרגישים שזה או נגדנו או בעדנו. וזהו המקור לקונפליקט.  

    שוש:       נכון. גם הילד כל הזמן משתנה ואנחנו יוצרים איזושהי תפיסה לגביו, ואז כל פעם כשהוא חורג מהתפיסה שלנו לגביו זה מפריע לנו, אנחנו רוצים להחזיר אותו לתלם. כמו שהוא היה. 

    אורן:      נכון. אוקיי. אז בהקשר הזה…

    שוש:       בדרך כלל הילד לא מסכים. לכן זה יוצר הרבה קונפליקטים. הוא לא מסכים שייקבעו אותו באיזושהי צורה, באיזושהי עמדה.

    אורן:      נכון. ואם הוא מסכים אז הוא בדרך כלל סובל.

    שוש:       נכון מאוד.

    אורן:      יש גם כאלה שמסכימים.

    שוש:       נכון. נכון.

    אורן:      ואנחנו לא רוצים לא את זה, ולא את זה. אנחנו לא רוצים שיילחמו בנו, אנחנו לא רוצים שהמשפחה שלנו תסבול.  

    שוש:       נכון.

    אורן:      אז זו אחת הסיבות שהשיטת אימון שפיתחת מתחילה באבחון של המהות? 

    שוש:       לגמרי. כי ברגע שהורה מבין את המהות, אז השוני הופך להיות מובן מאליו. השוני הופך להיות משהו שמתייחסים אליו. וזה לא בא במקום גבולות. כיון  שיש גבולות, אבל יש גם כבוד לשוני של הילד ולשוני של הצרכים שלו. לדרך שהוא רואה את הדברים ולדרך שהוא בוחר להגיב לדברים. 

    אורן:      אוקיי. אז מי שלא יודע, בעצם שיטת האימון שפיתחת מתחילה את תהליך האימון באבחון חווייתי ועמוק של המהות הפנימית של הבן אדם. ואני יכול לתת לכם דוגמא: אחת הבוגרות שלנו, אשר למדה אצלנו בקורס האימון והלכה לעשות אבחון לאבא שלה, אומרת קודם כל שאחרי שהיא עשתה לו את האבחון, זאת הייתה אולי הפעם הראשונה בחיים שלה שהיא ראתה אותו בוכה, בן אדם בן שמונים ומשהו, היא אומרת שמאז שהיא עשתה לו את התהליך הזה היא התחילה להבין אותו. תמיד היה ביניהם הרבה מאוד דיסטנס וחוסר הבנה והיום היא מבינה הרבה יותר למה הוא פועל ככה. אז זה מדהים לראות איך ברגע שאנחנו מבינים קודם כל את המהות שלנו ואז את המהות של הסובבים אותנו, נפתח פתח לפתירת רוב הקונפליקטים. 

    שוש:       זה נכון. זה בדיוק מחזיר אותנו לפרדוקס הזה שהוא לא הכיר אותה, למד דרך זה להכיר אותה, והיא בעצם לא הכירה את האבא שלה, היא תפסה אותו כאבא. לא הכירה את הבן אדם. וזה איפשר לה להכיר אותו. פתאום נוצרו יחסים של שני בני אדם שאוהבים.

    אורן:      מדהים.

    שוש:       נפלא פשוט.

    אורן:      אז תודה. שבוע הבא, או יותר נכון פעם הבאה, לא בטוח שזה יהיה עוד שבוע, על מה אנחנו הולכים לדבר?

    שוש:       חשבתי אולי למקד שיחה אחת על גיל ההתגברות.

    אורן:      וואו. אוקיי.

    שוש:       שזהו גיל שלי זכור עם הילדים שלי, לפחות עם חלק מהם, כגיל עם קושי מאוד גדול בכל המדדים. 

    אורן:      אז אני מרשה לך לספר כל מה שקרה, חוץ מהדברים שאני לא מרשה לך. אז אוקיי, אז פעם הבאה אנחנו הולכים לדבר על איך מתמודדים עם גיל ההתבגרות. אז מה שאני רוצה לבקש ממי שמקשיב לנו, זה שבתחתית הדף הזה יש כפתור שבאמצעותו אתם יכולים לשתף עוד אנשים שיכולים ליהנות מזה. אז גם מה שאני מבקש זה שתעשו לייק בבקשה, וגם תשתפו. השיחות האלה נועדו כדי להגיע לכמה שיותר אנשים כדי לעזור לכמה שיותר אנשים. אז מה שאני מבקש שפשוט תשתפו את השיחה הזאת ותאפשרו גם לחברים שלכם ליהנות ממנה, אם אתם נהניתם ממנה. אני מקווה שכן. אז נתראה בפעם הבאה עם נושא של גיל ההתבגרות ואיך מתמודדים איתו. 

    שוש:       אז תודה על ההקשבה, היה לי ממש כיף ולהתראות, להשתמע במפגש הבא.

    אורן:      ביי.

    שוש:       ביי.

     

    הסוד הבדוק להתמודדות עם ילדים בגיל ההתבגרות

     

    אם אהבת, אנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:

    כן! אני רוצה לשתף את החברים

     

    אנחנו רוצים להזמין אתכם להיות חברים שלנו גם בפרופילים האישיים שלנו בפייסבוק.

    או במילים אחרות, אפשר להציע לכם חברות?

    שוש מניקס– https://www.facebook.com/shosh.menix 

    ארז מניקס– https://www.facebook.com/erezmenix  

     

     

    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט כתוב:

    אורן:      הי אמא.

    שוש:       הי אורן.

    אורן:      היום אנחנו הולכים לדבר על גיל ההתבגרות.

    שוש:       איך לעבור אותו בשלום ולהישאר בחיים.

    אורן:      שזה משהו מאוד נדיר ומאוד קשה. נשארים בחיים אבל לא עוברים אותם בשלום בדרך כלל. בטח לא ההורים.

    שוש:       נכון. החשש הכי גדול בגיל ההתבגרות הוא מזה שזה משאיר (אם לא עוברים אותו נכון) – צלקות מאוד גדולות גם אצל ההורה וגם אצל הילד. והרבה פעמים מאוד קשה אחר כך לחזור ליחסים של אהבה, אמון והרמוניה. מאוד חשוב בעיניי לצלוח את הגיל הזה בהבנה למה קורה מה שקורה. יש לנו ביטוי מאוד פופולארי אצלנו בקוד התדר האנושי, “הבנה זו חמלה”. שזה מן סמן ימני כזה שתמיד אני מזכירה לעצמי להעלות אותו. שהבנה זה חמלה וחמלה זו הבנה. 

    אורן:      אוקיי, אז מה בעצם, מה זה הדבר הזה גיל ההתבגרות? יש ילד שלכאורה היה נורא נחמד, נורא טוב, ופתאום מגיע איזה גיל, שבו איזה בורג מתרופף והוא מתחיל לחטוף את הג’ננה.

    שוש:       נכון, זה באמת ככה נראה. אבל אם נסתכל על ההתפתחות של הילד, אז עד גיל ההתבגרות הילד הוא סוג של המשך של ההורים. הוא תופס את עצמו ומעריך את עצמו, ובעצם חי דרך איך שההורים תופסים אותו. וגיל ההתבגרות זה הגיל שבו הוא מתחיל לעצב את הנפרדות שלו. את העמידה שלו בזכות עצמו. עכשיו, צריך להבין שהורה בשביל ילד זה דבר מאוד מאוד דומיננטי, שלא מאפשר לו לפתח את האישיות שלו השונה מהאישיות של ההורים. וזה שלב הכרחי, כי אנחנו לא רוצים שהילדים יהיו העתקים שלנו, אנחנו רוצים שהילדים יהיו הכי מי שהם יכולים להיות. לא המשך שלנו. וזה הגיל שברמה הביולוגית הילד, האישיות שלו מתחילה להתעצב בפני עצמה, בלי תלות בהורים. עכשיו, כדי שזה יקרה, הם צריכים, כדי שהם יצליחו לפתח את עצמם ובכלל לבדוק מי הם, הם צריכים להוריד את השפעת ההורים עליהם. הם צריכים להוריד את הכוח של ההורים עליהם. את העוצמה של איך שההורים. (זה הכי טוב וזה הכי נכון). אז איך הם עושים את זה? פרקטית הדרך שהם עושים את זה (ואפילו הילדים לא מבינים את זה, אני פשוט מסבירה את זה מהתבוננות מלמעלה), זה דרך זה שעושים את ההורים לא בסדר. אם ההורים לא בסדר אז אני יכול להיות אחרת מהם! אז אנחנו עושים את ההורים לא בסדר ואנחנו עושים את ההורים לא שווים בגיל הזה, אנחנו מתרחקים מהם, אנחנו מזלזלים בכל דבר שהם אומרים ודרך ההתנהלות הזו אנחנו מתחילים לעצב, לגבש, בגיל ההתבגרות הילד מתחיל לעצב ולגבש את הדעות שלו, שהם לא המשך של הדעות של ההורים, את הראיית עולם שלו שהיא לא המשך של הראיית עולם של ההורה, ופרקטית זה לא נראה הכי יפה בעולם כי ההורה, עד עכשיו היה לו ילד, הרבה פעמים ילד טוב, ילד מקשיב, ילד ממושמע. ופתאום, “בועטים” בהורה. ההורה לא מבין. הרי ההורה בסך הכל, בתוכו הוא גם קצת ילד והוא רוצה שהילד יאהב אותו. אז פתאום זה נראה כאילו הילד מפסיק לאהוב אותו. הוא בועט בו, הוא על כל דבר קוטל אותו, הוא מרחיק אותו, הוא הופך כל דבר שההורה אומר או חושב – ללא בסדר. הוא מורד.

    אורן:      הוא עושה לו בושות.

    שוש:       הוא עושה לו בושות. ברור. אז זה לא נראה טוב וזה נחווה להרבה הורים כפגיעה, לכן אם ניקח את זה באופן אישי ולא נבין את התפקיד של הגיל הזה, ואת התפקיד של ההתנהלות הזו, אז אנחנו ממש כהורים נחווה טראומה. וגם הילד יחווה טראומה. כי מה עושה הורה שחווה טראומה? הוא מפעיל את כל הכוחות לדכא את הצורך הזה של הילד. לדכא את המרד. להחזיר אותו להיות ילד טוב שהוא היה. אבל כל הורה שרוצה שהילד שלו יתפתח נכון ויעצב את האישיות שלו – צריך לתת לתהליך הזה לעבור במינימום נזקים. זאת אומרת, הוא צריך להבין, זה לא אומר שנאפשר כאוס. זה אומר שנצטרך להקפיד מאוד מאוד על מה אנחנו מתעקשים.  לא להתעקש על כל דבר, לא לעשות שריר על כל דבר, רק על הדברים החשובים באמת. ועל כל שאר הדברים לנסות להבין את הילד, זו הדרך היחידה שהילד יודע להתרחק, לכווץ את ההורה כדי שהוא יוכל להגדיל את עצמו. וזה נשמע פרדוקסי, מי רוצה שיכווצו אותו? איזה הורה רוצה שיקטינו אותו? אבל אני תמיד אומרת-אם אנחנו לא יכולים לנצח אז אנחנו צריכים להצטרף. ואת גיל ההתבגרות אנחנו לא יכולים לנצח.

    אורן:      אסור לנו לנצח.

    שוש:       גם אם נרצה לא נוכל, וזה גם לא יהיה נכון. כי אם נצליח לדכא את הילד יגדל לנו ילד מדוכא, ילד מסורס וילד שלא פיתח את האישיות שלו ואת זה שהוא עומד בפני עצמו.

    אורן:      זה מאוד קשה לעשות את זה בתור הורים. כלומר, אנחנו עכשיו מדברים על זה, וזה נשמע מאוד קל. אבל כשזה קורה זה לא קל, אבל זה הכרחי. זה שלב הכרחי בהתפתחות של הילד ואם אנחנו נרצה לשלוט עליו בצורה שהיא כוחנית, הילד אחר כך ישלם על זה מחירים כל חייו והוא לעד יאשים את ההורה.

    שוש:       נכון.

    אורן:      ולכן הדרך שיש ממנה הכי הרבה רווחה היא לראות את התפקיד שיש לזה בהתפתחות של הילד כבן אדם עצמאי בעולם.

    שוש:       נכון.

    אורן:      ומה שאני ממליץ בנוסף זה גם לראות את זה כהזדמנות של ההורה לעבוד על הכפתורים שלו ולעבוד על ההתפתחות שלו בתוך השלב הזה. כי ברגע שהילד שלנו מתחיל את גיל ההתבגרות, מה שנקרא נלחצים לנו כל כפתורי ההפעלה הרגשיים, אנחנו מרגישים שלא אוהבים אותנו, אנחנו מרגישים שלא מעריכים אותנו, אנחנו מרגישים שלא מכבדים אותנו.

    שוש:       שהילדים כפויי טובה.

    אורן:      שהילדים כפויי טובה אחרי כל מה שעשינו להם. וזה בדיוק העבודה של ההורה שרוצה גם לצמוח בעצמו מהתקופה הזאת ולראות איפה, ואיזה כאב, המרד הזה מעלה בתוכו. איזה תחושה שקיימת בתוכו עולה וזו ההזדמנות להתמודד איתה. הדרך שבה אנחנו רגילים להתמודד איתה באוטומט ועל זה ידי זה שאנחנו מנסים לשנות את הילד. אנחנו מנסים כן להילחם בתופעה הזאת, למה? כי אנחנו בתוכנו לא אוהבים את אותם רגשות שעולים. הרגש המרכזי שעולה זה כאב ואכזבה.  

    שוש:       ודחייה. ההורה ממש מרגיש דחוי.

    אורן:      דחוי. אבל השורש של ההרגשה הזאת בתוך ההורה לא נעוץ בגיל ההתבגרות של הילד שלו. נעוץ בחוויות שהוא חווה הרבה לפני בעבר. עכשיו, החוויות האלו והכאב הרגשי שהצטבר שם היו סמויות מן העין שלו. אבל ברגע שהילד שלו חווה את גיל ההתבגרות, אותו כאב מהעבר כבר לא יכול להיות סמוי מן העין. למה? כי הוא עולה ומתפרץ בעוצמה. אותו כאב. ולכן זו גם ההזדמנות של ההורה לעשות עבודה עם עצמו. שוב, אני מזכיר – זה לא קל. אף פעם עבודה עם מה שאנחנו קוראים לו גוף הכאב היא לא קלה. למה היא לא קלה? כי היא כואבת. אבל זה הדבר שאנחנו הכי לא מתורגלים לעשות. ואז ברגע שאנחנו מבינים שזוהי טובתו העליונה של הילד שלנו, וטובתה העליונה של ההתפתחות שלנו, אנחנו יכולים להתחיל לעשות את הדבר הכי פשוט, להתמודד עם הכאב שלנו מבלי לנסות לשנות אותו מבחוץ.

    שוש:       נכון. אם אני יכולה לתת עצה להורים בגיל ההתבגרות, זה כל הזמן להזכיר לעצמם שהילד אוהב אותם ושהם אוהבים את הילד ומהמקום הזה לפעול. כל הזמן לזכור שגם בשיא המרד הילד אוהב אותם. הילד זקוק לכך שגם כשהוא מורד ההורה ימשיך לאהוב אותו. וההורה זקוק להרגשה הזו- שהילד בשיא המרד אוהב את ההורה שלו. 

    אורן:      נכון.

    שוש:       הוא פשוט זקוק לפתח את העצמיות שלו. לכן הוא עושה את זה. אבל כל הזמן להזכיר לעצמכם, להזכיר לילד שיש בינינו אהבה. יש אהבה. לא לשכוח. וכשאנחנו זוכרים את הדבר הזה, שמה שיש בינינו זה אהבה.

    אורן:      גם אם היא סמויה מן העין.

    שוש:       גם אם היא סמויה בשלב כזה או אחר, זה עושה את המעבר הזה ואת הצליחה של גיל ההתבגרות של הילדים ליותר קלה.

    אורן:      נכון. וגיל ההתבגרות אף פעם לא נראה יפה וטוב, כפי שאת חווית על בשרך.

    שוש:       כפי שכולנו חווינו על בשרנו, רק כי כשאנחנו הורים אנחנו ממש שוכחים את זה. ואפשר להבין גם את ההורה. זה מאוד קל לשכוח שגם אנחנו היינו במקום הזה, וזה מאוד קשה להיות בעמדה של ההורים בגיל הזה.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אני נזכרת שאתה היית בגיל ההתבגרות, שאצלך היתה, היה קצת בגיל יותר מאוחר, ואתה השתלכת בי חופשי. יש לי מזל שאתה הצעיר שבבנים שלי.

    אורן:      למה?

    שוש:       אני הייתי יותר בוגרת. בתוכי. צריך לזכור שהרבה פעמים ילדים בגיל ההתבגרות וההורים עצמם הם לא בוגרים. הם אולי יותר מבוגרים אבל הם לא בוגרים. בתוכם.

    אורן:      רגשית.

    שוש:       רגשית. לכן מאוד קשה להם לעמוד בזה. אבל אני למזלי ולשמחתי…

    אורן:      ולמזלי.

    שוש:       נכון, עשיתי את העבודה הזו ואז כשאתה הגעת לגיל ההתבגרות, אני יכולתי להכיל את זה. וכשהיית מטיח בי כל מיני דברים, אז אני הייתי אומרת- אני יכולה להבין את המקום שאתה נמצא בו ולא נלחמתי בזה. פשוט הקשבתי לך.

    אורן:      שזה שלעצמו הטריף אותי. (צוחקים…)

    שוש:       אני זוכרת שהגענו למקום שארז הבן היותר גדול שלי השתגע איך אני נותנת לך לדבר אלי בצורה כזו ולהשתלח ולהגיד לי כל מיני דברים. אבל אני הבנתי שזה שלב שצריכים לעבור אותו ושאם אני לא אהיה איתך בשלב הזה אחר כך יהיה יותר קשה להיות איתך.

    אורן:      נכון.

    שוש:       וידעתי שאחר כך החיבור שלנו יהיה ממקום הרבה יותר עוצמתי והרבה יותר נכון.

    אורן:      נכון.

    שוש:       מה שאכן קרה.

    אורן:      נכון. אני נזכר בתקופה הזאת בתור מישהו שעבר אותה, וזו הרגשה שכאילו, סליחה שאני אומר את זה, אבל שאני לא יכול לשאת את הנוכחות שלך. אני לא יכול לשאת את הדעות שלך. אני לא יכול לשאת שום דבר. ופתאום מלא דברים שקשורים לעבר, כעס על דברים שלכאורה, במרכאות, עשית לי, כי לא עשית לי כלום פשוט עשית את הכי טוב שאת יכולה, ומה לעשות את לא מושלמת, כמו אף אחד, גם אני לא אהיה מושלם כשאני אהיה הורה. כל הדברים צצו והיו נראים לי כדברים הכי נוראים בעולם שהורה יכול לעשות לילד שלהם. ותוך שנייה כל הדברים הטובים, כל האהבה, כל החמלה, כל ההכלה שהייתה בילדות שלי, ושהיא הייתה הרוב, נעלמו ולא יכולתי לראות אותם בכלל. ואני זוכר שתוך כדי שעברתי את זה, אני ידעתי בתוכי שאני חייב לעבור את זה, אין לי ברירה. אני לא אוהב שזה קורה, אבל אין לי פשוט ברירה, זה דברים שעולים בי ואני חייב להתמודד איתם. (צלצול של סלולרי). אמא, לסגור את הטלפון! J.  את רואה, דבר כזה למשל בגיל ההתבגרות היה מטריף אותי. אז כל הדברים, אני ראיתי את התהליך הזה קורה ולא יכולתי לעשות שום דבר. אני הבנתי שפשוט אין לי ברירה. אני חייב בתוכי לעשות את הניתוק הזה ממך ומאבא. אז זה קצת על גיל ההתבגרות.

    שוש:       כשאני נזכרת בגיל הזה, מה שעזר לי לעבור אותו זה שכל הזמן הזכרתי לעצמי בתקופות הקשות האלה שלא רצית להיות איתי ולא רצית לדבר איתי ולא רצית שאני אבוא לאירועים שלך, זה היה חוויה לא פשוטה, זה לנסות להרגיש ולהזדהות ולהיות אמפטית עם מה שאתה עובר. לראות שגם לך זה לא קל ולא פשוט, להזכיר לעצמי שאנחנו אוהבים אחד את השני.  כל הזמן להזכיר לי, זה לא היה פשוט לזכור את זה. כל הזמן להזכיר לעצמי שאתה אוהב אותי. שאני אוהבת אותך. 

    אורן:      נכון.

    שוש:       וזה משהו מאוד משמעותי כי אנחנו שוכחים את זה ונכנסים למאבק כוח.

    אורן:      נכון. עכשיו, חשוב לדעת שלכל אחד, אנחנו בקוד התדר האנושי בעצם, אנחנו מדברים על אחד עשרה מהויות פנימיות שקיימות באנושות. ואני אתן דוגמא לאיך זה בא לידי ביטוי בתדר שלי. (המהות הזאת נקראת תדר). אני תדר מספר שש שזה עוצמת הפנימיות, ואחד הדברים שקשורים לעוצמת הפנימיות, המהות שלהם זה עומק ופנימיות. ואחד הדברים שקורים להם זה שהם מאמצים את הפנימיות של הזולת. והרבה פעמים מתבלבלים, כשהם לא במיטבם, בין הפנימיות של עצמם לבין הפנימיות של הזולת. והם לא מודעים לזה. וכשהם מגלים את זה אז הם מה שנקרא…

    שוש:       בועטים.

    אורן:      בועטים. במי שהם אימצו את הפנימיות שלו. מה שקרה זה שבתור ילד שבעוצמת הפנימיות אני אימצתי את הפנימיות שלך וחלק מגיל ההתבגרות, הצורה שבה זה קרה זה אני בעצם האשמתי אותך בזה שניסית להשתלט עלי וניסית בעצם לכפות עלי דברים. אז לכל תדר ולכל מהות שאנחנו מזהים בתהליך של האימון יש צורה מסוימת שבה גיל ההתבגרות בה לביטוי. וזה מאוד חשוב להורה להבין את זה, כדי שהוא יוכל להבין את הילד שלו, שהוא יוכל להבין את התופעות שקורות ואיך מתמודדים איתם. אז רק כדי לאזן, עוצמת הפנימיות המהות שלהם זה עומק ופנימיות. אנשים שרואים את הדברים לעומק, שחווים את הדברים לעומק והם תמיד יחפשו את העומק בכל דבר אפילו אם זה דבר פשוט. ויש כל מיני תופעות ואלו התופעות שהופיעו אצלי בגיל ההתבגרות וזה גם אחד הדברים שחשובים. אז… על מה אנחנו הולכים לדבר עליו בפעם הבאה? בשיחה הבאה שלנו?  

    שוש:       תן לי רק לסיים את זה, שאני מנהיגות חדשה שזה אומר שאני תמיד אוהבת לעזור לאנשים להתפתח.

    אורן:      מנהיגות חדשה זה שם של תדר.

    שוש:       שם של תדר.

    אורן:      המהות שלך. בעצם אובחנת כמנהיגות חדשה.

    שוש:       בדיוק. ותארו לעצמכם עוצמת הפנימיות שרק רוצה שיעזבו אותו ואני בתור אמא כל הזמן דווקא רוצה לעזור לו, דבר שבגיל ההתבגרות הכי עצבן אותו.

    אורן:      נכון.

    שוש:       וזה יצר קונפליקט מאוד רציני.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אז ההבנות האלה יכולות לרכך את הקושי הזה.

    אורן:      נכון מאוד. אז שבוע הבא, לא יודע אם זה יהיה שבוע הבא, אבל בשיחה הבאה אנחנו נדבר על זוגיות. ואיך בונים זוגיות טובה. אז נשמח שתהיו איתנו גם בפעם הבאה. אני רוצה לבקש מכם בקשה אישית. בסוף הדף יש כפתור לייק – כפתור אהבתי, שאני מבקש שתלחצו עליו ולידו יש כפתור שבאמצעותו אתם יכולים לשתף את השיחה הזאת שעוד אנשים שאתם אוהבים יוכלו גם להנות ממנה. והגיבו, אמרו לנו מה אתם חושבים על השיחות האלה, מה עוד הייתם רוצים לשמוע, מה עשה לכם טוב ומה אתם לקחתם מהשיחה הזאת. אז אנחנו נקרא את התגובות שלכם ואנחנו נגיב עליהם ונתראה בשיחה הבאה. אז ביי אמא.

    שוש:       ביי. 

    התוכן מעניין אותך ?הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך. למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.
    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

    המפתח להרגשת אהבה בחייך

      

    אם אהבת, אנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:

    כן! אני רוצה לשתף את החברים

     

    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט כתוב:

     

     

    אורן:      שלום אמא שוש.

    שוש:       שלום בני אורן.

    אורן:      שלום לכם המאזינים והמנויים של המניקסים. ושלום לכל קהילת “קוד התדר האנושי”. אז היום אנחנו הולכים לדבר על משהו זניח ושולי שלא מדברים עליו כמעט ולא כותבים עליו כמעט ולא שרים עליו כמעט, דבר שולי שנקרא “אהבה”. 

    שוש:       אה… אהבה. וואו.

    אורן:      נכון. אז מה זאת אהבה?

    שוש:       מה זאת אהבה? באמת שאלה גדולה. אני יכולה להגיד רק מה זאת אהבה בשבילי. אהבה בשבילי זה שהלב שלי פתוח, שיש לי חמלה, שזו אומר חוסר שיפוט וקבלת הבן אדם מעבר למעשים שלו ולדעות שלו והיכולת להיות בחוויית האהבה בלי שאני תלויה בגורמי חוץ שאוהבים אותי או לא אוהבים אותי. זה היום בשבילי אהבה. ואני קוראת לזה הוויית האהבה. ואני חייבת לציין שזה לא תמיד היה ככה.

    אורן:      באמת? איך זה היה?

    שוש:       שנים רבות, אני הייתי כעלה נידף. אם לא הייתי חווה מסביבי אהבה, זאת אומרת, אם לא היו אוהבים אותי, רוחי היתה נופלת ברמות שאי אפשר בכלל לתאר. אני פשוט לא הייתי מסוגלת לתפקד. פשוט הייתי תלויה לגמרי בערוץ הזה שנקרא “שיאהבו אותי”. והייתי מוכנה לעשות כל דבר כדי שיאהבו אותי. כמעט כל דבר. כמעט, לא היה הרבה דברים, רק דברים שהם לא מוסריים היו עוצרים בעדי. מעבר לזה, הייתי מוכנה לעשות כמעט כל דבר. העיקר שיאהבו אותי. כי הצורך הזה להרגיש נאהבת ולהרגיש את האהבה בליבי היה כל כך חזק, כל כך עז וכל כל מעפיל על כל דבר, שהייתי מוכנה לעשות כל דבר בשביל זה. ואני רוצה לקשור את זה, אני רוצה לקשור את זה, ב”קוד התדר האנושי” לכל אדם יש מהות פנימית שאנחנו קוראים לה “תדר”, ולכל תדר יש קוד רגשי. והקוד הרגשי שלי הוא אהבה. כך שאני בדיעבד בשלבים יותר מאוחרים הבנתי למה כל כך היה חשוב לי כל הזמן לייצר מסביבי סביבה של אנשים שאוהבים אותי.   

    אורן:      אז מה זה קוד רגשי?

    שוש:       אז מה זה קוד רגשי? אורן?

    אורן:      קוד רגשי, אמא, זה בעצם הרגש הבסיסי שמופיע אצלנו כשאנחנו במיטבנו וזה הרגש הבסיסי שאנחנו צריכים להרגיש על מנת להיות במיטבנו. זאת אומרת שלכל אחד יש איזשהו רגש אישי, אצל כל אחד זה משתנה, שכשהוא מרגיש את הרגש הזה רמת התדר שלו עולה, רמת האנרגיה שלו עולה ובעצם הוא יכול לתפקד במלואו, גם פנימית וגם חיצונית. יש שלושה קודים רגשיים בשיטת קוד התדר האנושי: שמחה אהבה ושלווה. זה בעצם אחד הדברים שאנחנו מאבחנים באבחון “קוד התדר האנושי”. מה זה אבחון “קוד התדר האנושי”? זה האבחון שפותח את תהליך האימון בשיטת “קוד התדר האנושי”. זה בעצם אבחון שמאפשר לנו לקבל מפה של הפנימיות של הבן אדם, ואחרי שיש לנו את המפה אנחנו יכולים להתאים את הכלים של האימון למהות הפנימית של המתאמן ולא רק איך להתאים את המתאמן לכלים של האימון. אז אם אני אחזור טיפה לאהבה, בעצם מה שאת אומרת…

    שוש:       אני רוצה רגע להרחיב את הנושא של הקודים הרגשיים, כי הקוד הרגשי הוא בעצם הרגש שכשהנשמה שוהה בו היא מרגישה הכי טוב. ואז כל התפקודים שלה עולים. לא רק זה, הקוד הרגשי הוא שער לשאר הרגשות. כי הרבה אומרים טוב, תשמעי, כולם צריכים אהבה. אז כן, כולם צריכים אהבה, אבל מי שהקוד הרגשי שלו זה אהבה, אם לא יהיה לו אהבה הוא לא יוכל להרגיש לא שמחה ולא שלווה, אלה הקודים הרגשיים, אהבה שמחה ושלווה. מי שהקוד הרגשי שלו שלווה למשל, זה  אורן, לאורן יש קוד רגשי שלווה, הוא לא יוכל להרגיש לא שמחה ולא אהבה אם לא תהיה לו קודם כל שלווה. זאת אומרת, הקוד הרגשי הוא שער לשאר הרגשות.

    אורן:      זאת אומרת שאחד המפתחות להרגשת אהבה בחיינו זה ידיעת הקוד הרגשי שלי. כי אם אני אחפש להרגיש אהבה בחיי אבל אני לא ארגיש שהקוד הרגשי שלי הוא שלווה ואדע ליצור גם בפנים וגם בחוץ את התנאים המתאימים, אני יהיה לי קשה מאוד להרגיש אהבה.

    שוש:       נכון, והרבה פעמים זה יופיע כשאוהבים אותך, אז למה אתה לא מרגיש אהבה? כי התנאי ההכרחי זה שהוא ירגיש שלווה. אז זה מאוד חשוב, ההבנה הזאת היא מאוד חשובה ליכולת שלנו להיות במקום טוב רגשית.

    אורן:      בנוסף לזה, הרבה אנשים חושבים שהם חווים אהבה, אבל בעצם מה שהם חווים זה שאוהבים ומעריכים אותם. רוב האנשים שמסוגלים להרגיש את חווית האהבה, כאשר הם מקבלים איזשהו שיקוף שאוהבים אותם, או שיקוף שהם שווים, או שיקוף שמעריכים אותם. וזה אהבה שמגיעה עם מה שאנחנו קוראים לו רמת קיום הישרדות. זה מה שרוב האנשים מכירים. כשאנחנו מדברים על אהבה אנחנו מדברים על חוויית האהבה שהיא לא קשורה לפידבקים שאנחנו מקבלים מבחוץ. את רוצה אולי להרחיב על זה?

    שוש:       כן. אני, כאילו אז אני שואלת, אני שואלת את עצמי אז מה רע באהבה הזו? שהיא תלויה שיאהבו אותנו מבחוץ, אז אין בזה שום דבר רע. דבר נפלא. אבל יש לזה קצת עקב אכילס קטן. שאנחנו הופכים להיות תלויים בדבר, אנחנו הופכים להיות תלויים במה שמרגישים אלינו או לא מרגישים אלינו. וזה דבר שאני לא יודעת אם אתם רוצים, אבל אני תמיד שאפתי להרגיש את זה באופן קבוע, גם בנוסף הקוד הרגשי שלי הוא אהבה ובכלל, אני אוהבת להרגיש אהבה בתוכי, אהבה זה התדר הכי גבוה שיש ביקום, וכשמרגישים אהבה בתוכנו אז כל התפקודים שלנו באופן אוטומטי עולים. אז אני מדבר על אהבה שנקראת “הוויית האהבה”.

                  “הוויית אהבה” זו אהבה שהמקור שלה הוא פנימי, לא חיצוני. אני יכולה להיות בסביבה שלא בדיוק יאהבו אותי, אבל הוויית האהבה שלי תהיה גבוהה. אני ארגיש אהובה. זה לא תלוי באף אחד, זה תלוי רק בחוויה שיש בתוכי. אז אני יודעת שלפני שיצרתי את זה בתוכי זה היה נשמע לי תיאוריה מאוד יפה, קלישאה עוד יותר יפה, אבל אתם יודעים שקלישאה זה כל דבר שאנחנו לא מצליחים להיות בו. כשהתחלתי לעבוד על זה והתחלתי להרגיש את זה, פשוט היה לי קשה לתאר את זה לאנשים. זה חווה לי כקסם. כאילו, איך זה להרגיש כל הזמן אהבה בלי קשר לסביבה שלי. עכשיו, הקסם הוא שברגע שאני נמצא בחוויית האהבה, אתם יודעים מה אני הופכת להיות? מגנט, פשוט מגנט לאהבה. אנשים פשוט בכל מקום כל הזמן נותנים לי אהבה והם לא יודעים למה. אז אורן, איך יוצרים את זה? אני יצרתי את זה בתוך עצמי ולימדתי אותך את התורה. אז עכשיו תספר כי אתה יצרת את זה יותר סמוך לעכשיו. אתה זוכר את התהליכים.  

    אורן:      וואו, זה ממש בוחן פתע. לפני שאני אגיד איך יוצרים את זה, אני יעשה סיכום של מה שאמרנו עד עכשיו. יש בעצם שני סוגים של חווית האהבה. הסוג הראשון הוא חויית האהבה שקשורה לשיקוף חיצוני לזה שאוהבים אותנו. ואז אנחנו מרגישים מלאים ואנחנו יכולים להקרין אהבה בחזרה. הבעייתיות של הסוג הזה של אהבה זה שהיא תלוי בדברים חיצוניים, זאת אומרת שהוא לא בשליטתנו, והוא בעצם הופך אותנו לסוג של Junkies סוג של מכורים לאישורים חיצוניים ולפידבק חיצוני שאוהבים אותנו. אנחנו הופכים להיות תלויים, הופכים להיות סוג של נרקומנים של אהבה חיצונית וזה אף פעם לא ממלא אותנו. הסוג השני של אהבה הוא אהבה – הוויית האהבה. היא אהבה שלא קשורה באישורים חיצוניים שאנחנו מקבלים, אלא מה שמצית אותה זו בחירה להיות באהבה. ולכן אנחנו בוחרים להיות באהבה בלי קשר למה אנחנו נקבל בחזרה. שזה נקרא הוויה של אהבה. אני משווה את זה לשמש. האם כשהשמש זורחת היא אומרת, היא שואלת מי אוהב אותי ואז אליו היא מקרינה את האור שלה? לא. היא קמה בבוקר והיא מתחילה לזרוח והיא מתחילה לשדר אהבה ולשדר אור לכל הקיום ולכל מה שנמצא בסביבה. וזה בדיוק מקור אהבה פנימי, יש מושג בקוד התדר שאנחנו קוראים לו “גוף האהבה” ובאמצעים מסויימים אנחנו לומדים איך להגדיל את גוף האהבה. אז בואו נראה איך אנחנו יכולים בעצם להתחבר להוויה של אהבה. אז דבר ראשון הוא למלא את הבורות הפנימיים של חוסר האהבה שאנחנו מרגישים בתוכנו. לכל אחד מאיתנו יש שלושה כפתורי הפעלה רגשיים של הלא אהוב, לא שווה, לא מוערך וברגע שאנחנו לומדים לאהוב את עצמנו אז אנחנו מפסיקים בעצם להיות מכורים לאישורים של אהבה מבחוץ. ואיך אנחנו עושים את זה? לכל אחד מאיתנו יש איזשהו משפט פנימי שאומר כשאני אהיה א’ ב’ ג’ איקס, אז אני אוכל לאהוב את עצמי.

    שוש:       אז אני אהיה ראוי לאהבה.

    אורן:      אז אני אהיה ראוי לאהבה ואז אני אפתח את השערים של האהבה לעצמי, אז אני אוכל להיות במנוחה שלמה ולאהוב את עצמי. כשאני אהיה יותר רזה אז אני אוהב את עצמי. כשאני אסיים את התואר ותהיה לי הכנסה יציבה אז אני אוכל להעריך ולאהוב את עצמי. כשיהיו לי הרבה מתאמנים אז אני אוכל לאהוב ולהעריך את עצמי כמו שאני. כל אחד, וזה בעצם אחד הדברים שאנחנו עושים בתהליך האימון, אנחנו מנפים את האיקס הזה, את ה- כשאני אהיה איקס, אני אוכל לאהוב את עצמי. אז כל אחד…

    שוש:       רשימת התנאים.

    אורן:      רשימת התנאים, העבודה היא: כל אחד צריך לשאול את עצמו- מה אני מרגיש שאם יהיה לי אני אוכל לאהוב את עצמי. לזהות את הדבר הזה ולא להאמין לזה. זאת אומרת לא לראות את זה באמת כתנאי לאהבה עצמית שלנו. להתחיל לאהוב את עצמנו בדיוק באותו מקום. השלב הבא היא לתרגל בחירה באהבה. זאת אומרת, יש מישהו שמרגיז אותי, האם אני שומר לו טינה או האם אני בוחר לתרגל הוויה של אהבה. כשאנחנו מתרגלים הוויה של אהבה האנשים הראשונים שזוכים מזה זה לא הסובבים אותנו, זה אנחנו. כי אנחנו הגדלנו את גוף האהבה שלנו. זאת אומרת לבחור להיות באהבה. למשל אני מגיע למקום שאני לא מכיר בו אף אחד, דבר ראשון שרובנו עושים זה קופאים במקום. למה? מחכים לראות אם יקבלו אותנו או יאהבו אותנו. זה בדיוק המקום שבו יש לנו הזדמנות לתרגל הוויה של אהבה. במקום להיות בסימן שאלה של מי מעריך אותי, מי אוהב אותי ומי חושב שאני שווה, ואז גם לנסות להוכיח את זה, אני עסוק בדבר אחד, איך אני יכול לשדר אהבה לסובבים אותי. וזה ככה שני כלים ראשוניים ומאוד בסיסיים של איך אנחנו מגדילים את גוף האהבה ואיך אנחנו מתחברים להוויה של אהבה. אז לסיכום אני מאחל לכולנו…  

    שוש:       אני רוצה רק לשתף אתכם ומתפאורה שתמיד היתה רצה לי בראש. כל העולם עומד על הגדר ומחכה שמישהו יקפוץ למגרש ויזמין אותם ויגיד להם שהוא אוהב אותם כדי שהם יוכלו לקפוץ למגרש. תארו לעצמכם, אז מי לוקח את כל הקופה? זה שמחכה, עומד על הגדר ומחכה שיזמינו אותו למגרש, או זה שהוא קופץ ראשון למגרש ומתחיל לתת אהבה לכולם וכולם מתחילים לקפוץ לתוך המגרש ולתת לו בחזרה אהבה? אז הוויה של אהבה זה אלה שבכל מקום שהם נמצאים הם קופצים ראשונים למגרש, מתחילים לתת אהבה, להזמין אנשים לרקוד איתם. אז תודה רבה. 

    אורן:      משהו נוסף שאני רוצה להוסיף- היום הרבה אנשים התחילו לדבר על אחדות. וזה טוב מאוד שזה ככה. וחשוב להבין שאהבה זה ההיבט הרגשי של אחדות. לא יכולה להיות אחדות אם אין מסה של אנשים שמתרגלים הוויה של אהבה. לכל דבר בעולם יש היבט חיצוני והיבט פנימי והיבט רגשי. ההיבט הרגשי של תודעה של אחדות זה הוויה של אהבה. זה משהו רגשי שעלינו לתרגל. אז אני מאחל לכולנו שאנחנו נחווה אהבה שתיצור אחדות בעם שלנו ובעולם בכלל. ותודה שהקשבתם לנו ותודה לך אמא.

    שוש:       יש אהבה. ביי חבר’ה. אוהבת אתכם.

    אורן:      שיהיה כל טוב ונתראה בשיחה הבאה עם המניקסים. ועוד דבר חשוב, אני רוצה לבקש מכם להגיב. מה אתם חושבים על אהבה? מה אתם חושבים על אחדות? ומה השיחה הזאת עשתה לכם?

    שוש:       איך אתם  מתרגלים את זה ומה קורה לכם בעקבות זה.

    אורן:      בתחתית הדף הזה יש מקום להגיב ונשמח מאוד אם תשתפו את השיחה הזאת על מנת להפיץ אהבה ואחדות בעולם, ותגיבו כדי שנדע ונחווה גם את האהבה שלכם בחזרה. אז להתראות.

    שוש:       ביי.

    אורן:      שבוע הבא אנחנו הולכים לדבר על כסף. מה זה כסף, איך משיגים אותו, מהי הכוונה הפנימית שקשורה לכסף ולמה הנושא הזה כל כך טעון.
    אז נתראה שבוע הבא, או בפעם הבאה. להתראות!

     

     

     

    התוכן מעניין אותך ?הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך. למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.
    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

    אוף! למה קשה לי לבקש כסף???



    אם אהבת, אנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:

    כן! אני רוצה לשתף את החברים

     

    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט כתוב:

    אורן:      שלום אמא שוש.

    שוש:       שלום בני אורן.

    אורן:      היום אנחנו, שלום לכם המאזינים וחברי קהילת “קוד התדר האנושי”. היום אנחנו הולכים לדבר…

    שוש:       הי חברה.

    אורן:      היום אנחנו הולכים לדבר על כסף.

    שוש:       וואו…. כסף. איזה דבר רציני זה כסף.

    אורן:      דבר רציני ומאוד מאוד טעון.

    שוש:       חבל על הזמן, טעון עד כדי כובד, כובד אימים.

    אורן:      אגב, את זוכרת שנתתי לך את המאתיים שקלים, אז את לא החזרת לי.

    שוש:       לא נורא.

    אורן:      טוב, אני סולח לך, בגלל שזה נושא טעון- אז צריך להיזהר…

    שוש:       אז זהו, שבשבילי הוא לא טעון.

    אורן:      באמת?

    שוש:       אז אין לי שום בעיה איתו, לא איתו ולא איתך.

    אורן:      ומה זה כסף בשבילך?

    שוש:       כסף בשבילי זה משהו שמשרת אותי. שאני יכולה ליצור בעזרתו, לרכוש בעזרתו דברים שיש לי צורך, והוא אפילו קצת מובן מאליו. זה נשמע מוזר, אבל יש לי חוויה שזה טבעי שיש לי כסף וזה טבעי שיהיה לי כסף, וזה טבעי שכל מה שאני צריכה תמיד יהיה לי. זה החוויה שלי. אני יודעת שזה נשמע דמיוני להרבה אנשים.

    אורן:      חשוב לי לציין שזה לא שאת באה ממשפחה עשירה.

    שוש:       לא, וגם לא תמיד היה, גם את זה אני חייבת לציין. שנים רבות חייתי בחוויה שאילו רק היה לי כסף בכמות בלתי מוגבלת, שזו בעצם הבעיה העיקרית של החיים שלי. שאין לי מספיק כסף. אבל אני חייבת לציין גם שזה לא היה לאורך זמן.

    אורן:      אוקיי. אז אחת הסיבות שכסף הוא נושא כל כך טעון, הוא כי יש מספר נושאים ותחומים בחיים שלנו שבאופן מיידי הם בעצם קשורים להישרדות שלנו. כל נושא שהוא קשור באופן הכרחי להישרדות שלנו הוא נושא טעון. וכסף הוא אחד הדברים האלה. יש עוד כמה תחומים. למשל טריטוריה. זה דבר שהוא יוצר, שהוא קשור להישרדות שלנו. ולא סתם אנחנו רואים כל כך הרבה מריבות בין שכנים והדבר הזה של שכנות הוא כל כך טעון. נושא נוסף שקשור להישרדות שלנו זה המשפחה. לא סתם הנושא של משפחה הוא נושא כל כך טעון. אנחנו רואים כל כך הרבה מריבות וכל כך הרבה, כל כך הרבה קרעים, ולא סתם הוא הנושא הכי טעון. למה? כי כל נושא בעולם שהוא קשור בקשר ישיר להישרדות של האדם הוא יוצר בלבול מאוד גדול והוא יוצר מטען מאוד גדול שמתלווה לנושא הזה. ואז פתאום עולה לי הנושא של ירושות. למה הדבר הזה כל כך טעון? כי הוא גם קשור לכסף שזה נושא הישרדותי וזה גם קשור למשפחה שזה גם נושא שקשור להישרדות שלנו. אז שניהם ביחד בכלל, ירושות, זה הדבר אולי הכי טעון שיש בעולם.

    שוש:       אני רוצה רק להוסיף, כל דבר שקשור בקשר ישיר להישרדות או נתפס ככזה שקשור להישרדות. זאת אומרת, הרבה פעמים היות וחווית אהבה מאוד קשורה להישרדות, כל דבר שקשור לנאהבות יכול להיתפס כמשהו הישרדותי.

    אורן:      אוקיי. זאת אומרת שיש שני דרכים שבהן אפשר לתפוס כסף. הדרך הראשונה זה הדרך ההישרדותית. מה הכוונה? הדרך הכי בסיסית זה שכסף, אם לא יהיה לי כסף אני לא אחיה, שזה דבר שאפשר להבין, כי המטרה של כסף זה בעצם לאפשר לנו את הצרכים הבסיסיים שמאפשרים לנו קיום. זאת אומרת, אוכל, שתיה, מקום מגורים. אבל זה לא הרמה שרוב החברה המערבית נמצאת בה. רוב החברה המערבית נמצאת במצב שבו לצרכים הבסיסיים ביותר יש לנו את הכסף. אבל הנושא הזה עדיין טעון. למה? כי גם אם יש לנו מספיק כסף כדי לספק את הצרכים הבסיסיים שלנו, יש משמעות נוספת שאנחנו מייחסים לכסף וזה ערך. אנחנו מייחסים את הכסף שלנו לערך שלנו. אנחנו עושים השוואה בין הכסף שיש לנו לערך שיש לנו. ואז הנושא הזה הופך להיות עוד יותר טעון. זאת אומרת, שאם אני בן אדם שיודע לייצר כסף, מה זה אומר עלי? האם זה אומר עלי שאני שווה יותר? האם זה אומר עלי שאני ראוי ליותר אהבה? אצל רוב האנשים הדבר הזה נתפס בדיוק בצורה הזאת.

    שוש:       נכון. ואנשים, כדי להרגיש אהובים ושווים, הם מרגישים שהם צריכים הרבה כסף. הם מרגישים שאם הם לא מצליחים להשיג הרבה כסף, אז הם לא שווים והם לא ראויים. ולכן המרדף והמירוץ אחרי הכסף וכל מה שאנחנו שמים על הכסף זה בעצם הצורך שלנו והרצון שלנו להרגיש שווים, להרגיש שמעריכים אותנו ולהרגיש אהובים. אז פתאום לכסף יש משימה מאוד גדולה, לגרום לנו להרגיש שווים, בעלי ערך ואהובים. אז זה הופך להיות למשהו הישרדותי גם כשהוא לא הישרדותי. גם כשיש לי בית וגם כשיש לי מה לאכול וגם כשיש לי את כל הצרכים הפיזיים הבסיסיים, זה הופך להיות חלק מההישרדות שלי. כי להיות אהוב ולהיות בעל משמעות זה משהו הישרדותי לבני אדם.

    אורן:      ואני אתן דוגמא. אם פעם משפחה של חמש נפשות היתה יכולה להסתפק בבית עם שניים שלושה חדרים, אז היום זה כבר לא מספיק. למה? כי אם תהיה לי משפחה של חמש נפשות ואני אחיה בבית של שלושה חדרים והילדים שלי יצטרכו לחלוק חדר, מה אני ארגיש עם עצמי?

    שוש:       ביזיון רציני.

    אורן:      נכון. אני ארגיש, על אף שהצרכים הבסיסיים שלי ממומשים בעצם ומתקיימים, אני ארגיש שאני לא הצלחתי בחיים, אני ארגיש שאני מאמלל את הילדים שלי, התחילו להיות סטנדרטים שהם לא קשורים לצרכים שלנו, אלא הם קשורים לדברים שהם מעל לצרכים שלנו והם בעצם מגדירים את הערך שלנו. אז מה קורה כשאנחנו מצמידים את הערך שלנו לכסף? שני דברים קורים. הדבר הראשון שאנחנו הופכים להיות עבדים לכסף ואז כל הדברים נדחקים הצידה. המשפחה נדחקת הצידה, הזמן עם הילדים והאישה נדחקים הצידה.

    שוש:       הזמן עם עצמנו.

    אורן:      הזמן עם עצמנו.

    שוש:       עם התחביבים שלנו, עם הדברים שאנחנו אוהבים לעשות.

    אורן:      זה נדחק הצידה. אנחנו עצמנו נדחקים הצידה. ועבור אותם מותרות שאנחנו רוצים שיאשרו לנו להרגיש אהובים ושווים, אנחנו מוכנים לשים בצד את המהות שלנו ולעסוק בדברים שהם לגמרי מנוגדים למהות שלנו. זה התופעה הראשונה. אני קורא לזה…

    שוש:       אנחנו מוכנים לסבול בשביל לעשות כסף כדי להרגיש שווים ומוערכים. תחשבו על זה. זה פשוט, אין לי אפילו מילים להגדיר כמה שזה לא סביר ולא הגיוני ועד כמה כולנו חיים את זה כדבר הגיוני.

    אורן:      עכשיו, ברגע שאנחנו מאמינים בדבר הזה שהערך שלנו תלוי באמצעים החיצוניים שאנחנו משיגים, שהם תלויים בכסף, ככה אנחנו מתחילים לשפוט ולראות את העולם. מתחילים להסתכל על אנשים, להגיד זה יש לו, זה אין לו, זה יכול לעשות, זה לא יכול לעשות, זה יש לו תואר שני אז הוא יכול להשיג כזאת משרה, ההוא במשרה ניהולית וההוא לא, אנחנו מתחילים לראות ולשפוט את עצמנו ואת העולם דרך חור המנעול הזה. הדבר השני שקורה כשאנחנו מצמידים את הערך שלנו לכסף זה בדיוק ההפך. אם באפשרות הראשונה יש השתדלות יתר להשיג את הכסף ואנחנו שמים כל דבר בצד, באפשרות הזאת יש שיתוק. אנחנו הופכים להיות משותקים. ואנחנו מתחילים לא להיות מסוגלים לעשות דברים. למה? כי בעצם מה שעוד על הכף זה לא רק האם אני אצליח בסוף הפעולה הזאת להשיג את הכסף או לא, אלא האם אני אצליח להיות שווה או לא. ובעצם מה שקורה זה חרדה. איפה אנחנו רואים את זה ? למשל באנשים שרכשו איזשהו מקצוע, אבל הם לא מצליחים לעסוק בזה והם לא יודעים למה. יש להם איזושהי מניעה רגשית. הם צריכים לשווק את עצמם, הם צריכים לעשות משהו, הם צריכים להציע את השירותים שלהם לאנשים, אבל הם לא מצליחים לעשות את זה. למה? כי מה שעומד מאחוריהם זה הפחד שאם הם ישמעו לא או אם הם לא יצליחו או אם בסוף הם יפסידו את ההשקעה שהם השקיעו, הם לא יוכלו לחיות עם עצמם. למה? כי זה ייתפס על ידי עצמם לא רק כחוסר הצלחה של המעשה, אלא ככישלון שלהם כבן אדם. ואז אנחנו רואים אנשים שהם משותקים ולא מצליחים לעשות אפילו פעולה אחת. אבל כשאנחנו מתחילים לנתק את הקשר הזה בין כסף או הצלחה חומרית לבין ערך או לבין הכמה אנחנו אמורים להיות אהובים, מה שקורה זה שאנחנו מתחילים לפעול מתוך חופש, והחופש הזה מאפשר לנו לפעול, והוא מאפשר לנו לטעות, והוא מאפשר לנו להסתכל הצידה ולראות איזה עוד תחומים בחיים שלנו אנחנו מחריבים כדי להשיג את אותו הכסף. אז זה דבר ראשון. האפשרות הראשונה בעצם זה שאנחנו תופסים את הכסף כמשהו שיעניק לנו, שיוכיח את הערך שלנו. כן?

    שוש:       לא רק זה. כשאנחנו במקום הזה שהערך שלנו נתפס על פי כמות המוצרים, איכות המוצרים, שם המותגים, אנחנו בעמוק של רכישות בלתי מבוקרות ולא קשורות בכלל לצרכים שלנו הפיזיים. אנחנו רואים שאנשים נכנס להם איקס משכורת, יוצאת הרבה פעמים פי שתיים. אם אנחנו הולכים לבדוק על מה אנשים הוציאו את זה, אנחנו רואים שהם הוציאו את זה על דברים בלתי סבירים בעליל.

    אורן:      נכון. לחלוטין. עכשיו, אז זה האפשרות הראשונה, שיש הצמדה של הכסף והערך העצמי. האפשרות השנייה של התפיסה של הכסף היא כסף – המטרה שלו היא שני דברים. אחד, לאפשר לנו את הקיום. הדבר השני, זה כלי שרת לעשות טוב. ברגע שאנחנו עושים את החיבור החדש הזה, כסף זה כלי לאפשר לנו לחיות ולספק את הצרכים הבסיסיים שלנו, וכלי שרת לעשות טוב בעולם. אז מה קורה כשאנחנו עושים את החיבור הזה? בעצם מה שאנחנו עושים את החיבור הזה, אנחנו מנתקים את זה מהערך שלנו ואנחנו יכולים לפעול מתוך חופש. כי גם אם נצליח להשיג, גם אם לא נצליח להשיג, אנחנו נרגיש שווים באותה מידה. ואנחנו תמיד נלמד ממה שעשינו ונשתפר, אבל לא מתוך מקום של עכשיו אני חייב להוכיח את עצמי כדי להיות טוב. ואז מה שקורה זה, אנחנו מגייסים בעצם את כל היקום לעזור לנו במטרה הזאת. כי הכוונה שלנו משתנית. וכשהכוונה שלנו בתפיסה של הכסף הופכת להיות ממשהו שמוכיח את הערך שלי למשהו שאמור לספק את צרכיי הבסיסיים כדי שאני אוכל אחר כך להיות  כלי שרת לעשיית טוב בעולם, מה שקורה אני קורה לזה דרך הניסים. אנחנו נכנסים לדרך הניסים. ומה שקורה בדרך הניסים זה, מתחילים לקרות דברים מופלאים שאנחנו לא יכולים לצפות ובעצם כל היקום וכל כוחות הטבע מתחילים להתגייס על מנת לצלוח את הדרך שלנו.

    שוש:       אני רוצה לספר שכשהייתי קטנה היינו ארבעה נפשות, שתי אחיות וההורים שלי, וסך הכל חיינו בבית של שני חדרים. ולא נחשבנו עניים, דווקא אבא שלי היה אדם עצמאי, היתה לו מספרה גדולה ומאוד מצליח, לא הרגשנו עניים. ולא זכור לי שהרגשנו שחסר משהו בחיינו. אני מסכלת עכשיו על העולם, וזוג צעיר מוכן להכניס את עצמו למשכנתא שלא תאפשר לו לחיות כדי לקנות דירה של ארבעה וחמישה חדרים. כאילו, לא יעלה בדעתם לקנות דירה של שני חדרים במסגרת היכולות שלהם. עכשיו, למה זה? ברור לי שהם יסבירו לי באורים ותומים שאם כבר קונים אז שיקנו, כדי להבטיח את זה שיהיה להם עשרים ילדים. אבל אם נבדוק את המקור האמיתי לדבר הזה, זה שהנורמות השתנו בצורה כזו, שהיום הדירה היא חלק מהערך שלנו. היא לא משמשת רק למגורים ולחוויה של שייכות ולחוויה של מה שקורת גג אמורה לספק, אלא אם עכשיו יש לך פחות מספר חדרים אתה לא שווה, לא השגת את מה שכולם השיגו. זה גורם לנו חוסר יכולת לזהות את הצרכים האמיתיים שלנו מתוך חופש. אלא זה יוצר לנו צרכים שהם לא באמת אמיתיים אבל אשליה, אנחנו חווים אותם כצורך אמיתי, הישרדותי שבלעדיו אנחנו לא יכולים להתקיים. וזה באמת גורם לנו לחיות מהמקום של כל הזמן לשרוד את כל הדברים שאנחנו צריכים כדי להרגיש שווים. ברגע שאנחנו משתחררים מהמקום הזה של ההישרדות, אנחנו יכולים להתחיל להיות במקום של תודעה. מקום של תודעה זה מקום שאני יכול לבחון מה באמת אני צריך, בלי ש”הצריך” בא ממקום של שווה או לא שווה, אלא מה באמת. ואני יכולה להגיד לכם שהשפעת הכסף, האחיזה של הכסף בנו, קורה דבר שנראה לכאורה פרדוקס. כי מצד אחד יותר קל לנו לעשות כסף ולכן יש לנו יותר כסף, מצד שני אנחנו חיים יותר בצניעות ויותר בחוויה של…

    אורן:      מלאות?

    שוש:       מלאות. זה כאילו פרדוקס. אני כשהייתי צעירה והנורמה הזו מאוד ניהלה אותי, כל הזמן הייתי צריכה בגדים. כל הזמן הארונות שלי, הייתי צוחקת, הייתי אומרת אני צריכה דירה נוספת לבגדים שלי ולנעליים שלי. היום אני מסתכלת ושואלת את עצמי אם באמת אני צריכה. לא מה יחשבו ומה יגידו עלי, אלא אם באמת אני צריכה את זה. אז זה חוויה של חופש שאי אפשר בכלל לתאר, שאני מזמינה את כולנו לשאוף להגיע אליה.

    אורן:      אוקיי. אז אני מקווה שכולנו נתחבר למהות האמיתית של הכסף ונוכל על ידי זה גם לגייס את כל היקום לעזור לנו בדרכנו ובלבד שאנחנו מכוונים נכון את הכוונה שלנו ואת הקשר שאנחנו, ואת המשמעות שאנחנו נותנים לדבר הזה שנקרא כסף. אז אני רוצה לאחל לכם שיהיה לכם כל טוב, שיהיה לכם חיים של שפע, אהבה ומלאות. ואני מזמין אתכם להגיב ולהגיד לנו מה אתם חושבים על כסף ומה השיחה הזאת עשתה לכם. בנוסף אני רוצה לבקש מכם לשתף את השיחה הזאת עם החברים שלכם.

    שוש:       לשתף את כל העולם ואשתו.

    אורן:      וילדיו. אז שיהיה לך כל טוב ונתראה. ביי.

    שוש:       ביי.

     

    התוכן מעניין אותך ?הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך. למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.
    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

    מהו הסוג החדש של המוטיבציה?





    אם אהבת, אנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:

    כן! אני רוצה לשתף את החברים

     

    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט כתוב:

     

     

    אורן:      שלום אמא שוש.

    שוש:       שלום בני היקר אורן.  

    אורן:      אז הרבה זמן לא עשינו שיחות עם המניקסים, אני שמח לחזור למסורת שלנו, ושלום לכם קהל מנויי הרשימה של המניקסים.

    שוש:       שלום חברים שלי.

    אורן:      אז היום אנחנו הולכים לדבר על שני סוגים של מוטיבציה. ובעצם זה אולי אחד הדברים שהכי משפיעים על החיים של אנשים. כי היום אנחנו רואים תופעה שמתפשטת כמו בערה, של אנשים חסרי מוטיבציה. קמים בבוקר – ויש קושי לקום מהמיטה. יש קושי לעשות דברים. יש הרבה חלומות, אבל מעט מוטיבציה לקיים אותם.

    שוש:       אני חושבת שיש משני הסוגים. יש כאלה שיש להם מוטיבציה מטורפת והם רצים אחרי המטרות שלהם, אבל הם רצים אחרי המטרות כאילו קפאם השד. ואם הריצה הזו לא מצליחה אז הם ממש לא במצב טוב. ומצד שני באמת, יש הרבה מאוד אנשים וזה הולך ומתרחב המעגלים האלה, שאין להם מוטיבציה ויש להם הרבה מטרות ולא ברור להם למה אין את הדחף הזה שהריץ אותם קודם, והם פשוט לא בא להם יותר לרוץ. אז מה המקור של זה לפי דעתך?

    אורן:      אני חושב שאנחנו נמצאים היום באיזושהי תקופת מעבר ואנחנו הולכים לדבר על למה, למה יש את הנפילה הזאת של המוטיבציה, שבעצם מה שאנחנו אומרים שהנפילה הזאת של המוטיבציה היא גשר, גשר בין המצב הישן לבין מצב חדש, אבל אנשים עדיין לא יודעים מהו המצב החדש ועוד לא יודעים איך להגיע למצב החדש.

    שוש:       הם עוד לא יודעים לפעול מתוך המצב החדש. המוטיבציה הקודמת כבר לא מפעילה אותם והמוטיבציה החדשה היא עדיין לא ברורה מספיק, לא בהירה מספיק, ועדיין לא יוצרת, לא ברורה ברמה שהיא יכולה ליצור מוטיבציה.

    אורן:      אוקיי, אז בואי נתחיל בלדבר על המוטיבציה הרגילה, שאנחנו מכירים. אצל רוב האנשים מה לדעתך הדבר שמניע אותם לפעולה, מניע אותם לעשות, מניע אותם לכבוש, מניע אותם לעלות על הרים.

    שוש:       אז זהו, שהחלומות של רוב האנשים שיש להם מוטיבציה מאוד חזקה הם בעצם נובעים מהחסר, כל מה שחסר להם, זה מה שמניע אותם לפעולה. מתוך חוויה מאוד חזקה שהסביבה מאוד מעודדת את החוויה הזו, שכשהם ישיגו את החוסרים האלה, את הדברים שחסרים להם, אז הם יהיו שלמים. אז הם יהיו מאושרים. אז הם יחיו בחוויה שאליה הם שואפים והם יהיו מאושרים. והדרייב הזה, אנחנו קוראים לזה ב”קוד התדר האנושי”, רמת קיום הישרדות. 

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       בעצם הם חיים כל הזמן את מה שחסר להם, והחלומות שלהם מתמקדים במה שיש להכריז על היום חסר.

    אורן:      אז בואי ניקח דוגמא, למשל מישהי שהיא נניח מטפלת או מאמנת, והיא רוצה שיהיו לך מתאמנים. אז בואי נניח שיש לה את סוג המוטיבציה הזה. אז מה בעצם מתחולל בתוכה?

    שוש:       היא רואה מאמנים שיש להם כן מתאמנים, והיא רואה את עצמה כלא מסוגלת בגלל שהיא לא מסוגלת להשיג מתאמנים, היא רואה שמאמנים אחרים לוקחים כסף על האימונים שלהם, והם מרגישים שהם לא מצליחים לקחת כסף, והם מרגישים שהם לא מספיק, אותה מאמנת או מאמן מרגישים שהם לא מספיק, לא מספיק טובים, לא מספיק מסוגלים, לא מספיק מאמנים טובים. ומה שהם חולמים זה שיהיה להם את הדרייב להשיג את המתאמנים. אבל, מה שמריץ בדרך כלל את אלה שיש להם הרבה מתאמנים, זה כסף. וזה כל מיני מטרות חומריות שהם רוצים להשיג בעזרת הכסף וכשזה משמש דרייב מספיק אז זה יכול להניע אותם לפעולה ולהניע אותם להגיע לדברים שהם רוצים, לקהל מתאמנים גדול. עכשיו, אותם אלה שלא מצליחים להשיג מתאמנים, הדרייב הזה לא מספיק חזק בשבילהם. לא רק שהוא לא מספיק חזק ולהשיג הרבה כסף לא מדבר אליהם, אלא גם אם זה מדבר אליהם זה הרבה פעמים לא מתחבר אליהם למקצוע האימון או למקצוע הטיפול.

    אורן:      כן, אני חייב להגיד שלפעמים הדרייב זה כסף, לפעמים הדרייב הוא הערכה, לפעמים הדרייב הוא מעמד.

    שוש:       נכון.

    אורן:      לפעמים הדרייב הוא להרגיש חשוב, להרגיש מסוגל לחיות עם עצמי שאני מצליח.

    שוש:       נכון, משמעותי, להרגיש חשוב, להרגיש משמעותי. בעצם הדרייב הוא כל מה שהאימון של האחר יכול לתת לי.

    אורן:      זאת אומרת שהמוטיבציה מהסוג הראשון זה בעצם מילוי צרכים רגשיים של עצמנו, שמהם הצרכים הרגשיים?

    שוש:       הרגשיים או הכספיים.

    אורן:      נכון, אבל גם הכספיים בסופו של דבר נותן לי איזשהו מילוי רגשי.

    שוש:       נכון.

    אורן:      ומי שעוקב אחרינו, כבר מכיר את שלושת הכפתורים האלה, שלושת הצרכים שזה אהוב, שווה ומוערך. ובעצם המוטיבציה מהסוג הראשון היא זאת המאפשרת לנו שנעשה דברים ונביא את התוצאות, נרגיש עם עצמנו שאנחנו ראויים לאהבה, נרגיש עם עצמנו שאנחנו שווים בעולם הזה, נרגיש עם עצמנו שאנחנו ראויים להערכה. וזה סוג המוטיבציה הראשון. עכשיו, לא צריך לזלזל בסוג המוטיבציה הזה.  

    שוש:       בכלל לא.

    אורן:      כי כל העולם כיום סובב סביב המוטיבציה הזאת. כל הרצון של האנשים לכבוש, כל הרצון של האנשים להשיג, כל הרצון של האנשים להיות ענקיים ולהיות גדולים ושהשם שלהם יפואר, מגיע מהצורך הפנימי הזה. זאת אומרת שיש לו הרבה כח בעולם, אבל הכח הזה הוא כח צורני. מה הכוונה? יש לו יכולת לשנות את הצורה החיצונית של המציאות. אבל ברגע שאדם משיג את הדברים כשזה מקור המוטיבציה שלו…

    שוש:       זה לא ממלא אותו.

    אורן:      או שזה ממלא אותו, אבל לזמן קצר. ומה שהוא מרגיש אחר כך זה בעצם יותר ריק. אם הוא הרגיש שהוא שווה כי הוא הצליח להשיג מלא מתאמנים נניח או הצליח להשיג את המיליון הראשון שלו עד גיל שלושים, אז בעצם הוא מרגיש שווה לזמן מסוים. ואז אותו צורך רגשי חוזר עוד פעם. ואחרי המיליון הראשון הוא כבר לא מרגיש כל כך שווה, למה? כי הוא התרגל לזה. ועכשיו הוא מסתכל על מי? על אנשים שיותר עשירים ממנו. ואותו דבר אנשים נניח שיש להם הרבה מתאמנים. אז עכשיו יש להם הרבה מתאמנים וזה לא מספיק, למה? כי המאמן שהיה איתם בקורס גם יש לו הרבה מתאמנים וגם הוא הוציא ספר. 

    שוש:       נכון. וגם הוא לוקח על כל אימון המון כסף.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אז כל הזמן יש מן ריצה אחרי יותר. והמקור של זה, זה שבעצם שלושת הכפתורים שדיברנו עליהם – ראוי, שווה, אהוב, שווה ומוערך, בעצם תלוי בדברים חיצוניים. תלוי בזה שבחוץ יתמלאו תנאים מסוימים, ואז אנחנו מרגישים ראויים, שווים, מוערכים, אהובים. עכשיו, זה מחזיק לזמן מאוד קצר. למה? כי זה חיצוני. בעצם לא בנינו את הערך העצמי, את האהבה העצמית, את השווה בתוכנו. ולכן, המוטיבציה הזו כל הזמן הולכת וגוברת בהתאם לחלל הפנימי שהוא ממשיך להיות והוא אפילו גודל, כי כל פעם אנחנו צריכים להשיג יותר כדי להרגיש שווה. זה קצת כמו סמים. אם בהתחלה מספיק מנות קטנות של הצלחה, ואז אנחנו מרגישים וואו, אנחנו שווים, אנחנו מתרגלים. ואז המנות האלה כבר לא נחשבות בעינינו, ואז אנחנו צריכים יותר, משהו יותר ממה שעשינו עד עכשיו כדי להרגיש שווים. וכל הזמן ביחס שווה זה הולך וגודל. ככל שההצלחה שלנו גודלת, הצורך שלנו להצליח גם הוא גודל.

    אורן:      נכון.

    שוש:       והוא מפסיק לאט לאט לספק את החוויה הזו של “אני שווה”. כי בעצם העבודה נעשתה כלפי חוץ ולא כלפי פנים.

    אורן:      נכון. וזה אגב המקור של כל החולאים בחברה שלנו ובאנושות בכלל. הצורך, החור השחור הרגשי שקיים בבני אדם שגורם להם לצרוך יותר, שגורם להם לרצות להשתלט יותר וזה מה שאנחנו רואים. הפלנטה שלנו כבר לא יכולה להכיל את החור הרגשי שקיים במרבית האנושות.

    שוש:       נכון. אני רוצה רגע לציין משהו שמאוד מבלבל הרבה מאוד מטפלים והרבה מאוד מאמנים, ופעמים רבות זה מציב אותם בפני בעיה. כי אם בן אדם הולך לתחום העסקים והוא משיג דברים שהמטרה המפורשת שלהם זה כסף, אז אין בלבול, הם יודעים שהם רוצים להשיג כסף, וכסף בשבילהם שווה, שווה ערך ל”אני שווה”. והדברים ברורים. אז אין בעיה והדברים ברורים. אבל אצל מטפלים ואצל מאמנים השיח הפנימי זה אני רוצה לתת, אני רוצה לעשות טוב לשני. אני רוצה לעזור. ולא תמיד יש קישור שבעצם ה”רוצה לעזור” הזה, בצורה עקיפה, מתחבר לעצמנו. אם אני יעזור לו אז אני אהיה שווה. שזה לא שונה, אם זה בא מהמקום הזה, זה לא שונה מאשר אני, אם אני יעשה כסף אני אהיה שווה. זה בא מאותו מקור רק זה לובש תחפושת של “אני רוצה לעזור לו”. 

    אורן:      זאת אומרת שאם המטבע בעסקים זה כסף, המטבע שמאפשר להרגיש שווה עם עצמי, אז המטבע בתחום האימון והטיפול זה אם אני עוזר לאנשים אז אני שווה.

    שוש:       בדיוק.

    אורן:      עכשיו, צריך כנות מאוד גדולה כדי להודות בזה. אז זה הסוג הראשון של המוטיבציה. זה בעצם פעולות של מה שמניע אותם זה הרצון להרגיש אהובים, שווים ומוערכים, שזה מוטיבציה מאוד מאוד חזקה, היא מוטיבציה שאנחנו קוראים לה “מוטיבציה מרמת קיום הישרדות” ואנחנו יודעים שהישרדות זה אחד הדברים, אולי הדבר הכי חזק בעולם שלנו.   

    שוש:       נכון. הישרדות תמיד מנצחת, כי המקור של הישרדות זה לשרוד. ומה שחשוב בעולם שלנו זה קודם כל לשרוד, לכן הישרדות היא לא בחירה. היא ברירת מחדל, שכל הרמות היותר גבוהות לא נמצאות בקיום מספיק עוצמתי, הרמת קיום האוטומטית היא הישרדות.

    אורן:      אוקיי. מהי, מהו הסוג השני של המוטיבציה?

    שוש:       הסוג השני של המוטיבציה זה, אנחנו מתפתחים ואנחנו לומדים מודעות ואנחנו לומדים לחיות מתוך תודעה יותר גבוהה, ואז אנחנו בעצם לומדים למלא את הצרכים האלה בתוך עצמנו. אז אני כבר מרגישה שווה, אם יהיה לי הרבה מטופלים או קצת מטופלים, אז אני מרגישה גם מוערכת וגם אהובה, בלי קשר למספר מתאמנים שיהיה לי. ואז עכשיו אני קמה בבוקר ואין לי שום מוטיבציה שמריצה אותי להשיג, לכאורה, אין לי הרבה מוטיבציה לרוץ ולהשיג, לעשות את כל הפועלות שנדרשות, כדי להשיג הרבה מתאמנים. כי אני כבר שווה. לא חשוב אם יש לי מתאמן אחד או עשרים מתאמנים ביום. אני כבר שווה, אני כבר מסופקת, אני כבר מרגישה על גג העולם, אני מרגישה נפלא בתוכי, אז עכשיו אין לי מוטיבציה, כי המוטיבציה האוטומטית ששם לא צריך להשקיע, כבר היא לא קיימת כל כך עבורי. אז מה אני יעשה ומה בעצם מתחולל בתוכנו במצבים האלה?

    אורן:      אוקיי, ואז מה המוטיבציה מהסוג השני?

    שוש:       אני רוצה רק להסביר, שכשאנחנו מגיעים הרבה פעמים למקומות האלה, ומניסיוני, הרבה מאוד אנשים שהיתה לי זכות ללוות אותם בדרך הזו והם הגיעו לרמה שאנחנו קוראים “רמת קיום תודעה”, שזה היכולת באמת לראות את הדברים, להרגיש את הדברים, אבל שהדברים החיצוניים לא מנהלים אותנו, ואז אחת התלונות המאוד רציניות היתה, אני מרגיש מצוין אבל אין לי מוטיבציה. אין לי בעצם כוח מניע להניע את עצמי להגשים את החלומות הבאים שלי. אני רוצה עכשיו שכל העולם ירגיש אהוב, בלי תנאים חיצוניים. אני עכשיו רוצה שיהיה אחדות. אני עכשיו רוצה שאנשים יאהבו ויהיו טובים אחד לשני. אבל אני חי, יצרתי לי סביבה שבאמת חיה ככה, בדרך כלל, ואין לי מוטיבציה. אני קם בבוקר ומה שבא לי זה להיות בקרב הסביבה שמרגישה טובה.    

    אורן:      זאת אומרת שמה שאת אומרת זה שבעצם הרבה מחוסר המוטיבציה שאנחנו רואים, מהתופעה הזאת של חוסר המוטיבציה, נובעת מהבשלות של הבן אדם לעבור מהסוג הישן של המוטיבציה לסוג החדש של המוטיבציה.

    שוש:       נכון.

    אורן:      לעבור את זה, שחוסר המוטיבציה הוא בעצם הגשר שמניע את הבן אדם לחפש מקור חדש של מוטיבציה.

    שוש:       נכון מאוד, אורן.

    אורן:      אוקיי, אז זה כבר מבט חדש על חוסר המוטיבציה שהרבה אנשים חווים, מכיוון שאנחנו נכנסים לתקופה שבה המוטיבציה מהסוג הישן היא כבר לא תהיה רלוונטית, ומעבר לזה היא כבר לא תאפשר לנו…

    שוש:       מילוי.

    אורן:      מילוי או לפחות אשליה של מילוי, האשליה הזאת הולכת להתפוגג.

    שוש:       נכון.

    אורן:      ובעצם הסוג החדש של המוטיבציה זה מוטיבציה שהיא השאיפה וההתחברות למשהו שהוא גבוה ממני. בעצם לטובה שהיא מעבר לטובתי האישית ומעבר לבורות הרגשיים שקיימים בתוכי.

    שוש:       אני רוצה אולי להציג את זה בצורה קצת שונה. לא מעבר לטובתי האישית, אלא פתאום נוצר סנכרון בין טובתי האישית ובין טובת הציבור. טובתי האישית הופכת להיות שלכולם יהיה טוב. אני פתאום חיה ברמת קיום תודעה, ואז אני חיה את זה, לא כרעיון שאם אני חיה בסביבה של אנשים שלהם לא טוב, אז גם לי לא יהיה טוב. לא יכול להיות לי טוב. אני באמת לא חווה טוב אם אני רואה שיש סבל מסביבי. ולכן טובתי הגבוהה היא מסתנכרנת עם טובת הציבור היותר רחבה. וזה המקום, הסנכרון הזה בעצם מניע, יכול ליצור לנו מוטיבציה חדשה, שהמקור שלה היא השליחות הגבוהה שלנו. כל אדם בעולם הזה הוא בא לעשות משהו. אני לא יודעת, כל אחד יבדוק עם עצמו האם הוא חושב שאנחנו באים לעולם הזה כדי לשרוד, כדי לעשות כסף, כדי לעשות את כל הדברים שכולם רצים אחרי הזנב שלהם. אני שאלתי את עצמי את השאלה הזו והשאלה, התשובה שעלתה לי זה, שאני בטוח, באתי לכאן לעשות משהו שהוא הייעוד שלי, שהוא השליחות שלי, ושזה משהו יותר גבוה מאשר רק התועלת האישית שלי והנכסים האישיים שלי. וברגע שהבנתי את זה, אז בעזרת אבחון “קוד התדר האנושי” שהוא חושף את המהות והוא חושף את השליחות הגבוהה של הבן אדם, הבנתי מה השליחות שלי בעולם. עכשיו, שימו לב, יש כאן משהו מאוד טריקי ומצד שני מאוד נפלא. אני אתן לך דוגמא על “מנהיגות חדשה” זה תדר מספר 11, ואני אגיד כמה מילים על התדר הזה, שהתדר הזה, המהות שלו זה לתת ערך. אז לכאורה, זה השליחות הגבוהה שלי. אז איך, אז מה קרה בשליחות הגבוהה שלי כשהייתי במצב של הישרדות? אז כשהייתי במצב הישרדות אז השליחות הגבוהה שלי התחפשה. איך היא התחפשה? שאני הייתי חייבת לתת ערך. אם לא הייתי נותנת ערך, זאת אומרת, מה זאת אומרת הייתי חייבת לתת ערך? הייתי נותנת עצות והייתי מאוד נעלבת אם לא היו מקבלים את העצות שלי. למה? כי אם לא היו מקבלים את העצות שלי הייתי מרגישה שאני לא מספיק שווה. אם אל היה מספיק מתאמנים שבאים לקבל את האימונים שלי, אז חוויתי שאני לא נותנת ערך. משמע – אני לא שווה.

    אורן:      ואני חייב לציין שהתדר שלך נקרא “מנהיגות חדשה” והמהות שלו זה נתינת ערך לזולת.

                אז אני רוצה לסכם מה שאמרנו עד עכשיו. יש שני סוגים של מוטיבציה בעולם: מוטיבציה שהמקור  שלה זה רמת קיום הישרדות, שהמקור שלה הוא בעצם הוא בורות רגשיים פנימיים, של לא אהוב, לא שווה, לא מוערך. ואז אנחנו נהיה מוכנים להפוך את העולם על מנת להשיג תוצאות חיצוניות שיוכיחו לנו שאנחנו ראויים לאהבה, ראויים לקיום בעולם הזה. זה הסוג הראשון.

                הסוג השני הוא מוטיבציה שמגיעה אחרי שהצרכים הרגשיים שלנו מסופקים, אחרי שאנחנו יודעים בצורה פנימית להרגיש אהובים, להרגיש שווים, להרגיש מוערכים, בלי קשר לתוצאות חיצוניות. כשאנחנו ממלאים את הבורות האלה בעצם אנחנו מתפנים. אבל בשלב המעבר, כשהבורות האלה מתמלאים, עד שאנחנו מתחברים לסוג המוטיבציה החדש, נוצר בעצם איזשהו גשר של חוסר מוטיבציה. בעצם מה שהפעיל אותנו בעבר כבר לא מפעיל אותנו, אבל אין לנו אחיזה במוטיבציה העתידית. ומהי המוטיבציה העתידית? המקור של המוטיבציה העתידית היא סנכרון בין טובתי לבין טובת כלל האנושות. לזה אנחנו קוראים טובתי הגבוהה. בעצם המוטיבציה העתידית היא מוטיבציה שקשורה לטובתי הגבוהה ואחד הדברים שאנחנו מלמדים ב”קוד התדר האנושי” היא שטובתי הגבוהה היא תמיד קשורה בטובתו הגבוהה של הזולת. ויש בעצם סנכרון בין השניים. ולכן מה שמניע אותי זה רצון להיטיב. רצון לעשות טוב. כי אני יודע שיש קשר ומרגיש שיש קשר בין שני הדברים. אז איך בעצם שיטת “קוד התדר האנושי” נותנת מענה לזה? האימון בשיטת “קוד התדר האנושי” הוא מתחיל באבחון עמוק ומדויק של המהות הפנימית של הבן אדם. מה שהחשיפה של המהות הזאת בעצם מאפשרת זה את שני החלקים האלה. היא מאפשרת הכרה של הפילטר המרכזי דרכו אני רואה וחווה את העולם, ובעצם מאפשרת לי לאהוב את המהות שלי, ועל ידי כך למלא את הבורות של ה”לא אהוב, לא שווה, לא מוערך”. מצד שני, לכל מהות יש גם ייעוד בעולם הזה ומאפשרת לי להתחבר למוטיבציה מהסוג החדש. אז זה על רגל אחת שני סוגי המוטיבציה. אני רוצה להגיד לך תודה, אמא.    

    שוש:       תודה אורן.

    אורן:      ואני רוצה להגיד לכם תודה שהייתם איתנו ותמשיכו לעקוב אחרינו בשיחה הבאה עם המניקסים.

    שוש:       אני רוצה להודות לכם על הזכות שאתם מאפשרים לנו, מקשיבים לדיאלוגים שלנו, לסיעור מוחות שלנו ולחילופי אינפורמציה הגבוהים, מאפשרים לנו להיות צינור אליכם להקשבה לכל הדברים האלה. 

    אורן:      ולכל מי שמרגיש שהמוטיבציה שלו ירודה, אני רוצה להגיד לכם שזה רק מראה שהנשמה שלכם והנפש שלכם מוכנים לרמה הבאה. אל ייאוש. עכשיו המטרה שלכם ושל כולנו היא להשיג אחיזה במוטיבציה מהסוג החדש. ואי אפשר לעשות את זה אם לא עוברים בגשר הזה, שהגשר הזה הוא בעצם עזיבה מרצון או שלא מרצון של המוטיבציה הישנה, וחיפוש אחיזה ועוגן במוטיבציה החדשה. אז אנחנו אוהבים אתכם מאוד, תמשיכו להיות איתנו.

    שוש:       שיהיה לכם שבוע, לכם ולכולנו, שבוע נפלא.

    אורן:      ביי.

    שוש:       ביי.

    אורן:      ועוד דבר ששכחתי, בבקשה בבקשה בבקשה, אנא הגיבו לנו. אנחנו רוצים לשמוע מה אתם חושבים, מה אתם, מה השיחה הזאת עשתה לכם על מנת שנוכל ללמוד ולהשתפר, וגם קצת להרגיש אתכם. ועוד בקשה קטנה אישית, אנא שתפו את השיחה הזאת. השיחות האלה יש להם משמעות גדולה בשינוי התודעה, בשינוי ובהתחברות של האנשים של החברה שלנו ושל האנשים שאנחנו אוהבים כדי להיטיב איתם. אז אנא שתפו את השיחה הזאת לאנשים שאתם אוהבים. אז להתראות.

        בשבוע הבא אנחנו נדבר על אהבה, מה זאת אהבה, ומהם שני סוגי האהבה. 

     

     

    התוכן מעניין אותך ?

    הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך.

    למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.

    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

     

    כלי מוכח להכנת השנה החדשה שלך (והקלטה של מדיטציה)

     

    אם אהבת, אנו מזמינים אותך לשתף את חבריך:

    כן! אני רוצה לשתף את החברים

     

    שלום זה אורן מניקס!

    כמדי שנה אנחנו שולחים למנויים שלנו (הרשמה בצד שמאל של דף זה) טופס הכנה מיוחד לשנה החדשה.

    את הטופס יש למלא לקראת ראש השנה או לקראת יום כיפור.

    לאחר שמילאתם אותו, יש להקשיב ל“מדיטציה לשנה החדשה” שהקלטתי עבורכם.  

    בנוסף מומלץ לקרוא לעצמכם במהלך כניסת החג את מה שכתבתם.

    את הטופס המלא יש לשמור ולפתוח אותו שוב עוד שנה ולהיווכח בניסים שקרו.

    הטופס הזה הוא פשוט קסם. ואני לא מגזים אז אל תתנו לראש השנה לעבור

    לידכם ככה סתם.

    שלב ראשון: לחצו כאן להורדת הטופס ומלאו אותו (יש צורך בתוכנת אקרובט המותקנת ברוב המחשבים וניתנת להורדה בחינם כאן).

    שלב שני: האזינו למדיטציה שבסוף מאמר זה במקום שקט ומרווח.

    שלב שלישי: שתפו באהבה את הכלי הזה לכל חבריכם במייל או על ידי לחיצה חיננית בקישור הזה.

    מומלץ! שלב רביעי: דאגו שהשנה החדשה תתחיל באירוע משמעותי שיאפשר לכם להתחבר לרגשות, לגלות את המהות הפנימית המולדת שלכם ויאפשר לכם להעביר את כל הטוב הזה גם הלאה. בקישור הבא תמצאו את האירוע הכי מתאים שאני יכול לחשוב עליו: האירוע שעשה את ההבדל בשנה החדשה שלך- לחץ כאן.

    באהבה ושנה טובה!

    המניקסים 

    הנה המדיטציה:

    נ.ב.

    מזכיר לך לשתף באהבה את הכלי הזה לכל חבריכם במייל או על ידי לחיצה חיננית בקישור הזה. תודה!

    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט כתוב:

    אורן:      אז אמא ראש השנה מתקרב.

    שוש:       איזה כיף.

    אורן:      נכון? איזה תקופה מרגשת.

    שוש:       ממש.

    אורן:      ממש, זה אחד החגים…

    שוש:       תקופה מרגשת ותקופה משמעותית. כי ראש השנה יש הזדמנות מיוחדת שכל השנה יש אותה פחות.

    אורן:      מה ההזדמנות הזאת?

    שוש:       ההזדמנות הזו להכין את השינוי שאנחנו רוצים שיהיה בשנה הבאה.

    אורן:      יפה.

    שוש:       זה תקופה מרגשת. כי זו תקופה שכל היקום ערוך לקלוט שינויים ולממש אותם. זה כמו לתפוס גל.

    אורן:      יש הרגשה מאוד מיוחדת, ממש מרגישים את זה באוויר כל שנה, את התקופה הזאת בין ראש השנה ליום כיפור, שיש איזה משהו חדש באוויר. הרגשה, ממש מרגישים את האנרגיה הזאת. יש אנרגיה אחרת.

    שוש:       נכון. אני באופן אישי מרגישה את זה מאוד בצורה עוצמתית, אני יכולה לשתף שמה שהתחלתי כל שנה לעשות חשבון נפש, אני בעצם בודקת מה התגשם מכל הדברים שרציתי שנה לפני, ומה אני רוצה לעשות שנה אחרי, החיים שלי שינו צורה. הם הרבה יותר ממוקדים, הם הרבה יותר מוגשמים וקורה הרבה יותר מה שאני רוצה שיקרה מאשר מה שקורה באופן אקראי. 

    אורן:      אז הכלי המרכזי שאנחנו עושים אותו בראש השנה, שאנחנו כל שנה מעבירים אותו לכל הקהילה של “התדר האנושי” זה השאלון הכנה לשנה החדשה. ומה זה השאלון הזה בעצם?

    שוש:       השאלון הזה, המטרה שלו ליצור כוונון, כוונון בכוונה וכוונון במה באמת חשוב לי, איך מה שחשוב לי אומר עלי ואומר על האחר מבחינתי, ומכוון אותי ליצור את המשאלות לב שלי מהמקום הגבוה שלי. לא לעשות רשימת מכולת, שאני רוצה אוטו חדש, גם, אבל את זה להשאיר כאילו לסוף.

    אורן:      אוקיי, אז השאלון אתם קיבלתם אותו גם במייל שדרכו נשלחה ההקלטה הזאתי וגם יש לכם קישור להורדת השאלון הזה בדף הזה, מתחת לסרטון. אני יכול להגיד לכם מניסיון שלי שהשאלון הזה הוא כמו קסם. כל החברים שלי עושים אותו, וגם אני עושה אותו, וזה מדהים איך כל פעם לקראת סוף השנה, כשמסתכלים לראות על מה קרה השנה, זה פשוט אחד לאחד מה שרשמנו לקראת ראש השנה.

    שוש:       כדאי לציין שזה אחד לאחד, אם אנחנו מוכנים לעשות את השינוי. הטופס הזה עוזר לנו להתכוונן וליצור מוכנות נפשית לשינוי. אני חייבת להודות ששנה שעברה כמעט כל  הדברים קרו, דבר אחד מאוד משמעותי לא קרה, ואותו אני הולכת לשים השנה בראש ההתכווננות שלי, והשנה אני גם הולכת לעשות את השינוי שנדרש כדי שזה יקרה.   

    אורן:      אז מה את מאחלת לעצמך השנה?

    שוש:       מה אני מאחלת לעצמי השנה? האמת, רוב האנשים נורא מכווננים על החלומות שלהם ועל כך שזה יקרה. אני חייבת להודות שהיות ואני עובדת עם הטופס הזה כבר הרבה שנים, אז רוב משאלות הלב שלי הוגשמו ורוב החלומות שלי בתחום המקצועי מתגשמים.

    אורן:      ובכל זאת מה עוד נשאר?

    שוש:       מה שנשאר זה, אני רוצה לראות את “התדר האנושי” בכל העולם, ברמה המקצועית. אני רוצה שהקשר שלי עם בני משפחתי ימשיך להיות טוב, ואם זה יכול להיות יותר טוב אז תמיד אני אשמח.

    אורן:      אמא, יותר טוב זה רק אם אני יעבור לגור כאן.

    שוש:       לא, אני רוצה שכולנו נעבור לגור אחד ליד השני. זה המשימה החדשה שאני נותנת לעצמי. אני רוצה לצאת מהעיר, אני רוצה לקנות בית עם אדמה ואני רוצה לחלק את זה לשלוש יחידות ששלושתנו נוכל לגור בקירוב אחד עם השני ואפשר יהיה לגדל את הנכדים כזה בכיף. בחצר ובאוויר פתוח ועם הרבה ירוק.

    אורן:      ומה פנימית את מאחלת לעצמך?

    שוש:       פנימית, קודם כל אני רוצה השנה ואני מתחייבת, ואם אני לא יעמוד בזה תזכירו לי, לעבוד על הבריאות שלי. זה הדבר היחידי שאני כל השנים מזניחה. את כל שאר הדברים אני תמיד שמה לעצמי משימות לפתוח את הלב, לוותר על שיפוט, ואני עושה את זה יותר ויותר – גם השנה. אני אף פעם לא חושבת שכבר הגעתי לשיא שאני יכולה. אני רוצה לעבוד על פתיחת הלב עוד יותר, אני רוצה לעבוד על חמלה, שיהיה לי חמלה לכל ייצור אנוש, שיהיה לי אהבה, שיהיה לי סובלנות, שיהיה לי הכלה לכל ייצור אנוש, שהלב שלי יהיה פתוח על בסיס קבוע. שזה יהיה לי קל, שאני אוהב את זה, שיהיה לי כיף עם זה. אבל הכי, אני רוצה לעבוד על הבריאות ועל המשקל שלי.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       את זה לא העזתי להגיד עד עכשיו.

    אורן:      אז אני מאחל לעצמי, ועוד מעט אני אגיד מה אני מאחל לכם, אני מאחל לעצמי עוד התקרבות פנימה, אני בחודשים האחרונים בתקופה של המון המון שינויים בחיי, ממש ממש הרבה שינויים, והרבה פעמים שיש כאלה שינויים גדולים לפעמים שוכחים להיות בחמלה על עצמנו. אני כל הזמן שואף קדימה ואני כל הזמן שם לעצמי מטרות, גם פנימיות וגם חיצוניות, ולפעמים כשיש לנו כל כך הרבה מטרות אנחנו שוכחים שאנחנו כבר בסדר כמו שאנחנו, במצב הנוכחי, הלא מושלם שגם אף פעם לא יהיה מושלם.  

    שוש:       נכון, אנחנו לא בעניין מושלם, אנחנו באמת בעניין של להיות הכי מי שאנחנו. 

    אורן:      נכון. ומה שאני רוצה לאחל לכם זה שתמשיכו לצמוח, תמשיכו לפרוח, תמשיכו להיות איתנו ואני מאחל לכם שתרגישו, שזאת תהיה שנה של הרבה הרבה רגש, של הרבה הרבה אהבה, של הרבה הרבה חמלה ושל הרבה הרבה צמיחה ולמידה. אז שיהיה לכולם שנה טובה.  

    שוש:       אורן, צנוע כרגיל. לא ביקשת הרבה משאלות. עוד משהו אחד אישי בשבילך כזה של מותרות. לא רק של חמלה לעצמך. בוא נאמר שחמלה לעצמך כבר קיבלת. מה עוד?

    אורן:      אני לא יודע, עכשיו עולה לי שוקולד בא לי. מה אני מאחל? אני מאחל לעצמי, האמת שאני עכשיו מאחל לעצמי לעבור לדירה שנעים לי בה, שטוב לי בה, שגם השותף שלי לדירה, אנחנו מסתדרים טוב ואנחנו מסתדרים טוב אחד עם השני וכמובן מה שאני מאחל לעצמי זה זוגיות והמשך ההתפתחות וההתקדמות בנושא הזה.

    שוש:       איזה יופי, איזה כיף.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       רגע, אני לא איחלתי לאחרים, איחלתי רק לעצמי. אני רוצה לאחל לאחרים את מה שאיחלתי לעצמי. חמלה לעצמנו ולזולת, אני מברכת אתכם שהלב שלכם ייפתח ותוכלו להכיל אהבה של הזולת ולשלוח הרבה אהבה לזולת. וכמובן, ממרום גילי, בריאות לכולם. וחבר’ה, כל השאר בונוס.

    אורן:      ושנה טובה, מבורכת.

    שוש:       שנה נהדרת.

    אורן:      והרבה ברכה ושמחה ולמידה משותפת. ביי.

    שוש:       יה…..

    אורן:      תשתפו בבקשה את הפוסט הזה. יש בו גם קישור לשאלון וכל מי שאתם אוהבים יכולים להכין לעצמם שנה מדהימה מהסרטים. ותגיבו בתחתית הדף מה אתם מאחלים לעצמכם ומה אתם מאחלים לאחרים למהלך השנה הזאתי.

    שוש:       אנחנו נשמח גם אם תאחלו לנו, ל”קוד התדר האנושי”.

    אורן:      נכון. אז תגיבו מה אתם מאחלים לנו ומה אתם מאחלים לעצמכם. ולשתף לשתף לשתף כדי שכל החברים והמכרים שלכם יוכלו ליהנות כמו שאנחנו נהנים מהשאלון הזה. אז להתראות.

    שוש:       ביי… 

     

     

    התוכן מעניין אותך ?

    הצטרף עכשיו ובחינם למעל 33,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך.

    למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.

    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

     

    הייתי מאמנת מבוקשת אבל…

    מדי פעם יוצא לי להיזכר בימים שהייתי מאמנת מבוקשת בשיטה הקודמת
    בה עבדתי כמה שנים לאחר שפתחתי את  בית הספר לאימון “חיבורים”,
    שהיה מהראשונים מסוגו בישראל,

    היה לי כל מה שמאמן יכול לחלום עליו, פרקטיקה עמוסה במתאמנים,
    ביה”ס מצליח להכשרת מאמנים וסמינרים להתפתחות אישית
    שהתמלאו ימים ספורים לאחר שנפתחה ההרשמה.


    הצלחתי מאוד בכל קנה מידה 
    והרגשתי מאוד מוצלחת!!!
    אבל לא הרגשתי רגועה ומסופקת… השמחה האותנטית והפשוטה לא הייתה שם.

    היה שם מתח וחווייה חזקה מאוד שמשהו בסיסי חסר.
    הרגשתי שהשיטה עובדת עד גבול מסויים ואז נתקלים בקיר.

    הדרך הייתה מתישה ומייגעת והרגשתי שאני לא באמת מצליחה
    להקנות כלים ממשיים העושים שינוי מהותי בהרגשה לאורך זמן

    בשכל הבנתי הכל אך בפועל במציאות חיי לא הצלחתי להרגיש מאושרת
    מדי פעם הייתה מתגנבת לליבי תחושה שאולי אף יותר מתמיד
    אני מנתחת דברים למוות, במקום מה שרציתי באמת:

    • להרגיש אוהבת ואהובה
    • להרגיש שלווה ומסופקת
    • להרגיש שיש משמעות לעשייה שלי
    • להרגיש מצד אחד את הייחודיות שלי
      ועם זאת חלק מכולם

    רק לאחר שנים של העמקה הבנתי שההצלחה לא הייתה מחוברת
    למהות הפנימית שלי חוויית ההצלחה שלי הייתה כמו נחום תקום

    רגע אחד בשמיים ורגע שני מתחת לריצפה הבנתי שמשהו הנסתר מעיניי
    לא מחובר אצלי, התחלתי לקרוא לזה הצלחה לא מחוברת
    וחיפשתי תובנה או כלי שיעזור לי להתחבר קודם כל למהות שלי

    כנראה כשמחפשים מספיק נפתחות דלתות פנימיות,
    ובאחת הדלתות הללו נחשף כלי שנקרא “גוף העוצמה
    בכל הדרו וכמו קסם!

    התחלתי לראות ולהבין דברים שלא ראיתי קודם, כאילו חבשתי משקפיים חדשות
    פתאום הבנתי מהי הצלחה בשבילי, הבנתי איך אני יורדת מרכבת ההרים שהייתי בה

    ומתחברת לחוויית עוצמה והצלחה
    יציבה ושאינה תלוייה בדבר

    הנס קרה!!!

    ומאז בכל בוקר אני קמה עם הוקרת תודה עמוקה על הזכות שקיבלתי
    לחיות חיים של שלווה והוויית אהבה להרגיש שההצלחה והשפע
    הן דרך חיים טבעית לי ולכולם

    אני חווה אהבה בעוצמות אדירות בעבודה שלי וחוויה עוצמתית
    שאני בדיוק במקום שאני צריכה להיות אני יודעת להתרומם אנרגטית
    כשהעצב, הכעס או הפחד עולים ובלי לאבד את חוויית העוצמה והאהבה בחיי

    מה המסר כאן בשבילך?

    אם הסיפור שלי נגע בך ועורר הזדהות, אני מקווה שברור לך
    שזו השליחות הגבוהה שלי להעביר את זה הלאה

    בשביל זה הכנתי יחד עם בניי בערב אחד מרוכז
    את נוסחת הקסם להגעה ל”עוצמה המחוברת” שלך

    במפגש הקרוב עם המניקסים,
    “עוצמה מחוברת”,

    נחשוף כלים ליישום מיידי שיאפשרו לך ולאנשים שאתה מקדם
    לחוות ביטחון פנימי ומסוגלות ללא תלות בדברים חיצוניים
    וזה חופש אמיתי ועוצמה שעוד לא הכרת..

    בנוסף יהיה לך ברור אילו צעדים צריך לעשות כדי לעודד ולטפח
    תוצאות שמחוברות למהות הפנימית העמוקה והייחודית שלך:

    בלחיצה כאן אפשר עוד
    להבטיח מקום במפגש

    “עוצמה מחוברת”

    מחכה לפגוש את העוצמה שלך,
    באהבה

    שוש מניקס

     

    שלוש הטעויות שלא מאפשרות לך חופש

    היי זה אורן,

    איך זה שעם כל המודעות, ההתפתחות והאפשרויות הבלתי מוגבלות הללו אנחנו עדיין מרגישים כבולים ומתוסכלים?

    אמא שלי קצת מוזרה

    כבר בגיל קטן הבנתי שיש לי “אמא מוזרה”. מן אמא כזאת שמדברת על אפשרויות, על יצירת מציאות, על אהבה ופתיחת הלב. אנחנו מדברים על תקופה שבה לדבר על מודעות והתפתחות אישית היה, אפעס, קצת מוזר במקרה הטוב וקצת שרלטני במקרה הפחות טוב. וכששאר האימהות החליפו מתכונים לעוגיות אמא שלי שיתפה מתכונים לבניית חזון ומימוש חלומות. אני מן הסתם העדפתי עוגיות- מהסוג שאמא של אדם מלכי ידעה להכין.

    עברו השנים ואיך אמא שלי אומרת: “פעם הייתי מוזרה, היום אני אינית.”. הדיבור על האפשרויות הבלתי מוגבלות הפך להיות הדבר הכי טרנדי ומדובר. היום כולם מדברים על כך שהמציאות שלנו היא בחירה ושאין הר או פסגה שאנחנו לא יכולים לכבוש אם רק נרצה. ואוי כמה שאנחנו רוצים. אנחנו הרבה יותר מודעים, הרבה יותר נאורים והרבה יותר בשליטה וניהול של חיינו.

    אז”ש- אז זהו שלא

    שיחת המודעות הביאה לנו הרבה תובנות מדהימות שאפשרו לכולנו לעשות צעדים משמעותיים בדרך להגשמה עצמית אבל אם נעצור בשלב הזה לא נגיע לאושר והשלמה. הנה שלוש טעויות מאוד “מודעות” שלא מאפשרות לנו להפוך לבני חורין באמת אלא הופכות אותנו לעכברי מעבדה הרצים בתוך מבוך אל עבר גבינה לא טרייה משומן צמחי:

    טעות “מודעת” מס’ 1: זה תלוי רק בך!– ייתכן ומה שאני הולך לכתוב ישלול מאיתנו את החברות בפורום מנהלי בתי הספר של לשכת המאמנים בישראל- נחצה את הגשר כשנגיע אליו.
    הטעות ה”מודעת” אולי הכי נפוצה והכי מגבילה היא האמונה שהכל תלוי רק בי. והאמת שהמשפט הזה נכון רק בחלקו. הדבר היחידי שתלוי רק בי זו ההשתדלות האמיתית אבל האם התוצאות הסופיות של ההשתדלות שלי באמת תלויה בי? לא ולא.
    החיים הם דיאלוג בינינו ובין העולם. אנחנו מדברים והיקום עונה, אנחנו עושים והעולם משתנה. אם אאמין שהכל תלוי בי ובסוף הדברים יתפסו צורה שונה ממה שדמיינתי- ארגיש שמשהו לא בסדר בי. אבל כשאני מבין שהחיים הם דיאלוג ביני ובין משהו יותר חכם שאוהב אותי אני יכול להמשיך להרגיש טוב, ללמוד מהתשובה שקיבלתי מהיקום ולהמשיך לעשות השתדלות. במילים אחרות: חירות היא להיות בהשתדלות- ולדעת לשחרר את התוצאות.

    טעות “מודעת” מס’ 2: חופש היא להצליח לכבוש את העולם– היום כולם רוצים “לכבוש” את העולם והאמת שגם אני. הרבה פעמים אני עוצם את העיניים שלי לפני השינה ומדמיין איך אני מרצה בפניי אולמות עצומים, איך ההרצאות האלה משודרות לכל קצוות העולם וכולם רואים כמה אני גדול, שווה, חכם ומואר וסבתא שלי מקליטה את זה ומתגאה בפני החברות שלה במהלך משחק הבירדג’ השבועי שלהן.

    כשאנחנו מנסים “לכבוש” את העולם אנחנו לא בהכרח בחירות. ההבנה היא שאין צורך לכבוש את העולם. אם נוכל להרגיש שאנחנו ראויים לאותה כמות של הערכה ואהבה גם בלי לכבוש את העולם אנחנו נהיה בחירות אמיתית- כזו שלא תלויה בהכרה, שלא תלויה בכסף, שלא תלויה בתהילה (שלא תלויה בהאם אני מורה טוב לאימון).

    טעות “מודעת” מס’ 3: חירות זה החופש להיות כל מי שאנחנו רוצים להיות– אמונה זאת שגוייה מן היסוד. האם אנחנו באמת יכולים להיות כל מי שאנחנו רוצים? לא. כל אחד קיבל סל מתנות ייחודי, מהות פנימית ייחודית ונפלאה שהעניק לנו הטבע ובעולם הנפש המתנות לא מגיעות עם פתקי החלפה- גם לא תוך 14 יום.

    הבחירה היחידה שלנו היא בין להיות מי שאנחנו ובין לנסות להיות מישהו אחר. באיזו אפשרות לדעתכם נמצאת החירות? נכון! החירות האמיתית היא לא החופש להיות כל מי שאנחנו רוצים להיות אלא החופש לרצות להיות מי שאנחנו– ולאהוב את זה.

    אז איך נדע מי אנחנו באמת? איך נדע מהי המהות הפנימית האמיתית שלנו? אני מאמין שאנחנו כבר יודעים רק קשה לנו לשים על זה את האצבע וזה בגלל שאנחנו מכירים את עצמנו רק דרך השיקוף של אנשים אחרים. אבל מה קורה כשהאנשים שמשקפים לנו את עצמנו הם בעלי מהות שונה משלנו? האם הם יוכלו לשקף אותנו בצורה נאמנה?

     

    רגע לפני סגירת ההרשמה

    יש אפשרות להצטרף ל 126 משתתפים שנרשמו לערב מיוחד
    שמתקיים מחר (שני) בנושא “עצמה מחוברת”
    אם מעניין אותך לקדם את עצמך ואת הזולת לתוצאות
    שנשארות לאורך זמן ומאפשרות סיפוק אמיתי
    אתה מוזמן להגיע לערב העצמתי הנה כל הפרטים:
    http://menixcode.ravpage.co.il/teder 

    שלושה כפתורים שיפעילו כל אדם – אימון אישי

    מסתבר שישנם שלושה כפתורים שלחיצה עליהם מעוררת את גוף הכאב וגורמת לנו לחיות בצורה מאוד טיפשית. היא טיפשית כי כשנלחצים לנו הכפתורים הללו אנחנו הופכים להיות לעיוורים חרשים ואילמים ומערכת ההפעלה הרגשית ההישרדותית שלנו נכנסת לפעולה.

     הבלדה של חדווה ושמוליק

    כדי לספר לכם על הכפתור הראשון אני רוצה לספר לכם על שמוליק. שמוליק הוא בחור חביב שעובד בגננות ויוצר גינות חמד בבתים חמודים עבור אנשים חמודים. שמוליק אובחן בשיטת התדר האנושי כתדר מספר 6 “עוצמת הפנימיות”. שמוליק קם לבוקר חדש של שמש בהירה, ציפורים מצייצות, שקדייה פורחת וחֲלַבְלוּב לא עלוב. בערב יש לשמוליק פגישה עם בני הכיתה שלו מהתיכון המלבלב בו למד.

    היה זה יום נהדר עבור שמוליק: התנועה היתה חלקה וזורמת, הגינה שיצר יצאה מדהימה והלקוחה יצאה כל כך מרוצה שנתנה את הטלפון של שמוליק לשלוש חברותיה המדושנות. גאה ומרוצה הגיע שמוליק לערב הכיתה. מלבד הפטיפורים העסיסיים פגש שמוליק גם בחברי הילדות שלו וכבר הרבה זמן ששמוליק לא צחק ונהנה ככה.
    כשיצא שמוליק מהמסיבה הוא שמע כבדרך אגב את אריק, בן כיתתו, אומר לראומה “ואני הייתי בטוח ששמוליק יגיע רחוק. נו טוב גנן זה גם משהו”.

    כשהגיע הביתה אשתו חדווה קבלה אותו בזרועות פתוחות וחייכניות ושאלה “איך היה??”
    “נחמד” מלמל שמוליק, נכנס לחדר השינה וסגר את הדלת מאחוריו. “שוב הוא לא מתקשר איתי” חשבה לעצמה חדווה והרגישה אכזבה גדולה.

    שלושת כפתורי ההפעלה הרגשיים הם:

    •  לא אהוב

    • לא שווה

    • לא מוערך

    בכל פעם שאנחנו חווים או מפרשים משהו שקורה כאילו לא אוהבים אותנו, אנחנו לא שווים, או לא מעריכים אותנו אנחנו נכנסים למצב שאנחנו קוראים לו “הישרדות”. למה הישרדות? כי במצב הישרדותי האינסטינקטים שלנו תופסים פיקוד והמחשבה הצלולה יוצאת לחופשה ללא תשלום.
    כיוון שהאדם הוא חיה חברתית וההישרדות שלו תלויה בקשר שלו עם הזולת הבורא החכם שם בנו את שלושת כפתורי ההפעלה האלה. אך כשאנחנו לא מודעים לכפתורים הללו ולא יודעים לנטרל אותם אנחנו בצרות צרורות וגם האנשים שסביבנו.

    שוב נלחצו הכפתורים

    באותו יום ששמוליק הלך למפגש הכיתה נלחצו הכפתורים פעמיים. האם שמתם לב מתי? אם שמתם לב רק לפעם אחת עצרו כאן וחזרו לסיפור של חדווה ושמוליק. אתרו את 2 הכפתורים שנלחצו.

    הכפתור הראשון שנלחץ הוא כמובן כפתור ה”לא מוערך” כששמוליק שמע שאומרים עליו שהוא בעצם לא עמד בציפיות שהיו ממנו. הכפתור השני נלחץ לחדווה. כאשר שמוליק לא רצה לשתף אותה במה עבר עליו כפתור ה”לא אהוב(ה)” נלחץ שוב לחדווה ואני לא אתפלא אם אחרי האירוע הזה תגיע חדווה לעבודתה וגם היא תלחץ שם לכמה אנשים על כפתורים וכן הלאה.

     

    לוח הכפתורים שלך חשוף?

    שמתם לב איך בתחילת היום שמוליק היה שמח וטוב לבב? הוא קיבל חיזוקים וממש הצליח לו. הוא הרגיש מאוד שווה. אך כשהתנאים החיצוניים השתנו הוא הפסיק להרגיש שווה.

     

     

     

    מה מפעיל לנו את הכפתורים ברמה היותר עמוקה?

    לכל אחד מאיתנו ישנה מהות פנימית איתה הוא נולד. אנחנו קוראים למהות הזאת- תדר. לכל תדר ישנה צורת התנהגות אופיינית הנגזרת מאותה המהות הפנימית. התדר של שמוליק הוא ‘עוצמת הפנימיות’ ואנשים עם תדר זה הינם אנשים שהמהות שלהם היא פנימיות ועומק. כשלשמוליק נלחץ הכפתור הנטייה הטבעית שלו היא להתכנס בתוך עצמו. לו רק חדווה היתה מבינה ומכירה את התדר שלו היא היתה יכולה לנהל את הכפתורים שלה ולמנוע משבר נוסף ביחסים. 

     

    הנה הדרך לנטרל את כפתורי ההפעלה שלנו:

    1. לשים לב מתי הכפתורים נלחצים– קחו יומיים להתבוננות. הכפתורים יכולים להילחץ כשאנחנו מקבלים מבט עקום מהבוס, כשעוקפים אותנו בתור בקופה, כשהילד לא מתקשר כבר שבוע וכו’
    2. לשים לב מה אנחנו עושים או אומרים בצורה אוטומטית כשנלחצים לנו הכפתורים– לכל אחד מאיתנו יש תדר שהוא המהות הפנימית המולדת שלנו. לכל תדר מ-11 התדרים יש צורת התנהגות אופיינית כשנלחצים לו הכפתורים. ההתנהגות האופיינית לאנשים מהתדר של שמוליק (עוצמת הפנימיות) היא התכנסות פנימה וצמצום התקשורת.
    3. להזכיר לעצמנו שאנחנו אהובים ושווים בלי קשר לכלום– ככל שההבנה הזאת יותר מוטמעת בנו ככה הכפתורים שלנו יהיו פחות חשופים.
    4. להיות בחמלה לעצמנו– כשהכפתור נלחץ ולהבין שיש לזה משמעות אחת- אנחנו בני אדם.

    לימודי אימון אישי בשיטת התדר

    הנה מה שעוד יש לדעת ולחוות!

    כפתורי ההפעלה הינם חלק מהמערכת הרגשית שלנו אשר רובינו לא יודעים עליה כל כך הרבה. גם המהות הפנימית של רובנו נסתרת מעינינו. על מנת להתחבר ולהכיר את התדר שלנו ואת “האנטומיה של הרגשות” שלנו ליצירת תוצאות בחיינו חשוב להכיר ולחוות את  “צופן החיבור”.

    בדיוק לשם כך יצרנו סמינר מיוחד שמתקיים בשבוע הבא- סמינר “צופן החיבור” ואפשר להצטרף אליו במחיר מיוחד עד מחר (שלישי). הנה הפרטים המלאיםhttps://menix.co.il/seminar-web



    הכפתורים של מלך העולם

    אני לא אוהב כדורגל.

    אף פעם לא אהבתי.

    זה לא הדבר הכי נעים לנער

    מתבגר שרוצה להרגיש כמו כל החבר’ה אך גם

    כשניסו להסביר לי (לאט) לא הצלחתי להבין למה ריצה

    אחרי כדור והשלחתו אל עבר שער אמורות לרגש אותי.

     

    אך כששמעתי על הסיפור הבא התרגשתי.

    זה סיפור אמיתי לגמרי ויש בו רגשות,

    תהילת עולם וסוף טראגי.

    מעשה בילד פלא, בן מהגרים, שגדל בשכונת

    עוני והגיע לפסגות תהילת העולם. הילד היה

    לשחקן כדורגל מהגדולים בצרפת ובעולם כולו

    בעשורים האחרונים. שמו זינאדין זידאן וגם שמונה

    שנים אחרי שעזב את המגרש, כל חובב כדורגל

    מכיר את סוף הסיפור, גם אם לא מכיר את ההתחלה.

     

    אזהרה!

    זהו לא סיפור על כדורגל. זהו סיפור על

    הזוגיות שלך, על הקריירה שלך ועל ההפתעה

    שנמצאת בתוך כל אדם.

     

    th

     

    על המגרש הוא היה מבריק – חזק, מהיר,

    חכם ובעיקר מנהיג שמוביל את הקבוצה

    שלו לנצחונות ולהישגים. כסף ותהילה לא

    חסרו לו. האיש “עשה את זה בגדול” והוכיח

    לכל העולם שהכשרון שלו גדול יותר מכל דעה קדומה.

    הוא כבר היה מעבר לשיא היכולת שלו, כאשר

    החליט להתייצב למשימה האחרונה והגדולה

    ביותר שלו – להוביל את הנבחרת הצרפתית

    לזכייה בגביע העולמי בשנת 2006. הוא הודיע

    שבגמר הטורניר יפרוש מהמשחק באופן סופי.

    איזה סיפור! שחקן גדול, מעבר לשיא, מגייס

    את כל תעצומות הנפש, מוביל את הנבחרת

    ומניף את גביע העולם לעיני מאות מיליוני

    צופים נרגשים.

    לא יאומן, אבל כך באמת היה. כמעט.

    זידאן הוביל את נבחרת צרפת, הנהיג

    אותה ומשך אותה בעוצמה ובנחישות

    עד למשחק הגמר, מול נבחרת איטליה.

    בתוך שבע דקות, הוא גם כבש את

    שער היתרון לצרפת. הכל כבר היה

    מוכן לדרמה ולנאומי הפרידה המרגשים.

    אבל למציאות, כנראה רעיונות משלה

    לגבי סיום דרמטי. האיטלקי מטראצי כבש

    שער שוויון ועד לסיום הזמן החוקי, זו

    נשארה התוצאה. דקות לסיום ההארכה,

    אותו מטראצי אמר לזידאן משפט אחד קטן,

    שהפך את המשחק לבלתי נשכח.

    בעקבות אותו משפט, זידאן ניגש למטראצי,

    מתח את גופו לאחור ובנגיחה, כמו שרק

    הוא יודע, הפיל את מטראצי לדשא.

     

    מי שהיה אמור להניף את הגביע המוזהב

    הורחק מהמגרש והמשחק, שהסתיים בשוויון,

    הוכרע בבעיטות עונשין.

    נכון, לטובת איטליה.

    הנגיחה האחרונה של זידאן בקריירה שלו

    כשחקן, לא הסתיימה בשער מרהיב. היא

    הסתיימה באירוע מביש, לא ספורטיבי

    ובעיקר – בתמונה שכל חובב כדורגל  

    מכיר וזוכר: שחקן גדול מאבד את עולמו

    בשניה אחת של זעם בלתי נשלט.

    מה היה שם?  ואיך זה קשור לזוגיות שלך?

    ובכן, המילים שאמר מטראצי התייחסו לאחותו

    של זידאן ולעיסוקיה לכאורה. האם בכלל יש לו אחות?

    וגם אם כן, מה שייחס לה מטראצי, הוא מעניינו

    של כל העולם?

    וזידאן הגדול, המועמד המוביל לתפקיד מלך

    העולם בעוד כמה דקות, הופך בשבריר שניה

    לזינאדין, הילד הקטן משכונת העוני. הופך

    בשבריר שניה לנער בן המהגרים שמרגיש

    שכולם לועגים לו. וברגע הזה, הוא כבר לא

    יכול לעצור. לזעם שעולה בו כבר יש חיים משלו.

    המילים כבר שוגרו לאוויר ומכאן הפעולות

    אוטומטיות, בלתי נשלטות  והרסניות.

    שלום סוף מביש לקריירה מפוארת, להתראות

    תהילת עולם.

     

    מטראצי, ב”חוכמת הרחוב” שלו ובחושיו המחודדים,

    ראה מבעד לתדמית המושלמת של המלך. הוא ראה

    את המלך עירום ושלושה כפתורים מאירים על החזה שלו.

    “לא אהוב”

    “לא שווה”

    “לא מוערך”

    באינטואיציה של רגע, בוודאי בלי תכנית פעולה מסודרת,

    הוא החליט להמר על הכפתור “לא מוערך”. ההחלטה

    הסתברה כיעילה מאד. כיעילה מדי. במסלול עוקף

    הגנות וקליפות, הלחיצה על הכפתור היתה פגיעה

    ישירה בגוף הכאב. כאב שהילד הקטן שבתוך הכדורגלן

    הגדול, לא יכול היה להכיל. גוף הכאב מצוי אצל כולנו.

    הוא יחודי לכל אחד, אבל קיים אצל כולם. וכאשר אתה

    כדורגלן מפורסם, מלך העולם, מורם מעם, המון שכבות

    מכסות את גוף הכאב שלך, מסתירות אותו ומגוננות עליו.

    ואותו מטראצי, בראיה חדה במיוחד, ראה מבעד לכל

    הקליפות האלה, את הילד הקטן, הלא-מוערך, הדחוי.

     

    איך הזוגיות והקריירה שלך קשורות לזה?

    השימוש שראינו כאן בכפתורי ההפעלה הרגשיים

    הוא אמנם פוגעני ואפילו גס אך מה בכל זאת

    נוכל לקחת ממנו לחיינו?

    הכפתורים שלנו פועלים כל הזמן ו”מקפיצים” אותנו.

    ואפילו לא נדרשים אנשים שמנסים לפגוע בנו כדי

    שהכפתורים שלנו ילחצו ונחמיץ את הכדור בשער,

    את הזוגיות, את הקרייה או את היחסים עם הילדים.

    כל פעם שאני מציע את שירותי האימוון שלי כמאמן

    ומקבל סירוב, כל פעם שהבעל שוכח את יום הנישואין,

    כל פעם שהבוס שוכח להגיד לי בוקר טוב (או חלילה

    נותן העלאה במשכורת לחבר למשרד) אותם כפתורים

    נלחצים וגורמים לנו להחטיא את המטרות שלנו.

    אך לפני שנוכל לנתרל את כפתורי ההפעלה הללו אנחנו

    חייבים קודם כל לאתר אותם ולזהות אותם פועלים ביומיום (מבלי לשפוט אותם).

    להיות בלשים המחפשים בנרות אפילו את הכפתורים

    הכי קטנים שנלחצים לנו. זה דורש אומץ וכנות כי לא

    תמיד נעים להודות שנלחץ לי כפתור.

    אימון לפי התדר האנושי מציע לנו קודם כל לשאול את השאלות

    בכנות. במקום הלקאה עצמית, אנחנו לומדים לקבל את כפתורי

    ההפעלה שלנו בחמלה, להכיר אותם, לכבד אותם אך גם

    לא לתת להם לנהל את ההחלטות שאנחנו עושים ואת חיינו.

     

    נשאל את עצמנו:

    מי הבן אדם שהכי “מקפיץ לי” את הכפתורים?

    מהן הסיטואציות בהן הכפתורים שלי הכי חשופים?

    איזה כפתור נלחץ לי בדיוק (לא אהוב, לא שווה או לא מוערך)?

    איזה רגש עולה בי אחרי שנלחץ לי כפתור?

    כיצד אני בדר”כ מגיב כאשר נלחץ לי כפתור הפעלה?

     

    לפני שאני מסיים אני רוצה להזכיר לכם שאני אוהב אתכם,

    מעריך אתכם וגם מעריך את הערך הענק שלכם בחיי ובחיי משפחתי.

    מקווה שגם אתם 🙂

    להתראות במייל הבא ואשמח אם תשתפו את הפוסט הזה לחבריכם,

    אורן.

     

    כלאו את הילד שלי כנגד רצונו

    שלום זה אורן!

    לאחרונה הרבה מדברים על רגשות ועל הצורך

    להרגיש ולא להדחיק. על החשיבות שבלהכיר

    ברגש ולהסכים להיות בו על מנת לשחרר אותו.

    י

    זה נכון. ועם זאת שיטת התדר האנושי

    מלמדת אותנו הבחנה חשובה

    בין רגשות מקור ורגשות משנה.

    ובעוד שאת רגשות המקור חשוב להרגיש

    ולבטא, את רגשות המשנה יש לקחת

    בעירבון מוגבל.

    י

    לאחרונה אלי (שם בדוי), תלמיד מוכשר

    בקורס להכשרת מאמנים בשיטת

    התדר האנושי, בחר להתאמן מול הכיתה

    על חיבור לרגש והמשימה שניתנה

    לו היא לשים לב מתי הוא ב”הישרדות”

    ולהסכים לתרגל “להיות במצב”

    כשהם עולים (להיות במצב = להרגיש

    את הרגש במלואו מבלי לשפוט

    אותו ומבלי שהוא ינהל אותנו).

    י

    כעבור שבוע הוא חזר עם סיפור מלחמה מפתיע ומפחיד:

    “אני כל כך עצבני! אני רוצה להחריב משהו!”

    “הבן שלי נכנס לסניף של ניו פארם. זה הילד

    הכי ישר ותמים בעולם.

    הוא הגיע לקופה ולאחר שהוציא מכיסיו

    את המוצרים שהתכוון לרכוש

    על מנת שהקופאית תסרוק אותם והגיש

    לקופאית שטר של 100 שקלים,

    זינק עליו איש האבטחה בטענה שניסה

    לשדוד את החנות בכך שהכניס

    את המוצרים לכיסיו.

    י

    נער עצוב

    “תן לי ללכת” אמר הילד שלי

    “אתה לא זז לשום מקום”,

    ענה איש האבטחה,

    “אתה משאיר כאן את המוצרים

    ואת הכסף שלך והולך להביא

    לכאן מייד את אחד ההורים שלך.”

    י

    הילד בכה בכי תמרורים כשפגשתי

    אותו ואני זעמתי על הטיפשות

    והעלבון שנגרם לבני. איך אפשר

    לחשוד בו בגניבה כאשר הוא

    בפירוש הוציא כסף לשלום עבור

    כל המוצרים שהיו ברשותו?

    י

    בעבר הייתי ישר מסדר את העניינים

    בתוך הראש שלי ולא נותן

    מקום או ביטוי לכעס שעלה בי

    ומיידית שם אותו בצד כדי לא להרגיש אותו.

    הפעם התאמנתי על “להיות במצב”

    וכשהגעתי לסניף כולם הרגישו

    וראו את הזעם שיצא ממני.

    זה היה מאוד לא נחמד עבור עובדי הסניף

    אבל עבורי זו היתה פריצת דרך משמעותית.”

    י

    סיפור נחמד. אבל האם אנחנו עוצרים שם? לא ולא.

    מיד שאלתי את אלי אם הוא היה

    מעוניין להמשיך את תהליך העבודה

    ולשמחתי הוא נענה והנה מה

    שלימדתי אותו: ישנם רגשות מקור

    ורגשות משניים. רגש מקור הוא הרגש

    המקורי שעולה בנו בעוד הרגש המשני

    הוא תוצאה של חוסר המיומנות

    שלנו להרגיש את הרגש המקורי.

     י

    כעס הוא רגש משני

    כל פעם שעולה בנו כעס או זעם חשוב

    שנדע כי זהו רגש משני שבא כתגובה

    כעס

    לרגש יותר עמוק שעולה ואיננו מוכנים

    או מתורגלים להתמודד איתו. בדרך כלל

    הוא בא כתוצאה מפחד או כאב שהם

    רגשות מקוריים.

     י

    כאשר אנחנו לא מתורגלים לחוות כאב

    כשהוא עולה נכנסים לפעולה מנגנוני

    הישרדות שיוצרים רגשות משניים כמו

    כעס או זעם. אם נסכים “להיות במצב”

    רק עם הרגשות המשניים הם לא יעלמו

    ולאורך זמן גוף הכאב שלנו ימשיך לגדול.

    י

    הסיבה לכך היא מכיוון שהרגש המקורי

    הוא הסיבה להיווצרות הרגש המשני

    ועד שלא מתמודדים עם הסיבה, התוצאה

    תמשיך להגיע. זאת אומרת שעל

    מנת להתמודד עם כעס וזעם (ועוד רגשות

    משניים) עלינו לגשת וכוון לרגש

    המקורי שעומד מתחתיהם.

     י

    אז מה קרה שם?

    לאחר חקירה והמשך אימון עם אלי

    הוא הצליח לראות שבאותו הרגע שהוא

    דיבר עם בנו עלה בו כאב מאוד עמוק

    ומוכר. אותו כאב מכל הפעמים

    שהאשימו אותו, שחשדו בו או שעשו

    אותו לא בסדר עלה כאשר שמע שכך

    עושים כעת גם לבנו.

    י

    הוא התחיל להרגיש את הכאב הזה

    תוך כדי האימון מול הכיתה ואפילו יכל

    להצביע בגוף על אותו מקום. לאט לאט

    תחושת הזעם שלו הלכה והתפוגגה

    ובמקומה נכנסה צלילות, חמלה,

    ובהירות לגבי המקרה.

     י

    אבל זה באמת לא בסדר!

    חשוב להבין שבהחלט יתכנו מקרים

    בהם נוהגים בנו באופן לא ראוי ופסול.

    אם אנחנו מתאמנים על “להיות במצב”

    זה לא אומר שנשלים עם עוולות או

    עם חוסר צדק. זה פשוט אומר שאנחנו

    נעשה זאת מתוך בחירה וצלילות

    הדעת ומבלי שזעם, כעס וכאב יעוותו

    לנו את תפיסת המציאות וישתלטו עלינו.

    י

    זהו אותו הזעם שעולה בנו עם הילדים

    שלנו, ההורים שלנו, הבוס שלנו ובני הזוג

    שלנו. אך למעשה אין הבדל. כאשר נדע

    לזהות את הרגש שעומד מאחורי הכעס

    על הבעל ששוב השאיר את הסמרטוט

    בכיור, או מאחורי האישה ששוב מאשימה

    אותי בכל דבר, נוכל לשים את “הצדק”

    בצד ולהתחיל להתקרב ולהתפתח.

     י

    נשאל את עצמנו

    בכל פעם שעולה בנו כעס נשאל את עצמנו:

    • איזה רגש מקורי מסתתר מאחורי הכעס? (כאב או פחד מכאב)
    • איפה אני מרגיש אותו? (פיזית)
    • האם אני מוכן להרגיש אותו ישירות?
    • נתרגל “להיות במצב” עם הרגש המקורי ובאופן זמני לא נאמין למחשבות שמתלוות לרגש המקורי.

    י

    אשמח לשמוע את דעתכם בקשר לרגשות מקוריים ומשניים בחייכם.

    וגם אשמח אם תשתפו אותי כיצד לדעתכם הכלי הזה יכול לעזור לכם בחייכם.

    באהבה,

    אורן מניקס 

    בעקבות התגובות השואלות כיצד ניתן לחוש את הכאב במקום את הכעס: הדבר דורש תרגול ועבודה עם כלים הקשורים לתחום שאנחנו קוראים לו “האנטומיה של הרגשות”. זה דורש למידה, התפתחות ותרגול. בדיוק היום שולה בן דוד, תלמידה בקורס האימון בשיטת התדר האנושי, שיתפה בקבוצת הלמידה הסגורה בפייסבוק את השיתוף הבא:

    “בוקר טוב,

    השבוע התאמנתי בלא להגיב כאשר אני בהישרדות ולהרשות לכאב להיות.
    עד עכשיו, כאשר אני במצב הישרדות, הנטיה שלי להגיב במיידי, גם אם אני יודעת שזה לא הזמן, וגם אם אני יודעת שברוב המקרים התגובה שלי לא תשפר את המצב, אלא רק תרע אותו.
    עם כל המודעות שלי, שום דבר לא עזר, ניסיתי לנשום עמוק, ניסיתי לספור עד 10, עד 100, עד 10000……….. ועדיין הייתי מגיבה ומנסה למצוא פתרון מיידי!
    והשבוע, בכמה מקרים כאשר הייתי במצב הישרדות קרה הקסם
    ולמה הוא קרה? הוא קרה כי הסכמתי לכאוב. נתתי מקום לכאב, איפשרתי לו להיות, לא התעסקתי, בנכון-לא נכון, צודק-לא צודק.
    בכל פעם שזיהיתי שאני במצב הישרדות אמרתי לעצמי, אני עכשיו במצב הישרדות, במצב הזה אני על אוטומט – ואין לי בחירה בתגובות. זה מצב שאני לא רוצה להיות בו, להגיב ללא בחירה – לא עוד.
    אמרתי לעצמי, עולה לי עכשיו כאב ואני נותנת לו מקום. נשמתי עמוק (אבל הפעם ידעתי בדיוק לאן אני נושמת…….)
    ואז קרה הקסם – WOW, זה היה מדהים
    מה שנראה לי שקרה, פשוט הלב נפתח. (שוש, עכשיו מהחוויה אני מבינה עוד יותר את המושג)
    הלב נפתח ואז יכולתי להכיל את הכאב של הצד השני.
    יכולתי להיות קשובה לעצמי, קשובה לאחר
    נוצרה אצלי בהירות ואז היה ברור לי איך אני מגיבה
    ידעתי שיש לי המון דרכים שאני יכולה להגיב – אני יכולה לבחור
    אני מנהלת את הרגשות ולא הם מנהלים אותי.
    אז תודה רבה לתדר האנושי, בזכות הכלים הנהדרים שאני מתנסה בהם במהלך הקורס אני מצליחה לחוות הצלחות.
    הכלים עוזרים לי לתת שם לדברים, וברגע שאני יודעת לזהות את המצב בו אני נמצאת ולתת לו שם, זה עוזר לי לארגן את המחשבות (אני מסתורי הרגשות), אני חושבת שכל תדר שמוצף רגשית חווה ערפל וחוסר בהירות, אבל נראה לי שאצל מסתורי הרגשות זה יותר מערפל, זה אובך מעורבב עם ערפל…. 

    בקיצור יקרים, אני שמחה ומאושרת על הניסיון ומקווה להמשיך לגדול ולהתפתח, ושהמשפחה שלי תגדל ביחד איתי והיום אני אופטימית יותר מתמיד 

    שיהיה שבוע נפלא וחודש אדר שמח לכולנו”

    מה מביא אנשים לסף קריסה?

    היי זה אורן מניקס,

    בשבועיים האחרונים, תלמיד יקר בקורס להכשרת מאמנים

    בשיטת התדר האנושי הגיע לסף קריסה. הוא נראה טרוד,

    קצת מרוחק ו”לא ממש איתנו”. ואפילו שהקורס השנתי כולל

    כ-45 תלמידים מיד שמתי לב לשינוי הפתאומי שהתרחש אצלו.

    באחת ההפסקות דיברתי איתו והוא התחיל להתנצל על כך

    שלא עמד במטלות הקורס של אותו השבוע.

    י

    “בשבועות האחרונים”, הוא סיפר, “אבא שלי התאשפז מספר

    פעמים בבית החולים. הוא אמנם מבוגר (מעל 86) אבל עד

    לא מזמן הוא היה בריא וחיוני“.

    י

    “לא נעלם האבא החזק שלי?”
    י

    “תבין”, הוא סיפר בקול מהוסס, ” זה איש שהיה רץ מרתון

    בקלילות ושמחה ופתאום גם הליכה מהמיטה לשירותים

    היא משימה מתישה עבורו. הוא נלחם במלחמות ישראל

    ושרד פציעה קשה במלחמת השיחרור. היום, כל נגיעה בגוף

    שלו גורמת לפנים שלו להתעוות בכאב.

    י

    בתור ילד, אני זוכר אותו יושב בלילות ולומד, משלים תואר

    באוניברסיטה הפתוחה. היום העיניים שלו נעצמות כשהוא

    קורא אפילו כותרת בעיתון. ובכל רגע איתו עולה בי השאלה

    הכואבת ‘לאן נעלם האבא החזק שלי?’

    ילחוץ

    ‘רכבת הרים’ של תקווה ויאוש

    בשבועיים האחרונים, הרופאים המליצו בכל פעם על טיפול אחר.

    שקלו ניתוח ולאחר מכן אמרו שגופו לא יעמוד בניתוח שכזה,

    המליצו להשאירו בבית החולים ולאחר מכן אמרו שאין להם

    מה להציע לשיפור מצבו ומוטב שישהה בבית.

    בקיצור – רכבת הרים’ של תקווה וייאוש.

    י

    אני כל כך רוצה את טובתו אבל אני פשוט על סף קריסה. אני עסוק כל

    הזמן בטיפול ובדאגה. צריך לטפל בדברים גדולים וקטנים, לרוץ בין רופאים

    ובין הבית לבית החולים. זה לא משאיר לי טיפת אנרגיה לעבודה, לקורס

    התדר האנושי, ובטח שלא לאשה ולילדים שגם הם דואגים ומוטרדים. והכי

    גרוע זה שאני לא יודע מה עשוי לקרות בשעה הבאה או אפילו בדקה הבאה“.

    יתמונה1

    “נשמע לי שאתה מטפל באבא שלך במסירות. יש עוד דברים שאתה

    יכול לעשות עבורו במצב הנוכחי, ואתה לא עושה”? שאלתי.

    “אני לא יודע” הוא ענה אחרי מחשבה. “אני בעיקר לא יודע. חוסר

    הוודאות הזה משגע אותי, עושה אותי מתוח ושואב ממני את כל

    האנרגיה שעוד נשארה לי”.
    י

    “תרשה לי לנחש. התדר שלך הוא ‘עוצמת הפנימיות’ – תדר 6, נכון?”

    “נכון” הוא ענה. “התדר הראשי שלי הוא תדר 6 – ‘עוצמת הפנימיות’.

    למה אתה שואל”?
    י

    “אדם שהתדר הראשי שלו הוא ‘עוצמת הפנימיות’, הוא אדם שזקוק

    להרבה יציבות וודאות. הם אנשים של עומק, פנימיות ושורש. מקרים

    כאלה יכולים להקשות על כל אדם אבל את תדר 6 הם יכולים פשוט לשגע.

    אתה נמצא עכשיו במצב שבו אין לך וודאות כמעט בכלום. אין שום דבר

    שאתה יכול לעשות כרגע כדי לשנות את המצב הזה. נקלעת לנהר גועש

    וזו עובדה. האם אתה יודע מה המומחים ממליצים לעשות כאשר נקלעים

    לנהר שוטף?”
    י

    “מה?” הוא שאל ממעמקים
    י

    “להרפות מהנסיונות לשלוט על הזרם. להתמסר לו. בצורה הזאת עם

    הזמן הנהר יפלוט אותך לגדות הנהר הבטוחות. אבל אם אנחנו מנסים

    להגביר את השליטה (הפנימית) במצבים של חוסר וודאות קיצוני אנחנו

    לבסוף נטבע ונחנק. לא סתם זה מה שאתה מרגיש.”
    י

    “זה בכלל לא קל.” הזכרתי לו שוב.
    י

    ” אבל זו העצה הכי רלוונטית לעבודה כרגע, בוודאי למי שהוא טיפוס של

    ‘עוצמת הפנימיות’. העבודה על שחרור נסיונות לשליטה והעבודה על האמונה

    הפשוטה שהדברים לא בשליטתנו אך הם לטובתנו, היא המשימה כרגע.

    וזאת מכיוון שאת הטיפול לאביך אתה כבר מעניק כמיטב יכולתך. הנסיונות

    הפנימיים להיות בשליטה הופכים לגוזלי אנרגיה אדירים עבורך.

    זה מתכון בטוח לקריסה.”
    י

    “וואו, אתה לא מאמין” הוא קטע אותי פתאום.

    “בבת אחת, אני מרגיש פתאום את ההבנה הזאת בכל הגוף. כאילו

    השריר של הדאגה שהיה מכווץ בכל הימים האחרונים פשוט הופך

    לרפוי בשנייה אחת“.
    י

    “פתאום אני מבין כמה מתח אגור בכל הגוף שלי. 

    תרמיל כבד שאני סוחב על הגב כבר כמה שבועות.

    בכל הימים האלה, אני מנסה ומנסה להשיג עוד שליטה ועוד וודאות.

    בעצם, אני מנסה בכל התקופה הזו לשלוט על הנהר השוצף”.

    י

    “אני מרגיש כל כך לא במיטבי בזמן האחרון ופתאום אני מבין למה. חשבתי

    שאני מותש בגלל הטיפול האינטנסיבי באבא שלי. אבל זה בדיוק להיפך.

    הטיפול מחזק את הוודאות שלי וממלא אותי באנרגיה. ככה אני במיטבי.

    לעומת זאת, הדאגה מחלישה אותי ואני ‘שוחה נגד הזרם’ של חוסר הוודאות.

    זה כל כך מתיש. עכשיו אני מבין גם שזה בעיקר לא מועיל.”
    י

    הרגשתי שהאנרגיה שזורמת ממנו בשיחה השתנתה פתאום וגם אני

    חשתי הקלה עבורו.
    י

    “אני מאד שמח ששיתפת אותי. אני יודע שקשה לך לחלוק את הקשיים עם

    אחרים (תדר עוצמת הפנימיות).”

    י

    חברים יקרים, אני מזמין את כולנו לזכור את המקרה הזה גם בפעמים הבאות

    בהם אנחנו או האנשים שאנחנו מקדמים נקלע למצבים בה אין לנו שליטה עם המשפחה, בעבודה

    ואפילו בזוגיות. בואו נרפה מבפנים את הנסיון הטבעי לשלוט גם כאשר אנחנו יודעים

    שכעת איננו בשליטה. זה ישאיר לנו די ויותר אנרגיה לדבר החשוב ביותר- ההשתדלות לעשות

    כמיטב יכולתנו ותו לא.  

    קוראים אהובים,
    הרבה בריאות!

    אורן מניקס ♥

    י

    נ.ב.

    כל הסיפורים שאנחנו מספרים על תלמידים או מתאמנים מוגשים לאחר קבלת אישור

    מפורש שלהם לכך ומתוך רצון טוב שלהם לאפשר למידה משמעותית לאנשים נוספים (אתם!).

    אשמח מאוד אם תמשיכו את מעגל הנתינה שהותחל ותשתפו את הדף הזה גם לחבריכם על ידי לחיצה פשוטה על הכפתורים האלה: ↓

    ↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓↓

    על אימון ועל ריח – כתבה שהתפרסמה במגזין פנימה

    שלום לך!

    זה אורן מניקס,

    לפעמים קורים בחיים דברים שמשאירים 

    אותך בו זמנית בהשתאות, התפעלות ותמיהה גם יחד.

    וזה בדיוק מה שקרה לי יום אחד

    לאחר שאמא שלי חזרה הביתה מהרצאה שהיא העבירה

    באחד מבתי הספר הגדולים בארץ לרפואה משלימה.

    היא סיפרה לי שהיא לימדה שם על אבחון המהות

    הפנימית של שיטת התדר האנושי על ידי חוש הריח

    ועל כך שישנם על פי השיטה שפיתחה, 11 תדרים (מהויות פנימיות)

    שניתן לאבחן אך ורק על פי חוש הריח.

     

    כשהתפתחה השיטה (לפני שאני הצטרפתי) הפצרתי באימי לשנות את 

    מספר התדרים כי איזה מן מספר זה 11? או שתוסיף תדר

    וזה יהיה 12 או שתוריד וזה יהיה 10. אבל המספר

    11 הוא מספר מוזר וזה בטוח לא “יתפוס”.

     

    “אני לא יכולה לעשות מה שאני רוצה” מייד ענתה בחיוך משועשע

    “אני מפתחת את השיטה בהשראה שהיא מעבר להחלטות האישיות שלי.”

    “טוב” אמרתי ובהיותי אדם ספקן שמתי את ההסבר שלה בצד וחזרתי לימודי המשחק שלי.

     

    נחזור לאותה ההרצאה בבית הספר לרפואה משלימה.

    לאחר ההרצאה ניגש אל שוש אדם דתי ושואל אותה:

    “למה דווקא 11 תדרים?”

    “האמת שאני לא יודעת, אני בעצמי עדיין חוקרת זאת

    אבל מנסיון שלי בעתיד אני אגלה.”

    לא עברה דקה והוא מייד הוציא מכיסו סידור תפילה

    והראה לה תפילה יהודית עתיקה, בת אלפי שנים, בשם “פיטום הקטורת”

    “איך קוראים לה?” שאלה שוש, ששמעה בפעם הראשונה על אותה תפילה

    מסתורית.

    “פיטום הקטורת”, הוא ענה, “וזו תפילה המתארת

    את סידור הקטורת בבית המקדש ובה כתוב דבר מפליא ביותר” הוא הצביע

    על שורה מתוך התפילה וכשעינייה של שוש פגשו באותה שורה עתיקת יומין

    ליבה החסיר פעימה ואז החל לדפוק בחוזקה מהתרגשות.

    פיה כאילו דיבר מאליו כשמיד קראה בקול נשבר את השורה: “וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ.”

     

    כשאמא ספרה לי על המקרה הזה כולי התמלאתי צמרמורות

    ופליאה. כיצד יתכן שתפילה בת אלפי שנים העוסקת בסידור

    הקטורת בבית המקדש (ריח) מדברת דווקא על 11 סממנים?

     

    מאז התגלו עוד הרבה הקבלות בין השיטה למקורות שלנו והסיבה

    שאני מספר לכם זאת היא מכיוון שלאחרונה פנתה אלינו כתבת

    מעיתון “פנימה- המגזין לאישה הדתית” לאחר שהשמועה על השיטה החדשנית

    הגיעה לאוזנה והיא החליטה להוציא, בכל מחיר, כתבה שמסבירה את הפלא

    שהשאיר כבר אלפי אנשים פעורי פה.

    בכתבה שוש מתארת כיצד התפתחה השיטה ואיך זה קשור לאחותה שחלתה

    באופן פתאומי בסרטן. הנה הכתבה שפורסמה:

    בשיטה ייחודית שפיתחה מצליחה שוש להגיע למהות האדם בעזרת חוש הריח.
    מסתבר שרבים וטובים התנסו בדרך הזו והופתעו מהדיוק.

    וגם: מה הקשר בין אחת עשרה התמציות של שוש לאחד עשר הסממנים של פיטום הקטורת?
    ———————————————————————————————————–
    מאת: רוני בוצר
    צילום: יוסי זליגר, פלאש ואיילת כהנא
    ————————————————————————————————————

    תמונה

    “וירח ה’ את ריח הניחוח ויאמר ה’ אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם” (בראשית ח, כא);
    “הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים” (שיר השירים ז, יב)
    הוא רוחני, כמעט לא ממשי – הריח.
    אנחנו משתמשים בו לאורך היום, הוא ממלא את הזיכרונות שלנו ומשפיע על התחושות שלנו, אבל אנחנו אף פעם לא לגמרי מבינים אותו: מה הוא אומר בשבילנו?
    למה אנחנו אוהבים ריח מסוים וסולדים מהשני? מדוע בני אדם שונים מתחברים לסוגי ריחות שונים?

    מתברר שיש משמעות עמוקה בתשובות לתהיות הללו. לפי שיטת ‘התדר האנושי’, בחירה של אדם בריח מועדף פותחת עולם שלם של אבחנה וטיפול על פי נטיותיו המולדות, שמשקפות את מהותו הפנימית.
    מי שפיתחה ומלמדת את השיטה היא שוש מניקס (61 ) מגבעתיים, ארומתרפיסטית והומיאופתית בעברה.
    האבחון נעשה באמצעות הרחה של אחד עשר בקבוקונים ובחירה של המטופל בריחות המועדפים עליו. המטפל מאבחן לאיזה תדר המטופל שייך מבין אחד עשר סוגי התדרים, לכל אחד כותרת ומהות.
    “לכל סוג של מהות אנחנו קוראים תדר”, מסבירה שוש. “אנחנו מלמדים איך לזהות את התדר, וכך אפשר לעבוד בעזרת כלי אימון עם המהות הספציפית של אותו אדם. ברגע שיודעים את המשמעות של כל תדר ומה הוא מסמל קל יותר בחיים והאדם לומד להבין את עצמו. אחד הדברים החזקים בשיטה הזאת הוא שהיא עוזרת ליישם ידע שכבר קיים בפנים. היא עובדת ברמה הרגשית”.

    שוש מספרת כי בעבר, כשטיפלה בעזרת שמנים ארומטיים בשיטה המקובלת, הרגישה שמשהו חסר בחיבור בין הגוף והנפש.
    “אם אדם לא עובד על הדפוסים הפנימיים שלו, עשיתי חצי עבודה בטיפול בו. הדפוסים הפנימיים הם אלה שמייצרים בסופו של דבר התנהגות כזו או אחרת, וברגע שהדפוסים לא משתנים ממשיך להיווצר מתח שיוצר מחלות. בעקבות כך התחלתי להוסיף שיחות לטיפול שלי”.

    בהמשך הוזמנה שוש להשתתף בקורס מאמנים. הזמן: לפני חמש עשרה שנים, טרם עידן הפריחה של תחום הקאוצ’ינג והאימון.
    “פתאום היה שם לשיחות שאני עושה. בסופו של דבר למדתי בקורס איך אני דווקא לא רוצה לאמן.
    פתחתי בית ספר ויצרתי קורס משלי שהיה מבוסס על תוצאות”.

    מה לא התאים לך בקורס שלמדת?

    “הקורס ההוא נועד לאמן עסקים, אבל תכלית של עסק ותכלית של בני אדם שונות זו מזו. תכלית של עסק זו שורה תחתונה. תכליתו של האדם היא לחיות בערכים, באושר ובאהבה, למצות את הפוטנציאל שלו, להיות מי שהוא. אלו תכליות שונות לחלוטין, ולכן כלי שעובד טוב באימון עסקי לא יתאים לאימון אישי.

    מתוך המקום הזה התחילה להתגבש שיטה שהייתה ממוקדת בתוצאות אבל יותר הוליסטית”.

    בית הספר שפתחה עבד לפי התפיסה הזו במשך שש שנים, אך אז היא חוותה טרגדיה משפחתית, מה שהיום היא מגדירה “אירוע מכונן בחיי”.
    אחותה, אשר מתגוררת בחיפה, ביקשה ממנה להתלוות אליה לבדיקה שגרתית בבית החולים.
    בבדיקה התגלה סרטן ממאיר שמצריך ניתוח מיידי.
    בעקבות הניתוח הפכה אחותה לסיעודית, ושוש החליטה לסגור את בית הספר ולהתמסר לטיפול באחותה ובאחייניתה.
    לאחר שנה וחצי של טיפול מסור נפטרה האחות ושיטת ‘התדר האנושי’ נולדה.
    “היה לי מאוד קשה נפשית בזמן שטיפלתי בה”, היא נזכרת. “כדי להתחבר לעצמי, ישבתי והוצאתי את כל הבקבוקונים שלי. אמרתי לעצמי שעכשיו אני צריכה להחזיר לעצמי את הכוחות.

     

    פנימה

    במה השיטה שונה מכל שיטות האימון שיש היום?

    “היום עובדים עם אנשים בלי לדעת את המהות שלהם. אומרים להם: ‘בואו תיצרו חזון, מה אתם רוצים?’ ואז עובדים איתם כדי להשיג את החזון. אצלנו יש כללים.
    אנחנו מחלקים את הקיום של האדם לשלוש רמות. רמת הקיום הראשונית שרוב האנשים נמצאים בה היא הישרדות. זו הרמה ההתחלתית שבעצם כל המשאבים שלנו מכוונים לשרוד.
    “הרמה השנייה היא מודעות. אני לא מדברת על מודעות בשכל אלא על מודעות שמחלחלת לתוך החיים. מודעות בשכל יש להרבה אנשים אבל החיים שלהם נמצאים במקום אחר. אצלנו יש כלי שנותן לאנשים לזהות מתי הם מצויים בהישרדות, מתי הם במודעות ומתי הם נמצאים ברמה האחרונה שהיא רמת תודעה, שזו היכולת להרגיש ולפעול במקביל, לפתח את המודעות השכלית והמודעות הרגשית כשכל זה מחובר לפיתוח ומיצוי הפוטנציאל שנמצא במהות”.
    בבית הספר של שיטת ‘התדר האנושי’ המטרה היא הכשרת מאמנים, אך שוש מציינת כי אי אפשר להגיע לתפקיד מאמן בלי לעבור את התהליך באופן אישי.
    “כדי לאמן אחרים צריך קודם כול להיות במקום הזה בעצמך ולחיות את השיטה.
    במסגרת הלימודים אצלנו התלמידים עוברים התפתחות שאי אפשר לתאר.
    אחד הדברים שאנחנו מלמדים הוא הבנה וחמלה. זה אומר שאם אתה מצליח להבין ולהיכנס לנעליים של השני, הלב שלך נפתח ויש לך חמלה אליו, אתה לא
    מפרש את ההתנהגות שלו נגדך. הכלים שלנו מנותבים לעבודה אישית עם כל אדם, למקסם את מה שהוא בא לעשות פה בעולם”.

    אף כי שוש אינה אדם שומר מצוות, היא מספרת שרבים מתלמידיה הם דתיים, ובמהלך השיעורים היא נתקלת שוב ושוב בהקבלה בין עקרונות השיטה למקורות מהיהדות.
    עמוד תווך ומטרה משמעותית שאליה מכוונת שיטת התדר האנושי הוא הבנה ומימוש התפקיד המיוחד של האדם בעולם.
    “כבר בתוך האינפורמציה שמתקבלת מהאבחון, אנחנו מחפשים את השליחות של האדם בעולם הזה, שקשורה תמיד למהות שלו. הרי הנשמה לא באה לפה סתם אלא לעשות עבודה ולהתפתח. רובנו כל כך התרחקנו מזה, ואנחנו חושבים שבאנו לעשות כאן כסף או קריירה, כל מיני דברים חיצוניים. אפשר לבוא לידי ביטוי בדברים החיצוניים כמו כסף, אבל המהות היא לעשות את מה שנועדת לו.
    “תמיד קראתי לעצמי אדם מאמין, כי תמיד האמנתי באמונה שלמה בקב”ה”, היא מוסיפה.
    “אחד הדברים שמאוד ריגשו אותי היה כשלימדנו במדרשת ‘אמונה’ ובאו לשם הרבה נשים מרקע חרדי. אחת הנשים מחסידות תולדות אהרן אמרה שאחרי שהיא למדה את השיטה היא פתאום הבינה בלב, ולא בראש, מה זה לאהוב את הקב”ה. היא אמרה לי: ‘תמיד חייתי על ברכי האמונה הזו אבל זה היה משהו שכולם עושים’, או כמו שאני קוראת לזה ‘רעש רקע’. היא אומרת שפתאום היא התרגשה מכל דבר וגם היחסים שלה עם הבת שלה השתנו”.

    השיטה, כאמור, פותחת את הלב. נשים ששוחתי איתן לצורך הכתבה דיווחו שהיחסים שלהן עם הבעל יותר אוהבים, שפתאום הן מבינות את הילדים שלהן וכמובן גם את עצמן. “ואהבת לרעך כמוך זה בשבילי אחד הדברים החשובים”, אומרת שוש, “והוא אחד הדברים שאנשים לוקחים בגדול מהשיטה הזו”.

     

    Presentation1פיטום הקטורת המחודש

    האבחון מתחלק לאחד עשר סוגי תדרים שונים, כשכל מאובחן מקבל תדר ראשי ותדר משני, שהם שני התדרים הפעילים אצלו ביותר. גם בנוגע למספר, אחת עשרה, גילתה שוש כי אין מקריות. “יום אחד, אחרי הרצאה שהעברתי, ניגש אלי בחור דתי ושואל: ‘תגידי, למה דווקא אחד עשר תדרים?’ אמרתי לו: האמת שבשיטה הזו למדתי ‘נעשה ונשמע’. קודם אני עושה, ובהמשך אני גם מבינה. הוא אמר לי שיש תפילה שנקראת פיטום הקטורת, וזו תפילה מאד חשובה, שבה מופיעים אחד עשר הסמנים שמדברים על ריח, אחד עשר מקורות של נשמה.

    “כתוב בישעיה שכשיבוא המשיח הוא יֵדע להבדיל בין אמת לשקר דרך חוש הריח. לא לפי מראה עיניים, לא לפי משמע אוזניים, לא לפי אמירת פיו, אלא דרך חוש הריח לדעת דבר אמת או דבר שקר. אנחנו כל הזמן לומדים את ההקבלה של השיטה למקורות”, היא מציינת.

    שניים משלושת בניה של שוש שותפים בהקמת בית הספר ובפיתוחו ועובדים איתה גם כיום. אוכן, הצעיר מביניהם, אומר ש”אם צריך להגדיר את השיטה במשפט אחד הוא היה ‘והשבותָ אל לבבך’. אנחנו יודעים הרבה דברים בראש אבל לא בהכרח חיים אותם. השיטה פונה למהות ולרגש ועוזרת לנו לחיות את זה – החיים שלנו הם ברמה הרגשית. ולכן בלי כלים רגשיים מאד קשה להוריד ידע מהראש ללב”.

    לפני שנה חזר אורן בתשובה. הוא מספר כי למרות שהרקע והסביבה החברתית חילוניים לגמרי, ההתכנסות פנימה באמצעות התדר האנושי הובילו אותו לנקודה שקשורה ביהדות. “במהלך העבודה האישית שלי נכנסתי עוד ועוד שכבות פנימה, עד שבסוף גיליתי שאם אני רוצה להמשיך פנימה אני לא יכול שלא להתחבר לשם. הפנימיות שלי קשורה בקשר הדוק לתורת ישראל”, מספר אורן.

    “המשיכה הייתה קיימת בתוכי הרבה זמן אבל זה מאד הפחיד אותי, כי באתי מעולם אחר לגמרי וזה אומר שינוי החיים. לא הסתדר לי בראש כל העניין של אמונה ותורה, למרות שהלב שלי רצה. בסוף הבנתי שאם אני לא מתחיל לחיות בדרך התורה, אני עושה סיבובים סביב עצמי. זה הפתיע אותי. האמת שאני עד עכשיו מופתע”, הוא צוחק.

    הוא מסביר לי עד כמה אנשים יכולים להתרחק מהמהות, מה שלדבריו יכולה השיטה לתקן. “השם של תדר מספר חמש, למשל, הוא מהות הנתינה. אלו אנשים שהטבע שלהם הוא להיות בנתינה, הם לא יכולים אחרת, בניגוד לרוב האנשים שצריכים לעבוד על המידות כדי להיות בנתינה. הייתה לנו תלמידה שאבחנה את אבא שלה כמהות הנתינה ושניהם לא התחברו לאבחנה בכלל. “כשהיא התקשרה להתייעץ איתי אמרתי לה: בדרך כלל כשלא מתחברים לתדר, זה אומר שבמקום כלשהו הוא חווה את המהות שלו כמשהו שיסכן אותו, אז הוא מתנתק ממנה. היא סיפרה את זה לאבא שלה, שמתקרב לגיל תשעים, וזו הייתה הפעם השנייה בחייה שהיא ראתה אותו בוכה. מסתבר שבילדותו הוא עלה עם משפחתו מעירק ואבא שלו הכניס הביתה עולים שלא היה להם מקום לגור. אחד מהעולים היה חולה והדביק את אח שלו שנפטר מהמחלה. “מאז שהבת שמעה את הסיפור, היחסים שלה ושל אביה עברו מפנה והיא התחילה להבין אותו. אמרתי לה באותה שיחה: אדם שלא יכול להיות מחובר למהות שלו הוא אדם שלא יכול להיות מאושר, כי את המתנה הגדולה ביותר שהוא קיבל בחיים הוא שם בצד”.

    האבחון מאד עמוק אם הוא מגיע לאירוע מהילדות אצל אדם בן תשעים.

    “נכון, בכל דרך אחרת לא היינו מגיעים לזה. בגלל שחוש הריח עוקף את הרציונל אי אפשר לעבוד עליו. לכל תדר יש את המתנות שלו, ויש את התופעות שקורות כשאדם לא במיטבו. ברגע שאנחנו במיטבנו, אנחנו מרגישים שהמתנות שקיבלנו הן המתנות הכי טובות שיכולות להיות. כשאנחנו לא במיטבנו, אנחנו מרגישים שהתדר שלנו הוא הדבר הכי גרוע בשבילנו ואז אנחנו מנסים להתנגד לו.

    “למעשה בכולנו יש את כל התדרים, אבל לא בעוצמה שווה. באבחון אנחנו מתוודעים לתדר הראשי – שנמצא בעוצמה הגדולה ביותר, ולתדר המשני, ואיתם אנחנו עושים את העבודה”.

    אז נוצרים שילובים מיוחדים גם לאנשים שחולקים את אותו תדר מרכזי, כי יכולה להיות לו השפעה ממשהו אחר?

    ” בדיוק. גם אצל שני אנשים שיש להם אותו תדר ואותה השפעה, שאר התדרים מסודרים אחרת, גם אם לא מאבחנים את זה. בכל מקרה כל אדם שונה מחברו. לא אצל כולם התדרים באותם אחוזי השפעה, כך שיש אין ספור של צירופים. אבל מה שאנחנו מאבחנים זה את הקווים הבסיסים המולדים שהם לעתים משותפים”.

    מה היחס בין הנטיות המולדות לבין תנאים משתנים, כמו דברים שאדם עובר בילדותו?

    גם מה שהאדם עובר בילדותו יעבור דרך המהות שלו. שני ילדים שגדלים באותו בית עם תדרים שונים, יחוו את אותה הסביבה ואת אותם האירועים בצורה שונה. מי שיש לו ילדים יכול לראות באיזו צורה יסודית כל ילד שונה מאחיו מרגע הלידה, כי המהות שלהם שונה”.

    לסיום, לבקשתי מקריא לי אורן את שמות התדרים על פי הסדר: שמים וארץ, עוצמת הרכות, אחדות הניגודים, קסם ההתמרה, מהות הנתינה, עוצמת הפנימיות, מסתורי הרגשות, אש סמויה, לחישת הלב, התמזגות ומנהיגות חדשה. 

    כעת נותר רק לנחש, באיזה תדר ימצא כל אחד את עצמו.

    איך להפסיק את המריבות עם בן הזוג?


     

     

    אם אהבת, אנו מזמינים אותך לחוות איתנו חוויה שכמותה עוד לא חווית:

     חוויה שתחשוף אותך למתנות איתן נולדת!

     

     קישורים נוספים שאולי יעניינו אותך:

       מרכיבי הזוגיות – חלק א’ (תשוקה)

     

    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט כתוב:

     

    אורן:      שלום אמא שוש.

    שוש:       שלום בני היקר אורן.

    אורן:      היום אנחנו ממשיכים את השיחות שלנו על נושא הזוגיות שהוא נושא מאוד חם ובוער. פעם שעברה אמרנו שיש ארבעה מרכיבים לכל זוגיות שעובדת, שזה תשוקה, תקשורת, אינטימיות ומחויבות. ודיברנו על תשוקה. היום אני רוצה לדבר איתך על הנושא, על המרכיב השני שזה תקשורת. זה לא קצת מובן מאליו שצריך תקשורת בזוגיות? מה החידוש בזה?

    שוש:       זה מצחיק אותי. למה? כי כאילו, מובן מאליו, תקשורת. אבל כמה מאיתנו יודעים ליצור תקשורת טובה? כמה מאיתנו מרגישים מובנים ומבינים?

    אורן:      אני מניח שהרבה אנשים אומרים לעצמם – “אני יודע ליצור תקשורת, הבן זוג שלי לא יודע ליצור תקשורת! “

    שוש:       יפה מאוד. אז זה בדיוק אחת ההבנות המרכזיות בזוגיות ובכלל בעיניי ביחסים. כשאני בודקת תקשורת, אני לוקחת על עצמי מאה אחוז אחריות. אני לא בודקת או מצפה מהשני, אלא אני לוקחת אחריות על יצירת התקשורת.

    אורן:      אז מה הכוונה תקשורת?  בסך הכל אצל כולם יש תקשורת, לא? כי קמים בבוקר, אומרים מה, בוקר טוב.

    שוש:       אז זה בדיוק העניין.

    אורן:      שמה?

    שוש:       שבדרך כלל אין תקשורת בין אנשים. כאשר צד אחד מדבר, והשני מקשיב, זה עדיין לא אומר שהמסר עובר ושהצד השני מבין אותו. לא תמיד זה שאנחנו מקשיבים לשני זה אומר שאנחנו באמת מבינים אותו. אנחנו צריכים להבין שתקשורת זה דבר רחב מאוד. עכשיו, מה שקורה בין אנשים, אנחנו אומרים דברים והשפה בעצם היא סוג של קודים. כל אחד כשהוא מדבר יש את החלק החיצוני של הדיבור, שזה מה שאני אומר, ויש את כל הדברים שהם בעצם הכוונות, המשמעות, שזה משהו פנימי שלא תמיד עובר לשני.

                  אני רוצה להסביר את זה בצורה יותר מפורטת. ואני אתן דוגמה נורא בנאלית. שאני אומרת למישהו אהבה, אז כשאני אומרת אהבה מבחינתי זה משהו אחד, ואם אני עכשיו אשאל עשרה אנשים מה זה בשבילהם אהבה, אני בטוחה שכל אחד ייתן לי הסבר משלו על מה זה אהבה. בעצם כמעט כל דבר שאני מדברת, מי שמקשיב לי, הוא מבין, על פי הפרשנות שלו, את מה שאני אומרת. וזה בעצם הבסיס למה שאני קוראת “תקצורת” במקום “תקשורת”.

    אורן:      אז מה שאת אומרת שהבסיס לתקשורת זה הבנה.

    שוש:       זה הבנה רחבה. זאת אומרת, לא לקחת כמובן מאליו, שמה שאני אומרת השני הבין את זה כפי שרציתי שהוא יבין.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       וזה בעצם השלב הראשון של התקשורת. השלב הראשון של התקשורת זה שבן זוגי אומר לי משהו אז אני רוצה להבין באמת שהבנתי מה הוא אומר.

    אורן:      אז איך את עושה את זה?

    שוש:       ושהוא התכוון לזה גם.

    אורן:      איך את עושה את זה?

    שוש:       אני מנסה לברר. נניח הוא אומר לי “היה לי אתמול נורא משעמם.”

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       אז אני רוצה לברר למה הוא התכוון. מה מעניין אותו, וכשהוא אומר משעמם למה הוא מתכוון. וגם הפוך.

    אורן:      אז את שואלת אותו למה הוא מתכוון?

    שוש:       אני שואלת אותו, כן, אני מבררת למה הוא מתכוון, אני מנסה להבין מה מעבר למילים, מה יש, מה השפה הפנימית שלו אומרת. מה הוא התכוון, מה הוא רצה להגיד בזה.

    אורן:      זה לא קצת חקירה? כאילו, אחד הדברים שרואים הרבה בזוגיות זה שיש צד אחד שנגיד, צד אחד שרוצה, אני לא יודע למה יצא לי נשים דווקא, שרוצה לדעת והצד השני שרוצה, לא יודע למה דווקא יצא לי גבר, שמרגיש שכל הזמן חוקרים אותו. אז השאלה אם זה לא משהו שיכול ליצור גם טרדה? החקירה הזאת, כל דבר למה אתה מתכוון. לפעמים יש הרגשה שיש צד אחד בזוגיות שלא מעוניין שיחקרו אותו, די, תקבלי את הדברים כמו שזה וזהו. לא צריך לעשות כל דבר חקירה. אז השאלה אם הדבר הזה לא מתנגש עם היכולת שלנו להבין אחד את השני? 

    שוש:       אם אתה מפרש ניסיון להבין אותך כחקירה, זו בהחלט בעיה רצינית. אז אני מציעה לכל בן אדם ששואף לזוגיות לבדוק את הנושא הזה. אם אני נמצא בתוך זוגיות והצד השני מנסה להבין למה אני מתכוונת, מנסה להבין אותי, ואני מפרשת את זה כחקירה זה בדיוק הפרשנות וזה קורה הרבה פעמים באמת שלא במקרה, הזכרת נשים וגברים. 

    אורן:      נכון.

    שוש:       אנחנו נדבר בהמשך על השונות בין גברים לנשים. על הצרכים השונים, על הפרשנויות השונות.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אז באמת חשוב להבין, שגבר יש לו יותר ציפייה שיניחו לו לנפשו. ואישה יש לה יותר צורך בלהבין, ושיבינו אותה.

    אורן:      ולדבר.

    שוש:       ולדבר.

    אורן:      נכון.

    שוש:       ובאמת בזוגיות צריך לגשר על הצרכים השונים האלה. שזה לא משהו גורף, גם יש גברים שאוהבים לדבר. אבל אם ניקח באחוזים, אז הצורך של הנשים יותר גדול מאשר הצורך של הגברים.

    אורן:      נכון.

    שוש:       אז אין מה לעשות, אז אישה צריכה לפעמים לכבד את הבעל שלה שלא בא לו לדבר, וגבר למרות שלא בא לו, צריך לכבד את הצורך של האישה לדבר. ועם זאת, הם צריכים להבין, שהגבר, הבעל שלי לא צריך לספק לי את כל מכסת הצורך שלי בדיבורים. בשביל זה אנחנו גם יש לנו חברות ואפשר למלא הצורך הזה שם. וגבר, הוא צריך להבין שהוא צריך מידי פעם לדבר עם אשתו גם אם לא בא לו. גם אם הכי הוא נהנה זה לצפות בטלוויזיה ובשתיקה.  

    אורן:      ומה קורה אם צד אחד לא מסכים להבין את זה? הרבה פעמים אנחנו רואים שיש חוסר הדדיות בתוך מערכות זוגיות בין הצדדים, שיש צד אחד שהוא בעצם עושה יותר השתדלות, וצד שני חושב שהכל בסדר. כשלא הכל בסדר. אז השאלה מה אנחנו עושים? למשל, אני רוצה לעבוד על הזוגיות שלי והבת זוג שלי מבחינתה הכל בסדר. מה אני עדיין בכל זאת יכול לעשות כדי לשפר את הזוגיות?

    שוש:       תראה, אני אצא מתוך הנושא של התקשורת ואני ידבר על נושא שבעיניי הוא מהותי לפני התקשורת.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       אז אני אחלק את זה לשני חלקים: אם אנחנו בשלב של חיפוש בן זוג, אז אם יש לנו צורך בתקשורת מילולית ובתקשורת וורבאלית, אז אנחנו נבדוק האם הבן זוג שאנחנו בוחרים יש לו גם את הצורך הזה. האם הוא יכול לענות לנו על הצורך הזה. אבל אם אנחנו כבר בזוגיות, וכשנישאנו והתאהבנו, התאהבנו במה שיש, והתאהבנו בבן אדם שלדבר, תקשורת וורבאלית זה לא הצד החזק שלו. אז הוא לא ישנה את עורו ועכשיו בגלל שאנחנו רוצים שהוא יתחיל לדבר יותר, הוא פתאום ישנה את זה. אז כאן חל הכלל שאנחנו אוהבים, אנחנו מתרגלים לאהוב את מה שיש ולראות איזה כן מרכיבים יש בו שאותם אנחנו אוהבים. כי הבחירה כבר נעשתה ואנחנו בחרנו מישהו שאנחנו כן אוהבים בו דברים אחרת לא היינו בוחרים בו.   

    אורן:      נכון.

    שוש:       אז אנחנו צריכים, אחד הדברים שבזוגיות ותיקה, ושזה הרבה שנים, ובתוך הזוגיות הזו אנשים משתנים והצרכים שלהם משתנים. אז אני אכניס משהו שהוא אמונה שלי ולפי דעתי הוא אחת הצרות של הזוגיות בעידן הזה. שאנחנו רגילים למוצרים חד פעמיים. 

                  ואני רוצה להזכיר לכולנו שבני אדם זה לא חד פעמי ולא לשימוש חד פעמי. ואנחנו כאן כדי להיות, ואם אנחנו, כשאנחנו משתנים אנחנו לא היינו רוצים שיזרקו אותנו או כשהבן זוג משתנה לא היינו רוצים שיזרקו אותנו, אז אותו כלל חל גם על הבן זוג שלנו. אם אנחנו משתנים אנחנו לא זורקים את הבן זוג ומחליפים אותו. אלא אנחנו לומדים כלל שזה בעיניי התפתחות אולטימטיבית. ובן הזוג יכול לשרת את המטרה הזו. ותמיד לבדוק מה יש לאהוב בבן זוג. ואת זה להגביר. אבל נחזור לנושא של תקשורת.

    אורן:      כן.

    שוש:       תקשורת יכולה להיות מילולית ויכולה להיות לא מילולית. תקשורת היא לא בהכרח רק לדבר. היא גם לדבר. אבל אחד הדברים שאנחנו מפתחים בזוגיות רבת שנים, זה שאנחנו מפתחים את ההבנה לשידורים גם הלא מילוליים. אני יכולה להגיד לך שאחרי 30 שנה יש לי בעל שהוא לא דברן גדול, אבל יש בינינו הבנה מאוד עמוקה וגדולה. ולא תמיד זה בא לידי ביטוי בשיחות ממושכות. אני מסתכלת עליו והוא מסתכל עלי ואנחנו מאוד מבינים אחד את השני. ולי יש צורך לדבר אז אין לו בעיה, הוא מקשיב. אבל אני לא יכולה לדרוש ממנו לדבר אם הוא לא היה כזה אף פעם.

    אורן:      כן.

    שוש:       אז אני מפתחת את מה שאפשר לפתח. אני לא מצפה ממנו לספק לי את הצורך שלי, אם זה לא היה.

    אורן:      אוקיי. אחד הדברים הרבה פעמים שאנחנו מלמדים בקורס שלנו להכשרת מאמנים לשיטת קוד התדר, זה הרבה פעמים מגיעים התלמידים שלנו, מתאמנים, שבאים לעבוד על הזוגיות שלהם, ואז אנחנו מבררים מה התוצאה הרצויה ואז המתאמנת אומרת, אני רוצה שבעלי ידבר איתי יותר, יתקשר איתי יותר, יאהב אותי יותר, יפגין כלפיי יותר חום. ואחד השאלות שאנחנו מלמדים את התלמידים שלנו לשאול, זה אם היית יודעת שעד סוף האימון בן הזוג שלך לא ישתנה כהוא זה, מה בכל זאת היה נחשב בעינייך הצלחה לאימון? ואז מה שקורה, המתאמן פתאום מתחיל להסתכל פנימה. הוא מבין שהוא לא יכול לשנות את הבן אדם ושלא יכול להיות שתוצאה של אמון זה שהבן אדם השני ישתנה. ואז מה שקורה מתחיל לראות מה בתוכו יכול לקרות כדי שהזוגיות הזאת תעבוד יותר טוב. אנחנו מדברים על תקשורת. השאלה אם לכל אחד מאיתנו יש סגנון תקשורת אחר.

    שוש:       בדיוק. גם סגנון תקשורת אחר וגם צורך אחר. וזה אחד, אחת הבעיות שאני גיליתי שהבעיה היא לא תמיד תקשורת, אלא שהרבה פעמים הבעיה זה פרשנות מה זה אומר שהוא מדבר איתי או לא מדבר איתי, מה זה אומר שהיא מדברת איתי או לא מדברת איתי. הפרשנות שאנחנו שמים והחוויה האישית שאנחנו חווים את זה. עכשיו, זה אחד הדברים שכשאנחנו חושפים את התדר של הבן אדם ואני אתן דוגמא.

    אורן:      תסבירי רק מה זה התדר של הבן אדם.

    שוש:       התדר של הבן אדם זה המהות הפנימית שלו ובעצם הדרך שלו לראות ולתקשר עם העולם.

    אורן:      זאת  אומרת שבאימון, בשיטת קוד התדר האנושי, אנחנו קודם כל, תמיד אנחנו קודם כל מאבחנים את התדר של הבן אדם שהוא המהות הפנימית המולדת שלו, והיא בעצם בהכרח משפיעה על הצורה שבה אפשר לתקשר איתו.

    שוש:       בדיוק. אני אתן דוגמא פרקטית.

    אורן:      הצורה שבה הוא מתקשר.

    שוש:       יפה מאוד. אני אתן דוגמא פרקטית. הגיע אלי זוג כדי לעבוד על הזוגיות. עכשיו, הוא היה “עוצמת הפנימיות”.

    אורן:      זה שם של תדר?

    שוש:       שם של תדר.

    אורן:      תדר שנקרא עוצמת הפנימיות.

    שוש:       שהמאפיינים הבולטים ביותר זה שזה בן אדם מאוד עמוק, זה בן אדם שהוא מאוד פנימי, זה בן אדם שאחד המאפיינים שלו זה מופנמות.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       וקושי לצאת מתוך עצמו ולתקשר.

    אורן:      ומה התדר שלה?

    שוש:       התדר שלה היה “מנהיגות חדשה”. ומנהיגות חדשה זה אנשים שאוהבים לתת ערך, אנשים שאוהבים לתת עצות, אנשים שאוהבים לדבר. אז אחת התלונות שלה היה, הוא לא מדבר איתי. אחת התלונות שלו, זה אני לא מבין מה היא רוצה ממני. אני מדבר איתה דווקא, אני לא מבין מה היא רוצה מהחיים שלי. כל היום היא מתלוננת עלי. ועוצמת הפנימיות, אחד הדברים שהכי קשה להם, זה שעושים אותם לא בסדר. זה קשה לכולם. אבל לעוצמת הפנימיות יש רגישות מיוחדת לכך שעושים אותם לא בסדר. מה שקרה, התלונה ההדדית הזו יצרה תקצורת. עכשיו, מרגע שכל אחד הבין את המקום ממנו ההתנהלות נגזרת אז נוצרה ביניהם מה שאני קוראת הבנה וחמלה. ברגע שהיא הבינה שכשהוא בא מהעבודה קודם כל הוא צריך את הפסק זמן להיות עם עצמו קצת בשקט, ואם הוא יהיה עם עצמו בשקט אחר כך הוא יוכל יותר לתקשר איתה ולדבר איתה, וברגע שהוא הבין שהצורך שלה כשהוא מגיע הביתה, זה להגיד לה שלום ולהגיד, לשאול אותה מה שלומה. אז כבר הציפייה והגישה שלהם אחד לשני, הבסיס שלה השתנה. נוצרה הבנה על השוני ביניהם ומתוך השוני הזה איך אפשר לשפר את הזוגיות, מה שקודם כל אחד היה עסוק בצורך של עצמו והשונות של השני הופיע לו כלא בסדר ושזה משהו נגדו.   

    אורן:      אוקיי. אנחנו לא יכולים להרחיב עכשיו יותר על המרכיב הזה, אבל מה שאני רוצה להגיד זה שבקרוב אנחנו הולכים לצאת עם מיני קורס, מיני קורס חינמי שאנחנו הולכים לעשות בנושא אימון ליחסים, שזה כולל גם יחסי אנוש, גם יחסי הורות וגם יחסי זוגיות. המיני קורס הזה הולך להיות בחינם, והוא הולך להיות באמצעות שידורים חיים של וידאו, שבהם הולכים גם לראות אותנו, ממש שיעור עם מצגת. אנחנו הולכים לעשות שלושה שיעורים כאלה, מיני קורס ואתם תקבלו על זה פרטים בהמשך, יותר פרטים על הדבר הזה בהמשך. אז תמשיכו לעקוב אחרינו. לסיום, טיפ אחד לשיפור התקשורת בזוגיות.   

    שוש:       קודם כל, לקחת לעצמנו את החופש לשאול וללמוד את השני. פשוט ללמוד את הצרכים של השני, מה שקורה בזוגיות כל אחד בא עם הצרכים של עצמו ומרוכז בצרכים של עצמו ומצפה שהשני יספק לו את הצרכים. ואני אומרת הפוך. בוא נבוא לזוגיות וניקח לעצמנו את החופש ואת הרצון ללמוד את השני. ללמוד את השפה הפנימית שלו. ללמוד את הצרכים שלו. ללמוד את הקושי שלו. ללמוד אותו. וללמוד את הכוונות שלו כשהוא אומר דברים. ולקחת את המחויבות לעצמנו לא לצפות שהשני יבין באופן אוטומטי ולקשר את זה שאם הוא מבין אותי הוא אוהב אותי, שזה חיבור מקולקל אופייני, אלא לקחת על עצמנו מחויבות ללמד את השני מי אנחנו, ללמד את השני את הצרכים שלנו, ללמד את השני מה הכוונות שלנו. למה, מה הצרכים שלנו. לא לצאת כמובן מאליו שהוא אמור להבין.

    אורן:      אוקיי. אז אני רוצה לבקש מכם לשלוח את ההקלטה הזאת לכל האנשים שאתם אוהבים ואתם חושבים שהיא יכולה לעזור להם. זאת אומרת שיש היום הרבה אנשים שנתקלים בקשיים בזוגיות או פשוט רוצים לשפר אותם באופן תמידי את הזוגיות שלהם. לשלוח לאותם אנשים שאתם מכירים את ההקלטה הזאת. את השיחה הזאת. מה שיכול לפתוח את הלב אנשים, זה משהו שיכול לעזור לאנשים. אז אנא עשו את זה. דבר שני שאני רוצה לבקש זה בתחתית הדף יש כפתור של “אהבתי”, כפתור של “לייק”, תלחצו עליו. אם נתרמתם במשהו אפילו בקצת מהשיחה הזאת, אנחנו רוצים לדעת את זה. הדרך שבה אנחנו יודעים את זה על ידי הלייקים שאתם לוחצים לנו. ודבר אחרון, תגידו לנו מה אתם חושבים, מה השאלות שאתם רוצים שנענה עליהם, איזה שאלות עלו לכם, איזה עוד דברים הייתם רוצים לשמוע וללמוד. ומה חשבתם על השיחה הזאת. ואם יש לכם עוד טיפים להגברת הזוגיות אתם מוזמנים לכתוב לנו גם אותם בתגובות.

    שוש:       מצוין. אני רוצה להוסיף שאלות, דילמות מחיי הזוגיות האישיים שלכם, דברים שהייתם רוצים לדעת. אנחנו רוצים מאוד לתת לכם ערך. לתת לכם דברים שיעזרו לכם. אז תעזרו לנו לתת לכם את זה. 

    אורן:      אוקיי. אז אמא תודה.

    שוש:       בבקשה ותודה לך.

    אורן:      אז ותודה לכם.

    שוש:       אתה תמיד מצליח להוציא ממני את המיטב.

    אורן:      יש הרבה מיטב להוציא שם. אז נתראה בשיחה הבאה, להתראות.

    שוש:       ביי. 

     

    התוכן מעניין אותך ?הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך. למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.
    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

    מה עם התשוקה בזוגיות שלי?




     

    אם אהבת, אנו מזמינים אותך לחוות איתנו חוויה שכמותה עוד לא חווית:

     חוויה שתחשוף אותך למתנות איתן נולדת!

     

    תמללנו למענכם את ההקלטה, והיא מופיעה גם כטקסט כתוב:

     

    אורן:      שלום אמא.

    שוש:       שלום בני.

    אורן:      שלום אמי.

    שוש:       שלום אורן.

    אורן:      שלום לאמא שוש. היום אנחנו מדברים על נושא שמעסיק המון אנשים בתקופה שלנו. נושא הזוגיות.

    שוש:       נכון. זה נושא שעולה כל הזמן במפגשים, בסדנאות, בקורסים. האמת היא שכמעט בכל מקום שאני נפגשת עם אנשים, הנושא של הזוגיות (על כל ההיבטים שלו – ליצור זוגיות, להכיר בן זוג, ליצור יחסים טובים בתוך זוגיות קיימת) כל הזמן עולה.

    אורן:      נכון. אז לא סתם אנחנו בחרנו לדבר היום על מהם המרכיבים של זוגיות טובה ומאושרת. כי הדבר הזה מעסיק מיליוני אנשים היום וזה נראה כאילו זו מיומנות ששכחנו איך לעשות אותה.

    שוש:       אכן אכן. ולמה שכחנו? כי כל הנושא של יחסים, יחסים עמוקים, ותקשורת בין אנשים, זה משהו שאנחנו פחות ופחות מיומנים בו. היום התקשורת ברובה המכריע מתנהלת דרך אמצעי התקשורת, לא דרך תקשורת ישירה בין אנשים.

    אורן:      תקשורת אלקטרונית את מתכוונת?

    שוש:       כן. ולכן בנושא הזה, אנשים פחות ופחות מיומנים. עכשיו, כשיש לנו זוגיות, קודם כל זה יחסים. ובמקרה של זוגיות יש עוד כמה מרכיבים שהם הכרחיים. אבל קודם כל זה לדעת ליצור יחסים עמוקים, ובשיחה היום אנחנו נדבר על מרכיבים של כל מערכת יחסים בכלל, ומערכת יחסים זוגית בפרט.

    אורן:      אוקיי. אז בואי נתחיל. מהם המרכיבים? פעם הדבר הזה היה נורא טבעי – אנשים היו מתחתנים בקלות, אנשים היו שומרים על הזוגיות שלהם לאורך כל החיים. אני חושב שגם סט הציפיות מהזוגית היה אחר. אבל נראה שהיום אנחנו צריכים ללמוד את זה כמו ילד שלומד לצעוד שוב. איזה אבסורד, שבמשך אלפי שנים אנשים חיו בזוגות במשך כל חייהם, והיום הגענו לתקופה שבה אנחנו צריכים ללמוד את זה כאילו לא ידענו את זה בכלל אף פעם.

    שוש:       אני מסכימה מאה אחוז. אני מסכימה מאה אחוז עם הדבר הזה. ואתה ציינת כאן אחת הסיבות המרכזיות לקושי בזוגיות. פעם בני זוג ידעו שהם מתחתנים כדי לבנות משפחה, לעשות ילדים, ולחיות ביחד וזה מה שציפו מהזוגיות. ציפו מהבעל שיהיה מפרנס ושיהיה נאמן לאשתו ודברים בסיסיים. וציפו מאישה שהיא תהיה עקרת בית ושהיא תגדל את הילדים. היום במוסד הנישואין כל בן זוג מצפה לעוד המון דברים נוספים מבן הזוג השני, ולכן קורה לעיתים קרובות שבן הזוג פשוט לא עומד בכל הציפיות האלה. אז מה קורה? אם ההורים שלי יצרו זוגיות ולא היו להם הרבה ציפיות אחד מהשני חוץ מלכבד זה את זה, ובקשר לא היה הרבה מעבר לזה, אז היה להם בסדר. ואם נוצר מעבר לזה גם חברות וגם עוד דברים, אז זה בכלל היה מפתיע ומשמח.

    אורן:      זה היה בונוס.

    שוש:       זה היה בונוס. בדיוק.

    אורן:      בונוס לא צפוי.

    שוש:       בדיוק. היום, מהתחלה מגיעים עם כאלה ציפיות, שאין הרבה סיכוי לשני בני הזוג לעמוד בציפיות האלה.

    אורן:      זאת אומרת שמה שאת אומרת, זה שכמה דברים השפיעו על הדבר הזה – שהיום אנחנו צריכים ללמוד זוגיות כאילו אנחנו תינוק שלומד ללכת. אחד מהם הוא שהשתנו התפקידים. לכל אחד היה תפקיד מוגדר ולא הייתה ציפייה שהזוגיות תהיה מקור לאושר. אני חושב שעוד אחד הדברים שהשתנו זה החיים בקהילות. פעם אנחנו חיינו בקהילה. לא היה דבר כזה שבן אדם חי בודד בעיר הגדולה. גם בתוך הערים היו קהילות, בטח ובטח לפני התהליך של העיור. אנשים חיו בכפר או במושב או בצורה אחרת שבה הרגישו עטופים בקהילה. בעצם הקהילה סיפקה לך חלק גדול מהצרכים הרגשיים שהיום אנחנו מצפים לקבל מבן אדם בודד. זאת אומרת שכל מה שבעבר קיבלנו מתוך קהילה, מחברים בקהילה, מידידים בקהילה, ממנהיגים בקהילה, היום אנחנו מצפים לקבל מבן אדם אחד. את כל סל הצרכים הזה שפעם מולא על ידי קהילה שלמה. וכנראה שזה לא כל כך מחזיק מים הדבר הזה.  

    שוש:       זה לא אפשרי. בן אדם אחד לא יכול לספק את כל הצרכים של הבן זוג שלו.

    אורן:      נכון.

    שוש:       זה פשוט לא עובד. עכשיו, במקום להבין את זה אנחנו באים עם ציפיות. כשאנחנו מצפים לקבל מענה לכל הציפיות שלנו מהבן זוג ולא מקבלים, וזה הדדי, התגובה היא להתחיל לצבור תלונות וטענות לבן זוג ולהטיח בו את זה.

    אורן:      נכון.

    שוש:       וכמובן שזה יוצר וגורם לכל הזמן לזילות הזוגיות ולהפחתת האהבה, אנחנו מתחילים כל הזמן לחשוב שבן הזוג הזה, הוא כנראה לא בן הזוג המתאים לנו. גם הנושא של פרידה וגירושין הפך להיות מן משהו כזה שאני נפרד מבן הזוג אם הוא לא בדיוק מספק את הצרכים שלי. כאילו שבן זוג אמור להיות ספק צרכים.  

    אורן:      בדיוק.

    שוש:       אז זה, ישר למדרגות הרבנות.

    אורן:      כן. זאת אומרת שאחד הדברים שקורים זה שאנחנו מצפים שהבן זוג שלנו יהיה ספק האושר שלנו. ומטבע הדברים בחיים משותפים, כשיש תקופות שהן מאוד מאוד קשות, ההתמודדות היא גם קשה. וכשאנחנו מצפים מהבן זוג להיות ספק האושר שלנו, בעצם אנחנו מצפים ממנו שיגאל אותנו מכל תקופה קשה בחיים. עכשיו, חשוב לי לציין במקרה הזה שזה לא חד וחלק. יש מקרים שבהם באמת מגלים חוסר התאמה בסיסי או מקרים של יחסים פוגעניים, כך שבואי נאמר שאנחנו לא מדברים במונחים מוחלטים על כן להתגרש או לא להתגרש, אנחנו מנסים לפצח את הדי.אנ.איי של מה גורם לזוגיות לעבוד. אז מה צריך לדעתך להיות בזוגיות כדי שהדבר הזה יעבוד ויחזיק מים?

    שוש:       אני אדבר על המרכיבים שמאוד חשובים בכל מערכת יחסים. ובמערכת יחסים זוגית על אחת כמה וכמה. קודם כל, כשאני מדברת על זוגיות אנחנו צריכים להבין, שאת המרכיבים שאני אפרט אנחנו לא הולכים ובודקים אם יש לבן הזוג, אלא קודם כל אנחנו הולכים ובודקים אם אנחנו יודעים ליצור את המרכיבים האלה. אם לנו יש את המיומנויות האלה.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       כי בזוגיות כל אחד אחראי ליצור את זה אצל עצמו קודם כל.

    אורן:      זאת אומרת שיש מספר מרכיבים שחשוב שיהיו בכל זוגיות?

    שוש:       בכל מערכת יחסים ועל אחת כמה וכמה בזוגיות.

    אורן:      אז בואי נראה מה הם.

    שוש:       אז אחד המרכיבים המאוד חשובים זה תקשורת. לדבר. אני רוצה לציין קודם כל את כל המרכיבים ואחר כך אנחנו נעבור מרכיב מרכיב.

    אורן:      אז יש ארבעה מרכיבים לזוגיות. מהם?

    שוש:       תקשורת, אינטימיות, מחויבות והמרכיב שמבדל בין מערכת יחסים בכלל למערכת יחסים זוגית, נחשו מהו המרכיב הזה?

    אורן:      מה?

    שוש:       תשוקות.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       יכולה להיות חברות נהדרת. אבל אם אין את המרכיב של התשוקה, אז זו מערכת יחסים אבל זו לא זוגיות. זה בעצם המרכיב שהוא הופך את החברות ואת מערכת היחסים למערכת יחסים שהיא זוגית.

    אורן:      אוקיי. אז התחלנו בתקשורת, אינטימיות, מחויבות ותשוקה. מה הכוונה כשאת אומרת תקשורת למשל?

    שוש:       אני הייתי רוצה להתחיל ולדבר, אם בזוגיות עסקינן, על המרכיב שהוא המרכיב שהופך את המערכת יחסים למערכת יחסים זוגית. התשוקה.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       אז מה זה תשוקה? מה זה אומר תשוקה? ואיך אנחנו יכולים לבדוק אם יש אותה?

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       אז תשוקה זה קודם כל משיכה פיזית חזקה אחד לשני. זאת אומרת שאנחנו מאוד נמשכים פיזית לגוף של השני. שאנחנו אוהבים לגעת בו, שאנחנו אוהבים להריח אותו, שאנחנו אוהבים את המגע שלו, שאנחנו אוהבים כל הזמן להיות בתקשורת פיזית. 

    אורן:      אז אמרת להריח, ובאמת השיטה שלנו עובדת הרבה עם חוש הריח. אנחנו בעיקר מאבחנים דרך חוש הריח של הבן אדם את התדר שלו. זאת אומרת לפי הריחות שבן אדם אוהב אנחנו יכולים להגיד עליו דברים. אז גם זה קשור להתאמה בזוגיות?

    שוש:       מאוד. מאוד. כי חוש ריח זה חוש מאוד מאוד בסיסי, ובטבע למשל אנחנו יכולים לראות שחיות מוצאות את בני הזוג על פי חוש הריח. הן מריחות, ובטבע אני לא יכולה לקרוא לזה זוגיות, אבל המדד של הריח הוא זה שקובע אם ייווצר חיבור בין הזכר לנקבה או לא ייווצר. אנחנו כבני אדם מתוחכמים ועניין הריח כבר לא כל כך נראה דומיננטי, אבל אני רוצה לגלות לכם סוד. כשאתם פוגשים בן זוג תריחו אותו בלי אפטר שייב ובלי כל הדברים שמכסים את הריח הטבעי, ואם אתם לא ממש אוהבים את הריח הטבעי, את ריח הזיעה, את ריח הגוף של הבן אדם, של הבן זוג, אז הוא לא יתאים לכם כבן זוג, כי זה דבר שאי אפשר להסתיר. ובאינטימיות אי אפשר להסתיר את הריח הטבעי של הגוף.    

    אורן:      כן.

    שוש:       ואם אנחנו לא אוהבים את הריח הטבעי, תשמעו, זה מתכון לצרות.

    אורן:      אז אני חייב לציין שלא הכוונה כאן להריח אותו ישר או אותה ישר אחרי איזה ריצת ג’וגינג ובפעילות ספורטיבית שהוא מיוזע…

    שוש:       אני לא הייתי פוסלת את זה. כי אנחנו אנשים בוגרים ואני מקווה מאוד שהמאזינים שלנו אנשים בוגרים, חבר’ה מגיל שמונה עשרה ואילך. (כל מי שלא מעל גיל שמונה עשרה – לרדת מהשידור 🙂 שימו לב. כשיש אינטימיות, כשאנחנו עושים אהבה, אין אפטר שייב שיחזיק מעמד. מזיעים. כשאנחנו ישנים כל יום ביחד אז מזיעים. ואם לא אוהבים את זה, אתם צריכים לישון בלילה עם הריח הזה שהגבר והאישה מזיעים לאורך הרבה מאוד שנים. תדמיינו שאתם לא אוהבים את הריח ובלילה הריח הזה יוצא, אתם צריכים לישון איתו מאוד קרוב.

    אורן:      אז למה את שולחת כל פעם את אבא להתקלח כשהוא חוזר מריצה? את אמורה לחבק אותו באהבה ותשוקה.

    שוש:       זה שאני לא שולטת בזה לא אומר שאני יאהב לדשדש בתוך הזיעה.

    אורן:      אז זה חשוב להבין…

    שוש:       זה לא במקום אסתטיקה.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       זה לא במקום לשמור על ניקיון.

    אורן:      אוקיי. אז עוד משהו שחשוב לי להבהיר פה ולשאול אותך, כי את אומרת תשוקה, תשוקה – אבל מה לעשות שבזוגיות ארוכת טווח, התשוקה לא נשארת כמו אצל נערים שנפגשו והתאהבו ולבבות פרחו מהם. התשוקה הרבה פעמים הולכת ויורדת עם הזמן.

    שוש:       היא יורדת והיא מקבלת טרנספורמציה למשהו אחר, יותר מתון. אבל עדיין, כשיש תשוקה ויש משיכה טובה, אז גם אחרי שנים יש הנאה ורצון להיות אחד בקרבת השני.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       יש התרגשות בלהיות אחד עם השני, בלישון אחד עם השני, בלהתחבק.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       יש אהבה והנאה לגעת, זה לא חייב להיות מלווה כמו שבגיל צעיר, שאנחנו כולם יודעים מה כל הזמן רוצים לעשות. כשהגיל יותר מתקדם ואנחנו הרבה שנים עם הבן אדם, לא כל מגע ולא כל חיבוק הופך להיות לעניין עצמו. אבל עדיין נהנים לעשות את זה, וזה הכיף. כי אם הרבה את העניין עצמו, ואם גם אין כיף לגעת, אז מה כן יש? לא נשאר כלום.

    אורן:      מה שאת אומרת שתשוקה זה לא בהכרח רצון ליחסי המין כל הזמן, אלא תשוקה במובן של אני מרגיש נעים עם הבן אדם.

    שוש:       עם הגוף שלו, עם הפיזיות של הבן אדם.

    אורן:      עם הפיזיות שלו, עם המגע איתו.

    שוש:       נכון.

    אורן:      עם הנוכחות שלו, עם המראה שלו. אוקיי.

    שוש:       נכון. עם הריח שלו. ממש לדברים הכי בסיסיים – לריח, האם נעים לי לגעת בעור שלו או אני נוגע בעור שלו ורק כשממש אני סוגר עיניים, עוצם עיניים ונכנס לתוך האקט עצמו, אני יכול להתעלם מהמגע.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       מהעור.

    אורן:      אז אחד הדברים שחשוב לי להוסיף שכל המרכיבים שציינו, תקשורת, אינטימיות, תשוקה ומחויבות הם משפיעים אחד על השני. הרבה פעמים כשהתקשורת יורדת והאינטימיות יורדת, או בטח ובטח המחויבות יורדת, אז זה גם משפיע על התשוקה. והרבה פעמים כשהתשוקה יורדת זה גם משפיע על הדברים האחרים. אז מה שאני רוצה זה שאנחנו נדבר פעם הבאה על שאר המרכיבים. אבל לפני זה, אנחנו עוסקים באימון אישי. עכשיו, כשאנחנו מדברים על תשוקה, זה אומר שיש כאן מרכיב שניתן להשפיע עליו. אחרת מה זה, זה משהו שהוא גורל משמיים ואיתו צריך לחיות? מה את ממליצה לעשות כדי להגדיל את המרכיב הזה בתוך הזוגיות?

    שוש:       אני רק רוצה רק לפני שאני עונה לך על השאלה, לחזק את מה שאתה אומר. מה שאתה אומר זה שכל המרכיבים האלה מקשיבים אחד לשני. אבל הבדיקה הראשונית זה קודם כל באמת לבדוק בנושא של תשוקה שזה קיים. כי העצמה של כל המרכיבים האלה והתלות שלהם אחד בשני זה שהדבר הבסיסי קיים. זאת אומרת, שקודם כל אני בודקת שנעים לי, שהפיזיות של הבן זוג שלי נעימה לי. אם זה נעים כל שאר המרכיבים ישמרו את זה ויעצימו את זה. אם זה לא קיים, אז אין מה לעשות. זה לא משהו שעם השנים יגדל. אני רוצה גם לציין שמרכיב התשוקה תלוי גם במימד הזמן. זאת אומרת, בתחילת זוגיות, כשאנחנו צעירים, אז התשוקה באה לידי ביטוי בזה שיש לנו רצון לקיים הרבה יחסי מין. עם השנים כשהזוגיות נעשית יותר ותיקה, אז המרכיב של לקיים יחסי מין הופך להיות פחות דומיננטי, וזה בעצם מקבל טרנספורמציה לנעימות להיות אחד במחיצת השני. אני יכולה לספר על הזוגיות שלי שהיא כבר מעל שלושים שנה, שאני לא יודעת אם יש שם רצון לקיים כל הזמן יחסי מין, כמו שיש אצל צעירים, אבל יש כיף ונעימות להיות אחד בחברת השני, יש כיף ללטף אחד את השני, יש כיף לישון ביחד. וזה דבר שהוא נשמר. וזה דבר שבאמת אפשר לשמר אותו ולהעצים אותו, והוא מרכיב מאוד חשוב בזוגיות. 

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       כי אם אנחנו לא משמרים את החלק הזה, אז בעצם אחד המרכיבים הדומיננטיים של זוגיות לא נמצא.

    אורן:      אוקיי. אז מה העצה שלך לגבי הדבר הזה? איך אנחנו מגבירים את הדבר הזה? או שזה משהו שהוא קבוע ואין לנו שליטה עליו?

    שוש:       אני לא יודעת אם אנחנו יכולים להרחיב על זה, כי אני רוצה לדבר על זה באמת בהקשר של העצמה של שאר המרכיבים, אבל מה שאני רוצה בתור התחלה זה שאנשים יבדקו עם עצמם, עד כמה הם נותנים מקום לדבר הזה במערכות היחסים הזוגיות שלהם. עד כמה הם מקפידים לגעת בבן זוג, ללטף אותו, כשזה בלי מטרה ותכלית. עד כמה הם נותנים מקום לחיבוק, למגע, ללטיפה, לדברים האנושיים, לדברים שכל כך כולנו זקוקים, כך שהתשוקה הופכת להיות עם הזמן לאינטימיות. ועד כמה, אם זה לא בא לידי ביטוי לתכל’ס, אנחנו עדיין מקפידים לעשות את זה. לשבת מחובקים ולראות טלוויזיה. לתת אחד לשני יד. כאילו, כשצעירים זה נראה נורא טבעי, והרבה פעמים כשאנחנו מתבגרים אז איכשהו הרבה פעמים אנחנו חושבים שזה, לא מייחסים לזה יותר חשיבות והופכים להיות מן תכליתיים כאלה.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       מדברים אחד עם השני רק מה שצריך. אז עד כמה אנחנו מקפידים להגביר ולהעצים ולשמר את האלמנט הזה?

    אורן:      חשוב לי לציין שבשיטה שלנו, של קוד התדר האנושי, שיטה שאת פיתחת, והיום אנחנו מלמדים במרכז קוד התדר האנושי ובעצם מכשירים מאמנים לאמן בשיטה הזאת, אנחנו מתחילים את התהליכים באבחון עמוק מדוייק וחווייתי של המהות של הבן אדם. ובעצם מה שהשיטה הזאת אומרת, שיש אחד עשרה תדרים, אחד עשרה מהויות פנימיות מולדות, שבעצם משפיעות לנו על כל תחומי החיים. וסתם עולה לי שיש תדר שנקרא “לחישת הלב”, שזה תדר שהוא מאוד חדיר, הוא כמו תחנת קליטה ושידור, ויכול להיות שאנשים מהתדר הזה הם יותר צריכים את הספייס שלהם. למשל להגיד להם לשבת מחובקים לראות טלוויזיה זה יכול ליצור אצלם חלחלה מאוד גדולה. והרגשה של פלישה מאוד גדולה לספייס שלהם. אז זאת אומרת, שגם התשוקה שלנו והדרך שבה היא באה לידי ביטוי בזוגיות שלנו, היא קשורה למהות הפנימית שלנו. אין דרך אחת שבה זה בא לידי ביטוי. זה אחד הדברים החשובים לדעת ולהבין. שכל אחד מאיתנו בנוי אחרת. ומאוד חשוב לדעת מה המבנה שלנו ומה המהות שלנו ולדעת איך זה יבוא לידי ביטוי. עוד אחד הדברים שחשוב לי לציין, זה שהרבה פעמים כשהתשוקה יורדת, זה סימן למשהו שלא עובד בשאר התחומים שציינו. זאת אומרת, אם למשל אישה נשואה הרבה זמן והיא מרגישה שמרכיב התקשורת למשל שציינו לא עובד בזוגיות שלה, זה ישפיע גם על התשוקה שלה. אותו הדבר המרכיב של האינטימיות. אם היא מרגישה שאין אינטימיות במובן של קרבה נפשית גדולה ומוכנות להיחשף אז זה גם ישפיע על התשוקה שלה, ואותו דבר גם מחויבות, גם עליה וגם עליו. ולכן אחת הדרכים להגדיל את החלק הזה זה בעצם לראות מה קורה עם התשוקה בזוגיות. המרכיב הזה הוא יותר מכל, אני חושב, סממן ואינדיקאטור למרכיבים האחרים. על התפקוד של שאר המרכיבים אנחנו נדבר בפעמים הבאות, כי נגמר לנו הזמן. מה שאני רוצה לבקש מכם, זה קודם כל לפרגן ולשלוח את ההקלטה הזאת לאנשים שאתם אוהבים, שהדבר הזה יכול לעזור להם. היום הנושא של הזוגיות הוא הנושא הכי בועט והכי חם והכי דחוף לאנשים בחיים שלהם. אז פשוט לשלוח את זה לחברים שלכם ולקרובי משפחה שלכם ולאפשר גם להם ליהנות מזה.

                  אגב, השבוע אנחנו החלטנו שאנחנו הולכים לעשות בקרוב מן קורס בחינם, בנושא סודות האימון ליחסים – איך אנחנו מאמנים אנשים ליחסים יותר טובים. איך אנחנו מאמנים אנשים לזוגיות יותר טובה. איך אנחנו מאמנים אנשים להורות יותר טובה. אז זה הולך להיות מיני קורס בחינם בשידורי וידאו חיים שיכולים גם לראות אותנו וגם לשמוע אותנו, כולל מצגות, וזה הולך להיות פתוח לקהל. אז תישארו איתנו, בהמשך אנחנו נפרסם את הפרטים על המיני קורס הזה, של סודות האימון ליחסים, ואיך מאמנים ליחסים יותר טובים. דבר שני שאני רוצה לבקש מכם, זה לגשת לתחתית הדף הזה ולעשות לנו לייק. ככה אנחנו יודעים שהתחברתם לתכנים, זה הדרך שלנו לדעת, לקבל אינדיקציה על כמה התחברתם. ואם הרגשתם שהתחברתם אפילו קצת, אז רדו לתחתית הדף ותלחצו על כפתור “אהבתי” וזה גם מאפשר לכם אחר כך לשתף את ההקלטה הזאת עם חברים שלכם בפייסבוק. הדבר השלישי שאני רוצה לבקש זה שתגיבו. אני רוצה לשמוע, אנחנו רוצים לשמוע שאלות שעלו לכם בעקבות השידור הזה, בעקבות ההקלטה הזאתי, ובהקלטה הבאה אנחנו נתייחס לשאלות ששאלתם. אז שוב אני רוצה לציין שבהקלטות הבאות אנחנו נדבר על שאר המרכיבים של הזוגיות ואיך אנחנו מגבירים אותם. היום אנחנו דיברנו על תשוקה, וראינו שהרבה פעמים היא אינדיקציה לכמה שאר החלקים עובדים או לא. אז מה הם שאר החלקים בהרחבה ואיך אנחנו גורמים להם לעבוד, על זה אנחנו נדבר בהקלטות הבאות. אז אמא, תודה רבה. 

    שוש:       אני הייתי רוצה להוסיף משפט אחד לפני שאנחנו מסיימים את ההקלטה. אני רוצה שכל אחד יבדוק עם עצמו עד כמה יש לו צורך למגע. זה דבר מאוד חשוב, כי בזוגיות מאוד חשוב להבין שהצורך שלי יכול להיות שונה בהתאם למהות, מהצורך של השני, ואחד הדברים שמאוד חשובים בזוגיות, זה לכבד את השוני הזה. להתייחס אליו ולהתחשב בו.

    אורן:      אוקיי. אז תודה רבה על כל הדברים שאת מלמדת אותי בשיחות האלה. 

    שוש:       תודה רבה על זה שאתה מאפשר לי.

    אורן:      החיים איתך הם סדנא אחת רצופה. פעם לא אהבתי את זה, אחר כך השלמתי עם זה, והיום אני גם נהנה מזה. אז להתראות ונתראה בשיחה הבאה. ביי.

    שוש:       ביי.

     

    התוכן מעניין אותך ?הצטרף עכשיו ובחינם למעל 18,000 מינויי העלון האלקטרוני שלנו וקבל עדכונים על תכנים חדשים מהבלוג ישירות למייל שלך. למקבלי העדכונים מהבלוג, אנחנו מאפשרים גישה חינם לסדרת התכנים המופלאה בנושא “סודות האימון המדויק”.
    [wemarket4upartners id=’21191′ referrerid=’0000′ submitlabel=’אני מעוניין לקבל עדכונים מהבלוג של המניקסים’ phonelabel=’טלפון נייד’ buttonurl=” nameenabled=’false’ namerequired=’false’ phoneenabled=’false’ phonerequired=’false’ sourcepage=” ]

    אימון מוקלט: איך לשווק את עצמי?

    שלום חברים זה אורן מניקס!

    בכל שיעור בקורס הכשרת מאמנים בשיטת

    התדר תלמיד מהקורס מאמן לפני הכיתה תלמיד אחר 

    ואחר כך המנחה של אותו מפגש עולה ומשלים את האימון.

     

    בהקלטה שבקישור, אני מאמן בקורס האימון

    תלמידה יקרה שהחליטה להתאמן על הקושי

    שלה לשווק את עצמה.

    התחברנו לילדה הפנימית שלה וראינו איך היא

    קשורה לקושי שלה לשווק את עצמה. הדמעות

    התחילו לזרום וגוף הכאב להשתחרר. הנה

    ההקלטה ולאחריה הלימוד שהעברתי בעקבות

    אותו אימון. היה מ ר ג ש ! !

    *ההקלטות מפורסמות בהסכמתה החמה של בלהה היקרה

    חלק 1- האימון 

    h

    חלק 2- הלימוד שאחרי האימון (הועבר בקורס הכשרת מאמנים בשיטת התדר)

     

    בבקשה בבקשה, אם התחברת להקלטות

    אנא פרגן לחברים שלך ולנו בלחיצה פשוטה

    על הכפתורים הבאים: 

    ↓     

    איך מתמודדים עם כל הכאב הזה? – אימון אישי

    היי זה אורן (מניקס),

    “זו הפעם השלישית שבחור עוזב אותי בשביל מישהי יותר יפה ויותר צעירה”

    “אשתי שוב צועקת עליי שאני לא בסדר, מה היא רוצה מהחיים שלי?!

    הבן שלי החליט לעזוב עם משפחתו לאמריקה, וזה עוד אחרי שעזבתי הכל ועברתי לגור לידו”

    איך מתמודדים עם כל הכאב הזה?

    לכל אדם על הפלנטה הזאת יש מה שאנחנו קוראים לו “גוף הכאב”. גוף הכאב הוא מצבור של כאב רגשי ישן ששוכן בתוכנו. כל פעם שנפגעתי, כל פעם שהתאכזבתי, כל פעם שהתייחסו אליי בתוקפנות או בהתעלמות וחשתי כאב גדול מכדי שאוכל להכיל גדל גוף הכאב שלי. גוף הכאב נוצר כשהיינו קטנים ולא היתה לנו יכולת להתמודד עם הכאב שהציף אותנו ולכן שמנו אותו בצד על מנת לשרוד ובתת מודע העברנו מסר לגוף שנתמודד עם הכאב הזה בעתיד, כשנהיה יותר גדולים ומסוגלים.
    העתיד הגיע, ואנחנו יותר גדולים ויותר מסוגלים אך במקום להתמודד עם הכאב שנצטבר אנחנו משאירים אותו בצד ואפילו מוסיפים לו כאב מן ההווה. ככה זה כשכבר התרגלנו לשים כאב בצד. בהתחלה שמנו אותו בצד כדי לשרוד ועכשיו אנחנו ממשיכים לעשות זאת מתוך הרגל למרות שאנחנו כבר מספיק חזקים להתמודד איתו.

    הפרדוקס של הכאב

     אתם יודעים מהי הדרך הטובה ביותר להיפטר מכאב רגשי? זה לא אקמול, זה לא גלידה בן אנד ג’רי בטעם צ’אנקי מאנקי וזה גם לא טפיחה על השכם. הדרך הכי טובה להיפטר מכאב היא-  פשוט לכאוב. אבל זה הדבר שאנחנו הכי מפחדים ממנו וזה לא אשמתנו. ההימנעות מכאב היא ההטבעה ההישרדותית הראשונית ביותר. אך בעולמנו כבוגרים היא לרוב לא משרתת אותנו ואפילו הרסנית.

    אנחנו מוכנים לעשות הכל כדי לא לכאוב. אנחנו מוכנים לאכול בצורה שפוגעת בבריאותנו, אנחנו מוכנים לריב עם הקרובים לנו ביותר ולהפוך אותם ל”אשמים”, אנחנו מוכנים לגנוז כל חלום ישן שהיה לנו ורק שלא נסתכן בכך שהחלום יתגשם בצורה אחרת ממה שדמיינו ועוד ועוד ועוד.

    דוגמא מהחיים שלי

    באחת הפעמים הראשונות שהעברתי לבד שיעור בקורס להכשרת מאמנים על פי התדר האנושי פחדתי מאוד. עד אותו היום הייתי רגיל להעביר שיעורים יחד עם מנחה נוספת שלימדה אותי במשך שנים את רזי המקצוע. אולי שמעתם עליה- שוש מניקס. כשאף אחד לא מסתכל, לפעמים, אני קורא לה גם אמא.
    באותו היום שוש לא הרגישה טוב וידעתי שקבוצת התלמידים בקורס הזה קשורים אליה מאוד ואוהבים אותה בנפש. עמדו בפניי שתי אפשרויות וההחלטה היתה קשה: להודיע על ביטול השיעור או להעביר לבד את השיעור.

    רק היצירתיים שבינכם יוכלו לדמיין את תסריטי הזוועה שעברו לי בראש על התגובות המאוכזבות של התלמידים כשיגלו שאני מעביר את השיעור לבדי. מה לדעתכם פחדתי שארגיש אם זה יקרה? נכון, כאב. הפחד מהכאב שארגיש כמעט וגרם לי לבטל את השיעור בשלל תואנות “הגיוניות”: זה לא מתאים שאני אעביר לבד, הכי טוב שנבטל את השיעור ונעביר אותו ביחד בהמשך וכו’ וכו’.

    בגבורה רבה, עזרתי אומץ, התגברתי על הפחד והלכתי לשיעור. ומה אתם חושבים קרה? כמה אני רוצה להגיד לכם שקרה מה שתמיד קורה כשמתגברים על הפחדים והכל היה נהדר ובכלל לא היה לי ממה לפחד. אבל אני לא יכול להגיד את זה. ישר כשהגעתי לשיעור ניגשה אלי אחת התלמידות במבט סקרני ומודאג ושאלה “איפה שוש?”

    “בבית” עניתי לה “היום אני מעביר לבד את השיעור”

    “באמת? אם הייתי יודעת שהיא לא תבוא היום לא הייתי באה “ אמרה בשיא הספונטניות, קלטה מה היא אומרת ואז חזרה בה תוך כדי צחוק מתגלגל.

    “אני דווקא מאמין לך” אמרתי וצחקתי יחד איתה.

    באמת האמנתי לה. ידעתי שהיא מתכוונת לזה וזה עורר בי את חברנו היקר גוף הכאב. כל התחושות הישנות שהצטברו בי בכל פעם שהרגשתי שלא רוצים אותי עלו וצצו: מהפעם ההיא בחופש הגדול כשגיליתי שכל חבריי נסעו לטבריה בלי לגלות לי ועד הפעם ההיא שפוטרתי מעבודתי כסדרן בבית האופרה בתואנה שאני “פשוט לא מתאים”. כל זאת ועוד עלה בי לא בצורה של זכרונות כי אם בצורה של כאב שמתעורר. אותן תחושות שעלו בי בכל פעם שהרגשתי לא שווה או לא אהוב מספיק הרימו ראש באותו הרגע.

    האם רציתי לחוש אותן? לא.

    האם הייתה לי ברירה?  כן. ולא.

    מה עושים עם הכאב?

    כשכאב עולה עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא לחוש את הכאב ולא להאמין למחשבות שמתלוות אליו. לאפשרות הזאת אנחנו קוראים “להיות במצב”. כיוון שהכרתי את האפשרות הזאת היטב וכבר הייתי מתורגל בה זה בדיוק מה שתרגלתי באותו שיעור היסטורי וכך זה נראַה: כשנאמר לי מה שנאמר לי זיהיתי שעלה בי כאב. אותו כאב שממנו פחדתי. נתתי לו להיות. במקביל לזיהוי הכאב התחלתי לזהות מחשבות שרצות לי בראש. מחשבות מהסוג שמתלוות לכאב: “היא לא בסדר” “היא חסרת טקט בצורה מדהימה” “בא לי להכאיב לה בחזרה” “אני תמיד כל כך רגיש איתה וככה היא מחזירה לי טובה” ועוד כל מיני מחשבות מהסוג הזה. לא האמנתי למחשבות האלה ועם זאת גם לא נלחמתי בהן. כשמאמינים למחשבות שמתלוות לכאב הן רק מנציחות אותו וכשנלחמים בהן הן דווקא לא עוזבות אותנו. יחד עם זאת המשכתי לכאוב בלי להילחם בכאב.

    אחרי כמה דקות של להיות במצב ולא להאמין למחשבות קרה נס. הכאב הלך ופחת והמחשבות החלו מתחלפות לסוג מחשבות שאנחנו קוראים לו “מחשבות צלולות” והנה מה שהן אמרו לי: “היא נורא אוהבת את שוש וזו הסיבה שהיא חווה אכזבה” “שוש באמת משהו מיוחד וזה טבעי שברגע שמתרגלים אליה רוצים ממנה עוד” “זה בכלל לא קשור לאהבה שלה אותי” “אני יכול להבין אותה!”.

    התוצאות היו המשך קרבה לתלמידה מתוך מקום של הבנה והקטנה של גוף הכאב.

    האפשרות השנייה שעמדה בפניי היא האפשרות לה אנחנו הכי רגילים. במקום להרגיש את הכאב ולא להאמין למחשבות שמתלוות אליו אנחנו לא נותנים מקום לכאב ומאמינים למחשבות שמתלוות אליו. הנה מה שהיה קורה אם הייתי בוחר באפשרות הזאת: הייתי אומר לעצמי “מזל שאני לא נעלב אבל התלמידה הזאת כל כך חסרת טקט” “זה בכלל לא קשור אליי זה שהיא אגואיסטית וחסרת רגישות מזל שאני מבין את זה” “עכשיו אני אגיד לה משהו שיגרום לה להרגיש מה שאני מרגיש” “מזל שעבדתי על זה כבר עם המאמן שלי ודברים כאלה כבר לא פוגעים בי יותר”.

    באפשרות הזאת התגובות שלי היו כנראה תפיסת מרחק מאותה תלמידה וכעס הולך וגדל שהיה תופס ביטוי בהמשך השיעורים. במקרה כזה גוף הכאב שלי היה הולך וגדל מכיוון שאליו היה מתווסף עוד כאב שלא הסכמתי להרגיש.

    בקיצור

    כשאנחנו נמנעים מלחוות כאב שעולה ואנחנו מאמינים למחשבות שמתלוות לו אנחנו מגדילים את גוף הכאב.

    וכשאנחנו מסכימים להרגיש כאב כשהוא עולה ולא מאמינים למחשבות שמתלוות לו גוף הכאב קטן ומפסיק לשלוט בנו.

    הנה פעולות הנפוצות בהן אנחנו משתמשים כדי לא לחוש את הכאב שעולה כשגוף הכאב מתעורר:

    • אכילה שלא מתוך רעב- במקום לעכל את הרגש אנחנו מעכלים את הגלידה
    • כעס והאשמה של מישהו אחר- כעס תמיד יושב על כאב והוא מאפשר לנו להרגיש פחות חלשים
    • כעס והאשמה של עצמנו- הצד השני של אותו מטבע
    • רציונליזציה- במקום פשוט לכאוב אנחנו “מנתחים” את הכאב ומסבירים אותו שוב ושוב ושוב. ככה אנחנו נשארים בראש ולא צריכים להיות ברגש.
    • יצירת קונפליקט- כשאני עסוק במלחמה דעתי מוסחת מן הכאב (מזרח תיכון חדש?)
    • גרימת כאב לאחר- כשאני גורם כאב לאחר נוצרת בי תחושה אשלייתית של פורקן. היא אשלייתית כי הכאב האמיתי שלי לא באמת מתפרק בדרך הזאת אלא מתווסף אל גוף הכאב.
    • עבודה עד כלות הנשמה- כשאני עובד הכל מסודר והכל בשליטה- אין מקום ואין זמן להרגיש את הכאב.
    • יחסי מין מזדמנים- יחסי מין מזדמנים מאפשרים לנו “לעקוף” כאב מודחק הקשור ליחסים. ככל שגוף הכאב יותר גדול ויותר מודחק כך הוא יתפוס יותר מקום באקט המיני ויופיע בצורות של שליטה, גרימת כאב ואפילו ניצול.

    הדרך לפרק את גוף הכאב:

    1. לזהות את הכאב- שיכול להגיע גם בצורה של עלבון, עצב, קנאה או כעס.

    2. להיות בו (להיות במצב).

    3. לזהות את המחשבות שמתלוות לכאב בזמן שאנחנו בו- מחשבות שליליות על השני או על עצמי, מחשבות על מה אני צריך לעשות עכשיו וכולי.

    4. לא להאמין להן- לא להאמין שהן המציאות ולא לפעול על פי מה שהן אומרות לנו לעשות

    5. לא להיאבק בהן- לתת להן לעבור בראשינו ולהזכיר לעצמינו שהן לא האמת ושהן לא משרתות אותנו 

    להרגיש את הכאב או להימנע ממנו?

    איך מזהים את הכאב?

    שיטת התדר האנושי מחלקת את האנושות לאחת עשרה מהויות (11 תדרים). כל אדם מגיב לכאב בהתאם לתדר שלו. אני לדוגמא תדר שנקרא “עוצמת הפנימיות” וכשגוף הכאב של עוצמת הפנימיות עולה הם בדרך כלל יתכנסו בתוך עצמם ויצמצמו את הקשרים שלהם עם אחרים. הרבה פעמים אני מזהה את ההתנהגות של התדר שלי הרבה לפני שאני חש בכאב וכך אני יודע שאני כואב. הידע על התדר שלי נותן לי כלי אישי שמתריע כשעולה גוף הכאב.

    זהו.

    בהתחלה התרגול הזה הוא לא פשוט בכלל ודורש הרבה נחישות וחמלה לעצמנו. אנחנו בהחלט לא רגילים להיות בכאב כשהוא עולה. אחרי הכל- זה כואב. לכן אני ממליץ לרשום את חמשת השלבים שרשומים למעלה על פתק, לקחת אותו איתנו לכל מקום ולהשתמש בו כשעולה כאב. עם הזמן נגלה בעצמנו את הפרדוקס של הקיום האנושי: הדרך להיפטר מכאב היא פשוט לכאוב. הדרך להגדיל אותו ולהנציח אותו היא להימנע ממנו.

    נ.ב.

    עוד כשהייתי קטן ראיתי את עצמי כשליח בעולם הזה להפצה של טוב. היום אני מבין שאני לא לבד כי אם חלק מרשת של שליחים שייעודם להפיץ את הטוב הזה בדיוק כמוני. אם את או אתה מרגישים שגם אתם חלק מאותה רשת אני מזמין אתכם לשלוח מאמר זה לאנשים בחייכם שאתם אוהבים ויכולים להיעזר בו ובנוסף ללחוץ על כפתור ה”אהבתי” שמתחת לפסקה זאת. תודה רבה.

    התדר לימודי אימון אישי

    ↓ הנה הכפתור

    הסוד להפסקת הבלבול בחיינו

    מהו הסוד להפסקת הבלבול בחיינו?

    באיזו דרך עלי ללכת? מה יהיה עם העתיד שלי? מה אני אעשה אם יפלו עלי טילים?
    איך אשיג פריצה בקריירה המדשדשת שלי? איך אדע מה נכון לי? איך אדע מהי האמת?
    מה נכון ומה לא נכון?

    ההתמודדות עם מצבי לחץ מתמשכים ואיך לעשות החלטות היא סוגיה שיכולה להוציא פילים משלוותם ולשגע אותנו. אני יודע זאת היטב כי היא הרבה פעמים שיגעה גם אותי.

    כחלק מצוות ההובלה של מרכז התדר האנושי אני מוצא את עצמי אחת לתקופה
    מרגיש שאני תקוע ועומד במקום. כל הרעיונות הנפלאים שאפיינו את תקופות הצמיחה
    הגדולות שלי כבר לא זורמים, מותירים אותי יתום, והשאלה המרכזית של “מה יהיה?”
    לא מפסיקה לנקר בי. מייד השאלות והחששות הגדולים על העתיד הקרוב והרחוק מתחילים
    לצוץ: מה יהיה?? לאן מובילה הדרך? מה אני אמור לעשות? ואיתן התלבטויות אין ספור.

    יש מוצא!

    הדרך ליציאה מהדאגה והבלבול איננה עשיית בחירות נכונות שיובילו אותנו לחוף מבטחים.
    אין תוכן הבחירה משנה אלא המצב בו אנחנו נמצאים כשאנו בוחרים.
    בתוך כל אחד מאיתנו ישנו מרכז של שקט. במרכז הזה שוכנים כל הכוחות שלנו. במרכז
    השקט הזה אנחנו בטוחים והבהירות לגבי חיינו בו רבה. במרכז השקט הזה השלווה מחליפה
    את הספקות והשאלות גם כאשר כל התשובות אינן גלויות לנו- אנחנו יודעים שהם יגיעו
    בקצב הנכון, בזמן הנכון ובכיוון הנכון.

    בזמנים בהם הבלבול שלנו גובר איננו יכולים להקשיב לשקט הזה אך מה שיפה בו שזה לא
    אומר שהוא הפסיק מלהתקיים. הוא מוסתר על ידי עננים של חששות, בלבול, ורעש בהם
    אנחנו שרויים. זה כמו שטסים במטוס כשישנם עננים מתחתינו. אם נתבונן למטה לא נראה
    כלום חוץ מאפור או לבן. אך האם זה אומר שהאוקיינוס הענק והצלול הפסיק מלהתקיים
    מתחת לעננים אלה? לא ולא. אם נרד עם המטוס נגלה שהעולם היפה והכחול לא נעלם.
    הוא פשוט הסתתר מאחורי ענן סמיך. כך גם מרכז השקט הקיים בנו. לעולם לא נעלם גם
    אם נסתר מעיננו ותחושותינו.

    הדרך אם כך ליציאה מהבלבול וחוסר הביטחון הוא להתחבר שוב למרכז השקט שלנו.
    בעיתות של בלבול ולבטים הנטייה הטבעית שלנו היא לשאול “מה הבחירה הנכונה? מה
    עלי לבחור?” ושאלה זאת מכניסה אותנו לספין נוסף של לחץ שמוביל להגברת הבלבול
    וחוסר הביטחון. השאלה שאני מציע שנשאל את עצמנו היא “עד כמה אני מחובר למרכז
    השקט שלי?” או “מה עליי לעשות על מנת להתחבר למרכז השקט שוב”. כשאנחנו
    מחוברים התשובות מגיעות. הן פשוט עולות וצצות כשהן בשלות לכך.

    מה יקרב אותנו למרכז השקט?

    הנה ארבעה תחומים מרכזיים שהאיזון בהם יקרב אותנו אל מרכז השקט הקיים בנו
    וחוסר האיזון בהם ימלא את חיינו בעננה של חוסר בהירות וערפול.

    אוכל– האוכל שאנחנו אוכלים משפיע על הנפש שלנו. תזונה מאוזנת בכמות ובסוגים
    יכולה להניע גלגל איזון פיזי המשפיע על נפשנו. שאלו את עצמכם עד כמה אתם אוכלים נכון?

    שינה– שינה היא מרכיב פיזי נוסף המאפשר לנו לחזור לאיזון. חוסר שינה או שינה
    מופרזת משפיעים בצורה ברורה על מחשבותינו ורגשותינו.

    הכרה עצמית– במרכז התודעה של כל אחד מאיתנו נמצא התדר האנושי שלו. התדר
    הוא הדרך שבה רוחנו באה לידי ביטוי בעולם הזה. קיימים 11 תדרים באנושות-
    11 איכויות, 11 שפות פנימיות. הכרת התדר הייחודי שלך מאפשרת לך להבין את
    הדרך הייחודית שלך לתפוס ולחוות את העולם וכשאתה מכיר את התדר שלך אתה
    יכול להתחיל מסע אמיתי של השלמה עצמית. נחשף המקור האמיתי של הייחודיות שלך
    וזה המקום שבו השקט מתחיל להיכנס לחייך- במקום שבו אתה פוגש את עצמך ברבדים
    הכי עמוקים.

    תודעה-גם בתחום התודעה קיימת תזונה ורצוי שהיא תהיה מאוזנת. צריכה מוגברת של חדשות,
    תכניות ריאלטי, טלוויזיה בכלל ועלעול בלתי פוסק בעיתונים ומגזינים נוצצים ניתן להשוות
    לפאסט פוד של התודעהלעומת זאת מדיטציה, קריאת ספרים וספרי לימוד והתפתחות בפרט, תפילה
    ושהייה בטבע ניתן להשוות למזון אורגני טבעי ומזין. איזו תזונה לתודעה אתם בוחרים לצרוך?

    תוספת לתפריט

    הנה מדיטציה שהכנתי במיוחד העוסקת ביצירת בהירות והתחברות למרכז השקט שבתוכנו.
    המדיטציה כתובה בלשון זכר אך פונה לשני המינים. מומלץ לקחת כמה דקות, לסגור את
    הטלפון ולהאזין לה על ידי לחיצה על כתפור ה-PLAY בצד שמאל של התיבה למטה.

    אשמח לשמוע על החוויה שלכם ואני מזמין אתכם לדבר איתי ולהגיב בתחתית העמוד.
    בנוסף אני יודע שלכל אחת ואחד ישנם חברים שממש אבל ממש ישמחו לקרוא את השורות
    הללו עכשיו אז קדימה- תעביר את זה הלאה! לחצו על כפתור הפייסבוק בצורת לב שמתחת
    לנגן המדיטציה.

    בהצלחה!


    Sounds from Sunday evening by kodteder

    יש בך צד חייתי!

    שלום זה אורן מניקס,

    פעם האמנו שאם נחשוב חיובי הכל יסתדר

    בדיוק כמו שאנחנו רוצים ומדמיינים.

    ואז חשבנו חיובי והדברים לא השתנו- או לא השתנו מספיק

    המשכנו לדמיין קליניקה מלאה במתאמנים\מטופלים אך בפועל

    לא הצלחנו להרים טלפון למתעניין אחד.

    רצינו יחסים טובים במשפחה אבל כל פעם שהגיעה תלונה מאותו

    ילד איתו יש לנו יחסים טעונים הכל התפוצץ בפעם המליון

    וזה עוד מבלי לדבר על ההחלטה שלנו לשפר את היחסים עם

    הבעל או האישה.

     

    למה המציאות לא השתנתה בהתאם לחשיבה החיובית שלי?

    לכל אחד מאיתנו יש צד חייתי.

    זהו הצד שאמור לאפשר לנו לשרוד בכל מצב.

    זהו הצד שנכנס לפעולה כאשר אנחנו נפגשים

    בחיית טרף, כאשר התינוק שלנו עומד ליפול

    מגובה הספה או כאשר נופלים עלינו טילים.

     

    בכל המקרים האלו אנחנו נכנסים למצב ה י ש ר ד ו ת

    ובו יש לנו שתי צורות פעולה מרכזיות: לברוח כל

    עוד נפשנו בנו למקום מחסה, או לפעול בהחלטיות

    ולתקוף את הטורף.

     

    אין לו זמן, לצד הזה שנכנס לפעולה.

    הוא מחייב אותנו לפעול מהר כי זה

    עניין של חיים ומוות וכל שנייה מיותרת

    יכולה להוביל לסיום לא נחמד כלל.

     

    זה לא הזמן, אומרת ההישרדות, לחשוב

    בהגיון, להרהר על החיים או לחשוב חשיבה

    חיובית מודעת. זהו זמן לפעול אוטומטית-

    לברוח או לתקוף (או לקפוא שזה סוג של בריחה פנימה).

     

    אָמַמַה?

    באופן מפתיע זהו גם הצד שנכנס לפעולה כאשר

    אנחנו בארוחה משפחתית עם החמות, כאשר

    אנחנו צריכים לשווק את הטיפולים או האימונים שלנו

    או כאשר אנחנו באים להיפטר מחפצים מעלי אבק

    לאחר התכוונות של שנתיים לעשות כך.

     

    אבל רגע! איך זה יכול שגם כאשר אני במצב שבו

    “רק” יכולים לסרב לקבל ממני אימון

    או “רק” החמות שלי תעשה לי פרצוף עקום

    או “רק” אחד הילדים שלי (שעוד לא קיימים אבל נניח)

    משדר לי שאני הורה לא טוב, אני אגיב כאילו

    חיי עומדים להסתיים?

    האם זה שווה ערך לחיית טרף הבא לטרוף אותי?

     

    אז זהו. שבמערכת הרגשית אין הבדל בין

    סכנת חיים ממשית לסכנה רגשית.

    ומהי סכנה רגשית שמפעילה את ההישרדות?

    כאב רגשי, שהוא למעשה איננו סכנה כלל ועם זאת

    המערכת ההישרדותית שלנו תופסת אותו כאיום

    ומגיבה אליו ככאב פיזי ממשי המהווה סכנת מוות.

     

    בקיצור, כאשר החמות מעקמת פרצוף- המערכת

    הרגשית שלי מגיבה אליה כאל נמרה משוננת

    כאשר מטופל או מתאמן פוטנציאלי אומר לי “לא” המערכת

    הרגשית שלי מגיבה אליו כאל פיל השואט לעברי

    וכאשר אחד הילדים עושה אותי להורה לא טוב

    הוא הופך בין רגע, עם כל האהבה, לדרקון

    תלת ראשי, יורק אש ובלתי היגייני בעליל.

     

    ואז, בתוך שניות, אני מתחיל להתקיף או לברוח:

     

    כשעולה כאב צץ הצד ההישרדותי
    כשעולה כאב צץ הצד ההישרדותי

    להתקיף

    • עושה את חמותי לא בסדר או אשמה (או את עצמי)
    • יורה שלל טענות שמוכיחות את צדקתי וזה שאני הורה טוב
    • מתחיל להסביר לעצמי שהלקוח הוא בעצם ניאנדרטלפרימיטיבסקי שאינו ראוי לשירותיי הנשגבים והנעלים

     

    לברוח

    • נשבע שלא אגיע יותר לארוחות משפחתיות
    • מחליט שכנראה על הילד הזה צריך לוותר בתוכי שום דבר שאני עושה לא מספק אותו
    • מבין שאני מאמן או מטפל גרוע ולכן לא אציע לשום אדם יותר בחיים לבוא אלי (ובטח שלא אפתח אתר,או אוציא כרטיס ביקור).

     

    אז מה עושים?

    לכל אחד מאיתנו ישנה מהות פנימית מולדת, פילטר

    דרכו אנחנו רואים וחווים את המציאות. המהות הזאת

    נקראת תדר ואחת הסיבות

    להשתלטות ההישרדות על חיינו היא חוסר ההבנה שלנו

    את המהות הפנימית הזאת שגורמת לכך שמשהו אחד

    מוציא אותנו מהכלים ומשהו אחר משאיר אותנו שלווים

    באופן מפתיע.

     

    בנוסף, אנחנו לומדים לעבוד עם הרגש. המערכת ההישרדותית שלנו

    היא מאוד בסיסית וקדומה ולכן כל הכלים של החשיבה

    החיובית, על אף שהם טובים להרבה דברים אחרים, אינם

    יכולים להשפיע עליה.

    לכן יש ללמוד כלים רגשיים להתמודדות עם המערכת ההישרדותית

    ולפני הכל יש להתחיל להכיר ברגשות שלנו ולתת להם מקום

    ובשום פנים ואופן לא לטשטש אותם.

     

    השלב הבא היא להתחיל להגיב בצורה שונה לכאב רגשי או

    לפחד מכאב רגשי ולשים לב כיצד כאשר הוא עולה- המערכת

    ההישרדותית מתחילה להיכנס לפעולה ומשתלטת.

     

    עובדים על לשחרר את הרגש הזה באמצעות כלים רגשיים

    שמנטרלים את הכוח של המערכת ההישרדותית על חיינו.

     

    איפה לומדים כלים רגשיים כאלו (ובחינם)?

    בימים אלו אנחנו עובדים במרץ (לא המפלגה) כדי

    להביא לכם קורס וידאו אינטרנטי, שבשבועות הראשונים

    ליציאתו יהיה זמין כולו בחינם (!), בו המשפחה שלי ואני נלמד

    שלל כלים רגשיים סופר עוצמתיים מתחום האימון הרגשי בשיטת

    התדר האנושי. הקורס יהיה סוג של וואו לכל מי שעוסק או מתעניין

    בקידום אנשים כמו מאמנים אישיים, מטפלים הוליסטיים,

    אנשי חינוך, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים או אנשים

    ששוקלים עתיד בקידום אנשים.

     

    איך אדע כשיצא הקורס?

    פשוט מאוד, אנחנו נשלח מייל בשבועות הקרובים

    ובו גישה זמנית בחינם לקורס אז שימו לב למיילים

    מהמניקסים.

    בנוסף, מי שרוצה שנשלח לו התראה לפייסבוק האישי

    שלו מוזמן להגיב בתגובות הפייסבוק שמתחת למאמר

    זה ובתקופה שהקורס יהיה זמין בחינם אנחנו נשלח

    לו קישור להצטרפות. יש להגיב את הנוסח הבא:”גם אני מעוניין

    להצטרף בחינם לקורס אימון רגשי להצלחה”

     

    להתראות!

    המניקסים

    אמא שברה אותי כל פעם מחדש – אימון אישי

    שלום לך, כאן שוש מניקס.

    לא היה פשוט לגדול עם אמא כמו שלי.
    וזה לא שהיא לא אהבה
    אותי חס ושלום.
    היא פשוט אהבה אותי בצורה שהשפילה

    ואכזבה אותי.

    אני זוכרת את עצמי כילדה,
    מחכה למילה אחת 
    טובה ממנה,
    למחמאה, להרגשה שהיא גאה בי.

    אך המילים הללו לא הגיעו. גם לא
    כשניסיתי בכל הכוח להיות טובה עבורה.

    כיוון שחששה שאצא לא מחונכת,
    היא כל הזמן ניסתה לתקן אותי,
    ותקשרה איתי דרך ביקורת:
     

    “הציונים שלך מבישים”, “את נראית כמו
    צוענייה”, “לא שטפת את הסבון מהכוסות”. וכן
    הלאה. כל יום, כל היום ועל כל דבר.
    אך כל ניסיון כזה, שבר אותי לרסיסים
    בכל פעם מחדש.

    צילום: JEFF SLINKER

    גדלתי בחוויה שלא אוהבים אותי.. צילום: Jeff Slinker

    זאת הייתה הדרך היחידה בה היא ידעה
    לתקשר. והיא היתה שונה מאוד מהתקשורת
    לה הייתי זקוקה נואשות.

    גדלתי בחוויה שלא אוהבים אותי ובחוסר בטחון תהומי, תוך תחושה מתמדת שאני לא בסדר.
    בשלב מסוים האמנתי שאני סובלת מפיגור
    שכלי וניסיתי בכל הכוח להסתיר את זה. אבל בפנים ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שכולם יעלו על זה.

     

    אבן על הלב, עליה כתוב “אמא”

    וכך יצאתי לחיי הבוגרים עם אבן כבדה על
    הלב: “אמא, למה את לא אוהבת ומקבלת
    אותי?”

    חייתי בתחושה שאילו אמא שלי הייתה אחרת: 
    רגישה יותר, קשובה יותר או עדינה יותר,
    הקשר בינינו היה פורח והייתי הופכת לאדם
    מאושר ושלם.
    אבל היא לא הייתה אחרת,
    ולא
    הייתה לה כל כוונה להשתנות.

    התקשורת בינינו נעה בין ריבים אינסופיים  
    לבין שתיקות ארוכות ומעיקות.
    כך שכל מה שרציתי
    זה לברוח ממנה
    כמה שיותר רחוק
    וכמה
    שיותר מהר.
    אך האבן על הלב, כך גיליתי בצער,

    הלכה איתי לכל מקום.

     

    אך אמא שלי, בכלל לא הבינה מה אני רוצה ממנה…

    יום אחד החלטתי להיפטר מהאבן ולעשות
    מעשה.
    דיברתי עם אמא שלי, וביקשתי
    שתפסיק
    עם הביקורת שלה כלפי.
    לתדהמתי
    היא לא הבינה על מה אני מדברת!
    בחוויה
    שלה, היא רק רצתה לעזור לי כדי שיהיה לי טוב.

    ואכן, לא עניין אותה כולם חוץ מאחותי וממני,
    לא בילויים, לא נסיעות לחו”ל, לא בגדים, לא
    חברות. כלום.
    מבחינתה, היא נתנה את
    נשמתה
    לגידול של אחותי ושלי.

    אני זוכרת את כל הפעמים בהם היא הייתה
    באה אלי באוטובוס מחיפה לתל אביב,
    סוחבת
    איתה סלים כבדים עם סירים מלאים
    בתבשילים שבישלה במיוחד עבורי.
    זאת
    הייתה הדרך שלה, לבטא את האהבה שלה
    כלפי.

    אך ברגע שהיא העבירה עלי ביקורת, לא יכלתי
    ליהנות מכל הטוב הזה.
    פעם אחר פעם הסברתי לה איך
    מילה או שתיים
    שאמרה, ביטלו את כל העשייה
    שעשתה למעני.
    אבל שום דבר לא השתנה.

    והאבן על הלב שלי, גדלה יותר בכל פעם.

     

    כיצד חיי ניצלו?

    ואז, ביום בהיר אחד, נפלה לי תובנה שהצילה
    את חיי: אמא שלי לא עומדת להשתנות, אם
    אני רוצה שינוי בקשר איתה, אני היא זאת
    שצריכה לעשות את העבודה. באסה.

    הבנתי שהאבן על הלב היא שלי, ואמא שלי
    היא רק מראה החושפת אותה בפני.
    עלי לקבל
    ולאהוב את אמא שלי
    בדיוק כפי שהיא.
    רק כך, אוכל לצאת לחופשי.

    הייתי צריכה ללמוד לבנות את הפנימיות שלי
    מחדש. בתוכי נותרה ילדה קטנה שרק ביקשה
    וחיפשה אישור שהיא טובה, שהיא אהובה,
    לדעת שיש מי שיחבק אותה– וזו לא הולכת
    להיות אמא שלה.

    לימים כאשר אבחנתי את המהות הפנימית
    המולדת שלי (התדר), שנקראת “מנהיגות
    חדשה”, באמצעות שיטת התדר,
    גיליתי שבמשך כל החיים, כל מה שרציתי זה
    לתת ערך ולקדם אנשים אחרים.
    וכשאנשים
    מהתדר הזה אינם במיטבם,
    הם מקדמים
    אחרים ומזניחים את עצמם.

    פתאום נחתה תובנה בליבי. מעתה, אני הולכת
    להיות בעצמי האמא הכי טובה שיכולה להיות
    לילדה הזאת שהיא אני!
    התחלתי לאהוב אותה ולחבק אותה בכל הזדמנות.
    בדיוק כמו שתמיד רציתי שאמא תחבק אותי.

    החלטתי שאני מפסיקה להתבייש בה ומוציאה
    אותה מהמרתף, למרות שהיא דיסלקטית,
    למרות שהיא פוזלת ולמרות שלא תמיד היא
    מבינה מה מדברים אליה.
    הפסקתי לחכות
    לאמא שלי.

    באמצע גיל ארבעים וכאמא לשלושה בנים,
    הפכתי באחת להיות אמא לילדה נוספת.
    נטושה 
    כזאת, שאיש לא רוצה לאמץ.
    ילדה שבמשך
    עשרות שנים נותרה בת 3.
    מפוחדת, מתחבאת
    ושורדת.
    ילדה אסופית בשם שוש.

    וככה הרווחתי את חיי.
    שחררתי את אמא שלי וליבי נפתח.
    התחלתי להרגיש שמחה שהחליפה את
    העצב התהומי שליווה את כל חיי.

    פתאום, הצלחתי להרגיש עד כמה אמא שלי חשובה לי.
    ואת כל אלפי הדברים המדהימים והמתחשבים
    שעשתה עבורי לאורך כל הילדות החלו לעלות ולמלא את ליבי.

    השחר הפציע וזה הרגיש נהדר!

     

    איך גם אתה יכול לעשות זאת?

    הנה השלבים בתהליך שהציל את חיי.

    ניקח דף ועט ונרשום את השאלות הבאות
    ולאחר מכן נענה עליהן:

    • מה הדבר שתמיד רציתי מההורים שלי – ברמה הרגשית? 
      (קבלה, אהבה, בטחון, הערכה, חום וכו’)
    • ממתי אני מרגיש את החוסר הזה? (זה הגיל הרגשי של הילד הפנימי שלך)
    • באיזה אירוע או מקרה בעבר, הכי הרגשתי את החוסר הזה?
    • מהי המהות הפנימית המולדת שלי דרכה חוויתי את הילדות שלי ואת ההורים שלי?
      (ניתן לגלות זאת כאן)
    • עד כמה אני מספק לילד או הילדה הפנימית שעדיין קיימים בי את הדבר הזה כעת, כשאני בוגר?
    • כיצד אני יכול להתחיל להעניק לה זאת כעת?

     

    מבצע “אמץ ילד” (פנימי)

    השאלות הללו יכולות להציל ילדים רבים.
    ילדים
    שאיש אינו רואה כיוון שהם נעולים במרתף
    ומחכים להורה הביולוגי שיוציא אותם משם.
    הגיע הזמן להפסיק לחכות ולצאת במבצע
    “אמץ ילד”.

    לצורך המבצע הזה אני זקוקה לעזרתך. אני
    רוצה לבקש ממך לשתף מאמר זה לכל חבריך
    בפייסבוק ולהציל חיים שלמים.

    מאוד חשוב לי גם לשמוע מה עלה בך בעקבות החשיפה
    שלי כאן על ידי כתיבת תגובה למטה.
    אני מבטיחה לקרוא כל תגובה 🙂

    אני אוהבת ומודה לך
    שהצטרפת לקהילת התדר – לימודי אימון אישי,
    שוש מניקס ♥ 
    מפתחת שיטת התדר

    את השיתוף ניתן לעשות בקלות על ידי לחיצה על הפתורים
    האלה
    ↓ 

     

    אמאל’ה! חילונים ודתיים ביחד!

    שלום חברים,

    זה אורן מניקס עבדכם הנאמן,

    זה היה ממש מפחיד לפגוש את כל הדתיים האלה.

    או יותר נכון הדתיות הללו.

     

    זה היה השיעור הראשון במדרשת אמונה בירושלים,

    החדר היה מלא עד אפס מקום והמבטים בחנו את 

    החילוני הצעיר שזה עתה נכנס לכיתה.

    כך דמיינתי את מה שעבר להן בראש: “הילד החילוני

    הזה ילמד אותי על החיים?”

    “קודם שישים כיפה על הראש”

    “באילו מן רעיונות הוא הולך לשטוף לנו את המוח?”

    ועוד ועוד.

    אלו היו ימים בהם רמב”ם היה עבורי שם של בית חולים

    ושולחן ערוך היה ספר הדרכה לנימוסי שולחן.

     

    אותה כיתה כללה רוב מוחלט של נשים דתיות עד

    חרדיות ביותר (תולדות אהרון סטייל).

    האם אצליח להגיע אליהן? האם נמצא מכנה משותף?

    האם הכלים הרגשיים יתאימו גם לאורח חייהן?

     

    זה מדהים כמה המציאות הפתיעה אותי.

    תוך מספר שיעורים (וכמה טעויות מביכות)

    הכלים הרגשיים והסובלנות מצדן החלו לפעול את קסמם.

    <“>דתי וחילוני

    כיצד חיים אחדות?

    אחדות זה לא רק משהו שמדברים. זה משהו שחיים.

    לאחר שנתיים הפסקנו ללמד בירושלים וכיום אני כל

    פעם מתרגש מחדש לראות כיצד חילונים, דתיים וחרדים

    נפגשים בכל תכנית שלנו על בסיס של אהבה ושמחה.

    כפי שבוודאי שמתם לב, מאז גם אני הספקתי לעבור תהליך לא קטן

    של חיבור למקורות ולתשובה וגם בתוך המשפחה

    אנחנו זוכים לתרגל את האחדות המופלאה אותה אנחנו מלמדים.

     

    לאחרונה שתי תלמידות שלנו, אחת חילונית והשנייה דתייה

    שיתפו בקבוצת הלמידה הסגורה של תלמידי ובוגרי התדר האנושי

    שני שיתופים שגרמו לי להיזכר בהרמוניה הזאת.

    כל אחת שיתפה שיתוף מאוד אישי על תהליך של כאב, בדידות,

    אך גם שמחה והודיה. כל אחת בדרכה.

    הנה קישורים לשיתופים. אשמח אם תקראו את השיתופים ותנחשו למה 

    למה דווקא השיתופים המרגשים והנדירים הללו נגעו בי והזכירו לי את האחדות

    שהעם שלנו והעולם כולו כל כך צריכים:

    —————

    תלמידה צעירה בשם שרי שיתפה בקבוצת הפייסבוק לתלמידי התדר:

    רוצה לשתף אתכם במייל ששלחתי לחברה בהודו, על מה שאני
    עוברת פה בארץ ומה זה התדר האנושי בשבילי.

    “לבי כואב, את לא מבינה. רק מלכתוב את זה עולה לי ים דמעות בעיניים.
    אני מרגישה כל כך קטנה, ושאני כל כך צריכה עזרה מאבא בורא עולם
    שיעזור לי לגדול – והוא עוזר לי כל כך, את לא מבינה. וגם בבדידות הכי
    גדולה שאני מרגישה – מאנשים, זרה ומנוכרת, קטנה ומיותרת – תמיד הוא שם,
    ה’ תמיד אתי, את לא מבינה. וזה משהו אדיר שאי אפשר לתאר.

    בניגוד לעצמי, קרה שקראתי דברים שכתבתי במין יומן\כתיבה אינטואיטיבית
    שאני משתדלת בעזרת ה’ לכתוב כל יום, אלה דברים שכתבתי לפני שנה שנתיים
    בתקופה שעזבתי את העבודה. היו לי שם מלא שאלות.
    למה רגש חנוק כל כך, למה אלוהים? למה אנשים לא מרשים לעצמם להרגיש
    והרי רגש זה דבר חי כל כך, מחיה כל כך, ויש כזאת קשת של רגשות
    – ולמה העולם אומר לנו – תחנקו, תהיו הגיוניים, רגש זה פוי?

    ובמקביל דפים שלמים של: ה’ תעזור לי, תעזור לי! מי אני? מי אני? מי אני?
    מי אני? מי אני? והכל סימן שאלה קיומי גדול, חוסר הבנה את עצמי.

    וה’ הוא מלך, ה’ שומע תפילה ודואג לכל ברואיו ולכל קוראיו ולכל אוהביו –
    ואני לומדת לאהוב אותו כל יום, כל יום. כי מישהו שנמצא אתך תמיד –
    איך לא תאהב אותו? איך לא תעריך כל מה שהוא עושה בשבילך מאחורי
    הקלעים ובחזית הבמה? 

    והוא פשוט ענה לי מי אני, ושלח אותי לאבחון של המהות
    הפנימית שלי

    [כן, בסוף אני תמיד מגיעה לתדר האדיר, למתנה האינסופית
    הזאת שבורא עולם נתן לי], ופתאום אני קצת מבינה את עצמי יותר:
    לחישת הלב, קסם ההתמרה, קוד רגשי שלוה (שמות של התדרים שלה).

    ועובר עוד זמן ועוד משברים מערערים אותי והנשמה שלי
    זועקת בתוכי – די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! די! לא רוצה לחיות בעולם של שקר,
    רוצה להיות מחוברת למקור, לאינסוף, לאהבה הזאת שבראה את
    העולם ובראה את האדם, תני לי מעט מאלוקים, תחזרי למקור שלך.
    כך אמרה לי הנשמה.

    וה’ שוב מראה לי כמה התרחקתי ממנו בלב – על אף כל התפילות,
    לפעמים העיניים מכוסות לראות את ההשגחה וההכוונה האינסופיות
    שלו, ואז הוא שולח לי באימייל סרטונים של התדר, והם מדברים שם
    על הרגש ועל גוף הכאב, ויש אפשרות להרשם לסמינר, ונרשמתי זועקת – כן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    ואני ישר נרשמת והולכת, וחווה שם התגלות, חווה שם אנרגיות
    גבוהות של אהבה שמחה ושלווה, ומרגישה איך לשם העולם שואף,
    זה מה שהעולם רוצה, זה מה שהוא צריך – אבל לפני הכל, שזה
    מה שאני צריכה.

    איך ה’ שלח לי את הדבר המדויק כשהנשמה שלי כבר לא היתה
    יכולה לסבול את הטעיות שהובלתי אותה בתוכן, והוא מראה לי:
    אפשר אחרת, שרי יקרה. אפשר לחיות בעולם שבראתי, רק לפקוח
    את העיניים לכל הטוב, ולהעז להיטיב. שהרי מה אנחנו בעולם, מה אנחנו?

    באנו מטוב שברא את העולם באהבה וברצונו להיטיב ולהראות לנו
    את רחמיו וחסדיו האינסופיים. וגם אנחנו כאלה. אוהבים עד אינסוף,
    מיטיבים עד אינסוף – אם רק יש בנו את הניצוץ הבוער הזה –
    כן, נציף את העולם באהבה שמחה ושלווה וכולנו נאהב ונשמח
    ונהיה שלווים.

    וזה הדהים אותי לקרוא ביומן הזה את כל החיפוש העצמי שלי,
    ועכשיו יש תשובה למי אני, ועכשיו אני לומדת איך אני? מה אני
    עושה עם זה? וה’ אתי. ברגעי משבר, בזיכרונות כואבים, באנשים
    שלוחצים לי על כפתורים, בעיקר בבדידות הזאת מבני אדם, בתחושת
    הקטנות שלי. כי כשאני איתו – וואו, כמה אני גדולה, וכל העולם היפה
    הזה שאת מטיילת בו – נברא בשבילך שתראי את כל היופי הזה בדיוק
    בזמן הזה שאת נמצאת שם, ונברא בשבילי במדויק – עם השמש הזורחת,
    האמא הצורחת, האבא המחבק, האחים השבורים. הכל כדי להגדיל
    ולגדל אותנו, כדי ללטש אותנו לנשמה הבוערת בתוכנו שהיא אור שמפיץ
    אור – וכשמלטשים את כל הרפש שעטיתי עם השנים – וואו, כמה אור יש שם. כמה אור.

    אז כל הזמן יש לי בליל של רגשות. אני פשוט מרגישה מבורכת
    ומושגחת כל הזמן. ה’ אתי. והוא שלח לי מתנות ענקיות, מדהימות,
    אינסופיות, ומלמד אותי איך לפתוח אותן ואיך להשתמש בהן
    ואיך לתת לנשמה שלי לחיות בעולם הזה כמו שהיא רוצה וכמו
    שהיא נועדה – להיות טובה ומיטיבה.

    כל כך משחרר לכתוב, תודה שהיית כאן בדיוק כשדמעות עמדו לי בקצה.
    בדיוק כשרציתי לספר ולצעוק לכל העולם את הנס, את החסד הענק הזה
    שה’ גומל אתי יום יום, יום יום. קטונתי מלהכיל, אני אומרת לך.”

    ורציתי שגם אתם תדעו. 
    תודה.

    ———

    ושיתוף של שולה בן דוד- בוגרת חילונית ומאמנת בשיטת התדר האנושי:

    לא סתם אומרים מסתורי הרגשות (השם של התדר הראשי שלה).
    יש רגשות שמסתתרים היטב, מסתתרים כל כך טוב שאנחנו אפילו
    לא מודעים כמה הם מנהלים אותנו….
    היום גיליתי רגש שמאוד נוכח בחיי, מנהל אותי כהוגן, ואפילו לא שמתי לב…

    מדי פעם עליתי עליו, ראיתי אותו, אבל שוב הוא חמק.
    הרגש הזה הוא – אשמה. בכל פעם שהרגשתי כאב,
    הוא נכח שם. כאב לי על כל הפעמים שהרגשתי אשמה.
    חשבתי שאם אני יודעת שאני לא אשמה זה מספיק.
    חשבתי ששחררתי את האשמה, לא ידעתי שהיא כל פעם צצה ועולה….

    התבוננתי מה קורה לי כשנלחץ לי כפתור ה”לא בסדר” –
    זה כפתור מאוד מאוד רגיש אצלי. בכל תלונה של מישהו כלפי,
    אני מרגישה “לא בסדר”, אולי עשיתי משהו…. אולי בגללי…
    אולי יגידו לי שבגללי….. מספיק שמישהו יהיה לא מרוצה בסביבה
    שלי, אפילו אם זה לא קשור אלי – ילחץ הכפתור..

    זה התחיל בילדות, ההורים רבו – אשמה. יש בלאגן – אשמה.
    כועסים על מישהו – אשמה. אחותי שהתאבדה – אשמה מאוד.

    וממשיך עכשיו הילד לא הכין שיעורים – אשמה. הילד (הבוגר)
    יוצא עם החברים ושותים – אשמה. המתאמן לא מרוצה – אשמה.

    אשמה בכל.

    אתמול בערב – ערב מקסים עם בעלי, עלה נושא שאנחנו חלוקים –
    אמר משהו בקשר לילד, מיד צצה לה האשמה (שאולי אני לא עושה
    מספיק – שאולי בגללי…. שאולי אני צריכה לפעול כך או אחרת…)
    ממש בשקט, בלי שארגיש ופתאום מבעל אהוב ואוהב, הפך לרגע לאוייב….

    יש לציין שאני מודעת שאני לא אשמה – מודעת בראש………… 
    אבל כשנלחץ כפתור “לא בסדר” – אני מיד יורדת למצב קיום הישרדות,
    עולה כאב האשמה ואופס – אין עם מי לדבר.

    אפשר להגיד שעכשיו, אחרי עבודה רגשית זה עובר מהר מאוד, אבל אולי בגלל
    שזה עובר כל כך מהר, אני לא שמה לב איך הכפתור נלחץ בכל פעם מחדש..
    ועולה כאב שרוצה להשתחרר, אבל אני מתעלמת ממנו, כי מבחינתי הוא קטן….
    ולא נחשב..

    אבל היום הבנתי שהוא לא כל כך קטן…. חוויתי אותו ממש בגדול…

    אז זהו אשמה – עליתי עלייך, לא תוכלי יותר לחמוק ולהסתתר, אני יודעת
    שאת שם, אני יודעת שאת לא מתכוונת ללכת כל כך מהר, אבל אני אשים
    לב אלייך – הנוכחות שלך גלויה לי, היום יותר מתמיד. הבנתי איך את מנהלת
    אותי. אבל לא עוד – אני עכשיו לוקחת פיקוד.

    עכשיו אני מבינה את כל הפעמים שהרגשתי דרוכה, שהרגשתי חסרת שקט,
    חסרת שלווה, פשוט הייתי דרוכה שלא יאשימו אותי בכלום. ומסתבר שבעצם
    אף אחד לא מאשים אותי – היחידה שמאשימה אותי זו אני – ואני אפילו לא שמה לב…

    מדהים – באמת העבודה לא נגמרת…. בכל פעם מתגלות לי תגליות חדשות…..

    אחרי כל הסיפור הזה, התנגן לי בראש כל הזמן השיר ששרה ריקי גל –
    היי שקטה, קראתי את המילים והוא ממש ממש מתאים לי לעכשיו…

    לפני השיר, אבקש שלאחר שתקראו ותשמעו את השיר המדהים הזה,
    תשתפו אותנו בדעתכם על השיתופים המרגשים שקראתם…

    היי שקטה 
    מילים: רחל שפירא
    לחן: יהודה פוליקר

    היי שקטה, עכשיו הכל בסדר 
    אפילו המחנק עומד להשתחרר 
    זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן 
    זה העולם שיש ואין עולם אחר.

    היי שקטה כאילו אין בך דופי 
    כאילו האוויר נותן לך הגנה 
    כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי 
    כאילו מעפר פורחת שושנה.

    היי שקטה כמו לא עברת אף פעם 
    כמו לא היית צרימה בנוף המטופח 
    כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם 
    כמו אלומת האור הנה מצאה אותך.

    היי שקטה כאילו אין בך דופי…

    היי שקטה, כמה אפשר לשטוח 
    את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה 
    כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח 
    כאילו השלווה היא חוף הבהלה.

    היי שקטה כאילו אין בך דופי… 

    הכאב הקולקטיבי של עם ישראל

    peace

    שלום לך זה אורן מניקס!

    אני מקווה שצלחת את הסופה ושכולם

    בריאים, שלמים ומתחממים.

    כחלק מההכשרה בשיטת התדר האנושי

    יוצא לנו לאמן את התלמידים מול הכיתה.

     מספר ימים לאחר הפיגוע בבית הכנסת בירושלים

    בשכונת הר נוף הפתיעה אותי תלמידה תושבת

    השכונה וביקשה להתאמן על הנושא הכאוב.

     

    את חלק גדול מהנרצחים היא ותלמידה נוספת בקורס

    הכירו באופן אישי. והפצעים בלב הגיעו פתוחים ומדממים.

     

    כאשת חינוך בכירה היא נתבקשה להצטרף לפורום

    חינוכי כלל אזורי לקביעת מתווה להתמודדות עם

    המתיחות הגוברת באיזור ירושלים.

    אך היא ידעה שהיא הולכת לפגוש

    שם אנשים מהצד השני של המתרס הפוליטי ויתכן

    והיא תהיה בעמדת מיעוט.

     

    “אני רוצה להצטרף ולעשות טוב אבל אני מפחדת

    שאני לא אוכל להשתלט על התגובות שלי להתבטאויות מסויימות

    בזמנים בהם הכאב שלי כל כך גדול ומדמם.”

     

    לאחר אימון שכלל דמעות רבות, כאב ולבסוף תחושת

    הקלה ואהבה גדולה החלטתי שהגיע הזמן לדבר

    על גוף הכאב של העם שלנו. לא נשארה עין אחת יבשה

    באולם.

     

    הנה הקלטה מתוך אותו שיעור על גוף הכאב של העם שלנו,

    על סליחה, על אהבה ועל איך צולחים את התקופה הזאת: 

     

    נ.ב.

    אני אוהב אתכם עם ישראל. אין עוד עם כמוכם.

    אשמח אם תשתפו את הפוסט הזה לעוד חברים

    בעם ובמדינה שלנו..

    אורן מניקס

    והמניקסים 

    מהם השלבים שיעזרו לך להגשים כל חלום?

     

    תמונה: Nicole Pierce

    תמונה: Nicole Pierce

    שלום זאת שולה בן דוד, ואני בוגרת ותלמידה

    של שיטת התדר והיום המניקסים ביקשו ממני

    לשתף אתכם איך “השתגעתי” ואיך זה מרגיש

    לעזוב עבודה בטוחה בבזק ולהגשים חלום

    שבער בי. וגם כיצד הסביבה שלי הגיבה למהלך.

     

    יום אחד זה קרה

    יום אחד הרגשתי בלב שיש לי מה לתת לעולם.

    שאני רוצה לעזור ולהשפיע על אנשים לחיות

    חיים רגועים יותר. מאוחר יותר הבנתי שהתעורר

    אצלי מה נקרא בשיטת התדר, ניצוץ הרצון.

     

    וככל שרציתי להגשים את המטרה עלו המון

    קולות בראשי – את? לך יש מה לתת? את עם

    הפתיל הקצר שכל דבר מקפיץ אותה? איך

    תעזרי לאנשים להצליח כשלך לא מצליח?

     

    ואיך תעשי את זה בכלל, יש לך מקום עבודה

    מסודר, 23 שנה בבזק, משכורת טובה, איך

    תסתדרי, מה יגיד בעלך? יסכים? יתנגד? ואולי

    תצאי מהעבודה ואז תשקעי בדיכאון? מה

    יהיה? מה יהיה? מה יהיה?!

     

    הנסיגה הטקטית

    ואז הייתי חוזרת אחורה, מרגיעה את ההרגשה

    שבלב, יותר נכון מדחיקה וממשיכה בשגרה.

    פחדתי להגיד את הדברים אפילו לעצמי. בכל

    פעם שעלתה מחשבה בנדון, השתקתי אותה

    מיד.

     

    אבל בחיים כמו בחיים יש עליות וירידות,

    כשהייתי בירידה (בדרך כלל עם גוף כאב ענק)

    הקול שבלב התעמעם, אך בכל פעם כשהייתי

    בעליה הקול הלך והתחזק.

     

    הוא התחזק עד שלא יכולתי יותר להתעלם ממנו

    יותר. אוי לא.

     

    ובין הקולות של הפחד, הקושי והכאב היה עוד

    קול שאמר לי – תמשיכי להאמין.

     

    האמנתי שאני יכולה לעזור לאנשים, הרי אני

    דוגמה חיה לכך שהשינוי אפשרי, שלא חייבים

    לסבול – שיש דרך אחרת – אז בטח שאני יכולה

    ורוצה וחייבת להעביר את המסר הזה הלאה.

     

    חשבתי על הדרך שעשיתי ועושה כל הזמן.

    חשבתי לי איזה כיף זה יהיה להעביר את זה

    הלאה. עבדתי 23 שנה בבזק, ובזכות זה היה לי

    סיכוי לצאת לפנסיה מוקדמת, ונכון שכלכלית זה

    ממש לא השתלם, אבל עדיין ידעתי שאני ממש

    ברת מזל שבכלל זכיתי לכזו אופציה.

     

    בכל פעם שהייתי חושבת את המחשבות האלה

    הייתה עולה בי התרגשות מאוד גדולה ושמחה,

    וככל שהזמן עבר גם שלווה.

     

    דיברתי עם כולם וזה הרגיש כמו חצץ בשיניים

    הייתי מדברת עם כל מי שרצה לשמוע (וגם

    לפעמים עם מי שלא רצה J) על כך שיש לי

    חלום, לעזוב את בזק, לפתוח בדרך חדשה,

    לעזור לאנשים. למרות שעדיין לא ידעתי איך,

    למרות שבהתחלה להגיד את הדברים הרגיש

    כמו חצץ בשיניים.

     

    אבל לאט לאט זה התחיל  להישמע אמיתי ומאוד

    נכון. דיברתי עם בעלי (ולא פעם אחת), סיפרתי

    לו על החלומות שלי ולמרות שבהתחלה היה

    אומר לי, עזבי שטויות – תישארי בבזק!!

    המשכתי לדבר ולהגיד ולשתף אותו, חברות,

    אחיות, אנשים במעלית, קופאיות בסופר. בקיצור

    נראה לי שלא היה אחד שעברתי לידו ולא

    סיפרתי כיאה לתדר 7- מסתורי הרגשות

    דיברתי ודיברתי ודיברתי.

     

    ובסוף אחרי שעברו מעל 3 שנים!!! כן, התהליך

    היה ארוך ובהתחלה קצת מהוסס. אבל לאט לאט

    הייתי בטוחה יותר, שלווה יותר, מתרגשת יותר.

    התחלתי בעשיה: דיברתי עם אחראי כ”א,

    דיברתי עם בעלי, הכנתי אותו לבאות וגייסתי

    אותו לתהליך. נפגשתי עם הסמנכ”ל (שהוא

    מחליט ההחלטות בחטיבה שעבדתי בה) וביקשתי

    את עזרתו. דיברתי עם הבוסית שלי וגייסתי

    אותה לעזרתי. דיברתי עם נציגת הועד בחטיבה

    שלי. בקיצור עשיתי את כל מה שביכולתי.

     

    וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי – כמעט שנה!!!! בדרך

    אמרו לי שיש סיכוי גדול שזה לא יקרה ולא

    יאשרו לי לצאת. ושוב ירד לי האוויר מהמפרשים,

    אבל ביחד עם החששות והפחדים המשכתי

    לדבר, לשתף, להאמין!

     

    בסוף זה קרה. כמעט כנגד כל הסיכויים זה קרה.

    אישרו לי לצאת בתנאים של פנסיה מוקדמת.

    בעלי מפרגן ותומך. אני מרגישה בטוחה ושלווה

    מבפנים.

     

    היום עבר לי בראש שלפני כשנה יצאתי לפנסיה

    מוקדמת מבזק ובתקופה הנוכחית אני בעצם בעיצומו

    של הגשמת החלום שלי – לעזור לכמה שיותר

    אנשים לחיות בשלווה, באהבה ובשמחה.

     

    אני בתדר – אני מאמנת אנשים!!

    אני כבר שומעת מהמתאמנים שהשיטה ממש

    עזרה להם וזה כל כך משמח אותי J הכי משמח

    אותי שבעולם!

     

    חשבתי כמה זה לא מובן מאליו שמה

    שהשתוקקתי אליו כל כך, היום כבר קורה לי.

    ואני כל כך שמחה להיות במקום הזה – להיות

    ולהמשיך ללמוד.

     

    חשבתי על כמה הכלים שאנחנו לומדים בתדר

    כל כך עוצמתיים ועמוקים, אני בכל פעם מגיעה

    לרובד חדש של הבנה.

     

    אז מה היה שם? ואיך זה קשור לכלים שאני לומדת בתדר?

    1. לשים לב לאיזה קולות בתוכי אני נותנת כח להקשיב לקול של הלב (חשוב
      לכולם – ופרט לתדר 7- מסתורי הרגשות)

     

    1. לקחת אחריות על ההדהודים שלי ועל הרגשות שלי

     

    1. להאמין – להמשיך לצעוד בדרך בנחישות – גם אם נופלים, לא נורא. לקום, לנגב את האבק ולהמשיך לצעוד. בדיוק כמו שעשיתי כל הזמן, גם כשלא שמתי לב.

     

    וזה בדיוק מה שעשיתי הבוקר-  צעדתי.

    באיזשהו שלב אפילו רצתי והרגשתי חופשיה. כל

    כך חופשיה ושמחה וממש מלאת אהבה לעולם,

    לי  ו ל כ ו ל ם.

    אז תודה לכם על ההקשבה – ושיהיה לכם יום

    נפלא, עוצמתי וקסום.

    *הבהרה חשובה מהמניקסים: עזיבת עבודה או מסגרת מכל סוג הינה החלטה רצינית הדורשת תהליך של אימון המאפשר בהירות על המחירים האפשריים. ברוב המקרים אין צורך בעזיבת המסגרות הקיימות וההתחברות לשליחות ויעוד האדם מתבצע בשילוב המסגרות הקיימות.

     

    נשמח מאוד אם תוכלו לשתף אותנו בחלום

    שלכם בתגובות שמתחת למאמר זה….

    נ.ב.

    אנחנו מקיימים אירוע חשיפה מיוחד לאנשים שהיעוד שלהם הוא לעזור לאנשים להתפתח- לא לפספס!- פרטים כאן

    איך מאמנים ליציאה מבלבול?

     

    שלום זה אורן,

    לא אחת מגיעים למאמני התדר אנשים שמרגישים

    בלבול אדיר שקשה לתאר.

    הם יודעים ומרגישים שהם צריכים לעשות בחירה או

    שינוי בחיים אבל הם פשוט לא מצליחים להגיע

    להחלטה. מה אני אעשה? במה אבחר? אולי אעשה

    החלטה שגוייה! אולי אטעה!

     

    בלבול2

    כל הקולות שמסתובבים בראש. צילום: Louish Pixel

    בדר”כ הבלבול מגיע עם תחושה חריפה של מצוקה,

    פחד וחוסר מנוחה. הרבה פעמים הקרובים להם כבר

    לא יודעים מה לעשות איתם. כאשר הם מגיעים

    להחלטה הם שוב חוזרים בהם ונראה שלא משנה כמה

    עצות טובות ניתן להם, הבלבול יישאר קבוע ויציב.

     

    כשהם באים לאימון המאמן נכנס ללחץ וכאשר אותו

    אדם משתף את השיקולים האין סופיים שלו, בעד

    ונגד ושוב בעד ושוב נגד, המאמן מתבלבל בעצמו

    ונשאב למצוקה או הופך ליועץ ומתחיל לשכנע את

    המתאמן בדרך “הנכונה” בה יש לבחור. כמובן, ללא

    הועיל.

     

    למה זה קורה? כיצד מאמנים אנשים במצב הזה?

    כיצד יודעים אילו בחירות לעשות בחיים גם כשיש לנו

    בלבול מאוד גדול? ואיך כל זה קשור לקיר האימה

    ולתדר של האדם (המהות המולדת שלו)?

     

    התזמורת שבתוכך

    בתוך כל אחד מאיתנו ישנם קולות שונים: קול

    הפחד, הקול של אמא, קול ה”מה נכון”, קול הלב, קול

    הנשמה וכו’

     

    כל הקולות מסתובבים ועושים לעיתים ביקור במוחנו

    והבעיה היא שהם מאוד לא מתואמים אחד עם

    השני. בעוד קול אחד אומר משהו אחד, מתגנב לו

    קול אחר ומגיע עם טיעונים לא פחות טובים. וכל זה

    עוד לפני שהצטרף הקול השלישי והרביעי והחמישי.

     

    ובתוכניתנו היום: הכר את הקולות!

    כפי שלימדנו כבר בקורס הווידאו “צופן החיבור”

    האדם מורכב ממהות וקליפות. המהות היא הניצוץ

    האלוקי שקיים בתוך כל אחד מאיתנו המתגלה דרך

    הצבע האישי של האדם- התדר שלו, הפילטר

    המרכזי דרכו מאירה המהות שלנו. זהו מקור החיות

    שלנו והיא המהווה את הפוטנציאל האמיתי שלנו

    בעולם.

     

    הקליפות הן הדברים שנוספו על המהות ומכסים

    אותה. או במילים אחרות:

     

    המהות– מי שאני באמת

    ומה שבאתי לעשות בחיים אלו

     

    הקליפה– מי שאני חושב שאני צריך להיות, להשיג,

    לרכוש או לעשות, מה שמצפים ממני, מה שנחשב

    למוצלח או כל דבר חיצוני אחר שאני מאמין שאם

    יהיה לי אקבל הערכה ואהבה (כמובן שהמציאות

    הפוכה).

     

    כל הקולות שמסתובבים לנו בראש מגיעים או

    מהקליפה או מהמהות והבעיה היא שאיננו יודעים

    כלל להבחין אילו קולות מגיעים מהמהות ואילו

    מהקליפות.

     

    אז כיצד נוצר הבלבול?

    כשאדם מגיע עם בלבול לאימון זה אומר בהכרח

    שהוא אחרי תקופה של שנים בה הוא הלך אחרי

    הקולות של הקליפה. זהו טבע הקליפה. היא נראית

    מפתה ולעיתים הרבה פחות מפחידה אבל בטווח

    הארוך היא יוצרת בלבול, תסכול ותחושה מתמדת

    של חוסר סיפוק.

     

    בכל פעם שאני בוחר לנווט את חיי על פי הקול של

    הקליפה, החיות שלי יורדת והבלבול והתסכול עולים.

    בכל פעם שאני בוחר בקול של המהות, עם הזמן

    החיות והסיפוק עולים ופתאום הבחירה שנראתה הכי

    לא הגיונית בהתחלה, מתגלה כדבר הכי הגיוני

    שיכולתי לבחור.

     

    לכן הדבר הראשון שנעשה הוא להתחיל לעשות סדר

    בקולות הפנימיים.

     

    השלבים לניווט החיים ומימושם

    הנה 5 שלבים פשוטים שיאפשרו לי להתחיל לעשות

    סדר בחיי ולהחזיר את הניווט של חיי למהות שלי:

     

    1. לשאול עצמי מה אני רוצה באמת?

    אם לא היו לי פחדים ממה יגידו מה הייתי בוחר?

    אם הייתי אוהב ומעריך את עצמי בכל בחירה מה הייתי בוחר?

    אם לא היה חשוב לי מה יגידו או יחשבו מה הייתי בוחר?

    אם הייתי מממש את הייעוד שלי ואת המהות

    שלי מה הייתי בוחר? (קשור לתדר האישי שלי)

     

    1. להגיד בקול את התשובה שעולה ולזהות

    אותה כרצון וכקול הפנימי

    לרשום את התשובה הראשונה שעולה בראשי

    לפני שעולים הקולות האחרים ומעליה לרשום

    כותרת: קול הרצון

     

    1. לזהות ולרשום את שאר הקולות ולתת להם שם

    אחרי שנגדיר את קול הרצון יתפרצו תוך

    שניות מועטות כל הקולות של הקליפה שלא

    יסכימו להשאיר את הזירה לקול הרצון בלבד:

     

    קול הפחד- מה יהיה אם אכשל? מה הדבר

    הכי בטוח שאני יכול לעשות? מה הדבר הכי

    מקובל שאני יכול לעשות? מה יעורר הכי פחות אי הסכמה? וכו’

     

    קול ה”מה יגידו”- מה אמא היתה אומרת, מה אבא היה אומר, מה החברים יגידו וכו’

     

    קול חוסר האמונה בעצמי- מי אני שאעז

    לעשות דבר כזה? לשאוף לכך זו יומרנות

    (להיות מאמן למשל), זה טפשי, זה דבילי, זה

    נועז מדי, זה לא לאנשים כמוני.

     

    קול הספק- זה לא יצליח, זה לא שווה לנסות,

    זה מטורף, ומה אם יקרה ככה? וכו’

     

    1. לבחור צד!

    כאשר עולה הקול של הרצון עולים ומתנפלים

    עליו כל הקולות האחרים ומתחיל מאבק

    מתיש- נפתחה זירת התגוששות.

     

    הבעיה היא שהקול של הרצון והמהות בדר”כ

    יותר חלשלוש מהקולות האחרים שכבר

    רגילים לשלוט. אם הקול של המהות לא יקבל

    תגבורת מיידית הוא יידעך ולא ירצה להגיע

    יותר לביקור (זה מקור הבלבול מלכתחילה!).

     

    לכן בשלב זה עלינו לבחור איזה קול אנחנו

    בוחרים לחזק ולתת גיבוי מלא בשיחה

    שמתרחשת בתוכי בין כל הקולות. האם אני

    רוצה לחזק את קול הפחד\ספק וכו’ או את קול

    המהות והרצון?

     

    הבעיה מתחילה כשאנחנו לא נוקטים עמדה

    במלחמת הקולות הפנימיים וכך באופן טבעי

    מנצחים הקולות הבריוניים של הקליפות.

     

    1. לדבר על הרצון

    להתחיל לדבר על הרצון הזה עם אנשים

    קרובים ותומכים שאנחנו סומכים עליהם

    שיעזרו לנו לגבות את קול המהות.

     

    אז אם זה כל כך קל למה אנחנו לא פועלים ככה תמיד?

    כי ברגע שעולה קול הרצון והמהות ואנחנו מתחילים

    לצודד בו, עולה וצץ קיר איום ונורא שכשנתקלים בו,

    בדרך כלל חוזרים לאחור ונוטשים את קול הרצון

    לאכזריות הקולות של הקליפות. הוא נקרא קיר

    האימה ומעטים שרדו אותו. בו מסתתרת גם

    התשובה של איך לנווט את החיים ולממשם. ועל כל

    זאת אכתוב במאמר הבא.

     

    עצרו!

    האם יש לכם חבר, מכר או קרוב שסובל מבלבול או

    תקיעות בחייו? אני מזמין אתכם לשתף מאמר זה

    באמצעות הפייסבוק או המייל ובכך להעביר הלאה

    את הטוב. עוד יודו לכם!

    נ.ב.

    למי שמעוניין לאמן בשיטת התדר אנחנו מאפשרים גישה לאירוע חשיפה מיוחד

    לאנשים שהיעוד שלהם הוא לעזור לאנשים להתפתח- לא לפספס!פרטים כאן

     

    אורן.

    תכירו: קיר האימה של חייך! (כולל תרשימים)

    שלום זה אורן!

    הוא היה מבועת ולא ידע מה לעשות. השינוי שנדרש ממנו

    גרם לו לחרדה אדירה אבל האם הוא ילך אחרי קול הלב?

    ובעצם, למה לו לעשות זאת?

     

    בפעם שעברה ראינו כיצד יוצרים בהירות בחיים ומתגברים

    על בלבול שיכול להטריף.

     

    היום אני אלמד מה קורה כאשר רק עולה בדעתנו ללכת

    אחרי קול הנשמה או קול הרצון שלנו. וזה לא נראה

    ומרגיש טוב ברוב הפעמים.

     

    אנחנו הולכים בעולם ומתנהלים בזרם קבוע של שגרה

    והחלטות שחוזרות על עצמן. אנחנו רגילים לשים בצד

    את הקול הפנימי שאומר לנו לפעול על פי הדרך האישית

    והאמיתית שלנו וללכת אחרי שאר הקולות הפועלים בנו.

     

    אבל מה קורה ברגע שזיהיתי את קול הרצון שלי?

    בדר”כ כאשר איננו מתורגלים בלעשות החלטות

    על פי קול הרצון של הנשמה (הקשור לתדר המולד)

    אנחנו נתקלים בלא פחות מקיר. קיר האימה.

     

    אם חשבנו שאנחנו מבולבלים- כעת כשאנחנו שומעים

    את קול הרצון אנחנו עוד יותר מבולבלים. אבסורד!

     

    אם חשבנו שקשה לנו- כעת כשאנחנו שומעים את

    קול הרצון קשה לנו עוד יותר. חוצפה!

     

    אם חשבנו שאנחנו מפוחדים- כעת אנחנו אפילו

    מבועתים. מחדל!

     

    זהו קיר הפחד. חוויה גדולה של פחד, בלבול וחוסר ידיעה.

    וכל זאת כי הסכמנו להקשיב לקול הפנימי של הלב!

     

    אז כבר עדיף היה להקשיב מראש לקול של הפחד לא?

    אותו קול שאמר לנו לא להעז, לא לשנות, לא לפעול,

    לא להתבלט ולא להרגיז אף אחד. אז זהו…

     

    מה מסתתר מאחורי קיר הפחד?

    אז זה העניין,

    כשאנחנו שומעים בקולה של הנשמה וממשיכים

    לפעול למרות קיר הפחד ומתוך אמונה בקול הפנימי-

    לאט לאט הדברים מתחילים להתבהר, הבלבול מתפוגג,

    והביטחון, הולך ושב. הבלבול והפחד הולכים ומתמעטים.

     

    אבל כאשר אנחנו הולכים אחרי הקול של הפחד, ושאר

    חבריו שאומרים לנו לא לפעול ולא לשנות, בהתחלה

    זה מפחית לנו את הרגשת הפחד והכאב אבל בטווח

    הארוך אנחנו נמצא את עצמנו מבולבלים יותר,

    מסופקים פחות ומפוחדים הרבה יותר.

     

    הנה גרף קטן שממחיש את העניין:

    קיר הפחד 1

    הנה גרף שמראה מה קורה כאשר הולכים אחרי קול הרצון:

    קיר הפחד 2

    מתי יגיעו להתאמן אצלך?

    קיר הפחד 3

     

    אז מה עושים?

    כשיגיע אלינו מתאמן אנחנו נאבחן את המהות הפנימית המולדת

    שלו באמצעות אבחון התדר האישי שלו. באמצעות

    כלים רגשיים נתחיל לחשוף את הקול הפנימי האישי

    שלו ונאפשר לו את הבחירה:

     

    או ללכת אחרי קול הלב, לעבור דרך קיר הפחד

    אבל לדעת שבטווח הארוך שהבלבול והפחד

    יקטנו והאמונה והביטחון יגדלו.

     

    או ללכת אחרי הקולות האחרים, דבר שיאפשר

    שקט תעשייתי בטווח הקצר אך בטווח הארוך

    לניתוק ממי שהוא באמת (ניתוק מהתדר) אשר

    יוביל לבלבול גדול עוד יותר, פחד הולך וגדל

    ותחושה של חוסר סיפוק תמידית בחיים.

     

    אז, אחרי איזה קול אתם בוחרים ללכת? קיר הפחד- הנה אנחנו באים!

    קיר הפחד 4אשמח אם תשתפו מאמר זה וגם תגיבו ותספרו לי ולמשפחה שלי מתי אתם נתקלתם בקיר הפחד?

    להתראות, אורן מניקס.

    איך נולד “הלא בסדר” הפנימי שלנו – שוש מניקס

    איך נולד “הלא בסדר” הפנימי שלנו?

    אתמול הייתה לי שיחה מעמיקה עם הנכד בן השבע שלי שעולה לכיתה א’ שהוא ילד ממש מבריק ובמהלכה הוא מספר לי:

    נכדי – “הייתי הרבה פעמים לא בסדר בגן”

    אני – במה היית לא בסדר?

    נכדי – “כשהגננת נתנה לעשות דברים קשים אני לא עשיתי אותם טוב”

    אני – מה לא עשית טוב?

    נכדי – הגננת אמרה למלא את הדף ב… כולם מילאו ואני לא הספקתי וזה לא פר כי כולם מילאו ורק אני לא”

    אני- ומי אמר לך שאתה לא בסדר?

    נכדי – “הגננת”

    אני – ואיך הרגשת בלב כשאמרה זאת?

    נכדי – “לא טוב”

    אני – כאב שם בלב?

    נכדי – “כן”

    אני – כשעשית את מה שהגננת אמרה לעשות עשית הכי טוב שיכולת?

    נכדי – “כן”

    אני – אז אתה בסדר גמור – תזכור שכל פעם שאתה עושה הכי טוב שאתה יכול אתה בסדר גמור ולא חשוב מה אחרים יגידו לך.

    תסגור עיניים תשים יד על הלב ותגיד ללב שלך בקול שלוש פעמים אני בסדר גמור, אני בסדר גמור, אני בסדר גמור. איך אתה מרגיש עכשיו?

    נכדי – “טוב…שמח…”

    אני – תזכור שכל פעם שתעשה הכי טוב שאתה יכול ויגידו לך שאתה לא בסדר תגיד לעצמך בלב 3 פעמים “אני בסדר גמור” תזכור זאת?

    נכדי – “כן אזכור”

     

    שתמיד נזכור בלב שאנחנו בסדר גמור.

    אוהבת המון שוש???

    אני אישה מצליחה ובכל זאת מרגישה לבד, למה?

     

    שלום זאת שוש מניקס,

    קורה לכם שאתם מוקפים באנשים אוהבים ולפתע מכה בכם תחושה חזקה וכואבת של בדידות? לי זה קרה הרבה ולא ידעתי למה. למה אנחנו מרגישים כל כך לבד? ואיך הצלחתי לצאת מהביצה הטובענית של הבדידות?

     

    הבדידות שמלווה אותי לכל מקום

    מי שיתבונן בי מהצד יראה אישה שלווה, בטוחה בעצמה וביכולותיה.  נשואה באושר, מוקפת תמיד במשפחה תומכת ומעגל חברים קרוב. אישה שהגיעה להישגים בהתפתחות האישית, בלימודים ובהתפתחות המקצועית- נשמע מרשים נכון?!.

    אבל במשך שנים רבות לא באמת הכרתי בהישגיי ויכולותיי. תמיד שפטתי את עצמי לחומרה. ובעיקר, בעיקר הרגשתי לבד.

    וזה פגש אותי בהזדמנויות שונות. כך למשל זכור לי היטב כיצד ישבתי במסעדה עם כמה חברות שלי לארוחת צהריים. נשים שנעים לי איתן ושהיחסים בינינו טובים. ואתם יודעים איך זה – מתחילה שיחה אחת שמתגלגלת לשיחה אחרת וביניהן כל מיני שיחות ביניים והכל נעים ונחמד. ואז ברגע אחד, רגע שאתם ודאי מכירים, אף אחד לא שוחחה איתי. ידעתי שהרגע הזה יחלוף מהר, ששוב אפגוש מבט ותתפתח שיחה, אבל הרגע הזה הרגשי כמו נצח. הרגשתי כל כך לבד.

    כאשר ביקשתי מחברתי הטובה ליצור איתי קשר טלפוני (ולא באמת סיפרתי לה כמה חשובה לי השיחה הזאת) והטלפון בושש להגיע, שוב תקף הלבד. חברתי הטובה והקרובה ביותר, זאת שסמכתי עליה בעיניים עצומות, זאת ששיתפתי בדברים הקרובים אליי ביותר, הותירה אותי לבד. כואבת, כועסת, מכונסת לתוך עצמי.

    התחושה הזאת היתה כל כך מוכרת לי. זה שרף אותי מבפנים. מין התקפלות כזאת פנימה, קריסה לתוך עצמי. זה שוב אני נגד כל העולם. והעולם מנוכר, אכזרי, אטום. היה לי ברור שהתחושות האלו מוגזמות לגמרי אבל לא היה לי שליטה על זה. הראש צעק לי ברקע: “אף אחד לא אוהב אותך”, “את לא שווה כלום”, “למה שידברו איתך אם את מרחיקה את כולם ממך?”, “את לא בן אדם נעים ומי רוצה להיות בקרבת בן אדם כזה??”

    לבד

    מאיפה מגיע ה”לבד” הזה?

    קיימים בכל אחד מאתנו קולטנים שונים שאחראים על המעבר בין המציאות החיצונית ללב שלנו. אחד מהקולטנים האלו הוא “קולטן האהבה”. תפקידו לקלוט את האהבה החיצונית ולשמר את ההרגשה, כאשר הקולטן הזה קטן, מתעוררת בנו תחושת ה”לבד” והמציאות נתפסת באופן מעוות. זאת אומרת שגם אם במציאות החיצונית נהיה מוקפים באהבה – אהבה זו לא תצליח לחדור לתוך הלב ולמלא אותו לא יהיה מה שיקלוט את האהבה ולשמר אותה בתוכנו. דומה הדבר לדלי עם חור האהבה תדלוף ורגע אחרי נרגיש עוד פעם לא אהובים וזקוקים להוכחה שאוהבים אותנו. וכך תתקיימת מציאות לחוד והרגשה פנימית לחוד.

     

    איך מפתחים את קולטן האהבה?

    קולטן האהבה מתפתח ככל שאנחנו יותר אוהבים ומקבלים את הילד הפנימי שלנו.

    עלינו ללמוד כיצד לאהוב את הילד הפנימי ללא תנאי – לאהוב את הצורה הכי גולמית של הילד הקטן שבי. כאשר אתחיל לאהוב את אותו ילד קטן שבי – יתחיל להתפתח הקולטן.

    עלינו לפעול על מנת לספק לאותה ילדה פנימית את כל הצרכים שהיא חיפשה לקבל מהוריה:

    אם הייתי זקוקה להקשבה מהוריי – עליי לתת לילדה הפנימית שלי הקשבה.

    אם הייתי זקוקה שהוריי יסמכו עליי – עליי לסמוך על הילדה הפנימית שלי.

    אם רציתי שהוריי יתנו לי להתבטא – עליי לאפשר לאותה ילדה פנימית להתבטא.

     

    תמיד יש לי עצמי!

    באופן זה נעלמת, לאט לאט, תחושת ה”לבד”. הלבד הזה הוא אותו ילד קטן בתוכנו שמרגיש נטוש. אם אתרגל את עצמי להיות עם הילד הזה, להאמין בו, לתמוך בו, לחבק אותו, לעולם לא אהיה לבד, גם אם כלפי חוץ יעזבו אותי. תמיד יהיה לי את עצמי: את העצמי המבוגר שנמצא שם תמיד בשביל הילד ומתייחס אליו בכבוד ואהבה.

     

    להכניס את הילד למרתף

    כשהיינו ילדים היינו הכי חלשים ופגיעים: כל מילה, כל מחווה, יכלו לפגוע בנו. היינו הכי לא “מודעים”, היינו מביכים את עצמנו ובעיקר היינו חסרי אונים וממש לא “הגיוניים” ו”מסודרים”.

    בשלב מסוים רובנו החלטנו שכדי להתקדם בחיים ולהפסיק את כל הכאב והבושה עלינו להכניס את הילד הזה למרתף ולהתרחק ממנו כמה שיותר. התחלנו לבודד אותו. וכך, בנוסף לכל הבדידות שהרגיש אותו ילד או ילדה- כעת, הוא הוכנס לבידוד גדול עוד יותר. ומה שגיליתי זה שאותה תחושה של בדידות נבעה מאותה ילדה שהכנסתי למרתף- היא זאת שצצה פתאום וכאבה את כאבה- נטושה ועזובה במרתף חשוך וקר. האם זה היה הגיוני? ממש לא. אבל את הילדה הפנימית ההיגיון לא מעניין. היא דורשת התייחסות רגשית. ואף אחד לא יכול לתת לה זאת. חוץ ממני. והיא לא תוותר לי כפרה עליה.

    כל העולם יכול לתת לילדה הזאת אהבה אינסופית – אבל אם לא ארגיש אהבה כלפי הילדה שבי – דבר לא יעזור, היא תרגיש לבד- ולכן ארגיש לבד גם אני.

     

    להפוך את הבושה לאהבה

    העבודה שלנו היא להחליף את הבושה שלנו כלפי אותו ילד עזוב, בושה שדחקה אותו למרתף, ולאהוב אותו. לקבל אותו כפי שהוא – עם מה שיש בו ומה שאין בו. זהו רגש בסיסי וזוהי האהבה הבסיסית והראשונית ביותר של הילד. כאשר הילד הפנימי יתחיל להירפא – הוא יפתח את היכולת שלנו כמבוגרים לספוג אהבה דרך פיתוח קולטן האהבה.

     

    כיצד נאהב את הילד הפנימי?

    עצמו לכמה דקות את העיניים. דמיינו את הילד שהייתם. בחרו בגיל שהכי מביך לכם להיזכר בו, זה יכול להיות גיל העשרה, גיל הגן, או כל גיל בו התביישנו במי שאנחנו.

    מה אתם מרגישים כשאתם רואים את הילד הזה? אילו דברים מפריעים לכם בו? איזה דברים אתם מבקרים בו? אילו שיפוטים עולים בכם כלפיו?

    עכשיו גשו אליו וחבקו אותו. התאמנו לקבל אותו בדיוק כמו שהוא עכשיו- עם נזלת, דחוי או מלוכלך או בודד. חבקו אותו בדיוק כמו שהוא עכשיו. בקשו ממנו סליחה. הבטיחו לו שתמיד תאהבו אתו ותהיו שם בשבילו. זה הזמן.

    עשו זאת בכל פעם שעולה בכם אותה בדידות מעיקה. אצלי זה חולל פלאים.

    אוהבת אתכם וגם את הילד הפנימי שבכם,

    שוש.

     

    נ.ב.

    הבנים שלי הזמינו אותי לצילומים בשבוע הבא של קורס ווידאו חדש שבקרוב נחשוף בפניכם. פעם שעברה שלחנו לכם סקר והשם שבחרתם לקורס הוא… “עוצמת הרגשות- להבין בני אדם באמת”. אני כל כך שמחה שהבנים שלי החליטו שלכבוד ההשקה של קורס הוידאו הוא הולך להיות זמין בחינם לכמה ימים. איזה כיף!

    אנחנו מבטיחים לעדכן אתכם בדף הפייסבוק שלנו כאשר קורס הווידאו יצא: הצטרפו אלינו שם: לחץ כאן

    כלי עוצמתי ומיוחד להכנת השנה החדשה!

     

    שלום זה אורן מניקס!

    כמדי שנה אנחנו שולחים למנויים שלנו (הרשמה בצד שמאל של דף זה) טופס הכנה מיוחד לשנה החדשה.

    את הטופס יש למלא לקראת ראש השנה או לקראת יום כיפור.

    לאחר שמילאתם אותו, יש להקשיב ל“מדיטציה לשנה החדשה” שהקלטתי עבורכם.  

    בנוסף מומלץ לקרוא לעצמכם במהלך כניסת החג את מה שכתבתם.

    את הטופס המלא יש לשמור ולפתוח אותו שוב עוד שנה ולהיווכח בניסים שקרו.

    הטופס הזה הוא פשוט קסם. ואני לא מגזים. אז אל תתנו לראש השנה לעבור

    לידכם ככה סתם.

    אז מה עושים?

    לאחר שצפיתם בסרטון בראש העמוד (תמלול מופיע בתחתית העמוד)

    פעלו לפי השלבים הבאים:

    שלב ראשון: לחצו כאן להורדת הטופס, הדפיסו ומלאו אותו (יש צורך בתוכנת אקרובט המותקנת ברוב המחשבים וניתנת להורדה בחינם כאן).

    שלב שני: האזינו למדיטציה הבאה במקום שקט ומרווח.

    שלב שלישי: שתפו באהבה את הכלי הזה לכל חבריכם במייל או על ידי לחיצה חיננית בקישור הזה.

     

    באהבה ושנה טובה!

    המניקסים 

     

    הנה תמלול ההקלטה המופיעה בראש העמוד:

    אורן:      אז אמא ראש השנה מתקרב.

    שוש:       איזה כיף.

    אורן:      נכון? איזה תקופה מרגשת.

    שוש:       ממש.

    אורן:      ממש, זה אחד החגים…

    שוש:       תקופה מרגשת ותקופה משמעותית. כי ראש השנה יש הזדמנות מיוחדת שכל השנה יש אותה פחות.

    אורן:      מה ההזדמנות הזאת?

    שוש:       ההזדמנות הזו להכין את השינוי שאנחנו רוצים שיהיה בשנה הבאה.

    אורן:      יפה.

    שוש:       זה תקופה מרגשת. כי זו תקופה שכל היקום ערוך לקלוט שינויים ולממש אותם. זה כמו לתפוס גל.

    אורן:      יש הרגשה מאוד מיוחדת, ממש מרגישים את זה באוויר כל שנה, את התקופה הזאת בין ראש השנה ליום כיפור, שיש איזה משהו חדש באוויר. הרגשה, ממש מרגישים את האנרגיה הזאת. יש אנרגיה אחרת.

    שוש:       נכון. אני באופן אישי מרגישה את זה מאוד בצורה עוצמתית, אני יכולה לשתף שמה שהתחלתי כל שנה לעשות חשבון נפש, אני בעצם בודקת מה התגשם מכל הדברים שרציתי שנה לפני, ומה אני רוצה לעשות שנה אחרי, החיים שלי שינו צורה. הם הרבה יותר ממוקדים, הם הרבה יותר מוגשמים וקורה הרבה יותר מה שאני רוצה שיקרה מאשר מה שקורה באופן אקראי. 

    אורן:      אז הכלי המרכזי שאנחנו עושים אותו בראש השנה, שאנחנו כל שנה מעבירים אותו לכל הקהילה של “התדר האנושי” זה השאלון הכנה לשנה החדשה. ומה זה השאלון הזה בעצם?

    שוש:       השאלון הזה, המטרה שלו ליצור כוונון, כוונון בכוונה וכוונון במה באמת חשוב לי, איך מה שחשוב לי אומר עלי ואומר על האחר מבחינתי, ומכוון אותי ליצור את המשאלות לב שלי מהמקום הגבוה שלי. לא לעשות רשימת מכולת, שאני רוצה אוטו חדש, גם, אבל את זה להשאיר כאילו לסוף.

    אורן:      אוקיי, אז השאלון אתם קיבלתם אותו גם במייל שדרכו נשלחה ההקלטה הזאתי וגם יש לכם קישור להורדת השאלון הזה בדף הזה, מתחת לסרטון. אני יכול להגיד לכם מניסיון שלי שהשאלון הזה הוא כמו קסם. כל החברים שלי עושים אותו, וגם אני עושה אותו, וזה מדהים איך כל פעם לקראת סוף השנה, כשמסתכלים לראות על מה קרה השנה, זה פשוט אחד לאחד מה שרשמנו לקראת ראש השנה.

    שוש:       כדאי לציין שזה אחד לאחד, אם אנחנו מוכנים לעשות את השינוי. הטופס הזה עוזר לנו להתכוונן וליצור מוכנות נפשית לשינוי. אני חייבת להודות ששנה שעברה כמעט כל  הדברים קרו, דבר אחד מאוד משמעותי לא קרה, ואותו אני הולכת לשים השנה בראש ההתכווננות שלי, והשנה אני גם הולכת לעשות את השינוי שנדרש כדי שזה יקרה.   

    אורן:      אז מה את מאחלת לעצמך השנה?

    שוש:       מה אני מאחלת לעצמי השנה? האמת, רוב האנשים נורא מכווננים על החלומות שלהם ועל כך שזה יקרה. אני חייבת להודות שהיות ואני עובדת עם הטופס הזה כבר הרבה שנים, אז רוב משאלות הלב שלי הוגשמו ורוב החלומות שלי בתחום המקצועי מתגשמים.

    אורן:      ובכל זאת מה עוד נשאר?

    שוש:       מה שנשאר זה, אני רוצה לראות את “התדר האנושי” בכל העולם, ברמה המקצועית. אני רוצה שהקשר שלי עם בני משפחתי ימשיך להיות טוב, ואם זה יכול להיות יותר טוב אז תמיד אני אשמח.

    אורן:      אמא, יותר טוב זה רק אם אני יעבור לגור כאן.

    שוש:       לא, אני רוצה שכולנו נעבור לגור אחד ליד השני. זה המשימה החדשה שאני נותנת לעצמי. אני רוצה לצאת מהעיר, אני רוצה לקנות בית עם אדמה ואני רוצה לחלק את זה לשלוש יחידות ששלושתנו נוכל לגור בקירוב אחד עם השני ואפשר יהיה לגדל את הנכדים כזה בכיף. בחצר ובאוויר פתוח ועם הרבה ירוק.

    אורן:      ומה פנימית את מאחלת לעצמך?

    שוש:       פנימית, קודם כל אני רוצה השנה ואני מתחייבת, ואם אני לא יעמוד בזה תזכירו לי, לעבוד על הבריאות שלי. זה הדבר היחידי שאני כל השנים מזניחה. את כל שאר הדברים אני תמיד שמה לעצמי משימות לפתוח את הלב, לוותר על שיפוט, ואני עושה את זה יותר ויותר – גם השנה. אני אף פעם לא חושבת שכבר הגעתי לשיא שאני יכולה. אני רוצה לעבוד על פתיחת הלב עוד יותר, אני רוצה לעבוד על חמלה, שיהיה לי חמלה לכל ייצור אנוש, שיהיה לי אהבה, שיהיה לי סובלנות, שיהיה לי הכלה לכל ייצור אנוש, שהלב שלי יהיה פתוח על בסיס קבוע. שזה יהיה לי קל, שאני אוהב את זה, שיהיה לי כיף עם זה. אבל הכי, אני רוצה לעבוד על הבריאות ועל המשקל שלי.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       את זה לא העזתי להגיד עד עכשיו.

    אורן:      אז אני מאחל לעצמי, ועוד מעט אני אגיד מה אני מאחל לכם, אני מאחל לעצמי עוד התקרבות פנימה, אני בחודשים האחרונים בתקופה של המון המון שינויים בחיי, ממש ממש הרבה שינויים, והרבה פעמים שיש כאלה שינויים גדולים לפעמים שוכחים להיות בחמלה על עצמנו. אני כל הזמן שואף קדימה ואני כל הזמן שם לעצמי מטרות, גם פנימיות וגם חיצוניות, ולפעמים כשיש לנו כל כך הרבה מטרות אנחנו שוכחים שאנחנו כבר בסדר כמו שאנחנו, במצב הנוכחי, הלא מושלם שגם אף פעם לא יהיה מושלם.  

    שוש:       נכון, אנחנו לא בעניין מושלם, אנחנו באמת בעניין של להיות הכי מי שאנחנו. 

    אורן:      נכון. ומה שאני רוצה לאחל לכם זה שתמשיכו לצמוח, תמשיכו לפרוח, תמשיכו להיות איתנו ואני מאחל לכם שתרגישו, שזאת תהיה שנה של הרבה הרבה רגש, של הרבה הרבה אהבה, של הרבה הרבה חמלה ושל הרבה הרבה צמיחה ולמידה. אז שיהיה לכולם שנה טובה.  

    שוש:       אורן, צנוע כרגיל. לא ביקשת הרבה משאלות. עוד משהו אחד אישי בשבילך כזה של מותרות. לא רק של חמלה לעצמך. בוא נאמר שחמלה לעצמך כבר קיבלת. מה עוד?

    אורן:      אני לא יודע, עכשיו עולה לי שוקולד בא לי. מה אני מאחל? אני מאחל לעצמי, האמת שאני עכשיו מאחל לעצמי לעבור לדירה שנעים לי בה, שטוב לי בה, שגם השותף שלי לדירה, אנחנו מסתדרים טוב ואנחנו מסתדרים טוב אחד עם השני וכמובן מה שאני מאחל לעצמי זה זוגיות והמשך ההתפתחות וההתקדמות בנושא הזה.

    שוש:       איזה יופי, איזה כיף.

    אורן:      אוקיי.

    שוש:       רגע, אני לא איחלתי לאחרים, איחלתי רק לעצמי. אני רוצה לאחל לאחרים את מה שאיחלתי לעצמי. חמלה לעצמנו ולזולת, אני מברכת אתכם שהלב שלכם ייפתח ותוכלו להכיל אהבה של הזולת ולשלוח הרבה אהבה לזולת. וכמובן, ממרום גילי, בריאות לכולם. וחבר’ה, כל השאר בונוס.

    אורן:      ושנה טובה, מבורכת.

    שוש:       שנה נהדרת.

    אורן:      והרבה ברכה ושמחה ולמידה משותפת. ביי.

    שוש:       יה…..

    אורן:      תשתפו בבקשה את הפוסט הזה. יש בו גם קישור לשאלון וכל מי שאתם אוהבים יכולים להכין לעצמם שנה מדהימה מהסרטים. ותגיבו בתחתית הדף מה אתם מאחלים לעצמכם ומה אתם מאחלים לאחרים למהלך השנה הזאתי.

    שוש:       אנחנו נשמח גם אם תאחלו לנו, ל”קוד התדר האנושי”.

    אורן:      נכון. אז תגיבו מה אתם מאחלים לנו ומה אתם מאחלים לעצמכם. ולשתף לשתף לשתף כדי שכל החברים והמכרים שלכם יוכלו ליהנות כמו שאנחנו נהנים מהשאלון הזה. אז להתראות.

    שוש:       ביי… 

    נ.ב.

    מזכיר לך לשתף באהבה את הכלי הזה לכל חבריכם במייל או על ידי לחיצה חיננית בקישור הזה. תודה!

     

    מהרגע הראשון שראיתי אותה שנאתי אותה

    מהרגע הראשון שראיתי אותה שנאתי אותה.

    משהו במימיקה של הפנים שלה, במבט, בחיוך, בטונציה ובאינטונציה של הדיבור שלה. בדברים שהיא אמרה וגם באלו שהיא לא אמרה, הביאו לי ת’חלסטרה.

    למה? פשוט כי ככה.

    הכי גרוע שממש ממש מההתחלה, היא דיברה ודיברה עוד ועוד דברים של טעם, חצופה!

    מה, אי אפשר לדבר ככה ברדוד? ברגיל? בלא מתנשא בכוח? ב”לתת מקום גם לאחרים לצאת חכמים”? חצופה. נו… אז החזרתי לה, לא אמרתי לה “שלום” בהפסקות, אפילו לא הסתכלתי לעברה, מגיע לה!

    מאנשים כאלו צריך להתעלם כי… כי זה מכעיס.

    כן, זה מכעיס לאללה שעומד מישהו, ככה מול הפרצוף, והוא פשוט טוב ומוצלח והכל הולך לו בקלות נטולת מאמץ ו… ואפילו כשהוא בהישרדות זה יוצא לו יפה וטוב ובסופר קלאסה.

    ככה עברו החודשים, נוצרו חברויות יפות בין כולנו אבל ממנה התעלמתי במפגיע.

    בכל פעם שהיא דיברה, התנתקתי (בקלי קלוטו, אני הרי תדר 6), ושמחתי כל כך כשהיא הצליחה לעצבן או להכניס להישרדות גם אחרים בקבוצה. כי זה נתן לי לגיטימציה מושלמת לרגשות שאני חשה אליה וכלפיה. הרי ברגע שלא רק אני באטרף עליה, זה אומר שהאטרף הזה מוצדק (פירוש חדשני למושג: “חכמת המונים”…).

    ו… עבר הזמן, הקורס התקדם, הכרתי כבר את כל חבריי לקורס, פתחתי את לבי כמעט כלפי כולם, גם כלפי אלו שממש לא מצאו חן בעיניי בהתחלה, אך זה לא כלל אותה. היא נשארה על תקן “ושאר מרעין בישין” כי הרי זה מה שהיא וזה מה שמגיע לה, לחצופה המוצלחת והמתנשאת הזו!

    בכל שיעור היא שיתפה וכולם הריעו לה על העבודה המופלאה שהיא עושה ועל התקדמותה שראויה להערכה ו… ואני התפוצצתי מכעס כי זה הרי נורא קל לעשות עבודה קשה כשאתה כזה מוצלח וטוב.

    בשיעור שלפני האחרון הרגשתי שאני מתפוצצת יותר מהרגיל.

    למדנו על מפת התודעה, כולנו התבלבלנו ולא כל כך הבנו את המשמעות של הכלי החדשני (והגאוני) הזה ואני ידעתי שעם כמה שאני פרופסור במפת ההישרדות, כך לעולם לא אבין דבר ממה שדובר עליו בשיעור. מפת התודעה הגאונית הזו שאורן פיתח (ואתם יודעים איך זה תדר 6 שלא מבין …).

    באיזשהו מקום בהפסקה ניסיתי להתנחם בעובדה שכולם לא הבינו את השיעור, אבל אז, כשחזרנו לשיעור התברר שהיחידה שלא רק שהבינה טוב טוב את החומר, אלא גם עלתה לבמה ובעזרת המקרה שלה הסבירו איך זה נראה הלכה למעשה להיות בתודעה מושלמת – זו היא. אותה לוחצת כפתורים מקצועית סדרתית ומהוללה.

    היא ישבה לה בניחותא על הבמה, ובחיוך מאושר, זחוח ומסופק. הסבירה שלב אחר שלב מה זה ואיך זה ולמה זה וכמה זה להיות בתודעה. אותה רמת קיום מיוחלת שכולנו עורגים להרגיש ולו פעם אחת בחיינו. והיא היחידה שחוותה אותה. ולא מספיק זה, היא גם באה ללמד אותנו על זה (יעני: ויקום הגזר ויכה את כל הגינה, הגנן, אשתו וילדיו). בקיצור: לקרוע אותה במכות! לפחלץ אותה! להעלים אותה! ח צ ו פ ה ! האימאימא של החצופה!

    ואז… ואז הגיע יום שבת. היה לי מקרה קשה בעבודה עם אחת העובדות שהתחיל בהישרדות נוראית. כהרגלי, ואיכשהו התפתח בדרך לא צפויה (אך עם הרבה כוונה ובעיקר עבודה תדרית, מצדי, כך מסתבר) והסתיים ברמת קיום תודעה.

    כשישבתי מאוחר יותר וניתחתי מה באמת היה שם- בעבודה, הבנתי שהצלחתי לסיים את המשבר בדרך שונה ואנטגוניסטית לאיך שאני רגילה, בגלל השיתוף ההוא של חברתי לקורס (וכן, עכשיו אני מרשה לעצמי לכנות אותה בתואר “חברה”).

    היא פשוט לימדה אותי איך עושים את זה הלכה למעשה. ואני, על אף כל האנטגוניזם שעלה בי בעקבות ההישרדות הילדותית שלי, הצלחתי למרות הכל להפנים את הידע היקר, וברגע האמת אף לפעול בצורה דומה לדרך פעולתה. ואז נפל לי האסימון והבנתי שזו בדיוק הייתה המטרה של מפת התודעה, ללמוד לזהות, למפות את דרך פעולתנו המחשבתית, הרגשית והתגובתית, כדי לשכפל אותה שוב בעתיד, ואז חשבתי ששוש ואורן, הם לחלוטין גאוני הדור ואותם צריך לשבט (מי האידיוט שהחליט לשבט את דולי? עדיף עוד כמה אורנים ושושיות בעולמנו…).

    ורגע, זה עוד לא נגמר, (תדר 6 חופר באבו אבוהה, שכחתם?…)

    כשהגעתי לשיעור האחרון, סיפרתי במליאה על מה שארע לי בעבודה, שיתפתי גם על הקנאה והכעס שחשתי כלפי החברה מהקורס.

    תוך כדי השיתוף פניתי אליה ואמרתי לה אישית שקנאתי בה וחשתי תסכול נוראי (מכבסת מילים ל: “אני מתפוצצת מכעס ובמינימום בא לי לשגר אותך לחלל, במינימום! “) על כך שהיא יכולה בקלות ובקלילות לקפץ לרמת קיום תודעה ואני לא מפסיקה להשתכשך בביצת ההישרדות.

    זו הייתה הפעם הראשונה שהישרתי מבט לעברה.

    הפעם הראשונה שראיתי את פניה הטובות, עיניה החמות, את חיוכה היפה והמאוד לא מתנשא. בקיצור: ראיתי אותה ולא את הדמות הבדיונית וחסרת הפרופורציות לרעה, שהמצאתי לעצמי שהיא (וששירתה, כך מסתבר את רגשי הנחיתות שהיו לי מולה).

    ואז היה תרגיל כיתתי, תרגיל התחברות, והיא הייתה בקבוצה שלי. הגיע רגע  בו עמדנו זו מול זו, עין בעין ובעיקר לב אל לב. וליבי שהתחיל להיפתח אליה בתחילת השיעור, נפער כולו. פשוט עמדתי מולה ואהבתי אותה, אך במקביל גם נקרעתי מצער על מה שהרגשתי כלפיה קודם. והיא… היא הייתה כל כך זכה וכל כך אוהבת. עלו לי דמעות בעיניים והאיפור המעאפן שרף לי, כי התחיל לנזול (בפעם הבאה תקני איפור עמיד במים, יא קמצנית), ואז עלו בי רגשות של כאב וצער ואהבה ושמחה, הכל ככה ביחד, בו זמנית כולם בפול ווליום. לפני חצי שנה הייתי מפחדת שיאשפזו אותי במחלקה הסגורה באברבאנל עם כזה כאוס רגשי, אבל מאז כף רגלי דרכה על מפתן דלת “התדר“, הכל מובן אחרת…מובן, מוכל ומבורך.

    חשבתי לעצמי מה באמת היה לי איתה. היא הרי אישה נעימת סבר, חכמה, סופר אינטליגנטית רגשית, עמוקה, נהירה, רהוטה, מבריקה, יפה, רגישה, טובה. כזו שהיא בדיוק הטייפ קאסט של אנשים שאני אוהבת “יותר” ורוצה להימצא בסביבתם. אז מה באמת קרה לי איתה? מה לעזאזל קרה לי איתה???

    לא הפסקתי לקרוע את עצמי בעצמי למוות, עם מחשבות שלא הביאוני לתוצאה הגיונית. זה שלא הצלחתי להבין, עוד יותר “השריד” אותי (הכניס אותי להישרדות). ואז, תוך כדי הבלבול החלטתי לעצור ופשוט לעצום עיניים, לנשום עמוק, להתקרחצן (מלשון קרעחצן של שוש) ולראות מה עולה…

    בהתחלה עלה לי גל חום (המנופאוזה הזו וכל תופעות הגיל המזוויעות האלה… טפייי!!), אולם מיד אח”כ, הדבר האמיתי הגיע בבירור: ראיתי את עצמי, כן, את עצמי. איך שהייתי מזמן מזמן, לפני מיליון וחצי שנים בערך. לפני שחליתי, כשהכל היה בריא וטוב ומוצלח ויפה ושקט ומבטיח ומוצלח ו… ובכיתי. כי הבנתי שהכעס הגדול שלי יושב על כאב מטורף. כי פשוט, ראיתי את “עצמי של פעם” – בה. בחברה שלי לקורס. וכעסתי וכאבתי על זה שאני איפה שאני היום – עובדת במשרה עלובה, שהכי לא מתאימה לי ולא מביאה אותי ואת כישוריי וכשרונותיי (טוב, נו, מתנותיי) לידי ביטוי. משתכרת פחות מעשירית ממה שהשתכרתי בעבר, (אבל זה מה שיש כרגע וגם על זה אני אומרת תודה), אז כן, אני נורא מתגעגעת לאריאלה הבריאה, המצליחה, המוצלחת, החכמה, הסוחפת, המעוררת השראה, המנהלת הבכירה שמובילה פרויקטים אדירים בהצלחה ומשתכרת בדיוק בהתאם.

    ופתאום הבנתי – בכל פעם שאני חושבת עליה, על אותה חברה, בכל פעם שאני רואה אותה, שומעת אותה או עליה – נלחצים לי כל הכפתורים האפשריים. החל בכפתור “לא מוערך” וכלה בכל יתר הכפתורים שקשורים באי מיצוי עצמי ואהבה עצמית. ואז מגיעות אותן מחשבות ארורות שמסמאות את עיני- לבי ונשמתי (איזו מתנשאת היא, הכל קל לה בחיים. בהכל היא מצליחה! כמה היא מדברת, היא תופסת את כל הזמן של האחרים לשתף! מי היא בכלל חושבת שהיא? המימיקות האלו שלה… לדפוק לה מכות בעילום שם!… ועוד כהנה וכהנה מחשבות איוולת שלא מתאים לי לחשוב בכלל…).

    שנייה אחר, כך גל אדיר של כאב מרושע וסדיסטי שועט במעלה הצינור, ומתפוצץ לאלף אלפי רסיסי כאב שמובילים אותי לתקוף. כי ככה זה כשאני בהישרדות – אני תוקפת. פרונטלית-מילולית או בלב (שונאת, מקנאה, רוצה לפחלץ וכו’…), ואז אני כועסת על עצמי על מה שאני מרגישה וחושבת ופועלת ו…. מצוקה!

    ושנאה!

    וקנאה!

    והופפה גאנגם סטייל – למקרר!

    ובהכל הכל היא אשמה, מכניסת ההישרדות הסדרתית הזו!!!

    אז זהו, שלא.

    ממש ממש לא. זו רק אני והכאב האדיר שבתוכי.

    ועכשיו, אחרי השיעור, אחרי התרגיל, אחרי התובנות, אחרי פתיחת הלב ואחרי העיבוד של כל זה – אני כל כך אוהבת אותה! כל כך! ואני אפילו אוהבת את עצמי על הרגישות שבי. אני סולחת לעצמי שכל כך כואב לי, כי באמת יש על מה. הרי לא בחרתי להיות חולה, לא בחרתי למכור את כל רכושי כדי לממן רופאים ותרופות שלא בסל, גם לא בחרתי בכל מה שנלווה לסרטנים ולתאונה ולכל מה שהתרגש עליי לרעה בעבר, ו… הכי חשוב, הבנתי שאם כואב לי, אז שם צריך לעשות עבודה ואת זה אני פשוט עושה. בכל רגע ובכל דקה.

    אני עוד חדשה בלעבוד על הכאב, אני עוד חדשה בלהכיר בעצם היותו, ומן הסתם בלהסכים לו להיות. אבל אני נחושה להצליח, כדי שהעבודה האמיתית שלי, זו שממנה אתפרנס בעתיד, זו שבגללה כל כך כואב לי, תגיע ותגיע נכון.

    אבל בתכל’ס, זה לא רק בגלל העבודה, זה בגלל כל החיים שלי בכלל, אני מסכימה לכאוב כדי לשחרר ולהתחיל “כמו שצריך” מחדש.

    בסיום השנה הזו, בדיוק ב- 31.12 אני חוגגת 50 ובי נשבעתי – את המשך חיי אני הולכת לעבור כל כך אחרת, אתם עוד תראו, אתם עוד תראו!!!

    אז זה מה שקורה לי ואיתי עכשיו.

    ואת חברתי לכיתה – אני אוהבת אותך, את מדהימה בעיניי בכל רובד וחלק, ואני מודה לך שאיפשרת לי להיפגש עם עצמי במקום הכי כואב ומתוסכל.

    אגב, זו הפעם הראשונה, מזה זמן רב, שחזרתי לכתוב. הייתי בטוחה ששכחתי איך עושים גם את זה טוב.

    את הפוסט הנוגע ללב שלחה למניקסים

    תלמידת התדר אריאלה פיקסלר אלון

    argument-238529_1920

    האם להיעלב זאת בחירה חופשית? איך יוצאים מזה?

    יש לי וידוי קטן – אני הייתי אלוף בלהעלב, ממש מאסטר אמיתי:
    כשלא אמרו לי שלום – נעלבתי.
    כשלא אמרו שאוהבים אותי – נעלבתי.
    כשלא נתנו לי תשומת לב – נעלבתי.
    כשלא החמיאו לי – נעלבתי.
    כשביקרו אותי – נעלבתי.
    כששיבחו אחרים – נעלבתי.
    אם אמשיך את הדוגמאות, אעייף אותך מלהמשיך לקרוא, אז רק אסכם שנעלבתי והרבה. אבל ידעתי להסתיר זאת היטב.

    רציתי לספר לך,
    על שיחה ששמעתי במקרה.
    באחת הסדנאות שהייתי.
    שמעתי שיחה של שתי בנות שישבו לידי.
    האחת אמרה לשנייה:
    “הכי מעצבן, זה שכשאני נעלבת,
    אומרים לי שלהיעלב זאת הבחירה שלי”.
    השנייה ענתה לה: “כן. לא מספיק שאומרים
    לי משהו מעליב, גם מאשימים אותי בכך שנעלבתי”.
    הראשונה השיבה: “זה מעצבן, כי אם אותו אדם בחר
    להעליב אותי, איך בדיוק זאת הבחירה שלי?”
    השנייה חיזקה אותה וענתה: “נכון”.

    האם יש לנו יכולת בחירה האם להיעלב או שזה בכלל אוטומטי?
    התשובה לכך, תלויה באיזה מצב תודעה אני.
    אם אני ברמת קיום הישרדות, ואז ההיעלבות היא אוטומט הישרדותי של רגש משני, הנוצר כתוצאה מהכאב שעלה אצלי, ומכך שאני מאמין למחשבות הסגורות (הסיפור/הסרט/הדרמה הקשורים למצב) של אותו הכאב.
    או
    האם אני ברמת קיום מודעות, בה זיהיתי את הכאב. זיהיתי שהמחשבות הסגורות קשורות לכאב הקיים אצלי ממילא והעלבון נגע בו בצורה כזו או אחרת.
    כשאנו ברמת קיום מודעות, נולד חופש הבחירה – האם ללכת לאוטומט ולהיעלב או לבחור אחרת.

    ועוד שיתוף קטן וחושפני: משפחתי הקרובה הרגישה הרגישה את העלבון שבי כשהייתי נעלב. במבט, בטון הדיבור, בעצב, בהסתגרות בתוך עצמי. אבל כלפי חוץ הייתי “מיסטר לא נעלב מכלום”.
    גם אלו שחשו את היעלבותי, זכו מצדי להכחשה גורפת ו ….. ניחשת נכון – לעוד היעלבות מיוחדת במינה רק בשבילם. מאוחר יותר גילי שזה מה שקורה לאנשים כמוני שהתדר שלהם הוא תדר מספר 2- עוצמת הרכות.

    כל אותן אלפי היעלבויות, הצטברו בתוכי ותרמו משמעותית להגדלת גוף הכאב בתוכי והצורך להסתיר אותו. בחיי היום יום.
    קברתי את הכאב, כל כך עמוק בתוכי, שאפילו אני התקשיתי למצוא אותו. הפכתי להיות קהה מבחינה רגשית.
    היו לזה יתרונות בתחום המקצועי שלי כקצין משטרה, שאפשרו לי לחקור כמו מכונה משומנת, ללא שום מעורבות רגשית בזירות פיגועים קשות, רצח ואלימות.
    פעלתי באופן רובוטי ומכני.

    ריקנות מוחלטת
    המחירים ששילמתי היו קשים מנשוא – חייתי ליד החיים, הרגשתי ששום דבר לא נוגע בי, שום דבר לא באמת מרגש אותי.
    לא חייתי את החיים.

    הגוף שלי אותת לי באמצעות בעיות בריאותיות, שככה לא ניתן להמשיך לחיות.
    זה התחיל עם רמזים קטנים: דלקת גרון בכל חודש, שפעת שחזרה שוב ושוב, מיחושים וכאבים במקומות שונים בגוף.
    אבל לא זיהיתי את הסימנים ולכן לא הקשבתי להם. אך אז, התחיל חום גבוה שלא ירד במשך חודש וחצי. מתוכו אשפוז של שלושה שבועות.
    הרופאים זימנו את אישתי והוריי, ואמרו להם שיש לי סרטן.
    אך אני סוף סוף הבנתי שהגוף שלי שולח לי מסר וידעתי שזה משהו אחר.
    לאחר שלושה שבועות, אובחן חיידק שהגיע להתארח בגופי ולאחר טיפול הרגשתי טוב יותר.

    תחילת המסע המופלא
    לאחר שהחלמתי, התחלתי במסע מעניין, מאתגר, מופלא, מעמיק ומדויק. התוודעתי לשיטת “התדר” שהצילה את חיי, הוציאה אותי לחופשי ועזרה לי למצוא תשובות אמיתיות לשאלות שהעסיקו אותי.
    בעיקר עלתה מתוכי התשובה – מהו הייעוד הנשמתי שלי וההבנה איך להחזיר את עגלת חיי, חזרה לנתיב המדויק לנשמתה.
    לא אתיש בתיאור המסע המופלא שעברתי – מסע שאני עדיין עובר, בכל יום ובכל שעה.
    כי, אני רוצה להעניק לך מתנה – את אפשרות הבחירה לשנות את אוטומט העלבות:

    כלים להתמודדות עם עלבון:
    להיות במצב?
    בפעם הבאה, כשעולה אצלך עלבון, במקום לשפוט אותו, תברר עם עצמך: האם אני מרגיש כאב עכשיו?
    על איזה כאב “יושב” העלבון?
    להקשיב לכאב, איפה הוא יושב בגוף?
    האם יש לו צבע? צורה או מרקם?
    יש לתת לכאב להיות, מבלי להיכנס לסרט ולעלילה שהוא יוצר בתוכך, מבלי להישאב לדרמה. פשוט להיות בנוכחות באותו הרגע יחד עם הכאב, עד שהוא יתפוגג. זה יכול לקחת כמה דקות או כמה שעות, אבל אם תהיה הקשבה לכאב ולא אמונה לסיפורים שהוא מביא איתו, בסופו של דבר, הוא יעזוב את המרחב שלך. מומלץ לרשום במחברת, את כל מה שעלה אצלך, כאשר התבוננת בו ולא הזדהית איתו, ולשים לב איזה תובנות קבלת ממנו.

    שאלת שאלות
    לשאול את עצמנו (באומץ) מה יצר את העלבון הזה בתוכי? כאשר מבינים שהפרשנות של הכאב, היא זאת שיצרה את העלבון (שהינו רגש משני), ניתן לשחרר את הכאב. לתמיד.

    מדיטציה
    לעשות מדיטציה ולפגוש את הילד הפנימי בתוכנו. לראות את הפעם הראשונה שעלתה, בה הוא חש עלבון, להתבונן בסיטואציה מבחוץ, לשוחח עם האדם “המעליב”, לשאול אותו למה הוא התכוון. להקשיב לילד הפנימי ולתת לו לחוש אהוב ונאהב ולתת לו את ההרגשה וידיעה שהוא אף פעם לא לבד.
    # לבדוק על איזה כאב לחץ העלבון: אני לא שווה? לא מוערך? לא אהוב? לא מספיק ….? לא בסדר ….? לא רואים אותי?

    אלו רק כמה מהכלים הרגשיים, בהם משתמשים באימון רגשי בשיטת “התדר”. בלימוד השיטה, מתרגלים ביחד כלים עוצמתיים אלו וכלים רבים נוספים, עוברים תהליך רגשי מדהים ועוצמתי, המאפשר לצאת מהמעגל האוטומטי של הכאב, הגורם להאמין במחשבות סגורות ולהרגיש עלבון.
    למעשה כשמוכנים להסתכל לכאב בעיניים, זאת הדרך להשגת חופש בחירה אמיתי.
    באהבה, פז.

    כותב המאמר, פז מרקשטיין, הוא מנחה במרכז התדר ואחד מהמאמנים המומלצים בשיטת “התדר”, מצורף קישור לרשימה המלאה של המאמנים המומלצים:
    https://menix.co.il/test-2

    12341381_420431961484346_1699821917757789203_n (1)

    סכנה משתלטים עלי!

    “קנינו את הכרטיסים לטיסה שבועות מראש
    בציפייה ואהבה תכננו את הביקור אצל הילד בלונדון
    במקום העבודה תיאמתי את הנסיעה מראש
    כלום לא היה אמור לשבש את ההתרגשות.
    טיסת הלילה המתינה לי ודמיינתי אותי עולה לשמיים.

    טלפון למשרד ברגע אחד קטע את הנועם שחשתי לקראת…
    על הקו – המנהל
    “שמע גדי, קיבלת משימה לבצע.
    אתה חייב לסיים לפני חופשתך
    אם לא, אינך יכול לטוס”.
    ספק ברצינות ספק בחיוך אני עונה – “ברצינות”?
    “כן כן, בכל הרצינות אני חייב לקבל ממך תוצאות גמורות” עונה המנהל
    השיחה נותקה והבחנתי כי
    גופי רועד, הנשימה נקטעת, זיעה שוטפת אותי
    וכל ניסיון להמשיך ולתפקד לא עולה בידי.
    מחשבות החלו לחלוף בראשי
    “איך הוא לא מתבייש”
    “חוסר רגישות כזה לא ראיתי מזמן”
    “מי הוא חושב שהוא?”
    ועם המחשבות הופיעו גם הכעס והתסכול

    הידיעה המחשבה והתחושה כי מישהו-משתלט-עלי!
    ומסוגל למנוע ממני הכול
    את הטיסה והמפגש שכה ציפיתי לו
    מ ט ר י פ ה אותי.
    התחושה המוכרת “משתלטים עלי”
    הופיעה בעוצמה רבה
    תחושה כל כך מוכרת מהילדות
    מההתנהלות מול אמא
    זו הייתה הדרך שלה לאהוב- ולחנך
    זמן קצר לפני שעזבתי את המשרד אושרה החופשה
    אבל הגוף – לא שכח
    בלונדון באמצע הלילה הרגשתי נורא
    כל גופי כאב
    וממש דאגתי שמשהו חמור קרה.
    החלטתי כי בבוקר אגש לבדיקה.
    הבוקר הגיע ואיתו התחושה השתפרה
    גופי חזר לעצמו בדיוק כפי שאני אוהב ומכיר.
    לימים, כשהכרתי את כפתורי ההפעלה הרגשיים
    הבנתי מחדש את עוצמת כפתור “משתלטים עלי”.

    כפתור הפעלה אישי זה מה שנלחץ לי
    ומעלה אצלי את הכאב הרגשי שלי
    הכאב על כל הפעמים שחוויתי בעבר שמשתלטים עלי
    כאשר נלחץ כפתור ההפעלה האישי שלי
    הרגשתי כאב רגשי שהפך לפיזי
    בעוצמה רבה שלא הייתה מוכרת לי…

    נכנסתי לרמת קיום הישרדות
    כיום לאחר שלמדתי את שיטת “התדר”
    ואני מאמן בשיטה אני יודע לזהות את הכפתור שנלחץ
    את הכאב הרגשי שעולה ויודע כיצד לשחרר את הכאב
    ולהקטין את גוף הכאב

    תודה לגדי הכט מאמן בשיטת התדר על השיתוף המרגש

    איך מזהים את הכפתור משתלטים עלי ומה עושים עם זה?
    אם זו התחושה שיש לכם ברגע שעולה כאב רגשי
    אז משתלטים עלי הוא כפתור ההפעלה הרגשי האישי שנלחץ.
    שלב הזיהוי מאפשר להמשיך לעשות את העבודה
    להתבונן פנימה ולהיזכר מתי בעבר זה קרה.
    לתת לכאב הרגשי לעלות ולא לברוח ממנו.
    לשחרר את הכאב
    ולא להאמין לזה שבאמת משתלטים עלי

    מוזמנים להגיב ולשתף אותנו כיצד הכפתור משתלטים עלי מופיע אצלכם בחיים?

    איך הפסקתי להרגיש שאני אויר

    איך הפסקתי להרגיש שאני אויר….

    יעל (שם בדוי) מאמנת בשיטת התדר מספרת את סיפורה האישי והמרגש.

    לרבים מאיתנו יש תחושה שלא רואים אותנו, אצל חלקינו זהו הכפתור שמעלה כאב רגשי רב.

    הפוסט מספר את סיפורה של יעל ומלמד את כולנו על הכפתור ועל הדרך לשנות את החוויה

    שלא רואים אותי.

     

    כשהייתי ילדה תמיד הרגשתי בודדה, חסרת חברות, חסרת אהבה…

    דחויה בחברה וגם בבית. היו לי חברות אבל הרגשתי שאין….

    נראה לי שהכל התחיל מכך שנולדתי מהריון לא מתוכנן

    ואימי לא בתבונה רבה, אך גם לא בכוונה רעה, טרחה לעדכן אותי על כך,

    פעמים רבות בילדותי שמעתי את המשפט “כשגיליתי שאני בהריון איתך בכיתי ונכנסתי לדיכאון…”

     

    היא סיפרה את זה ממקום של חוויה, לא בכוונה לפגוע- את זה הבנתי הרבה יותר מאוחר,

    אך כילדה זו הייתה המציאות שלי: אמא לא רוצה אותי, אמא מצטערת שנולדתי.

    וזה קיבל אצלי אישורים גם מההתנהגות הלא אימהית שלה…

    מהעבודה שלה עד שעות מאוחרות.

    מהעובדה שהיא כמעט ולא בישלה, אכלנו הרבה אוכל קפוא, טבעול, טונה מקופסה,

    מזון מהיר שאני צריכה לחמם לעצמי לבד כשאני מגיעה הביתה,

    זה נתן לי תחושה שאף אחד לא מחכה לי.

     

    לאימי היה קשה בזוגיות עם אבא שלי והיא הייתה בדיכאון רוב הזמן.

    בדרך כלל היא הייתה במיטה כשחזרתי מביה”ס.

    נוסיף לזה תכונות בולטות שלה כמו חוסר הקשבה ותקשורת בינאישית גרועה….

    וזהו!!! לא הייתי זקוקה להוכחות נוספות.

    הנוכחות שלי מעיקה. מבחינתה חבל שנולדתי.

     

    זה הקרין על כל חיי, בכל מקום חשתי כך- שאני לא רצויה, שעדיף שלא הייתי ואולי ניסיתי להעלם.

    הרגשתי מיותרת….

    זה הגיע לכך שהרגשתי כמו אוויר!

    כולם מנהלים שיחה, אני מוסיפה משפט ו- אין תגובה! גם לא שקט מביך או משהו כזה

    פשוט השיחה ממשיכה כאילו לא אמרתי כלום.

    אויר.

    אני לא שם בכלל.

     זו הייתה החוויה שלי. אין לי קיום, אין לי נוכחות…

     

    לפני כמה שנים, ביום הולדתי ה-32 אמא שלי התקשרה לאחל לי מזל טוב

    וסיפרה לי איזו תינוקת יפיפייה הייתי וכמה היא שמחה כשנולדתי…

    צחקתי צחוק מר ואמרתי לה שאני יודעת היטב שזו לא האמת ושהיא נכנסה לדיכאון אז.

    אמא שלי אמרה בתדהמה “לא רציתי להיות בהריון שוב, וכשגיליתי זאת באמת נכנסתי לדיכאון

    אבל זה עבר לי, וכמה שמחתי כשנולדת !!! – אין לך מושג…” (באמת לא היה לי)

    ואיך הגבתי?

    פרצתי בבכי היסטרי!

    “אחרי שלושים ושתיים שנה נזכרת לומר לי את זה פעם ראשונה? יש לך מושג מה עברתי בגללך?”

    חייתי בסרט רע, כולנו חיים בסרט רוב הזמן….

     

    הבעיה היא שגם היום כשאני מבינה שזו הייתה טעות הסרט ממשיך לנהל אותי.

    מאז, כל פעם כשרק נדמה לי שלא שמו לב אלי כפתור ההפעלה האישי שלי ” לא רואים אותי”,

    נלחץ. וכשזה קורה, שיטפון עז של כאב מציף אותי ואני נופלת לבור שחור….

     

    ואז הגעתי לסמינר של התדר, סמינר ששינה את חיי

    רציתי לומר משהו, הצבעתי…. ו….

    כרגיל אויר…

    אף אחד לא ראה אותי מצביעה בכלל.

    שוב ושוב הצבעתי ו… כלום…

     

    אבל כבר הספקתי ללמוד משהו במהלך הסמינר המופלא הזה

    וידעתי שהגיע הזמן לתת לכאב הזה מקום, לתת לו להשתחרר.

    לא יכולתי לשאת את הכאב, הוא היה כואב מנשוא. אבל החלטתי לנסות…

    יצאתי החוצה, ישבתי עם עצמי, והרשיתי לעצמי להרגיש את כל הרגשות הקשים שצפו ועלו

    כשלא נתנו לי לדבר, והזכירו לי בעצם את כל אותם פעמים שהרגשתי ככה כילדה,

    שאני אויר, לקחתי את ההזדמנות הזו שזה צף- בשתי ידיים,

    כדי לשחרר ערימות של כאב שהצטברו בי מהעבר

    ובכיתי ובכיתי  ובכיתי… החזקתי את הראש ובכיתי.

     

    ותוך כדי הזכרתי לעצמי שזה רק סרט ושאני יכולה לקום ולצאת מהקולנוע מתי שארצה.

    שכל המחשבות האלה הן לא האמת.

     

    והאמת היא שאני כן רצויה! וכן אהובה! והכי חשוב- שאני קיימת ויש לי מה לתרום, אני לא אויר!

    והבנתי שגם אם אצביע ולא יתנו לי לדבר זה יהיה חבל, (כי יש לי סיפור אישי לתרום)

    אבל גם אם לא אדבר בסוף- אני עדיין קיימת. אני לא מיותרת.

    ולא בזה תלויים חיי .

     

    למרבה הפלא גיליתי שהם צדקו- לא מתתי מהכאב, להיפך!

     

    כשסיימתי לבכות חזרתי לאולם והצבעתי שוב, הפעם מעמדה נפשית אחרת לגמרי.

    נו? ו…?

    כמובן… נתנו לי לדבר! ברור, לא? ותרמתי לעצמי ולכולם.

    הבנתי ש: כשאני הבנתי שאני קיימת, ומשמעותית לעולם, כנראה גם הם ראו את זה…

     

    אני רוצה להזמין גם אותך להתעורר ולצאת מהסרט שלך שגורם לך סבל עצום ומיותר.

    ועוד משהו,

    אני רוצה להזמין אותך ללכת עוד היום לכל אחד מהילדים שלך, קטנים או גדולים להסתכל להם בעיניים

    ולספר להם כל אחד באופן אישי כמה אתה שמח שהוא נולד וכמה אתה אוהב אותו…

    פשוט חבל שיגלו את זה בגיל 32.

    ואם אין לך ילדים, יש מישהו אחר שמוסיף אור בחייך ושמזמן לא אמרת לו שאתה שמח על קיומו ואוהב אותו.

    כל אחד ישמח במתנה הזו.

     

    באהבה רבה

    יעל

    מאמנת בשיטת התדר

    אני מזמינה אתכם לשתף אותי בתגובות למטה במקרים בהם הרגשתם שלא רואים אתכם ומה עשיתם עם זה.

    אשמח לקרוא אותן ולהבין שאני לא לבד

    אמון אישי: למה קשה לי לקבל החלטות?

    בכל מקום שאני צריכה לקבל החלטה,

    בין אם היא החלטה קטנה או גדולה,

    יש לי שיחה בראש…

    “זה בסדר או לא בסדר?”

    אני אף פעם לא בטוחה שמה שאני עושה בסדר.

    תמיד יש לי את הספק אם מותר לי לעשות מה שעשיתי,

    אני תמיד עם העיניים למישהו שיציל אותי מההרגשה הנוראית הזאת,

    משהו שיגיד לי, מה עושים.

    אני כמעט אף פעם לא מרגישה באמת שאני סומכת על עצמי.

    בשבועות האחרונים הסתובבתי עם הרגשה שממש נמאס לי מעצמי!!! לא פחות ולא יותר.

    ולמה?

    בגלל הברברת שבראש שלי.

     

    אז צללתי פנימה – ומה גיליתי?

    גיליתי שבמקום להיות בחמלה לעצמי למקום הזה,

    אני ממש כועסת עלי על המקום הזה.

    כועסת על המקום שזקוק לאישורים.

    המקום בי שזקוק שיגידו שאני בסדר.

    לא הסכמתי לקבל את המקום הזה.

    כעסתי, לא הבנתי.

    לא הבנתי מאיפה מגיעה ההרגשה הזאת.

    הרי בראש אני יודעת שעשיתי דרך נפלאה.

    שאני בסדר בדיוק כמו שאני.

    שיש לי הרבה מה לתת – ושאני גם נותנת – מכל הלב!

    אני גם יודעת שאני יכולה לסמוך על עצמי.

    אני יודעת שאם אפול אני גם אקום.

    אני יודעת שמותר לי להיות חלשה לפעמים, ומותר לי לטעות.

    אני יודעת שאתמודד עם כל מה שיעמוד מולי ואלמד את השיעור – אני יודעת הכל!

     

    אבל מה בלב?

    בלב מסתתרת לה ילדה מפוחדת ומבוהלת.

    היא מפחדת שאם היא לא תהיה בסדר ותעשה בדיוק  מה שאומרים לה ומצפים ממנה, יכעסו עליה.

    וכשכועסים על הילדה זאת היא מרגישה ממש לא אהובה וזה ממש ממש כואב לה.

    אז כדי שהיא לא תרגיש את ההרגשה הנוראית הזו היא לומדת לציית.

    היא לומדת להיזהר ולבדוק טוב טוב אם מותר לה לעשות משהו או לא מותר…

    אם היא בסדר או לא בסדר…

    היא לא עושה צעד אחד בלי לודא שהיא בסדר.

    הילדה שמסתתרת בי לא לוקחת שום סיכון שמישהו יכעס עליה או יאשים אותה, שהיא עשתה משהו לא בסדר.

    היא כל כך נזהרת עד שהיא ממש מתרחקת מעצמה ולא יודעת מה היא רוצה.

    אם הילדה הזאת חושבת שהיא יודעת מה היא רוצה ואפילו עושה את מה שהיא רוצה,

    היא ממש לא בטוחה –היא מתרחקת מעצמה,

    מאבדת את המצפן הפנימי ולא סומכת על עצמה…

     

    הפער הענק הזה בין הראש ובין הלב מאוד כואב ומאוד מתסכל.

    מאוד מתיש ומאוד מעייף.

    מה שהתבהר לי זה שיש המון פעמים שאני לא מסכימה להיות במצב.

    כשעולות לי כל המחשבות שאני לא בסדר ושמישהו עלול לכעוס,

    אני אומרת לעצמי שזה בסדר מותר לאנשים לכעוס עלי –

    מותר להם לא לאהוב אותי – אני אחיה עם זה – אני אתמודד.

    אני מספרת לעצמי שאני לא מאמינה למחשבות סגורות.

    אבל בלב – פחד מוות!

    מסתבר שבלב אני לא מסכימה להרגיש…

    ולא ידעתי את זה עד עכשיו…

    לא ידעתי כמה מבפנים אני מתנגדת להרגיש את ההרגשה הכואבת הזאת שמישהו יגיד שאני לא בסדר…

    ידעתי שזה קיים אצלי.

    ידעתי שזה נושא מאוד רגיש אצלי,

    אבל היום מתחדדת לי ההבנה שאני צריכה לבחור בכל פעם מחדש, להסכים…

    להסכים להסתכן להיות לא בסדר…

    וככה להחזיר לי את המצפן ולסמוך על עצמי…

    לסמוך על עצמי שכל מה שאבחר לעשות בכל רגע נתון זה בסדר.

    אז אני סומכת ומשחררת…

    משחררת את כל מה שיקרה אחרי שאעשה משהו כי סמכתי על עצמי…

    כי ברור לי שכל מה שקורה ויקרה הוא לטובתי ממילא גם אם השיעור יהיה כואב…

    אני מוכנה לעבור את השיעורים הצפויים לי.

    אני גם מוכנה להיות בחמלה לילדה שמסתתרת בי…

    הילדה שהיו לה את כל הסיבות לפחד.

    היום אני מבינה אותה, היא פחדה לאבד את האהבה…

    על מנת להרגיש אהובה היא הייתה צריכה להיות בסדר,

    להיות ילדה טובה שעושה כל מה שאומרים לה ומצפים ממנה.

    היום אני מוכנה להגיד לה, לילדה הקטנה והמפוחדת, שזה בסדר.

    גם אם לפעמים הילדה הזאת מפחדת וזקוקה לאישורים,

    מבחוץ אני אוהבת אותה בכל מקרה.

    אני משתדלת לא לשפוט אותה ולא להאיץ בה.

    אני קשובה לקצב שלה, לקצב של הלב…

    הילדה הזאת יכולה להיות רגועה כי תמיד יהיה לה אותי ומותר לה להיות כל מי שהיא.

    יש מישהי בעולם הזה שתמיד תאהב אותה ללא תנאי – אני.

    -תודה לשולה בן-דוד, מאמנת בשיטת התדר, על השיתוף!

    הקמצן הזה חושב שהוא יודע הכול!

    אריאלה פיקסלר אלון, מאמנת בשיטת התדר שיתפה אותנו בשיחה שהיוותה נקודת מפנה ביחסים שלה עם בעלה. זה קרה אחרי כלי שהיא למדה במפגשי הבוגרים של שיטת התדר. זהירות! לא לבעלי לב חלש או קטינים:

    “מאמי, אני בהפסקה עכשיו במפגש בוגרים בתדר, רציתי רק לבקש ממך שתחכה לי, אני אגיע בסביבות 22:30, טוב?” לחשתי אתמול לפומית הפלאפון כדי שכל אלו שלידי בתור לשירותים לא ישמעו,

    -“הווווווו, לחכות לחכות?” ענה הבעלול השובב  אוי ויי, מה כבר עשיתי?”

    -“לא, לא עשית”אריאלה פיקסלר אלון

    -“אז מה את עשית?”

    -“לא עשיתי, אני רק רוצה לדבר”

    -“מה לדבר? הדברים היחידים שאת מדברת איתי זה כשאני בסופר ואת רוצה שאקנה לך בול את השמנת המתוקה שאת רוצה וחסר לי שאביא של חברה אחרת, או כשאת רוצה שאבוא מוקדם הביתה מהעבודה כי את צריכה ללכת ללימודים בתדר ואין מי שייקח את הראל מההסעה, או כשאת מנחיתה עליי ששוב את נוסעת לחו”ל עם הקבוצה של “זכרון מנחם”, או… או… או…

    -” תעצור כאן מותק, ותעצור בחריקת בלמים! אני באמת רוצה לדבר אתך ובבקשה תחכה לי”

    – ” עכשיו אני במתח ואפילו לא אצליח להתרכז במה אור המכשפה אומרת לשי חי”

    – “אז תחכה לי?”

    – ” גם אם רציתי להירדם עכשיו לא אצליח, תארי לך שאני הייתי אומר לך שיש לי משהו לומר לך אבל לא עכשיו, את המחבת סטייקים היית מורידה לי על הראש, נכון?”

    – ” ברור, אבל מה שמותר לי אסור לך, זוכר?”

    – “זוכר זוכר, יותר מדי זוכר, תאמיני לי אור מהאח הגדול טירונית לידך”

    – “גם אני אוהבת אותך מאמי, יאללה הגיע תורי לשירותים”

    – “עכשיו אני בטוח שאת עשית משהו רע, שנים שלא אמרת לי שאת אוהבת אותי”

    – “אוף, איזה תדר 7 שלא במיטבו שאתה (תדר שנקרא מסתורי הרגשות), כנס לרילקס, הכל בסדר ותחכה לי, דיר באלאק!!!”

    אי אפשר עם הבעלול הזה! אי אפשר! הוא תדר 9 בראשי ו-7 במשפיע, וזה אומר חליע לאללה ולהקתו. אי אפשר לתקשר איתו, כל דבר דרמה! מה בסך הכל ביקשתי? שיחכה לי כי אני רוצה שנדבר והוא ישר הפליג לי לקטמנדו עם עצירת ביניים במאדים. קרציה!! ואני בכלל באתי עם כוונה טובה, אי אפשר איתו!

    התרגיל הכיתתי של אתמול במפגש הבוגרים של התדר, בהנחיית פז היה לי מאוד משמעותי. גם החלק שלפניו עם אורן ובעיקר האימון על הבמה שבו אורן דיבר על ההולוגרמה הותירו בי תועפות אסימונים שלא הפסיקו לרדת. המפגש של אתמול שהיה על החיבור לרצון.

    אני מודה שבהתחלה לא הייתי בשיא הריכוז (תדר 6 בתעופה…), אבל אט אט חזרתי לכאן ועכשיו של הכיתה ומהרגע שאורן התחיל באימון על הבמה נשאבתי להקשבה שערסלה אותי במעין ריקוד מכושף. חשתי שהמתאמנת ואני מתמזגות לאחד וחשתי את שהיא חשה (ונכון שאני תדר 3 במשפיע אבל מה לי ולתדר 10 פור גאד סייק?) והיא אמנם דיברה על יחסיה עם הגרוש אבל אני הייתי בשלי עם הבעש”ט שלי (ניסים, בעלי) ועם כל מה שאני לא מפסיקה לעשות לו, וכל מה שאורן הסביר לה פגע לי בול בפוני משל דיבר אליי ורק אליי ובסה”כ התבלבל בשמות.

    פז התחיל לעביר את התרגיל באולם …

    התרגיל היה בנושא בחירת תחום אישי אותו אנו הכי רוצים לקחת לרמה הבאה שלו. יצא שאני הייתי מספר אחד, קרי: אני מאמנת ראשונה את החברה שיושבת כעת מולי לצורך התרגיל. כך שלא יצא לי ממש לחשוב על מה אני רוצה לעבוד כי הייתי עסוקה בלאמן ואז כשהתחלפנו זרקתי בלי יותר מידי מחשבה “התחום הכלכלי”.

    אלוהים שייקח אותי! (אל תדאגו, הוא לא באמת יעשה את השטות הזו) למה לעזאזל אמרתי בקול רם את מה שאני כל כך שונאת ומפחדת ובורחת ממנו, אה? למה? איזו בלונדינית אני! למה לא בחרתי נגיד: להשתפר בתחום הבישול והאפיה, זה יופי של תחום ובטוח שיהיה לי נוח להתאמן עליו כי אני מה זה חזקה בו, אבל זהו, עשיתי את הטעות ובחרתי ומי שאימן אותי עם עיני הנץ עף עליי ומייד לקח את מושכות המאמן: “אריאלה, כיצד נראה התחום עכשיו וכיצד הוא ייראה כשהאימון יעבוד?”

    נחנקתי. למה בחרתי בזה, למה?????, אבל הוא שאל אז יאללה, אתמסר אליו כמו שהוא התמסר אליי ומה שיהיה- יהיה.

    “תראה, התחום הכלכלי שלי הוא הכאוס הגדול של חיי ושל חיי משפחתי”, והרחבתי והסברתי לו מה זה באמת אומר ואיך זה בא לידי ביטוי הלכה למעשה, וכן, המצב בכלל לא קל, בכל זאת המחלה שלי ושל עדי, בתי, עשו את שלהן ו… ובואו לא ניכנס לזה עכשיו, מה שחשוב לדעת זה שכרגע לא טוב ואני מאוד מאוד רוצה שיהיה ההיפך.

    ואז הוא חזר ושאל איך זה ייראה כשהאימון יצליח, וגם אילו מיומנויות פנימיות נדרשות לדעתי כדי להגיע לשם, והתעקש ולא ויתר לי עד שהקאתי מתוכי שאני רוצה את השינוי ומוכנה לעשות את השינוי הזה, וכך המשכנו בתרגיל עם שאר ההנחיות של פז, ו… ותוך כדי האימון הכל כך מדויק הגענו לפריצת דרך מטורפת שהרעידה את אמות הסיפים (והצלוליטיס) שלי: הסכמתי להעביר את השליטה בתחום הכלכלי לבעלול שלי שהוא גאון פיננסי מסורס, ולמה מסורס? פשוט כי אני לא מפסיקה לגרום לו להיות כזה, בתחום הזה.

    זה שהוא יודע לטפל בתחום הכלכלי אני יודעת, ולא רק אני, אפילו המנחים שלנו בסדנת פעמונים שאליה אנו הולכים במסגרת הרצון שלנו לשפר את מצבנו אומרים את זה.  הם אפילו אמרו לו לפני כל הקבוצה שהוא יכול להיות מנחה בפעמונים מרוב שהוא יודע מה ואיך צריך לעשות כל דבר בתחום, אבל אני… אני הייתי עסוקה בלקרקס לו את הצורה, ולמה? כי כל מה שהוא ניסה לעשות לטובתנו לא תאם את ההולוגרמה שאני יצרתי בדמיוני.

    במקרה דנן יצרתי הולוגרמה, מסיפור דמיוני שלעומתה, במציאות, “הוא”, הבעש”ט, הוא קמצן חולני שכל מה שהוא מנסה לעשות זה רק להגיד לי לא, להצר את מהלכיי, לחמוס את החופש שלי, להשתלט על חיי, למשול בי ביד רמה ולנתק אותי מצינור החיות שלי: השמחה. ואת כל זה הוא עושה בעזרת ה”לא עכשיו” שהוא אומר לי בכל פעם שאני אומרת לו שהילדים צריכים משהו. אני לעצמי מעולם לא ביקשתי דבר, אבל עבור הילדים? הווו הוווו …. וחסר היה לו (וכמובן שגם לאימא שלו שברור שהיא אשמה בכל) שהיה מעז לומר לי שכרגע אין ושכדאי שנחכה קצת, צ’רנוביל היה כלום לעומת מה שהיה הולך בבית (כשאני עם מקל המנצחים, כמובן), הסקורה- ג’ימה שביפן (הר געש פעיל ומסוכן) בשיא פעילותו היה שיר ערש לעומת שיר ההרס שזימרתי ללא הרף בבית בכל פעם שהוא רק העיז להגיד משהו שמתחיל ב- ל’… (גם אם מזה היה סתם “לימונדה”…)

    ואיך שהפיצוץ היה קורה הייתי יוצאת בהפגנתיות מהבית ו…דווקא קונה פי שלושה ממה שהייתי צריכה, כי מגיע לו, ככה בדיוק עושים לקמצנים חולניים שבטח הם כאלו כי אימא שלהם עשתה אותם כאלו, כן, הכל בגללה, ואני? אני רק משלמת את המחירים של האישה הזוועתית הזו. כך חשבתי לעצמי.

    ואז…ואז כשהייתי חוזרת לשפיות ומנהל הבנק היה מתקשר (ולא כדי להגיד לי שאני מהממת) הייתי קורעת את עצמי לרסיסים על איזו מטומטמת הייתי ועל זה ששוב סיבכתי את כולנו ובכלל בר לא היה צריך עוד תחתונים, ממילא הוא לא מוכן ללבוש את אלו שלא הפסקתי לקנות לו כי הם לא מספיק גזעיים, לדבריו. ולעדי יש מספיק חולצות כדי לפתוח חנות ו…ו…ו… וחוזר חלילה. כל כך הרבה חוזר חלילה. והעיקר שאני הסגפנית לא קונה לעצמי דבר. טפייי עליי!

    אז נכון, לא באמת בגלל זה הסתבכנו, בעיקר בגלל כל הבלגן הרפואי שלי ושל עדי והמחיר האדיר שהוא גבה מאיתנו בתרתי משמע, אבל ההתנהלות שלי בתחום הייתה ללא ספק התוספת שלא הפסיקה להוסיף עוד ועוד מלחמות בבית.

    ומהרגע שהבנתי בתרגיל בכיתה שבאמת יש לי גאון פיננסי שבמקום להביא את גאונותו לידי ביטוי הוא רק עסוק בלהתגונן בפניי ולרצות (ר’ בקמץ) אותי ולנסות איכשהו לסדר את כל הבלגנים שלא מפסיקים להתבלגן לנו בבנק, הו-אז… בום! הסתכלתי לעיניו הכחולות והיפות של בן זוגי לתרגיל ואמרתי לו:”כן, אני רוצה להעביר את שרביט הניהול הכלכלי לניסים (הבע”שט). אני רוצה לתת לו את הכבוד שהוא ראוי לו בתחום ובעיקר את האמון המלא שלי בו ולשתף פעולה באופן מלא ומוחלט איתו”.

    ללדת בלי אפידורל היה לי קל יותר, אבל עשיתי זאת, ומאותה השנייה חשתי כאילו טונות של סלעים ירדו ממני (חבל שלא שומנים…).  הקלה כזאת לא זכורה לי מאז שאני זוכרת את עצמי, בערך.

    ואז הלכתי מאושרת הביתה, בציפייה לומר לבעש”ט את שעל לבי.

    כשנכנסתי הביתה הוא כבר חיכה במיטה, ברקע הטלויזיה הייתה כמובן על ה”אח הגדול” ובדיוק אור העמידה את שי חי להדחה, המרשעת הזו.

    הוא הסתכל עליי בחשש ואמר: “נו, על מה את רוצה לדבר איתי?”

    – ” רגע מותק, לא אכלתי צהריים אני הולכת לחמם לי פלפל ממולא”

    – “איזה פלפל בראש שלך? עוד דקה חצות, זה לא בריא לאכול כבד בלילה, דברי! אני במתח! נו…”

    – ” אוףףף, תן לאכול, כמה דקות אני באה”

    – ” איזה רעה את, תגידי קודם ואז תאכלי”

    – ” טוב, תדליק מאוורר, חם לי”

    – “השתגעת? חורף, אני קפוא!”

    – ” טוב, תשמע, החלטתי להעביר אליך את כל הניהול הכלכלי, אתה תוביל הכל ואני אגבה אותך בהכל, בלי להתווכח ובלי כלום, אתה המנהל!”

    – ” תדליקי מהר את המאוורר על פול!”

    – “מאמי באמת, חשבתי על זה ו…”

    – “חכי, תני לי כמה דקות, הפתעת אותי ואני לא יודע איך להגיב”.

    היום ישבנו לקפה ביחד, (הוא בבית כי הוא חולה, הכפרה עליו שלי), והסברתי לו מה הביא אותי להחלטה הזו, והסברתי לו ששנים הלכתי עם דימוי של איך החיים הכלכליים שלי אמורים להיות ובעצם חייתי בהולוגרמה בדויה שבניתי לעצמי, שלפיה אני מנהלת נכון הכל, והכל טוב ויש תמיד שפע, וגם כשאין- יש, והרבה, ומה שקרה הלכה למעשה זה שהוא, הבעש”ט, היה באמת מחובר למציאות האמיתית ובהתנהלות הכלכלית הנבונה שלו ניסה לעשות מהלכים נכונים שהתפרשו על ידי בצורה הפוכה וככאלו שבאים להרע לי ולילדיי, והיות שתגובתי ההישרדותית הידועה היא התקפה אז זה בדיוק מה שלא הפסיק לקרות, וכך החיים שלנו התנהלו בצל של מה שלדעתי היה אמור להיות .
    אז זה מה שקרה איתי אתמול.

    אשמח לקרוא את התגובות שלכם – עם איזו הולוגרמה אתם חיים? איך זה משפיע עליכם? וכמובן כמה מילים טובות על הבעש”ט שלי, סתם ככה, כדי שלפחות יצא לו מכל החשיפה הזאת משהו :-).

    פלסטר ללב

    מידי יום אנחנו זוכים לקרוא שיתופים מרגשים, עם הרבה עומק,
    בקבוצה הסגורה של תלמידי “התדר”,מידי פעם שיתוף פורש כנפיים וכשהמשתף מאפשר,
    השיתוף מגיע לקהל גדול וזוכה לרגש עשרות אלפים.
    זה המקרה בשיתוף האמיץ של אריאלה פיקסלר אלון, תלמידה במרכז “התדר”
    שזכה למעל 8,000 שיתופים ועשרות אלפי לייקים שיתופים תוך 48 שעות וגם
    “נגע” במנהלי דף “הצינור” שנתן במה לפוסט המרגש הנה הפוסט המדובר שבו הילד האוטיסט של אריאלה מלמד אותנו שיעור גדול לחיים שחייבים לקרוא:

    זה התחיל בארוחת ערב שבת אחת, די מזמן.
    הראל היה בן 3 לערך וכרגיל הרוחות סביב שולחן השבת נעו בין צחוקים לעוד יותר צחוקים ותוך כדי גם אינספור הקנטות של כולם נגד כולם.
    ככה זה בבית משפחת אלון, לא רק בליל שבת.

    בין דאחקה לדאחקה שמנו לב שהראל מגיב בצורה מוזרה כתגובה למשהו שמישהו מיושבי השולחן אמר לו, והיו שני סוגי תגובות:
    1. משמיע מן ‘פשששיו’ כזה ובמקביל עושה תנועת העפה כזו עם האצבעות (מצמיד את האגודל לאמה ומעיף את האמה תוך כדי החלקה על האגודל, כאילו שהוא מעיף משהו לאוויר).
    2. מושיט את ידו הקטנה לאוויר בצורת תפיסה, משאיר את ידו קפוצה, מצמיד אליה את ידו השנייה בצורת עטיפה ואת שתיהן מאמץ חזק לליבו ואומר “תודה”.

    זה היה לי קצת מוזר, כי להראל יש יכולת הבעה וורבלית יוצאת דופן ונדיר שהוא משתמש בתנועות ידיים וקולות, הוא פשוט לא זקוק לזה, הוא מאוד מדויק במסרים שהוא מעביר.

    בהתחלה התעלמתי מזה אבל משזה חזר שוב ושוב , לסירוגין, פעם ‘פשששיו’ ופעם ‘תודה’ עצרתי את המהומה בשולחן ושאלתי אותו:
    “הראלי, מותק, מה זה הדבר הזה שאתה עושה? התודה והפשששיו הזה? זה ממלחמת הכוכבים או מהאנגרי בירדס”?

    “מה פתאום אימא?!” ענה הינוקא מבלי למצמץ, “זה פשוט לייזר לחלל, בכל פעם שבר, עדי ורועי צוחקים עליי, או מעליבים אותי, אני מעיף את הדברים שהם אומרים לחלל, ובכל פעם שהם אומרים לי משהו טוב אני תופס אותו באוויר ומכניס ישר ללב וסוגר עם הידיים שלא יברח”.

    דממה והס נפלו על השולחן.
    היינו המומים. כולנו.

    הקופיף הקטן הזה, בן 3, אוטיסט, אמנם בתפקוד גבוה, אך עדיין אוטיסט ובשל היותו כזה מתקשה בפירוש רגשות וסיטואציות חברתיות, אממה- עושה לנו בית ספר.

    אתמול חזרתי מהלימודים ב”תדר” ובהשפעת החומר הנלמד ושיחה שהייתה לי עם שולה, (חברה יקרה מאוד) על שפת הירקון, נזכרתי בלייזר של הראל והיום בבוקר דיברתי איתו שוב על הנושא, 4 שנים אחרי שנולד הלייזר בחלל.

    “הראלי, אתה יכול להסביר לי שוב את הלייזר לחלל”? שאלתי תוך כדי מזיגת השוקו לכוס.

    “בטח אימא, זה פשוט, כל מה שאת אוהבת שאומרים לך ורוצה שייכנס לך ללב את תופסת ומכניסה ישר פנימה לתוך הלב שלך וסוגרת כדי שלא ייצא ומהדקת חזק, ממש כמו ששותלים בט”ו בשבט שתיל באדמה, ואחר כך מכסים באדמה כדי שהשתיל לא ייפול ושימשיך לצמוח בפנים, לגדל שורשים ולהתפתח. וכל מה שאומרים לך ועושה לך לא טוב את מעיפה לחלל בלייזר”

    “אבל רגע, למה לייזר ולמה לחלל ולא לפח”?

    “כי לייזר זה הכי מהיר, ולחלל כי משם זה לא יכול לחזור אף פעם יותר, בחלל זה הכי רחוק מכדור הארץ”

    “רגע, אני רוצה להבין, למה אתה מתכוון, תסביר לי שוב, לא בדיוק הבנתי”, אמרתי .

    “זה פשוט, אימא, נכון שבר ורועי ועדי כל הזמן צוחקים על כולם”?

    “כן, מתוקי, אבל אתה יודע שזה בצחוק”

    “אולי הם חושבים שזה בצחוק, אבל מי שהם צוחקים עליו לא תמיד מבין שזה בצחוק, או שאולי הוא בכלל לא רוצה שיצחקו עליו בדיוק באותו הרגע, אולי אחר כך זה יהיה לו בסדר, אבל ממש עכשיו זה פוגע לו בלב ואז הוא יכול להיעלב ולבכות כי זה עושה לו פצע בלב וטיפות הדם של הלב זה הדמעות, אז כדי שלא ירדו לו טיפות דם מהעיניים של הלב אז הוא חייב להעיף את הצחוקיה הזאת לחלל . הלייזר לחלל זה פלסטר ללב”.

    “פלסטר ללב”? שאלתי ספק המומה, ספק עוד יותר המומה.

    “כן, פלסטר ללב. נכון שכשנפלתי בגן שעשועים ונפצעתי בברך אבא שם לי פלסטר והדם הפסיק לרדת? אז ככה בדיוק הלייזר לחלל עושה ללב שנפצע כי צחקו עליו”.

    “המממ… הבנתי, זה באמת חכם מה שאמרת, ורגע, הקטע הזה שאתה כל הזמן אומר ‘תודה’, תסביר לי למה אתה עושה את זה”.

    “אה, זה גם פשוט, אני אומר ‘תודה’ כי זה כמו להשקות את השתיל במים כדי שיוכל להמשיך לגדול. זה לא מספיק רק לשתול אותו באדמה, צריך גם להשקות אותו”.

    “טוב, אתה חכם מדי עבורי על הבוקר, אני חייבת להפגיש אותך עם שוש ואורן, נראה לי שיהיה להם מעניין לדבר אתך”.

    “הם אוהבים אנגרי בירדס ומלחמת הכוכבים”?

    “הם אוהבים הכל”.

    ***הפוסט הזה נכתב לפני כמה ימים ופורסם בקבוצה הסגורה של “התדר”, הקבוצה שאני שייכת אליה מתוקף לימודיי, ושוש ואורן מניקס הם מפתחי השיטה.
    מתגובות שקיבלתי על הפוסט הזה הבנתי שיש לו ערך גדול ונכון שישותף גם בפורום הרחב יותר, ולכן גם אתם שותפים לעוד שכיית חמדה של הילד הכל כך מיוחד שלי.

    מי אמר שאי אפשר ללמוד מכל אחד? גם מהקטנים ולכאורה הפחות מנוסים ברזי החיים, כמו גם מאלו שנתפסים בטעות כ”פחות” ולא חשוב מאיזו סיבה- אפשר!

    אתם מוזמנים לשתף כל מי שלדעתכם נכון לו לשמוע על הלייזר לחלל של הראל, כל מי שנפגע ממה שאומרים עליו, כל מי שרגיש לסביבה, כל מי שלוקח ללב יותר מדי, כל מי ש…

     

    3 השלבים לשחרור אנשים מכעס

    זה שכעס קיים זה דבר מכעיס. מכעיס

    שהוא קיים. זה כל כך לא נחמד לכעוס,

    מסכימים איתי?

     

    כמה היינו רוצים להיות כל כך מפותחים

    שכבר שום דבר לא יכעיס אותנו אבל

    בינתיים אני לא חושב שזה המצב.

    לפחות אצלי. אבל נראה לי שלא רק

    אצלי.

     

    לפעמים אנחנו כל כך כועסים שהלב

    שלנו פשוט נסגר אפילו לאנשים הכי

    אהובים עלינו. וזה יכול להימשך שנים.

    זה יכול להימשך עד סוף החיים. הולכים

    עם הכעס לקבר. משאירים מאחורינו את

    הכל אבל את הכעס לוקחים איתנו.

     

    כל כך הרבה סיפורים מגיעים אלינו ואל

    מאמנים בשיטת התדר על אמהות

    ואבות שהכעס פשוט משתלט עליהם

    והופך את הבית למעין שדה מוקשים.

    אני יודע את זה מכיוון שכשאנחנו

    מכשירים מאמנים בשיטת התדר הם

    קודם כל מאמנים תחת סופרוויז’ן עם

    מדריך שמכוון אותם. הם רושמים דוחות

    אימון וכל מה שצריך. אז הסיפורים

    מהשטח מגיעים אלינו בסוף.

     

    ואני אומר לכם זו ממש תופעה נפוצה. בני הבית

    פשוט מפחדים לעשות רעש, מפחדים

    לטעות, מפחדים לזוז יותר מדי. וזה לא

    שההורה הוא אדם רע. הוא רוב

    הפעמים בכלל לא מודע למצב. וגם אם

    הוא מודע- הוא לא תמיד יודע מה

    לעשות. בפנים הוא מרגיש מאוד רך

    ורגיש. אני מדבר על אנשים טובים

    ונורמטיביים, לא על מפלצות.

     

    ישנם גם הרבה מאוד מקרים של אחים

    ואחיות שלא מדברים שנים רק בגלל

    כעס. זה באמת שובר את הלב לשמוע.

    בסמינר האחרון של התדר הגיעו שתי

    אחיות שכבר שנים לא דיברו. הן לא ידעו

    שהן יפגשו בסמינר. זה היה מרגש

    מאוד- אחרי שנים של טינה הן התחילו

    להשלים. יש משהו באטמוספרה של

    קהילת התדר שעושה את זה.

     

    כל החומות נמסות. אבל רוב האנשים

    בעולם לא זוכים להיות בסביבה הזאת

    וזה יכול לאכול משפחה שלמה. שנים

    של טינה ושל ניתוק של אחיות שלא

    מדברות או של אחים. אתם יכולים

    לדמיין לעצמכם במצב כזה? להמשיך

    בחיים בידיעה שיש לך אי שם אח או

    אחות, במרחק לא גדול, ממש בשר

    מבשרך, הגעתם מאותה אמא, מאותו

    אבא ואתם פשוט בנתק. לא מדברים.

    גם אם ממשיכים בחיים זה תמיד נמצא

    שם. זה כמו קיר לבנים שנבנה באמצע

    הלב.

     

    לפעמים גם הבן או הבת יכולים שלא

    לדבר עם הורה במשך שנים. זו טרגדיה

    של ממש. לפעמים גם אין להורה אנשים

    קרובים חוץ מהילדים. והם, לא מסכימים

    לדבר איתו. והאמת, גם אם יש להורה

    עוד אלפי חברים ומכרים, ואפילו אם יש

    לו עוד הרבה ילדים והם דווקא כן בקשר

    איתו, שום דבר לא יכול להחליף קשר

    אם אחד מהילדים. זה באמת מצב

    קשה. זה יכול לרסק בן אדם, גם אם

    הוא לא מראה את זה מבחוץ. האמא או

    האבא מתרסקים מבפנים.

     

    לאחרונה גיליתי שזו ממש תופעה

    ידועה. זה נקרא “ניכור הורי” וישנם

    אלפי הורים כאלה שככה מסתובבים

    בעולם והילד לא מוכן לדבר או להיות

    בקשר. הזעם כל כך גדול וכמובן שיש

    גם עלבון ממשהו. הילד כועס. לפעמים

    גם ההורה יכול לנתק את הקשר מהילד

    בגלל כעס- זה כבר פחות נפוץ אבל

    קיים. וגם זה נורא.

     

    זה עצוב כמה שזה נפוץ. זה יכול לאכול

    משפחה שלמה. שלא נדבר על ארגונים

    או מקומות עבודה. שם זה הרבה יותר

    נפוץ. יש במרכז התדר מחלקה שלמה

    של סדנאות וקורסים לארגונים

    ולמנהלים, זה נקרא התדר לעסקים,

    ואני אומר לכם שהכעס והעלבון

    בארגונים קיים כמעט בכל מחלקה. אני

    אפילו לא נכנס לשם מרוב ריבוי

    הדוגמאות שכולנו מכירים ממקום

    העבודה שלנו.

     

    והכל בגלל כעס. או בגלל זעם שזה כעס

    בווליום גבוה. כל המשפחה הזאת של

    הרגשות הכעוסים יוצרת את זה- כעס,

    זעם, טינה, עצבים. ויש עוד אבל אלה

    המרכזיים.

     

    כמה פעמים ניתקת קשר מחבר טוב

    או חברה?

    יצא לך פעם לנתק קשר עם חברה

    קרובה או חבר? אני מדבר על ניתוק

    יזום. מה שנקרא “אני כבר לא מדברת

    איתה”. אני מניח שהתשובה שלך היא

    כן. למעשה אין לי ספק שהתשובה היא

    כן. גם אם זה לא היה מוצהר באופן

    כזה, כי בכל זאת, לא נעים להיות

    קטנוני.

     

    לפעמים זה מגיע בצורה של

    פשוט לא חוזרים לטלפונים, או

    מפחיתים משמעותית את המפגשים עם

    האדם הזה. וגם כשנפגשים זה כבר לא

    כמו פעם. זה בגלל שהלב נסגר. ואם

    הוא נסגר זה אומר שהיה שם כעס.

     

    כי זה מה שכעס עושה- הוא סוגר את

    הלב. זה אולי המחיר הכי גדול שיש

    לכעס. הכעס גם פוגע לנו אנושות

    במערכת העצבים, יוצר נזקים של ממש.

    זה פשוט מחיר בריאותי אדיר, אנשים

    לא מבינים את זה מספיק. מלא מחלות.

     

    אבל זה לא חייב להיות ככה. הכעס

    והעלבון לא חייבים לנהל לנו את החיים.

    אנחנו לא חייבים להסתובב עם לב סגור.

    לא חייבים להיות חולים כתוצאה מכעס.

    בואו נלמד איך פותחים שוב את הלב!

    איך חוזרים לחיות בחופש מאחיזת

    הכעס!

     

    3 השלבים לריפוי הכעס

    שלב 1: הכרה בכעס

    אני יודע שכשקראת את הכותרת של

    השלב הראשון כנראה שעלה בכך רצון

    להמשיך ישר לשלב הבא אבל אני רוצה

    לבקש ממך לא לעשות את זה. כי להכיר

    בכעס זו הבעיה הכי גדולה של רובינו.

    ומי שמפצח את האגוז הזה כל שאר

    השלבים כבר הרבה יותר קלים לו.

     

    ללא הכרה בכעס אי אפשר לשחרר

    אותו. אבל יש בעיה אחת עם הכעס.

    אנחנו תופסים אותו כמכוער. ואנחנו לא

    רוצים להיות מכוערים. אנחנו רוצים

    להיות נאורים. אנחנו רוצים להיות

    מוארים, מודעים כאלה. אנחנו רוצים

    להרגיש עם עצמינו שאנחנו מעל

    הקטנוניות השטותית הזאת. לא נעים

    להיות כעסן. אנשים לא אוהבים כעסנים

    אז אנחנו לא רוצים להיות כאלה.

     

    ואז כשאנחנו כועסים אנחנו לא מודים

    בזה. אנחנו לא עושים את זה בכוונה

    הכעס פשוט מתחיל להיות לא מודע.

     

    יש לנו קבוצת למידה בפייסבוק. זו

    קבוצה שפתוחה רק לתלמידי ובוגרי

    קורס האימון של שיטת התדר. כל

    הבוגרים והתלמידים משתפים

    ומתייעצים שם. זו ממש הפרייה הדדית.

    היום נכנסתי לקבוצה הסגורה הזאת

    וראיתי שיתוף של רועי מזור, תלמיד של

    שיטת התדר,  איך קרה לו הדבר הזה

    בדיוק עם הכעס. הוא הרשה לי לשתף

    את מה שכתב ואפילו הסכים ששמו

    המלא יופיע. הנה איך שהכעס החביא

    את עצמו:

     

    תוך כדי הלימוד בתדר בנושא כעס

    הרגשתי זעזוע פנימי. רוב האנשים

    שפוגשים אותי אומרים לי ואוו איזה אדם

    נחמד רגוע ושלו אתה. ואני בתוכי

    מבעבע כמו הר געש. בתור ילד הייתי

    מאוד רגזן. אפילו קראו לי דוברמן,

    נהגתי להתפרץ בכעס בצעקות

    בהשתוללות.

     

    “עם השנים למדתי שאסור לכעוס.

    למדתי לדכא את התופעות החיצוניות,

    אותן החלפתי בתגובות של מסכנות

    ופגיעות. נהגתי להיעלב מכל דבר

    ולשמור בבטן.

     

    עם אבא שלי לא דיברתי שש שנים כיוון

    שכל הזמן נעלבתי וכעסתי ולא אמרתי

    כלום. וכשזה התפוצץ התוצאה הייתה

    נתק. עם אמא שלי אותו דבר רק קצת

    פחות. 3 שנים של נתק. ויש עוד מקרים

    רבים בחיי.

     

    “לאחר שנים של טיפולים פסיכולוגים

    ואימונים בשיטות שונות הרגשתי אדם

    מפותח שלא כועס שאין בו יותר כעס.

    הנה אני כבר לא ‘גרמפי’ כמו שנהגו

    לכנות אותי בילדותי. לכן כאשר הרגשתי

    כעס מיד רועי “המודע” שלח את רועי

    הכועס בחמת זעם למרתף וטרק את

    הדלת בחזקה. וכך הסתובבתי בעולם

    בתחושת “מודעות” שבעצם הייתה

    תחושת מסכנות כללית. במשך הזמן גם

    הופיעו תופעות פיזיות שלא ידעתי

    להסביר אותן כמו חום בפנים ובקרקפת

    אך רגליים קרות.

     

    “היום נפל לי האסימון אני זועם רוב

    הזמן כבר שנים, הבטן כמו פצצת זמן

    עם פתיל מאוד קצר. אני כועס על

    אלוהים, על עצמי, על המקום שאני

    נמצא בו, על משפחתי על חברי ובעצם

    על מי ועל מה לא. אני מלא טענות

    ומענות כרימון כגון: זה לא פייר אני כל

    כך בסדר וזה לא מגיע לי, כבר מזמן

    הייתי צריך להיות במקום אחר יותר

    טוב, מתי אפסיק לחיות ליד החיים ועוד

    ועוד ועוד.

     

    “כל תלונה מלווה בגל חום לפנים ועיניים

    בוערות שיוצאות מחוריהן. אני זועם כמו

    שד אדום שעולה מהלהבות. הרבה

    פעמים זה מלווה בסרטים מאוד אלימים

    כלפי אנשים שונים בחיי. יש בי כל כך

    הרבה כעס אגור ואצור שכרגע אינני

    יודע מה לעשות איתו.

     

    אני מתנחם בכך ששלב ראשון כפי

    שנאמר בשיעור זיהיתי אותו בתוכי ולכן

    נפסקה ההדחקה. כנראה ששלב שני של

    ויתור על התלונה יגיע לאחר שאתיידד

    ואתן מקום בחיי לרועי הזועם. מי יודע?

    – אמון ואמונה”

     

    בקיצור השלב הראשון הוא להסכים

    להכיר בכעס. איך עושים זאת זו אמנות

    שלמה אבל בשלב הזה פשוט לנסות

    לזהות כעסים קטנים שמתרחשים ביום

    יום. מבלי לכעוס על עצמינו שאנחנו

    כועסים.

     

    שלב 2: לקיחת אחריות

     

    לקיחת אחריות פירושה להפסיק

    להאשים. פשוט להפסיק להאשים. כעס

    לעולם לא יכול להשתחרר אם אנחנו

    ממשיכים להאשים. יכול להיות שזהו

    השלב הכי קשה.

     

    אני רוצה להגיד לכם שזה השלב

    שאנשים הכי לא אוהבים וגם עליו אנחנו

    בדר”כ מאוד רוצים לדלג. אוי כמה

    שאנחנו רוצים לדלג עליו. אנשים נוטים

    לדלג על שלב זה מכמה סיבות:

     

    • אנשים מבלבלים בין אחריות לאשמה

    וחושבים שאם הם יקחו אחריות הם

    יהפכו לאשמים

     

    • יותר קל להאשים מישהו אחר ולהרגיש

    צודק מאשר לקחת אחריות ולא להאשים

    (גם לא להאשים בלב)

     

    • לקיחת אחריות עשויה להעלות כאב

    שאיננו מוכנים להרגיש

     

    שימו לב! אי אפשר גם לוותר על כעס

    וגם להישאר עם תלונה- אם בן אדם

    רוצה להשתחרר מהכעס עליו לדעת

    שהוא לא יכול להישאר עם התלונה. וזה

    לא משנה כמה אנחנו חושבים שאנחנו

    ‘צודקים’ ושזה ‘באמת לא בסדר!’ ועוד

    כל מיני דברים שמצמידים אותנו לכעס

    וסוגרים לנו את הלב.

     

    איך מוותרים על התלונה?

    על מנת לוותר על תלונה לגבי מישהו

    עלינו להסכים לראות למה נשלח לנו

    המצב הזה

     

    ולהסכים לראות את המצב הזה כמתנה.

    זו אמנות שלמה שאנחנו מלמדים במשך

    שנים במרכז התדר ולא משהו שמגיע

    ביום אבל הנה זרקתי לך את הכיוון.

     

    שלב 3: שחרור הכאב שיושב מתחת לכעס

    כאשר האדם מסכים לוותר על התלונה

    הדבר הראשון שעולה הוא כאב. אותו

    כאב שנוצר מהעלבון שהרגשנו.

     

    כל כעס שעולה בנו יושב על כפתור

    רגיש. זה קצת כמו רופא שיניים שקודח

    בשן והמטופל מעיף לו את היד באופן

    מיידי. הוא העיף לו את היד כי כואב.

    ככה אנחנו כועסים כשכואב- זו תגובה

    הישרדותית שנועדה להגן עלינו מהכאב.

    כל עוד הכאב שיושב מתחת לכעס לא

    ישוחרר אין לנו אפשרות באמת לסלוח

    או להפסיק לכעוס.

     

    לשחרר את הכאב לא אומר להפסיק אותו. בדיוק ההיפך.

    זה אומר שאנחנו מסכימים להרגיש אותו

    מבלי להאשים ומבלי להרגיש קורבנות.

    גם זה אמנות בפני עצמה. וזה גם

    המפתח לחופש אמיתי. זה הכיוון.

     

    בקורסים של התדר אנחנו מלמדים זאת

    בפירוט רב יותר שעכשיו קצרה היריעה.

    גם ככה אחי, ארז, בטוח ‘ישב’ לי על

    הראש שאקצר את המאמר הזה כי הוא

    ארוך מידי והוא אמר לי גג עד 500

    מילה. ואנחנו כבר ב-1598 מילים. וואי

    וואי. נו מה לעשות.

     

    להעמיק את העבודה הרגשית

    בקרוב אנחנו פותחים את המחזור ה-20 (!)

    של קורס האימון הרגשי בשיטת

    התדר. זוהי הזדמנות להיכנס למשפחה

    חמה וגם הרולס רויס של קורסי האימון

    וזה הבייבי האישי שלנו- שמנו בו את

    הלב וברוך השם זה מורגש מאוד.

     

    ההכשרה מורכבת מכמה שלבים ולשלב

    הראשון של ההכשרה אנחנו רוצים

    להזמין אותך להשתתף בעלות סמלית

    בלבד של במקום 197 שקלים-  47 שקלים בלבד!

    (בהזנת קוד קופון 3107).

    .

    השלב הראשון בהכשרה הוא שיעור של

    ערב אחד של כמה מכלי האימון

    הרגשיים של השיטה. שיעור שמהווה

    את השלב הראשון בהכשרה המלאה

    של מאמני ‘התדר’. בשיעור יינתנו גם

    עוד פרטים לגבי השלבים הבאים.

     

    יש אנשים שלאחר מכן ממשיכים לשאר

    השלבים אבל זה ממש לא חובה. בכל

    מקרה זהו שלב שנותן המון ערך וידע

    ומי שירשם אליו בשבוע הקרוב יוכל

    לעשות אותו בעלות סמלית ממש של

    במקום 197 שקלים-  47 שקלים בלבד! (בהזנת קוד קופון 3107).

    איזה כיף!

    הנה הפרטים המלאים (את קוד הקופון יש להזין בדף התשלום)http://menixcode.ravpage.co.il/male

    איך לעזור לאנשים שאינם יודעים באיזו דרך לבחור בחיים?

    שלום זה אורן מניקס!rainbow-background-1149610_1920

    מה עושים עם מתאמנים שאינם יודעים באיזו

    דרך לבחור בחיים?

     

    כל כך הרבה פעמים אני ומאמנים בשיטת התדר

    נתקלים במתאמנים שמגיעים עם הדילמה

    הקשה הזאת- באיזו דרך לבחור בחיים?

     

    ואני רוצה להגיד לכם משהו, השאלה הזאת היא

    לא רק דילמה. השאלה הזאת יכולה להדיר שינה

    מעיני אנשים וגם ללוות אותם במשך שנים.

    לפעמים אפילו יותר מעשר שנים בן אדם יכול

    להסתובב בעולם עם השאלה של מה הוא רוצה

    בחייו? זה באמת יכול להטריף.

     

    כשהשאלה הזאת לא מקבלת מענה זה מקרין

    על כל החיים. גם אם האדם כבר בחר כיוון,

    הרבה פעמים, האדם מרגיש שזה לא לגמרי

    “זה”. ההרגשה הזאת היא הרגשה קשה מאוד.

    זה יכול להאפיל את כל החיים. כל רגע פנוי

    האדם מרגיש איזשהו מתח תמידי. זה גוזל

    אנרגיה עצומה והתסכול רק הולך וגובר עם

    הזמן.

     

    פעם השאלה הזאת היתה שאלה שנשאלת

    בעיקר אצל בחורים ובחורות צעירים בגיל

    העשרים המוקדמות אבל היום השאלה הזאת

    נשאלת בכל הגילאים. זה קשור לזה שזמן

    הילדות התארך מאוד בדור האחרון וגם לכך

    שהיום אנשים שואלים הרבה יותר שאלות וגם

    מגוון האפשרויות הוא הרבה יותר רחב.

     

    היום אפילו אמהות צעירות עם ילדים קטנים

    שואלות את השאלה הזאת ולא משנה באיזה

    כיוון בקריירה הן כבר התחילו וכמה הן השקיעו

    כדי להגיע אליו.

     

    הרבה אנשים בגיל הפרישה גם מתמודדים עם

    השאלה הזאת כאשר הם יודעים היטב שעולם

    שלם של אפשרויות פתוח בפניהם. פעם זה היה

    ברור שיוצאים לפרישה, נרשמים לקאנטרי קלאב

    ומבלים עם הנכדים. נכון, היום יש גם שלישי

    בשלייקס, וזה נחמד, אבל הפורש הממוצע יודע

    שחיים שלמים של עשייה ומשמעות עוד לפניו-

    ולא רק מאחוריו. ופתאום הוא מוצא את עצמו

    בדילמה מציקה ומפחידה.

     

    פחד מאוד גדול שמאמנים בשיטת התדר

    נתקלים בו עם מתאמנים הוא הפחד שהזמן

    יעבור ויתבזבז והאדם ימצא את עצמו לא

    ‘מממש’ את עצמו ואת הפוטנציאל שלו. אני

    מדבר על פחד משתק. משפט שאני שומע חוזר

    על עצמו פעמים רבות: “אבל הזמן עובר ולא

    חוזר לאחור” “ומה אם אני לא אבחר באפשרות

    הנכונה?” “אי אפשר להחזיר את הזמן אחרונה”

    “הכי מפחיד אותי זה שבסוף אטעה ולא אוכל

    להחזיר את הזמן לאחור- זה יהיה נורא!”.

     

    אנשים רבים חיים בתחושה של שעון חול שהולך

    ואוזל. ובזמן שהם מפחדים שהוא יאזול- הם לא

    חיים. ואז הזמן באמת אוזל. אבל למען האמת

    בכל מקרה הוא יאזל. גם אם נחייה את מלוא

    החיים וגם אם לא. זה הטבע של הזמן- הוא

    זמני. וזה טוב!

     

    השלב הראשון באימון מתאמן על בלבול שכזה

    הוא לגלות מהי הסיבה לבלבול שכן הסיבות

    יכולות להיות שונות מאוד ממתאמן למתאמן.

    הנה 4 סיבות נפוצות מאוד לתחושה הזאת:

     

    מהן 4 הסיבות לחוסר הבהירות הכואב הזה?

     

    סיבה 1: בלבול הקולות בראש

    בשיטת התדר אנחנו מלמדים שלכל אדם ישנם

    קולות רבים בראש. יש את הקול של “מה אמא

    שלי היתה אומרת לי לעשות”, את הקול של מה

    “הגיוני” לעשות, את הקול של מה “מרגיש” לי

    לעשות, את הקול של מה אני חושב ש“מתאים”

    לי לעשות, את הקול של “מה יגידו עלי”, את

    הקול הפנימי של הלב שלי ועוד לא מעט קולות.

     

    הבעיה שהיא שכל הקולות האלו מסתובבים לנו

    בראש ובלב ואיננו יודעים כלל לזהות כל קול

    כשהוא מופיע. ואז יש בלאגן אחד גדול. בלבלה.

     

    העבודה היא לזהות כל קול ואז לכוון לקול

    הפנימי ביותר. הצעד הראשון לבירור הזה הוא

    לעבור את אבחון המהות הפנימית המולדת שלי.

     

    סיבה 2: אמונה בטעויות ‘גורליות’

    השורש האמיתי לכל הפחדים והחרדות הוא

    אחד- אמונה שגוייה לחלוטין לגבי המציאות.

    אבל כדי להבין זאת היטב חשוב שנבין מה

    ההבדל בין ‘טעות’ לבין ‘טעות גורלית’.

     

    ‘טעות’ היא מעשה או בחירה שהובילה לההיפך

    ממה שרצינו או דמיינו שיקרה.

     

    ‘טעות גורלית’ היא מעשה או בחירה שהסיט את החיים

    שלנו מהמסלול בו הם היו אמורים להיות.

     

    ‘טעות’ זה דבר שיכול להתרחש במציאות אבל

    ‘טעות גורלית’ אינה אפשרית במציאות והיא

    תוצאה של אשלייה גדולה וחזקה שרובנו חיים

    בה.

     

    מה הכוונה?

    ניקח לדוגמא אמא שמגדלת את ילדיה ורוצה

    עבורם את הטוב ביותר. הילדים גדלו וכעת הם

    באים אליה בטענות לגבי צורת החינוך שלה

    ואפילו מאשימים אותה בבעיות חייהם ואולי

    אפילו בפגמי האישיות שלהם. היום, לצערי, זה

    מאוד פופולארי לעשות ככה.

     

    יכול מאוד להיות שהאמא עשתה ‘טעויות’ בגידול

    ילדיה- גידלה אותם ללא גבולות או עם גבולות

    נוקשים מידי, היתה עיוורת לצרכים נפשיים

    מיוחדים של אחד הילדים או לא היתה בבשלות

    לענות עליהם. דברים שאם היא היתה מגדלת

    את ילדיה כעת היא היתה עושה אחרת.

     

    אבל האם יכול להיות שהאמא עשתה טעות

    גורלית? האם יכול להיות שבמוגבלותה

    “הנוראית” היא הסיטה את הילדים שלה ממסלול

    חייהם האמיתי? האם יכול להיות שבמו ידיה

    שיבשה למישהו את החיים שהוא היה אמור

    לחיות? לא ולא!

     

    המציאות בה אנחנו חיים מנוהלת על פי סדר

    שמאוד קשה להבין בשכל. זהו סדר מיוחד

    שמניח כל אדם בדיוק במסלול בו הוא אמור

    להיות- לא משנה איזו בחירה הוא יבחר! ולכן,

    הילדים של אותה האמא היו אמורים לעבור

    בדיוק את מסלול הילדות הזה ואם הם היו

    עוברים מסלול אחר “יותר טוב” הם היו יוצאים,

    ברמה פנימית סמוייה, ניזוקים מכך.

     

    האמונה השגויה שאני מסוגל לעשות ‘טעות

    גורלית’ מגבירה את המתח ואת הדילמה לגבי

    הבחירה בחיי. ומעבר לכך, היא פשוט לא נכונה.

     

    סיבה 3: מתעקשים על תשובות “בטוחות”

    בעקבות האמונה שאני יכול לעשות ‘טעות

    גורלית’ אנחנו מכוונים עצמנו לתשובות בטוחות.

    תשובה בטוחה היא תשובה שכשאני אבחר בה

    אני אדע מראש לאן היא תוביל.

     

    זה נחמד לשאוף לשקלל את ההשלכות שיכולות

    להיות לכל בחירה שלי וזה אפילו חשוב אבל

    הפחד מ’טעות גורלית’ עשוי לגרום לי לשאוף

    לבחירה בטוחה למרות שבמציאות אין אפשרות

    לקבל בחירות בטוחות. כי אין דבר כזה.

    המציאות מורכבת כך שאת ההשלכות המלאות

    לבחירות שלנו אנחנו לא יכולים לראות. זה

    מראש מתוכנן ככה וזה מצויין. כי זה מאפשר

    למציאות לפעול לטובתנו גם אם אנחנו מדמיינים

    ברצונות המוגבלים שלנו משהו אחר.

     

    אבל כשאנחנו לא מסכימים לבחור בלי לדעת מראש 100%

    מההשלכות אנחנו בסופו של דבר לא בוחרים ולא יוצאים לדרך

    או בוחרים ‘על בטוח’ ובסוף מגיעים לאותה נקודה של חוסר

    סיפוק ובלבול.

     

    סיבה 4: בלבול מלמעלה

    בלבול מלמעלה הוא הסתרה זמנית, שנכפית

    עלינו, על מנת שנתרגל לשחרר שליטה על

    התוצאות ולאפשר למשהו חדש ואחר לצמוח

    בחיים שלנו.

     

    בלבול מלמעלה זוהי הרגשה שפתאום אין

    תשובות והאינטואיציה כבר לא עובדת לאף כיוון.

    זה בדר”כ יקרה לאנשים שרגילים לדעת כל דבר

    ולהיות מאוד החלטיים ופתאום הם נכנסים

    לתקופה של בלבול גדול. זה מאוד מלחיץ שכן

    אותם אנשים לא רגילים כלל להיות כה

    מבולבלים וחסרי תשובות.

     

    בלבול מלמעלה יוביל אחריו תקופה מואצת של

    צמיחה ושל כיוונים חדשים שלא היו אפשריים

    לפני אותו בלבול.

     

    לכל סיבה כזאת של בלבול יש לתת קודם כל מענה 

    רגשי. בשביל לתת מענה רגשי יש להכיר את המערכת

    הרגשית שלנו ולהחזיק בכלים רגשיים אימוניים ובזה שיטת

    התדר מתמחה. ובשורות הבאות אני הולך לספר לכם על ערב שלם

    בו תוכלו להתחיל ללמוד ולקבל את הכלים הרגשיים הללו.

     

     

    אנחנו הולכים לפתוח את המחזור ה-20 (!) של

    קורס הכשרת המאמנים בשיטת התדר, שהיא

    שיטת האימון הרגשי היחידה שמאבחנת את

    המהות הפנימית המולדת של האדם ומשם

    מחברת אותו לרגשותיו. וזה הולך להתרחש בערב

    בו יתאפשר גם לך להשתתף!

     

    הקורס הוא קורס מקיף ביותר שהופך את

    הבוגרים שלנו למאסטרים ברגשות ובבני אדם

    בכלל ולקראת פתיחת המחזור ה-20 אנחנו

    הולכים לקיים את השלב הראשון של הקורס כך

    שגם לך תהיה אפשרות להשתתף בו.

     

    השלב הראשון של המסלול הינו ערב של למידה

    שבו אנחנו נחשוף כלים מתחום האימון הרגשי,

    נדגים את אבחון התדר של האדם וגם נשמע עוד

    פרטים על המשך המסלול. זה משהו מאוד

    מרגש! ערב של חוויה, למידה וחשיפה!

     

    עלות השלב הזה של הקורס היא 197 שקלים

    אבל קוראי הבלוג שלנו מוזמנים להצטרף אליו

    בעלות של 47 שקלים בלבד (בהזנת קוד קופון 1708).

     

    הנה הפרטים המלאים (חשוב להזין את קוד

    הקופון 1708 על מנת לקבל את ההטבה):

    http://menixcode.ravpage.co.il/malev

     

    נ.ב.

    אשמח מאוד אם תוכלו לעשות לפוסט הזה לייק בכפתור למטה

    וגם אשמח לקרוא בתגובות לפוסט שאלות או הערות שלכם.

    וכמובן- לפגוש אתכם בערב השלב הראשון בקורס התדר.

    מלכודת ההגשמה העצמית בקריירה

    שלום חברים!

    זה אורן מניקס

    הנה שיחה שקיימתי עם אמא שוש בקשר לנושא לוהט שהרבה מאוד אנשים מרגישים בו אומללות גדולה- הגשמה עצמית במקום העבודה שלי.

    בשיחה עלו תובנות חדשניות ואני מזמין אתכם לבחור אם להאזין לשיחה או לקרוא אותה:

    אורן: הנושא שאנחנו הולכים לדבר עליו הוא סוג של מגיפה. יש כמה דברים בתקופה שלנו שהם הנושאים הכי בוערים. אחד זה זוגיות השני זה גידול ילדים, השלישי זה עבודה וסיפוק בעבודה.

    שוש: סיפוק, הצלחה, הגשמת חלומות. מימוש עצמי במסגרת העבודה וההשלכות של זה בפועל על החיים שלנו ועל ה –

    אורן: נכון. אני מרגיש שזה אחד הנושאים האלה, שבעבר הם היו מאוד מאוד פשוטים והיום איך שהוא, הם הפכו להיות מאוד מאוד מורכבים. והמטרה היא לחזור לאותה פשטות אבל ממקום אחר.  אותו  הדבר כמו זוגיות וגידול ילדים, היום אנשים אובדי עצות בנושאים האלה. וגם בנושא של מימוש עצמי בעבודה, פתאום הסבל בעבודה הוא מאוד מאוד גדול וגם הציפיות  שאנחנו שמים על  מה צריך להיות במקום העבודה שלי הם גם השתנו מאוד וגדלו מאוד.

    שוש: ואנשים שנשארים במקום העבודה שמפרנס אותם בצורה מכובדת והם לא ממצים את עצמם, ואני מכניסה את זה כרגע לגרשיים ונדבר על זה בהמשך, מרגישים שהם דורכים במקום, מרגישים שהם לא זורמים עם השאיפות שלהם והחלומות שלהם,  סוג של מרגישים כאילו הם לא במימוש עצמי, כאילו הם דורכים במקום ואפילו הולכים אחורה וזו חוויה מתמשכת של קיום מצד אחד, ומצד שני, יש אנשים שמעודדים לזרוק הכל וללכת על החלומות שלנו, וכל מי שמזהיר אנשים כאלה הם קוראים להם “גונבי החלומות”.  שזה מכניס אנשים רבים למלכודת שפשוט אין לה מוצא הרבה פעמים, או זה גורם לאנשים לזרוק את כל מה שיש להם ואז למצוא את עצמם ללא פרנסה עם ילדים, עם משכנתא ועם הרבה מאוד התחייבויות שהם אח”כ לא יכולים לעמוד בהם, והם במצב הרבה יותר רע מאשר הם היו קודם. והכל בשם מימוש החלומות.

    אורן: כן. אז מה רע בלממש חלומות?

    שוש: אין בזה  שום דבר רע אם עושים את זה נכון ומבינים את כל המחירים, ההשלכות והאפשרויות האחרות שעומדות לרשותנו. אם אנחנו מבינים את התמונה הרחבה ולא איזה מין אמירה גורפת שאומרת לכם שזה לא מציאותי, שזה לא יכול להיות, שזה לא אחראי, קוראים לאנשים האלה גונבי חלומות ומשליכים את כל האנשים האלה ללכת לא בצורה אחראית על כל מיני פנטזיות.  הפנטזיה החדשנית היום זה “הכנסה פסיבית”. אז כולם זורקים הכל והולכים להכנסה פסיבית. ואני מכירה רבים שהגיעו אלי כי מצאו את עצמם ללא פרנסה, עם משכנתא, עם שני ילדים עם שלושה ילדים עם ארבעה ילדים, שאין להם איך לפרנס. והכנסה פסיבית, לא רק שאין להם הכנסה פסיבית אין להם בכלל הכנסה.

    אורן: הם מצאו את עצמם עם “הפסיבית” בלי הכנסה…

    שוש: בדיוק. ואלה שמלמדים אותם למצוא הכנסה פסיבית מצאו את עצמם עם הכנסה פסיבית מאוד גדולה.

    אורן: נכון. אז בעצם אם אני מבין מה שאת אומרת שזה טוב לחלום אבל איכשהו קצת הלכנו לקיצוניות שבה אנשים חולמים לא עם רגליים על הקרקע.

    שוש: לא עם רגליים על הקרקע ובלי ראיית כל התמונה השלימה.  אנחנו לא יכולים לזרוק את כל האחריות של כל המחויבות שלקחנו על עצמנו וללכת על החלומות שלנו. מי שהוא רווק ואין לו מחויבויות, מצוין, לך על החלומות שלך, זה רק על חשבונך. אבל מי שיש לו מחויבויות, יש לו אישה, יש לו ילדים, יש לו משכנתא, אין מה לעשות צריך לקחת בחשבון את המחויבויות האלה. אנחנו לא יכולים בשם החלומות והפנטזיות האישיות שלנו לזרוק הכל לעזאזל ולעשות את זה בחוסר אחריות ובחוסר שיקול דעת, בשם: הכל  אפשרי!

    אורן: אני חושב שבאמת היום אנחנו שמים הרבה ציפיות על מה אני צריך להרגיש במקום העבודה שלי. אנשים כשהם מגיעים למקום העבודה,  הם קצת מצפים ללונה פארק, מצפים שיהיה כיף כמו בילוי. יש להם סט של ציפיות שהסט הזה מתאים לערב בילוי אבל הוא לא באמת מתאים למקום העבודה שבו אני צריך להשקיע, שבו אני צריך לתת מעצמי, שבו הרבה פעמים אני לא עושה רק את הדברים שאני אוהב.  עכשיו אני מדבר גם בשם עצמי, אני מלמד, אני עוסק בחלום חיי, שבעצם אני גם מאמן אנשים, אני גם מכשיר אנשים להיות מאמנים במרכז התדר וגם עובד עם המשפחה שלי וגם נהנה לעבוד עם המשפחה שלי.

    שוש: איזה כיף, איזה כיף. אני חושבת שאנחנו ניצור ראיון כזה פעמיים ביום רק בשביל לשמוע את זה.

    אורן: אני רוצה להגיד ש-80 אחוז מהעבודה שלי זה דברים שהם לא הכי כיפיים לי, בטבעי.  אז נניח אני מלמד פעמיים בשבוע קבוצות מדהימות עם אנשים שאני מאוד אוהב, אבל כשאני צריך לכתוב פוסט ולא תמיד יש לי השראה לכתוב, או כשאני צריך לעשות שיחת צוות עם העובדים או כשאני צריך לקבל טלפון מרכזת התלמידים על תלמידה שמבקשת לדחות עבודה בפעם השנייה. זה לא היה החלום שלי לעשות את זה ובכל זאת זה חלק מהעבודה.  עכשיו, אנחנו היום מסתובבים עם סט ציפיות שקשורות לעבודה שהן לא מתאימות לעבודה ולכן, למה אני אומר את זה? כי הסט ציפיות הזה גורם לנו סבל. בוא נאמר שאם אני הולך עכשיו לבילוי עם חברים בערב אז הסט ציפיות הזה מתאים אבל אנחנו חיים בתקופה שאנחנו מופגזים במסרים שכל רגע מהחיים שלנו חייב להיות רגע של הנאה צרופה.

    שוש: נכון שזה חלק מלחיות את החלום אבל אני אומרת החלום, אם אנחנו רוצים שהוא יהיה בפעולה הוא צריך לגדל רגליים.

    אורן: מה הכוונה?

    שוש: שהראש צריך להיות בחלום אבל הרגליים צריכות להיות במציאות. וצריך שיהיה חיבור בין החלום למציאות, וצריך לקחת בחשבון ולכלול את כל המחויבויות שלנו בתוך החלום הזה. אחרת החלום הזה הוא אוויר, הוא פורח על הליום אבל אין לו שום חיבור למציאות שלנו ואז נוצר איזשהו חלום שהוא תלוש מכל מה שקשור למציאות חיינו.   עכשיו: א. הוא יכול להביא אותנו לכל מיני קטסטרופות.  ב. הוא יכול לגרום נזק לאנשים מסביבנו, אבל בראש ובראשונה הוא גורם לנו כל הזמן חוויית חיים של תסכול, חוסר סיפוק, חוויה של חוסר הגשמה, חוויה של – אנחנו בצד, מחכים לחיים..

    אורן: תחושה שאני מקריב את חיי במקום העבודה שלי. תחושת קורבנות, ואני אומר את זה לא בשיפוט

    שוש: קורבנות מאוד חזקה

    אורן: קורבנות, שהעבודה לקחה לי את החיים, או זה, זו אחת התוצאות שיש. הרבה אנשים יש להם בעיה שהם מאוד ממורמרים, או תופעה שאנחנו רואים היום הרבה, זה אנשים שכל הזמן מחליפים עבודות.

    שוש: או קורבנות או חוויה שאנחנו לא שווים. שאנחנו לא מספיק חשובים, לא מספיק שווים, אנחנו לא מספיק כמו כל אלה… עכשיו, זה נראה כאילו כולם מצליחים רק אני לא!  אז אני רוצה לחדש לכל מי שמקשיב: 5 אחוז מכל מי שלומד, וזה הרבה, בד”כ לא מגיעים ל 5 אחוז, מצליחים.

    אורן: שלומד מה? שלומד בכלל, מקצועות בכלל..

    שוש: בדיוק . לא כולם נועדו להיות מיליונרים. והיום מוכרים לנו סרט שכולם נועדו להגשים את החלומות שלהם, שכולם נועדו להיות מיליונרים ומיליארדרים.

    אורן: אפילו מעבר לכסף. אנשים היום בשביל הנאה מוכנים גם לא להיות מיליונרים.   אבל יש שני חלומות מרכזיים:  או עבודה שבה אני מיליונר.  או עבודה שבה אני במסיבה מתמדת. אז אני לא ארוויח הרבה אבל כל הזמן יהיה לי ריגוש, כל הזמן תהיה לי הנאה.  ושני החלומות האלה הם מציאותיים לאחוז מאוד קטן מהאוכלוסייה.   מה זה אומר?  שרובנו לא אמורים לחיות ככה.

    שוש: למה לא? למה אנחנו לא אמורים לחיות ככה? אנחנו אמורים לחיות ככה רק השאלה היא איך עושים את זה?

    אורן: רגע, יש הבדל. אם אני שם שק של ציפיות שלא מתאים לסיטואציה ולדברים, אז אני לא אוכל להנות מהדברים. אבל אם אני מצפה שיהיה לי מסיבה במקום העבודה, אני קרוב לוודאי אסבול כשאני אפגוש את המציאות. אבל אם אני אחליף את הציפיות האלה לציפיות שקשורות למהות של: מה זה ללכת לעבוד ולהתפרנס אז יכול להיות לי טוב שם. אני יכול להעריך את זה. העבודה הזאת יכולה למלא אותי, אבל עדיין זה לא יהיה ערב בילוי עם חברים.  את מבינה?

    שוש: אני מסכימה באופן חלקי ואני חושבת שיש דרך אמצע.  ברגע שאני עובדת נכון על הגישה שלי במקום העבודה, אני יכולה.  אני לא יודעת אם זה ערב בילוי ואני לא יודעת מה זה ערב בילוי. אבל אני רוצה להגיד לך שגם ערב בילוי לא תמיד הוא ערב בילוי..  כי הרבה פעמים כשהייתי הולכת לערב בילוי אז בסדר, זה היה נחמד. כשהייתי שומעת את זה ממישהו אחר אז היו מספרים לי כל מיני… וואו.. איזה היי..

    אורן: לא, משהו שהוא בשבילך בילוי.

    שוש: בדיוק. אז אני חושבת שאפשר להגיע לשם אם משנים גישה. עוד פעם, כמובן שזה בא במקביל למחויבות שיש לי ולנתינה שאני מחויבת לתת למקום העבודה. לא רק שאני ממוקדת במקום העבודה על – מה אני מקבלת, איך אני מרגישה. אלא כשאני לוקחת בחשבון את החוויה שאני רוצה להרגיש ואני מכניסה לזה את המחויבות ואת הנתינה שאני צריכה להביא למקום העבודה, אז, אפשר לבנות תמהיל שהוא בעצם משרת גם את מקום העבודה וגם את חוויית החיים שלי. אני לא חושבת שזה צריך להיות או או.    אני רוצה לתת גם דוגמא.

    אורן: או קיי, אז רק שניה, אני רוצה לסכם את ההשלכות ואת התוצאות של המצב הנוכחי קודם כל. המצב הנוכחי כיום, זה שאנשים מסתובבים עם סט מסוים של ציפיות שאינו מתאים לדבר הזה שנקרא-עבודה. ולכן קורים כמה דברים. הם מרגישים תסכול מאוד מאוד גדול במקום שבו הם עובדים, זה דבר אחד, נשארים באותו מקום אבל מרגישים תסכול וגזל של החיים שלהם.

    שוש: ומרמור ותלונה וסבל ומאשימים את כל הסביבה שהם נאלצים להיות שם כי יש להם ילדים, נאלצים להיותם  שם כי הם צריכים לפרנס. דרך אגב, זה נורא חשוב להשלים את זה כי זה משליך על כל סביבת המשפחה.

    אורן: והדבר השני זה שהם נמצאים באותו מקום אבל מרגישים שהם לא שווים, שהם לא הצליחו בחיים. והדבר האחרון שהוא מאוד נפוץ זה כל הזמן מחליפים מקומות עבודה. מגיעים לסף תסכול מאוד גדול במקום העבודה הנוכחי ורואים את האפשרות העתידית כאיזשהו חלום שיגאל אותנו מהסבל של מקום העבודה הנוכחי. הבעיה היא שגם במקום העבודה החדש אנחנו מחזיקים בערך חצי שנה או שלושה חודשים עד שמתחיל התסכול שוב.  במקרה הטוב נשארים שם שנה, שנתיים, שלוש ואז לא מוכנים יותר להקריב את החיים שלנו עבור העבודה. אני אומר את זה במרכאות כי זה הסרט שאנשים חיים ועוברים למקום עבודה אחר בתקווה ששם אנחנו נגשים את הציפיה הלא ריאלית הזו במקום העבודה.

    שוש: והתוצאה היא ריטואל קבוע שעוברים ממקום למקום ובעצם נשארים כל הזמן על תקן של מתחיל ולא באמת מאפשר התפתחות והעמקה והצלחה באותו מקום עבודה. אם אותו אדם היה נשאר באותו מקום עבודה והיה מחפש את ההתפתחות שלו באותו מקום עבודה הוא הרבה פעמים היה מגיע הרבה יותר רחוק מאשר לקפוץ ממקום למקום בעצם להיות כל הזמן על תקן של מתחיל ומחפש הצלחות ומימוש חלומות במקום העבודה הבא.

    אורן: אז מה זה האמצע הזה שאת מדברת עליו? מה האפשרות?

    שוש: אני אתן לך דוגמא מעצמי ואח”כ אתן דוגמא ממתאמנים שבאים אליי.

    אורן: מעולה

    שוש: אני עבדתי בקופ”ח כללית בתפקיד מאוד טוב, מאוד טוב. הייתי אחראית סקטור ספקים. עבדתי שלושה ימים בשבוע והיה לי שכר טוב מאוד. אבל הייתה לי תלונה חוזרת כי העבודה שלי הייתה בתחום הכספים, זה לא משהו שאני כ”כ אהבתי ובעצם כל הזמן חייתי סרט שזה נורא משעמם וזה לא מעניין ומה שאני הכי טובה בו זה עם אנשים ואני לא ממצא את עצמי כי אני בעצם לא עוזרת בשום דבר ולעזור למוסד זה לא בדיוק משאת החלומות שלי וגם הפוטנציאל הכספי עבדתי במוסד אז כמה שלא הרווחתי טוב זה עדיין… משכורת של ארגון… וחייתי חוויה של תסכול ותלונה מתמדת. אבל היו  לי  שני ילדים קטנים. אני ידעתי שכרגע אני רוצה להיות ממוקדת בגידול הילדים ובמילוי החובות שלי, המשפחתיים. ולא להתחיל לעשות כל מיני הרפתקאות שאני לא יודעת איפה ההתחלה שלהם ואיפה הסוף, ולא יודעת כמה השקעה זה דורש ממני כשיש לי משפחה ואני רוצה לשים את המשפחה לפני הכל.  והסתובבתי הרבה זמן עם חוויית התסכול הזה ולא חוויתי את הטוב שיש במקום.

    יום אחד החלטתי, אני לא זוכרת באיזה הרצאה הייתי שפתאום נפתחו לי העיניים ופתאום הבנתי שבמקום לשבת ולסבול ולראות כל מה שלא עובד אצלי, אני רוצה קודם כל לעשות הערכת מצב. מה כן עובד, מה זה כן נותן לי, מה זה כן מאפשר לי, וליהנות מזה. דבר שני לראות את שדה האפשרויות באותו מקום. וזה מה שעשיתי. קודם כל אמרתי, אני עובדת שלושה ימים בשבוע והימים האלה גמישים. המקום עבודה הזה מאפשר לי שברגע שאני יוצאת ממקום העבודה זה לוקסוס, אני באה הביתה “העולם מת”, אני עם הילדים שלי, זה לא מעניין אותי, אני לא מתעסקת במה קורה במה  לא קורה. אני לא לוקחת את העבודה הביתה. אח”כ הסתכלתי, אני עובדת בארגון אז אם אני עובדת פחות טוב, יותר טוב, יום אחד אני עייפה או יום אחד הילד חולה יש לי את הלוקסוס הזה שאני יכולה לעשות את זה בלי הרגשה שאני לא בסדר. אמרתי יאוו, איזה דברים טובים, מתנות יש לי, בסה”כ המקום הזה מאפשר לי. ובסה”כ אנשים יש בכל מקום ואני אוהבת אנשים ובעצם אני רואה את היעוד שלי ואת השליחות שלי לעבוד עם אנשים אז למה אני לא יכולה לעשות את זה כאן? וככה התחלתי.

    התחלתי לדבר עם אנשים ולעזור לאנשים בין עבודה לעבודה וממש התחלתי להנות במקום העבודה. ובאמת עבדתי במקום העבודה הזה 12 שנה. וזה שירת אותי מאוד. הצלחתי לגדל באהבה ובשלווה, באופן יחסי, בנוחות, ילדים. והקריירה וכל שאר הדברים לא ברחו לי לשום מקום. הם חיכו לי באהבה. וגידלתי את הילדים האלה בלי התסכול הזה, שבגלל הילדים אני לא יכולה להתפתח ובגלל המשפחה זה מעכב אותי, ובגלל הבעל שהוא לא מפרנס אותי אני לא יכולה להנות מ- א, ב, ג..  זה שינה את כל חוויית החיים שלי. אני הבנתי שיש לי שלוש אפשרויות ואני צריכה לבחור. ושלושת האפשרויות האלה יקבעו את חוויית החיים שלי. אפשרות אחת: להמשיך  להתלונן או להתאבד, ואז אני אהיה בתלונה מתמדת או אני אהיה בחוסר אחריות והמשפחה שלי תשלם את המחירים על זה.

    אורן: עד להתאבד?

    שוש: כן, להתאבד, ללכת למקום לא נודע שאני לא יודעת אם זה יכול לעמוד בכל ההתחייבויות שלי.

    אורן: או קיי, במובן המטאפורי, להתאבד על החלום מה שנקרא…

    שוש: על החלום, בדיוק.  האפשרות השנייה זה לעשות שינוי ולהיות מוכנה לרשום את כל המחירים. לא לראות בזה גניבת חלומות, להיות ריאלית, שאם אני הולכת על הגשמת חלומות, יכול להיות ששנה שנתיים שלוש לא תהיה לי פרנסה. מה אני עושה עם כל המשכנתא? מה אני עושה עם השכ”ד? מה אני עושה עם כל הדברים? איך אני פותרת את זה?  לא לחיות חלומות. ואם אני עושה משכנתא יכול להיות שאני לא אצליח. האם אני מוכן לשלם בלמכור את הדירה בגלל זה? להיות כן עם רגליים על המציאות. וכן, לא להאמין לכל מוכרי החלומות שהם אלה בעצם שמתעשרים. אני תמיד שואלת מי קרא  “אבא עני אבא עשיר” (תצביעו בבית) ואני שואלת מי התעשר? אותו הדבר כל הסדנאות של ההתעשרות המהירה. מי עבר סדנאות, קורסים, של התעשרות מהירה, הכנסה פסיבית, מי התעשר מזה? ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנחנו מוכנים לשלם את המחירים האלה.

    אורן: את אומרת שכשבודקים את האפשרויות, מה שמלמדים אותנו , תבדקו את האפשרויות אם זה יצליח. את אומרת תבדקו את האפשרויות אם זה יצליח ותבדקו את האפשרויות אם זה לא יצליח.

    שוש: בדיוק. אם אתם מוכנים לשלם את המחירים אם זה לא יצליח. זו גם אפשרות.

    אורן: ולבדוק את שתי האפשרויות האלו ולא רק את האפשרות שזה יצליח. זה לא גניבת חלומות אלא זה לחלום עם רגליים על הקרקע.

    שוש: זה מכירת חלומות באספמיא.  אני רוצה שכל אחד שהולך למוכרי החלומות ישאל את עצמו, מה יקרה אם הוא לא יצליח. זו גם אפשרות. מיליונים כאלה שניסו ולא הצליחו. האם הוא מוכן לשלם את המחירים? אם כן, מצוין, תלכו על זה. אבל אם לא, אם אתם לא מוכנים להישאר בלי דירה, אם אתם לא מוכנים להישאר בלי פרנסה ובלי אפשרות לשלם משכנתא, אם אתם לא מוכנים לעבוד כמו חמורים ולהזניח את הילדים, ולהזניח את הזוגיות שלכם ולמצוא את עצמכם עם חלומות שבורים ביד ובלי משפחה.  תשאלו את עצמכם. אם אתם מוכנים ללכת על זה-תלכו. אם לא, תשקלו שנית ואל תאמינו למוכרי החלומות.

    אורן:  אני יכול להגיד שכשהצטרפתי לתדר, זו בדיוק השאלה ששאלתי את עצמי. כי רציתי לעשות משהו שמחובר לקרקע וידעתי שאם אני מצטרף לתדר אני לא יכול לעשות דברים אחרים. היה לי כבר מקצוע, הייתי מדריך של תוכנה, הרווחתי יפה מאוד והייתי גם עצמאי בשטח שלי והיו לי הרבה מאוד אנשים, ועד היום אני מקבל טלפונים, עוד מאז, של אנשים שרוצים להזמין אותי לארגון שלהם.

    שוש: אני חושבת שאתה צריך להחליף טלפון. זה לא מוצא חן בעיניי שאתה עוד  מקבל טלפונים…:-)

    אורן: אמרתי לעצמי, נניח שהתדר לא ילך… אם הוא ילך זה נהדר, זה כבר החלום הזה בא לי טבעי.  נניח יש סיכוי שבעוד 10 שנים אני יימצא את עצמי ואני אגלה שזה לא הלך. האם אני עדיין מוכן לקחת את הסיכון הזה?  והתשובה הייתה-כן, התשובה הייתה-כן.   יכול מאוד להיות שאם הייתה לי משפחה עם ילדים, משכנתא, גם אם הייתי בוחר לעשות את זה, הייתי בוחר לעשות את זה בצורה אחרת לגמרי. למה? כי זה מה שנקרא להיות עם רגליים על הקרקע. זה לא להפסיק לחלום.

    שוש: להיות אחראים. אי אפשר בשביל החלומות לזרוק את כל החלומות. אני רוצה לספר שאת החלום שלי, של התדר עשיתי בצורה אחראית. לקחתי שנה ללא תשלום, בדקתי אם אני יכולה לעמוד בזה . עשיתי את זה בצורה אחראית.

    אורן: לא “התאבדת” על החלום

    שוש: לא. גם שאלתי את עצמי את אותה שאלה: מה יקרה אם אני לא אצליח? האם אני מוכנה שכל הפיצויים של 12 שנה ירדו לטמיון? האם אני מוכנה? האם אני מוכנה לחיות 10 שנים בצמצום רב? ורק כשעניתי לעצמי כן, אז, לקחתי שנה ללא תשלום ואז בהדרגה עברתי למימוש החלום. לא זרקתי הכל, התאבדתי על החלום.

    אורן: אנשים רוצים להגשים חלומות אבל הם לא מוכנים להסתכן בירידה ברמת החיים, למשל. ואין מה לעשות אנחנו חיים בעולם שלכל פעולה יש גם רווח וגם מחיר, ואת שניהם צריך לשקול, לא רק את הרווח אלא גם את המחיר. את שניהם ביחד. לא רק את המחיר, אגב, צריך לקחת בחשבון את כל המכלול.

    שוש: האפשרות השלישית זה לעשות שינוי פנימי. מה זה אומר? מה שאני עשיתי בקופ”ח בתחילת הדרך. היה לי בוס שכל הזמן הייתה לי חוויה שהוא מגביל את צעדיי. שהוא פחות חכם ממני, שמה פתאום הוא הבוס שלי. וחייתי חוויית חיים של  סוג של: מה, אני תחת מרותו של אחד שהוא פחות ממני? וזה יצר לי חוויית חיים מאוד קשה. מה שעשיתי, אמרתי אני רוצה לחיות טוב. למעני אני צריכה למצוא בו את הדברים הטובים וללמוד. אחריות שלי, לא שלו, להנות ממנו. להנות מהשהות שלי אתו, להנות מהעבודה שלי אתו ולגרום להחלטה שלי להמשיך לעבוד, להיות מהנה. זה מה שעשיתי. לא סבלתי ב 12 השנים. נהניתי.

    אורן: אז אם אני אוהב את הבוס שלי או לא, זה תלוי בי? או תלוי באיזה בוס יש לי?

    שוש: בהחלט תלוי בי. זה תלוי לגמרי בי. אני החלטתי שאני גורמת לעצמי לאהוב אותו. לא קשור בי, הוא יכול להיות שטן, הוא יכול להיות מטומטם, הוא יכול להיות מפגר, אותי זה לא מעניין. אני בוחרת איך לראות אותו. אני בוחרת איזה פריזמה אני שמה בדרך של הפרשנות שלי אותו.

    אורן: זאת אומרת שיש שלוש אפשרויות:  א. שינוי פנימי. ב. שינוי חיצוני כולל לקיחת החישוב של, גם הרווחים וגם המחירים שזה סיכונים פוטנציאלים.  ג. האפשרות השלישית היא – סבל.

    שוש: להישאר בתלונה מתמדת, להישאר בהאשמה מתמדת,  להישאר בחוויית חיים של קורבן או של מקרבן וחיות סבל. וזה בחירה לגמרי.

    אורן: עם איזה ציפייה בנאדם צריך לבוא למקום העבודה שלו?

    שוש: בעיניי כמו לכל דבר בחיים. בלי ציפייה. למצוא את הטוב. להגיע למקסימום. אני אומרת למי שרוצה להתקדם במקום העבודה, אתה יודע מה הפתרון? תגרום למעסיק שלך להיות תלוי בך. תן, לא 100 אחוז, תן 180 אחוז, לא בשבילו, בשבילך. ברגע שהמעסיק שלך תלוי בך, ברגע שהמעסיק שלך לא יכול לחיות בלעדיך הוא ייתן לך בהתאם למה שאתה שווה. ולכן אני באה בלי ציפיות. תמיד באתי והפכתי את עצמי לחיונית ולכך שאי אפשר לחיות בלעדיי. ולא חשבתי על -מה  אני רוצה. חשבתי על מה אני מוכנה לתת. ותמיד, שורה תחתונה,  אנחנו משיגים את המקסימום דרך שיטת התנהלות זו.  היום רגילים לבוא עם רשימת ציפיות, מה אנחנו רוצים. ולא מה אנחנו רוצים לתת אלא בעיקר מה אנחנו רוצים לקבל.

    אורן: זו בעיה מאוד חמורה

    שוש: בעיה מאוד חמורה ואז אנחנו גם לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים.

    אורן: אנחנו גם לא מקבלים וגם אנחנו סובלים.

    אורן: אז אני רוצה טיפ קטן בקשר לשינוי פנימי.  לכל אחד מאתנו יש תדר. מהות פנימית שאיתה הוא בא לעולם. אנחנו קוראים למהות הזו: התדר של הבנאדם.  שיטת התדר מבוססת על האבחנה הזו. ולכל אחד יש מהות מולדת. את המהות הזו אנו יכולים להביא לידי ביטוי בכל דבר שאנו עוסקים בו. למשל, אני, המהות שלי נקראת תדר 6 – עוצמת הפנימיות, שהמהות שלהם זה עומק הפנימיות. בכל מקום עבודה שבו אני יוכל להביא את העומק שלי ושיש שם משהו פנימי, אני יוכל

    להסתדר.  אם אני במקום עבודה ואני מחבר אנשים לפנימיות שלהם, זה לא משנה, אני יכול להיות מנהל חשבונות אבל במקום העבודה שלי לעשות את הדברים מאלף ועד ת’. להיכנס לעומק של הדברים, לחבר אנשים נוספים במחלקה שלי שהם איתי, לתוך הפנימיות שלהם. ובעצם אחד הדברים ששיטת התדר אומרת ,זה, ברגע שאתה יודע את המהות שלך אתה יכול להיות איתה בכל מקום שאתה נמצא בו. זה לא המקום עבודה שיאפשר לך… זה המהות. הידיעה שלך את המהות שלך תאפשר לך להתחיל ליישם אותה ולתרגל אותה מבלי קשר לתנאים החיצוניים.

    שוש: בדיוק. ייעוד זה משהו פנימי זה לא משהו שתלוי בדברים חיצוניים.

    אורן: נכון, אני חושב שאנחנו חיים בתקופה שאנחנו…

    שוש: יצרנו סטנדרטים הגורמים לסבל.

    אורן: נכון. וגם שאין לנו ברירה אלא להתחיל לחיות את מי שאנחנו ואין לנו ברירה אלא להתחיל להביא לידי ביטוי את מה שבנו לתת בעולם. זה יכול להיות בכל מסגרת, מקום של עבודה וזה יכול להיות גם מחוץ למקום העבודה.  אני יכול להגיד לכם, הרבה מאוד מהאנשים שלומדים אצלנו אימון זה אנשים שלא הולכים ועוזבים את מקום העבודה שלהם והופכים להיות להיות מאמנים במשרה מלאה. יש אחוז מסוים שאת זה הם עושים. אגב, אנחנו אף פעם לא מעודדים בוגרים שלנו לעזוב הכל ולפתוח קריירת אימון בלעדית, אלא להתחיל לשלב את זה. לקחת את הדבר הזה שאנחנו רוצים לתת ולהביא בעולם ולהתחיל לשלב אותו בחיים הקיימים ובאילוצים הקיימים. זה הדבר הראשון להתחיל לעשות את זה.  להתחיל לעשות שילובים. מה שקורה כרגע, אנחנו שמים את כל שק הציפיות שלנו לגבי המימוש העצמי על מקום העבודה שלנו. ומה שאני אומר, צריך להתחיל לפזר את הציפיות האלה שזה  לא יהיה רק במקום אחד. ואז אם זה לא יהיה 100 אחוז שם אנחנו לא יכולים לשאת ומרגישים סבל, אלא לפזר את זה.

    שוש: לא רק לפזר. אלא שהמיקוד לא יהיה על החיצון, אלא המיקוד יהיה על הפנימיות. שלא יהיה תלוי במה אני עושה, באיפה אני גר, בדברים החיצוניים, אלא שינבע מתוכנו ונעשה את זה בכל רגע נתון בחיים.

    אורן: נכון. וזה אני חושב המהות של שיטת התדר. זו לא שיטה שמוכרת חלומות אלא זו שיטה שמשלבת בין החלום לקרקע, למציאות. ובקום להשליך את כל החוסרים שלי על עוד איזה פסגה חיצונית שאני אכבוש, מלמדת אותנו לעשות עבודה פנימית מתוך המהות שלנו.

    שוש: נכון. ולמצות את המהות שלנו בלי קשר למה שאנחנו עושים. בכל מקום. זה המהות של הדבר!

    אורן: נכון. אז אמא תודה רבה!

    שוש: תודה רבה אורן. היה עונג רב להיות מרואיינת על ידך ולשמוע גם מחמאות באותה הזדמנות…:-)

    אורן: ותודה לכם, אנחנו מאוד שמחים שאתם אתנו בפוסט, במייל או בשיחות הבאות עם המניקסים.

    שוש: אני ממש אשמח שתנהלו אתנו דיאלוג ותגידו לנו איך זה היה לכם, אם יש עוד דברים שאתם רוצים שנדבר עליהם ממש.

    אורן: כל זאת בתגובות בתחתית הפוסט. אז להתראות..

    שוש: להתראות. ביי

    —–

    להיות מורה שהיא גם מאמנת!

    בקרוב אנחנו הולכים לפתוח לראשונה בירושלים קורס מיוחד של שיטת התדר

    לנשות הוראה (מורות, יועצות, מנהלות, מדריכות וכו’).

    המטרה של הקורס היא לאפשר לנשות הוראה מכל הסוגים

    לרכוש מקצוע נוסף שיוכל לבוא לידי ביטוי בעשייתם החינוכית

    ומחוצה לה.

    את הקורס תעביר אורית דהן, מנהלת בי”ס “חומת שמואל”

    בירושלים וממובילות שיטת התדר בישראל.

    ביום א’ הבא, ח’ באלול, 11.9 בשעה  17:00 – 22:00

    תתקיים סדנת התנסות לקראת פתיחת המסלול הייחודי.

    לחצי כאן לקבלת הפרטים המלאים של הסדנה והקורס

    ר

    4 המרכיבים לזוגיות מאושרת!!! – אימון אישי

    היי זאת שוש מניקס 🙂

    האם שאלת את עצמך פעם
    איך זה שאחוזי הגירושים מרקיעים שחקים (30%!)?
    איך זה שזוגות שילדיהם התבגרו ועזבו את הבית, לא מצליחים למצוא את הדבק שישאיר אותם יחד?
    איך זה שיש כל כך הרבה רווקים ורווקות בכל הגילאים, שאינם מוצאים נפש אחת לחיות איתה באהבה ובזרימה?

    איך לסמוך על בן הזוג?

    עזבו אתכם מאבולה.
    המגפה המפחידה והנפוצה ביותר בימינו,
    היא אי היכולת ליצור זוגיות מאושרת.

    על מנת להיות מאושרים בחיי קרבה עם עוד אדם מלבדנו,
    עלינו להבין כי זוגיות היא שם כללי לארבעה מרכיבים אשר אם יתקיימו, יאפשרו לכל זוג שבוחר להיות ביחד להשיג זוגיות מאושרת ופורייה.

    מרכיב הזוגיות הראשון (ולא לפי סדר חשיבות): תשוקה

    כשמדברים על תשוקה, הדבר הראשון שעולה בראש הוא משיכה פיזית. ואכן, משיכה נכללת במרכיב התשוקה. הנה עוד כמה דברים הנכללים במרכיב התשוקה:

    • רצון עז להימצא אחד בקרבת השני
      י
    • התרגשות אחד מהשני
      י
    • אהבה גדולה לפיזיות אחד של השני: לריח, למרקם העור, למגע.

    תשוקה היא מרכיב חשוב בזוגיות- עם זאת בשנים האחרונות זוגות רבים חיים אותו כמדד המרכזי בקשר ותפיסה זאת יכולה להיות הרסנית לזוגיות ארוכת שנים. התשוקה, בהרבה מקרים, הינה פועל יוצא של שאר המרכיבים.

    מרכיב הזוגיות השני: תקשורת

    תקשורת היא קליטה של השידור המילולי והלא מילולי של בן הזוג ושידור השדר המילולי והלא מילולי שלנו לבן זוגנו.

    תקשורת היא החופש לשאול והרצון להבין וללמוד את הכוונה ואת השפה הפנימית של בן הזוג. גם אם לא נודה בכך, רובנו בצורה לא מודעת רוצים להיות בזוגיות עם מישהו שהוא העתק מדויק של עצמנו. אנחנו תמיד מופתעים לראות ולגלות שבן הזוג שלנו חושב ותופס את הדברים אחרת מאתנו בצורה יסודית. לכל אחד מאתנו שפה פנימית מיוחדת משלו.
    זוגיות לא תעבוד, אם לא יהיה לנו הרצון להבין את השפה הפנימית של בן זוגנו ואת המוכנות ללמוד את השפה הפנימית שלנו.

    מרכיב הזוגיות השלישי: אינטימיות

    רובנו מבינים בראש שאינטימיות היא חלק מזוגיות, אך בפועל לא תמיד מצליחים ליישם אותה. אנחנו נדרשים לסמוך ולהתמסר לאחר ולא קל לנו לשחרר את השליטה ולפתוח את השערים. אנחנו רוצים קרבה אבל לא מוכנים להיחשף רגשית ולא מוכנים לקבל את בן זוגנו כשכל חלקיו נחשפים לעינינו. אינטימיות משמעותה חשיפה וקבלה של מכלול החלקים של עצמנו ושל בן זוגנו. רק כך יכולה להיווצר קירבה.

    היום אנשים מוכנים פחות ופחות לקבל את חולשות בן הזוג. אנחנו שבויים בדימויים רומנטיים שאנחנו שותים בשמחה ממיטב היצירות ההוליוודיות ולא מוכנים לקבל את החולשות וחוסר המושלמות שאנשים אמיתיים מכילים. אנחנו רוצים את בן הזוג המושלם, או לפחות את זה שיגרום לנו להרגיש אהובים ושווים בכל זמן.
    פעמים רבות, הציפייה הזאת יוצרת חוסר השלמה עם מגבלות בן הזוג ומכאן לסגירות ולהיאטמות רגשית.

    הנה מה שנדרש ליצירת אינטימיות:

    • לסמוך
      י
    • להתמסר
      י
    • להיות מוכנים להיות אנחנו האמיתיים
      י
    • להיות חשופים נפשית ורוחנית
      י
    • להיות מוכנים להיראות בכל המצבים
      י
    • להרגיש בנוח בכל המצבים
      י
    • לקבל את השני בכל המצבים
      י
    • להכיל את השונות של בן הזוג

     

    מרכיב הזוגיות הרביעי: מחויבות

    מחויבות היא המרכיב המרכזי שמאפשר לזוגיות להתקיים. מחויבות לבלעדיות היא ההיבט המוכר של מרכיב זה, אך המקור שלו הוא המחויבות לבחור בבן זוג כל פעם מחדש שזה אומר להיות מוכן לצאת מאזור הנוחות שלנו עבור הבן זוג מתוך בחירה.

    חיים משותפים דורשים העמקה ועל מנת להשיג אותה, אנחנו חייבים להיות מחויבים להמשך קיום הזוגיות. מחויבות להיות ביחד היא מה שמאפשר לנו לעבור את הרי הקושי שמופיעים בתקופות קשות בכל זוגיות. כיוון שפירוק הזוגיות לפעמים הרבה יותר קל מלהתמודד עם קושי אמיתי. אם לא נהיה מחויבים, לא יהיה מה שיחזיק אותנו ברגעים קשים אלה.

    הנה מה שמחויבות כוללת:

    • להיות מוכן לצאת מאזור הנוחות שלנו עבור בן הזוג מתוך בחירה
      י
    • לבחור בבן הזוג בכל פעם מחדש
      י
    • לבחור לחיות בבלעדיות עם הבן זוג
      י
    • לבחור להתחלק עם הבן זוג במה שיש
      י
    • לבחור לחלוק איתו הכל, בטוב וברע

     

    מה לעשות עם המידע הזה?

    הכנו לכם דף עבודה מיוחד.
    אבל לפני הכל, אני מזמינה אתכם להצטרף לשידור החי שאנו מקיימים השבוע.
    בשידור, נחשוף לראשונה פרטים על קורס האימון הזוגי, בשיטת התדר.

     

    דף עבודה מיוחד

    השלב הראשון בעבודה בנושא זה הוא מיפוי מרכיבי הזוגיות שלנו או של המתאמן שלנו.

    בקישור למטה תמצאו דף עבודה הנקרא גלגל הזוגיות ועד היום הוא חולק אך ורק בקורסים להכשרת מאמני זוגיות בשיטת התדר האנושי ככלי עבודה.
    עליכם למלא את הגלגל ולמפות את מרכיבי הזוגיות בחייכם (למי שאין זוגיות כרגע יש למפות על פי מערכת היחסים המשמעותית האחרונה).
    מיפוי זה יאפשר לכם לפרוט את הנושא הכללי שנקרא זוגיות ולהבהיר לכם את המקום בו אתם עומדים.

    לדף העבודה: לחץ כאן

    שוש מניקס וכל המשפחה 

    לימודי אימון אישי בשיטת התדר

    היא רוצה שבעלה ישתנה- טיפ אימוני #1

    שלום חברים זה אורן!

    הכנתי לכם טיפ מדליק שיעזור לכם להתמודד עם מתאמנים שבאים לאימון כדי לגרום למישהו אחר להשתנות. נשמח אם תגיבו ותעשו לנו לייק (מתחת לסרטון):

    י

    מה לעשות עם מתאמן לא מחויב?

     

    היי זה אורן,
    מאמנים רבים שואלים אותי, איך להתמודד עם תקיעות של אימון?
    בטיפ הבא אני מתכוון להתייחס לסיבה המרכזית
    שאימון לא מתקדם כמו שציפינו,
    והסיבה היא:
    שהמתאמן לא מחויב.
    איך מזהים מתאמן לא מחויב?
    איך מגיעים עם מתאמן כזה למטרות שהצבתם?
    כל זה בטיפ הבא:


    נתקלתם במקרה דומה?
    כתבו לנו על זה בתגובות…

    מהי הטעות הרגשית הגדולה ביותר של מאמנים?

    היי זה אורן,

    אל תבכה! הכל יהיה בסדר….

    מה עושים כשמתאמן מזיל דמעה באמצע האימון?
    איך מאמנים מתמודדים בדרך כלל כשהמתאמנים עצובים?
    מהי הטעות הנפוצה ומהי התגובה הכי טובה לכך…

    לכל זה אימא שלי ואני נענה בטיפ הבא:

    מה יעשה מהפכה ביכולת שלך לקדם אנשים (ואת עצמך)

    הנה הפרטים המלאים 

    איך להפחית את המריבות בזוגיות?

    הי חברים, זה אורן 🙂

    זוגות רבים מעידים שהריבים הפכו בלתי נסבלים

    במערכת היחסים שלהם.

    ולמרות הנזק, הם לא מצליחים להפסיק.

    מהו הגורם המרכזי לריבים בין בני זוג?

    איך מחזקים את הקשר?

    ואיך מפחיתים את המריבות?

    לכל זה אימא שלי ואני נענה בטיפ הבא:

    י

    אבל קשה לי לבקש כשאני מתפוצצת עליו!

    ברור לנו שרבים מכם ירגישו שהם הולכים להתפוצץ מרוב כעס

    כשבן הזוג יעשה שוב את מה שמעצבן אתכם.

    ובמקום לבקש, יעלה רצון עז להמשיך להפגיז בתלונות

    ואפילו עקיצות. בשביל זה צריך להבין מה קורה לנו באנטומיה של

    הרגשות. הכנו לכם מיני קורס בנושא של כלי האימון הרגשיים שיכולים

    לעזור לכם ליישם את מה השלמדתם בסרטון שמעל. הנה קישור למיני קורס

    שזמין היום בחינם:

    לחץ כאן לגלות מה קורה לנו ברגשות לפני הפיצוץ על בן הזוג!

    למה גם כשהרגשתי כמו לויתן כולם רצו להתחתן איתי?

    הי חברים, זאת שוש 🙂

    היום אני אספר למה גם כשהרגשתי כמו לויתן כולם רצו להתחתן איתי,

    לפני שלוש שנים בערך שקלתי הרבה יותר מעכשיו

    ועדיין היו לי הרבה מחזרים

    וחייתי בהרגשה שכולם רוצים אותי!

    איך הצלחתי להסתובב בעולם בביטחון למרות המשקל?

    איך עובדים עם מתאמן על פגם שפוגע לו בביטחון העצמי?

    ומה חשוב לזכור, כשעולה ההרגשה שמתרחקים מאיתנו בגלל אותו פגם?

    לכל השאלות האלה נענה אני ואורן בטיפ הבא:

    י

    רוצים לשמוע על עוד כלים שיעצימו את הביטחון העצמי שלכם ושל המתאמנים שלכם?

    הכנו לכם קורס אימון ריגשי להצלחה,

    שנקרא “צופן החיבור”

    כנסו והצטרפו לתכנים נוספים ללא עלות:

    לחץ כאן לתכנים נוספים!

    מתי לשים גבולות לילדים ואיך?

    היי חברים! זאת שוש.
    אנחנו מוצפים בזמן האחרון
    בשאלות בנושא הורות וחינוך ילדים.

    שאלה שמאמנים
    והורים לילדים שואלים לעיתים קרובות
    היא “מתי אומרים לילד לא?”

    החלטנו להקדיש את הסרטון הבא
    לשאלה הזאת…
    בנוסף נענה על השאלות,

    איך שמים גבולות לילד?
    האם כדאי להתעקש על כל גבול עם ילד
    או לתת לילד את מה שהוא רוצה?

    מתי להפגין סמכות כלפי הילד?

    מה אם הילד צועק? מתעצבן? בועט?

    צפו בסרטון לכל התשובות (4 דק’ בלבד):

    אגב, התמונה בסרטון היא של ארז ואורן כשהיו קטנים. אתם מזהים מי זה מי? (רשמו בתגובות)

    י

    רוצים לשמוע על עוד כלים שיעצימו את הביטחון העצמי שלכם כהורים?

    הכנו לכם מתנה: קורס אימון רגשי להצלחה,

    שנקרא “צופן החיבור”

    כנסו והצטרפו לתכנים ללא עלות:

    לחץ כאן לתכנים נוספים!

    מה הורג את האהבה בזוגיות ואיך מחזירים אותה?

    היי חברים! כאן שוש
    היום אורן ואני נדבר על נושאים שעולים בין בני זוג,

    והשאלה הגדולה:
    מה הורג את האהבה בין בני זוג ואיך מחזירים אותה?

    השאלה זאת בדרך כלל עולה אחרי טענות שונות…
    האם יצא לכם להגיד:
    הוא אף פעם לא עוזר לי,
    הוא נכנס לדברי ולא נותן לי לדבר…
    כמובן שהטענות עולות אצל בני זוג ובנות זוג באופן דומה…
    אם כן נראה שהסרטון הזה יעזור לכם לשפר את הזוגיות
    ומערכת היחסים עם בן/ בת הזוג.

    צפו בסרטון לכל התשובות (3 דק’ בלבד):

    אגב, נשמח אם תשתפו אותנו בתובנות שלכם בתגובות מתחת לדף…

    רוצים לשמוע עוד?

    ירוצים לשמוע על עוד כלים שישפרו פלאים

    את הקשר שלכם עם הסובבים אתכם?

    הכנו לכם מתנה: קורס אימון רגשי להצלחה,

    שנקרא “צופן החיבור”

    כנסו והצטרפו לתכנים ללא עלות:

    לחץ כאן לתכנים נוספים!

    אירועים קרובים בתדר

    24.4 – סדנת חשיפה לנשות הוראה בירושלים

    מחזור נוסף בקורס אימון ריגשי
    לנשות הוראה בירושלים יוצא לדרך!

    בשני הקרוב 
    יערך אירוע חשיפה בירושלים,
    באירוע נחשוף את הכלים החדשניים
    שיובילו את המסלול…
    לפרטים נוספים על מסלול
    והרשמה לסדנאות החשיפה:
    “אימון רגשי לנשות חינוך – בשיטת התדר”
    לחצו על הקישור:
    http://menixcode.ravpage.co.il/morimmeamnim

     

    27.4 – “סדנת אימון רגשי להצלחה” בת”א

    ביום חמישי הקרוב בת”א,
    תתקיים סדנת אימון רגשי להצלחה
    בסדנא נלמד כלים משמעותיים
    שיעצימו כל אדם שרואה
    קידום אנשים
    חלק בלתי נפרד מחיו!
    לפרטים והרשמה לסדנה,
    לחצו על הקישור:
    http://menixcode.ravpage.co.il/imon1

    כעס על הסובבים אותנו וכעס על עצמנו

     שיתוף מחדר האימונים של שולה בן דוד (מאמנת בשיטת התדר)

    האנשים היקרים לנו ביותר משקפים לנו דברים שקשה לנו לראות בעצמנו.

    ואז במקום להתבונן ולהיות באהבה ובחמלה למקומות האלה אצלנו, אנחנו מנסים לתקן אותם אצל האחרים.

    זה כמו להסתכל במראה ולנסות למחוק בטיפקס את כל מה שלא נראה לנו…

    הנה דוגמא לכך מחדר האימונים:

    היא: מעלה קושי שיש לה מול הבן שלה.

    אני שואלת אותה: “על מה את הכי כועסת עליו?”

    ענתה: “על כך שהוא לא יציב ולא מיושב בדעתו”.

    שאלתי: “האם את מכירה את התכונה הזו בתוכך?”

    ענתה: “ברור!!”

    שאלתי: “וכמה את מחבבת את אותה התכונה אצלך?”

    תנחשו!

    “לא אוהבת בכלל!!!!” (בלשון המעטה)

    זה קורה לנו כל הזמן ורוב הזמן אנחנו אפילו לא מודעים לכך שזה קורה.

    והניסיון הבלתי נפסק הזה לתקן את כל מי שסביבנו, במיוחד את בני המשפחה שלנו, מתיש. מעייף. מתסכל. ובמיוחד מרחיק אותנו ממי שאנחנו כל כך אוהבים.

     

    אז מה עושים?

    קודם כל מתבוננים

    לא במראה! בתוכנו.

    בודקים מה התכונה שהכי מכעיסה אותי אצל השני

    (והשני יכול להיות, הבן, הבת, בן הזוג וכל אחד אחר שמשהו בו מקפיץ אותנו בכל פעם מחדש)

    שואלים את עצמנו האם המקום הזה מוכר לי אצלי?

    וכאן דרושה התבוננות אמיצה וכנה. והסכמה לראות גם משהו שלא נעים לנו.

    וגם אם כואב לנו מה שאנחנו רואים, מצויין. זה בדיוק הזמן לעשות עבודה.

    להסכים לכאוב את הכאב שעולה וביחד עם זאת לשדר למקום הכואב הזה אהבה, קבלה וחמלה.

    לא לשפוט.
    לא להאשים.
    רק להיות… להתבונן… ולחבק
    להזרים אהבה…

     

    המתאמנת המדהימה שלי עושה את העבודה וכבר אחרי שבוע דיווחה לי שמשהו בגישה שלה כלפי הבן השתנה.

    נכון, יש עוד עבודה, אבל ככל שהיא מתמידה, משהו מתרכך

    הבן כבר פחות מתגונן,

    כי היא הפסיקה לשפוט אותו ולעשות אותו לא בסדר.

    מהמקום הזה כולם צומחים. והיחסים משתפרים.

    כי במקום שיש אהבה וחמלה קורים ניסים, צומחים פרחים
     ודברים משתנים. לטובה.

    באהבה רבה, שולה 

    איך פותחים לב סגור בזוגיות

     שיתוף מחדר האימונים של שולה בן דוד (מאמנת בשיטת התדר)

    כאשר אנו נעלבים וכועסים הלב נסגר.
    כשהלב שלנו סגור כלפי מישהו, אנחנו לא מסוגלים לראות בו שום טוב.
    זה מנגנון הגנה שקיים בכל אחד מאיתנו. נפגעים – הלב נסגר! נסגר שלא להיפגע.

    דוגמא מחדר האימונים

    לא היה לה משהו טוב אחד להגיד עליו.
    אין ספור פעמים נפגעה.
    כל כך למודת אכזבות.
    פעם אחר פעם מסבירה, מבקשת, מתחננת להבנה, לשיתוף פעולה…
    שום דבר לא משתנה.
    ובכל אירוע הפיצוץ הרבה יותר גדול….. רועש…. ובמיוחד מרחיק!!
    בתהליך האימון הבינה שהיא לא יכולה לשנות אותו גם אם מאוד תשתדל.
    היא הבינה שהיא יכולה לקחת אחריות רק על הצד שלה.
    היא ראתה שקשה לה להציב גבולותאו שהיא מוותרת, או מציבה גבול בכעס ואז מן הסתם לא קורה כלום, חוץ ממריבה נוספת.
    היא התאמנה בכל פעם מחדש להרגיש את הכאב שכל העניין מסב לה מבלי להאשים ולהשתלח.
    מפעם לפעם היא הרגישה שמשהו מבפנים משתנה…
    “אני לא מאמינה שעד לפני כמה זמן לא היה לי משהו טוב אחד להגיד עליו. היום יש לי המון”
    מה השתנה? שאלתי
    “כבר פחות כואב לי, אני מצליחה לפתוח את הלב, להציב גבולות באהבה, אני כל כך שמחה שזה מצליח לי”
    גם אני שמחה. מאוד שמחה ומתרגשת בכל פעם מחדש.

    יש מחיר כבד ללב סגור
    אנו מתרחקים מהאנשים שהכי יקרים לנו.
    כשהלב סגור לא מרגישים כאב אבל גם לא שמחה ואהבה.
    אז כדי להחזיר את האהבה והשמחה היא הייתה צריכה לפתוח את הלב וזה כאב!!!!

    היו ימים שהיא הרגישה כל כך רע שרצתה להפסיק,
    אבל היא הייתה נחושה והמשיכה לעשות עבודה בלפתוח את הלב  למרות הפגיעות.
    אחרי זמן קצר הרגישה הקלה והאהבה חזרה.
    היום לא תמיד קל לה, לפעמים היא מרגישה שכמעט מתפוצצת.
    אבל היא יודעת לנהל את התגובות שלה מתוך מקום של אהבה.

    אהבה לעצמה ואהבה אליו.
    והתוצאות לא מאחרות לבוא.

    פחות מריבות, יותר שלווה פנימית – כמובן שהשפעה נכרת על כל הבית.

    התהליך שתארתי פתח לא רק את הלב של המתאמנת, הוא פתח גם את הלב שלי… תחושה מדהימה שהזכירה לי, למה הפכתי למאמנת בשיטת התדר.

    (ממליצה גם לך בחום)

    באהבה רבה,

    שולה

    מאימא ששונאת את עצמה לאימא שמעריצה את עצמה

     שיתוף מחדר האימונים של שולה בן דוד (מאמנת בשיטת התדר)

    כך ענתה מתאמנת כשביקשתי ממנה לעצום עיניים לרגע ולהתבונן מהצד על האמא שהיא:
    מה את מרגישה כלפיה?” שאלתי
    “סלידה!!!” ענתה, והמבט שהיה לה, לא השאיר מקום לספק…
    “אני ממש מתעבת אותה!!!”

    הרגע הזה נכנס לי כמו חץ ללב והחזיר אותי כמה שנים אחורה
    לתקופה שהרגשתי כלפי האמא שהייתי בדיוק את אותו הדבר 
    רק לא הייתי מודעת שזה המצב.
    שנאתי את האמא שהייתי.

    הרגשתי שאני ממש לא ראוייה להיות אמא 
    ובטח לא ראויה לאהבה.
    כי חוויתי באופן תמידי שאני לא בסדר ולא מספיק טובה.
    רוב היום הסתובבתי רגזנית – כל דבר קטן היה מקפיץ אותי –
    הייתי עייפה מהכל, 
    אכלתי ללא הכרה ובקרה והרגשתי 
    ממש אבודה וחסרת אנרגיות.

     

    זה היה מעגל מתסכל בלתי נגמר
    כועסת – 
    מרגישה אשמה ולא בסדר – 
    מאשימה את עצמי – 
    מבטיחה לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני מגיבה כך – 
    כועסת שוב…

    החלק הכי חשוב, החלק האימהי שבי… 
    לא קיבל חמצן!!!

    היום אני מבינה שגם אם נורא רציתי להתנהל אחרת לא יכולתי. 
    הייתי עסוקה בלשרוד. בלחפש אוויר וחמצן.
    וככה זה כששורדים, אין זמן לדברים אחרים. 
    אין פניות, אין הכלה, אי אפשר לתת מעצמנו באמת כאשר קיים חוסר בתוכנו.
    פשוט אי אפשר לתת ממה שאין!!!

    איך הצלחתי לצאת מהמעגל הזה?
    הסכמתי לכאוב את הכאב שישב מתחת לכעס ולמדתי לאהוב את האמא שאני – כמו שאני.
    ופתאום הצלחתי לראות את עצמי באמת.
    נכון, היו פעמים שהגבתי בכעס ובחוסר סבלנות
    אבל מרוב שהייתי עסוקה בלשפוט את עצמי על הפעמים שחוויתי שאני לא בסדר
    לא ראיתי את כל הפעמים שאני כן בסדר.
    וככה צעד אחר צעד למדתי למלא את עצמי באהבה.
    וככל שהזנתי את עצמי באהבה, 
    יכולתי להרעיף עוד יותר אהבה ליקרים לי ביותר 
    וחזרה לי השלווה שריפאה את ליבי הפצוע.

    היום אני מסתכלת על האמא שהייתי בחמלה ובהערצה. ממש כך. 
    אני רואה ומוקירה את הדרך שעשיתי ואיך לא וויתרתי למרות כל הקשיים.
    האימא הזאת עושה עבודה נהדרת ולומדת איך לתת לעצמה את חמצן האהבה. 
    וזה כבר בא לידי ביטוי בכך שהיא פחות כועסת ויותר אוהבת. 
    קודם כל את עצמה והאהבה הזאת שופעת החוצה 
    ומקרינה על המשפחה היקרה שלה שהיא כל כך אוהבת.

    האם המעגל הזה מוכר לך וצובט לך בלב?
    כעס – אשמה – הבטחה עצמית להשתנות – וחוזר חלילה?
    את לא חייבת לעבור את זה לבד, האמת שאת בכלל לא חייבת לעבור את זה – יש דרך אחרת!

    באהבה רבה, שולה 

    כלי עוצמתי ומיוחד להכנת השנה החדשה! | לימודי אימון אישי

    שלום זה אורן מניקס!

    כמדי שנה אנחנו שולחים לעוקבים שלנו (למי שלא מנויי, הרשמה בצד שמאל של דף זה) טופס הכנה מיוחד לשנה החדשה.

    בכל שנה אנחנו אוספים את כל צוותי הקורסים של התדר וממלאים ביחד

    את השאלון הזה והתוצאות מדהימות!

    את הטופס יש למלא לקראת ראש השנה או לקראת יום כיפור.

    לאחר שמילאתם אותו, מומלץ להקשיב ל“דמיון מודרך לשנה החדשה” שהקלטתנו עבורכם.  

    בנוסף מומלץ לקרוא לעצמכם במהלך כניסת החג את מה שכתבתם.

    את הטופס המלא יש לשמור ולפתוח אותו שוב עוד שנה ולהיווכח בניסים שקרו.

    הטופס הזה הוא פשוט קסם. ואני לא מגזים. אז אל תתנו לראש השנה לעבור

    לידכם ככה סתם.

    אז מה עושים?

    פעלו לפי השלבים הבאים:

    שלב ראשון: לחצו על הקישור להורדת הטופס, הדפיסו ומלאו אותו (יש צורך בתוכנת אקרובט המותקנת ברוב המחשבים וניתנת להורדה בחינם כאן).

    להורדת הטופס לחץ כאן

    שלב שני: האזינו למדיטציה במקום שקט :

    לחצו כאן לגישה מהירה למדיטציה

    שלב שלישי: שתפו באהבה את הכלי הזה לכל חבריכם במייל או על ידי לחיצה חיננית בקישור הזה.

    באהבה ושנה טובה!

    המניקסים 

    ומרכז התדר לימודי אימון אישי

    נ.ב.

    מזכיר לך לשתף באהבה את הכלי הזה לכל חבריכם במייל או על ידי לחיצה חיננית בקישור הזה. תודה!

    אירועים קרובים בתדר

    סדנת אימון רגשי להצלחה – כרמיאל
    3 באוקטובר 2017 | 17:00 – 21:00 מכללת סלע דעת, כרמיאל, ישראל
    לפרטים לחץ כאן

    סדנת אימון רגשי להצלחה – ירושלים | שלישי ד’ חשוון 24.10.17
    24 באוקטובר 2017 | 16:30 – 21:00 בי”ס חומת שמואל, שאול אביגור 9 ירושלים
    לפרטים לחץ כאן

    סדנת אימון רגשי להצלחה – תל אביב
    1 בנובמבר 2017 | 17:00 – 21:30 מכללת אתגר, תל אביב יפו, ישראל
    סדנת התנסות ללימודי אימון אישי בשיטת התדר
    לפרטים לחץ כאן

    איך להמנע מלהטיל פצצת אטום על המשפחה שלך ב-4 שלבים פשוטים 

    קורה לכם לפעמים שבני המשפחה שלכם לוחצים לכם על כפתורים? הרבה פעמים אנחנו מרגישים שבן משפחה לא מעריך אותנו או לא מראה אהבה, דבר שגורם להתפרצויות, לכאב ולסבל רב.

    בכולנו יש כפתורים רגשיים, לא שווה, לא מוערך, לא אהוב… לכל אחד יש את הכפתורים שיותר רגישיים אצלו ושפחות…

    בכל פעם שאנחנו חווים או מפרשים שלא אוהבים אותנו, שאנחנו לא שווים, או שלא מעריכים אותנו, נלחץ כפתור ואנחנו נכנסים למצב שאנחנו קוראים לו “הישרדות”.

    למה הישרדות? כי במצב הישרדותי האינסטינקטים החייתיים שלנו תופסים פיקוד והמחשבה הצלולה יוצאת לחופשה ללא תשלום (איתה הולכות גם האמונות וההבחנה בין טוב לרע).

    הרי ידוע לכולנו שהאדם הוא חיה חברתית שההישרדות שלה תלויה בקשר לסביבה הקרובה.

    אך כשאנחנו לא מודעים לכפתורים שמפעילים אותנו ולא יודעים לנטרל אותם אנחנו בצרות צרורות וגם האנשים שסביבנו.

    למשל השיתוף של שמואל, תלמיד בקורס מאמנים בשיטת התדר:

     

    שמואל הגיע לפגישת אימון בכאב גדול, לאחר עימות שהיה לו עם ילדיו.

    בקצרה זה מה שהיה: ביום שישי בערב שמואל חוזר מתפילה בבית הכנסת, לבית של בנו, שערך ארוחה עם הרבה אורחים.

    שמואל מגיע לבית ונדהם לגלות שהאורחים, ילדיו וחותניו אוכלים כבר בלעדיו. באותו רגע הכל עבר כרגיל, הוא לא הגיב בכלל כך גם למחרת…

    בעצם לקח לשמואל יומיים וטריגר אחד שיגרום לו לכתוב הודעה זועמת לבני משפחתו,

    הודעה שגרמה לנתק צורם בינו לבין כל שאר בני המשפחה… או כמו שהוא אמר: פצצת אטום.

    האם שמואל היה יכול להימנע מההתפרצות הזאת?

    לא בטוח בכלל,

    בני המשפחה פגעו בכפתורים הכי רגישים שלו וכנראה שההתפרצות הזאת לא יכלה להימנע.

    אבל כן יש כמה דרכים לנטרל את ההתפרצויות האלה ולמנוע סבל וייסורים ממתאמנים, קרובי משפחה ומעצמנו.

    אלו ארבעת השלבים להמנעות מפיצוץ:

    1. לשים לב מתי הכפתורים נלחצים– קחו יומיים להתבוננות. הכפתורים יכולים להילחץ כשאנחנו מקבלים מבט עקום מהבוס, כשעוקפים אותנו בתור בקופה, כשהילד לא מתקשר כבר שבוע וכו’
    2. לשים לב מה אנחנו עושים או אומרים בצורה אוטומטית כשנלחצים לנו הכפתורים– לכל אחד מאיתנו יש תדר שהוא המהות הפנימית המולדת שלנו. לכל תדר מ-11 התדרים יש צורת התנהגות אופיינית כשנלחצים לו הכפתורים. ההתנהגות האופיינית לאנשים מהתדר של שמואל (עוצמת הפנימיות) היא התכנסות פנימה וצמצום התקשורת.
    3. להזכיר לעצמנו שאנחנו אהובים ושווים בלי קשר לכלום– ככל שההבנה הזאת יותר מוטמעת בנו ככה הכפתורים שלנו יהיו פחות חשופים.
    4. להיות בחמלה לעצמנו– כשהכפתור נלחץ ולהבין שיש לזה משמעות אחת- אנחנו בני אדם.

     

    זה לא הכל, הכלי הזה הוא מתנה לאנשים שטיפול ואימון הוא במהותם, אפשר להגיע איתו לתוצאות מדהימות… ועדיין הוא אפילו לא קצה קרחון כשמדובר בשיטת התדר…

     אנחנו מרחיבים על נושא הכפתורים וכלים נוספים בסדנה (ללא עלות) שמיועדת לאנשים שהחלום שלהם הוא לקדם אנשים.

    הסדנה מאפשרת צעד ראשון למי שנמאס לו לבזבז את החיים שלו על תחום שהוא לא מרגיש בו מאושר ולהגשים את הייעוד האמיתי שלו… הסיפוק בעזרה לזולת ושיפור חיים של אנשים.

    ככה שאם בפנים קיימת בך ההרגשה הזאת שאתה יכול להיות מאמן מדהים, הסדנה יכולה לסדר לך את הבילבול. כשתצא ממנה, תדע בוודאות אם זה הייעוד שלך או שאולי עדיף לך לשמור על המקצוע הנוכחי שלך…

    כל הפרטים בקישור: https://menix.co.il/לימודי-אימון-אישי?ref=sh2

    3 שאלות שיעצימו בך את השמחה וההכרה בטוב שבעולמך, בכל פעם שתשאל אותם

    חשבת לעצמך, למה העצב והכאב תופסים מקום גדול כל כך בחיים שלנו והשמחה תמיד קצרה, באה והולכת?
    אני רוצה לתת לך טיפ על הכרת הטוב ותרגיל קטן שממלא בשמחה.

    יש לי הרבה פעמים הרגשה, שדברים שקוראים סביבי פשוט לא טובים! בחדשות אני שומע על שחיתות, על תאונות, הרבה כאב בכל מקום, כשזה מגיע לחיים שלי אני רואה כלים בכיור, אני רואה שההוצאות שלי גדלות ואכלתי יותר מידי שטויות, איזה סיבה יש לי להיות שמח?!

    אז זהו, הרבה טוב קיים בעולמנו, יש לנו הצלחות, אנשים מפרגנים לנו, הזריחה כל כך יפה (גם השקיעה), קולות של ילדים צוחקים, מוזיקה מרגשת.

    כל כך הרבה סיבות טובות, שמהר מאוד אנחנו שוכחים אותן, מתרגלים אליהן עד שכבר לא רואים אותן, ונשארים עם הרע, התלונה והכאב.

    הסיבה לכך היא כמובן הישרדותית, לצורך ההישרדות שלנו אנחנו מעבירים את תשומת הלב שלנו לרע, ככה גם כשמגיע הטוב מתעוררת אצלנו תחושת פחד, שאולי הטוב הזה יגמר…

    • הקלטה של אורן מניקס מתוך מפגש ההעמקה למאמנים בוגרי התדר

    חג שמח מהתדר

    פורים שמח!
    חשבת לעצמך, למה העצב והכאב תופסים מקום גדול כל כך בחיים שלנו והשמחה תמיד קצרה, באה והולכת?
    לכבוד החג אני רוצה לתת לך טיפ על הכרת הטוב ותרגיל קטן שממלא בשמחה.

    יש לי הרבה פעמים הרגשה, שדברים שקוראים סביבי פשוט לא טובים! בחדשות אני שומע על שחיתות, על תאונות, הרבה כאב בכל מקום, כשזה מגיע לחיים שלי אני רואה כלים בכיור, אני רואה שההוצאות שלי גדלות ואכלתי יותר מידי שטויות, איזה סיבה יש לי להיות שמח?!

    אז זהו, הרבה טוב קיים בעולמנו, יש לנו הצלחות, אנשים מפרגנים לנו, הזריחה כל כך יפה (גם השקיעה), קולות של ילדים צוחקים, מוזיקה מרגשת.
    כל כך הרבה סיבות טובות, שמהר מאוד אנחנו שוכחים אותן, מתרגלים אליהן עד שכבר לא רואים אותן, ונשארים עם הרע, התלונה והכאב.
    הסיבה לכך היא כמובן הישרדותית, לצורך ההישרדות שלנו אנחנו מעבירים את תשומת הלב שלנו לרע, ככה גם כשמגיע הטוב מתעוררת אצלנו תחושת פחד, שאולי הטוב הזה יגמר…

    לכבוד פורים אני מזמין אותך לשמוח 🙂 יש לי תרגיל פשוט שיכול למלא אותך בכל הטוב שיש בעולם שלך ולהביא איתו שמחה שיכולה להקרין גם על כל הסובבים אותך.

    כל פעם שאתם מרגישים צורך שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:
    1. האם אתה מוכן להכיר בטוב שבחייך (גם אם הוא קטן, אם הוא לא מושלם, גם אם יש לו מחיר)?
    2. מה הם הדברים שטובים בחייך אבל לא ממלאים אותך?
    3. עכשיו זה הזמן להגיד תודה עליהם באופן מכוון…

    שהשמחה תמיד תאיר את דרכך!

    Posted by ‎המניקסים – שיטת התדר‎ on Thursday, March 1, 2018

     

    אני מזמין אותך לשמוח 🙂  יש לי תרגיל פשוט שיכול למלא אותך בכל הטוב שיש בעולם שלך ולהביא איתו שמחה שיכולה להקרין גם על כל הסובבים אותך.

     

    כל פעם שאתם מרגישים צורך שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

    1. האם אתה מוכן להכיר בטוב שבחייך (גם אם הוא קטן, אם הוא לא מושלם, גם אם יש לו מחיר)?
    2. מה הם הדברים שטובים בחייך אבל לא ממלאים אותך?
    3. עכשיו זה הזמן להגיד תודה עליהם באופן מכוון…

     

    ככל שתתאמן יותר תשים לב  לכמה הרע מתגמד מול טוב כשהכרת הטוב מתחזקת!

    אם להיות מאמן או מטפל מעניין אותך, אני מזמין אותך לגעת צעד אחד בעומק הדברים ולהירשם ללא עלות  לסדנה, שלב א’ בלימודי אימון אישי בתדר. סדנה חווייתית שמאפשרת לך להרגיש ולהבין את כוחם של הכלים הרגשיים של מרכז התדר,  לפרטים ושיריון מקום לחץ על הקישור:

    http://bit.ly/2Fbz7pE

    נ.ב

    הסירטון שצרפתי הוא הקלטה מתוך מפגש ההעמקה למאמנים בוגרי התדר שרציתי שתשמע…

    שהשמחה תאיר לנו את הדרך

    המניקסים

    איך תצליחי לטפל בכאב שלך בכוחות עצמך, בעזרת הילדה הקטנה שהיית…

    היי זו שוש מניקס,

    אז איך הכאבים שאנו חוות היום כנשים בוגרות קשורים לילדות שהיינו?

    אני רוצה להקדיש לכל הנשים ולילדות היקרות שבתוכן…

    כולנו סוחבות איתנו כאב מהילדות.

    הרבה פעמים אנחנו מרגישות שההורים החסירו מאיתנו משהו,

    דבר שמעורר בנו כאבים וכעסים.

    רובנו לא שמות לב שאותו כאב ואותו מחסור מהעבר,

    גורם לנו כאב גדול גם היום…

    טלי, בוגרת קורס הכשרת מאמנים בתדר, חשפה בפנינו

    את הכאב הגדול ביחסים שלה עם אבא שלה

    ואיך הכאב הזה משפיע עליה גם היום.

    מסיפורה אפשר ללמוד איך ניתן לרפא כאבים עמוקים

    ולהתגבר על קשיים שמלווים אותנו מאז ילדותנו.

    (יש לי גם טיפ ועצה שיעזרו לך לטפל בכאב הזה, בהמשך המסר)

     

    מי אמר שאין ניסים בעולם?

    אז הזוגיות, “לוחצת הכפתורים הרגשיים” הזאת, גילתה לי עוצמה של כפתורים שעוד לא הכרתי.

    עוצמה של כאב שהיתה עצורה בי והיתה יכולה להיפתח כנראה רק כשעמדתי מול התהום עצמה

    ושאלתי את עצמי את השאלה הגורלית – את רוצה? את רוצה לגעת בכאב? להתבונן פנימה?

    ואז את מגלה שהכאב יותר עמוק… ומסתבר שזה לא רק זוגיות.

    זה גם גבריות. ואיך שאני תופסת אותם.

    ואז את יורדת יותר עמוק פנימה… ומגלה שזה העולם

    וכמה שאין לי בו טיפת אמון.

     

    ועכשיו, כבר תקופה ארוכה של משבר שאני לא מצליחה למצוא ממנו מוצא

    התנהלות הישרדותית מוחלטת…וכעס. כל כך הרבה ממנו, על אמא על אבא על שניהם

    ועל התדמית הגרועה שיש לי על זוגיות בעקבות החוויה בבית.

    על עצמי, ששוב אני מוותרת עלי ולא נלחמת.

    עליו, ששוב הוא מוותר עלי ולא נלחם.

    יושבת בחדר על הרצפה ובוכה בשקט.

    ואבא שלי – הגדול והעצום שבכאביי.

    אבא שלי, הרגיש. אבא שלי, הנעול מאחורי סורג ובריח.

    אבא שכל כך נפגע מהעולם, עד שבנה לעצמו אחד נפרד.

    ואף אחד לא מורשה להיכנס אליו. לא אמא. לא האחים.

    וגם לא הילדה הקטנה שבי שמשוועת לעזרה ויציבות

    בתוך הכאוס של עולמה.

     

    אבא שלי עובר לידי, מרגיש אותי

    ושואל אם אני רוצה משהו לשתות.

    הוא מרגיש את כאבי,

    עד האחרונה שבעצמותיו.

    אבל הוא חי בעולם נפרד משלו,

    ואין לו מושג איך לצאת משם ולהושיט לי יד.

     

    ואני, החזקה, המתמודדת, הגיבורה, הלוחמת,

    יושבת על הרצפה ויוצא לי רק קול חנוק אחד

    ‘אני רוצה חיבוק‘…

    ואבא שלי? לא שומע…

     

    אני שומעת את צעדיו מתרחקים מהחדר

    אז אני אומרת לו בקול חזק וברור

    ‘אבא, אני רוצה חיבוק’!

    ואבא שלי נכנס בצעדים שקטים לחדר

    ‘חיבוק?‘ הוא שואל. ואני אומרת לו ‘כן’

    והוא מתיישב על המיטה שלי. ואני לידו.

    מניחה ראש על הכתף ומתייפחת.

    אבא שלי ששונא חיבוקים,

    שחיבוק מבחינתו זה יד על הכתף שנשמטת מהר,

    עוטף אותי בשתי ידיים גדולות וחזקות

    ומניח לי למרר בבכי.

    והוא שואל.

     

    ואני אומרת לו שאני מפחדת לפגוע בו.

    אז הוא מבקש ממני לא לפחד.

    שהוא מעדיף לדעת. גם אם יכאב.

    ואני, מבין הדמעות מספרת לו

    איך שנים אני כבר מחפשת אותו.

    בתוך כל דמות גברית שפגשתי בחיי.

    איך יש בתוכי ילדה קטנה שעומדת על הכביש,

    מסביבה יריות של צלפים ורעש אמבולנסים מחריש אוזניים…

    והיא רק צריכה את אבא שלה שיחבק אותה ויגיד שיהיה בסדר.

    שהיא שפויה, גם כשהמציאות משתגעת.

    ואבא מרים יד ומוחה דמעה. אחת מני רבות שנבלעות לו בתוך הזקן.

    והידיים הגדולות שלו עוטפות אותי חזק יותר,

    כמו שמעולם מעולם מעולם לא הנחתי להן לעטוף אותי.

     

    והוא מסביר לי שגם הוא למד דבר או שניים בבית. והוא עושה מה שלמד.

    אבל, הוא מוסיף, אתם הדור שלכם צריך משהו אחר. ואני מנסה ללמוד מחדש…

    והידיים שלו לא עוזבות, אפילו שאני מרגישה שכבר קשה לו,

    שהוא רוצה לחזור לעולמו המוגן והבטוח… הוא לא עוזב עד שאני לא מרפה.

    וכשאני מניחה את ראשי על כתפו, אני מרגישה איך שהוא מקבל אותו.

     

    אבא לא יצא מהעולם שהוא בנה לעצמו. זאת הייתה רק גיחה קצרה.

    אבל למדתי לקבל ולכבד את הבחירה שלו.

    ואני אסירת תודה על הגיחה הזאת שהוא העניק לי.

    אומנם לא בגיל חמש כשהסירנות השתוללו,

    אלא בגיל 22 כשישבתי שבורה על הרצפה.

     

    אני עדין אסירת תודה.

     

    אני אסירת תודה –

    על היכולת לראות את הכאב ולתת לו מקום.

    על היכולת לבקש חיבוק.

    על זה שביחד עם הילדה הקטנה יש עוד ילדה גדולה

    איתה שם בפנים שעוזרת לה להבין ולרפא את הפצעים.

    על האחריות ששבה לידיי.

    על הזכות למחול… ולא להאמין מה יכול להתחולל בעקבות זה.

     

    ומה הבנתי? שגם בגיל הזה יש תיקון.

    ריפוי הפצעים מילדותי המוקדמת

    הם באחריותי הבלעדית.

    ורק אני זו שיכולה לרפא אותם…

    אבל כשישבתי שם מחובקת ומוגנת,

    זאת לא הייתה טלי בת 22, אלא הייתי שוב בת חמש

    עם מציאות שאני חשה איך אט אט אני הולכת

    ומאבדת את אחיזתי בה. אבל הפעם – כשאני עטופה.

    כי כך ביקשתי. למדתי לבקש עזרה.

    אני שהבנתי שעלי לסמוך אך ורק על עצמי

    כי אחרים לא ראו, או שהתמודדו גם הם עם שדים משלהם.

    אני העזתי להפר את השבועה ולבקש חיבוק.

     

    אז יש ניסים.

    הם קורים כל יום.

    תודה לאלוהים.

    ותודה למלאכי השביל שהוא שתל בשבילנו.”

     

    – טלי (שם בדוי)

    איך משתחררים מכל הכאב הזה?

    השיתוף של טלי מוכיח לנו כמה החוסר והכאב שלנו אמיתיים

    ורודפים אותנו בכל מקום!

    הדרך לטפל בכאב הזה הוא דרך הילדה שבתוכך,

    אני רוצה להזמין אותך לדמיין את הילדה שהיית…

    ו…

    • לחבק אותה (כן ממש לחבק!)
    • להגיד לילדה הזאת שאת אוהבת אותה בדיוק כמו שהיא.
    • להכיל את הדברים שהילדה הזאת מייצגת – הטובים והרעים.

    כל עוד לא נטפל בילדה שבתוכנו וניתן לה אהבה ללא תנאי,

    נהיה תמיד תלויים באהבה חיצונית,

    בדיוק כמו שילדים זקוקים לאהבה מההורים שלהם.

    ברגע שתאהבי את הילדה בתוכך,

    האהבה העצמית שלך תגדל ואיתה תרד התלות שלך בסביבה…

    טלי הצליחה להשתחרר מהרבה כאב

    ועכשיו היא בדרך לשחרר אנשים מהכאבים שלהם.

    אם אתם מעוניינים להצטרף לטלי בדור הבא של המאמנים בתדר,

    לתת ערך לעצמך ולמטופלים שלך,

    את מוזמנת לסדנה ללא עלות

    שתאפשר לך להיפתח לעולם האימון האישי בשיטת התדר

    את מוזמנת להיכנס לקישור הבא:

    http://bit.ly/2FEn58a

    הדרך הפרקטית להפוך זוגיות מדכדכת לזוגיות פורחת ומעצימה

    היי זה אורן,

    איך הופכים זוגיות מדכדכת

    לזוגיות פורחת ומעצימה?

    יש לי טיפ חשוב בעניין זה

    וגם סירטון שצולם בשיעור מיוחד

    מול מיטב משתתפי התדר.

    בשיטת התדר אנחנו מאמינים שיש 5 רמות לאהבה.

    אני רוצה לדבר איתכם על רמת הרגש.

    לכל אחד מאיתנו קיימת בראש,

    דמות של בן או בת זוג מושלמים

    בתדר,  אנחנו קוראים לדמות הזאת, הולוגרמה.

    ההולוגרמה כוללת בתוכה את כל מה שהיית

    רוצה בבן או בת הזוג שלך.

    להולוגרמה יש מראה,

    יש תכונות אופי,

    וההולוגרמה מדברת בצורה מסוימת.

    חשבת פעם איך נראית ההולוגרמה שבראש שלך?

    מה שכבר אפשר לנחש,

    זה שההולוגרמה שלך

    לא מפזרת גרביים בבית,

    לא מפריעה לך ותמיד מדברת יפה…

    ההולוגרמה תמיד שם בשבילך,

    היא כתף תומכת בכל מצב…

    וגם כשהכי רע לה

    היא משלימה אותך בגוף ובנשמה.

    הפגישה עם ההולוגרמה

    ואז יום אחד אנחנו פוגשים את ההולוגרמה שלנו.

    טוב, אולי לא בדיוק,

    כן… אפשר לשפר פה ושם,

    אבל מספיק דומה…

    והיא תשתלב יפה בחופה

    כשאהבה פורחת וזוהרת.

    ואז מגיעה המציאות…

    המציאות (והזוגיות בדיוק כמוה)

    לא דומים להולוגרמה

    פתאום אנחנו פוגשים צדדים אחרים

    של בן או בת הזוג שלנו לחיים,

    המרחק ביניהם להולוגרמה מתעצם…

    ואנחנו עדים לתרמית הגדולה… לשקר…

    בן או בת הזוג שלנו אפילו לא דומים להולוגרמה!

    אם נחשוב על זה ככה –

    ההולוגרמה מסמלת את הרצון שלנו- שנובע מהתדר שלנו

    שזוהי המהות המולדת האישית שלנו (שניתן לאבחן

    באמצעות מבחן הריחות של מועדון התדר).

    אבל לכל אדם תדר אחר ושפה פנימית אחרת.

    וכשאנחנו לא מקבלים את מה שרצינו,

    ההרגשה לא נעימה…

    במקום אהבה פורחת,

    עולה הכאב והכעס! (איך רימו אותי!…)

    דמיינו לכם כמה סבל החוויה הזו מביאה איתה!

    אז מה עושים?

    אנחנו בתדר הבנו שאת “המציאות

    (=האהובים שלנו) אי אפשר לשנות…

    אבל כן אפשר לשנות את ההולוגרמה

    ולהבין מהו התדר האישי שלי באמצעות מבחן ריחות חדשני.

    והעבודה היא – במקום לרצות לשנות את האנשים שאנחנו אוהבים,

    לרצות לאהוב את בן או בת הזוג שבחרנו

    בדיוק כמו שהם עכשיו, גם כשהם שונים ממה שדמיינו…

    אבל מה קורה אם הצרכים שלי לא מקבלים מענה? או!

    העבודה לפי השיטה של מועדון התדר מאפשרת לנו

    לקבל כלים כדי למלא את הצרכים שלי מבלי “להלביש”
    אותם על בן הזוג. אלו צרכים שתמיד קשורים לתדר המולד של האדם.

    איך עושים את זה?

    יש לי תרגיל שיעזור לך לעשות בדיוק את זה.

    ענה על השאלות הבאות:

    1. מהן התכונות שקיימות בהולוגרמה בדמיון שלכם, שלא קיימות בבן או בת הזוג?

    2. האם אתם מוכנים לסלוח לו\לה על הפער הזה?

    3. האם אתם מוכנים לבחור בו או בה כמו שהם?

    אהבה ועולם הרגשות בקידום אנשים

    לחשיפת התדר המולד שלך על מנת לשפר

    משמעותית את מערכות היחסים שלך

    אני מזמין אותך להצטרף למאות

    משתתפי התדר שנחשפו לכלים של מועדון התדר.

    ההשתתפות במועדון היא חוויה של הצטרפות לקהילה

    של אנשים אוהבים שהיחסים שלהם חשובים להם.

    זהו מועדון שפותח אותך לעולם שלם של רגשות. הרגשות שלך, ולא רק…

    רבים כבר אמרו לנו שכלי המועדון הם משני חיים,

    ואנחנו כמובן שמחים על כך 🙂

    ומזמינים גם אותך להצטרף לחוויה הזו…

    כל הפרטים בקישור: לחץ כאן

    הנה ההסבר על ההולוגרמה כפי שהועבר לחברי קהילת התדר 

    נ.ב

    אתם מוזמנים לכתוב לנו על ההולוגרמה שלכם…

    3 פעולות קטנות ששומרות על האהבה במערכות יחסים

    היי
    הפעם רציתי לדבר על תחזוקה בזוגיות…
    בעצם על אחת הטענות הכואבות ביותר שעולות באימון,
    ומאמנים בתדר שומעים את זה בכל רחבי הארץ,
    בעיקר באימון על זוגיות:

    “אני לא מסוגלת לשמוע אותו”,
    “אני כבר לא יכול לראות אותה”,
    “אני שונאת אותו!”

    זה לא היה מזמן שהאהבה פרחה
    וקיבלתם אחד את השנייה בחיוך ענק

    איך מגיעים למצב הזה?
    אני רוצה לדבר על חשוד עיקרי
    ואיך ב-3 פעולות קטנות מונעים ממנו
    להחריב את האהבה.

    החשוד הפעם הוא המחשבה,
    כולם כבר יודעים,
    שבמצבי כעס,  
    אנחנו נכנסים למצב הישרדותי,
    בו המחשבות הרעות רצות על אוטומט
    זה מתחיל ב-“איך הוא השאיר את הגרביים בסלון?”
    הופך ל-“הוא לא מתייחס למה שאני מבקשת ממנו?”,
    ומגיע ל-“אני אויר בשבילו!”

    הרבה פעמים כשאנחנו נרגעים
    אנחנו מבינים שהגזמנו, עוזבים וממשיכים
    אבל בטריגר הבא המחשבות הרעות על בן הזוג
    חוזרות, גדולות ועוצמתיות יותר…
    ( למעוניינים, אנחנו מדברים על מצבי הישרדות ברמה יותר מורחבת
    בסדנאות “שלב א’ בלימודי אימון אישי” פרטים נוספים כאן)

    בלי שנרגיש אנחנו מגיעים
    למצב שקשה מאוד לחזור ממנו
    התחושה הקשה,
    שאני כבר לא יכולה לסבול אותו

    אז איך מונעים את המצב הזה?
    איך עוברים מהתדרדרות ביחסים
    להעצמת האהבה?
    איך לוקחים אחריות על המחשבות?

    אין לנו בחירה על מה לחשוב בכל שנייה,
    אבל אנחנו יכולים להחליט איך אנחנו מתייחסים למחשבה.

    זה כל כך פשוט!
    שאלו את עצמכם מידי יום את השאלות הבאות:
    1. האם הכעס שלי על בן/בת הזוג מוצדק? (האם כל המחשבות שלי מציאותיות?)
    2. האם יש לי מחשבות שיפוטיות על בן הזוג? (במידה שיש זה הזמן לשחרר אותן)
    3. מה הם הדברים הטובים שאני חושב על בן הזוג? (גם במצבי משבר, תמיד לזכור את הדברים הטובים)

    בעצם בשאלת השאלות האלה,
    אתם בולמים את הכדור שמביא את השנאה,
    ומכניסים יותר אור למערכות יחסים שלכם ושל המתאמנים שלכם.

    הנה קטע מתוך שיעור שקיימנו בנושא בפני מאמנים בוגרי התדר:

    איך להוביל אנשים ליצירת זוגיות בשלושה שלבים

    אנחנו כל הזמן נתקלים במטופלים או מתאמנים
    שאומרים שהם מחפשים זוגיות ולא מוצאים,
    בהרבה מאוד מקרים
    כשאנחנו הכנסים לעומק השיחה,
    אנחנו מבינים שהמתאמן בקושי עשה את הצעד הראשון,
    או שעשה ועצר מיד…

    אנחנו מבינים שהאשם העיקרי במקרה הזה הוא:
    קיר איזור הנוחות.
    כלפי חוץ זה ישמע כמו,
    אין יותר גברים נורמלים,
    או הנשים של היום הן לא אותו דבר…
    משפטים שמסתירים כאב גדול…

    זה אומר שהגעתם לקיר איזור הנוחות שלכם,
    החדשות הטובות: לכל אחד יש קיר כזה
    החדשות הפחות טובות: תצטרכו להשקיע
    מאמץ כדי לעבור אותו ולהגיע לנחלה…

    כל פעם שתתקדמו לעבר הזוגיות
    תגיע לקיר, שיביא איתו כאב
    ואתם מיד תיסגו אחורה.אז מה עושים???
    אלו שלושת השלבים
    שאתם חייבים לעשות כדי להזיז
    את הקיר הרגשי הזה:

    1. תתקדמו לעבר המטרה שלכם, עם כל הכאב,
      פשוט תעשו מעשה, תקבעו דייט, תרימו טלפון, תעשו עוד צעד…
    2. אם עולה בכם, כאב או פחד, אל תברחו ממנו, תסכימו להרגיש,
      פחד, עצב… זה חלק מהסימנים של לשבור קיר,
      במקרה הזה פחד=הזדמנות…
    3. אל תשכחו, כשתתחילו ליזום ולהתקדם לעבר קשר,
      יעלו בכם התירוצים בסגנון: זה לא הזמן המתאים,
      אני לא בטוח שזה בשבילי, מה הלחץ…
      אל תשכחו זה הקיר, הוא פשוט שקוף והתירוצים
      הם ביטוי של הצעד לעבר הקיר

    אני מזמין אתכם להעמיק בנושא הזה
    במיני קורס מפתח הלב, לעוד כלים רגשיים:

    https://menix.co.il/key?ref=m1605

    איך להפיג מתח ? – הפגת מתחים

    אנשים שצפו בסרטון מתעניינים גם ב: הורדת מתח נפשי איך להוריד מתח ? מתח וחרדה
    כולנו מתמודדים עם גל של מתחים בעידן המודרני, פעמיים רבות מתח וחרדה הולכים ביחד צפו בסרטון וגלו איך להתמודד עם גל של מתחים?

    איך להעלות ביטחון עצמי?

    מי שצפה בסרטון התעניין גם ב: ביטחון עצמי נמוך,
    חוסר ביטחון עצמי, העלאת ביטחון עצמי,
    איך לפתח ביטחון עצמי, חוסר בטחון

    בסרטון קצרצר תגלו מהו בטחון עצמי אמיתי?

    למה אין לי מוטיבציה פנימית, מוטיבציה לחיים, מוטיבציה לספורט, מוטיבציה לדיאטה, מוטיבציה בעבודה?

    מי שמתעניין בסרטון התעניין גם ב: 

    סרטוני מוטיבציה
    מוטיבציה לחיים
    מוטיבציה ללמידה
    מוטיבציה פירוש
    מוטיבציה לספורט
    מוטיבציה בעבודה
    מוטיבציה לדיאטה
    משפטי מוטיבציה להצלחה
    משפטי מוטיבציה קצרים
    משפטי הצלחה ומוטיבציה
    איך לעודד מוטיבציה
    ציטוטי מוטיבציה
    מהי מוטיבציה
    מה זה מוטיבציה
    הרצאות מוטיבציה
    והשראה העלאת
    מוטיבציה לעובדים
    סוגי מוטיבציה
    הרצאות מוטיבציה
    סרטון מוטיבציה
    מעורר השראה

    איך להיות מאושר ולחוות אושר ?

    בסרטון נלמד בין היתר מהי הבחירה שיש לעשות על מנת לבחור באושר ובטוב.

    בחירה לא פשוטה אך יכולה להיות אפשרית ומתגמלת 

     

    את לא אמורה להרגיש בסדר עם אומללות. אלא פשוט להבין ולטפל במקור שלה. 

    נסיבות החיים הן לא המקור לאומללות אלא ההתנגשות של החיים עם החלומות שלנו,

    עם מה שאנחנו חושבים שהיה צריך להיות לנו או עם מה שיש לרוב האנשים ולנו אין.

    הפער הזה יוצר מלחמה. 

    במלחמה הזאת יש רק צד אחד שינצח תמיד. וזה החיים כמו שהם. עם כל הקלפים שקיבלנו. 

    חוסר המוכנות לאמץ את הקלפים של החיים כאילו הם טעות 

    איומה שלא היתה אמורה להתרחש היא המקור לאומללות. 

    בואי נבחר לאמץ את כל החבילה. את כל מה שחזק בה וגם את כל מה שנחווה כחלש בה.

    הקלפים מחולקים באופן מדויק לכל אחד בהתאם לנתיב ולשיכור הנשמתי שלנו. 

    אנחנו נשמות מושלמות שירדו לעולם לא מושלם ושלא יהיה מושלם לעולם.

     

    ככה נברא העולם מראש. בחוכמה עליונה ואוהבת.

     

    אנשים שצפו בסרטון התעניינו גם בנושאים הבאים:

    איך להיות מאושר

    מהו אושר

    מה זה אושר

    איך להיות מאושר בשישה שיעורים

    יורם יובל אושר

    מערכת אושר

    להיות מאושר האושר סוד

    האושר

    מה גורם לאושר

    הרצאה על אושר

    מתכון לחיים מאושרים

    אושר מהו

    חיים מאושרים

    האושר שבמנהיגות

    אושר הגדרה

    לבחור באושר

    אושר אמיתי

    אושר ושמחה

    הסוד לחיים מאושרים

    מדע האושר

    איך לחיות חיים מאושרים

    מה עושה אותנו מאושרים

    איך להתמודד עם לחץ?

    מה יוצר חריקות בחייך? לפעמיים שינוי קטן יכול לייצר שינוי גדול
    המטרה של הסרטון לעזור לך לעלות על “הפסים” ולהפסיק את החריקות בחייך שיוצרים מתח ולחץ נפשי

    נושאים קשורים לסרטון:
    מתח נפשי
    לחץ נפשי
    איך להתמודד עם לחץ נפשי
    מתח נפשי תסמינים
    איך להרגיע לחץ
    סטרס נפשי
    סימפטומים לחץ וחרדה
    טיפול בלחץ
    נפשי לחץ וסטרס
    הורדת לחץ נפשי
    סטרס נפשי
    לחץ נפשי מתמשך
    הפחתת לחץ
    לחץ ומתח נפשי
    הורדת מתח נפשי
    לחץ ומתח נפשי
    להתמודד עם לחץ
    לחץ נפשי סימפטומים

    יש לך קושי עם התמדה? אולי אתה טיפוס קסם התמרה (תדר 4) שמתמודד עם להתמיד

    יכולת השינוי היא יכולת נהדרת כאשר אנחנו משתמשים בה נגד עצמנו היא יכולה לגרום לנו לא להתמיד ולמנוע מאיתנו ליצור את התוצאות שאנחנו רוצים בחיינו. שינוי וגמישות הן כוח רב עוצמה בסרטון תכירו את טיפוס קסם התמרה כאשר הוא במיטבו היכולת שינוי הופכת למתנה גדולה

    מי שצפה בסרטון התעניין גם בנושאים הללו:

    התמדה

    להתמיד

    משפטים על התמדה

    התמדה ציטוטים

    פתגמים על התמדה

    ציטוטים על התמדה

    משפטי התמדה

    משפטים מפורסמים על התמדה

    איך להתמיד

    איך להתמיד בדיאטה

    איך להתמיד בספורט

    איך להתמיד במשהו

    איך להתמיד באימונים

    איך להתמיד בלימודים

    בניית ערך עצמי גבוה מחוויה של ערך עצמי נמוך

    גולשים שצפו בסרטון התעניינו גם בנושאים הבאים:

    ערך עצמי נמוך, בניית ערך עצמי , ערך עצמי גבוה, תחושת ערך עצמי

    סודות אימון אישי שיעור מתוך קורס אימון אישי במסגרת לימודי אימון אישי

    אנשים שצפו בסרטון התעניינו גם ב:

    אימון אישי

    מאמן אישי ידוע

    קורס אימון אישי

    לימודי אימון אישי

    מאמנים אישיים

    מאמן אישי

    קורס מאמנים אישיים

    מאמן אישי לחיים

    אימון אישי ועסקי

    לימודי אימון

    קורס קאוצינג

    הכשרת מאמנים

    אימון סאטיה

    אימון אישי coaching

    סדנת אימון אישי

    אימון אישי רגשי

    קורס הכשרת מאמנים

    אימון אישי בגישה פסיכולוגית

    אימון אישי באינטרנט

    אימון אישי לימודים

    אימון אישי בשיטת nlp

    תואר ראשון באימון אישי

    אימון אישי nlp

    מתי נדרש לחולל שינוי בחיים?

    היי זה ארז מניקס
    החיים של כולנו עמוסים במטלות החיים, אנחנו נאלצים לדחות את השינוי בגלל העומס. משפטים על שינוי במקרה הזה לא יעזרו בדרך כלל.
    בתקופת הקורונה לחלקנו העומס התחלף בשגרה חדשה שמשלבת הרבה אי ודאות. מצב שיכול לגרום לחוסר התמודדות עם שינויים בחיים.

    השאלה שעולה, מתי זמן טוב להקדיש את האנרגיה, הזמן והמשאבים לשינוי חדש בחיי?
    שינוי יכול להיות מעבר דירה, שינוי בזוגיות, מקצוע חדש, לימודים לנפש או כל שינוי אחר
    בסרטון חדש אני משתף איך אני בוחר את הזמן הנכון לשינוי? אני אחשוף את השינוי שלי, מעבר דירה ממרכז הארץ לקיבוץ בגליל המערבי עם כל המשפחה
    תזכרו שינוי גדול מתחיל בצעד קטן.
    הנה הסרטון שיאפשר לך להבין את סרט השינוי ובסופו הפניה לדף עם שאלה שתעזור לך לקבל פתרון לדרך היחודית שלך לשינוי:

    איך להתמודד עם בדידות בזוגיות , חברים והמשפחה?

    היי זה אורן מניקס
    הרגשתי כזאת בדידות שלא ידעתי איך להתגבר על בדידות שלי
    כל כך התאמצתי להיות שייך ולא להרגיש לבד.
    שאלתי את עצמי איך מתמודדים עם הבדידות ?
    אבל לא כל כך ידעתי איך לתקשר ואיך לצאת מעצמי.
    שדברתי עם חברים הבנתי שיש סוגים שונים של בדידות אך הבעיה דומה
    למדתי שיש בדידות אחרי גירושין, בדידות אחרי פרידה , ואפילו בדידות בזוגיות ממש בדידות בתוך הזוגיות.
    אצלי זה היה בחטיבת הביניים. תארו לעצמכם. בדיוק כשהצמא הכי גדול שלי היה להרגיש שייך וביחד.
    התדר שלי “עוצמת הפנימיות” ניהל אותי לגמרי. הרגשתי כאילו כלוא בתוך עצמי. ולא הבנתי למהאני אף פעם לא מוזמן לשום אירוע. *ואז הכל השתנה…
    איכשהו הצלחתי להיכנס לחבורה. פתאום היו לי חבר’ה. קבוצת נערים שהיו יוצאים כל יום שישי, נפגשים במהלך השבוע,
    הולכים לים בחופש הגדול 
    ואחרי זה עולים לאכול במקדונלדס ביחד.
    סוף סוף הרגשתי שייך. אבל זה הגיע עם מחיר. הייתי עסוק כל הזמן בלהיות משהו אחר. משהו שיהפוך אותי לאהוב יותר. למקובל יותר.ולמשהו שבחיים לא ישאר שוב לבד.

    הייתי מוכן להמשיך ככה במשך שנים. אבל אז ביום אחד בחופש הגדול התקשרתי לחבר הכי טוב שלי בחבורה והסתבר לי שהוא בטבריה עם כולם. והם בכלל לא סיפרו לי.

    בום בלב.

    הכאב שחוויתי היה פשוט בלתי ניתן לתיאור. ולאסיפרתי עליו לאף אחד כי התביישתי (תדר עוצמת הפנימיות- בונקרים!)
    הבנתי שמשהו בי דפוק וכנראה אנשים לא אוהבים בני אדם כמוני.
    כעבור שנים אמא שלי סיפרה לי שהיא מפתחת שיטה שהיא חידוש ברמה עולמית.
    זו שיטה שמגלה לאנשים
    את הגרעין הפנימי של הנפש שלהם. התמצית הייחודית המולדת של האדם- התדר שלו.
    היא סיפרה לי שניתן לאבחן אותה באמצעות מבחן ריחות ולאחר מכן לעשות עבודה רגשית שמשפרת יחסים, מאפשרת הגשמה מקצועית ומשפרת את הביטחון והאהבה העצמית.
    גיליתי שהתדר שלי נקרא “עוצמת הפנימיות” והדבר הכי חשוב שגיליתי, זה שכשאני לומד לעשות עבודה רגשית עם התדר שלי, אני יכול להתחבר עם אנשים בלי לנסות להיות משהו אחר.

    אובחנתי והייתי בהלם מהדיוק. אבל עיקר הגילוי של השיטה היו הכלים הרגשיים שלימדו אותי לעשות עבודה עם מי שאני.
    כבר לא הייתי צריך להיות מישהו אחר כדי לנסות לקבל אהבה וקבלה. והיחסים התחילו להיות עמוקים ומשמעותיים הרבה יותר. בעיקר עם האנשים
    שהכי חשובים לי. גם כאלה שנראו שלא יעבדו לעולם. הרגשת הבדידות, תחושת הבדידות ו- בדידות רגשית נעלמו. לימים החבר שהיה בדידות בנישואין לאחר שעבר גם תהליך בשיטת התדר הצליח להתגבר על מגפת הבדידות.

    לימים הקמנו את מועדון התדר. שהוא קהילה של אנשים שלא מוכנים להתפתח לבד, גם לא בזמן הקורונה. ושלא מוכנים לוותר על מי שהם כדי להיות שייכים.
    בדיוק ההיפך! מטרת מועדון התדר היא ללמוד ביחד
    מהו התדר האישי שלי וכיצד אני משתמש בו בצורה שתשרת את חיי, תחזק את היחסים שלי (גם הזוגיים), תאפשר לי להגשים את עצמי מקצועית והכל מתוך ביטחון ואהבה עצמיים.באוירה של אהבה וביחד.

    לפרטים נוספים על מועדון התדר ובחירת מסלול מותאים אישית כנסו לקישור הבא:
    https://erez.clickfunnels.com/sp-surveydwhh5iil

    122657915_10158621521862068_3697255851781316599_o

    איזה הטיפוס נדרשת ממנו אמנות הקשבה פעילה ביחסים על מנת לממש יכולת נתינה?

    זקוקים תמיד לתת לאחרים?
    אולי אתם טיפוס “מהות הנתינה” (תדר 5)
    בסרטון החדש תראו גם איך היכולת של הנתינה יכולה לפעול נגדנו כאשר אנחנו לא במיטבנו ולא מקשיבים לצורך של הזולת

    שיש יותר אהבה יותר הקשבה באה לידי ביטוי ואז קורה הקסם של אמנות ההקשבה
    מעגל הקשבה הוא מקום נהדר לטיפוס שהמהות שלו היא נתינה לתרגל הקשבה פעילה.
    הקשבה אמפטית יוצרת הבנה מהי הקשבה באמת.

    לכל אדם יש את הדרך שלו להקשיב לכן יש סוגי הקשבה שוניםמועדון התדר מכין סדנת הקשבה שמאפשר לפתח את היכולת הקשבה לאחר הקשבה קארל רוג’רס מרחיב בכתביו על נושא זה

    הסרטון אמנות הקשבה פעילה נמצא גם ביוטיוב

    איך להנהיג את חייך בתקופה שנדרשת התמודדות עם חוסר ודאות ועם אי ודאות?

    סרטון בו נלמד איך להנהיג את חייך בתקופה של אי ודאות והפסקה קצרה לא מתוכננת באמצע הסרטון על מנת לגשר בריב שקיימו הילדים שלי 🙂

    במי שיראה את הסרטון יקבל גם תובנות על  הדרך הקצרה של התמודדות עם חוסר ודאות קורונה.

    בתקופות מאתגרות נדרשות היכולת התמודדות עם אי ודאות קורונה

    חוסר מימוש ייעוד בחיים הוא המקור לבלגן בחיים

    מהו המקור לכל הבלגן בעולם ובחיים?
    סרטון חדש בו תראה מה מונע ממך להיות את/ה.
    אורן מניקס בסרטון חזק שמדבר ישר ללב

    הדרך להיום אנחנו הוא חלק של ביטוי עצמי , למי שיש קושי בביטוי עצמי הדבר יכול לגרום לסבל והתכנסות פנימה.

    הצבע הייחודי שלנו הוא ייעוד בחיים שלנו. ברגע שאנחנו יודעים איך למצוא את הייעוד שלי ומה הייעוד שלי בעולם נוצר שקט פנימי שמאפשר יצירה והוצאה לפועל.
    אחד התרגולים הוא להקשיב ללב, עדיף מאשר לקחת ללב אנחנו רוצים לא לקחת ללב
    או איך שאריק אנשטיין ושלום חנוך שרו למה לי לקחת ללב 🙂

     

    רוצים לדעת איך ליישם זוגיות בריאה ובכלל מערכות יחסים במשפחה?

    מרגישם בעיות בזוגיות?
    צפו בסירטון
    וגלו מיהו גבר ומיהי אישה
    וכך תוכלו לחוות זוגיות בריאה הרבה יותר עם הקשבה אקטיבית,
    בשיטת התדר אנו מלמדים כלים פרקטיים ליישום כאשר תיישמו אותם תוכלו לחוות
    זוגיות טובה
    זוגיות בריאה
    מערכות יחסים במשפחה
    זוגיות ויחסים
    טובים יותר, נלמד בנוסף
    איך להתגבר על משברים בזוגיות
    התמודדות עם משבר בזוגיות.

    אלו סוגי אנשים נמשוך לחיינו על פי התדרים?

    הדהודי יחסים – סוגי האנשים שנמשוך לחיינו. לכל תדר (עוצמה מולדת) יש נטייה להדהוד יחסים מסוים. נפרט על חלק מהתדרים. חשוב לציין שכאשר אנחנו לא במיטבנו זו החוויה שלנו. זה לא אומר שהאנשים הם כאלה, אלא צדדים שיתגלו בהם כאשר גם איננו במיטבנו.
    הנה כמה דוגמאות:

    הדהוד יחסים בתדר 1 (שמיים וארץ)

    • ימשכו לאנשים מעשיים שלא יבינו את הרוחניות שבהם, ואולי אפילו ישפטו אותם, או בקצה השני- ימשכו לאנשים רוחניים ולא מחוברים לקרקע שיקצינו את הנטייה שלהם לרוח ושיש להם סגנון חיים דומה.
    • מה עושים? בודקים- האם אני בעצמי נותן כבוד לרוחניות שלי? האם אני בעצמי מפנה את המקום הראוי כדי להתעסק עם מה שמרים את רוחי?. בקצה השני: האם אני הולך עד הסוף עם דברים שהתחלתי? האם אני מוריד למעשה רעיונות ומגיע איתם למיצוי או שאני נשאר ברמת הרעיונות?

    הדהוד יחסים בתדר 3 (אחדות הניגודים)

    • כשהוא לא במיטבו, בשל הקושי להיכנס למצבים של קונפליקט, עלול למשוך לחייו אנשים דומיננטיים שלוקים בעיוורון לגבולות השני, או אנשים שיודעים מה הם רוצים מעצמם וקל להם לקבל החלטות. אנשים שיתבעו מהם אמת וישירות ולא הליכה סחור וסחור.
    • מה עושים? עובדים על תקשורת ישירה ועל הבעת הגבולות שלהם. מוכנות להסתכן בחוסר שביעות רצון אצל השני ושהייה עם פערים בין הצדדים עוד לפני שמוצאים את הפתרון שיפתור את הקונפליקט. שהייה כזאת עשויה להוליך פתרונות יצירתיים שיתנו מענה לשני הצדדים ולא רק לצד אחד.

    הדהוד יחסים בתדר 5 (מהות הנתינה)

    • כאשר הצורך לתת ינהל אותו, ימצא סביבו אנשים שיודעים יותר לקבל ופחות לתת. בעקבות כך, תדר 5 יסתובב עם תלונה ש”מרוקנים אותו”. יהיה בהרבה עשיה סביב אנשים שהוא אוהב וירגיש שכשהוא צריך משהו, אין לו מקום.
    • מה עושים? מתרגלים את היכולת לקבל ואת היכולת לבקש. כשפוגשים אנשים חדשים נשאל את עצמנו לא רק האם השני צריך ממני משהו אלא- האם יש בו גם את היכולת לתת?.
    • עם אנשים קיימים יש לעשות מעבר בין ההרגל שלהם לכך שאיננו צריכים כלום, למצב בו הם מתורגלים גם לתת לנו. יש לעשות זאת על ידי שיקוף הצרכים שלנו וגבולות הנתינה שלנו בצורה לא מתנצלת, בהירה ומקרבת.

    הדהוד יחסים בתדר 7 (מסתורי הרגשות)

    • כאשר אנשי מסתורי הרגשות אינם שלמים ומעריכים את הצד הרגשי שבהם הם יחוו או ימשכו לחייהם אנשים שלא יודעים להכיל את רגשות. אנשים שכליים שיסתכלו על הרגשיות כאל משהו ילדותי שיש לבטל. זה יהיה שיקוף של היחסם שלהם לעצמם.
    • יכולה להיות לו תלונה לסובבים אותו שהם “משעממים”, בשל הצורך שלו לחוות חוויות על בסיס קבוע, ביציאה לבילויים/טיולים וכו’.
    • יתכן והם ימשכו גם אנשים יותר רגשיים שמתקשים לראות את השני מבעד לרגשות החזקים שלהם.
    • מה עושים? עובדים על יצירת השלמה עם הרגשות העזים ועם צורת המחשבה וההתנהלות הרגשית של עצמם. ובמקביל הקשבה לאחר ואימון על ראיית מצבי החיים השונים גם מהעיניים של השני.

    הדהוד יחסים בתדר 9 (לחישת הלב)

    • בשל החדירות הגבוהה יתכן וימשוך לחייו אנשים ששומרים על מרחק ומתקשים להביע חום ואהבה. בהתחלה הדבר יאפשר לו את האוויר והמרחב לו הם זקוקים אבל עם הזמן יעלה צורך עמוק בחום ובזה שיעברו דרך החומות ויגעו בליבם.
    • יתכן גם כי הם יחוו שהאנשים סביבם הינם חסרי רגישות ומודעות למרחב שלהם וירגישו כי הם מוקפים באנשים שזקוקים להם ולקרבה שלהם באופן חונק או מגושם.
    • מה עושים? לומדים להביע את הצורך שלהם בחום וגם את הצורך שלהם בחופש באופן מקרב ואוהד. 


      תרגיל התבוננות

      • מה התלונות החוזרות שלי שקשורות לאנשים הקרובים בחיי? [דרך התלונות שלנו אנחנו יכולים להתבונן ולראות איזה אנשים אנחנו ממגנטים לחיים שלנו ומה אנחנו מהדהדים. כשאני לא במיטבי יש לי תלונה על אותו דבר, חשוב להיות מודע לתלונות הנפוצות שלי,
        ואז לקשר את זה למבנה האישיות שלי – התדר]
      • איך התלונות שלי בעצם קשורות לתדר שלי? [למבנה האישיות שלי].
      • מה לדעתי יאפשר לי לוותר על התלונות? ומה ההתפתחות שתגיע בעקבות אותו וויתור?

    המדריך המקיף ליחסים עם כסף באמצעות שיטת התדר

    כולם רוצים לדעת איך לעשות כסף, גילנו שרק מי שיש לו יחסים טובים עם כסף מצליח
    לעשות זאת בפועל.  במדריך תגלו איך לייצר יחסים טובים עם כסף

    שלב ראשון – שאלון המחסום הרגשי שלך להצלחה
    מוזמנים לבחון מהן המחסום הרגשי שלך להצלחה בכסף ותחומים נוספים
    מוזמנים לענות על על מספר שאלות מצומצמות עם המאמן הוירטואלי שלנו ולזהות את המחסום הייחודי שלך.
    לחצו כאן לגישה מיידית וללא עלות לשאלון

    שלב שני- קריאת המדריך

    חיבורים מקולקלים בנושא כסף – חיבור מקולקל זה חיבור בין שני גורמים במוח שלנו, שלא בהכרח קשורים ורלוונטיים במציאות, והם מסיתים אותנו מהמקום המאוזן והבריא שלנו בהתייחסות לאותו עניין. לכל אדם עלול להיות חיבורים מקולקלים בנושא הכסף, וזה דבר מאוד נפוץ. חשוב שנברר מהם החיבורים שלנו עם כסף, והאם קיימים אצלנו חיבורים מקולקלים, ולשם כך נרצה להעמיק את ההתבוננות באותם חיבורים מקולקלים עם כסף ע”י חקירה. החיבורים המקולקלים שלנו והרגשות השליליים עם כסף הם מאוד בפרונט ולמעלה, וכולם מרגישים וחווים אותם בחיי היום-יום. השאיפה שלנו זה להפוך את החיבורים המקולקלים שלנו לכסף, ולהפוך אותם לחיבורים מעצימים, שייתנו לנו התייחסות מעצימה ובריאה.

    שאלות כלליות להתבוננות על נושא יחסים עם כסף – מה זז בי ומתעורר בי, מה אני מרגיש, ואיזה מחשבות עולות בי…

    • מה עולה בי כשאני ניגש להתעסק בנושא של יחסים עם כסף? – יכול להיות כעס, התנגדות, לחץ, חסימה, אמירות פנימיות של ‘צריך’ ו’חייב’, תחושות אשמה על בזבוזים, או אשמה על לבקש על משהו שהוא השליחות שלי, או בושה שאין כסף או יש כסף, או קנאה או כעס באחרים שיש להם וכד’.
    • מה קורה לי בגוף שלמישהו אחר יש כסף ואולי לי אין? – איך אני תופס את האדם שאומר שיש לו כסף?
    • האם אני מרגיש בנוח עם זה שיש לי כסף? – איך אני מרגיש ליד אנשים שמרגישים נינוחים בזה שיש להם כסף?

    כסף מעמת אותנו עם הפחדים שלנו, עם האמונות שלנו, עם האהבה שלנו ותחושת הנאהבות שלנו

    • כסף יכול להיות בצוואה שילד מרגיש כמה הוא חשוב ביחס לאחים, או כמה אהוב בכללי.
    • כסף יכול להיות בזוגיות, כמה בן/ת הזוג משקיע בי וכמה הוא קונה לי, כמה הוא מביא הבייתה ומרוויח.
    • כסף יכול להיות מקור לביטחון, ובלי לשים לב אדם יכול להפוך את הכסף לעבודת אלילים, שמקור הביטחון שלו בחיים הופך להיות הכסף, ולכן כדי להשיג ביטחון קיומי כל מה שהוא מנסה לעשות זה להשיג כסף- זה ממש לקחת את האמונה שלנו מהבורא ולשים אותה על כסף, וזה בחינת עבודה זרה, עגל הזהב.
    • כסף יכול להיות אמצעי לחסד עצום
    • כסף יכול להיות אמצעי ללקיחת אחריות על חיינו- אחריות יכולה להתבטא דרך כסף.
    • כסף יכול לבטא את המוכנות שלי להסתכל בעיניים לדברים, גם אם הם מפחידים. העבודה כאן היא לא על כסף, אלא על אומץ להסתכל בעיניים על המצב הקיים. אנשים שמפחדים להסתכל על המצב כמו שהוא, כשלמשל חסר להם כסף, אז הם גם לא יעזו להסתכל על דברים אחרים בחיים כי הם מפחדים. הכסף הוא רק שער לאותו מקום שאפשר לעבוד.

    כסף כפלטפורמה להתפתחות אישית

    • כסף זה אף פעם לא כסף. כסף זה שדה וקרקע נפלא להתפתחות אישית. ביחסים שלנו לכסף אנחנו מגלים עניינים רגשיים מאוד עמוקים. כסף יכול להיות תמרור שאומר לנו האם אנו בכיוון הנכון, או האם יש מסר שאנו צריכים ללמוד. כסף זה מגרש משחקים, כמו כל תחום במציאות, שבו אני והקב”ה משחקים ביחד באותה קבוצה.
    • כסף מעורר בנו פחדים, הימנעויות, תשוקות. אם נסכים לשים את זה על השולחן, עם כל מה שבא איתו, יש כאן סדנת התפתחות רצינית בחיינו. כסף זה משחק של התפתחות, ואנו יכולים לשחק איתו ולצמוח דרכו, וזה מהווה פלטפורמה שהיא מראה עבורנו, ואפשר לשחק עם הדברים האלה גם בשדות אחרים.
    • גם כשמגיע כסף וגם כשלא מגיע כסף, בשני המקרים זו קריאה לעבודה ולהתפתחות.
    • אחוז גדול מהאנשים מתמודדים עם תסביכים שקשורים לכסף- ונרצה לשים אותם על השולחן, כי כשאנו שמים אותם על שולחן, נכנסים לזירת ההתפתחות של הכסף.
    • להתבונן לנקודות שעלו לי עם כסף, ומתוך הנקודות האלה, לשאול- איזה שער מהווה לי התפתחות? מה העמוק שהיחס שלי לכסף מציע לי לעבוד עליו?. הכסף הוא בסך הכל מצביע על המקום היותר עמוק שחשוב לי לעבוד עליו- יכול להיות ערך עצמי, תחושה שאני ראוי, חופש ממה יגידו, תחושת מסוגלות, אי תלות במה יגידו עליי, היכולת לתת לעצמי גיבוי, ענווה, לפרגן ליכולת שלי להרגיש מלא במה שיש לי, פחדים קיומיים שיש לי, האמונה שלי בבורא וההשגחה הפרטית שיש עליי וכד’.
    • המטרה שלנו היא להתקדם ולהתפתח בהתפתחות כלכלית-כספית שזה התפתחות לכל דבר. זה לא שיש התפתחות ויש כסף, אלא כסף זה ענף בעולם ההתפתחות.

    אם למשל אני עושה הכל כדי שיהיה לי כסף (שזה דבר שהוא כן חיובי), אבל כל המאוויים שלי מתנקזים לנקודת הכסף, וכל התקווה שיהיה לי טוב ובטוח בהווה או כשאזדקן מתנקזים לתוך הכסף, כל היכולת שלי לראות את עצמי כהצלחה או ככישלון מתנקזים לכסף, הדברים האלה זה שורשים שמופיעים בעוצמה בענף של הכסף, אך מופיעים בעוד ענפים. כלומר כשנפתור את האישו שלנו עם כסף הרבה דברים ייפתרו לנו בחיים בעוד תחומים. כסף הוא מראה ומגבר לדברים שקורים בתוכנו- ככל שהדבר והנושא יותר קיומי ככה המגבר יותר גדול- כמו יחסים, מיניות ואהבה- שאלה דברים קיומיים.

    נרד לקומת הלב, מה אני מרגיש ביחס לכסף? מה עולה לי? כסף מרגיש לי כמו…?  לנסות לא לענות מהשכל המודע, אלא מהגוף, מהרגש.

    כסף הוא קטן לידי, אני המנהל, כסף הוא רק חלק מהשלם שנקרא אני, הוא לא אני. גם אם אני לא טוב במספרים, אני לא חייב להיות טוב במספרים כדי להתחיל במגרש ההתפתחות של הכסף. האם הכדור שנזרק למשחק שנקרא כסף נראה כמו כדור ברזל ענקי או כמו כדור ספוג עדין שנעים לשחק? מאיפה התחילה התחושה שאני קטן והכסף גדול ששייך לגדולים?.

    למה באנו לעולם? ואיך זה קשור ליחסים שלנו עם כסף?

    • למה באנו לעולם? מה תכלית של ירידת הנשמה והיותנו בגוף בעולם הזה שיש בו אתגרים וקשיים רוחניים וגשמיים? למה ירדנו לעולם שה-DNA של הנשמה הפוך מה-DNA של הגוף והגשמיות?. המהות של הנשמה היא מהות של אחד, במקום מהות של ריבוי, מהות של אינסוף, במקום מהות של סוף. המהות של אינסוף זה שהכל קיים, וקיים אחדות בו זמנית, עולם של אהבה. ירדנו לעולם של חומר שיש בו סוף, חלוקות, הבחנות, הפרדות, צורך באהבה וכולנו רוצים לקבל אהבה, ויש במשחק הזה יחסים, קנאה, תחרויות- וזה לא הטבע הנשמתי שלנו. אם כך למה בכל זאת הנשמה ירדה לעולם? .
    • התשובה- באנו לעולם לתקן את עצמנו, ולתקן את העולם. החיים של האדם מוגבלים, בזמן, ביכולת, בכוח. יש משהו בטווח של בין לידה למוות שהוא לא סתם, שהאדם הוא פרק בהיסטוריה של העולם. לתקן את עצמנו זה ברור, אבל זה לא רק לתקן את עצמנו, אלא גם לתקן את העולם. יש שטועים וחושבים שהעולם מושלם, והאדם הוא הלא-מושלם שרק מקלקל, ושמי שצריך כביכול תיקון הוא רק האדם, ולא העולם עצמו- אבל זה לא נכון, כי האדם הוא חלק מהעולם הזה, וגם האדם וגם העולם לא מושלמים, והבורא הביא אותנו גם לתיקון עצמי שלנו, וגם שאנחנו ניטול חלק בתיקון העולם. התפקיד שלנו זה להביא את הטוב שנועדנו להביא, ולהחדיר את הטוב הזה אל תוך עולם החומר. לאדם יש כמה חלקים, ואמנם בDNA הפנימי ביותר שלנו אנחנו נשמה שהיא חלק אלוקה ממעל, אבל אנחנו לא רק נשמה, אלא נשמה בתוך גוף -אז יוצא מכך שיש לנו חלק ממש מושלם (הנשמה), ויש לנו גם חלקים אחרים שהם לא-מושלמים (הגוף וצרכיו או הרגש). כשאני מקנא במישהו זה לא הניצוץ האלוקי שלי שמקנא, אלא זה חלקים יותר נמוכים ולא-מושלמים שלי, וכך הלאה לגבי שאר מקומות נמוכים ולא-מושלמים.
    • איך סוגיית ‘למה באנו לעולם’ קשור לכסף? תיקון העולם ותיקון עצמנו- הדרך שלנו לתקן את העולם לא יכולה לקרות אם אנחנו נמנעים מנושא של כסף. כסף זה ייצוג של החומר בעולם- אם אנחנו לא מחדירים את האור ואת הנשמה ואת הכוונה שלנו עד ההכי נמוך שאפשר מבחינת חומריות, אז אי אפשר לעשות עבודה. יש אנשים שצריכים לעשות תיקון מאוד עמוק בחומר, ואז יש להם הזדמנות. יש אנשים שיש להם כלים לייצר הרבה כסף ולצבור יותר כסף, ויש אנשים שהמיכל שלהם הוא יותר קטן, וזה בסדר- לא כל אדם נועד להיות עשיר- אבל התיקון שלנו את העולם חייב להתרחש בדרגתנו ובמקום שלנו מהשליחות שלנו. יכול להיות שיש אדם שנועד לתקן את העולם באמצעות כסף מועט יחסית, ויש כאלה שצריכים לעשות את זה עם הרבה כסף- אבל העניין הוא שכסף הוא בעצם כמו זרוע שלנו לתיקון העולם. מכאן יוצא שאנחנו חייבים להתמחות בדבר הזה שנקרא כסף- אחרת אנחנו לא מקיימים את התפקיד שלנו ולא מורידים את האור הרוחני לאן שהוא צריך להגיע בעולם הזה.
    • לפעול עם כסף, להכניס כסף, לצבור כסף- זה לא דבר “לא רוחני”- אלא זה יכול להיות הדבר הכי רוחני בעולם- זה לא אומר שסטינו מהמהות אם עשינו כסף, אלא זה אומר שאני מקיים חלק מהתפקידים שלי בעולם. לכל אדם יש טווח של פוטנציאל שעלינו להגשים ולמצות. יש אדם שיממש את הפוטנציאל הכלכלי שלו כשהוא לא יהיה במינוס, וזה מבחינתו יהיה שקול לקריעת ים סוף כדי להיות שם, ויש אדם שמיליארד דולר זה מימוש הפוטנציאל שלו. לכן עלינו לקחת נשימה ולשחרר מעלינו את הציפייה להיות מה שאנחנו לא- גם בתחום הכסף.

    זה לא אצילי להיות לא מתעניין בכסף. יש אנשים שנולדו עם תשוקה עזה לכסף, ויש אנשים שזה לא מעניין אותם- ושני הטיפוסים זה בסדר. זה בסדר אם לא ממש מעניין אותי תחום הכסף. גם אם זה לא תחום העניין המרכזי שלי, כסף זה עדיין נושא שמאוד משפיע עליי, והוא חלק ממה שבאתי לעשות כאן בעולם- ממש כמו תחום נושא הרגשות שיש אנשים שזה ממש לא מעניין אותם, אבל הזוגיות שלו לא עובדת כל עוד הוא לא ילמד על רגשות ומה זה רגש, אז יהיה לו קושי בזוגיות- מעין ברקס של הבורא שרוצה שהוא ילמד את השיעור כדי שדברים אחרים יעבדו. כך גם הקב”ה מנסה לכוון אותנו ולנסות ללמד אותנו מה זה כסף וליצור יחסים מיטיבים ומתוקנים עם כסף.

    מהו לא כסף?

    • כסף הוא לא אהבה – כסף זה לא תחליף לאהבה, אף על פי שכסף יכול להיות ביטוי של אהבה.
    • כסף הוא לא מדד לערך העצמי שלי – הכסף לא מדד לערך שלי. אם אין לי כסף זה לא אומר שאני שווה פחות- למרות שיהיה לי קול שיגיד את זה, ולא נרצה לחתוך את הקול הזה, אלא נקשיב לו ולקושי שלו כדי להיות אותנטי איתו. הכסף הוא לא העדות לזה שאני אדם שווה. יש אנשי מקצוע שתורמים לאנשים והם חושבים שאם אין להם כסף אז משמעות הדבר שהם לא מספיק טובים במה שהם עושים- וזה לא בהכרח וצריך לנתק את ההערכה מהכסף. כשאין כסף או הרווחיות יורדת, גם אם יש קול שאומר שזה בושה או אות קלות, זה בגלל שיש מקום שמצמיד את הכסף וההצלחה הכלכלית לערך- המקומות האלה לא בהכרח נעלמת כי זה מקום הישרדותי, וזה עניין של ווליום ועוצמה, והשאלה אם זה מצליח לנהל אותנו או לא- כמה אנחנו מנהלים את המקום הזה.
    • כסף הוא לא הביטחון המוחלט – כסף הוא לא המקור לביטחון. אם הכסף נהפך להיות הביטחון המוחלט אז זה בעצם עבודת אלילים לכל דבר. כמובן שמדובר על המקור הפנימי העמוק של הביטחון, ולא ברמה השטחית, כי ברמה שטחית כסף כן נותן ביטחון בסיטואציות מסוימות. אבל עם זאת, לא הכסף הוא זה שיגרום לחיים שלנו להיות מלאי שפע וטובים, וזה משהו שמאוד חשוב לדעת אותו.

    מהו כן כסף? –  כסף זה אמצעי לשימור ערך.

    • לדוג’ אם יש לי ערוכה של עגבניות, העגבניות האלה שוות משהו למישהו- הם מזינות, טעימות, ניתן להכניסן לסלט, אפשר ליהנות מהן, ואפשר להפיק מהן טובה או הנאה. העגבניות האלה יהיו טובות למאכל נגיד בערך שבוע- ונניח שיש לי שדה של עגבניות, ויש לעגבניות האלה ערך, אך עוד שבוע הערך הזה יירד לטמיון כי כבר לא יהיה ניתן ליהנות מהערך הזה. מה אני יכול לעשות אם אני רוצה ליהנות מהערך של השדה העגבניות הזה במשך שנה? אני אקח את הערך שקיים בשדה עגבניות הזה ואמיר אותו לקופסת שימורים שנקראת כסף. כלומר לקחתי ערך גלום במוצר מסוים, והכנסתי אותו לקופסת שימורים שנקרא כסף ע”י התמרה. ברגע שלקחתי את הערך מהעגבניות והמרתי לערך של כסף, אני יכול להשתמש בכסף הזה להרבה דברים שונים- כמו לקנות חלב או בשר ממוכרים אחרים.
    • כשאני כמטפל מטפל במטופל, זה ערך שאני מייצר. המטופל מפיק הנאה או טובה (הטבה) שאותו אדם מפיק מהשירות או המוצר שאני נותן לו, אני נותן לו ערך, הוא מפיק ממה שאני נותן לו ערך עבור חייו. ההטבה שהמטופל קיבל, זה ערך שנתתי לו. כשהמטופל משלם לי המטפל, הוא בעצם לוקח את הערך שהוא צבר, וממיר אותו במשהו שעושה לו טוב. אני לקחתי את הערך שייצרתי, והמרתי אותו בצורה של כסף.
    • למה חשוב לדעת מהי ההגדרה הנקייה של מהו כסף? כי כמה שההגדרה של כסף פשוטה- ככה היא מופצצת ומלאה בהמון דברים שגויים וטעונים שאנחנו מלבישים על זה. אנחנו בכלל לא זוכרים מה זה הדבר בכלל. “כסף זה רשע, כסף זה השחתה, כסף זה חמדנות, בלי כסף זה מחסור, כסף זה משהו שיש רק לאחרים, כסף זה משהו שהופך אותי לאדם רע, כסף זה משהו שנותן לי ביטחון” וכו’- כל אלה הלבשות מהו כסף. עם זאת- בסופו של דבר- כסף זה רק אמצעי לשימור ערך!.

    זרימה נכונה שלנו עם כסף בתקופות החיים השונות – יש שלבים בחיים שבהם אנחנו יצרניים יותר, ויש שלבים בחיים שבהם אנחנו יצרניים פחות. כרגע נדבר על זרימה של כסף בתקופת זמני היצרנות. אנחנו רוצים שייכנס יותר כסף ממה שיוצא, ואת ההפרש אנחנו צוברים בצורה עם שאיפה לצבור אותה בצורה שתרבה את עצמה, שהכסף ירבה את עצמו.

    אישו של אנשים עם כסף יכול להיות באחד מכמה מקומות –יש כמה חלקים אפשריים שלאנשים עלול להיות קושי בהקשר של תהליך זרימת הכסף וכלי מחזיק שפע כלכלי-

    • לייצר כסף
    • לקבל כסף – נינוחות לקבל כסף, לעשות שיווק לעצמי, דרישה לתמורה עבור נתינה, הצבת מחירים. לקבל כסף קשור בתחושה שאני ראוי, לבקש כסף, נקיות עם כסף. להיות במצב של נינוחות ולגיטימציה לקבל כסף, לחשוב שאני מספיק טוב וראוי לקבל כסף עבור הערך שאני מפיק.
    • להוציא כסף – יש אנשים שקשה להם להוציא כסף. הם לא מסוגלים ל הוציא וכשהם מוציאים הם בחרדה וקמצנות, או שהם מוציאים יותר או שווה למה שהם מרוויחים. אנשים שבד”כ קשה להם להוציא כסף, המקור של כך זה בד”כ חרדות קיומיות- ואז יש קושי מאוד גדול להוציא כסף גם על דברים מהותיים.
    • לצבור כסף – כל עוד אין לנו הכנסה פאסיבית שמספיקה כדי לקיים אותנו, השאיפה שלנו צריכה להיות שלא לחסוך על דברים מהותיים, אלא כן לחסוך על דברים לא מהותיים- וזאת כדי שנוכל ברוב הזמן לצבור כסף. אנחנו רוצים לצבור כסף מהסיבה הבסיסית כי יש תקופת בחיינו שבהם אנחנו פחות יצרניים (כמו למשל בשלב הזקנה שאדם מאריך ימים / או בגלל כושר השתכרות יורד כמו למשל בגלל סיבה בריאותית או שינוי או תנודות בשוק או אפילו בחירה או כל סיבה אחרת). בתקופות הפחות יצרניות נרצה לחיות עם הכסף שצברנו. יש אנשים שיש להם דווקא קושי עם לצבור כסף- ולמה? בד”כ המקור הרגשי לזה קשור בכך שיש כמיהה סמויה לפצות את עצמי על חסכים מהעבר- זה קורה לאנשים שהייתה להם שאיפה גדולה לחופש להביע את הרצונות שלהם אבל לא הייתה את האפשרות, ואז הם עוסקים בפיצוי מתמיד את עצמם בכל מיני דברים שהם רוצים, וזה עולה הרבה כסף, וזה לא בגלל שהם צריכים את הדברים בהכרח, אלא פשוט יש שם בור רגשי. | סיבה נוספת שעלולה להיות לנו שקשה לנו לחסוך או להשקיע, זה כי אנחנו מרגישים כמו ילדים קטנים שנתנו להם להתעסק בעסקים של גדולים- ואז לא נתעניין, נהיה משותקים כאשר מדובר באפיקי השקעה, והכסף שלהם ישקע בעובר ושב (ובמידה ויש יתרת כסף) ואז יהיה אשמה שהוא נמצא שם אך יהיו משותקים מהקושי לעשות איתו משהו, אולי מפחד להפסיד, או מלהתקבל במשהו שלא נדע ונחווה חוסר מסוגלות, או שיעבדו עלינו, או שיקרו כל מיני דברים, לכן הולכים על המוכר ועל הידוע של לא לעשות עם הכסף כלום ולהשאיר את המצב כמו שהוא. צריך לדעת שכסף מזומן שהוא בעובר ושב, זה כסף שכל רגע שעובר, הערך ששמור בו פוחת- ולמה? כי המחירים כל הזמן עולים- אז אם פעם יכולתי לקנות מסטיק ב10 אגורות, היום הוא עולה 50 אגורות, ככה שאם פעם שמרתי 10 אגורות שהיו שווים משהו, היום אפילו שליש מסטיק לא הייתי יכול לקנות- כלומר הערך שצבור באותו כסף הלך ופחת- זה כמו קופסת שימורים עם חור קטן בתוכה- ולכן יש את כל הנושא של עולם ההשקעות.

    כל מה שקרה לנו בפנים לא קשור לכסף, אלא קשור לשורש עמוק יותר- אני מרגיש קטן? לא בסדר? ייאוש? תחושת החמצה על השנים שעברו ולא עשיתי? מה עלה בי? בוא נחקור ונראה מה הנושא הנפשי הפנימי שעולה בי בעקבות כך. לא משנה מה עלה, עלינו לזכור שעשינו את המיטב שלנו עד עכשיו.

    פיתוח הנינוחות לסוגיות חדשות בעולם הכסף – כשאנחנו לומדים על עולם הכסף, אנחנו נתקלים בכל מיני מושגים וסוגיות (כמו יועץ, לשלם למישהו, נאמנות של איש מקצוע כלפינו וכד’)- הרבה פעמים אולי נרגיש שזה לא הטבע שלנו להתקל בדיבור שכזה. נבדוק מה קורה לנו בגוף. המטרה שלנו היא להתיידד עם עולם הכסף- גם אם זה אומר שבהתחלה יהיו מונחים שלא רגילים לי על האוזן- זה עדיין לא אומר שזה גדול עליי. אם התחושה שלי כשאני שומע את זה לראשונה שזה גדול עליי זה מצביע על משהו עמוק שלא קשור לכסף- איך אנו מתמודדים כשאנו נתקלים עם דברים שאנחנו לא יודעים (בלי קשר לנושא הכסף), מה קורה לי כשאני נדרש להרחיב את הגבולות שלי לאזורים חדשים שעוד לא הייתי בהם.

    יחסים עם כסף – משימה

    יחסים עם כסף- תרגילי חוויה עם דגש על אהבה עצמית, מערכות יחסים והגשמה מקצועית.

    אנחנו חושבים שיחסים זה רק עם בני אדם, אבל זה לא נכון- אנחנו מנהלים יחסים עם המון דברים- עם הגוף שלי (שומר עליו מטפח אותו), אני מנהל יחסים עם כל מה שסובב אותי ויש לי איתו אינטראקציה, וכסף זה אחד הדברים שיש לי איתו יחסים.

    כסף נראה לנו משהו כל כך חיצוני, אבל זה ממש לא כך, ויחסים עם הכסף חושפים דברים מאוד פנימיים ועמוקים, וממש לא רק חיצוניים.

    משימה
     אם כסף היה דמות, והייתי צריך לצייר אותו, או לתמלל אותו, מיהו היה?. כתוב או צייר את הדמות של הכסף. לאחר מכן, מי אני מול הדמות? מה קורה לי כשאני מול הדמות הזו שמסמלת את הכסף? איזה רגשות דמות הכסף מציף בי? האני שלי הדמות שאני מגלם מול הכסף, האם אני מכיר את הדמות הזאת רק באינטראקציה מול כסף או בעוד מקומות בחיים שלי? ואם כן איפה?.

    מה שאני מגלה מי אני באינטראקציה של עם הכסף, כנראה שאמצא אותו בעוד סוגי אינטראקציות. דווקא ההסכמה שלי להתבונן באומץ יוכל לחשוף לי דברים ועניינים פנימיים שאולי בתחומים אחרים יותר קשה לי לראות את זה. לבדוק באיזה עמדה אני נמצא. כמה קשה לי לפעמים להודות ולומר שיש לי אישו עם כסף- אם אולי זה נראה נמוך מידי, או ‘מה אתה מתעסק עם כאלה דברים?!’. יש לזה משמעות בסופו של דבר, כי כסף כוספים אליו. זה נורא משמעותי להבין מה הסיפור שלי עם הכסף, ולכן מומלץ להיות בהתבוננות הזאת, מי אני שם באינטראקציה עם הכסף, מה מוביל אותי שם.

    יחסים עם כסף בראי התדרים

    כל תדר (עוצמה מולדת) מתנהל אחרת עם כסף
    בו תגלו איך כל טיפוס מולד מתמודד עם כסף ומה ניתן לעשות?

    תדר 1 שמים וארץ:

    בשמים – ימנע מלהתעסק בכסף. כסף בשבילו יחווה כמשהו נמוך, מלוכלך, ההיפך משליחות, כמו משהו מדכא שהעולם מכריח אותו להתעסק איתו.

    בארץ – יש מצבים שיעשה המון כסף אבל לא יצליח ליהנות ממנו כי לא מחובר למשמעות רוחנית גבוהה.

    מה עושים?

    בשמים- מתחילים לראות כסף ככוח רוחני במציאות. כאנרגיה לכל דבר. מחליטים לצאת למסע לדעת לעבוד ולצבור את האנרגיה הזאת כחלק מתהליך של התפתחות אישית.

    בארץ- שואלים את עצמנו, אם היה לי את כל הכסף בעולם, מה הייתי רוצה לעשות בחיים? למה הייתי רוצה להקדיש את חיי?

     

    תדר 2 – עוצמת הרכות:

    אנשי עוצמת הרכות מצוידים בכלים נהדרים ליצירת שפע. העוצמה שלהם יכולה לעזור להם להיות יזמים מעולים והרכות שלהם יכולה לעזור להם לרתום אנשים לחזון שלהם.

    ברכות ללא העוצמה – יכול לחוות איך כסף זה דבר שגדול עליו. חוסר אמונה ביכולתו להתנהל עם כסף והליכה אחרי השפעה של אנשים דומיננטיים בסביבתו.

    בעוצמה ללא הרכות– קושי להיעזר באחרים והתבצרות במוכר והידוע. קושי ליהנות מפירות העבודה שלו ולהתרווח.

     

    מה עושים?

    מפרידים את הכסף מהערך העצמי

    לומדים לסמוך על עצמם ועל האינטואיציה שלהם בכל מה שקשור לכסף בשיתוף היכולת להיעזר במומחיותם של אחרים.

     

    תדר 3 – אחדות הניגודים:

    האתגר הגדול של אנשי אחדות הניגודים עם כסף היא לדעת להתמקד על סדרי עדיפויות ולוותר על רצונות שיוצרים הוצאות כספים לא הכרחיות.

    הנטייה שלהם לגם וגם יכולה להופיע ברצון שיהיה להם הכל ומכל סוג וזה עשוי להקשות עליהם לשים גבול להוצאות הכספיות.

    בנוסף, עלולים לחוות שכסף = מלחמה / קונפליקט

    ואז בכל מה שקשור לכסף ימנעו מלהביע את הרצונות והצרכים שלהם על מנת לשמור על ההרמוניה

    מה עושים:

    לומדים להתמקד בטוב שבדברים שהם בוחרים לרכוש ולא בטוב של הדברים שהם לא רכשו. עבודה על סדרי עדיפויות וכניסה למודעות של בחירה ולא של וויתור.

    לומדים שכסף זה בסה”כ אמצעי להשגת ערך.

    הוא לא הגורם למלחמה – היחסים עם הכסף הם רק סמן למערכות היחסים שלנו בכלל.

    בודקים איפה קיים פחד ממלחמה – חוקרים מה יושב שם

    ומתקשרים באומץ את הצרכים והרצונות הקשורים לכסף, גם אם זה יכול למנוע חוסר הסכמה ועימות.

     

    תדר 4 – קסם ההתמרה:

    כסף יכול להיתפס כיעד להרפתקאות / כמשהו לא יציב

    כאשר הצורך בשינוי ינהל – יבוצעו שינויים חיצוניים שבין היתר כרוכים בהוצאת כסף בצורה לא אחראית או במעבר מדבר לדבר מבלי להעמיק את המומחיות שלהם בתחום אחד וכך להצליח להתפתח בו גם מבחינת יכולת השתכרות.

    כאשר לא במיטבם, הם יתחילו עם מקצוע או עיסוק מסויים ולפני שיספיקו לבססו כבר יעברו לדבר הבא.

    ואז עלול להיתפס ע”י הסביבה כפזרן / לא אחראי / לא יציב

     

    מה עושים?

    כשיש צורך בתנועה, וזה כרוך בהוצאות כספיות – בודקים מה יושב מתחת לצורך?

    איזה צורך באמת לא מקבל מענה – וההוצאה הכספית לא תיתן לו את המענה.

    עובדים על היכולת להעמיק את המומחיות המקצועית שלהם בשדה שיאפשר להם שינוי ולכן לא ידרוש מהם עזיבה שלו והתחלה של משהו חדש.

     

    תדר 5 – מהות הנתינה:

    כסף יכול להיתפס כמשהו מלוכלך / קשה / שאנשים סתם מתעסקים בו.

    הם יעשו הרבה בשביל אחרים אבל כשזה יגיע ללבקש על זה כסף הם יספרו לעצמם סיפורים לגבי זה שהם לא באמת צריכים ושאם זה כרוך בלקבל כסף אז זה כבר לא “נקי”.

    המון פעמים יתנו ויחלקו את מה שיש להם – גם כשאין – כאשר הצורך לתת ינהל אותם.

    או שכשיהיה מגיע להם תשלום עבור שירות /מוצר – לא תהיה להם יכולת לקבל.

     

    מה עושים?

    לומדים לבדוק (לפני שנותנים) – מה נכון לי והאם יש באפשרותי לתת.

    עובדים על בדיקת הצרכים והרצונות ועפ”י התשובה הפנימית לומדים לשים גבולות באהבה – גם בנושא כסף

    לומדים לקבל כסף על דברים שאני עושה ונותן מתוך התרגול להסכים גם לקבל ולא רק לתת.

     

    תדר 6 – עוצמת הפנימיות:

    בחוויה הפנימית שום דבר לא חשוב מהפנימיות.

    כסף יכול להחוות כדבר לא חשוב / כמשהו שולי / כמשהו שטחי. יכול לחוות חוסר עניין בחשבון הבנק, בהוצאות/הכנסות. הם ימקדו את תשומת הלב שלהם בדברים בעלי משמעות עמוקה בעיניהם וימנעו מלהתעסק עם כסף.

    יהיה להם קשה מאוד לשווק את עצמם מכיוון שהם לא אוהבים להתבלט והם ירגישו שמכירה זה משהו שמוזיל אותם או יתפסו את זה כאקט לא אותנטי של מניפולציה.

    הם ישאפו לעסוק במשהו יציב שייצר להם הכנסה קבוע וידועה ויתמודדו עם פחדים שקשורים לעיסוקים עצמאיים ולחוסר וודאות שמגיעה עם זה.

    הרבה פעמים הם יהיו מאוד מחושבים ומדוקדקים ויתקשו לקבל החלטות ספונטניות שקשורות להוצאות כספיות.

     

    מה עושים?

    יוצאים מעצמם ומתרגלים לדבר ולתקשר בנושא כסף

    להתעניין בחשבון הבנק – ולעשות פעולות מעשיות שמקדמות אותם בנושא כסף.

    להסכים לוותר על האמונה שלשווק את עצמי או את מוצרי זה צביעות או מניפולציה ולהתחיל לראות את פעולת השיווק כמסע להבנת טבע האדם ואדם לחבר אותו לרצון שלו.

     

    תדר 7 – מסתורי הרגשות

    עלולים להיות חסרי אחריות עם כסף.

    אנשי מסתורי הרגשות חווים קושי גדול לדחות סיפוקים וזה עשוי להוביל להוצאות בלתי מחושבות שאינן קשורות ליכולות האמיתיות שלהם.

    כאשר הם חווים הצפה רגשית, זה יכול לבוא לידי ביטוי בבזבוז כסף ללא הכרה ובקניות לא נחוצות.

    הם עשויים לחוות תכנון פיננסי כמשהו שמגביל את החופש והספונטניות שלהם ועשוי לגרום לתחושת כלא או מחנק.

    בגלל שבתוכם הם ילדים נצחיים, לעיתים העיסוק בכסף עשוי להיתפס על ידם כמשהו של “גדולים” ולא משהו שהם יכולים להצליח או להיות טובים בו.

     

    מה עושים?

    דבר ראשון לומדים להרגיש מבלי לפצות את עצמם בקניות. רק זה לכשלעצמו יכול להביא לאיזון התקציב.

    בנוסף לומדים ורוכשים מיומנויות להתנהלות חכמה עם כסף. עובדים על לסמוך על עצמם ועל היכולת שלהם להבין גם עניינים שקשורים לכסף. וזאת צעד אחרי צעד. לעיתים יש להיעזר באיש מקצוע סבלני שינחה אותם בפשטות כיצד עליהם להתנהל כלכלית בצורה חכמה מבלי לדכא את יצר הספונטניות שקיים בהם.

     

    תדר 8 – אש סמויה:

    אנשים שהפוטנציאל להכניס הרבה כסף גדול, בזכות היכולת שלהם להקים ולתחזק פרויקטים גדולים.

    יכול להיות מצב שיהיה להם הרבה כסף, אבל לא יהיו מאושרים, וזו בגלל העובדה שאינם מודעים לעולם הרגשי שלהם וללחצים והכעסים שמצטברים בנסיון לשלוט על מצבם הפיננסי.

    בדר”כ המובנות של תדר 8 תאפשר להם להתנהל כלכלית באופן מסודר ומתוכנן לאורך שנים.

    עשויים להיות שיפוטיים כלפי התנהלות כלכלית של אחרים כמו משפחה קרובה.

     

    מה עושים?

    לומדים להתחבר לרגשות ולפעול לקדם את עצמם כלכלית ללא מתח.

    לומדים לפתח חמלה לאנשים פחות מאורגנים ולראות את היכולת מובנות שלהם כמתנה ייחודית.

     

     

    תדר 9 – לחישת הלב:

    האיזון בין הראש ללב מאפשר להם להצליח ברמה הכלכלית.

    כשהם נוטים אל הראש הם יתעסקו באופן מוגבר בענייני כספים ויתקשו לשמור על מידה של ספונטניות וזרימה.

    כשהם נוטים אל הלב הם עשויים “לאבד את הראש” ולזרום אחרי חשקים שייצרו הוצאות מוגברות של כסף.

    לחישת הלב יכולים להשתמש באינטואיציות החזקות שלהם על מנת לנווט את ההשקעות שלהם ביצירתיות ובהצלחה.

     

    מה עושים?

     כשנוטים לראש- לומדים להכניס את הלב, את הרגש ואת הספונטניות. לאפשר לעצמם לעשות הוצאות שיגרמו להם שמחה, זרימה והתלהבות.

    כשנוטים ללב- להכניס סדר ומובנות בהתנהלות הכלכלית. לעקוב אחרי הוצאות ולשים לעצמם מטרות כלכליות שיובילו אותם לאורך השנים.

     

     

    תדר 10- התמזגות

    הצורך של אנשי התמזגות בחיבור עשוי להוביל אותם לאבד את המצפון הפנימי הכלכלי שלהם. הם עשויים להישאב לסגנונות של התנהלות כלכלית לפני האנשים הקרובים אליהם ואשר איתם הם מתמזגים. במקרים כאלה הם כאילו יאבדו את הבחירה שלהם ויזרמו עם האנשים הקרובים להם.

    בנוסף לאנשי התמזגות יש נטייה לשים דגש על ההווה על חשבון העתיד. לעיתים מוביל אותם משפט פנימי שאומר אם עכשיו בסדר אז הכל בסדר. זה יכול למנוע מהם מלפתח את עתידם הכלכלי ולשם מחירים כבר כאשר אותו עתיד יהפוך להווה חדש.

     

    מה עושים?

    בונים תכנית כלכלית עצמאות ושמים לב מתי ההתמזגות עם הזולת מסיטה אותם מהתכנית הנכונה והמדוייק עבורם.

    לומדים לחשוב על העתיד ולהשקיע באופן קבוע חלק מהמשאבים שלהם לביטחון כלכלי עתידי.

     

     

    תדר 11- מנהיגות חדשה

    אנשי מנהיגות חדשה הם בעלי פוטנציאל כלכלי מעולה. יכולות ההנהגה שלהם עשויים לאפשר להם להניע תהליכים ויוזמות עסקיות וכלכליות.

    אנשי תדר 11 יהיו מעולים בלעזור לאחרים עם מצבם אבל יהיה להם יותר קשה לקבל עזרה עבור עצמם וכך יהפכו למוגבלים לידע שיש להם עצמם בלבד.

    הרבה פעמים יתקשו לקבל כסף עבור מה שהם נותנים מכיוון שיחושו שמה שהם נותנים הוא מאוד טבעי והם אפילו נהנים ממנו ולכן הם ירגישו שזה לא נכון גם לבקש על זה כסף.

    הדבר עשוי להוביל לנתינת ערך מוגבר לזולת ללא קבלת תמורה ואפילו להתרוקנות של האנרגיה.

     

    מה עושים?

    לומדים להעריך את הערך שהם נותנים ולבקש עבורו תשלום. לומדים להיעזר במומחיותם של אחרים על מנת להגדיל את היכולות שלהם לצמיחה כלכלית.

    מי שלא ביצע את הצעד הראשון במדריך מוזמן לעשות זאת עכשיו:
    שאלון המחסום הרגשי שלך להצלחה
    מוזמנים לבחון מהן המחסום הרגשי שלך להצלחה בכסף ותחומים נוספים

    מוזמנים לענות על כמה שאלות עם המאמן הוירטואלי שלנו ולזהות את המחסום הייחודי שלך.
    לחצו כאן לגישה מיידית וללא עלות

     

    מדריך: הורות על פי התדרים

    היחסים שלנו עם ההורים הם  היחסים שהכי משפיעים עלינו מכל המערכות יחסים שיש לנו עם כל בני האדם.
    מדובר ביחסים שתמיד יהיו איתנו, ותמיד ישפיעו עלינו, כל חיינו. ההשפעה של ההורים על חיינו תהיה תמיד נוכחת,
    תמיד תהיה.
    בפוסט היום נגלה איך סוגי אנשים שונים משתמשים בעוצמה המולדת (התדר) באופן מיטבי ולא מיטבי בהורות שלהם.
    קבלו מספר לא קטן של דוגמאות:

    תדר 1 – שמיים וארץ

    לא במיטבם

    • כשהוא בשמים הוא מנותק מהוצאה לפועל ומהעשייה ולא תמיד יספר לילד את הצרכים שלו ואז הילד ירגיש ניכור לכל מה שקשור לרוחניות ויחבר אותה למשהו שמנותק מהקרקע ואפילו מסוכן: “דיבורים דיבורים ובסוף אין מה לאכול”.
    • כשהם מחוברים לקרקע עלול להיות הרבה תכלס והרבה עשייה וסיפוק של הצרכים אך לא יהיה קשר רגשי כי ההורה עצמו אינו מחובר לרגשות של עצמו וזה יופיע לילד כהורה שמספק את כל הצרכים אך אי אפשר לשתף אותו במה שבלב.
    • הילד ירגיש שאין לו מקום לנפש כיוון שפועלים על פי כללים מאוד נוקשים תוך ניתוק מהצרכים הרגשיים ומהאנושיות.
    • ה”תכלס” אינו נותן מקום לילד מקום לרגש של הילד וזה יכול לגרום לילד להתנתק רגשית מעצמו או לרצון לברוח ולהתרחק מההורה ולקבל את המענה הנפשי- רגשי במקומות אחרים.

    במיטבם

    • הילד ילמד מההורה איך מגשימים רעיונות גבוהים וערכיים ואיך חיים רוח שאינה מנותקת מהחומר.
    • הרוחניות תיתפס אצל הילד כמשהו הקשור לחיי היומיום.
    • הילד ילמד לראות בכל דבר את המשמעות הגבוהה של הדברים כיוון שזה מה שההורה יקלוט וידגיש זאת.
    • מצד שני ההורה ידגים את הביצוע של הדברים ועשייה מתוך משמעות גבוהה והילד ירכוש ערכים גבוהים אשר יוצאים לפועל בצורה מעשית.



    תדר 3- אחדות הניגודים

    לא במיטבם

    • בגלל הנטייה של תדר זה להבין את השני יותר מאשר את עצמו הוא עשוי במצבים מסוימים לראות את הילד כחלק מעצמו ולכן להצדיק ולסנגר על הזולת.
    • זה עשוי להוביל לחוסר עמידה על זכויותיו של הילד אל מול גורמים חיצוניים. כתוצאה מכך הילד ירגיש שלא תומכים בו ולא מצדדים בעמדותיו אל מול העולם.
    • זה עשוי להתפרש אצל הילד כחוסר אהבה או כהעדפה של ההורה את מישהו על פניו (למשל העדפה של החברים או המשפחה הרחוקה על פני הילד).
    • כיוון שלהורה יש קושי עם קונפליקטים והתעמתות ויכולת לעבור במהירות ממצב של קונפליקט למצב של הבנת הזולת הילד עשוי לתפוס את ההורה כצבוע, מתחסד ולא אמין.
    • מכיוון שאחדות הניגודים חווים אחדות עם הזולת הם עשויים לא לקיים את ההפרדה הנדרשת במצבי החיים השונים. לדוגמא: הם עשויים לא לכבד את המרחב החברתי של הילד ולהתנהג כאילו חברי הילד הם חבריהם.
    • לעיתים בגלל היכולת שלהם להרגיש אחדות נמנעת מהם היכולת להרגיש צורך של הזולת במרחב, בפרטיות ובמרחק. נטייה זאת נחווית אצל הילד כפלישה וחוסר כבוד לפרטיותם.
    • כיוון שאחדות הניגודים הם מעשיים ופעלתניים מטבעם הם
    • עשויים להיות בביקורת גדולה כלפי עצמם וכלפי אחרים במצבים של חוסר עשייה או אפילו מנוחה ולשפוט זאת כעצלנות ובטלנות. דבר זה יכול לגרום לילד להרגיש תחת ביקורת מתמדת על מיזגו, יכולותיו וצרכיו השונים (לדוגמא אם הילד הוא תדר עם קצב שונה).

    במיטבם

    • בגלל יכולתם להכיל שוני הם יוכלו להכיל את השוני של הילד ולקבל אותו.
    • יצרו הרמוניה ואחדות במשפחה ויגשרו בין כל השונויות הנמצאות בסביבה.
    • יבינו את הילד וישדרו להורה השני ולשאר המשפחה את הקבלה והלגיטימציה לשוני של הילד.
    • היות ויכולת הכלת השוני שלהם יוצרת אצלם מגוון גדול של חברים, דבר שהילד ייחשף אליו וזה יאפשר לו לפתח בעצמו יכולת הכלה של שוני. הם יסבירו את יכולת הקבלה שלהם ויפתחו אצל הילד את יכולות ההכלה שלו.
    • יהיו ברגישות ומודעות לצרכים שונים שאינם סותרים בעיניהם את צרכיהם ויצרו אמפטיה לצרכי האחר גם אם הם שונים משלהם. זה יאפשר להם יחס של כבוד לצרכיו השונים של הילד ויהוו דוגמא לחריצות, עשייה וחוסר שיפוטיות טבעית.


    תדר 5 – מהות הנתינה

    לא במיטבם

    • הקושי הרב של הורה לשים גבולות עלול לעודד גדילה של ילדים חסרי גבולות שאינם יודעים לקבל לא.
    • זה אף עלול להוביל במקרים אחרים לחוסר יכולת של הילד להגיד לא או לדעת לשים גבולות ולתקשר את גבולותיו.
    • כיוון שלהורה צורך עז לתת ואינו יודע לקבל זה עשוי ליצור אצל הילד בשלבים יותר מאוחרים תסכול עז על כך שההורה אינו מסכים לקבל ממנו ורק רוצה לתת ללא הקשבה.
    • יהיו חסרי גבולות בנתינה לילד ולא ידעו לקבל. זה עשוי להשפיע על הילד בכך שירגיש שמגיע לו לקבל מבלי שהוא צריך לתת. דבר זה עשוי לפגוע ביכולות התקשורת של הילד וקשריו עם אנשים.
    • הנתינה הרבה של ההורה עשויה להשפיע על הילד וליצור תלות וחוסר עצמאות וצפייה של הילד שידעו מה הוא רוצה וצריך.
    • בגלל יכולת הנתינה הגדולה של ההורה ייתכן והוא יצפה מהילד לאותה יכולת של נתינה כלפי אחרים וכלפיו (בפעמים הבודדות שההורה כן מבקש). מה שהילד עשוי לקלוט במקרים כאלה זה שהוא לא מספיק טוב או מוסרי כיוון שהיכולת והצורךבנתינה שלו קטנים משל ההורה. אי לכך הילד עשוי להרגיש חוסר ביטחון וערך עצמי נמוך.

    במיטבם

    • הורה במיטבו ידע לכוון את הילד לאהבת אדם ונתינה ללא תנאים.
    • הקלות בה חווה ההורה את הנתינה תעודד את הילד לתפוס נתינה כמשהו טבעי וקל. הילד יגדל להיות אכפתי ואוהב אדם.
    • הילד ירגיש שההורה תמיד שם בשבילו ושהוא מוכן לעשות בשבילו הכל.
    • תחושה זאת תיצור אצלו ביטחון באהבת ההורה ועזרה שהוא תמיד יוכל לקבל ממנו.


    תדר 7 – מסתורי הרגשות

    לא במיטבם

    • מכיוון שמסתורי הרגשות הם ילדים נצחיים הרבה פעמים הילד יאלץ לקחת את תפקיד המבוגר האחראי וזאת בלי קשר לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא.
    • הילד עשוי להרגיש שהוא נמצא ברכבת הרים רגשית תמידית וזה יכול ליצור אצלו בלבול, פחד לבטא את עצמו, הרגשה שאין מקום לדעות ולרגשות שלו.
    • הילד עשוי לפתח קושי בביטוי והמללה של תחושותיו וקושי בחשיבה והבנייה רציונאלית.
    • במקרים מסוימים הילד עשוי לחוות ביטוי רגשות כחוויה לא נעימה, מאיימת ודוחה.

    במיטבם

    • הורה שיכול מצד אחד להבין ולהרגיש את הילד ולהיות איתו בגובה העיניים ועם זאת לשים לו גבולות
    • גדילה בקרבת הורה מסתורי הרגשות במיטבו מגדילה את היכולת של הילד לקלוט ולכבד רגשות, הן של עצמו והן של הזולת.
    • הילד יתחבר לאינטואיציה וירגיש כי מבינים את הרגשות שלו ונותנים מענה לצרכיו הרגשיים שלו.


    תדר 9- לחישת הלב

    לא במיטבם

    • בגלל הרגישות והחדירות שלהם לעיתים יהיה להם קשה במיוחד להכיל את מצוקות ופחדי הילד.
    • הם ירגישו שהכאבים הללו עשויים להציף אותם ולכן יעברו אל הראש, הרבה פעמים בצורה שאינה מודעת.
    • עשוי להתפרש אצל הילד כחוסר יכולת של ההורה להיות איתו ולהכיל את כאביו. דבר זה עלול לפתח אצל הילד אכזבה וכעס וריחוק מן ההורה והרגשה שההורה אינו מבין אותו ולכן אינו כתובת לפנות אליה בזמני מצוקה.
    • הילד עשוי ללמוד מכך באופן לא מודע להדחיק את רגשותיו כיוון שהם יתפסו בעיניו כדבר שהשני אינו יכול להכיל.
    • הילד יחווה שכשהוא משתף בקושי או כאב ההורה מאוד סובל. ועשוי ללמוד מכך ששיתוף הרגשות גורם סבל.
    • בגלל חדירותם הרבה הם זקוקים למרחב מחייה (space) אחרת הם עשויים להרגיש שהם נחנקים. עם זאת, ילד זקוק לחיבור מתמיד להורה וכתוצאה מכך הילד עשוי להרגיש נהדף ודחוי על ידי ההורה.
    • הנטייה של לחישת הלב לדבר בשני קולות: קול הלב וקול הרציונל, יכולה ליצור בעיות בתקשורת עם הילד. הילד יחווה
      שההורה סותר את עצמו, פעם אומר ומאמין ככה ופעם אחרת אומר ומאמין אחרת.
    • כשההורה מחובר לרגש ופחות לרציונל הילד יחווה בלבול וחוסר ביטחון. הוא יחווה דיסוננס בין הגיון הרגשי שמונהג בבית לבין הגיון הרציונאלי המונהג בחברה.

     

    במיטבם

    • יהיה קשוב ורגיש.
    • ידע מה הילד שלו מרגיש לעיתים אפילו לפני שילד עצמו מבין ויודע זאת.
    • ידע להכיל את רגשות הילד מצד אחד ומצד שני לאזן זאת בראייה מפוקחת, בעצה טובה ובהכנסת דברים לפרופורציות.
    • הוא ילמד את הילד שילוב מנצח של מקום לרגש והכלה רגשית לשימוש מושכל בכלי הרציונל


    תדר 11 – מנהיגות חדשה

    לא במיטבם

    • עשוי לראות כל הזמן את מה שהילד יכול אך אינו מממש וזה עשוי לגרום לילד לחוויה שדוחפים אותו, שלא מניחים לו ולא מקבלים את מי שהוא ומה שהוא מסוגל.
    • ההורה עשוי לא לאפשר לילד לחוות עצב, כאב, קנאה או כל ורגש אחר שיתפרש אצל ההורה כרגשי שלילי או נחות ובמקום זאת ינסה לדחוף אותו לפתרון לצעד הבא ללא קבלה של המצב הרגשי והנפשי של הילד.
    • הצורך של ההורה לתת ערך עשוי להוביל לרצון לשלוט או להשפיע על בחירות הילד ובכך לא לאפשר לו לעשות ״טעויות״ וללמוד מהן.
    • התנהלות כזאת לאורך זמן עשויה לגרום לילד שלא לבטוח בעצמו ולפתח תלות בהורה בשלבים מוקדמים ובשלבים מאוחרים עשויה גם לגרום למרידה מתמדת ולטענה שבגלל ההורה חיי הילד אינם עובדים.
    • התנהלות זאת עשויה לגרום לילד להיות תלותי (ברמה הנפשית) ולא עצמאי עד גיל מאוחר ולמנוע ממנו לנהל חיים עצמאיים ולגרום לו לחיות חיים של ספקות נצחיים וחוסר בטחון ביכולתו להגיע לבחירות הנכונות לו.

    במיטבם

    • יהיה עזר גדול לילדיו וידע לעזור ולקדם אותם אל עבר התפתחות בריאה בצורה הרמונית ובהקשבה לצרכים ולבשלות של הילד לצמוח ולהתפתח.
    • יתמוך בו, יבין אותו ויהיה שם עבורו במצבים של הצלחה ובמצבים של משבר.
    • יהווה רוח גבית לילד שתגרום לילד להרגיש ביטחון שתמיד יהיו שם עבורו בכל מצב.
    • ההורה יצור קשר עמוק ומשמעותי עם הילד מעבר לתפקיד הקלאסי של הורה- ילד
    • יוכל להבין את תהליכי ההתפתחות של ילדו, לעודד ולפרגן לתהליכים שהוא עובר ולהיות עזר לתהליכי ההתפתחות שלו.

     

    שאלות להתבוננות על היחסים שלי עם ההורים-
    • כשאני חושב על הקשר שלי עם ההורים, מה אני מרגיש? מה עולה לי? האם כיוו ץ או התרחבות? איזה
    הרגשות בגוף?
    • מה הייתי רוצה שיקרה לי בקשר עם ההורים שלי? מה הייתי רוצה שישתפר שם? מה הייתי רוצה שייפתח
    בתוכי?
    • מה הדבר הכי משמעותי שקיבלתי מאמא שלי? ומה הדבר הכי משמעותי שקיבלתי מאבא שלי?

     

     

     

     

    הכנה לשנה של התחדשות ויציאה מתקיעות!

    היי

    זה ארז
    הנה טופס הכנה לשנה החדשה,
    לחצו על הקישור להורדת הטופס, הדפיסו ומלאו אותו.

     

     

    מקשר כואב לקשר אוהב- סדנת זום ללא עלות:
    בתקופת החגים פעמים רבות “צפות” בעיות במערכות יחסים.
    כשאדם יקר אלינו (בן זוג, ילדים וכו..) מתנתק מאיתנו (או שאנחנו מתנתקים)
    זו חוויה כואבת, הניתוק יכול להיות רגשי או פיזי.
    התחושה כאילו הוציאו חלק “מגופנו”.
    תהליך של ריפוי קשרים ושיקום יחסים הוא תהליך עמוק שאפשר לצמוח ממנו
    ולייצר קרבה מחדש.
    בסדנת זום תלמדו איך באמצעות שיטת התדר אפשר לעבור מקשר
    כואב לקשר אוהב ב- 3 שלבים עמוקים אך פשוטים.|
    נושאים נוספים בסדנא: הגשמה מקצועית ובטחון עצמי
    כנסו לקישור למידע והרשמה לסדנא:
    https://lp.menix.co.il/hashaka/?ref=postblog22*09

    גם השנה,כמידי שנה,

    אנחנו שולחים למנויי התדר

    את שאלון ההכנה לשנה החדשה…

     

    איך שמתקרבים לתקופת החגים,

    שואלים אותנו, איפה השאלון הכנה לשנה החדשה?

    למי שלא מכיר השאלון הוא כלי עוצמתי

    שמאפשר לך לבנות יעדים

    ולהגיע אליהם! 

     

    הבקשה המיוחדת שלנו אליכם השנה, היא:

    תאפשרו לעצמכם שנה של התחדשות, בכך 

    שלא תתנו לעבר שלכם לצבוע את העתיד!

     

    הנה סרטון בו שוש ואורן מדברים בדיוק על זה,

    איך אנחנו יכולים להמנע מלתת לעבר

    לפגוע ביכולת שלנו להתחדש בעתיד

    (לצפייה בנייד יש ללחוץ על הגדלת הנגן למסך מלא)

    אני רוצה גם להזמין את כל מי שרוצה לוודא שהשנה

    החדשה תכלול שינוי בביטחון העצמי שלו, ביחסים שלו ובהגשמה המקצועית שלו,

    להצטרף אלינו לסמינר התדר הקרוב ולעבור את מבחן הריחות החדשני

    לחיצה על הקישור תעביר אתכם לשאלון בו תבחרו את התחום

    שהכי משמעותי לכם לשפר בשנה הקרובה וכיצד עושים זאת- לחצו כאן

     

    ועכשיו לטופס הכנה לשנה החדשה, לחצו על הקישור להורדת הטופס, הדפיסו ומלאו אותו.

    את הטופס ממלאים וקוראים שוב ושוב במהלך החגים,

    מי שיפתח את הטופס שנה אחרי, יגלה איזה ניסים קרו לו!

    שנה טובה ומאושרת לכולם!

    מדריך לתקשורת אוהבת בזוגיות

    זוגיות משפיעה על כל תחומי חיינו ואם לא עובדת יוצרת סבל גדול
    במדריך תגלו איך לייצר תקשורת אוהבת בזוגיות

    שלב ראשון – שאלון המחסום הרגשי שלך להצלחה

    מוזמנים לבחון מהן המחסום הרגשי שלך להצלחה בזוגיות ותחומים נוספים

    מוזמנים לענות על על מספר שאלות מצומצמות עם המאמן הוירטואלי שלנו ולזהות את המחסום הייחודי שלך.
    שאתם עונים על השאלות תתמקדו בתחום הזוגיות

    לחצו כאן לגישה מיידית וללא עלות לשאלון

    שלב שני- קריאת המדריך

    היסוד החשוב ביותר ליחסים – ההבנה כי כל אחד חי באולם קולנוע אחר.

    בעת הישרדות ,אנחנו יוצאים מתוך הנחה שגויה שהיינו באותו סרט עם
    האחר,והוא יודע מה עובר עליי.
    העבודה שלנו במערכות היחסים, לברר מה קורה בבית הקולנוע שלי,
    ומה קורה בבית הקולנוע של האחר.

    קורה שבמערכות יחסים זוגית, הבעל חווה שיש ביניהם יחסים טובים,
    יש ביטחון, אהבה, גם אם לפעמים יש מריבות.
    לעומתו האישה חווה שקשה לה והבעל מרגיש שהיא מאשימה אותו.
    האישה רוצה לשתף את הכאב של והרגשות שלה בפניו, ורוצה שהוא יקשיב לה,
    ולא לקבל ממנו פתרונות ,ומרגישה שלא מבינים אותה.
    אצל כל אחד מוקרן סרט אחר.

    העבודה שלנו במערכות יחסים, לברר:

    1. מה קורה בבית הקולנוע שלי.
    2. מה קורה בבית הקולנוע של האחר.

    זו אחריות שלנו לשתף מה אנחנו מרגישים. מה עושה לנו טוב או רע , מהם הכפתורים שלנו.
    האוטומט ההישרדותי מכוון אותנו להניח שהשני יודע מה עובר עלינו,
    ושאנחנו יודעים מה עובר על השני. הדבר גורם לריחוק ותסכול.
    אחת הסיבות שאנו לא משתפים, הוא הפחד לעשות דרמה, או שנגיב בהתפרצות,
    או שיתקיפו אותנו. זה לא האוטומט שלנו לשתף.
    עד שאנו לא מסבירים , הטבע של האנשים לחשוב שהתגובה שלנו היא נגדם.

    בתוך כל מערכת זוגית במיטבה, חייבות להתקיים שתי אחריויות:

    אחריות 1 – לשתף מה קורה בבית הקולנוע שלי

    אחריות 2 – לברר מה קורה בבית הקולנוע של השני

    המרכיבים של כל סרט:

    1. התדר שלי (הטיפוס המולד שלי) – איפה קשה לי, מה הצרכים של התדר (לדוגמא תדר 6 צריך מדי פעם להתרחק)
    2. הכפתורים הרגשיים שלי – להסביר לשני שיידע שהכפתורים הם
      הטריגר לכאב. ההבנה של האחר – תעורר חמלה .
    3. העבר הכואב שגורם לדברים מסויימים להיות טעונים .
    4. הרגשות שלי – לתקשר מה הסיטואציה גרמה לי להרגיש.
      כשלא מתקשרים קורית התרחקות, וכשמשתפים תקרה חמלה והתקרבות.
    5. הכוונה שלי – מה הייתה הכוונה שלי/שלך מבלי שננחש או נפרש.

    דגשים לשיתוף הסרט שלי:

    –>  לא להאשים ולא לדרוש .

    –>  לעשות את השיחה, עד כמה שאפשר רק אחרי שיוצאים מהישרדות אקוטית
    (כשהכפתורים רגישים ומשפיעים על התגובות)

    –> לתאר עובדות ואז רגשות (מה זה גרם לי להרגיש) .

    –>לתאר את החיובי שאנחנו מרגישים (להגיד מילות חיבה והערכה –
    אני אוהבת ומעריכה אותך ורוצה שתהיה הבנה וקרבה בינינו)

    –> לבדוק ולהתעניין באופן פתוח, מה קורה בסרט של השני.

     

    דוגמא לאיך “תדר” מתנהל בזוגיות:

    תדר 10- התמזגות- תדר המתחבר לאנשים בקלות, מתמזג איתו ,
    יכול לראות בנאדם כאילו מכיר אותו
    מאז ומעולם אל אף שהם אינם מכירים ,חבר של כל העולם.
    תדר 10 לא במיטבו לא חיי
    את מי שהוא, אלא חיי זהות של אחרים כי אין לו נפרדות, מי אני
    ומי הזולת, לכן העבודה של תדר 10 היא לבנות נפרדות.

    מה שקורה בעולם הילדות כאשר הרבה פעמים ילד לא בנה
    את הנפרדות בינו לבין ההורה, יכול לקרות לתדר 10 בבגרות,
    כאשר הוא לא בנה נפרדות בינו לבין הזולת. הוא חי את השני
    ולא את עצמו וזו עבודתו. בגלל שהוא מתמזג עם השני,
    הוא כאילו חווה בדיוק את כל התגובות של השני, כאילו
    אימץ מתנות של השני ולא של עצמו. הוא כל כולו השני. אם לכל תדר
    יש את הארגז הכלים  הפרטי שלו, אז תדר 10
    כאילו החליף את ארגז הכלים שלו בארגז הכלים
    של השני ועם זה הוא פועל,
    אבל זה לא הוא, אף אחד לא בא לעולם להיות
    מישהו אחר, באנו להיות אנחנו .

    המודעות והיכולת שלי לקחת אחריות על הנפרדות
    ולעבוד מה שלי, מה אני מגיב מהלא במיטבו,
    ליצור בעצמי בהירות, מי אני, מה שייך אלי, מה לא שייך אלי .


    לסיכום המטרה שלנו שנתרגל איך לתקשר בתקשורת אוהבת,
    כל אחד יבין את האחר והצרכים של כל אחד יכובדו.

    נזכור  שהכוונה שלנו – ליצור אהבה וקרבה.

    מדריך: 11 מפתחות לעשייה ללא מאמץ

    מהי עשייה ללא מאמץ? – עשיה מתוך תשוקה, שמחה, קלילות, בנחת, בכיף, מתוך חזון, בזרימה, בנחישות, באהבה, באמונה. זה נהדר להגיד מה לא כשמדברים על מאמץ, אך בסופו של דבר, נרצה להגיד מה כן על דרך החיוב, ולא רק על דרך השלילה.

    שלב ראשון – שאלון המחסום הרגשי שלך להצלחה

    מוזמנים לבחון מהן המחסום הרגשי שלך להצלחה שמשפיע גם על העשייה
    מוזמנים לענות על על מספר שאלות מצומצמות עם המאמן הוירטואלי שלנו ולזהות את המחסום הייחודי שלך.
    לחצו כאן לגישה מיידית וללא עלות לשאלון

    שלב שני- לקרוא את המדריך

    הגורמים המשפיעים על עשייה במאמץ לעומת עשייה ללא-מאמץ:
    מה באמת משפיע על העשייה אם היא במאמץ או לא במאמץ? ישנם כמה גורמים שנתייחס עליהם ומשפיעים על כך:

    1. רמת קיום – יש לנו 3 רמות קיום (הישרדות, תודעה, מודעות), ובכל רגע נתון אנחנו יכולים להיות באחד מרמת הקיום. אותה רמת קיום תשפיע לנו על המאמץ בעשייה:
    • רמת הקיום האוטומטית והבסיסית זה רמת ההישרדות, וכשאנו בהישרדות, אנו נחווה מאמץ בכל דבר, אפילו במטלות פשוטות ולא מאיימות כמו להכין לאכול לעצמנו בבית. רמת ההישרדות צובעת את כל העשייה שלנו כמאמץ, וזה לא יהיה צבע ססגוני, כי זה לוחץ לנו על כפתורי ההפעלה הרגשיים הכי כאובים, וזה מפעיל לנו את כל היבלות, הרגשות הכואבים, כפתורי ההפעלה הרגשיים, הכאבים, המקומות ששואבים לנו את כל האנרגיה. בגלל שרמת הישרדות נותנת לנו משקפיים קודרות וקשות על המציאות, אז פתאום לקום להתקלח זה דבר שעלול להיחוות כ’אין לי כוחות’ וכל דבר נראה דרמה וקשה, ואפילו דברים טריוויאליים.
    • ככל שהתדר שלי גבוה יותר, ככה הדברים יזרמו לי יותר בקלות. כשאנחנו רוצים להעלות לעצמנו את התדר, ואנחנו צריכים לעשות מטלה, כמו לנקות בית, ושמים מוזיקה שמחה שאוהבים שמעלה את המורל, ואז מה שהיה לוקח לי שעתיים לוקח לי שעה ואני עושה בכיף, כי העלתי את התדר את המורל שלי. האפשרות לפגוש את עצמנו עם עין טובה, עם אנרגיה טובה, עם תדר חיובי- זה משנה מציאות ואת העשייה, והדברים נהפכים להיראות ולהיחוות אחרת. כשאנו מרחיבים את הלב הכל נראה אחרת, מתרחבים.
    • כשאנחנו ברמת קיום הישרדות הצינור סגור ומכווץ כדי למנוע מאיתנו להרגיש כאב, וכשהוא מכווץ אנחנו במאמץ. כשאנחנו בהישרדות אנחנו בביצה- אפשר ממש לדמיין את זה פיזית- זה איכס, דביק, קשה, כשאנחנו בהישרדות הראש שלנו בביצה, וזה מאוד מאמץ לנוע בתוך הביצה.
    • חמלה זה מפתח גדול לעלות מרמת הקיום של הישרדות. לכל אדם יש דברים שקשה לו והוא לא אוהב לעשות, אבל כשיש לנו גם שיפוט וביקורת, זה מכניס אותנו יותר עמוק לביצה, מכניס להישרדות בריבוע, ואנחנו משקיעים המון אנרגיה על כלום- רק על ההתנגדות. עצם שזיהינו את ההישרדות ולא מתנגדים לזה, כבר עזרנו לעצמנו על ידי שנביא חמלה למקום הזה.
    • כשאני קולט שאני בהישרדות אני לא קונה ומזדהה עם הסרט שמוקרן לנו בפנים, ויודעים להבחין בין החוויה הרגשית המדומיינת שעולה לנו, לבין המציאות. לא נשאבים למקומות הנמוכים.

     

    2. התדר – מהי המהות המולדת. אפשר לזהות את המאפיינים שלי של התדר בעשייה.

    • תדר 6 (עוצמת הפנימיות) שלא במיטבו חי בפרפקציוניזם, ואז כל עשייה זה מאמץ, כי אם זה לא מאה אז זה אפס, ואז עלול לדרוש דברים שלא נכונים לו. לעומת זאת, כשתדר 6 במיטבו והוא חי לפי המשפט ‘עשיתי כפי יכולתי לפי הכוחות שהיו לי ברגע זה’ זה נעשה בלי מאמץ ומשחרר.
    • תדר 7 (מסתורי הרגשות) לדוגמא כשהוא מאוד רגשי, ומשהו קטן קצת לא הסתדר, וזה יכול להיות מינורי, הוא כבר התפרק, כי קרה משהו ברגשות שהוא איבד שליטה, והופך לדרמה-קווין. המילה ‘לא בא לי’ זה משפט טיפוסי של תדר 7.
    • תדר 9 (לחישת הלב) כשהוא מנותק מהראש כל קושי נחווה כאילו נחרב העולם.
    • תדר 3 (אחדות הניגודים) ירגיש מאמץ שקשור לתדר שלו כשהוא צריך לבחור, הוא צריך לעשות או זה או זה, והוא מרגיש שנגמר לו האוויר, כי הוא לא מסוגל לבחור משהו אחד, והוא ירגיש שזה מאמץ, וחוויה שמבזבזים הרבה אנרגיה, כמו פול גז על ניוטרל ורק מתחפר יותר במקום שלו. אם כן, התדר שלנו מאוד משפיע על הגישה שלנו לעשייה ואיך נחווה אותה.

     

    3. “השרירים” הפנימיים

    • כשאני הולך לחדר כושר אם אסתכל על המכשירים ואדע איך כל מכשיר עובד, לא יקרה נזק לשרירים באימון, ובאותה מידה כמו הנושא הפיזיולוגי, כדי לאמץ שרירים ולאפשר להם יותר גמישות חוזק חוסן צריך להיכנס לחדר כושר, גם כאן יש חדר כושר של המציאות, ובחדר הכושר של המציאות יש שרירים פנימיים שדורשים חיזוק, שאם יהיו חזקים יותר זה יעזור לנו.
    • שרירים פנימיים חזקים ומפותחים שיכולים לעזור לי בעשייה בקלות זה שרירים כמו- סבלנות, רצון, ביטחון עצמי, נחישות, אמונה. השריר שמדבר על היכולת שלי לקבל את עצמי, לאהוב את מי שאני- חיזוק השריר הזה עושה פלאות בחיים, מאפשר לי, מוריד ממני מאמץ, כי ברגע שאני יכול לקבל את עצמי כמו שאני, אני לא צריך להיות מאה אחוז, ואני מפסיק לייסר את עצמי על כל פרט ‘מה יגידו מה יהיה’.
    • אם יש משהו שגורם לאנשים להפסיק להתאמץ לעשות ולפעול זה הפחד ש’אולי אטעה’ ואז המחשבה שזה מאמץ גדול מידי עבורי. ככה גם כשאני מחזק את השריר של השתדלות ושחרור שליטה- יש לי מאה אחוז על ההשתדלות ואפס אחוז על התוצאה- מה שיקרה למאמץ זה שהמאמץ יהיה פשוט- אם השריר עולה למאה אז המאמץ יורד לאפס, וזה יוביל לעשייה בכיף ובקלות.

     

    4. אזור הנוחות

    מה שאני מכיר ועשיתי אלך פעם אז סבבה לי, אבל אם עוד לא התנסיתי ואולי זה מחוץ לאזור הנוחות שלי זה עלול להיות מפחיד, כי זה לא מוכר וידוע, ואני לא סגור על זה. אם אני אדם שקשה לי לצאת מאזור הנוחות, אז כל עשייה שתחייב קצת תזוזה, תחייב ממני המון מאמץ. לכל אדם יש אזור נוחות, אך השאלה היא כמה נכונות יש לי להרחיב, וגם זה שריר, ואפשר לאמן אותו. אם אדם לא בנכונות לזוז מאזור הנוחות/נכות שלו, אז כל דבר הוא קיר בטון וצריך קונגו לזה. לכן אזור הנוחות הוא חלק מהדברים שמשפיעים האם עשייה שלי תהיה במאמץ או לא במאמץ. כשאנחנו יוצאים מתוך אזור הנוחות שלנו, זה מהווה הרבה יותר מאמץ עבורנו כי חווים קושי ומאמץ, אך הוא לא קבוע, כי זה עד שנתרגל לזה וזה ייכנס לאזור הנוחות החדש שלנו.

     

    5. פחד מכישלון ואכזבה

    כשיש פחד כזה אולי אפילו לא ניגשים לנסות. כישלון ואכזבה זה לא מה שבא לנו להרגיש, וזה כרוך בכאב. עולה לנו המון כאב שמדברים על כישלון ואכזבה, וזה משהו שלא פשוט לנו לפגוש ברמת הלב, וזה מעלה כאב ורגשות של דברים שלא קל לנו איתם- מציף זיכרונות אכזבות לופים וכד’, ואז כל עשייה, זה דורש המון כוחות נפש לגייס, וזה מאמץ גדול, כי אני צריך לעבור מלא מסוחות עד שאני בכלל מגיע לביצוע הדבר עצמו. מה הפחד להיכשל עושה לי? האם הוא מהווה לי מנוע או שקובר אותי? האם אני מתכווץ וקופא בגללו או גובר עליו ומאתגר את עצמי לאזור חדש?.

    [חשוב שנפתח את המקום הזה בתוכנו שמוכן להתבונן בסקרנות על הדבר והעשייה, ובודק מה הולך להיוולד מזה, כי כל קושי הוא גם הזדמנות לצמיחה. אם אני רק בצד אחד של העניין, ורק נותן כבוד לכאב ולאכזבה, ואולי מרגיש אומלל ומסכן, זה לא משחרר שום דבר ולא מקדם. אך כשאני נותן מקום סקרני, מבלי להאמין לסרטים הרגשיים שאני אוכל, אז נפתח עוד מקום שמסוגל להסתכל על הדברים כהזדמנות]

     

    6. פחד מהצלחה

    פחד להצליח. יכול להיות שהצלחה גורמת לתביעה עצמית כלפיי, או תביעה של אחרים ממני שיצפו ממני ליותר, ולכן זה עלול להשאיר את האדם במקום שרוצה להישאר במוכר במקום הנוכחי.

     

    7. תחושת מסוגלות

    כשיש ערך עצמי ומסוגלות אני פחות חווה מאמץ, אלא חווה ש’זה קטן עליי’. כשיש לי תחושת מסוגלות אני מחובר לאנרגיה שזה אפשרי וזה בסדר, והתנועה הפיזית שלי היא התרחבות. כשאני מתרחב אני מרגיש יותר קליל, ופחות חווה מאמץ. ככל שנחזק את תחושת המסוגלות שלנו ונחווה עוד הצלחה ועוד הצלחה זה ירבה את תחושת המסוגלות, הערך, הביטחון העצמי שלנו בעצמנו ובמתנות שלנו, וכמובן יעזור לעשייה.

     

    8. חשש ממה יגידו (מפגש עם המציאות ועם הביקורת)

    אדם הוא יצור חברתי ומאוד משמעותי לנו מה יגידו. כשיש חשש מתגובות זה הופך דברים לכבד. אולי זה חשש מתגובות של עין הרע ותגובות של אחרים, שיגידו עליי אולי שאני לא יוצלח או כישלון או כמה אני טוב או מוכשר וכד’. מה יגידו עליי עלול להשפיע על חוויית המאמץ שבעשייה.

     

    9. חיבור לגבוה

    • כל אחד מאיתנו פועל במציאות ויש לו את המגדלור שלו, את הדברים שהם ציפור נפשו, שהם משמעותיים לו בחיים, שבשביל זה הוא מוכן לעשות הכל. ככל שאני מחובר לגבוה שלי- אני לא חווה מאמץ. זה לא אומר שלא צריך להשקיע ולפעול, ואין לי חוויה שזה קשה, כי אני יונק כוח ממקור גבוה. כשנמצאים במקום הגבוה, אנחנו מגלים כוחות פנימיים להכיל דברים שבמצב אחר אולי לא היינו יכולים להכיל.
    • חיבור לגבוה משתקף במה שהרב קוק אמר ‘בן אדם עלה למעלה עלה, יש לך כנפי רוח, אל תכחש בם’.
    • כשאנחנו במדרגת הרוח זה נותן לי המון כוחות, ודברים שהיו נראים הזויים פתאום קלים.
    • הפילוסוף ויקטור פרנקל בספרו אדם מחפש משמעות אמר שכשאדם יש לו בשביל מה, הוא יכול להשיג כל איך. זה מה שעזר לחלק מהיהודים לשרוד את השואה, הידיעה שיש להם סיפור לספר, והם רוצים לשרוד להעביר את זה, ויש לדברים שהם עוברים משמעות. לא צריך אסונות כדי לקבל כוחות, אלא פשוט להתחבר לגבוה.
    • חיבור לגבוה זה חיבור לערך שיותר גבוה ממני, לרוח, וברוח הכל קל, היא עוברת ממקום למקום, ולכן יותר קל, לעומת זאת כשאנחנו בארץ אנחנו נמצאים בעולם החומר ובחומר הדברים מוצקים והרבה יותר קשה, התנועה יותר מאומצת, לעומת זאת, כשאנחנו מחברים את עצמנו לרוח, אז הדברים יותר קלים.
    • כשאנחנו מתחברים לגבוה, לרצון של הנשמה שלי, אז אני לא לבד, אין נפרדות, יש לי עזרה מלמעלה, משמיים, סייעתא דשמיא, והרי באנו לשליחות בעולם, ובאנו לתת את המתנות שלנו בעולם.

     

    10. חיבור לשליחות שלי
    עוד צורה של חיבור לגבוה. כשאני עושה את השליחות שלי אני מוצא לזה כוחות ורצון, וזה מנוע עצום עם מלא כוח סוס.

     

    11. הדהוד חוזר

    כשמשהו בי נפתח ומתרחב, עובר דרכי הרבה, ואני גם מקבל הדהוד מהמציאות שגדל.
    כמו שחז”ל אמרו ‘פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של עולם’- אתה עושה צעד אחד ושניים,
    ופתאום אתה מגלה שאתה לא לבד והמציאות פועלת גם, והדברים קורים גם מעצמם.
    למציאות יש הדהוד. זה כמו אדם שעומד על פסגת הר וצועק, אז יש קול הד שחוזר אליו.
    אנחנו מהדהדים למציאות, וכשאני פועל עם שמחה, קלילות, עם אהבה, אז זה מה שהמציאות מחזירה לי,
    ואני מתמלא עוד יותר באנרגיה. איפה שחשבתי שאין סיכוי, כשאני מהדהד נכון העולם
    מחזיר לי ויש סיכוי ואנרגיה וכוח. כשאני בעשייה זה מהדהד למציאות. גם
    יש בחינה של ‘כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם’ ואנשים מהדהדים.

    כשאנו מסלמים (מייצרים סולם) של גודל המאמץ, אז כאשר הפרמטרים הללו
    שציינו נפתחים עבורנו, מה שפעם היה קשה ולא נעים לעשייה, פתאום נהיה בעמדה יותר מזמינה וכיפית.

    משימות להתבוננות (כתיבה ושיתוף)

    לכתוב באופן אינטואיטיבי וזורם בלי לחשוב יותר מידי ולהביא את השכל, אלא ממש להיות
    בזרימה ולא לעשות חשבונות, אלא פשוט להוציא את מה שבפנים. לכתוב:

    • פעולות שאינן אוטומטיות עבורי ואני לא חווה שם מאמץ- לתת דוגמאות
    • לכתוב מה מאפשר לי לזרום עם הפעולות האלה ללא מאמץ
    • איזה מקום בעבר היווה עבורי קושי ומאמץ גדול, וכיום זורם בפשטות?
    • מה למדתי על הכוחות הקיימים בי מהשינוי שחל? [אם קרה שינוי סימן שמשהו בי השתנה והתגלה]
    • איזה מקום מהווה עבורי אתגר ומאמץ כיום? איזה רגשות עולים בי כתוצאה מכך?
    • האם הכוחות שגיליתי על עצמי יכולים לסייע לי במה שקשה לי כרגע?.
    • איפה אני חווה מאמץ? באיזה תחום או עניין אני חווה מאמץ?
    • מה גורם לי להיות במאמץ?
    • בסולם של 1-10 כמה אני במאמץ?
    • מה יאפשר לי לחוות יותר בקלות את העניין הזה?

    סיכום שיעור בנושא: התמודדות עם ביקורת

    ביקורתיות

    שאלות להתבוננות עצמית על נושא ביקורת –

    • מה אני יותר, ביקורתי, או מפחד מביקורת?.
    • עד כמה אני מרגיש שאני ביקורתי? (עם עצמי, עם אחרים)
    • עד כמה אני מפחד מביקורת?
    • עד כמה חשש מביקורת עוצר אותי בחיים?
    • כלפי מה אני הכי ביקורתי?
    • כלפי מי אני הכי ביקורתי בחיי? (מי האדם שאני כל הזמן הולך אליו עם ביקורת, זה יכול להיות שהביקורת עליו אמיתי, אבל עדיין מי אותו אדם שאני סוחב עליו ביקורתיות). כלפי אותו אדם- מה הביקורת שיש לי עליו?.
    • מתי לאחרונה העבירו עליי ביקורת? ואיך הרגשתי בעקבות כך?

    ביקורתיות שיפוטית לא-בריאה לעומת ביקורת חיובית בונה ובריאה – כשאנחנו מתייחסים לתיקון הביקורתיות ולביקורת אנחנו מתייחסים לביקורתיות שיפוטית שהיא שלילית והורסת לנו (עם עצמנו ובמערכות יחסים), אך יש להבחין אותה מביקורת חיובית. ביקורת חיובית זה משהו חיובי ובריא- ביקורת זה היכולת שלנו להסתכל על תהליך או על עצמנו או על משהו שלא עובד, לזהות שהוא לא עובד, ולתקן אותו.

    ביקורתיות וצרכים –

    • לא כל הבאת צורך זה ביקורת, ולכן צריך לברר את הצורך הזה. ברגע שאנו תופסים את השני בתוכנו כלא בסדר, שם זה נתפס כביקורתיות, אך אם אני רוצה בלי שום קשר לאדם השני, שיקרה משהו במציאות, כדי למלא צורך פנימי שלי, שם זה צורך. על האחר אין לי שליטה, ובביקורתיות אני מאבד את השליטה במובן מסוים ‘הוא לא בסדר, למה זה ככה’, וזה גולש למקום שבו אני לא מתעסק בעצמי ובצורך שלי.
    • כשיש צרכים שלנו שלא מקבלים מענה על ידי האנשים סביבנו, אחד הדברים הראשונים שעלולים לעלות לנו זה ביקורתיות- מוקרן לנו סרט ביקורתי על האחר וכמה הוא לא בסדר ומישהו לא בסדר ושצריך לפעול ולהיות אחרת. אם כל הצרכים שלי היו מלאים הייתי יכול להעניק אהבה אינסופית כל הזמן, אבל באמת יש מצב שהצרכים שלנו אף פעם לא לגמרי מלאים, וזה חלק מטבע הבריאה, לבוא לעולם עם צרכים אינסופיים אל תוך עולם שיכול לספק אותם רק באופן חלקי- וזה חלק מהמתח של המציאות- וכשאנחנו מבינים את זה אנחנו יכולים לשחרר את הציפייה הילדותית והלא-ריאלית שהכל יהיה מלא ומושלם.
    • בזוגיות אנחנו באופן טבעי משליכים את הצרכים שלנו על בני הזוג שלנו ואנחנו מחפשים ורוצים שימלאו אותם, אך בפועל זה לא קורה במלואו, וגם לא בזוגיות הטובה ביותר, ואז עלולה להתחיל ביקורתיות על הצד השני- אך זה חלק מטבע המציאות, כי אני לא יכול לספק לבת הזוג שלי את כל הצרכים הרגשיים שלה כי אני לא אדם מושלם, וגם היא לא מסוגלת לספק את כל הצרכים הרגשיים שלי, כי גם עלייה עוברים דברים, וכשהצורך שלנו לא מקבל מענה מבחוץ למרות שציפינו, נוצר שם כאב, ואפילו ביקורת, ואולי טינה- ‘למה היא לא מסוגלת להיות ככה וככה’. אנחנו בתלונות ובביקורת אחד על השני, כאשר בפנים היה לנו צורך, שלא יכלנו למלא, ואנחנו לא ידענו ולא הצלחנו למלא אותו בתוך עצמנו, ואז נוצר שם אכזבה, כאב, חלל, ואז אולי גם האשמה וטינה.

    הביקורתיות שלנו על רמת ההשתדלות של אחרים – לפעמים אנחנו משתדלים במשהו, ואחר לא עושה השתדלות, ואנחנו מבקרים את זה שהוא לא מצליח או אפילו לא משתדל, אך יש פה משהו טריקי, כי מה שלנו קל להשתדל בו לא תמיד קל לאחרים להשתדל בו. היכולת שלנו להביא את עצמנו ולהשתדל במרחבים שונים, שונה מאדם לאדם. לבוא בתלונות על חוסר היכולת של האחר להשתדל או על מידת ההשתדלות הנמוכה, גם יכולה להיות סוג של ביקורתיות.

    הביקורתיות על אחרים באה כשאנחנו מרגישים מרוחקים ועם לב סגור – הביקורות שלנו על אחרים באות כשאנחנו מרוחקים. ברגע שיש רגש חיובי כלפי האחר ונפתח לנו הלב, הביקורתיות תתבטל. כשאנחנו נרגיש את האדם שממול ואת המקום המחבר, נוכל לצאת מהמקום של הביקורת. בזוגיות הרבה פעמים הביקורת קשורה לזה שהתרוקן קצת מיכל האהבה, ואז מתחילה הביקורתיות לצד השני, ואז אחד הצדדים (בד”כ האישה) יכולה להביא כמו ירי כל מיני טענות- וכשהצד השני (בד”כ הגברים) כשהם מקשיבים יותר לתוכן של המילים מאשר לפסקול הרגשי, נותנים תשובה למילים שנאמרות, אך זה ממש לא נדרש, אלא מה שנדרש זה ללמוד במקום לענות לזהות את הצורך שלה- היא לא זקוקה לתשובות, אלא לאהבה, שתרגיש שרואים אותה, שהיא אהובה. מהצד של האישה, היא צריכה ללמוד לעשות את זה בצורה של שיתוף ובקשה.

    בגלל שכשמתרוקן מיכל האהבה ויש לאדם לב סגור עולה הביקורתיות, כל שכן אנשים עם גוף כאב גדול, קשה להם להיות בחמלה, הבנה, התבוננות, כי הכל סגור, וכשהלב סגור אין אפשרות אפילו להכיל דברים אחרים כי אנחנו בקושי מכילים את עצמנו. אך ברגע שהלב פתוח ויש הבנה חמלה התבוננות זה מאוד אחרת.

    ביקורתיות שלילית מתרחשת ברמת קיום הישרדות –

    ביקורת זה אחד מהסימפטומים וההתנהגויות שעולה כאשר אנחנו במצב הישרדות- וכשאנחנו מזהים את זה במודעות השאלה מה אנחנו עושים איתה. זה לא שלא תעלה ביקורת, השאלה היא כמה נוכל לשים לב אליה, ולבחור להפסיק איתה ולהמתיק אותה.

    ביקורתיות פנימית יכולה להיות “מושפרצת” החוצה בקטנות בלא שימת לב –

    הרבה פעמים אנחנו בכלל לא מוכנים להעביר ביקורת על אחרים ולהביע להם את זה במילים, אבל, כאשר יש לי ביקורת סמויה בתוכי, למשל על בת הזוג, על משהו מאוד גדול, שאני אפילו לא מעז להגיד, אז יוצא שאולי יוצאים על אותו אדם בביקורות קטנות ומעצבנות, ואנחנו לפעמים אפילו לא שמים לב שזה ביקורת. כשיש לי ביקורת בלב מרגישים אותה. אם אנחנו לא עושים עבודה עם הביקורת שלנו, ולא שמים אליה לב, היא עלולה לצאת בשפריצים קטנים, בלא לשים לב.

    כשאנחנו מקבלים ביקורת מאחרים, איך שאנחנו מקבלים את זה מאוד תלוי ברמת קיום אנחנו- כי אם מופעלים לנו הכפתורים ואנחנו במצב הישרדות אז נחווה את זה כביקורת קשה ולא נעימה, אבל כשאנחנו ברמת קיום גבוה יותר, קל יותר להתמודד עם זה, וזה לא כזה מערער.

    לפעמים אדם שיש לו גוף כאב כל כך גדול, שקשה לו לקבל הערות וביקורות מאחרים, גם כשהם נאמרים בטוב. במצב כזה חשוב לרוקן כמה שאפשר מגוף הכאב, כדי לא להסתובב עם תחושת אלרגיה. בנוסף, ניתן לשאול שאלה את עצמנו- ‘אם משהו בי מפריע לאחרים, איך הם יכולים להגיד לי את זה?’. יש ביקורת שהיא בונה.

    ביקורתיות על אחרים שקשורה בתפיסה שונה שלנו על המציאות – לפעמים הפרשנות הביקורתית שלנו כלפי האחר קשורה בזה שאנחנו פשוט תופסים את המציאות אחרת- ואותה כוונה להתנהגות שהאחר פועל ואנחנו שופטים כמשהו רע, מצידו הוא אפילו לא רואה את זה ככה. למשל, אמא שמבקרת את הבת שלה שהיא לא מסודרת ולא שמה לב למרחב ומפוזרת והיא שופטת אותה כמרוכזת בעצמה, יכול להיות שהבת בכלל לא חווה את זה ככה בכלל. מצד הבת, היא פשוט מי שהיא. ומה שהאמא מגדירה כ’מרוכזת בעצמה’, הבת לא חווה את זה כמרוכזת בעצמה, אלא אולי היא חווה את זה כדברים אחרים, כמו למשל שהיא חווה שיש לה הסחות דעת, או שיש לה רצון חזק והיא יותר סובלת כשדברים לא קורים כמו שהיא רוצה, או שזה קשור למבנה האישיותי שלה ולתדר שלה וזה מגיע ממקומות אחרים. כשאנחנו לא מגיעים בעין של חמלה וכף זכות, אנחנו עלולים לפספס את האדם האחר- כי אנחנו אומרים לעצמנו ‘אם אני הייתי הוא אז לא הייתי מתנהג ככה אלא אם כן _משהו-שלילי_ אז כנראה בגלל זה הוא פועל ככה’ (הפוסל במומו פוסל), אבל זה לא ככה, והאחר הוא לא שכפול שלי, אלא פועל מתוך עצמו, והמהות שלו אחרת משלי. יכול להיות שאותה אמא תשפוט התנהגויות מסוימות של פיזור כ’מרוכזת בעצמה’, אבל אותה בת כשהיא פועלת בפזרנות זה לא בא לה מהמקום שהיא מרוכזת מעצמה, והיא יכולה להיות גם לא מרוכזת בעצמה וגם בפיזור, ואין קשר, אלא זה קשר דמיוני שאנחנו יצרנו בביקורת, מתוך המחשבה שהמנגנון של האחר זהה לשלנו. הראייה של כל אדם שונה, ולכל אחד סרט משלו. עלינו להסכים לזה שהאחר שונה מאיתנו- קודם לקבל שהוא שונה ממנו, ואחר כך גם לקבל את המחירים שהאחר שונה מאיתנו- האדם הזה אולי לא ירוויח דברים מסוימים שאנחנו מרוויחים כי הוא שונה מאיתנו, אך מצד שני יש גם דברים שהוא ירוויח ואני לא, כי אני לא כמוהו. ברגע שאקבל את האחר כפי שהוא, הלב שלנו ייפתח אליו. יותר חשוב שהצד השני ירגיש שאני אוהב אותו עם לב פתוח, מאשר שאהיה עם לב מכווץ ואלמד אותו “מה צריך”.

    ביקורתיות כמנגנון הגנה – ביקורתיות כמנגנון הגנה נובעת מהרצון להרגיש שווים ובטוחים אל מול השוני (מה ששונה מאיתנו במציאות).

    • בעצם יש אותי, ויש משהו שונה, מישהו שונה שאני פוגש בעולם, ואז במפגש הזה כשאני פוגש שוני, יש 2 אפשרויות- לשפוט את זה כמשהו שיותר טוב ממני או כמשהו שפחות טוב ממני. כדי
    • כדי להרגיש שווים ובסדר עם עצמנו, אנחנו דואגים להיות על ידי זה שהביקורת שלנו מורידה את השני- זה סוג של מנגנון הגנה- נקרא גם ‘האגו המשווה’- אנחנו משווים את עצמנו אחד לשני כל הזמן. כשאנחנו נתקלים במשהו שונה, כדי להרגיש שווים, אנחנו מורידים אותו.
    • אנשים ששונים מאיתנו ומביאים גישות שונות מאיתנו ועושים דברים אחרת- אנחנו הרבה פעמים מורידים אותם והשיטה שלהם והעשייה שלהם באמצעות ביקורת, כדי ליצור שוני שבה אנחנו יוצאים עם היד על העליונה לתפיסתנו.
    • כשאנחנו ביקורתיים יש בתוכנו איזה חלק שרוצה להרגיש שווה ביחס לשני, כי אולי מרגיש ותופס שהוא פחות מהשני. הביקורת עוזרת להרגיש “שווים יותר”.

    ביקורתיות כמראה – ביקורתיות נובעת גם ממשהו שאני לא מקבל בעצמי, שאותו אני פוגש אצל האחר.

    • אם אני לא נותן לצד הרגשי שלי מקום, מה שעלול לקרות כשאני רואה אדם אחר שהוא מאוד רגשי, אני עלול לזלזל בזה, וזה עלול ליצור בי דחייה. אם אני לא נותן לעצמי לנשום ולקחת את הזמן בהחלטות ובעשייה, אז עלול לעלות בי רתיעה לסוג של אנשים שכן עושים את זה, ואולי אפילו גועל, כי זה מקומות שאני לא מקבל בעצמי.
    • אז יש אותי, את משהו שאני לא מקבל בעצמי, ואז יש לי על ידי החיצוניות מראה לדבר הזה שאני לא אוהב, ושם יכול להגיע ביקורתיות, ובביקורתיות כזאת זה שיקוף של ביקורת שלנו על עצמנו.
    • למה שיהיו חלקים שאנחנו לא אוהבים בעצמנו ומבקרים את עצמנו? כי יש מקומות שבהם ביקרו אותנו עליהם, ואימצנו לעצמו את “הדרך הנכונה להיות”. מקומות שבהם ביקרו אותנו עליהם ולא היו מקובלים, אלו מקומות שאנחנו התחלנו לבקר את עצמנו. דברים נוספים שאנחנו מבקרים את עצמנו, זה על דברים בתוכנו שעוצרים אותנו- למשל אם יש לי נטייה לחוסר יסודיות או בינוניות או וויתור, יהיו לי על זה מחירים, ואני אראה אנשים שכן מתמידים עוקפים אותי, ואז אני לא צריך שמישהו ביקר אותי על זה, אלא אני כבר אתחיל לבקר את עצמי, בגלל התסכול מהתוצאות שאני מקבל במציאות, ואז אגיד לעצמי ‘אוף למה אני לא מסוגל פשוט להתמיד (או משהו אחר)’ וכד’. יש מחיר לאופן שאנחנו מתנהלים, ואם את המחיר אנחנו לא אוהבים, אנחנו עלולים לבקר.
    • כשאני מבקר מישהו, זה בעצם מראה שלי, כי זה חלקים בי שאני לא מצליח לראות, שהאחר משקף לי.
    • הביקורתיות כמראה זה משהו שמאוד נפוץ לנו עם הקרובים שלנו.

    ביקורתיות כמנגנון שליטה – הרבה פעמים אנשים משתמשים בביקורת כמנגנון לשלוט על השני, ובכך להשיג ביטחון.

    • הרבה פעמים הביקורת שלנו על האחר נועדה להוביל או להחזיר את האדם השני לאיזשהו תלם שאנחנו רוצים שהוא יהיה בו- תלם שנוכל להרגיש שם יותר בטוחים. למשל, אם הבת שלי תתנהג ככה וככה, אז אוכל להרגיש יותר בטוח. במצב כזה יש ביקורת שעלולה לנסות ליישר את האחר ולהשפיע עליו.
    • כשאנחנו מבקרים מישהו זה יכול להוות כמנגנון שליטה, שאם אבקר את האדם מספיק, יכול להיות שהוא ישתנה, ואז אשיג את הביטחון שאני רוצה.

    לפעמים קשה לנו לקבל חלק מסוים בעצמנו, ועולה לנו ביקורתיות כלפיו. אם אנחנו מודעים אנחנו מצליחים לזהות את הביקורתיות כלפי עצמנו, ואם אנחנו יותר מודעים אנחנו מצליחים לזהות שמדובר רק בחלק בתוכנו מתוך המכלול שבנו, ואם אנחנו פחות מודעים אולי נהיה מאוד ביקורתיים כשנראה את החלק הזה או התכונה הזאת אצל מישהו אחר. למשל, אם יש בי חלק פאסיבי אז אולי יש לי על עצמי ביקורת- ‘חפפני’, ‘עצלן’ וכד’. אולי אנחנו מנסים להסתיר את החלק הזה שלנו מאחרים בגלל בושה, אולי מנסים לא להיתקל בו, לא לחוות אותו, לא להגיע אליו ולמצבים שאולי הוא יבוא לידי ביטוי. נשאל את עצמנו- איך אני עם החלק הזה? איך אני עם עצמי שהחלק הזה מופיע?.

    לפעמים יש חלק בתוכנו או תכונה שאנחנו מבקרים מאוד עם עצמנו, ואז מתוך המקום השיפוטי הזה, אנחנו גם מחפשים להסתיר את אותו חלק מאחרים, ולנסות לעבוד בעבודות מאומצות כדי שהצד הזה לא יתגלה או לא יבוא לידי ביטוי. כשאחרים (ובמיוחד הקרובים אלינו) אולי כן מגלים את החלק הזה בעצמם, זה עלול לשקף לנו את הדבר הזה כמראה, כי אותו אדם לא מסתיר את זה או אפילו לא מנסה להסתיר את הצד הזה שבו, ומבחינתו זה אולי נתפס כמשהו ש’הוא מגלה את ערוותו’ כי זה אולי מרתיע ומגעיל וגורם לסלידה ובוז.

    כשאני מרגיש שיפוטיות כלפי אחרים, אם אני רוצה להגיע למצב שבו אני אוהב ומקבל אותם כמו שהם, אני צריך לקבל ולאהוב את עצמי כמו שאני. כל עוד שיהיו חלקים בי שאני שופט אותם, נלחם בהם מלחמת חורמה, מתבייש בהם, וסולד מהם- אז כשאראה את החלקים האלה בהם אני תקרה השיפוטיות.

    הפחד הכי נפוץ כלפי אהבה וקבלה עצמית של החלקים שבתוכי, זה הפחד שאם אקבל את עצמי כמו שאני, זה עלול לעצור לי את ההתקדמות בחיים, ולא אשתפר ואהיה יותר טוב. רוב האנשים חושבים שאם נאהב ונקבל את עצמנו כמו שאנחנו עכשיו, אז או שנישאר במקום או שנדרדר למדרגה נמוכה יותר, ואז אנחנו שונאים את עצמנו או חלק בתוכנו, מתוך ציפייה שזה יביא אותנו לרמת ההתפתחות הבאה, ושככה נתקדם, אך זה לא באמת קורה. כשאנחנו שונאים חלק בתוכנו זה לא באמת מוביל אותנו להתפתח, אלא ההפך, עוצר אותנו במקום, ואפילו מוסיפים לחצים ומועקות על עצמנו. לכן כדי להתפתח עלינו לעבוד על לאהוב את עצמנו, עם החולשה במדרגת ההתפתחות הנוכחית שלנו- ואז מה שקורה זה שכוחות העילוי הטבעיים מעלים אותנו למדרגה הבאה, אך הכוח המניע הוא לא שנאה עצמית.

    הביקורתיות שלנו מופנית כלפי חלקים בתוכנו שאנחנו לא מצליחים לקבל ולאהוב, ושהיו נתונים לביקורת בעבר שלנו.

    למה אנחנו מפחדים מביקורת? –

    ביקורת לוחצת לנו על כפתור הפעלה הישרדותי של לא-מוערך, וזה נוגע במקום מאוד קדום וראשוני- ערך עצמי. הרבה פעמים אנחנו נמנעים להראות את עצמנו או להעז מתוך הפחד שיבקרו אותנו- ביקורת לוחצת לנו על הכפתור של חוסר ערך, וזה מקום מאוד בסיסי וראשוני, שצריך את אותו תחושת ערך כקרקע יציבה לתפקוד, וכשזה מתערער זה יוצר בעיה.

    רק ביקורת שמכוונת למקומות שאותם אנו לא מקבלים בעצמנו באמת יכולה לערער אותנו –

    הכלל הוא שרק ביקורת שמכוונת למקומות שאותם אנחנו לא מקבלים בעצמנו- באמת יכולה לערער אותנו. מקומות שאנחנו כן מקבלים בעצמנו, גם אם נקבל עליו ביקורת מבחוץ, זה לא יערער אותנו, כי המקום הזה מהווה קרקע יציבה ואנחנו מקבלים את המקום. לקבל ביקורת זה לרוב לא נעים, אך ההבדל בין ביקורת שמסעירה אותנו, מקוממת אותנו, מעליבה אותנו, משפילה אותנו, לבין ביקורת שגם אם היא לא נעימה היא עדיין לא מערערת- זה ההבדל- האם הביקורת מכווננת למקום שבו אני שלם איתו או מכוונת למקום שבו אני לא שלם בעצמי. אם מדובר במקום שאנחנו לא מקבלים בעצמנו, ויש לנו גוף כאב שם, זה מערער ומוציא מאיזון.

    ביקורת מאדם שאנו רואים כשווה מאיתנו תכאב יותר –

    לפעמים יכול להיות ביקורת שהיא לא בהכרח מכוונת למקום שבו אנו חלשים בו, אלא ביקורת שמגיעה מאדם חשוב יותר (אולי יותר מאיתנו) או לפחות שווה לנו, או אדם שאנו מרגישים “כלואים באהבה שלו”. אם יש אדם שאנחנו לא כל כך מעריכים ואנחנו רואים את עצמנו כמעליו, גם אם הוא יבקר אותנו, זה לא יזיז לנו ממש, אך אם זה אדם שאנו תופסים ממנו הרבה, שם זה יכול למוטט אותנו. במקום הזה זה בא לשים זרקור על ‘כמה אני מעריך את עצמי’ ו’כמה אני מנסה לשאוב ממנו את הערך והאהבה’. זה שקרסתי מביקורת מאדם מסוים, אולי מראה על המקום של הערך העצמי שאני צריך לחזק, שאני לא תלוי באדם הזה, ותפסתי אותו עד עכשיו כיותר שווה ממני, או אולי הרגשתי שאני תלוי באהבה שלו, ועכשיו זה הזמן לחזק את הערך שלי בעצמי.

    שימוש בביקורתיות שמגיעה אלינו כדי לשכלל את הקבלה העצמית –

    אנחנו נראה להשתמש בתגובות שלנו לביקורת כדי לבדוק איפה החלקים שאנחנו לא שלמים עם עצמנו. אם הביקורת ערערה או הסעירה אותי, זה מקום שבו אני לא שלם עם עצמי, או זה מקום שבו אני רואה את האדם המבקר מלמטה, או שאני מרגיש תלוי באהבה או באישור של האחר. אלו מקומות של עבודה עם עצמנו, לחזק את הערך שלנו.

    תרגיל- סרוק 3 מקרים מהעבר שבו ביקורת נגעה בך במקום מאוד כואב, ובדוק, עד כמה אתה שלם עם המקום הזה. לאחר מכן תבחר לאהוב ולקבל את המקומות והחלקים האלה שבתוכי.

    כשנלחץ לנו כפתור הפעלה רגשי, ומתעורר לנו גוף הכאב, אז עולה לנו הרגשה שהיא בעצם כוללת את כל הפעמים שהרגשנו את אותו דבר (למשל כפתור ‘לא רואים אותי’), ואז השיח כלפי אותו אדם שמחמתו נלחץ הכפתור הופך לשיח מאשים של ‘הוא לא בסדר’. אפשר להיות צודקים, אך השאלה היא מה הצדק משרת במקום הזה. כשאנחנו מגיעים לאותה רמת קיום הישרדות והראש שלנו בביצה, אנחנו לא רואים ממטר, ולא מבינים את הסיטואציה, אלא כל מה שאנחנו רואים זה כמה כואב לנו, ושיש מישהו שאשם בכאב שלנו ‘בגללו כואב לי’. אך אנחנו בתהליך מודעות ורוצים לראות את המעבר, ולצאת מהשיח של ‘בסדר’ או ‘לא בסדר’. כשגוף הכאב עולה אנחנו מגיבים מתוך הישרדות, ולכן, אם נתקוף אותו, לא יהיה מוטיבציה לצד השני להתקרב אליי ולהתחבר ללב שלי, ולכן התגובה האוטומטית מתוך כאב היא בעלת השלכות על הדינמיקה ומערכת היחסים, ולכן נרצה להגיע למקום שבו אנחנו יכולים לבחור איך להגיב. כשאנחנו מדברים את “הצדק” שלנו מתוך הכאב, מה שזה מייצר זה מרחק- זה מביא לנו תוצאה שאנחנו אולי לא רוצים. עם צדק אנחנו לא בונים יחסים ומייצרים קרבה, אלא עם צדק הורסים יחסים, מייצרים מחלוקות, כי זה בא מתוך אנרגיה מלחמתית שבו אני מנסה להוכיח את הצדק שלי ושהאחר טועה, וזה מצב הישרדות, ואז האחר נהיה אשם ומושא לביקורת שלנו.

    תרגיל- תאר אירוע שבו היה לך ביקורת או תלונה על מישהו. מה הרגשת? מה לא בסדר בו ובהתנהגות שלו? האם אני מכיר את התכונה הזאת בתוכי? (שמץ מינהו).

    לפעמים קשה לנו לראות אדם מסוים בהתנהגויות מסוימות, ואין לו את הרצון או היכולת להשתנות, ואולי אנחנו בהתנגדות אליו ולהתנהגויות שלו, ומנסים לשנות אותו, וגם אם לא בפועל, לפעמים זה קורה בלב, או לפחות בכמיהת הלב, והרבה פעמים זה גם גורם לנו לרצות להתרחק מאותו אדם. לפעמים צריך ללמוד לקבל את המציאות ואת האנשים, ולא להשקיע אנרגיה בלנסות לשנות אותם. ההתרחקות מאדם שלא מצליח לעשות שינוי זה שיעור, ומי שמתרחק זה כי קשה לו לראות את זה, כי זה משהו שמשקף לנו בתוכנו, ואז עדיף לנו לא לגעת.

    למה קשה לנו לקבל ביקורת? – אחרי שלמדנו את הדברים הבסיסיים, נרחיב ונפתח את זה..

    • כבוד ותחרות – שובר את הרצון של האדם להיות אהוב כפי שהוא. לכל אחד מאיתנו יש רצון להרגיש שאוהבים אותנו איך שאנחנו, וזה חלק מהכבוד שלנו, אך כשמישהו בא ונותן לי ביקורת, אז בחוויה שלי הוא לא מקבל אותי כמו שאני, וזה שובר לי את החלום שלי שיאהבו אותי כמו שאני, וזה אולי נותן חוויה של אולי אני בתחרות עם מישהו שכן אוהבים ואותי לא. אנחנו הרבה פעמים מערבבים את הביקורת על דבר מסוים, וחושבים שזה מי שאנחנו, והרי זה לא בהכרח נכון, כי למרות שהביקורת על הדבר, ההתנהגות, התופעה, ולא על האדם, קשה לנו להפריד את הביקורת המתקבלת ממי שאנחנו. גם בזוגיות זה מאוד קשה, כי יש ציפייה שאם בן/ת הזוג בחר/ה בי אז שיקבל אותי כמו שאני- ‘מה זאת אומרת? למה יש לו ביקורת עליי? אם הוא אוהב אותי שיקבל אותי כמו שאני’. לא תמיד זה גלוי לנו לעין הציפייה הזאת לרצות שהאחר יקבל אותנו כמו שאנחנו.
    • עוינות חוסמת – לרוב ביקורת נאמרת מתוך כעס. הרבה פעמים הביקורת יוצאת מאיתנו כשאנחנו ברמת קיום הישרדות, שאנחנו לא יכולים להחזיק את זה, שזה מתפוצץ לנו, בורח לנו. במיוחד בתדרים מסוימים- תדר 8 אוהב אדם אבל הוא צובר וצובר ואז פתאום יכול לצאת משליטה. תדר 2 ברכות רכות ואז בום בוואת אחת יכול להתפוצץ, ומי שעומד ממול לא יודע מאיפה זה בא לו. תדר 6 צובר וצובר והוא לא מתפוצץ אלא מתכנס ומתנתק קשר, אין עם מי לדבר, הוא מחק את האדם, ומבחינתו האדם לא ראוי, ויש חומה בינו לבין האדם. כשכועסים מתאכזבים, והצד השני מרגיש את האנרגיה, ושיש שם כעס, סימן שמשהו נגע בי, והאנרגיה הביקורתית חזקה, והאדם שמולי קולט אותה, ומרגיש מותקף ואז הוא נוטה להדוף את זה. האנרגיה שאנחנו משדרים מאוד משפיעה, וזה אנרגיה של עוינות חוסמת, כי לרוב ביקורת נאמרת מתוך כעס, והחוויה היא של עוינות, ואם זה עוין אז לא בא לי להקשיב
    • חוויות התקפה שגוררת הדיפה – המחשבה של האדם המבוקר- חווה התקפה ולכן עסוק בהדיפה. כשמבקרים אותי אני לרוב חווה התקפה, והנטייה זה להתגונן, לשים שיריון מגן, ולרוב להחזיר מתקפה, ולפעמים גם לפני שיתקיפו אותי אני אולי יתקיף גם. כשאנחנו חווים מותקפים, אין לנו יכולת להסתכל על עצמנו. לפעמים אנחנו נכנסים לדמות של לוחם צדק ששומר על ערך הצדק, וכל זה בגלל חוויה שאנו מותקפים, והמלחמה שלנו היא כדי להילחם על הצדק. בחוויה שלנו שמישהו מבקר אותנו אנחנו בחוויה תחת מתקפה, והציפורניים עלולים לצאת החוצה, כי לא בא לנו לחוות מותקפים
    • “אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך”- תלוי איך מוכיחים.. אם אתה בגישה מעריכה כלפי האדם הוא יהיה פתוח לשמוע. אם אתה מסתכל על האדם השני ונותן לו הרגשה שהוא כמו לץ ‘מה אתה עושה מי עושה כאלה דברים’ הוא לא יקבל את התוכחה, ואין סיכוי שהוא יקבל וייפתח לו הלב להקשיב לך. אבל אם אתה מסתכל על האדם ומי שאתה רואה מולך זה מישהו שאתה מעריך, ואתה נותן לו כבוד, מסתכל אליו בכבוד, אז הוא יקשיב לך, הוא ירגיש שאתה רואה אותו ואכפת לך, גם אם יש לך ביקורת, הוא ירגיש שזה בא מלב אוהב, וכשהלב אוהב אז נפתח הלב.

    ביקורת כניסיון לשמירה על ערך –

    • כשאני בא ונותן ביקורת, אני שומר על איזשהו ערך שחשוב לי. לדוגמא, אם אני אראה מישהו שלא אומר אמת, יהיה לי ביקורת ‘למה אתה משקר’- והשמירה על ערך זה האמת. או ביקורת על מישהו שנהג בצורה לא צודקת לדעתנו, אולי ניתן ביקורת כי זה יהיה לשמור על ערך של צדק.
    • כשיש לי ביקורת, אני פוגש משהו שסותר לי בעולם הערכים שלי- ‘אתה לא היית רגש ל__’ אז יש מה להגיד על זה, כי יש לי ערך שחשוב לי, ואני רואה מציאות שונה מהערך הזה.
    • התבוננות: כשאני מותח ביקורות על אנשים, על איזה ערך חשוב לי לשמור?.
    • מעניין לדעת, האם כשאני נותן ביקורת, האם יש גם ערך שהייתי רוצה לשמור עליו, ביני לבין עצמי, גם בשעה שאני מבקר מישהו. נגיד שהערך שרציתי להגן עליו הוא כבוד, אם אני אומר את הביקורת בצורה לא מכבדת, אז עצם אמירת הביקורת גורמת לי לזרוק את הערך שלי, או אולי ערך אחר, ולכן כדאי שיהיה לי ערך מסוים לאמירת הביקורת. לפעמים כשאנחנו יוצאים למלחמה על ערכים, לפעמים אנחנו לא שמים לב, שבשביל אותו ערך שיצאנו למלחמה, אולי אנחנו דורסים אותו במלחמה. בסוף אני בוחר להיות מי אני בתוך הסיפור, ומה עולם הערכים שלי שאני לא מוכן לוותר עליו, ואני רוצה להישאר נאמן לעצמי.
    • לפעמים אנחנו מקבלים ביקורת, וזה לא גורם לנו התנגדות פנימית, אולי בגלל שהמוכיח ידע לעשות את זה, ואולי בגלל שעצם קבלת התוכחה הזאת עזרה לנו לשמור על ערך שחשוב לנו. גם כשאנחנו נותנים ביקורת, אפשר לקשר את ההערה לערך שחשוב לאדם.

    להיות כנה ולבוא עם הלב כמו שהוא, זה המפתח שיברים הכי טוב, וזה פותח את הלבבות גם למי שמולי, ולפעמים לא צריך לדעת יותר מידי, אלא רק לשתף, וזה יכול להספיק, ולזכור שאנחנו בני אדם.

    תרגיל התבוננות על חוויה שבו אני מקבל ביקורת-

    • בראי של התדר, מה הדבר שאם מבקרים אותי, הכי מקפיץ אותי? (על פי רוב הדבר שיבקרו אותי יהיה בשל-במיטבו של התדר שלי, ואז ישימו לי מראה על הלא-במיטבו, אבל בדיוק אותו דבר שישימו לי עליו מראה של רמת ההישרדות שלי, צריך לזכור שכמו שיש את הלא-במיטבו יש את הבמיטבו של התדר, אבל הלא-במיטבו מישהו שם לי מראה).
    • איזה כפתור הפעלה רגשי הביקורת שאני מקבל לוחצת לי? (על הלא שווה, לא מוערך, לא רואים אותי, לא אהוב?)
    • איך זה כשאתה נראה לא במיטבך? (לנוכח הביקורת)
    • איך זה כשאתה נראה במיטבך? (לנוכח הביקורת)
    • מה אני לומד מזה על עצמי?

    חשוב לציין, שבחיים עצמם יש ביקורת, בעבודה, בתפקוד, בביצועים, אך מה שאנחנו באים לדייק פה, זה מתוך איזה עמדה והתייחסות אנחנו מגבשים את הביקורת, וכיצד הביקורת נאמרת. ביקורת טכנית בעבודה על מוצר זה דבר אחד שהוא מאוד ענייני ולא בהכרח מעורב במקום רגשי פנימי, אבל דווקא עם האנשים הקרובים אלינו הביקורת מעובדת עם עוד דברים, ושם נדרש הדיוק. העולם הולך למקום של ביקורת, ומשהו באיזון בדורנו מופר, ויותר קל לנו לראות ‘מה לא’, והרבה יותר קשה לשים את הפנס על ‘מה כן’, יותר קל להעיר ולא להאיר. הילד שלנו ישמע ביום עמוס לא כמה אני אוהב אותו והתגעגעתי אליו, אבל אם קרה משהו שהוא לא עשה אני אעצור ואומר לו ‘למה לא עשית ככה וככה ולמה כן עשית ככה וככה’. לכן חשוב לשים לב שהמציאות שלנו הרבה פעמים אומרת מה לא, ופחות מרימה על נס את הכן, והשאלה מה מזרים יותר אנרגיה חיובית לעשייה ולהתקדמות- הדיוק של מה לא, או ההרחבה של מה כן. יותר מהותי להרחיב את הצינור של הכן והחיוב. וצריך לשים לב לפרופורציה ולנקודה הפנימית. גם בתוכנו בנפש, עם עצמנו, ביקורת לא מאוזנת כורתת את הענף שעליו אנחנו יושבים.

    לימוד זכות של הבעש”ט –

    • הצדיק הבעל שם טוב אמר “משיח יהיה מלמד זכות טוב על כל ישראל, אפילו על הרשעים, שהם צדיקים, אז הם צדיקים, ומחמת הזכות שילמד זכות עליהם יחזרו בתשובה, ועל ידי זה יהיו נגאלים, כי בתשובה נגאלים. והיה אומר- צדיק קטן אוהב רשעים קטנים, וצדיק גדול אוהב רשעים גדולים. אבל משיח יהיה אוהב ומלמד זכות אפילו על רשעים גמורים, וכל מי שמלמד זכות על כל הברואים הוא מבינת משיח”.
    • לנסות לאמץ את הגישה הזאת. זה לא אומר שלא נאמר בחיים ביקורת, אבל כשאני מסגל לעצמי כאלה משקפיים על אחרים, אז יש מצב שייפתח לי הלב, ושהדברים שיוצאים לי מהפה יקבלו נימה אחרת.

    ביקורת סמויה על תהליך – חלק מהעניין זה לתת גם כבוד לתהליך. לפעמים יש לי רצונות ואני כל כך נחוש להביא אותם כאן ועכשיו, ויוצא מזה ביקורת, אבל הביקורת הזו היא בתחפושת- אני לא מסוגל לראות שהתהליך של אנשים שונה משלי, ואני לא נותן כבוד לתהליך. חשוב לתת כבוד לתהליך, גם כשאני נותן ביקורת, להבין שהדברים זה לא בלחיצת כפתור, וזה נהדר שאני רוצה, אך צריך לראות איפה האדם השני בתהליך, ולכבד את זה, ולא לבקר את הקצב שלו או השלב שהוא נמצא בו בתהליך.

    איך להתמודד עם אי וודאות?- ראיון עם מיכל מילגרום מור

    מיכל מילגרום מור היא הבעלים של שינוי מתוך גדילה בית ספר הגבוהה לתודעה מתחדשת בראי מסע הנשמה
    בראיון מעורר השראה דברנו על הנושאים הבאים:
    – איך להתמודד עם אי וודאות?
    -האם תמיד צריך לבחור?
    -מהו מסע הנשמה בתקופתנו?
    – איך מיכל התמודדה עם משבר בזוגיות?
    – התמודדות עם רגש האשמה שמונע מאיתנו להתקדם?
    פרק משמח שמחבר רוח וחומר

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    להיות נאמן לעצמך ולהצליח- ראיון עם אור אליעז

    התארח בפודקאסט התדר אליעז כתב טכנולוגיה, ספורט, מגיש טלוויזיה ופודקאסטים, אשר עוזר לבעלי עסקים לייצר פודקאסטים מוצלחים.
    הלו חלק מהנושאים שעלו בפרק:
    – איך להשתמש בכוח של נאמנות לעצמנו על מנת לממש את עצמנו גם אם הסביבה מתנגדת.
    – איך להיות לנאמן לעצמך ללא צרך בלהרגיש אגואיסט.
    – מה נדרש על מנת לפצח את המסר שלנו לעולם
    כל זאת ועוד בפרק החדש.
    -מהו מסע הנשמה בתקופתנו?
    – איך מיכל התמודדה עם משבר בזוגיות?
    – התמודדות עם רגש האשמה שמונע מאיתנו להתקדם?
    פרק משמח שמחבר רוח וחומר

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך לא ליפול לעצב משתק?- ראיון עם הדי קרן

    התארח בפודקאסט התדר הדי קרן, מנהל מועדון מרצים ומומחה לעמידה מול קהל
    כחלק מהכנה לראיון הדי אבחן את התדר (עוצמה המולדת) שהוא עוצמת הפנימיות והקוד הרגשי שלו
    שהוא שמחה.
    הדי חווה בעבר דכאון קליני והצליח לצאת מהדיכאון ולהחזיר את השמחה לחייו

    הלו חלק מהנושאים שעלו בפרק:
    – איך מתמודדים עם פחד מבלינמנעים מחלטות
    – איך מתחברים לשמחה בחיינו?
    – איך לא ליפול לעצב משתק ולהמשיך להשפיע?
    כל זאת ועוד בפרק החדש.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    מאטימות רגשית לחיבור ללב (פרק פודקאסט למטפלים ומאמנים)

    פרק משותף עם גלית בר יוסף- מייסדת “המכללה האלכימית” ומפתחת שיטת “אלכימיה רגשית”.

    אנשים רבים מתהלכים בעולם מתוך חוויה של אטימות רגשית, הם לא באמת מתחברים לרגש שלהם והם נחשבים לשכליים יותר. בזמנים של מלחמה, זה מקצין אפילו עוד יותר.

    כמאמנים או מטפלים חשוב מאד לזהות את אותם מטופלים המגיעים לקליניקה ולתת להם מענה ייחודי התואם למקום הזה, אחרת הם יכולים להיסגר עוד יותר ולהרגיש תסכול וקושי מולנו.

    בפרק החשוב הזה, גלית ואני משוחחים על הנושא ונותנים לכם המטפלים כלים והבנות איך להתמודד עם טיפוס שכלי יותר.

    * איך מזהים מטופל שהוא אדם שכלי יותר ופחות מחובר לרגש שלו ?
    * למה כדאי בכלל לתחבר לרגש שלנו ואיפה הניתוק הרגשי פוגע בנו בחיים?
    * איזה מענה כמטפלים אנו יכולים לתת במצב זה כדי לעזור למטופל להתחיל ליצור חיבור רגשי?
    * איך ניתוק רגשי משמש כמנגנון הגנה וכמה כולנו כרגע, בשל המצב, במקום הזה?
    * נשלב גם טיפים וכלים פרקטיים שתוכלו להשתמש בהם מול מטופלים /מתאמנים.
    כל זאת ועוד בפרק החדש.

    להאזנה לפרקים נוספים בפודקאסט של גלית בר יוסף לחצו על הכפתור

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך מתמודדים עם מעברים בחיים? ראיון עם ליאורה דרורי

    בפרק אני מראיין את ליאורה דרורי שמתמחה
    בליווי ואימון להתמודדות עם שינוי בפרישה לנשים באמצע החיים ליצירת משמעות וסיפוק
    ליאורה אובחנה כהכנה לפודקאסט כתדר (חוזקה מולדת) מהות הנתינה , באמצעות התדר שלה נלמד
    איך באמצעות כוח הנתינה אפשר לייצר שינוי בקלות?
    כל זאת ועוד בפרק זה

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    Sims 4 DLC Unlocker Steam ➤ Access All Content Easily


    Download Now – Zero Cost! 💰

    Get Sims 4 DLC on Steam Without Extra Cost

    We all love playing Sims 4, right? It’s like creating a whole new world where we can be whoever we want and do whatever we like. But, sometimes, we feel like we’re missing out on some cool stuff because it’s locked behind a paywall. That’s where the Sims 4 DLC Unlocker for Steam comes into play. It’s a game-changer for us, allowing us to unlock Sims 4 features and expand Sims 4 gameplay without spending extra money.

    🎮 How It Works

    The Sims 4 DLC Unlocker for Steam is a fantastic tool that gives us free Sims 4 DLC. It means we can access Sims 4 expansions, game packs, and stuff packs that were previously out of reach unless we opened our wallets. Imagine having all the cool Sims 4 game enhancements without paying extra. That’s what this tool does!

    🔑 Unlocking the Magic

    Using the Sims 4 DLC Unlocker for Steam is like having a magic key. It unlocks doors to new adventures, outfits, and stories in our Sims world. We can access additional Sims 4 content and enjoy the game even more. It’s like getting a VIP pass to all the fun stuff in Sims 4.

    💡 Why It’s Awesome

    • Free Access: We get to access Sims 4 game packs and expansions for free. Who doesn’t love free stuff?
    • Easy to Use: The tool is user-friendly. We don’t need to be tech wizards to use it.
    • Safe and Legal: It’s important to us that we’re not breaking any rules. This tool is safe and legal to use.

    🌟 Expanding Our World

    With the Sims 4 DLC Unlocker for Steam, our gameplay gets a massive upgrade. We can unlock Sims 4 downloadable content and explore new aspects of the game we didn’t even know existed. From new locations to unique Sims traits, our gaming experience is richer and more exciting.

    🛠️ How to Get Started

    Getting started is easy. We just need to discover the Sims 4 DLC Unlocker for Steam and follow the simple instructions to unlock Sims 4 packs. It’s like opening a treasure chest of Sims 4 goodies, all waiting for us to explore.

    Get Your Free DLC Unlocker Now! 🔓

    How to Use Sims 4 DLC Unlocker on Steam

    We’ve found a way to make our Sims 4 experience even better without spending more money. It’s all about using the Sims 4 DLC Unlocker on Steam. This tool is like a magic wand for us, allowing us to unlock additional content and get more out of the game. Let’s dive into how we can use this amazing tool to enhance our gameplay.

    Sims 4 DLC Unlocker Download Process

    First things first, we need to download the Sims 4 DLC Unlocker. It’s like going on a treasure hunt, but instead of a map, we follow simple steps to find our treasure. Here’s how we do it:

    1. Search: We start by searching for the Sims 4 DLC Unlocker download option. It’s important to make sure we’re getting it from a safe place.
    2. Download: Once we find it, we click on the download button. It’s like clicking on the “open sesame” of our Sims 4 treasure cave.
    3. Install: After downloading, we open the file and follow the instructions to install it. It’s as easy as pie, and we don’t need to be computer geniuses to do it.

    🔒 Safety First: Remember, we always make sure to download from a trusted source to keep our computers safe.

    Sims 4 DLC Unlocker Steam Key Activation

    Now that we have our Sims 4 DLC Unlocker, it’s time to activate it on Steam. This is where the magic happens, and we unlock Sims 4 features we didn’t have before. Here’s how we do it:

    1. Open Steam: We start by opening our Steam client. It’s like opening the door to a world of endless possibilities.
    2. Activate Product: We click on “Games” at the top, then “Activate a Product on Steam.” It’s like telling Steam we’ve got a special key to use.
    3. Enter Key: We enter the Sims 4 DLC Unlocker Steam key we got when we downloaded the unlocker. It’s like entering a secret code that unlocks a hidden treasure.
    4. Enjoy: After the key is accepted, we’re all set! We can now enjoy all the Sims 4 expansions, game packs, and stuff packs we’ve unlocked.

    🎉 Celebration Time: We’ve done it! We’ve unlocked a whole new world in our Sims 4 game without spending extra money. It’s time to explore and enjoy all the new content we’ve unlocked.

    Compatibility and Versions of Sims 4 DLC Unlocker

    When we talk about making our Sims 4 game even cooler, we need to know about the Sims 4 DLC Unlocker for Steam and how it fits with different versions of the game and devices. It’s like making sure our key fits the lock perfectly so we can unlock Sims 4 downloadable content without any hiccups.

    Unlocker v1 vs. EA DLC Unlocker v2

    First up, let’s chat about the two main types of unlockers we might come across: Unlocker v1 and EA DLC Unlocker v2. It’s kind of like choosing between two magic wands, each with its own special powers.

    • Unlocker v1 is like the original magic wand. It’s great and does the job of helping us access Sims 4 expansions. But, it’s a bit older and might not work with the very latest updates or packs.
    • EA DLC Unlocker v2, on the other hand, is like the upgraded wand. It’s newer and designed to work better with the latest Sims 4 game enhancements and updates. Plus, it’s made to be more compatible with different versions of the game.

    EA DLC Unlocker for Mac and Steam Deck

    Now, for our friends using Mac or Steam Deck, you’re probably wondering if you can join in on the fun too. Good news! The EA DLC Unlocker v2 is like a universal key that also works for you.

    • 🍏 For Mac Users: You can use the EA DLC Unlocker v2 to expand Sims 4 gameplay on your device. It’s like having a secret passage that lets you access additional Sims 4 content just like everyone else.
    • 🎮 For Steam Deck Users: The EA DLC Unlocker v2 is also your ticket to unlocking all the cool stuff. It means you can take your Sims 4 game content access on the go and enjoy all the expansions and packs wherever you are.

    Start Your Free Sims 4 Adventure! 🌟

    FAQs on Sims 4 DLC Unlocker for Steam

    When we’re diving into the world of Sims 4 on Steam, we have a bunch of questions about how to make our game even better. We’ve heard about this cool tool that can unlock Sims 4 downloadable content, but we’ve got questions. Let’s tackle some of the most common ones together!

    Is it legal to use a DLC Unlocker?

    We always want to play by the rules, right? So, when it comes to using a Sims 4 DLC Unlocker for Steam, we’re curious if it’s okay to do. The good news is, as long as we’re using a tool that’s safe and doesn’t mess with the game in a bad way, we’re in the clear. It’s like finding a secret passage that’s allowed. Just make sure the tool is from a source that says it’s okay to use with Steam gaming tools.

    How to download Sims 4 DLC on Steam?

    Downloading Sims 4 DLC on Steam sounds like a quest, doesn’t it? Here’s how we embark on this adventure:

    1. Open Steam: We fire up our Steam client, the gateway to our gaming universe.
    2. Find Sims 4: We search for The Sims 4 in our library. It’s like finding the map to our treasure.
    3. Choose DLC: Steam shows us a list of all the Sims 4 expansions and stuff packs. We pick the ones we want to add to our game.
    4. Download: With a click, we start downloading our new content. It’s like sending out our Sims on a mission to bring back new stories and adventures.

    How do DLC unlockers work?

    Ever wonder how a DLC unlocker works? It’s like having a master key for our game. When we use a Sims 4 DLC Unlocker for Steam, it goes into the game’s code and tells it, “Hey, all this cool stuff? It’s okay for us to use it.” It unlocks all the Sims 4 game content access we didn’t have before, without us needing to do anything tricky. It’s like magic, but for our game.

    Does Sims 4 DLC transfer to Steam?

    Fishing Planet DLC Unlocker ➤ Access Gear & Locations Easily


    Unlock Your DLC Now! 🎣

    Get Your Fishing Planet DLC Unlocked Today

    We all love playing Fishing Planet, right? It’s an awesome game where we can relax, fish, and explore beautiful locations. But, sometimes, we wish we could get more out of the game. That’s where fishing planet dlc unlocker comes in! It’s like a magic key that opens up a whole new world in our favorite game. 🗝️🎮

    What is Fishing Planet DLC Unlocker?

    The Fishing Planet DLC Unlocker is a fantastic tool that helps us unlock all the cool stuff in Fishing Planet without having to pay extra. Imagine getting all the premium fishing gear, unlocking fishing challenges, and accessing exclusive fishing planet expansions without spending more money. It’s like getting a VIP pass to the game!

    • 🎣 Unlock Fishing Gear: Get your hands on the best rods and reels.
    • 🌍 Unlock Game Locations: Fish in places you’ve only dreamed of.
    • 🛠️ Additional Game Features: Enjoy new features that make the game even better.

    Why We Love It

    • Free Game Content Access: Who doesn’t love free stuff? With the DLC unlocker, we get to enjoy fishing game enhancements and additional game features without the extra cost.
    • Gaming Platform DLC: Whether we play on PS4, Xbox, or Xbox One, the unlocker works for us. It’s like having a universal key!
    • Safe and Legal: The best part is, it’s safe and legal. We don’t have to worry about doing anything wrong.

    How to Get Started

    Getting started is super easy. We just need to discover the Fishing Planet DLC Unlocker. It’s our gateway to unlocking all the amazing content safely and legally. No more missing out on fishing planet content because of costs. Now, we can access everything the game has to offer across PS4, Xbox, and Xbox One. 🎉

    1. Visit the official resource.
    2. Follow the simple instructions.
    3. Start enjoying all the new content!

    Unlock Your DLC Now! 🎣

    How to Use Fishing Planet DLC Unlocker

    Unlocking all the cool stuff in Fishing Planet just got easier! With the fishing planet dlc unlocker, we can now enjoy all the fishing game enhancements and additional game features without spending extra. It’s like having a secret code that gives us unlimited access to premium fishing gear and exclusive fishing planet expansions. Let’s dive into how we can make the most of this fantastic tool. 🎮🐟

    Fishing planet dlc unlocker free options

    Did you know there are free options available with the fishing planet dlc unlocker? Yes, that’s right! We can now access downloadable content access without opening our wallets. This means more fishing game add-ons, fishing planet maps, and even fishing planet equipment at no extra cost. Here’s what we can get for free:

    • Fishing Planet Maps: Discover new fishing spots.
    • Fishing Game Add-Ons: Enhance our game with cool features.
    • Fishing Planet Equipment: Upgrade our gear without spending a dime.

    It’s like Christmas came early for us fishing enthusiasts!

    Fishing planet dlc unlocker for PS4 and Xbox

    The best part about the fishing planet dlc unlocker is that it works across multiple platforms. Whether we’re on PS4 or Xbox, we can unlock all the goodies. Here’s what’s in store for us:

    • PS4 Fishing DLC: Exclusive content just for PS4 users.
    • Xbox Fishing Content: Special packs available for Xbox players.
    • Xbox One Game Unlocks: Even more content for Xbox One enthusiasts.

    No matter what console we use, there’s something special waiting for us.

    Step-by-step guide to unlocking DLC

    Unlocking the DLC is a breeze. Here’s a simple guide to get us started:

    1. Choose Your Platform: Decide whether you’re using PS4, Xbox, or Xbox One.
    2. Select the Content: Pick which fishing planet packs or fishing planet bonuses you want to unlock.
    3. Use the Unlocker: Follow the instructions to unlock your chosen content.

    And just like that, we’re ready to enjoy our fishing planet perks and dive deeper into the world of Fishing Planet. Let’s get fishing with all these new upgrades and features at our fingertips! 🎣🌊

    Benefits of Unlocking Fishing Planet DLC

    Unlocking Fishing Planet DLC is like finding a treasure chest in the game. It’s not just about getting more stuff; it’s about making our game bigger, better, and more fun. Let’s dive into the cool benefits we get when we use a fishing planet dlc unlocker.

    Access to exclusive gear and locations

    When we unlock DLC, we get our hands on gear that’s not available to everyone. Imagine fishing with a rod that looks like it’s from the future or wearing a hat that makes other players go “Wow!” 🎩🎣 Plus, we can visit places in the game that were locked before. It’s like getting a VIP ticket to the best fishing spots in the world. We can catch fish that we couldn’t before, and that’s super exciting!

    • Exclusive Gear: Special rods, reels, and clothing.
    • New Locations: Secret spots only DLC unlockers can visit.

    Enhance your gaming experience without extra cost

    The best part? We don’t have to spend our allowance or bug our parents for money to get this stuff. Using a fishing planet dlc unlocker means we get all these cool things for free. It’s like the game gives us a huge gift, just because we’re awesome players. We can enjoy new challenges, catch more fish, and even brag a little to our friends about the cool new gear and spots we’ve unlocked. 🎁🕹️

    • Save Money: Keep your cash for other things.
    • More Fun: Enjoy the game even more with new content.

    Comparison: Before and after DLC unlock

    Before we unlock the DLC, it’s like we’re only seeing part of the game. We have fun, sure, but we know there’s more out there. After we unlock it, though, everything changes. We have more gear, which means we can catch different kinds of fish. We can visit new places, which feels like going on an adventure. And we can do all this without spending extra money. It’s like our game gets a super upgrade!

    • Before: Limited gear and locations.
    • After: A whole new world of fishing awaits us.

    Unlocking Fishing Planet DLC makes our game way cooler. We get to see and do things in the game we couldn’t before. It’s like opening a door to an even bigger fishing adventure, and the best part is, it’s all free! 🚪🌟

    Get Free DLC Access! 🚀

    FAQ on Fishing Planet DLC Unlocker

    When we dive into the world of Fishing Planet, there are always questions popping up about how things work, especially when it comes to the fishing planet dlc unlocker. Let’s tackle some of these questions together, making sure we all understand what’s going on and how we can make our fishing experience even better!

    What does a DLC unlocker do?

    A fishing planet dlc unlocker is like a magic wand for us gamers. 🎮✨ It opens up all sorts of doors in the game that were locked before. Imagine having a chest full of treasures but no key; that’s how it feels to play without an unlocker. But once we use it, bam! We get access to exclusive fishing planet expansions, premium fishing gear, and even secret spots on the map we couldn’t visit before. It’s like getting a VIP pass to everything cool in the game.

    • Unlock Fishing Gear: No more dreaming about that high-tech rod!
    • Access Additional Game Features: New challenges and quests? Yes, please!
    • Explore New Locations: Fish in places we’ve only seen in pictures.

    What anti cheat does fishing planet use?

    To keep the game fair and fun for everyone, Fishing Planet uses a smart anti-cheat system. This system watches out for any funny business, making sure no one is breaking the rules to get ahead. It’s like having a referee in the game, ensuring that everyone plays nice and enjoys the game the way it’s meant to be enjoyed. So, when we use the fishing planet dlc unlocker, it’s important to make sure we’re doing it the right way, keeping the game fun and fair for everyone. 🕵️‍♂️🎣

    What happens if you fish without a license in Fishing Planet?

    Fishing without a license in Fishing Planet is a big no-no. 🚫🎣 It’s like fishing in a private lake without asking permission. If we get caught, we might lose some of our hard-earned game money or even get banned from the best fishing spots for a while. It’s always better to play by the rules, getting the right licenses for the fish we want to catch. This way, we keep the game fun and avoid any trouble.

    How long does it take to finish Fishing Planet?

    Honestly, there’s no real “end” to Fishing Planet. It’s like a never-ending adventure where there’s always something new to discover, whether it’s a new fish, a hidden spot, or a challenging tournament. Some players might focus on collecting all the gear, while others might aim to catch every type of fish. It all depends on what we enjoy most about the game. But one thing’s for sure, with the fishing planet dlc unlocker, this adventure gets even more exciting, giving us endless hours of fun. 🐟🕒

    איך לנקות משקעים של עצב באמצעות נשימה מודעות – ראיון עם חנן זוהר

    הפרק ראיינתי את חנן זוהר, מורה דרך לנשימה מודעת וחוקר נשימה כבר 20 שנה. מייסד בית להיוולד מחדש.
    חנן אובחן לפני הפודקאסט כתדר(חוזקה מולדת) “לחישת הלב”, נכיר את התדר לחישת הלב ואיך הוא יעזור לנו להבין לעשות חיבור
    בין הראש ללב.
    בפרק גם עלו הנושאים הבאים:
    איך לחזור לעצמנו באמצעות נשימה מודעות?
    הדרך מחיים לאוטומט וריקנות לחיות ושמחה
    נתרגל ביחד תרגיל נשימה קצרצר לפתיחת הלב וריפוי כאב שנוצר במהלך חיינו.
    כל זאת ועוד בפרק, מוזמנים להאזין

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך יוצרים רווח ורווחה?- ראיון עם דקל שגיא

    בפרק פודקאסט חדש של שיטת התדר תכירו את
    דקל שגיא מאמנת לביצועי שיא ומכשירה יועצים עסקיים משנת 2019.
    כהכנה לפודקאסט דקל עברה את אבחון החוזקה התדר (החוזקה המולדת)
    שיצא “מנהיגות חדשה”.
    אלו חלק מהנושאים שעלו בפרק:
    – דרכים יצירתיות לתת ערך לסביבתנו
    – איך מחברים בין רוח וחומר, הלכה למעשה עם דוגמאות מרתקות?
    – איך איך אפשר להתפרנס מהתשוקה שלנו?
    – נכיר את תדר “מנהיגות חדשה” הלכה למעשה מסיפור חייה של דקל

    *שימו לב שהפרק הופסק באמצע בגלל צבע אדום (להתעלם מאזעקה), הפרק כולל גם את השלמת הראיון.
    **מתנצל על תקלה שקרתה במהלך הראיון שנכנסו צלילים של מעברים במקומום לא רלוונטים. החלק החיובי
    שזה הכניס הומור וחיוך לפרק.
    לצפיה/האזנה לחצו על כפתור הפליי

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך לעלות אנרגיה במהירות?- ראיון עם עופר מלמד

    איך לעלות אנרגיה במהירות?- ראיון עם עופר מלמד
    עופר מלמד- מבכירי המאמנים והמנטורים העסקיים בישראל, יוצר שיטת המכלול.
    עם ניסיון רב של מעל 3,000 שעות אימון
    עופר אובחן כתדר (חוזקה מולדת) “מהות הנתינה”, דרכו נלמד
    את מאפייני התדר הנדיר כולל תובנה מרגשת מביקור חיילים במחלקת שיקום.

    אלו חלק מהנושאים שעלו בפרק החדש:
    1.איך כוח הנתינה מאפשר ליצור תוצאות בחיים?
    2. איך לעלות אנרגיה במהירות כאשר אנחנו מרגישים תקועים?
    3. איך מגיעים לנתינה מתוקנת מבלי לפגוע בעצמנו?
    4. כלי פרקטי להגשמת חלומות.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך לייצר תוצאות בזרימה ולא בכוחניות? – ראיון עם ד”ר רוני הורביץ

    בפרק פודקאסט חדש של שיטת התדר אני מראיין את ד”ר רוני הורביץ – מנכ”ל רב מסר, חבר סגל בעזריאלי מכללה אקדמית להנדסה בירושלים.
    מאחורי הקלעים של הפרק החדש: אבי הביא לי מתנה ספר יד 2 (“לא אוסקר ווילד”),
    ספר אמרות שחלקן מעוררות השראה, הומור ו”קצת עצות (לא מועילות) לחיים” :).
    אני רואה שהסופר הוא “רוני הורביץ”- שם מוכר מאד כי אני לקוח של רוני הורביץ במערכת רב מסר כבר מעל 15 שנה ואף דברנו ונפגשנו אחד עם השני בעבר.
    לא זכרתי שהוא סופר. הרמתי לו טלפון והוא שיתף אותי, שביותר מ- 40 שנים הוא חיבר 160 אמרות, ובגיל 60 החליט להוציא ספר (במהדורה מוגבלת של עשרות עותקים בלבד).
    הפתיע אותו שהספר הגיע דווקא אלי לגליל כאשר רוני גר בתל אביב.
    חשבתי לעצמי “אין סתם בחיים”, ומכיוון שאני יודע שרוני מצליח בעשייה שלו, זו הייתה הזדמנות טובה להזמין אותו לפודקאסט.
    בפרק למדנו את הכוח של רגשות, איך מייצרים השפעה ממקום של שלווה ולא של כוחניות.
    “הדובדבן” של הפודקאסט הוא שבין לבין שיתפנו אמרות מהספר ודיברנו עליהן.
    רוני אובחן כהכנה לפודקאסט כתדר (חוזקה מולדת) “עוצמת הרכות”.
    באמצעות הפרק נכיר, הלכה למעשה, איך לשלב עוצמה ורכות בחיינו על מנת לייצר תוצאות.
    הנה משפט טעימה מספר האמרות: “מתאמץ להיות כמו כולם בכל הנושאים שבהם אני לא מתאמץ להיות מיוחד”..

    לרוני נשארו מספר עותקים במלאי והוא מציע למי שיקשיב לפודקאסט ויהיה מעוניין בספר אמרות, לשלוח לו ללא עלות את הספר.
    איך לומר- “לפנק לפנק לפנק” 🙂
    מוזמנים לצפות ולהאזין לפרק

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך לנקות את הגוף והנפש מרעלים – ראיון עם ד”ר גיל יוסף שחר

    בפרק חדש ראיינתי את ד”ר גיל יוסף שחר, מומחה לרפואה תזונתית, ראש המרכז לרפואת הרמב”ם ורופא.
    התעמקנו בשיחה לגבי איך לייצר בריאות וחיוניות באמצעות ניקוי רעלים גופני ונפשי, כולל דוגמאות פרקטיות.
    בפעם הראשונה בפודקאסט לא שילבנו את אבחון התדר (החוזקה המולדת) שמתבצע באמצעות חוש הריח עקב פציעה ייחודית שפגעה ביכולת של גיל להריח.
    בפרק נגלה את סיפור הפציעה.

    אלו חלק מהנושאים שנדבר עליהם בפודקאסט:
    – נגלה את כוח חוש הריח המאפשר ריפוי ואיך זה קשור למשיח?
    – טקס יהודי עוצמתי שלרוב האוכלוסיה לא מוכר, המאפשר סליחה לאדם שאינו בחיים.
    – מהו הכוח המאפשר להפוך בעיות מורכבות לפשוטות?
    – כלי פשוט שאם תוסיפו לכל ארוחה, הוא יעזור לכם לאכול פחות ולרדת במשקל.
    מוזמנים לצפות ולהאזין לפרק

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    החוזק בלהראות פגיעות – ראיון עם חופית גנדי יצחק

    בפרק חדש אני מראיין את חופית גנדי יצחק, אמא לשלושה, מייסדת מכללת NLP-PRO, מפתחת קורסים וחומרי הדרכה בתחום הנחיית הורים, טיפול בילדים, נוער ומבוגרים בשיטת NLP.

    כהכנה לפודקאסט חופית עברה את אבחון התדר (המהות המולדת) שיצא תדר ראשי “מהות הנתינה”, תדר משפיע “עוצמת הרכות”, והקוד הרגשי: “שלווה”.

    בפודקאסט נגלה איך באמצעות התדרים הללו, ובעזרת איכויות של שלווה, נתינה וזרימה, ניתן לייצר השפעה ומנהיגות בחיים.
    דרך הסיפור העוצמתי של אובדן אבא בגיל מוקדם, נגלה איך אפשר להפוך את הפגיעות שלנו לעוצמה.

    אלו חלק מהנושאים שנדבר עליהם בפודקאסט:
    – איך למנף את האימהות כהזדמנות לקפיצת התפתחות בחיינו?
    – איך מייצרים מנהיגות באמצעות שלווה ונתינה?
    – החוזק בלהראות חולשה.
    * איך אובדן משפיע על תפיסת החוזק של עצמנו?

    מוזמנים להאזין לפרק.
    בטוח שתקבלו ערך רב!

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    חופש כלכלי: איך להגשים אותו יחד כזוג- ראיון עם צחי ויונית ורבר

    צחי ויונית ורבר: כסף וזוגיות – מסע משותף לחופש
    הכירו את צחי ויונית, זוג נשוי ואוהבים, הורים לשישה ילדים, ולמדו את התדר לפני עשור,
    היה מרגש להיפגש איתם בשנית.
    לפני שנים לא רבות, חיו צחי ויונית כמו רובנו:
    תקועים בלופ של עבודה קשה, לחץ ומירוץ אינסופי אחרי הכסף.
    בתוך פחות מ-4 שנים, צחי ויונית עשו מהפך בחייהם. הם צברו ידע נרחב,
    יישמו כלים פרקטיים, והפכו את החופש הכלכלי לחיים של ממש. היום, הם מנטורים
    ותומכים באנשים שרוצים לצאת למסע דומה.

    בפודקאסט זה, צחי ויונית משתפים בסיפורם האישי,
    בגילויים, בתובנות ובטיפים שעזרו להם להגשים את חלומותיהם.
    צחי ויונית עברו את אבחון התדר (המהות המולדת) ויצאו “אחדות הניגודים”
    ו”מנהיגות חדשה” נגלה איך האיכויות של תדרים הללו יכולים לעזור גם לכם להגיע לחופש כלכלי

    בנוסף, נדון בנושא מרתק : איך כסף משפיע על תחום הזוגיות?

    הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת על:
    מה זה חופש כלכלי ואיך מגיעים אליו?
    איך כסף משפיע על התקשורת בזוגיות?
    איך מתמודדים עם מחלוקות בנושאים כלכליים?
    ועוד המון דברים מעניינים!

    האזנה לפודקאסט תעניק לכם השראה, ידע וכלים מעשיים שיעזרו
    לכם לצאת למסע אישי משלכם אל עבר חיים של בחירה,
    חופש והגשמה.
    מוזמנים לצפות/להאזין

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    לשמור על הייחודיות שלך ועדיין להתמזג עם העולם- ראיון עם אורית לבב

    הצטרפו אלינו לשיחה מרתקת עם אורית לבב, מאמנת יוצרת, שתגלה לכם איך למצוא את הייעוד שלכם ולהפוך אותו למציאות.

    בפרק הזה נדון ב:
    תקופת צמיחה מואצת: איך לנצל את הזמן הזה כדי לצמוח ולהתפתח.
    מציאת נקודת השפעה: גילוי התשוקה והכישורים הייחודיים שלכם
    התמזגות: יצירת קשרים משמעותיים עם אחרים.
    כוח הדימויים: שימוש בדימיון להגשמת מטרות.
    כוח השתיקה: הקשבה פנימית ויצירת מרחב לריפוי.
    כוח הניגון: השימוש במוזיקה ככלי ריפוי.
    כוח חוש הריח: השפעתו על הרגשות וההתנהגות שלנו.

    אורית תשתף אותנו גם באבחון של התדר (מהות) שלה “התמזגות”
    ותסביר איך הבנת התדר שלה יכול לעזור לך למצוא את הייעוד שלך ולהשפיע על העולם.

    בסיום הפרק נאזין לשיר “בעומק הדברים” שנכתב עבור הזמר המרגש גל אליהו. השיר מדבר על היכולת להכיל את הניגודים או את ה”חלקים” השונים שבפנימיותנו, מתוך שמחה ושלום.
    בשפת התדר נקרא לזה “את כל התדרים והצבעים”, התהליכים והמהלכים, המרכיבים את הפסיפס החי שאנחנו.
    האזנה נעימה !

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך לייצר תקשורת טובה מבלי שהפצעים הרגשיים יהרסו את היחסים? ראיון עם מיקי ברקל

    בפרק פודקאסט חדש , שוחחתי עם מיקי ברקל, מאסטר טריינר NLP ומומחה בשיטת IEMT.
    מיקי, אובחן כתדר (מהות מולדת) “אחדות הניגודים” הייחודי,
    המאפשר לו להתחבר למגוון רחב של אנשים, שיתף אותנו בתובנות עמוקות
    ובכלים פרקטיים שיעזרו לכם ליצור תקשורת בריאה ומותאמת לכל אדם.

    במהלך הראיון, גילינו:
    • כשאהבה פוגשת פצעים: מהן הטעויות הנפוצות שפוגעות במערכות יחסים?
    • מהו תדר “אחדות הניגודים”: ומה ההשפעה שלו על יכולת ההתחברות שלנו לאחרים?
    • המפלצת שמסתתרת בראש: מהן אותן מחשבות וחוויות מעבר שמונעות
    • מאיתנו לממש את הפוטנציאל האמיתי שלנו?
    האזנה נעימה !

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך להתגבר על הבדידות? – אימון לייב

    בפרק חדש בפודקאסט שיטת התדר בו אורן מניקס מאמן אימון לייב
    בנושא: התגברות על בדידות ויצירת חברויות חדשות.
    רבים מאיתנו חווים רגעים של בידוד לאורך חיינו.
    תחושת הבדידות יכולה להיות קשה ומאתגרת, אך חשוב לזכור שאנחנו לא לבד.

    בפודקאסט זה, תלמדו להתגבר על המחסומים שיוצרים בדידות ולמצוא חברויות חדשות ומשמעותיות.
    האזנה נעימה

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך לחזק תהליך החלמה? – ראיון עם אורית צין

    בפרק חדש של פודקאסט שיטת התדר, אירחתי את אורית צין, מאמנת מנוסה בשיטת התדר,
    המתמחה בעבודה עם מתמודדי סרטן ומחלימים.
    אורית היא אחות מוסמכת בעלת תואר שני במדעי הבריאות, בוגרת קורס האימון של שיטת התדר, ומרגש היה לפגוש אותה שוב,
    לאחר שהפכה למאמנת רגשית – תודעתית מצליחה, המסייעת לאנשים רבים. אורית כה מבוקשת,
    עד שיומנה מלא כל הזמן. לכן, ביקשתי ממנה להתארח בפודקאסט
    ולשתף את העוקבים שלנו בסודותיה לבריאות. לשמחתי, היא הסכימה!

    במהלך הפרק דיברנו על:
    איך מנקים את “הסרטן” מהתודעה?
    איך לחזק תהליך ההחלמה?
    מה נדרש לעשות על מנת להימנע ממחלות?
    הקשר בין בריאות, תודעה ועבודה רגשית
    האזנה נעימה !

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    כשהבן מתרחק: אימון לחיבור מחדש של השברים- אימון לייב

    בפרק פודקאסט חדש אורן מניקס אימן בלייב את שרה חנה תלמידת התדר, ומסייע לה להתמודד עם הניתוק מהבן לאחר חתונתו. באמצעות כלים מעשיים ותובנות עמוקות, המתאמנת עוברת תהליך של ריפוי והבנה. זהו פרק מרגש ומעורר השראה שמוכיח כי גם במצבים קשים, יש תקווה לשינוי ולחיבור מחודש.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    פיצוח משברים: בזוגיות, הורות ועם ההורים – ראיון עם אורן מניקס

    עקב תקלה טכנית איכות הסאונד של הפרק ירודה לכן
    הכנו תמלול מקוצר שמסכם את הפרק.
    הנה תמלול הפרק  איך לשפר את מערכות היחסים בתוך המשפחה:

    ארז מניקס: היום אנחנו בפרק חדש בפודקאסט של שיטת התדר, בנושא איך לשפר את מערכות היחסים בתוך המשפחה. אורן מניקס, מנהל ההדרכה של מרכז התדר, הוא האורח שלנו היום.

    אורן מניקס: מערכות יחסים בתוך המשפחה הן הבסיס לאושר שלנו.

    ארז מניקס: מהם האתגרים המרכזיים ביחסים האלה?

    אורן מניקס: האתגר המרכזי הוא שאנחנו מורכבים מאנשים שונים, עם רצונות, דעות ומבנים נפשיים שונים. אנחנו נוטים
    להאשים את האחר שהוא לא כמונו, במקום להבין את השוני הזה. לכל אחד מאיתנו יש מהות פנימית מולדת, כמו שפה פנימית,
    שמשפיעה על הצרכים וההתנהגויות שלנו. שיטת התדר מאפשרת לנו לגלות את המהות הזאת ולהבין טוב יותר את עצמנו ואת האנשים סביבנו.

    ארז מניקס: מהי הטעות הנפוצה שאנשים עושים בזוגיות במשבר?

    אורן מניקס: הטעות הנפוצה היא להסיק מסקנות על חוסר התאמה, במקום להבין שמדובר בחסימה שניתנת לפתרון.

    ארז מניקס: איך נשים וגברים מגיבים אחרת במשבר?

    אורן מניקס: גברים נוטים להסתגר, בעוד שנשים נוטות להתלונן ולהאשים. שני הצדדים צריכים ללמוד לתקשר בצורה פתוחה וכנה.

    ארז מניקס: מהם האתגרים בקשר בין הורים לילדים?

    אורן מניקס: האתגר המרכזי הוא שאנחנו לא נותנים לילדים שלנו להיות מי שהם, אלא משליכים עליהם את הציפיות והרצונות שלנו.

    ארז מניקס: איך תדרים שונים משפיעים על מערכות יחסים במשפחה?

    אורן מניקס: תדרים שונים יוצרים דינמיקות שונות. לדוגמה, תדר “אחדות הניגודים” מתקשה בבחירות ונוטה לראות את הצד של האחר
    , בעוד ש”מסתורי הרגשות” מתאפיין ברגשות עזים וחוסר יציבות רגשית.

    ארז מניקס: איך שיטת התדר יכולה לעזור?

    אורן מניקס: שיטת התדר מאפשרת לנו להבין את התדר שלנו ואת התדרים של האנשים סביבנו, ולפתח כלים לתקשורת טובה יותר ולפתרון קונפליקטים.

    אז יש את התדר הזה שנקרא ילד הורי, שזה תדר מספר 6, שזה ילדים שמאוד מאוד מוקדם בחיים שלהם, הם לוקחים אחריות הורית. עכשיו, יכול להיות ילד שהוא תדר 6, שהוא ילד הורי, והוא לא יהיה ילד הורי בבית, כי ההורים שלו הם אנשים שלוקחים אחריות. אבל אם הוא ילד הורי, והוא נולד להורים שהם, נגיד, מסתורי רגשות,

    אורן מניקס: שזה תדר מספר 7, ששם הרגש הוא מאוד מאוד דומיננטי, אז הילד יכול מהר מאוד להפוך להיות ההורה של ההורה שלו. הוא יתחיל לקחת אחריות, הוא יתחיל להרגיע, הוא יתחיל לנהל את הבית. וזה משהו שהוא לא קשור לחוויות החיים שלו, זה משהו שקשור לתדר המולד שלו. וזה היופי פה, שאפשר לראות את ההבדל.

    ארז מניקס:  יש לנו תדר דומיננטי אצלנו תדר ששמומנהיגות חדשה. אנחנו מאוד אוהבים לתת ערך, והרבה פעמים השיעור שלנו זה לראות שהשני רוצה לקבל את הערך שאנחנו רוצים לתת. וזה מזכיר לי שהיו לנו חוקים. כלומר שמישהו היה מתחיל לאמן אחד לשני בלי שהצד השני בעניין, היינו אומרים, “תבקש רשות לפני שאתה מאמן אותי”.

    אורן מניקס: ברוב המקרים אמרנו לא 🙂

    ארז מניקס: בדיוק. כלומר היינו יושבים בארוחה משפחתית ופתאום אחד מאיתנו היה מתחיל לייעץ ולאמר בן משפחה  וכמו שתיארת היינו עוצרים את זה.

    אורן מניקס: ואני רק רוצה לחדד, אחד התדרים הנפוצים במשפחה שלנו שהוא קיים אצל שלושתנו זה תדר שנקרא מנהיגות חדשה, שזה תדר שהמהות שלהם זה לקדם את הזולת, פחות או יותר לאמן את הזולת להתפתחות. ממש מגיל אפס אני יכול להגיד לכם שאני אצלי זה התדר המשני, וממש מהגן אני זוכר שהייתי תופס ילדים אחרים והופך אותם כפרויקט, לשמח אותם, לשקם אותם, להראות להם שהם יכולים, להתחבר, להגן עליהם, כי זה משהו מולד, זה במהות. אז תחשבו משפחה שבה התדר הנפוץ הוא מנהיגות חדשה, איך נראה בילוי משפחתי של המשפחה וכמה היינו צריכים לשמור שם את הגבולות. וזה בדיוק הפואנטה של איך אנחנו עובדים עם התדר בתוך המשפחה. ברגע שאני יודע את התדר שלי, אני יודע מה החולשות שלי ומה החוזקות שלי של התדר ואיך זה יכול להקרין על המשפחה. ואני מתחיל לעשות שם עבודה באמצעות הכלים שאנחנו מלמדים.

    ארז מניקס: וזה גם אחד הדברים הכי כואבים במשפחות כרואים את המהות שלנו כחולשה. נגיד אם יש לי נתינה מאוד גדולה, כחלק מהמהות שלי, אז רואים את זה כלהיות פראייר ואז הם משקפים את זה. וחלק מהעבודה שלנו קודם כל עם עצמנו ובתקשורת זה לרפא את המקומות הרגשיים בתוכנו על מנת שנוכל להרגיש טוב עם מי שאנחנו, עם המהות שלנו, כי הרבה פעמים המהות שלנו זה גם שורש הפצע שלנו שיכול להיות מקור ריפוי נפלא

    ארז מניקס: תודה על הריאיון, אורן. זה היה מרתק!

    אורן מניקס: תודה לך, ארז. אני מזמין את כל המאזינים ללמוד עוד על שיטת התדר ואיך היא יכולה לעזור להם לשפר את מערכות היחסים שלהם.

    פרק מרתק זה של הפודקאסט “שיטת התדר”, אני מראיין את אורן מניקס, אחי שהוא גם מנהל ההדרכה בתדר,
    חושף את סודות התקשורת והיחסים בתוך המשפחה. כולל חשיפות בלעדיות על האתגרים בתוך משפחת מניקס 🙂
    *מתנצל על איכות הסאונד הירוד כאשר אורן מדבר זו תקלה שלא הצלחנו לפתור
    גלו בפרק החדש כיצד:
    – הבנת ההבדלים המולדים בין בני המשפחה יכולה לשנות את האופן שבו אתם מתקשרים.
    – זיהוי החסמים המרכזיים בזוגיות ואיך להתגבר עליהם.
    – התמודדות עם משברים משפחתיים בצורה בריאה ומחזקת.
    – כלים פרקטיים ופשוטים ליישום שיעזרו לכם לבנות מערכות יחסים אוהבות ומספקות יותר.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    גילויים מפתיעים על רגשות- ראיון עם הפסיכולוגית אורית יוגב

    בפרק חדש בפודקאסט התדר צללנו לתוך עולם הרגש עם אורית יוגב, פסיכולוגית קלינית ורפואית, שחולקת את סיפורה האישי והמקצועי על התמודדות עם אתגרים רגשיים. דברנו על איך אפשר לסייע לאנשים להתמודד עם השמנת יתר, דיכאון, התמכרויות ועוד.
    אורית כבוגרת התדר שיתפה אותנו איך הבנת המהות המולדת (תדר), עזרה לה לקבל ולאהוב את מי שהיא באמת.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    כיצד למנוע פגיעה בביטחון העצמי בזוגיות?- אימון לייב

    בפרק פודקאסט חדש אורן מניקס אימן בלייב את יורם תלמיד התדר, ומסייע לו להתמודד עם התנהלות זוגית שמרגיש שמקטינה אותו. יורם מרגיש שבתחום המקצועי הוא חווה הצלחה והערכה לעומת הזוגיות שמורידה לו את הבטחון העצמי.
    באמצעות כלים מעשיים ותובנות עמוקות, המתאמן עובר תהליך של ריפוי והבנה.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    שלווה בעולם סוער- ראיון עם מנחה המיינדפולנס ניר קרואזה

    בפרק חדש בפודקאסט שיטת התדר ניר קרואזה, מומחה למיינדפולנס
    משתף את סיפורו האישי על המעבר מעולם ההייטק לחיים של שליחות והנחיה.
    בפרק מרתק זה, הוא חושף איך מתגברים המכשולים בדרך לשלווה,
    גלו כיצד גם אתם יכולים למצוא שלווה בעולם מלא במתחים ודאגות,
    ולשפר את מערכות היחסים שלכם עם עצמכם ועם הסובבים אתכם.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    העוצמה שבאותנטיות – ראיון עם חני בלייכר

    בפרק של פודקאסט שיטת התדר, חני בלייכר, מייסדת care point, פלטפורמה לחיבור
    למטפלים מעולים על סמך המלצות, חולקת כיצד מצאה את הדרך לאותנטיות והגשמה עצמית. חני,
    אשת חזון ומעשה, מספרת בכנות ובפתיחות כיצד דווקא הפגיעות והרגישות שלה הפכו למקור עוצמה והשראה.
    בראיון נצלול לעומק “עוצמת הפנימיות”, התדר (המהות המולדת) הייחודי של חני,
    ונלמד כיצד כל אחד ואחת מאיתנו יכול למנף את התדר הזה כדי לגלות את הכוח הטמון באותנטיות בחיינו.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    ראיון עם אורן מניקס: התארח בפודקאסט בית הבריאות

    הזמינו את אורן מניקס (אחי) להתראיין בפודקאסט בית הבריאות של גלית.
    היה מרתק ! , הם דיברו על מיפוי המהות הנשמתית המולדת (התדר) , לצורך הגברת הביטחון העצמי
    ושיפור מערכות היחסים קודם כל עם עצמנו ועם הסובבים אותנו.
    בפודקאסט דיברו לעומק על הנושאים הבאים:
    * מהי שיטת התדר?
    * איך זה עובד?
    * איך התפתחה השיטה?
    * על האבחון איך הוא מתבצע?
    * איך אנחנו יכולים לתעל את השיטה הזאת ביום יום?
    האזנה נעימה !

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    מנהיגות מתוך הלב- ראיון עם אופק אשכנזי

    אופק אשכנזי מרצה וסופר חושף בפנינו את עולמו הפנימי בפרק מרתק זה. הוא משתף בחוויות אישיות עמוקות, ומספר על המסע שלו להבנת הרגשות והאנשים שלו. אופק מדבר על הבדידות, על החיבור העצמי, ועל הקושי להתמודד עם חוסר אונים. הוא מציע כלים מעשיים להתמודד עם רגשות שליליים ולהתחבר לעצמנו ברמה עמוקה יותר.
    באמצעות הפרק נלמד על התדר (עוצמה מולדת) מנהיגות חדשה ועל העוצמה של מנהיגות מתוך הלב.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    הכוח הטמון באנשים רגישים- ראיון עם רובא בסול

    גלו איך מהנדסת ביו-טכנולוגית מימשה את ייעודה בעזרה לזולת, והפכה למאמנת בשיטת התדר. בפרק חדש
    אנחנו מארחים את רובא בסול, שמשתפת בפתיחות על הדרך בה גילתה את ייעודה האמיתי, 
    את החשיבות של איזון בין רגש לשכל,
    ואיך כל זה קשור למהות המולדת של האדם (התדר).
    ביחד, הם צוללים לעומק להבנת התדר שלה (מהות מולדת) ששמו “לחישת הלב”
    ומה אפשר ללמוד על הכוח הטמון באנשים רגישים.
    ובוחנים איך היא יכולה לעזור לנו להתמודד עם הרגשות בעידן המודרני.
    התמקדנו גם בהבנת האתגרים של המגזר הערבי בישראל מנקודת מבטה.
    האזינו לשיחה מרתקת שמגשרת בין עולומות

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    המצפן הפנימי בתקופת אי וודאות- ראיון עם ארז מניקס בכנס התדר

    בתקופת אי וודאות שכולנו נמצאים בה, רבים מאיתנו חווים פחד וחוסר ביטחון,
    ומתקשים לתכנן את העתיד לנוכח עתיד מעורפל.
    בראיון עם ארז מניקס ממובילי שיטת התדר,  נלמד כלים וטכניקות מקצועיות שיעזרו
    לך לחשוף את העוצמה המולדת (תדר) שבך, לפתח חוסן נפשי
    ולמצוא כוחות הגשמה גם בתקופות של אי וודאות וחוסר בטחון.
    נכיר את 11 העוצמות המולדות שיהיו לנו “כעוגן בסערת” החיים.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    החיבור בין עוצמה לשלווה- ראיון עם הפסיכולוג אריק פלד

    בפרק זה, ארז מניקס מארח את הפסיכולוג אריק פלד,
    מנהל מרכז שיטת העבודה המעביר אנשים תיקון חיבור אל הפנימיות שלהם, לשיחה על טיפוס ליבה (תדר מרכז). )
    עוצמת הפנימיות והשפעתה על השלווה הנפשית. הבחינה הפנימית של אריק, האתגרים בתקשורת פסיכולוגית, המעבר שלו לעולם הייה, ושיטת העבודה של ביירון קייטי. כמו כן, נדונה השפעת הקשרים המשפחתיים על הפנימיות והחיבור בין שלווה לפנימיות. שיחה מעמיקה על חיפוש השלווה הפנימית, אי-ודאות, והמאבק עם המחשבות והאמונות המגבילות.
    אריק פלד מדבר על החשיבות של חיבור פנימי, שחרור מהזהות המזויפת, והייחודיות של כל מפגש אנושי.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    כוחה של האנרגיה בחיינו- ראיון עם נוגי גזית

    בפרק זה, ארז מניקס משוחח עם נוגי גזית, מנהלת מכללה ללימודי ביורגונומי, על השפעת האנרגיה על הבריאות והשמחה בחיינו. נוגה משתפת את המסע האישי שלה לעולם הביורגונומי, הסבר על השיטה, והקשר בין אנרגיה בריאותית.
    על השיחה, הם מבצעים תרגול חווייתי שמדגים את השפעת האנרגיה על הגוף. שיחה מעמיקה על הכוח של שאלות ותשובות, הבנת התדרים והחיבורים בין אנשים, והיכולת לגשר בין מצבים שונים בחיים. נוגי גזית משתפת את החוויות האישיות מהקיבוץ, את החשיבות של ההכלה והכל משתמשת לעזור. השיחה נוגעת גם בהמלצות לעבודה פנימית ובקשר בין נשימה לרגשות.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך התכונה הכי מעצבנת של הילד שלי התגלתה כאוצר אמיתי? הצצה ליומיום של משפחה שחיה תדר

    בפרק זה, נפגוש שלושה בני משפחה אחת – משפחת לוי שחוו את שיטת התדר לעומק. האמא חדוה היא מאמנת ותיקה, והילדים אפרת ורחמים יגאל גדלו בהיכרות מעמיקה עם התדר שלהם.
    היום גם אפרת לומדת בקורס מאמני התדר.
    איך זה השפיע על החיים?
    הם משתפים בסיפורם אישי וחשופה ואמיצה כולל אתגרים, חוויות והבנות הן על שיטת התדר ועל איך לעזור להם באתגרי היומיום שכולנו מתמודדים איתם. איך הכרת התדרים שלהם (ושל שאר בני המשפחה השפיעו על הקשרים בין בני המשפחה, על האתגרים האישיים של כל אחד מהם, והצד הם הצליחו לעזור להם בשיטת השיטת התדר

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    התדר לימד אותי להילחם (בעזה) ראיון עם רחמים יגאל לוי

    בפרק זה, רחמים יגאל לוי על החוויות שלו כלוחם ואת האתגרים הרגשיים שהם מתמודדים איתם על הלחימה. הוא מדבר על הרגעים המכוננים שלו, על המאבק בין רגש להישרדות, ועל ההבנה החדשה שלו לגבי אנושיות ועוצמה. רחמים יגאל להסביר את החשיבות של אהבה ככלי במלחמה, וכיצד הוא מצליח לשחרר בין עוצמת לרכות. שיחה מעמיקה על חוויות אישיות תחת לחימה, לחץ, הכוח של נתינה ואהבה, וחיפוש אחרי משמעות בחיים. רחמים יגאל לוי משתף את הבנות שלו על התמודדות עם מצבים קשים, איך אפשר למצוא שמחה ואהבה בזמנים קשים, והחשיבות של עבודה פנימית והתפתחות אישית.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    ראייה מעבר למגבלות: התמודדות עם חיסרון הראייה, קבלה עצמית וגילוי הכוח הפנימי עם אביב בר

    בפרק זה של הפודקאסט, אביב בר משתף את המסע האישי שלו עם חיסרון הראייה, ומסביר איך הוא יוצר את האתגר הזה ליתרון אישי ומקצועי.
    הוא משתף על האתגרים שעברו, על הדרך שבה הוא רואה את העולם והאנשים הסובבים, ומסבירה את החשיבות של אינטואיציה והבנה עמוקה של אחרים.
    השיחה עוסקת גם בריפוי עצמי, יצירתיות, פחדים, והיכולת לבקש עזרה.
    אביב מדבר על כוחו הפנימי של כל אדם ועל הדרך להתחבר אל עצמינו ואל רגשותינו, ומדבר על הצורך בקבלה עצמית והיכולת לבקש עזרה.
    בנוסף הוא מדבר על ריפוי עצמי, יצירתיות, והתמודדות עם פחדים. אביב מדגיש כמה חשוב לקבל את העצמנו, להתחבר לרגשות שלנו, ולבחור דברים שעושים לנו טוב ומחזקים אותנו.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    להוביל את הכסף שלי: ביטחון עצמי וכלים לניהול כלכלי עם יהודית ויצמן

    בפרק הזה, יהודית ויצמן מדברת על למה חשוב ללמוד ולהבין יותר על כסף, במיוחד עבור נשים. היא משתפת סיפורים מהחיים שלה ומסבירה איך היא עוזרת לנשים להתמודד עם פעילות כלכלית וחזקת את הביטחון העצמי שלהן. יהודית מסבירה למה כדאי לשנות הרגלים פיננסיים ונותנת טיפים פשוטים לניהול כסף טוב יותר. יחד עם ארז מניקס, הם מדברים על איך כסף משפיע על זוגיות, על חינוך ילדים, ועל הקשר בין רגשות לכסף. הם גם נותנים כלים חשובים לעבוד יחד כזוג ומדברים על איך שינוי פנימי יכול לעזור להצליח כלכלית. היא חלק חשוב בשינוי.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    להתמודד עם הפחד מכסף: חוויות, רגשות וטיפים לחיים שלווים עם ניצה יניב

    בפרק הזה של הפודקאסט, ארז מניקס וניצה יניב מדברים על הקשרים בין רגשות לכסף. הם משתפים סיפורים אישיים וחוויות עם כסף, וסבירים איך זה משפיע על ההרגשות שלנו. הם נותנים טיפים איך להתמודד עם כסף בדרך שמתאים לאחד אישי. השיחה נוגעת גם בהשפעות מהילדות, בחשיבות של שיחות פנימיות על כסף, ובתרבות הישראלית לגבי כסף. ניצה מספרת על המסע שלה עם כסף, כולל רגעים מיוחדים שהשפיעו על איך שהיא רואה את הכסף, ומציעים דרכים למצוא את הכסף האישי שלנו.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין נשים יכולות לחזק ולתמוך.
    על השיחה, הן עוסקות גם בנושאים כמו זוגיות, הורות ושיפור מערכות יחסים, תוך כדי שהן נותנות עצות פרקטיות שמקלות על החיים. זהו פרק שכל אחד ואחד יכולים להתחבר אליו, לקחת ממנו רעיונות לחיים ולהרגיש השראה.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין את הרגשות שלנו. אושרת וארז מניקס מנסים איך להבין טראומה יכולה לשפר את הגוף והנפש. או מדברת איך יכולה לעזור לנו למוח רגשית, על הקשרים שלהן, ויחסי שרות בזוגיות. הם מדברים על אשמה ובושה וכיצד אפשר לעלות עליהם, ומציעים עצות לזיהוי טראומה ודרכים חיוביות להתמודד איתה. בסוף השיחה הם נותנים עצות לעבודה פנימית ומדברים על אהבה וחיבור בצורה מעצימה.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר טוב או רע, תלוי בכוונה שלנו. יש גם עצות לגבי שינויים אחרים, חיבור עם אנשים והשפעת המראה החיצוני על ההערכה העצמית שלנו. גלי מציעה כלים להצבת גבולות אישיים ולשמירה על הזמן שלנו, ומסכמת שכל סיטואציה היא הזדמנות לאהוב את עצמנו יותר.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה לגוף ולרגשות, אתגרי אנשים רגישים, חוויות ילדות והשפעתן על הרגישות, יהדות ורוחניות בעידן מודרניות, ועבודה פנימית להתפתחות אישית. השיחה הזו מרתקת על הבנת רגשות, הקשבה פנימית והיכולת להתמודד עם רגישות יתר.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת “שיטת התדר” כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן האישי, האחריות וההשוואות החברתיות, ואיך הן משפיעות על הביטחון העצמי שלנו. איך להתמודד עם אתגרים אישיים ולמצוא את הדרך הנכונה לכל אחד מאיתנו. בשיחה זו, ארז דן ברגשות בזוגיות, התפתחות אישית והכוח של חוויות פנימיות. הוא מדבר על איך להבין ולנהל כעסים ותגובות רגשיות כדי לשפר מערכות יחסים.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת על הכוח בלשלב רכות ועוצמה, על החשיבות של תקשורת פתוחה, ועל הדרך להתפתחות אישית וריפוי. זו שיחה כנה ומעוררת מחשבה שתעזור לשפר הקשרים הרגשיים והאינטימיים בחיינו.

    פרקים ותכנים נוספים

    איך לשמור על תשוקה ואמון במיניות שלנו- הפתח לקשר עמוק ומספק ראיון עם לימור בנדל

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס ולימור בנדל מדברים על נושאים חשובים שקשורים לזוגיות, מיניות ואמון. מדברים על איך לשמור על אמון בקשר, איך להחזיר את התשוקה למערכת היחסים, ומהם האתגרים בשיחות על מיניות. לימור מדברת [...]

    למה אנחנו לא עושים את מה שאנחנו רוצים-ארז מניקס מתארח בפודאקסט איך זה מתחבר לחיים

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה, ארז מניקס מדבר על איך לחבר בין רעיונות שלנו, במיוחד בעולם שבו מחפשים משמעות. הוא מציג שיטה שנקראת "שיטת התדר" כדי לעזור למצוא את הדרך שבה. הוא מדבר גם על חשיבות הזמן [...]

    לגעת בכנות: רגישות והקשבה בעולם המודרני עם רועי בן יוסף-כנף

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק זה, רועי חושף את חזונותיו האישיים ואת גישתו לכנות במערכות יחסים. הוא מדגיש את החשיבות שבחשיפה וברגישות, ומסביר איך הוא מצליח להרגיש את הרגשות שלהם של אחרים. רועי וארז דנים בנושאים רגישים, הקשבה [...]

    חשיבות האהבה העצמית והשפעתה על חיינו- ראיון עם גלי נס

    אפריל 20th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, גלי נס מדברת על החיבור המיוחד שלה בין מתמטיקה לרוחניות, ועל האתגרים האישיים שלה. היא חשובה לאהוב את העצמנו ולהיות נוכחים בכל רגע. אני מסבירה איך נתינה יכולה להיות דבר [...]

    לצמוח מתוך הכאב: התמודדות עם טראומה-ראיון עם אושרת מלי קלרמן

    אפריל 2nd, 2025|0 Comments

    בפרק הזה של הפודקאסט, אושרת מלי קלרמן מדברת על איך תהליכי ריפוי וטראומה ותדרים יכולים לשפר את החיים שלנו. היא מספרת על חוויות אישיות, כמו הפינוי מגוש קטיף, ומדגיש כמה חשוב להתחבר לעצמנו ולהבין [...]

    ראיון עם גליה לבנה וחן נתן שותפות נשית: הכוח שבשיתוף פעולה והתגברות על אתגרים

    מרץ 24th, 2025|0 Comments

    בפרק הזה גליה וחן מדברת בצורה פשוטה וישירה על מה שעושה שותפות למוצלחת, בעבודה ובחיים אישיים. הן מסבירות תקשורת תוכנית ובניית אמון למה עוזרות להתמודד עם האתגרים שמופיעים בדרך, ומשתפות איך תמיכה הדדית בין [...]

    עבור למעלה